הרב יעקב אריאל - כ"ב טבת תשע"ה

קדו בשעה זאת מתנהלת הלווייה של ארבעת הקדושים שנהגו פריז שיעור שלנו להיה ללוי נשמתם דף לד עמוד ב רשימה של בעיות נתחיל בוא אמר ר משלם אחר כך עזר בו חמרים שלם במת הרים שלם במת ועכשיו בניו אי שלמים מי או ההפך שלמו בנים הוא לא רצה שבנים של מומי ש לבנים הושיע מת המפקיד שבנים מועיל או לא מועיל או שלמו בנים לבנים מי שחצ מי שעל שתי פרות שם אחת מהם מי ש שפים ש אחד מהם שם אישה ששם בעלה אישה שלם בעלה תיקו כל הנושאים האלו בתיקו מה עושים בתיקו הראש כאן מביא מחלוקת בשאלה מה עושים הראש ב באות ב בסוף מכך בעמוד הבטו השני תמלי רב אלפס שכתב כאן בקיי מלן ממו המל בספק חולקים מהו קיי מלן כי אתה מחלוקת בשאלה ת מסכת מחלוקת סוחו רבנן ם שניים שניים שחולקים בניהם ה יחלוקו או מוצאים חבריה אומר הריף קיי מלן כרבנן שמקי חולקים כסו חוץ לא ככה מקשה סתירה שרי עצמו פוסק כרבנן הפק מ הפרה פסק רבנן ר מוצ יה כו ש סתירה בריף פה הריף אומר ק מלן זה ק מלן הבין ג פירושו שהלכה סומכוס והוא עצמו פס רבנן פשר גבי כפל לכ חזקה כומר זה לא קים אלן זה לא הכוונה ש שכך קים אלן בכלח שסו לו כאן בנושא הזה ש שאיין חזקה אז וריח לו למה אין חזקה הרי הפרה הפרה היא של ה של היייתה של המפקיד היא שלו יש ספק אם הוא מכר אותה לשומר או לא מכר לשומר אז היא בחזקתו אם חזקה הראש סותם דברים ולא הסבירו אבל אין לשש ק כ הוא אומר דוחק פר שזה רק עניין מקומי כאן שרק כאן קן מקים פירושו שזה כ ד בכל השס כולו לכן הוא של סטירה אם כ אפשר לומר כשאין חזקה זה כלל מתי אמרנו שרב היה כשזה מוציים בחברו שמישהו מוחזק ומי שמוציא ממנו המוצי בחבריה כשאין מוחזק אז הדין יחלוק ם רבנן מודים ם כן קבלן כן ככל מקום שאין חזקה יחלוקו אבל ש חז מקומה אבל למה פה אין חזקה הר הפרה יש המפקיד ועוד נראה ודא חס כאן עוד יותר אומר מה שאמרתי קודם שאין חזקה הראש חוזר בו יש בו חזקה כן סקלן הקנ בהמה לה הוא כבהמה בעליה ולא גנה לו ואך ריתה תוספות לח כרבנן הראש פוסק ש המוצאים בח עליו ריה זה הבעלים מוחזקים בבהמה והכפל מגיע לבעלים מח הראש והרי אז לפי הריף חלוקו כין פה חזקה כו שן יש פה חזקה מתנתו חזקה מאוד חזקה פפו חריפתא אומר אז אומר זה בדוח כרי נוכל לומר דק צע משהו אחר אות ד' ודי חזק היקה כן כתב הבית יוסף זה שחות כפינו מפקיד ועולם לא בא לידו לא אח הוא צ קלה קשו רבינו את הכפל על ידי הבהמה נמצא שאותה בהמה בחתונה כפלה הבית יוסף מסביר ריף שפה מדובר בכפל הכפל זה לא הבהמה עצמה זה הכפל זה הקרן ודאי הקרן הבהמה עצמה מה חוזרת לבעליה אבל הכפל זה דבר חדש הוא לא קשור לבהמה ולכן על זה חזקה מכיוון שהיא חזקה לכן טוען הריף שיחלוק הו ול זה אומר חריף זה הראש את מזכי את זה מה זה הכפל הכפל זה הבהמה עצמה ש שבגלל שגנבו אותה משל עשו פי שתיים מהבהמה עצמה אבל מה חזקתו הכפל מה זה כפל הקרן פי שתיים אז הבהמה עצמה כשהיא עכשיו חוזרת פי שתיים שאותה בהמה בחזקתו הוא שקנה כפילה ושומר ספניק ס בד של זה מסתבר באמת צריך להגיד שהרי דיי סובר כ כמו הבית יוסף אסבו שעבר דיברנו ע כך שבעצם איך להתייחס לכפל האם תייחס לכפל כצמח מתוך הבהמה עצמה ואז צודק הראש שזה מיש מחזק בבהמה מז בכפל או שהכפר בא בנפרד זה עונש על הגנב גנבת תשלם מקביל אבל הכפל איננו חלק בבהמה קשרנו את זה בשאלה אם הכפל נקרא פירות דקל פירותיו או לא כי אם הכפת צומח בתוך הבהמה זה כמו דקל פרותיו כך מהסוגיה אלאם כן אומר שזה לא לכן דיברנו כ שיש מקום בספרות הפוכות עכשיו נמיק יותר מהיא ספרת הריש קוץ ה קוץ הספקות זה אחייב של הקצות קמנה הקושיה השנה לא קושיה כ כך זה רצה לומר דח חד כחי הקושיה השנייה של הראש שזה שהוא מוחזק קושיה חזקה מאוד הרי מי מוחזק בבהמה המוכר המפקיד זה במה שלו ספק הם מכר אותה היא שלו לכן הכפל שלו לכן קושה שני כה חזקה דברי הריף ישבים לפידת הבח ריב שתו לאת חזקת מרקם בשמה דינה שמה ושם הוא מרקן הרי אף אחד מה מהצדדים פה לא המפקיד לא השומר מסרים עובדות העובדות ברורות הרי מדו שהשומר היה מוכן לשלם הבנים חזרו בהם אוהב הבנים רצו ל שלם הוא לא רצה הוא ש חצ האישה שלמה העובדות ידועות כ השאלה מה הדין מה הדין במקרה כזה האם במקרה כזה קנה את הכפל או לא קנה מחרת בהמה או לא מחרת בהמה זאת השאלה אז השאלה היא דינית תיקו אנחנו לא יודעים זה שמע ושמה והשאלה זה המפקיד אומר אולי אני צודק כי הוא לא בטוח שהוא צודק אין לו עובדות הוא אומר סמרה את הגמרא הוא לומד את הגמרא לצד אחד השומר לומד את הגמרא צד שני אף אחד מהם לא יכול להגיד תענה ברורה זה לא בריא ו בריא זה שמה ושמה ספ ספק ספק דינה אין פה חזקה ם הריב ברי הריב קשים ה צד אחר מה שכתב חולקים הכפל ולמה לא יוכל הגנב לדחות ומר לא שלך נגנב הגנב ך לומר לשומר אתה קנית את המה שלך לא מגיע לך כפל יבוא המפקיד מה מגיע אתה מכרת את הבהמה אולי אולי הבהמה הלא שלך אולי כבר קנה אותה כן קנה אותה השומר הקרן עצמה תפסו את הקרן מחזירים אותה ממר כמה זה ויכוח אבל הכפלים לקנב שלים עוד את הכנס כל אחד בא אליו אומר אני חייב לך משהו אני חייב לשני הלך יב לראשון אני לאב בקיצור הוא מתחמק משני מבכורות סיפור דומה שספק בכור ויש כהן ואחר שכ טובע הוא יכל להגיד חד אני פטור א אחד אני פטור ונשאר ו אז אחד יותר לשני ז מה אחד מהם יוותר לשני א שכתוב כתבו הרשעה לא לא מ חור עכשו אחד חשני אני מקנה לך את הזכות שלי זה כדאי להם יחלקו ב אז אומר ל זה הק ספקות אבל בקנס אי אפשר למכור הרשעה הרשעה לא מועילה בקנס הרשעה פרו אני יכול למכור בית א יכול למכור רכוש אבל כנס ללא הגוב למה למה כנס אי אפשר קנס עכשיו נראה כנס עדיין כל עוד אין תשלום קנס זה זכות שרק מופשטת לא נעשו בזה עכשיו כאן אבל בכמה קנס קיים רק ב שבית הדין מטיל עונש כל וד בית הדין לא ימיש אין כנס אז אם כי אפשר בגיד ככה למה לאמר אחרי שבית הד כבר פסק שהגנב השם חיב כנס אז עכשיו ק הרש כיוון שכל עוד לא הוצאו את הכסף כנראה אני לא צריך לדוק זה עומק מה הסברה הנחה לא מועילה רשה בקנס קנס זה לא רכוש שאפשר להביא אותו מדם דם זה זכות שניתנה למישהו צריך להבין למה בדיוק רשה למעילה לא בדקתי לעומק רק אומר את זה הכס הסוכות אומר שבכנס לא מ הרשה אני יכול להבין לפני פסק הדין שזה אי אפשר אחרי פסק הדין למה אי אפשר ל רשע אבל כנראה אפשר לבדוק את הנושא לא העמקתי בזה חוק של רבי עקיב י גרפון בגנב חמישה בני אדם זה בעיה דומה אבל שם זה לא גנב שם זה שומר למה ש הג מקשה שמה הגמ מקשה הגמ מקשה מגנב נכון נכון אבל שם זה הקרן למה שכ הכפל בדיוק כ בדיוק הכפל זה הקרן חוזרת לבעליה הכפל צריך תשלום בפני עצמו ואתה שומר הגנ אמר אתה מגיע לך כפל לא מגיע לשני לא יניח בניה מסתלק סלק על הבהמה לא על הכפל אז זה טוען זה טוען הקו הספיקות אתה טוען אתה חולק עליו בסדר זו הסברה שכמ שקרן עם הכפל הוא אומר לו הקרן מסכים הקרן תחזור לבעליה אגב ם יוצא ד חובה ה מניח ביניהם כ חזיר גנז תחזיר את הקרן לבעליה זה שהוא מניח בעיניהם צד חובה אז נניח כפל זה חיוב ני עצמו כפל הוא קובע מי שיש לו מ זכות של כפל יכול להגיד לך חשני וככה להפטר משניהם כך שואל ספקות ו כל השאלות הצ להות אחת בשנייה כמת ה בטליה הקושיה שהקו הספקות תלוייה בהנחה אם ומר שהכפר הוא חלק מהקרן אז הצ ממו שמ שהקרן חוזרת לבעליה גם הכפל עליו אותו דין שיש לה כפל יש לה כרן שכן זה כפל ואז הוא לא יכול להתחמק ה כן אומר שכפל נפרד מהקרן זה חיב עצמי אז אז האמת זה הקושיה לפי לפי הריף שאומר שהר ש ש בכפל אי אין מוחזק כ כמו שתענה בית יוסף זה חיובו של הגנב של כפל אבל אף אחד לא מוחזק בזה לכן אז באמת קושיית ה קושיית ה קושייה טובה למה יחלוקו כאילו לכל אחד להגיד אני לא חייב ל הקושיה ש מוסת על ההנחה הזאת דווקא מתוך שרצים טריף ומרים ש בכפל אין הפת מוחזק אז גם אין טענה אין תביעה מי טובע אתה טובע מי אתה ש אני דשנית הרשב גם כ אפשר להגיד מקרו דברי הבית יוסף ברשבע סק בתיקו ו חולקים לקר כפ לא התחזק בדח מני אחי מה שבית יוסף אומר מדעתו זה רשב כאן בחידושיו אלא מה הרשב עצמו בהמשך דבריו דן בשאלה אחר בסוגה כאן ודיברנו על ש ה הוא מת ה מדובר שהבעלים מתו והזכות הכנס עברה על הבנים שלו השאלה אם באמת זה עוברים ירושה או לא אומר תם רבותי תוספות זה ש לא כאן במקום אחר דבנים אם השומר שלבני המפקיד דווקא שוקה גנב אבי עמדין הם אמרו שמדובר כאן שכבר אביהם מת אחרי שכבר נתפס הגנב בדים ואז נזכר ואז הבדים שילמו זז אז ה שבנים י לא אפילו ב עצמם נ לא כנו כפ כי אם הב מת לפני שנתפס הגנב אז הבנים בכלל לא כפל מדוע אין אדם בניו חוזר א קנס זה לא חיוב זה עונש בית הדין מטיל עונש ואז ש הדין לא הטיל את העונש אין חיוב לכן הודעת בדין הודת מוד בכנס פטור כי כי בלי שני אדים שבאים בית הדין ומרים שהוא חייב בית הדין עדיין לא חייב אותו רק החיוב מחייב קנס הקנס מתחיל רק מרגע ש חיל יוצא שבן אדם מת לפני פסק הדין מה הוא מוריש את במה שלו כנס זה הוא לא מוריד את בניונס לבניו זה תמה כ התוספות אמרו שמדובר כאן שהוא מת אחרי שנתפס הגנה כי לפני כן לא יכול להורג את הבנה אז זה אומר טעימה ואילו כ גנ בדין דאי כבר קנה שומר לגמרי אומר כם מספק לדה ה הרי השומר אמר שמוכן של שלם והוא ש נקנה לו ועוד אפילו דבריהם שר כנסות ודא ממון בני עוד תענה כל הקנסות מה שאמרנו שנ ווא הוא יחלק בניסוי הכנסות ולא אמרו אין אדם מוריש כנס לבניו אלא בכנס הבת ר אדם שהנס או פיתה אישה אז הקנס לא עובר רושים הבבא מת אז את זה אבא לא יכול לריש לבניו הבנים אחיה אחיה של הבת הזאת אינם יכולים לטבוע את הקנס שאין אדם מוריד כסת בניו כנסה גופה והוא הרי הכנס הזכות זכות האב בקנ בתו כין שיש לו זכות הבת הוא יכול גם לקדש אותה אב יכול ביתו לכן יש זכות בקנס לבניו אין זכות יותר הבת היא לא רכוש שו בירושה לכן אם האב מת לפני שבית הדין פסק כנס כיוון שכיוון שהבת לא עובדת בירושה גם הכנס שלה לא עוב בירושה לכן איין מורי כנס בניו אבל בכנסות אחרים אח כנסה גמור של ש בניו ת ב דין אבל כנסא עבדו שורו הרי הם כשור וד ממש כמו שהוא מורש השור בניו כנס בניו מה אומר השבה הכנס זה קשור לשור השור קיים השור עובר למני וגם הקנס עובר בניו לכה הרשבי סותר את עצמו קודם הוא הסביר כמו הריף שמה אמר שכפל אין מחזק מה כפל הוא לא חלק מהבהמה הבהמה מוחזקת הכפל לא מוחזק עכשיו בא ואומר לגבי הורשת הקנס לבנים אומר הבנים ירשים את הבהמה והכנס גם כן זכותם כך אומר אז סתירה ברשב האם הכפל הוא חלק בבהמה או הכפל הוא דבר נפרד וזה באמת דורש הסבר בב את הקושות הא הוא לא מן הוא בא את הרמבם אגב הרמבם את הריף בדרך כל גדוע הרמבם וריף בדרך כלל לא תמיד הולכים בשיטה אחת הרמ כחג פוסק כך מחר עבדו נכנס שאם יגח וימות עכשיו זה חוזים תוספות של הראשון של הפרק ששות שתי סוות כאן וגיטי כאן הייתה השאלה האם וכאן וכאן המסקנה שכן אדם מוכר ש המפקיד כן מוכר את הבהמה לכנס אם הכל מסדר לפי הוא שילם כל בסדר אז הוא מוכר את הבמ כנס ואמר שהוא מוכר את הבמה או ר לפני הגניבה או מלכתחילה זה כאן וא הסוגיה בגיטין עסקה בשאלה דומה ושם נשר בספק בשאלה אחרת של מכר עבדו נכנס נו ש שג ושור ה-30 כסף שהוא ישלם האם מי שקנה את את העבד הקנס זוכה בקנס זה או לא ז שוא סתירה בן שתי הסוגיות ו אחד הדברים שהסוגיה פה הולכת לפי אם תמצה לומר אם תניח שמקה שמכה שזה מחר גם פה זה מחר אזו שזה יכל גם פה הגמ מתלבטת ואמ סברות לחלק הרמבם פוסק ריף פה הריף את הדין הוא לא מביא כי היום דיני כנסות לכן הריבת מקרי הוא של גיטי לא מביא הרמבם כן מביא את המקר לגיטי פוסק שמספק העבד הוא ברשות הבעלים והקנס הוא שח לבעלים ולא לקונה ופה ה יחלוקו כמו רייף אז הרכ מחר קנס שים יגח וימות יהיה כנס שלוקח הרי זה ספק רח לא קנ תפס הקנס א עושים ידו רשתו תקפו כהן לא מוצאים ידו זה שיטת הרמבם כל החשים חקו עליוו שו כהן מוצאים ידו אבל אנחנו מים לכתחילה אין לו זכות לגבות מוצי חה אומר זה הרב חיים והוא ביד לא השיט בג דףב הוא סק הרמבם מספק קדו קשה הרמבם קדו ח אמר משלם חז שלם וכולי את כל הספקות ש הסוגה של שלנו כל ספק רקב מותם ספק ונות תחת יד אחד מהם רך חולקים כמ שהרי פסל אז עכשיו הסתירה היא בולטת התוספות דיברו ש המינות וכדומה ועכשיו שמגיעים למסה והרמבם פוסק את הסוגה בגיטין פסק שמוצאים בחבלי ריה והקנס מגיע לבעלים למוכר ואילו כאן הרמ פוסק יחלוקו הסתירה ברמבם מכים לחלק בין 30 של עבד א זה נקרא גם כנס נו בהמשך הגמרא ש מחד כנס שם מח קנס מ של עבד וגם פה זה קנס כפל לכן המילה כנס עלולה לטות אותנ שלו הכנס פה נס שם אותו כנס זה אות זה אותו אותו מושג אני צריך לומר שלא אותו דבר הגמרא שם קוראת לזה כנס אבל הכנס ההוא הוא לא כנס כאן זה שני כנסות שונים וב חיים כדרכו יתן חלוקה הגיונית מאוד להבחין בין שני הכנסות האלה הרי דיה אומר לכל אספק אם קנם לא כין שאן אחד מחזק חולק מה פסק חנ הספק לא קנ יש ד כנס דין כפל אז כנס צך יו רבח צו עכשיו חקירה רב חימת סקאת הוא צריך יו אם הדין ד לוקח הוא נעסה במש בכל המקרים האלה גם כאן וגם בגיד שאדם קונה את הזכויות האלה מה הפירוש בקנין מה הוא קנה האם הוא נהייה בעלי ויקח יו של 30 שק וכפל הוא לוקח עצמו כן שהוא בעלי הוא קנה אז לכן הבהמה שלו והבד שלו והקנס מגיע אליו ה קנס ארי זה הבד קנוים לו גו הבעלים של זה הקנס ודמה בצד אחר חקירה באמת נכון שהבעלים מכרו את הזכויות שלהם כל מכח שקלים של עבד כפל הבעלים המוכרים כ הבעלים של העבד חול מילא ח זכות זה שיש לבעלים בעבד 30 שק קב כן לוקח שאלה כזאת האם שאני מוכר את הבהמה לעבד את הבהמה ואת העבד מכרתי את הבהמה עבד ועכשיו אם הקנס מגיע הקנס זה הקנס של מי שקנה את הב הזה שלו או לא הקנס ב מגיע לבעלים העקרוניים מיש הרי הבהמה הוא לא מחג מחר רק נכנס הבהמה כולה נשאר בבעלותו של המוכר האם הכנס מגיע למוכר אלא כיוון שהוא מכר את זה נכנס הוא מכר את הזכות שלו זכות הכנס מגיע לו הוא מחר ללוקח אז השאלה אם זה מגיע ישירות הלוקח או רק בעקיפין זה מגיע למוכר והמוכר מח לא לוקח חקירה סקאת מובהקת צריך ונראה יש לחלק בח 30 של עבד 30 שק של עבד ד כפל כ כ דן הבעלים חומו בחפץ כפל מגיע בזכות הבעלים גנבו לאדם אח חוש מגיע לו כפל וקפל תשלומי הגניבה מל ניתו את הח בכפו שנעה היו הבעלים ש בגנבה וזה ש בקיוב כפל מחמתו מחמד בעלים שלומ חיוב הכפל בעיקרו לא לאב הראשונים מה שאם כן חיו ד 30 של עבד חיו כפרה דויד חיו כופין חורים כחיים מחדש פשט במפורש פשט ברמבם ר ברמבם פ מסכים ממון כמה הכופר ו וכופר העבדים הוא הקנס כות שלוש שאלה מילה אחת ברמבם כופר עבדים רב חיים מהמר דבר באמת מבחני הקנס 30 של אבד בכלל לא כנס קוראים לזה כנס למה קוראים לזה קנס כי כנס בחי קצוב כמו 50 כסף של של אונס ו או 100 כסף שמוציא שם רע וכדומה מקום זה עוד רואים זה אין זה שום קשר לנזק גם אונס חייב חמישה דברים חייב חבלה חייב על צער על ריפוי על בושת על שבט הוא חייב את כל הדברים נוסף לזה הוא חייב כנס הית הדברים שמים לפי הנזק כמה הריפוי עלה כמה שבט עלה כל זה משלם לפי ה לפי חישובים מדוייקים הכנס קצו ב3 של עבד יכול להות עבד נוקב גליות יכול ות עבד שומר קישוים שני כו דבר אז זה כנס כי זה לא ש עבד שווה אלא נותנים קצ כנס קבוע 30 אבל הרק זה כופר כרי מי שר בן חורין שור שנגח ורג בן חורין גם משלם שלם כופר שם כן שמעים כמה ערך אבל שם מעניין סוגה בגמרא גם מקות דף ב גם בקמה דף מ איך שמים את הכופר לפי לפי שו של הניזק או שו של המזיק כי כי רב וקה אומר שם משלמים לא לפי ערך הניזק רך המזיק כי זה כופר התורה אומרת וגם בעליו יומת בעצם אדם שיש לו שור ולא השגיח ושור נגח אדם והרג אותו הבעלים הלים השמים בהשמה הקיפה ש של הריגה הם לא הרגו השו שלהם אבל הם לא שברו צ שלהם הרג יומת לא הורגים אות בני אדם דאי שלא ונש מוות שפי בית דין יומת בשמיים יש לעליו עונש חמור מאוד בתיו נרג אדם דוע התורה מאוד מקפידה להג אדם ש לארץ לאפ ם דם שופרו מי מי שהרג אדם נפש תחת נפש אז פה לא ממש מיתה אבל צ יודעת הוא גרם למותו של אדם ולכן ה צריך שים כופר ואז הכופר הוא שלו כמה הוא שווה הגא אומרת אומר רבנן סוברים ששמים לפי הניזק אבל גם כן זה לא ממונה זה כפרה אמנם ש לפי הניזק אבל זה לא בגלל שזה שדני הניזק אני לא למשפחת הניזק כמה שהפסידה אדם מת אין אין ערך לאדם הבעלים של השו שהוא השם בעקיפין במות האדם הזה הוא חייב כופר אז אמרו שהופר יהיה בערך האדם שמת אבל לא מדין דמים מדין תשלומים זה מדין כופר רק ר את הקנות הגדולות בין כופר לבין חים אחרים עכשיו או רבי חיים אחריש קח יו בעל הרגת הד עצמו ולא מחצות הבעלים כלומר כופר הבעלים של השו הם כופר בגלל עצמו זה חיוב שלו כלפי שמיים כלפי עצמו הוא קוף הוא רוצה כפרה על החטא שלו ש שורר דם זה לא מתחיל מחיוב מהפיצוי למשפחה הכן בעבד פיצוי לאדון בעלי העבד שמגיע לו פיצוי שב שלו מת לא מתחיל משם זה מתחילים ממקום אחר מתחילים חיובו של החיוב האישי של הבעלים של השור בעבד בזכות הבעלים שלבד אינו מוסיף כלל לעצם החיוב של ש שק רזה הדין בפני עצמו תכ כפרה של 30 שק ש יש לה מהזה כש לבעלים תורה אמרה אתה שם כופר למי שם כופר לבעלים הבעלים הוא לא צד בעניין אתה חייב אם כן הלא בלכתו את עבד נכנסו הוא הגורם מגר יוצא ככה שמוכר עבד נכנס הרי בכלל עכשי נבין שכנס זה כופר שואח כופר אז הוא וכר אז ודאי שה שהוא לא נתתי הבעלים לגבות את הוא תב יש לך זה לא אתה בעלים שמגיע לך כופר כי הכופר לא לא מתחיל צת בעלות בכלל הכל מגיע מצד החיוב של בעלי השור אז יוש שבכלל במכירת עבד לכנס לא מ לא קיים בכלל שהוא מוכר את הבעלים שם ודאי הכוונה היא שה כופר ישולם לבעלים הבעלים מכו את הזכות הזאת לקונה אכן יש הבדל אומר רב חיים זה מהותי בין 30 שקלים בין כנס לבין כפל כפל זה זכות ש הקונה הוא אכ בעלי הבהמה מגיע לו את הכפל 30 ש של עבד זה לא זכות הקונה זה חיוב הבעלים של השור אלא שכאן מתחייב מחר נקנס זאת אומרת הקוף הזה שיגיע אלי מחתי לך יוצא ככ מכיוון שזכות הכופר בכלל היא לא נמכרה רק בעקיפין שם באמת המוצ יהש בכפל כן מחר את מחר או לא מחר אז אח חולקים אב עדיין אז חילוק חי חילוק נפלאת מתאים בריסק רב יכול לחזור לחילוק החילוק הוא ש בכפל החיוב מתחיל מהבהמה הגנובה אדם גנב בהמה גרם נזק חמור מאוד לבעלים צרי להחזיר בהמה פי שתיים אז יוצא שחיוב חיוב הכפל מתחיל הבעלים של הבהמה לבעלים קרם עול גמור נגנב לו מגיע לו כפל 30 ל עבד זה לא מתחיל מהבעלים הרי נקרא בן חורין בן חורין שמת אתה לאל המשפחה לא להגיד מגיע לי כסף מגיע לי כסף מת מת לא שיח כסף משפחת הנרצח אין לה זכות אין תיה ממונית היא תובה אחרת תבה שייענש הרוצח הענש אם מג ו ש אגב זה גול אדם גול אדם זה לא שהוא לוקח והורג תלמדו טוב טעות לחשוב אנחנו לא בדוים שהולכים והורגים ת את הרמבם נכון הכוונה היא חובת המשפחה לדאוג שהרוצח ייה נש זה התפקיד שלהם ביה כספית פרנסה עכשיו אז הרח תדאג הציבור ידאג זה לא שייך למשפח לרוצח הרוצה אחרי בכלל הוא חיב מיתה אין אין תביעה ממונית פ כ דר מ בכלל ברצח אין ממון יש רק נפש תחת נפש במה ש שור שהרג זה כמו אדם שהרג אלא לא יותר פחות חמור הוא צר כופר הכופר בא ממקום חיוב מיתה של בעלים של של השור זה כופר על נפשו בהמשך יזה יותר את העומק זה אח מה זה כופר זה לא זכות הבעלים לגב כופר זה חובת הבעלי השור לשלם א תורה מה כתובת שלם שלם לבעלים ממלה בעבד גם כן זה חובת כופר של של בעלי השור שב שהרג עבד צריך שלם 30 נב משלם לא בעלים אבל לא מדינ זה לא מדין זכות ממוני ש הבעלים זה חובת ה חובת בעלי השון ו הכתובת לשלם זה הבעלים של השור ממ יצא כיוון שזה לא זכות הבעלות של הש העבד ש היא גורמת לחיו לכן הבעלים שמחר אדם שמחר עבד נכנס לא מכר את הבעלות ל הכנס כן זה ש הבעלות זה לא מתחיל מהבעלות ומחלת הזכות שאם יהיה כופר יגיע הכופר יגיע אליי אז מחר תלך את הזכות בקום שיגיע אלי ממני יגיע אליך אבל זה עובר דרך המוכר עכשיו אם יש ספק במכירה מועילה או לא מועילה אז זה כן שכ הכסף מגיע למוכר נשאר אצלו ובספק מגיע לך המ חזקתי הקונה לא יכול לדרוש את הכסף ב אין לו זכות לגבות את הכסף לכן הוא לא בעלי רק הוא קנה את הזכות מהבעלים שאם יהיה כסף אם יגיע כופר לבעלי עבד הוא העביר את זה ליוה ספק אז נשאר צ בעלי אבל בכפל הוא מכר את הבהמה לקפלה והקבר מגיע לבעלי הבהמה וכשיש ספק מבעלי הבהמה יש שני שני בעלי בהמה המוכר והקונה שני בעלים שותפים שמכה יפה ישרה יש כ משי אחד גמה חולקים נכון מה אומר רב חיים הכפל מגיע לבעלים אבל מי הבעלים פה הרי ספק הוא מחר יש ספק מבכירה מה הדין מכלי פרה בחמור ספק ילדה יש ספק מי הבעלים של הל הא שנולד העגל של מי ספק מהבעלות מס חבו יה חזרנו לאותה שאלה לא מצד החילוק שלך הי נכון ויפה אבל גם אמר שכפל מגע לבעלים מי זה הבעלים הבעלים זהזה הבלים ש הבלים הראשונים ה הוא לא מוחזק השני לא מוחזק בכלל תספק אם מחר או לא מחר זה ה הגמרא כ אם היופי שחיים לא הבנתי מדו יחלוק צריך לחזור סבית יוסף ורשבי שכפל זה לא מצד הבעלים כאן שיכול לומר כ נראה במת הקובץ שיעורים בקשר שלנו בקשר אחר לגמרי בהמשך הדף קובץ שיעורים מדבר על כנס וקשר אחר לגמרי רמבם שם מסכ שביעית עד תנן אונס ומפתה אם מ שמתים הכנסות קש החובות עשו אם אדם נס אישה בשנת שמיטה הוא חיב כ כסף ועדין לא שלם כשמגיע סוף שנת שמיטה זה לא זה לא לא נשמט למרות שכל החובות נשמטים החוב זהלא נשמת אומר כנסות ג ש חובות אבל הם חיובים שהאיש תחייב בהם והאיש ההוא לא יהיה פטור עד שייפרים כך אומר הרמבם זה בו ש שניות זה לא שהחובות אלא הם חיובים שהאיש חייב בהם וישרו לא יהיה פטור עד שייפרים כאן מתחילה השאלה האם גם קנס כופר בחינה מסמת כע זה כנס כ מה שאומר מכו ונראה בבר באמת חיוב קנס חללי תקב שזי כמו ממון ני ממון הוא חיב לשלם חוב הניזק כ חוב הניזק פטור כל חובו של נדבר מפני זכותו התובע בממון בחוב החוב הוא נוצר איך נוצר החוב המל הלוה ללווה הלווה חייב להחסיר למלווה את הכסף שלו אז חיוב הלוה התחיל ממה מזה שהוא החסיר את מו של המלווה הוא לקח כס מהמלווה וצריך להחזיר את הכסף הזה זה התורה אמרה שמיטה נשמט ובכנס הו להפך זכותו שטובע ה נתבע לא כמו בהלוואה בהלוואה זכות ה חובת ה הלוה נובעת מזכות המלווה בעוד ש בכנסות זכות התובע ם מכוח חיוב הנתבע שהוא חייב להיות נש קרא ענשו אותו מהכסף כמו בנשי מלכות ומיתה קנס שכו בי דין שלם חיוב עונש זה כמו מלכות מה זה מלכות שאדם חיה מלכות מישהו מרוויח בזה ני במגמת דיון למשל כח דוגמה מי שחבל בחברו פחות של פרוטה כ מלכות כן תשלום כ יש תשלום הוא משלם לא לוקא אבל אם אין פח ש פרוטה לוקא האם בזה שה החובל לוקש 39 מלכות הנכבד קיבל חצי פחותה מה יש לנתבע לנכבד מזה שהחול קיבל ש מלכות כלום אין לו החצי פרוטה שלו אין לו נכון חצי פרוטה אבל מגיע לך מגיע לך חצי פרוטה אש לשים לו הוא לא משלים הוא חוף שצ מלכות זה פיצוי חצי פרוטה שמגיע לו זה כפרה מלכות זה כפרה חך מגע עונש לא בגלל שזכות ה נכבל לקבל ממך משהו תך כחובה וש שמו לב חזרנו בעצם בספרת החי ים לכופר נח רב חיים חלק בין כופר לכנס קנס באבד 30 זה כופר בכפ זה דין אחר פה ב בא תלמידו שלרב חיים בהקשר אחר ג מתייחס חיים בכללו סר משלו להסביר את הרמבם חול שמיטה הרמבם כך אומר שחות שמיטה חוב נשמט קנס לא נשמת רמבם אומר שזה את המיים הלה שחיוב זה לא הקנסות שהחובות הם חיובים שהאיש חיב זה חיוב תחיל מהאיש הוא האונס הפתנה הוא חייב לכנס כול ס משווה את זה מלכות חיוב עונש עונש עונש חיוב עונש נשאר עליו גח השביעית חיוב עונש זה לא בגלל זכות הכן האישה הזאת את הקנס שלה מגיע לו עונש הנס האישה תענש אג במוציא שברה גם מלכות וגם מהכסף סוגה בכתובות פרק שעוס בסוגיה מדוע באונס אין גם מלכות וגם ממון אבל כל פנים חיוב חיוב הקנס אמרנו ש באונס יש חיובים יש ריפוי ושבט ובושת כל זה זח ממון וזה נשמת משנה שמיטה פשוט ששפטו לו אתזה מתורת נשמע ס בפוז בוז שוא ריון עמוק מאוד שלא לא סתם פיסת ניי כן לא כל החובות התורה הת שי שמטו תאורטית כל החובות נשמתי אז יוצא שאם אדם חייב אדם הנס אישה אז ה הפיצויים שמגיעים לה עלולים להשמת אבל הכנס זה לא בגללה זה בגללו הראנו אנחנו רואים עכשיו שהחלוקה של רב חיים היא לא פשוטה היא דורשת המכה וכאן רשו לי באמת לחדד את אבחנות ונראה שבאמת א נצאים כאן יש כאן יש שלושה מישורים יש מישור של חיוב ממון בצד השני יש חיוב כופר ובן זה יש כנס ממון ח ממון זה זיקים והלוואות וכל הח ממון זה הכל ה מתחילים מזכותו של הניזק של נחסר שמי שהלווה מי שנזק מגיע לזכותו לקבל את הכסף חזרה חיוב החיוב שחל על השני שלם נובע מזכותו של הטובע שהוא בא בצדק בטענה כספי שלי איפה כספי הזקת לי גנבת לי לקרן ל הכפל א חבלת בי חדו כל דבר הלתי לך כל החיובים האלה מתחילים מזכותו של הטובע וכופר אמר זה הפוך זה מתחיל מחובתו של הנדבה הטובה בכל לא צד שם הוא צד מגע שוא כתובת את הכסף כנס כמו כפל נמצא באמצע יש בו מזה ו מזה לכן לחדד את ההגדרות האלה ח סות בכמה מגמל אומרים כך מה אליו כוב אלו דמים ואם תאמר למן דמה כובד ב ניזק אמרנו שכובד ב ניזק מה קה בן כופר אמריש הגמרא עושה שיש מקרים שאם יש אין כופר יש דמים אמר שיש המשפחה כ תבועה קרה להלכה זה לא כ כך מעשי אבל בגמ שמינה שהמשפחה תתבע דמים כן הראש שמשפחה אינינו תן לנו פיצוי מה ד לכופר יא גון שת המזיק אין כפח מיתה אם המזיק מת היורשים לא חייבים שם כופר אם דמים חיבים נו מלווה שמת ך לובה שמת היו רשים ח ש את החובבים רכוש חיים של את החוב מזיק שמת היורשים חיייבים גנב שמת היורשים חזה את הכפל מכל החיובים שבתורה אדם מת יורשה וש רכוש יורשיו חייבים לפרוע את החובות בכופר לא כופר שמת היורשים פטורים ש מדוע ש כופר זה כפרה אדם מת זה ע כפרה א אין מה לכפר הוא מת זה מוכ כמו חטאת בשם אדם אדם חילל שב שוגג וחייב חטאת וקדיש במה לקורבן ומת הקורבן זה לא לא לא מוקרב החטה הזה צריכה למות לא הורגים אותה הסתובב מקום כזה שהיא תמות מאליה אפילו לא אומרים הא רק שיסתאב אפלו במום לא פדו אותה אין מה לעשות איתה כי היא צריכה לכפר על אדם אדם מת אין כפרה למתים מתים אין להם כפרה כח ושם חת אדמים שלם אבל דמים אדם מת חייב כסף חשים שלו קמינה בקש הכופר דמים יכול למחול יכול למחול אם הניזק מוכל מוכל על הכופר לא מועיל פשי כופר רמנה לא חצי כופר אם אין אין לו כופר ש רק חצי כופר אני אשאר לך חצי אין חצי תמיד את כל הכופר הלוואה אם אין לו כל הלואה לים חצי הלוואה נזקים אין לו כל חצי נזק ובחינה זאת העושות מבח בן כנס לכפל כפל לכנס דברים אחרים אבל אותה אבחנה כל מה ש ארו כאן אבחנות בין כופר לממון י גם בקנס קנס הוא לא כופר בקנס היורשים שלם את הקנס בקנס יש מחילה בקנס חציק ש חצי חמישה חצי בקר כל הדינים של כופר לא נוהגים לכנס לחדד יותר את הבד משניים זה משנה קצרה במכות ב שממון ן ש מכות דהיינו שני דיים זוממים שהעידו על מישהו עדות שקר ואחר כך ו שהם הוזמו הם חים אם חיבו מלכות לכו אם חיבו ממון ממוד יש מקרים שחייבים לא כ מלכות מלככות זה המשנה הראשונה של מכות מלכות עכשיו שני עדים האלה כשם משלמים המון כמה כל אחד משלם חצי הם חיבו מישהו בהלוואה שלא הייתה הל הלוה אל שק בר ש שקר הד הוזמו מש כ 500 אבל אם לקו אם כם לקות ו בין קרושה בן חלושה כל אחד תוב 39 למה חלק לשניים בממון אומר החל שניים ומלכות לא משלשים מחלקים את ה את העונש בממון שניהם ואילו במלכות לא מחלקים כל אח תש כאן כאן הסברה ברורה ורה כשמש ממון צריך זה זכות הטובע אדם משי לי עידות שקר נחשב כאילו הוצו ממון ם הוצאים ממון אז צריך להחזר ממון ב תורה חידשה שגם לא הוציאו עצם רצון להוציא זה כאילו הוציאו ממנו השם ממון הואצי הפסידו לך 1000 שק קבל 1000 שק חזרה ואז כל אחד מש כל אחד יתן 500 מקבל את ה1000 אבל מרקו זה לא מצד תביעת ה המוזן ה האיש הזה שליל מה אמר מלקו המקו זה זה כאן כפרה על הידים כפרה עלדים כל אח כפרה שלמה אין חצי כפרה למון גם לממון אמור להיות שאן חצי כר זה ממון זה קנס קנס זה כן ממון רוצ להגיש חוץ לשלושים של אבד שזה חידוש הרמבם זה כופר כל הכנסות זה לא כופר זה חיוב ממון שבא אמנם כאן מה ש אמר רבי חונן שזה מתחיל מחיוב עונש אבל עונש שמתחיל מזכותו של התובע לכן כ כנס נמצא באמצע כופר כולו רק מצד חיובו של ה של בעלי השור ממון רגיל כולו רק מצד זכות התובע כנס משולב שני דברים האלה יחד מה ישנה דים זמים שעידו על דיני ממון שהם לא צריכים כפרה ויודעים שול בשח שהם צריכים כפרה ברע שהוא קיבל את הפיצוי שלו זה הכפרה זה שגם ממון ממון זה כפרה שב אמרתו זה כפרה שתוצאה כפרה אבל זה לא זה לא כפרה בל ש אתש שה אחרת למה התורה חיבה כפרה רק במקרה אחד לאח במקרה אחר זה לתורה יש חונות שלה לא יודע לכתחילה באמת התורה רוצה לתת לאדם שליל שיקבל פיצוי כשאי אפשר אין פיצוי אז מה לפתור את הידים בלי כלום אתם עברתם מעבירה חמורה כפרה ע שיהיה לכם אני מבין נכון שליל עולם עלילה הוא היה תחת העלילה זה הרבה זמן עד שבסוף ברוך השם השיג שני ידים אחרים שהזינו את הידים המזהמים הוא היה כל הזמן הי ארו יכול גם שילם אפילו יש מחלוקת בן הראשונים אם הוא שילם גם כן יש דין ד מסיק הבולות שלהם הוא עמד תח איום תשלום כל הזמן אגם אני אני נתקלתי ב אישית פעם בזה שמשגיח אחד שפיתחתי אותו שהוא עסק ני כספים זרת ו אל תעשו כספים עש פשתי כל מיני דברים לא חלקים ו הייתי מוכן שישגיח על משגיח כשרות שעוסק בים לא כששרים מחפ מה אכפת לך מה שאני עוסק אמרת אכפת לי אני לא רוצה משגיח שעש כספים לא כספים שחורים כל מיני פשנו קיצר הוא לא ש המשיך לעסוק פיטרתי אותו הוא אמר לי תפטר אותי א לך ביוקר כ יוקר ת יום אחד קיבלתי מס לפועל הודעה שאני חייב 300,000 שקל למישהו צ פועל באו הביתה עם פתק אדום ש שק הוא זב חתימה שלי הוא זיב חתימה שלי אז הייתה חימה החמה שלי לא טעיתי אבל ש אל שק לא נברו צ משפטים שופט שמין לי זה לא אני אבל במשך שנה שלמה אמתי תחת האיום של שלם מפ הת שקל יצאתי בנס ברוך השם מגיע לפיצוי שנה שלמה תחת איום כזה מגיע לי משהו מה קיבלת את זה שרות לבנות לא מגיע לי משהו פי דין תורה מגיע לך מגיע לך פיצוי כל מה אב שני היה לך הוא בסוף המשטרה תפסה אותו הוא ישב בכל כפרה שלא היייתה אבל ני כלום בשור של שופים בפי זה יצטרכו לשלם מה יצטרכו לשלם שתי 30 בשוט פים של שור בשוט של שור אתה צודק ו כל אחד לבד יכול להיות דבר מעניין אזה דניז יה תלוי בשאלה צודק הוס חיים חצי כופר אין וספ אין חצי כופר צודק קיצור מה אני רוצה מכל זה לה אמר שיש שלושה מישורים ממון כולו מתחיל מזכות הטובע כופר כולו א נדבר לכן באמת מה שאמר רב חיים ש בכופר אין לא ש חזקת הקונה לא קנה ספק קנה זה הכופר שיך לבעלים זה ולכן הכופר כולו מגיע למוכר ולא לקונה בכפל זה מצב ביניים מצד אחד נגנב לו אח מגיע לו אבל הכפל זה תוספת מצד אחד זה מגיע לפיצוי מסוים לבעלים הזה שגנבו לו ועכשיו תפסו את הגנב מגיע לו לפיצוי מסוים נכון אבל בכל זאת כפל זה לא בדיוק הסכום ש אי אפשר להשאר כמה מגיע לו זה גם עונש על הגנב שגנב אז יוצא ש בכפל יש לנו שני דדים יש צד אחד זכות הבעלים מצד שני חובת הגנב זה לא כמו כפר שכולו רק חובת ה המזיק פה זה משולב לכן יוצא כך צודק מה אומר הרשבא הגנב צשם כפל ולא בגלל שיש בעים כי הוא עבר עבירה חמורה עבירה פלילית שמגיע לעונש עונש כפל בחינ זאת העונש מצידו צד שני זה סוף סוף זה כפל כשמו כן כפל של בהמה שנגנבה ויחסיו לבעליה לכן כאן בדיוק המחלוקת הרמבם וריף בשת הרש בריב הרמבם הם טוענים שכיוון שזה משולב זה זה עצמו הבעלות לא ברורה כאן אז זכות הבעלים כאן היא לא מלאה זה זכות יש בצד אז לבלים יש צד מסוים אבל לא צד מלא זה לא כסף גמון רגיל הראש טופה סף גמון ה זה לא סף גמון ספי קנס ספי קנס זה גם יש צד חיוב של הגנב שהוא צריך זה הוא הוצ להענש לכן מכיוון שזה לא גבורה עניין זה אני אומר שיחלוק הו זה לא כמו 30 לבד ששם ברור כשמש שרק צד אחד יש רק חובת הגניבה הגנב ו הבלים לא צד אחד ר הבעלים זהר הכתובת למי שלם לכן המכירה שם לא לא משנה את הדברים בכפל המכירה כן משנה כי יש כמו שאברח אומר הכבל מגיע לבעלים אבל מי זה הבעלים צי גם כאן זה לא בעלים ברורים כי החובה של ה של הגנב שלם אז גם כתר מספקת מה טען שהגנב א לא חיב לך לא חיב לך מה זה אתה גנב גנב ש שלם כף מה אתה אומר אני לא חייב מה זה אכפת לך מי קבל את הכסף אל תעשה שלם לכן ספק ג שלם אגם אני רוצה להגיד ספק כופר יכול שלא ישלם סליחה לא בטוח חזר כחומר אם ספ כפל שד ששם אזם כן ספק ספק כפל אתזה אתה לא בא בטענה שזכות הצד הטובעים היא הגורם אתה השם שגנבת צריך לשלם עכשיו למי שלם תשאיר לנו את הבעיה שלנו אנחנו אנחנו נדאג למי ש נוש באת בעה של מי כיוון שיש מצד אחד הזכות של הטובעים שכל אחד ש הב במה מגיע לו מצד שני לא ברור שזה רק צד של בעלות בלבד יש כאן צד אחר לכן זה לא כמו ספון רגיל ח יחלוק ירושה אבל לא ככ ירושה לא צריכים בעלות גמורה אדם מוריש לבניו את הזכויות שיש לו גם זכויות שאין לו עכשיו רק בבכור צריך מוסק בכל פי שניים רק במחזק אבל זכויות אחות מה הדין שאדם מקבל חובות שצריכים לפרוע לו קנסות שיגיעו לו אדם כמו שאומר ה הרשב בבת הזכות וברת ל יורשים כי הבת לא עוברת אבל בכפל הפסו עובר יורשים במה שהב נגנבה אם מתפש גנב שים כפל הכפל יורשים כי זה בכל זאת ה הכפל מגיע לאדם בגלל המינה שנגנבה לו אז אם אם אדם במכירת הכפל אחרים אני מסופק באמת מה הגדר מכרת בהמה מכרת כפל זה גבולי לכן זה ספק אבל כש שאן ספק במה שלו ועכשיו המה ועכשיו הוא מת הכף יורשים שלו אז פק רק אם הישים שילמו או לא שילמו אם מגיעים אזה בכלל המכירה הוילה כן אם כן יוצא שכפל הוא במצב ביניים לגבי ירושה זה כןב ירושה לגבי מכירה זה מצב גבולי שיש בו בעלות מצד אחד כן ע זכות הבעלים אבל לא רק זכות הבעלות זה שמורכב זכות הבעלות ועונש ל הגנב מה זה 30 של עבד זה רק עונש רק כפרה לכן זה דין אחר י ש שתי הצדדים מה יוצר עצמה מה מה יוצר עצמה