הרב יעקב אריאל - י' כסלו תשע"ה

שכל דף ט עמוד ב המשנה היה רוח בבהמה ת המציאה אר ךב נלי תלה אותו בר נתן אותה ואמר אני זכייתי בה זכה בה הוא לא התכוון לזכות בה את ה קא לו משלח המשלח ששלח אותו להביא לו השליח לא הסכים להיות שליח שלו ואם שדנה לא אמר אזה די תחילה לא אמר כלום הוא עכשיו חוזר בו בגמרא נן נתם מי שתק את הפא ומרזה פלוני אני אזה אומר זכה לו אורים ני אמצא ראשון אמר הו למה רבי ש לוי מחלוקת מעשיר לעני אדם שאין לו זכות לבות לקחת מסר עני פאה הוא עשיר א הוא לא מרים את הפאה עבור העני רב זבר מי גודי ב א נכס אני ח הרי אילו העשיר הזה היה עני ה מפקיד חס עני הה יכול לטות אתל עצמו השנה כ עכשיו גם כן כיוון שהוא נותן את זה לאחר יכול לתת אתזה לאחר המיגו הופך אותו ל לברכי שהוא יכול יכול ת לעצמו כלומר ההנחה היא שאם הוא לא רשי לקחת לעצמו הוא לא יכול לזכות לאחרים צריך שני מיגו מיגו אחד שהוא יכול להפך משהו לעני שיכול תו לעצמו והוא לא נתן לעצמו נתן לאחרים אחד ברי כמר הם רק חולקים על מיגו אחד שמשני מודים במיגו השני ש מיגו שיכול ו על עצמו יכול גם אחרים אבל סוברים שיכול מיגו להיות מאשר ני רק אם הוא אני שיכולו לעצמו נתן לאחרים אכן זה זה אומר כך אמרולה מעולה משמע שחולק ל מה שהגמרא אחר כך אומרת שמביע מצ חברו קנה חברו כי אם אם זה מדין מגביע צא עצמו קנה חברו הבעש חרים שם גמר שדין חיה שהוא מזכה למישהו אחר למה צריך מגו האם אני שליח שליח ל לעשות עדי משהו בסוגיה הבאה דף י עב לגבי דבר עבירה שבר אחי בעבירה אבל בח באותה מצווה משלח מלח מישהו קדש אישה אפילו ש שלך אישה אישה נשואה שהיא כבר נשואה ועשור להתחתן ע מישהו אחר כ אישה כי איש תאורטית יכול לשת אישה נוספת האישה שנשואה למישהו אחר כבר לא יכולה לשת סף אדם לחה שלחה אותה אישה להיות שליחה שלה לקבל קידושים בשם מישהו עבורה מקודשת השליח צריך להיות ברחי עכשיו מסיק שהוא יהודי יהודי ח מצוות אדם צריך מזחם צריך מכל ש יכול לקחת לעצמו אחרים אם אם זה חיה שיכול לזכות לאחר זכיה אנחנו צ עכשיו תוח הנחה שחיה תם שליח אח נראה ש דברים לא פשוטים אבל אם זכיה אדם בות יינו הזוכה עבור חברו עושה צמו שליח לחברו וזה מועיל השלחות זא מועילה כי זה הכי ש פניו למה צריך שיכול לקת לעצמו גם לא הנה האישה הזאת שנשלחה על ידי אישה אחרת לקדש לאישה אני אקח ם דוגמה יותר קיצונית ש זכיה אישה אמרה לחברתה תשמעי אני רוצה בחור ש כזה ה מסיגה אותו תווכי חברתה נשואה הלכה חברתה נשואה ו קיבלה קידושין מאותו אדם עבור האישה שביקשה ממנה היא לא אמרה לה לא מדות שליחה היא אמרה לה אם תזי תצליח לשכנע אותו שיקח אותי לאישה אני כל הברחות כל ים בשמיים חול עליך אז היח מיוזמה שלה והלכה וקיבלה קיבלה קידושין ח מאותו אדם עבור האישה הזאת היא מקודשת מקודשת זה חי של אפני היא צריכה להות מקודשת את עצמה היא צמה לעשות כזה יש גם נשואה חו זה אותו אדם אדם לא רוצה אותה רוצה את החברה שלו אין שום אפשרות שגם הנשואה הוא רוצה את ההיא לא רוצה את זאת אבל היא נשואה יש את איש צריך בשליחות שאדם יהיה ברכי באותו דבר לא לא מצ מגו להתחתן האישה הזא מי השליחה חבה לכל העול לא רק זחה בסדר יפה שאלת כל קידוש איך יהודה הוא שואל איך בכלל קידוש שליח בסכת קידושין פרק שני האיש בקדש ב שלוחו איך אפשר זה שליח ח מקו אח אחרים אמה זה ברה הא תשובה הוא לא הוא תשובה אחרת ראיתי פעם תשובה קצת מפולפלת תרו קצת זה קשור סוגיה שלנו ק תשובה חריפה לדעתי מפולפלת מדי לא צריך ותה מה אומר אדם ש נשלח לקדש אישה מי מברך את הברכה מי מברך השליך מברך ככ הלכה מי שישלח כ מצווה שליח ברך את המצווה הרי בכ לא נמצא פה השר מברך אג גם היום הרב מברך בשביל להוציא ד חובה את החתן החתן צ לברך יש עדות שחתן מברך אז אין חתן פה השליח מברך עכשיו הגמרא במסכת חולי אומרת פילפול פה שמי שחטף ברכה בחברו צ שלו 10 ברכה שווה 10ה זהובים מי שחטף ברכה בחברו בקשו מישהו שחט רסה חסות אדם בא מישהו וקסת אדם וברך אז הוא שם פיצוי ער זהובים זה ברכה שווה ערה זהובים זאת אומרת ככה שליח שהלך קאישה וברך הרוויח אש זהובים אז אם הוא הרח הש זבים אז הוא פועל של המשלח הוא קיבל כסף אומרת בש הסוגיה הת פול כד בעל הבית טוב פלפול חריף אבל מיותר למה אמרתי רמבר פשוט הוא חיה הוא רוצה אותה מה אתה את המוח ה היא רוצה אותו לא כין תשובה פשוטה ת שלא אומר אותה אבל אומר משהו אחר הפו זה לא שלו טוב נחנו ני לא מצאנו בשליחות שאדם יהיה ברכי שהוא עכשיו יכול לעשות את הדבר לעצמו מספיק שהוא בח שהוא יהודי שבכר מצוות זה מספיק אז למה צריכים מיגו זח מיגו שיכול לקחת לעצמו אפילו מגו זח נ ש פירושו גם שם צריכ למה צריכים אתזה נפשם זה שחיה ושליחות לא צריכים חת נפש זה מקום שמר שמל דבר עבירה מקומות הרים אם כן ראו לה אכן לא סובר את מה שרב רב נחמ החיר אחר כך שמביע מצה לחברו חברו תופס ברחוב מקום שחרים ושם חיה הם לאזה שרבו סובר שדין אחר בעצם רבי יוחנן אומ ס רבי יוחנן אומר אמר יוחנן חברו משנתנו נ זכ רבי יוחנן וסות רים כך אמר רבי יוחנן חברו וא אגב טל לרבי יוחנן בפרק הכותב גיטין רחוב קני א על עצמו במקום אחר גיט כתובות סובר שתופס חבר לאקן בכל זאת אומר ש צי ק זא אומרת ויזה שזה אומר מגבי צ חברו זה מת סיב חוב דוקא דו שר מיגו דווקא שך מיגו זה החנ ש חייב כלום זה התופס שם התופס הרי באמת אין לו שום שום לא יכול לגרד לעצמו התופס ך לקד לעצמו מה הוא שך זה חוב לא שלו אדם תפס חוב תפס את הפון חוב עבור חברו הוא עצמו לא בעל חוב כאן מה הוא תופס פה רבו חיזה סוברים ש נחנ הם מצברים שהוא לא צות בחי הוא אין לו שום שייכות לכן תופס ברחוב אז אם אתה אומר שתופס חוב קנה אז גסה קנה רבי ח מחלק אומר פס ברחוב לא קנה מכן שהוא לא יכול לקחת לעצמו אבל מגבי המצו כן יכול עכשיו למה את ופס לרחוב במת לאכול דמה שיהיה שליח שיה שליח כס ל עומק העניין רשי פו שמנה אותו שליח רול רש של זכיה שליח ול וכולם מכים רשי מה ישנה אם זכיה תם שליחות אז מה מדוע לזכות הוא לא יכול להיות שליח יכול כ יש גם בסוגיה הזאת דברים שדורשים הבנה מה המחלוקת כאן בין או וח מצד אחד נגד רב הונ חיז מה הסברות שלכל אחד ומה הסברה שלך הרב למה תוספות למה תוספות לא אומרים מפורש ברבי יוחנן שהוא סובר ולה למה הם כאילו כותבים את זה קדושת תורה יכול ות זה לא עושק פעולה סתירה קיימת גם הוא לא צריך נ הוא הוא לעלם אצל לא סתירה מפורשת רבי ח סטירה מפורשת הוא אומר כאן מפורש רבי וחן אומר שלא קנה חברו קנה חברו כן קנה חברו ס אומר שלא הו הולה אמר שכן שמעיב במציאה לא אומר בעל חוב לא ראינו סטירה לא יודע מה בעל חוב י חוב אומר א ד אם בחו יכול להיות כי בחוב הרי הוא לא יכול לומר במצי הוא יכול להגיד הוא יכול יכול כול מי גוד זח שחוב חוב מה זה חוב לעצמו מה הוא לוקח לעצמו מי הוא מה הוא רק כן כתוב שולחן ערוך קו ה אם אחד בעלי החובות תפס לעצמו חברו מועיל פוסקים האם לתפוס כמות גדולה כפולה או רק אותה כמות הם ר אותה כמות מחלק חצי בחצי או ש לתפוס חמ כפולה יש פה הבדלים אז צו סירה לא ראינו רבי וח לא את הסטירה לכן צריך ישב את הסטירה גיד שני דינים שונים אז צות דו לא שיגו זה החנ שכ תופס מיגו כנה אז פירוש במת רבי יוחנן סובר כולהו רב יוחנן תרצו שניהם חיו באותו דור לכן אולה בבבל בארץ ישראלה היה חיטים היה עולה ויורד וצר בבל לכן יכול להיות שהה קשב בם טוב אני לא היסטוריון זה לא גיע לנו כן יש כאן אם תרצו מחלוקת בין ארץ ישראל לבבל ורב נחרב חיזה אמרים ככה לו רבי יוחנן ולה שגם כ חצי ארץ ישראל ומ אחר אנחנו נלך לשיו בעקבות הקצות פני יושע הקצות מ את הפני יושע חול סבירים שלו וחרא ש גם הקצו הלו בדרך שלהם משום מה עקפו דרכם של הראשונים שאמרו הסבר אחר בסוגיה לגמרי קצת תמיה עליהם גם פניש ם קצות למה הם פרשו דקם של הראשונים אבל ג נראה מה שם אורים אומר הקצות ואפילו ס שליח כלומר שתופס חוב לא קנה אפילו ס שליח זה לא כמו רשי זה רשי בבק מציה ש אומר שכן ש שמסור שליח מ כ אומר רשי רשי אומר שרק זכייה לא מועילה אבל תפיסה אבל שליחות מועילה לכן הקושי עצום תוספות המפרשים פר כותב גם בברכה שלו רשי שתי קושיות א' מה הסברה אם כיה תעם שליחות אז אם שחיה לא מועילה איך שליחות ק מועילה אחיה שליחות זה אותו דין רק הבדל בין שחייה לשליחות ש בשחיה זה נשה שלא מדעתו בעל הבית ושליחות זה מדעתו אבל העיקרון ת זה שליחות אז אם שחיה לא מ אין שליחות בתפיסה לבעל חובם שליחות ואומר מפורשה אומרת שמנת השליח לתפוס יתומים אמר שליח ליחות בטלה ס זה כאן ן חילוק אפילו לא עשה שליח שלוחו הרי גם אם לא ם שליחות מציע המודר שליחות זה מוסכם מהסוגיות בהמשך רואים ש בגט הגמרא מסבירה שחצ כ במתנה כונ חיה חצר שליחות עשו המומות קצת בחינה הזאת אבל כל הראשונים כולם אומרים שחיה ושליחות ו לא אמר שליחות כ שחיה ושליחות זה אותו גדר אם יש שחיה שליחות אין חיה אין שליחות שלחות אן צחיה אומנם תס שתם יתים שלחות כמה כתובות תו ידא זה שונם ם שליחות הוא כ זכות אנסה שליח התוספות הגבירו איך מועילה שליחות בזכיה הרי אם שליחות פירושה שה משלח א משלח לך קנה לי קדש לי גרש לי אז הוא מינה אותו סחיה הוא לא מינה אותו אלא אומרים אנ סד כמו שאמרתי קודם אישה אמרה לחברתה אם תצליחי להשיג את השידוך ההוא אני אשמח מאוד והיא הלכה יוזמתה ו קידשה ת הקידושים מה אננו א נסה אתזה כל ברדע רוה היא אמרה לה פעם הזדמנות שה רצה את הבחו שקו והיה ואותה אישה הלכה ושכנעה אותו וקיבלה ממנו טבת אבור האישה אז אנ סדי שהיא מסכימה הרי היא אמרה לה שהיא רוצה אותו א נכון היא לא מינתה אותה במפורש אבל אנ סדה אנן סדה שהיא רצתה אותו לכן אנחנו אומרים זה כמו מינוי אם כן שליחות הוא רק שהמינוי לא נעשה בצורה מפורשת אלא נעשה מכללה הגון אומר שמסתם הוא התכוון למד אותו אל נעשה זה בזה כאן הקצות מריך מאוד מדלגים על זה מהסוגיה ש שלו מדעת מה הכ של מדעת מה זה שלו מדעת שלדעת פרושו שאדם איבד עבדה בלי סימן ואדין לא יודע שעבדה על העבדה אבל אלא היה יודע היה מתיאש אז רב אומר יוש למידת היאוש הב אומר מ היאוש אומר קצות הרי ז אותה סוגיה בגמ שמדה משוה תרומה שהפרשה תרומה אם אדם הפריש תרומה שלא דת חברו מתוך המח שחברו מעוניין אז הגמרא שתול מחלוקת רבי הב הביה ורבא ואל אחר כ הביה שיוש שנת לא ביוש ומר זה שאני יודע שמן הסתם שאילו ה יודע היה ודיי מתייאש זה לאזה לא מייאוש יאוש כומר אנ סד לא הופך את זה למינוי זה הקצות שואל הקשה קושיה עצומה על כל השיטות שאומרות ש את המשלחות והנס זה נכון פיר א לפי הבי רצים תירוצים לכן זה הסוגיה שלנו רק אנחנו נחזור לקצות הוא באמת לכן הוא עכשיו רסה להסביר פירוש חדש למות נכון צריכ תן שליחות או או לא נתן שליחות על גדר אחר לכן נראה ואפשר מזה לדעת כמה ראשונים שאמרו זכי מתורת יד אגב האחרונים מאיירים שלא מצאנו באף ראשון שאומר שזכייה מתם יד הראשונים אומרים ששרי לא מתעם שליחות אבל לא מתעם יד הקצות חידש הגדרה שאומר שאלה שחולקים על התוספות אורים שחיה מטעם שומרים שחייה לא מתם משליחות מטם צאנו יד בחצר ש חצר ידו לאדם ם שם בחצר הלו מדעתו מכאן הקצות עשה את ההבנה הזאת ו שחצ בדעתו ומתנה הוא קנה אותה אצי הוא קנה חצ קנה לו אז הוא ורים שאם שחייה לא מת שליחות זה מת מיד אבל ההגדרה לא נמצאת בראשונים ולא מתוך שליחות ואפילו למדמ חימת שליחות הנס דסו שליח זה קשה לפי בעי לא נשה הזה אלא זת הכתוב מי שיהיה זוכה לאחד מהנ בא כסו מחדש זהת הכתוב התורה חידשה דין שליחות חדש יש דין שליחות רגיל שאדם מינה את הוא שליח ויש דין שליחות שהתורה חידשה ש אם אם אנחנו יודעים שהוא מעוניין אז אזה זכות עבורו אז התורה מתה אותו של זה בקידוש איש זוכה לומדים לומדים שאיש זוכה למדנו את זה ב שמ מקורות מחת ה שסו צ הארץ חילקו את הנחלה לכל לכל ה לכל בארץ ישראל כל יתומים קטנים זה כולם דין שליחות זה כום דין זכיה וא איש זוכה לא קטן זוכה אבל זכיה לא כיד ממש אלא כמו שליחות אבל לא משו שליח לאש שהוא עשה אותו שליח אלא התורה עשה אותו שליח קמי ענין נוכרי תורה ש שחיה כיוון זכיה אנום תורת שליחות אבל עולם למה תורת הנס אכמו שליח מקבל כתוב ד מקבל שליח לא ידע דריה הוא בכלל לא ידע הוא בכלל אגב לאחרונה את שמעתם בח גדולה בעולם הדיינות על פסק הלכה מאוד מאוד מקורי י דיינים חידש שבעל שנמצא בבר בלי הקרה כמה שנים מנותק לגמרי ובעצם הוא צמח אז א נתנו גט לאשתו דין זכיה סתם אם הייתי שאל אותו הוא רוצה שאשתו תשה גונה מסתם ה כבר כמה שנים מסתם לא רוצה גונה מסם ה מוכן לגט אז זיכו לגט בשמו של אותו צמח שבכלל לא יודע מה שנעשה עולם ות רועש וגוש חש עצום יש זה סברה אבל לפני שהוא נכנס למצב הזה הוא אמר משהו מפורש שהוא מוכן לרש אשתו אמר את זה הוא לא אמר אנחנו משארים ניח עלי נו לא פשוט צשה סו פשרה שהפסק יהיה תלוי באומת שבדת דינים נוספת תדון מחדש בפסק הזה או שתשרת כמת בס הלכה מאוד במקור אפני ש עוד עוד סניפים נוספים שהתקשורת לא עוסקת בהם לכן צ זהר מ אוצרת פסקני התקשורת גם תקש הדתית היא תופסת רק כמה מילים לא אבל זה על פניו זה חידוש עצום שאפשר לזכות גט בגמרה מוסרת סרה כזאת אפשר לזות גלמיס ה רואים שבגלל שהוא אם ה יודע מסכים קיצור יש מושג שחיה ליחות אל הוא אחל לא יודע התורה מדה אותו ח ךד שליח שליח מקבל לא ידע כתוב מזכיה שליח אכן עכשיו הקצות ניגש לעניין אחד אח כי איזה נקרא זכיה ממש כאן הקצות אומר את עומק הסרה שלו בשלמה כשאני אומר שאדם שליח שליח לקחת לתפוס עבור רחוב הוא יכול ואם אחיה את המשלחות שאני מסתם מניח לי כ גם כן אפשר אבל אם אני א ש שחייה זה לא מינוי אישי של המשלח התורה מנתה התורה היא כלל ישראל היא אובייקטיבית הא תרה את כולם מה היא ורה רק את האדם הזה כמו שורה את הזכות שלו ורה את החובה לאחרים אדם פרטי רואה רק את עצמו כל אדם רואה רק את ה את הנוחים שלו מה אכפת לו מחברו כ יכל שליח הוא יכול ליח לתפוס לתפוס כי זה הוא רואה את הב טובתו ומנש טובתו מה אכפת אחרים אדם אגואיסט אבל התורה הא לא אגואיסטית התורה רואה את עם ישראל איך התורה לתת לאחד למנות שליח שאחד יוכל לתפוס לחברו כוא חב לאחרים זכות לך את חובה על אחרים התורה לא מסכימה התורה לא עושה זה התורה היא כל ז כלל ישראלית לכן אומר הקצוות שליחות מועילה לתפוס וכה לנו רשי תורת רשי זה כל הח שרשי אומר שחיה לאתם שליחות שלא הוא מינה אותו אלא שתורה מנתה והתורה מינתה התורה אם כן התורה לא רוצה מנות מקום ששח חילה התור הס אבלס שפרוש לא נצא שליחות שליחותו בכלח חרים הוא שהוא תופס הוא חיב לה גם ללוה אז מותר לאדם לעשות את זה לשלוח שליח יכול תירוץ חריף מאוד לקצות עכשיו הוא אומר שעל פני יהושע התקשה איך יש מדוע באמת זכיה מועילה איך איך מועילה הוא אומר מדוע תופס ברחוב לא מועיל אם זכי לו פניו מדוע תופס ברחוב לא מועיל בא פשע ח שוש גדול בשו יושע בפק כותב כב עדו שליח חחד חי משום אין ש דבר אבירה חב להכין בעבירה א גבי אומר זה עבירה שאדם תופס לעצמו על חשבון חברו זה נקרא עבירה העבירה כאן לא כפשוט ותה הי כל מי שיתפוס דואגת לעצמו מפסיד לחברו האם כל מי שתופס עובר עבירה ה כלכל כל אחד תופס את עצמו מת הוא רוצה להגיד במת שה ש אם אדם תופס לעצמו נכון שהוא חיב לחינ אבל הוא הוא ודק לעצמו אבל השליח השליח באיזה זכות השליח לוקח נותן לאחד אלחרר הוא הרי לא מלכו הוא כן עובר עבירה כך אומר כ כאן הבעיה של פני ישוע זאת עבירה רק לשליח לאל משליח אז זה ש קצות וגם הפ מה לא זהלא מתץ רשי לא הפני לא מתרץ רשי אגב גם הקצות הרשי הקוש מבח ש הקושיה הקצות תירץ את הסרה של רשי אבל לא תירץ את הקושיה מדוע במר בחה שהוא שליח לא מועיל עכשיו פני יושע לא שתר סברה מה הגיון שתופס רחוב לא מועיל הרי זכייה זה חינה של אפנה אז אומר אז מה אמר הזה ני ושוע בשע אומר כמו שרוב האשורים שגם שליח לא מועיל שחיה לא מועילה שלחות לאילה כם שליחות כי כולם זהזה שליחות דבר אבירה אומר אפילו שליח עושה עבירה בשליחותו שך אינו עבירה אינו ענין של דבר עבירה דבר עבירה וכהן ישראל דשה זה הסוגיה הבאה כהןה למשלח ל שמה למשלח שכהן אמר לישראל כש לי קרושה הישראל עובר עבירה כל עבירה רק לכהן וזה שלי זה נקרא ש דבר עבירה אין ש דבר עבירה המשלח שעובר עבירה על ידי השליחות אין ש דבר עבירה אבל הפ הפוך המשלח הרי אם תופס לעצמו הוא לא עבר אה מותר לו כ כמו שכל אחד מהבלי חוב חשה לתפוס השליח שהוא אדם חיצוני שאיין לו שום מעמד פה תופס לאחד הזיק אחרים הוא עובר עבירה אז אחד מצאנו שהשליח לא עובר עבירה ושליח עובר עבירה זה נחשב שש עבירה ששליח מה לפני ששליח מה זה לפני שלמשל תקש תשר לסוגיה הבאה תוספות בסוגייה הבאה הים ש אין ש לפני אין ש למה אז אשם ש דגט ני את הסוגיה שראינו קודם את רבי זר אמר זכה הראשון רבנן שכתב לא תלקט לאני לעני כמר אסור לך לקחת ניח יד ני אם כן קניני ושמה ש גם כובר הרי אם הניש לוקח לעצמו מותר לו אבל אדם זר אסור לו לקחת לעני אז העבירה היא רק של השליח לא של משליח ודאי אח משליח השליח כזה אש זה ברור ח כן שתי ספרות שגדולי ה אחרונים הפני יהושע וקצות כל אחד מ להסביר מדוע תופס חברו לא קנה חברו מדוע הקצו אומר משום שזה זכייה לא מתם שליחות א התורה היא זאת או כן שליחות אבל זה מינוי של התורה והתורה לא נותנת עדיפות לאחד לשני לכן התורה כאן לא נתנה מינוי לזוכה הפני ישוע אמר ש משום שזה שלך דבר עבירה כל אחד סביר שלו ננסה כ איך איך נזבי סוגה לפי לפי דעתם ר רב הונה רב נחמ ורב חיסדא השני או ש מגביע זה חברו לא קנה חברו כמו שס חוב לא קנה עכשיו צ להבין שתי השיטות האלה בשלמה להקצות אפשר לומר באמת שמה ש המקבי מציאה חייב לחיים מה אתה ק אם וקח עצמך בקשה אז שלוח שליח במציאה אפשר אבל מישהו זוכה עבור אדם לוקח את המציאה עבור לעבור חברו מזכה לחברו ממינה אותך התורה לא מינתה אותך התורה לא לא מינתה אותך לכך שאה תוכל לזכות ו חברך זה פי הקצו מסדר לפי הפני יהושע השאלה הי אם זה גם כאן עבירה אתזה ברחוב כשיש הרבה בעלי חובות ואחד תופס כלומר בא השליח תופס לאחד הוא מקפח את האחרים האם גם מ מציאה מקפח ציגי שכן צ בדוחק גם צפה כבר מתחילים לראות את ה הסברה לפי פני יושע ששבי יותר מה הסברה של רבי יוחנן ואולה הם זכים שחמת לא כנחל ציאה כן מדוע ל לעצמו יכול לקחת אז אין אין כאן קיפוח מתוס ברחוב לעצמו הוא לא יכול לקחת מה אתה מתערב פה מה אתה זוכה אפך במקום של מה אתה גורם נזק לאחרים שאתה אין לך זכות ב אבל אם מותר לקחת לעצמו כ ש אחד בעלי החובות עושה את זה אדם מגביע מציאה לעצמו יכול לקחת ואז ה מקפח מישהו לא זה שאדם לוקח לעצמו מותר לו והוא לא מכפר את אף אחד זה מותר לכפר כל מי שימצא מקפח את מישהו מותר לאדם למצא מציאות לעשות חשבון פרתי שלו הוא רוצה את מציא על עצמו הוא לא מתחשב לאחרים הרי כל אחד שיעשה יקפח את מישהו אז מה המציאה של הפקר התורה לא אמרה ככה מי שמוצא רישון לוקח ו לא חייב אגב גם מתת חסידות לאחשב אחרים אלא אם כן יודע שאחריו בא אני מסכן והוא יקח את זה נו עד עד שאני אקח את זה עשיר אחר יקח לפניו לכן לא מצא במציאה שאדם חייב לוותר לחברו זה כל מי שלוקח לוקח אז מכן עצמו כ לקחת אז גם הוא לא עובר עבירה על אחרים וגם לפי הקצות התורה נתנה לזכות אז מה שאמר כאן מה שאמר אולה ש שמי שיכול לקחת לעצמו יכול גם ות אחרים במציאה זה מובן או מדין או מדין שהתורה כאן נתנה לו מינוי שליחות או לפי רביי אין כאן עבירה לכן זה מעיל אבל ופס חברו התורה לא מנתה אותו וזה עושה דבר עבירה ולכן זה לא כך מה הסכה שבחי הם סוברים הרי שכמו ש כמו שתופס בחוב מועיל גם מגמס לא מועיל כ סברה טובה רבי יוחנן ו ת לקחת אז מה הס שברי לפי הקצות פ פני ישע דבר נוסף מה הקצות בנעל רשי שהסביר את רשי שרשי סובר שזכייה לא מתה משליחות או ש שהתורה מנתה אותו רשי עצמו בגיטין אומר הפך אומר רשי בגיטין דף ט שם מדבר על מזכה גט לאבד אבד קנני אז רב מאיר אומר זה חובה לאבד ור זכות העבד אב שחור לא יכול לחזור שמסר לי עד זה אם האדון מסר גט למישהו עבור העבד לא יכול לחזור בו כי האבד זכה י שלא עש הבד שליח שקצה בזכותו לאבד שב חרות זכ דם שלו פניו דדלו לאחי ככה אומר רשי אס ניח כתוספות מה קצות בנה על רשי במחילה הקצות לאמ אתזה קיצור הקצות אמו עכשיו צ גם לקצות וגם הקצ בפני יושע יכול להסביר את הספרה של תופס שחב לאחרים אבל המציאה שאדם יכול לקחת לעצמו אז בעצם צוד צודקים ולי ורבי יוחנן מדוע רב הונא רב נחמן רב נחמן ורב חיזה אומרים שלא מוריל צריכים לומר כאן כאן כל הראשונים אל מוכי יוסף תפתחו זה מוקי יוסף קו הדפוס שלכם כ הדפוס הרגיל או דפוס שונה אמה וק יוסף מה אותו דפוס מה גמרות הגמרות הנורמליות פוס ולנה זה בדף הזה פעמיים גם לכ קש במשנה בעל הריף של המשנה שלמר חברו תפוס גילים תפוס זה דף ה ים גם קצור בקרוב ועל המשנה אמר חי ברבא אחיש מתחיל רסים גמרא רחב ה לא קנה חברו מכו אחרים מקום שח אחרים לא קנה שם כמה הוא מביא את הגמרא מביא את שםמים ש בעל הבית אחר כך אומ פירוש זה שש שבע שורות חגר סינ פירוש ה ברחוב כי אדם הבא לתפוס ממון חברו בשביל חוב של אחר כדם שקדם לתפוס אותו ממון בא לחוב אחר ל זה תופס חב זות תן נשים אחרים ואפילו סו שליח בתפיסתו לאו כל כמנ תופס מקום שהוא חובה סד אח לוכ זה לא מסמכותו תפוס אחרים הוא לא אומר שזה לא התורה לא מנתה הוא לא אומר ש עבירה אומר לאו כל כמנ אחר נראה הוא עצמו ספיר דברי יותר לעומק בעמוד הבא בכתב כותב חשו שצי ששליח כןס את הפועל קשי עכשיו הוא אמר פה משפט קצר לב כל לא בסמכותו של אדם לתפוס עבור חברו זה גם צי לו לא בסמכותו אבל בהמשך כמה שות בהמשך אם תאמר 10 שעות 20 שוות ם תאמר רבי יוחנן ר הקנה כתובות לא קנהקש מה ש רבי יוחנן לפי מה שהוא אמר שוכני מה ההבדל ב מגביע המציאה תופס ח ותם ללא דם מציאה קמ זכ נפש חשס בחובב הרב זל אם היה תופס נושה בו כלומר אם ה התופס לחוב הוא עצמו לחוב נושה בוא קנה חברו לכן מגו הוא מקום שנו חב לאחרים עכשיו מדבר על חוב רגיל יש בעל חוב אחד אין הרבה נושים רק נושה אחד אומר עכשיו א הכסף ה מקום שח אחרים אפילו לא היה תופס נושה בו לכולם כן כם גם אדם זר כן יכול פוס אם מה שאמר ופס ברחוב כשיש כמה בחובות כח כינה איש ברחוב אחד הוא בא אדם ותפס הוא ראה שהלווה הולך הולך להעלים את הרכוש למכור אותו להסיר אותו הוא הלך תפס את ה תפס את הכסף לזכות בו את ה בעל חוף הוא לא חב לחין אם כי הוא חב ללוה א לוה חייב חייב שו בכל מקרה כון הקנה כתב הריב זה בתשובה דוק מקום ק בסדר ברחוב מתי יכול לעשות זה רק ש בסדה רק שפס בע לחוב א יכול לתפוס כגון היא גבר מפסיד נכס אדם שרואים שמבזבז את הנכסים שלו או הוא עני ירד נכסיו רואים שהוא עומד ממש במצב ירוד עומד למכור את את הכסף שלו הוא צריך לקנות משהו או חוששים שההוא לך לבזבז את הכסף האחרון שיהיה לו אז המלווה לא יהיה ממה לגבות נראה לבית דין שפסו נכסים עד שבב לחוב תקנה הוא שהתקינו התקינו כלומר תקנה מיוחדת שאפשר לתפוס מכ בלי בלי תקנה מיוחדת אסור לאדם לתפוס גם אם ה לא ח מה גם אם ה לא חב לאחרים גם ה לא חייב לאחרים כן גם אם ה לא חב לחרן למה תכף ראה האילו היה בעל חוב עמיד יכול לפרוע בעל חב לא כלומר אם אין סיבה לתפוס מה אתה תופס הוא עמיד ואתה לא רואה שהוא מחביא את הכסף אתה לא רואה שהוא עומד לעשות להתחמק מהחוב מה אתה מתערב אלא הרי זה אומר לב דית כומר בא תופס תופס מי אתה מה אתה תופס שומעים לו כרש במקום פסיד הבנ ש יכול לתפוס במקום בסד זה השת העבדה מצווה אומר לא רק שמותר לתפוס אלא מצווה לתפוס הש דה אתה רואה שלוה עומד להפסיד את המלווה ואתה מציל את רכושו של המלווה זה שתופס עשה מצוו ש אתבדה כתב הרן בן רובן רן הידוע תמיד הבס הרן ברבי ראובן אבל ה כמה רנים אבל הרן המפורסם זה הרן הזה אפילו לא ו שליח לכך לבד מנ ששפר דמ זכי לא דם ש כ כדברים להש בעמוד הבא הוא מסביר יותר את הסברה מדוע אי אפשר אשר לתפוס לחוב אח ח זה בעמוד הבא דף עמוד ב דור מתחיל ראה אותם רצים אז גם זה בצורה אחרת דור מתחיל ראה אותם רצים צדים ועכשיו חסר משתמרת דו חסר משתמר לא בנן ש ומדו צריכ מה מדו חצר קונה לו שלו דעתו לשום יד בגת בג התורה אמר בצד חצרה חצרה חצרה שאישה קונה תגת רקם חצרה זה ידה יד רכ שמ ליחות ושרן זל שאי אפשר לזכות לחברו מתור ליחות אל כן עשה שלוחו של בעל ממון ומציאה לקע בעל ממון שזה שלוחו ולא שייך למר בחצר בחצר לא יכול להגיד בם ש כח אז לפי רבי יוחנן המועיל אבל חסר אפשר לומר את זה לכן זה לא מועיל משום שאנחנו אומרים שאדם הוא אי אפשר ות שליח לדבר שהוא לא רק בע לממון אגב המקו זה ירושלמי אם כ ירושלמי מי הרה הנוספת וב לא סוב ככה הוא שואל שבאמת אי אפשר לזכות מתנ ח אנחנו נוגים לפי הבבלי עושים את זה ג בקי סד עוד מקומות מזכים לאדם פניו רואים דוגמות מעשיות עירובים ח מזכים עירוב עירוב חצרות עירוב תחומים זה בעיה כ אתה מזכה אותו פה אולי רוצה מקום אחר ללכת ו הפוך הרבי חצרות אנחנו ככ עושים מזכים לכל בני העיר מגביעים את המצות מזכים אומרים לשליח תזכי עבור כל בני העיר וכל זוכים בובוב הצאות וככה ירוב תבשילים גם כן אני עושה רוב תבשילים גם בכל העיר שמי ששכח לא פשח רק שכח פעם אחת אפשר לזכות אני מזכה את לוקח את התר תבשילים מזכה אתזה כל העיר ואומר מי ששכח ולא רב יכול לסמוך על הרשים שלי ככה אנו עושים גם א כל חתונה זקים הכלה לא נמצאת ב החתן הכלה נמצאת במקום אחר וחתן יושבים חים את הכתובה ועושים קניין נותנים לחתן סודר או כלי בשם הכלה והוא והוא אומר אני מתחייב לפרנס את הקלה בחייה ולהחזיר לה את כל הרכוש כל מה שתחייב להחזיר לה את הנדוניה את התוספת הכתובה היא בכלל לא נמצאת פה היא בכלל לא יודעת יש כלות מודרניות שעובדות צת יודעות מה מדובר א שם כלה נורמלית לא יודעת מה עושים שמה שם חתן עושה מה שהוא עושה היא עסוקה עכשיו עם חברותיה מזקן מזקן כ של אפניה מזכים לה מזכים ל עכשיו מזונות כל חייה כתובה צחו לתת לה חזיר הנדוניה הכל זה מזכים אותה אנחנו עושים זה רוצים לתת בר מצווה חתונה מצ רוצ מתנה בשבת רוצים זקים ביום שישי זקים קיצור מה יסים של כל יום גט מזכים ת איך מועילה זיכו ה המתנה מי נ אני נותן דבר שלי זה הרוב שלי זה מצות שלי המפחד שלי אני מזכה הרי הזוכה לא בל ממון בכלל הוא יהיה אחר כך בוא לא בלמו איך זה אחח נסביר איך זה כן הרן כאן אומר הרן אומר כה כסף רמה דבר מראש משרש משתבש אותו ביטוי לכ כמני כל הראשונים הראש הקסת הרן כולם אומרים אישה אחרת לגמרי לא כמו הקצות לא כ לא כמו פני יושע א שתופס לחום כלח אחרים מסיבה אחרת הוא לא בא לממון מה הבעיה מה מה הבעיה הוא לא בא לממון אי אש אדם שיכול שליח בחוש שלי אני ח את הטבעת שלי קדש לי את האישה אני כותב גת קדש את האישה ךך את הפירות שלי תרים תרומה אני אומר לך כסף תקנה בשבילי מה שאני ל לעשות בעצמי אני מוסר לך את הכוח תעשה בשבילי זה שליחות אבל שאומר תתפוס עבורי תמצא מציאה עבורי תקבל מתנה בשבילי מי אני מה אניש מה לעשות מעשה לעשות מעשה ק סליחה מה זה מעשה אין דבר כזה אני לא יכול לש שנה בשלי מה יכול שהוא ילך לפנות לי רק ב לכסף אם לא אז אז אתה מבקש שהכסף שלו יקנה לך שהכסף שהוא יקנה הוא שלך והוא קונה בכסף שלך בעצם אתה מבין אם השליח קונה מכספו בעצם הוא נותן לך או מלווה לך את הכסף ואק בכסף שלך אם אתה לא בא לממון את שך שליח גם למצווה מה יעשה ל מצווה איזה מצווה חייב איזה מה פתאום עשה מזן לך פלי בשבילי כמו ש בצ תתפלל בשבילי אין דבר כזה הראשונים כ יים זה ירושלמי יסוד גדול בשליחות שליחות לשלח את הכוח שיש לי אני מוסר לשני אבל לי אין כוח לי אין בשבילי כלום אני אומר לו תעשה בשבילי מה קרה כל מצב מעניין כשליח יזכה עבורי אז יהיה שלי אז יהה לי את הכוח חזרנו לסבה של בג אחד כומר אחרי שאני אזכה לי את הכוח להגיד לך זקה בשבילי אבל לא יכול להפוך את הסדר איך איך אני יכול להפ להגיד שתזכה בשבילי כשעדיין אי אין אין לי סמכות אין לי כוח אשם נבין לפי הסברה הזאת להבין את הסוגיה בצורה אחרת ג עכשיו זכייה ממתם שליחות תורה חידשה אבל תורה חידשה לא כמו שהקצו אמר שהתורה נתנה מינוי צריך מינוי מטעם כמו שראינו שמינוי מטעם השליח שהמשיח ממנה אותו אבל המשלח לא יכול למנות כי הוא לא כי הוא לא הוא לא בס אין לו כלום זכייה ר חידשה הלכה שלא המשלח מנ את השליח אלא שליח מנ את המשלח להיות משלח שלו השליח זה שמרים את המציאה אפסר בשבילי הוא הוא שליח שלי הוא ממנה אותי ל הוא כן בע לממון אחד מצ בממון או המשלח או השליח אם אף אחד מאיתנו לא בעל ממון אין לכם אי אפשר עכשיו מתנה י מ מתנה אני נותן את המתן למישהו תזכה עבורו אני בא לממון אני יכול לעשות אני יכול להגיד לו או אני כאילו אני ממנה שליח אני ממנה את ההוא אני ממנה אותך שליח במקומו כי אני בא לממון זכייה מתחילה המינוי מתחיל מהשליח בשליחות המינוי מתחיל מה משליח לשליח המשלח כשליח בזכייה תורה חידשה לך הפוך שהשליח נותן כוח למשלח לה להיות משליח שלו ולכן במתנה לפי הבבלי אפשר לעשות את זה שאני נותן לשליח את הכוח אומר לו זה מתנה שלי אני עושה את את ההוא תזכה עבורו מכיוון שהשליח ממני יש לו יותר יקוח הוא לוקח את המתנה וממנה את המשלח כמשל שלו וזוכה עבורו הכל עניין של זכיה הזיה מועילה ר מקום שיש בעל ממון או המשלח או השליח שת רורה חידשה שהשליח הוא בא לכוח הוא נותן את הכוח הוא מייפה את הכוח של המשלח להיות המשלח שלו זה חידוש מלכות חיה זה התורה חידשה בשחייה שהתהליך הוא הפוך לא משלח שליח ה משליח למשלח אבל כשאין ל משליח זכויות ממות ושליח אין זכויות כלום ותפס חברו אב מה בגת זה אדון אדון אדון הוא ב לממון הד הוא רכושה לאדון כמו מתנה האדון נותן ל מישהו גט נותן לו את העבד בשבילו במקום שיש בעל ממון יש ם אין בעל ממון ת ברחוב קם רוב הראשונים חולקים על רשי אומרים שתופס ל בעל רחוב אין סכו לכן נו את הריף מה אריף אמר גם כשאין בעלי חובות אחרים רק הוא בעל חוב יחיד אדם כול לתפוס מה פתאום תופס שלך גם לא שם שליח מה שם שליח מי שכ שאל מדו באמת אי אפשר לשלוח שליח לתפוס חוב בשבילי אן לה חובות רק שש אומר הריב רק שס סד גדול בית דין אפשר לו את זה תחו קג בסוגיה בכן בב מסיה מלבד את חברו משנה לא ם משכננו ארב בית דין לא יכנס לביתו לתו משכנ שמחוץ לעמוד משנה רגמ ח אומרת בהמשך שאפילו א בשה התחתונה בשות התחתונות שמוד ש ה יודע שאישה נושב צ למ שלך בד אפילו שחב דין לא רשי להכנס ת של הלוה מהבד לוה לאבדן כמלווה בחוץ עמוד הוא לא יכול להיכנס פני חות חבור בקיצור ישבית דין כל הסוגיה ש עוסקת בזכויותיו של הלווה יש ז יש התורה מגינה על הלווה ע זכותו לשמור על זכ צנות הפרטית אי אפשר לכנס לביתו להקל רכוש עכשיו זה לא פשוט ככת אם יהיו אם כל הלובים ידעו שאי אפשר לקל רושם מחר לא יפו חבות לא פש שלח בד בחוץ ניח בחוץ כל פעם שהלווה יצא החוצה תפוס אותו תגיד לו את חייב את החוק מה זה תפוס ולך אזה בצוהר לא ד לכלא כ אחר כך בפוסקים יש כבר דיונים שאמא שלובה מתחמק יותר מדי אומרים שאפשר אפשר כן כ זה בתור לעשות רשימת ציוד מהש בביתר יש לך שני שתי צלחות ן צלחת אחת לזה שתי כוסות תתן אחד לשני לרשום תצייד מותר אבל זה תקות מאוחרות יותר אבל מעיקר הדין יש לאדם זכות הצינה הפרטית שלו התורה הלוך לפתחו אבל תן לו את הזכות לפ לפי שיקולו לפי רצונו הוא יתן אתה מבחוץ השליח בד מבחוץ ה בכ לא יכל לתפוס מה זה תפיסה ברחוב זהזה רשו סטו אפילו שלך בן דין לא רשי לתפוס תם שלך בן ד רשי ל בחוץ לעצור את הלבה וגיד לו תביא תביא משקו תביא משהו הגבי ימן שהמכונית מכונה בחוץ זה יכול לתפוס מחלית את לעקל א להדביק עלי הפתק לעקל פשוט מודעים מסרד הרישוי שהמכונית מעוכלת זה גמר תיסה ש לתפוס את המכונית תברר ש גנובה מכונית אפשר ם גם עושים את זה מעקלים מכוניות לפי ההלכה זה בסדר כ הכ זה בחוץ אם כ אני מסופק אם זה נמצאת בתוך החניה פרתית זה מסופק צאת ברחוב כן החנה פרטית שיהיה בית דין של תורה צבור את הראש האם מותר להיכנס החנה פרטיית להקל מכונית אבל ברחוב נראה לי שכן זהר בפני עצ בחנה הפרטית זה רשו הפרטי של ל אבם זה לא בחניה גרו ברחוב הרחוב פ חניה כל אחד חנות מקר הוא חנה שם הוא חנה מקום סמוך לבית זה נכון כי נוח זה לא שלא זה כת עצמה ביתו שומ טוב רבותיי ניחה לכולנו שדין תורה ינהג בישראל והדין הזה לכ למיסה בינתיים אני לא ידע אז בעצם גם לבעל חוב אין תפוס תפיסה בכלל רק מקרה חריג מותר לו הייתי אומרן עומק הוויכוח בין רשים חרים כשיש תקנת בית דין בגלל מקרה חריג שרשו ל לתפוס האם פירושו דבר שנתנו לו זכות זכות תפיסה הוא יכול הוא בעל ממון כיוון שהוא מגיע לת החוב אם הוא תפס זה חשו בידיו וצים ממנו אבל אין לו זכות הוא לא בעל ממון בכלל כל הראשנים זומרים שהבעל החוב בני תפיסה הוא לא הוא הוא לא בא על ממון הוא בא לממון על החוב אבל לא לא על על התפיסה על החפץ המסוים הזה הוא בא לחוב ולובה חייב לפוס את החוב אבל אין לבע לחוב שום סמכות לתפוס וגם שנתו רשו לא רשות לתפוס אמרו שאם תתפוס לא נוכל להוציא ממ לא יכול להוציא ידיך אבל לא ו זכות בלמון הוא לא בלמון רשי מחדש חידוש שמקום שהתירו יתפוס נת מאמץ לבעל ממון יכול לשלוח שליח אבל כל הראשונים ארים גם כשההוא מנ שליח אין לו סבכות מה מנ שליח זה שלך הכסף הזה כ אחרי שתתפוס הוא י שלך אבל ש יתפסו כדי שיהיה שלך איך הש יכול אתה תתפוס אז זה יהיה שלך אבל שלי יכ לעשות אתזה כי שליח אתה לא הוא לא בא למ ויא מציאה החינמי הולה ורבי יוחנן אומרים שאם הוא יכול לקחת לעצמו הוא בל ממון ה לקחת לעצמו אז הוא קח מגביע את יכול לה לעצמו ואת הזכות הזא אחרים אגם את הות מביאים שסבה ביצה ש מחלוקת האם האם הולכים לפי בערוב תחומים לפי הממלא או לפי מי ש מי שמלא מים יבור לחברו הולכים וב תחומים לפי הממלא לפי האם הממלא כש מילה אבור חברו נחשב שהוא זכה לעצמו וי לחברו ואז בתחום לפי הממלא אל ת הסה ש הוא זוכה הוא כן זוכה לעצמו את הזכות לעצמו הוא מעביר לחברו אז הוא יכול זה הסברה אז ואילו אילו רב נחמן חיס סוברים שאין לזכות הזאת ם גם גבי המצה מה איזה זכות יש לך אין לך זכויות בכלל הזכות תהיה רק אחרי שתביע אז יש לך וחה אבל אתה לא בא לממון במקום שהוא לא חב לאחרים אז למה הוא קונה זה רק למן אמר שתופס ש מגביע מס חברו בזה יח מיגו מצד מצד אמיגו רקלין שם יותר פשוט שם כשהוא תפס תפס לעצמו כבר וזה שלו כברי זכות חברו זה כן אולי כשאין חב לאחריני אז לבעל חוב הזה יש יותר זה כאילו יותר יש לו זכות בנכסים זה ר שזה לארי ידש חידוש שגם אם אין בעל חוב לא יכול אבל בזה אפשר תוכח אפשרי סבר שלפי רשי פרש שמ ש שליח אז אפשר גם אם יש לך בעל חוב אחד אתה לא צריך שליח יכול לזכות עבור כפיר הוא בע לחוב זה בע לחוב זה שלו זה מגיע לו אלא מה שהוא לא חייב להכין הוא בחוב יחיד נראהלי לפי רשי שיכול לזכות צריך חיום רשי לא אמר את זה לא יודע אבל כל נים יוצא מכאן שה ש רשי כי שאמרנו הבין שכן יש לו זכויות רק זה לא זכויות בעצם כולם מודעים שאיין לחוב זכות תפיסה דורת זכות תפיסה רק מקרה חריג שיש חשש שהלווה יתחמק ירוויח את הרכוש וירצה לקפח את המלו אז ב דין מרשה לתפוס אב אז זה שאלה אם בית דין נתן לו סמכות זה אתה בלמון שלך וזכותך לתפוס או רק אם תתפוס י שלך לכן כל הראשים סוברים שלא עכשיו שיכולים י שגם בשליחות לאכול משום שזה התורה הבית דין לא נתנה לו רשות לתפוס אמ אם תתפוס זה שלך הרשות נתונה לעשות את המעשה אבל לא בעלות ממונית לכן כן זכיה ב שליחות עכשיו איך הרחש כרגע טרס אנטיב הוא לא אומר מה שאמרנו הוא אומר משהו אחר לגמרי אבל הוא אומר סוד ץו חילוק ברכה של אחרים אומר ל זה הנתיבות ברכה שהוא אומר כך גם מה שהקשה בומים חשו בכתובות לא קשה משה מומים הרי תת דתני לא משת ברחוב זה תפיסה רוצ סות תחת שעבוד רחוב רוצים שו בעל הממון שפי רב יתומים בעל ממון ם שליחות ב בעל ממון משתמש באותו מונחים בעל הממון אם כ הוא הולך בקון אחר הוא מצרף את הפני יושע עם הראשונים הוא עושה מאחד אותם אני בכוונה לא הלכתי לקרות את הנתיבות רק את הקטע הזה ממנו הוא אומר אומר היתומים הדים אחר היתומים לא הם לא בעלי חובות בכלל אבא מת אבא להבה כסף באמת היתומים לא חיים חובבים מה הם חייבים אם הבים משיר רכוש אז הם הרכוש חייבים אז אם זה אם זה אם זה קרקע הקרקע משובת אז הקרקע משובטת פור תחו אבל אם שו מטלטלים טלטלים לא משובטים היתומים לא חיייבים לפורת החות ביהם הם לא בחבות בכלל רק כיש קרקע אז זה לא מדין חוב של עצמ השיבוט כיוון שהקרקע משופדת הם ירשו קרקה משובת קרקה הזאת בעצם היא ש לא שלהם של המלווה אבל המת הלין אין להם שום שום מעמד הם שלהם לגמרי והם לא בעלי לחובות הם לא חייבים בכלל פה גם רשי מודה הם לא חיייבים בכלל אם פ פה חידשו תפיסה שמכיוון שחות מגיע לו כסף הוא תפס ה תמיד לאכ לצי ממנו פה גם רשי מד שתפיסה כזאת מלה מה אמר רשי שיכול לשלוח