הרב יעקב אריאל - י"ט חשוון תשע"ה

ד ז וד א תן רב תחליפ במרב קמ דרבבאו שניים הדוקים טלית זה נוטל עד מקום שד מגעת זה נותן למקום ש מגת והשאר חולקים שווה מכבי לרבי יבו בשבוע אלא מתנית קטני פלג בדד ולא קטני זה נטה למקום מגע ך משכחת להפה תפס בקר קשתה ושה דבר כ מוזר אם תפס ציציות אז כל אחד יש חצי טלית אז כ בכל התנית אם הוא תופס בתלית עצמה אז רש תופס ואז זה מגעת כי ש בציציות ברור ש ציציות כ תלית אז תפיסת הציציות היא בעצם תפיסת הטלית כולה אבל כשבת הלית עצמה אז הוא אומר אני המילים האלה הוא לא אומר את המילים האלה לי הכוונה שלו אבל המציאות הזאת כשההוא תופס את עצמה זאת אומרת שהוא תופס את התעלית עצמה את המקום שהוא תופס א אחרות ים במשך יש כאן שני שני מישורים מישור אחד של קניין משור אחד ש תפיסה שאדם מחזיק בציציות אז הוא אנם הוא וצא אומר שמצא את הטלית ורמת הציציות הוא קונה את כל הטלית כי אחיזת הציציות אחיזה עתית כולה מה שכ שהוא תופסת את עצמה זה לא מדין אחיזה לא קניין דין אחיזה ממש יש דוגמה זה הגמרא אחר בדף ט אומרת כ דין שונה שמה מי שנופל על ה מ שנפל מ שנפל על המציאה בדף י עמוד א' חצ נפל ליה הוא בא חזיק זח הבאה גם כן דבר מוזר לחורה הוא נופל הוא נפל על המציאה וכל גופו על המציאה באח ורק יחזיק בקצה זה ש בקצה כנה כי זה שנפל ע הטלית לא התכוון לקנות אותה אלא לתפוס אותה ותפיסה זה רק מה שתופס אבל החר שצה לקנות זה קניין אמר לא דומה זה רק א רואים כיווני חשיבה קניין זה לא צריך לעשות מעשה בגוף הדבר מים קניינים גם שם בכלל שם כסף או שהוא עושה קניין אגב או שהוא עושה ממץ לו שתן הוא עושה פעולה מחוץ לדבר קונה אותו ואילו אחיזה זה לא קניין זה אחיזה ואחיזה היא רק אחיזה פיזית מה שהוא אוחז פיזית זה אוחז מה שהוא לא אוז זה לא אוחז אזם כן המשנה מדברת ששני ת אוחזים ציציות ושם מדובר ששני אוחזים תופסים עצמה שאף אחד מהמהם לא קונה יותר ממה שהוא אוחז ר חולקים מה בת כל זכ השמיים לא בשמיים אמריה הי סודרה כיוון תפיס בשלוש של פס מי שאוחז ב סודר ס צעיף יש שלוש שלוש אז מה שהוא מחזיק שלושע שלוש זה חשו שהוא הוא קנה ככה זה גמרא בדף פרק רביעי איך קונים בסודה זה בעצם מאין חליפים מאין חליפים זה לא חליפים חליפים מחליף פרה בחמור יש פרה זהש חמור אומר זה רוצה את הפרה ז את החמור מספיק שאחד מושך אחד מהמהם נניח בע לפרה מושך את החמור הפרה נקנתה לשני זה חליפין ממש יש קין חליפין ה ש חליפין אבל לצורת קניין אומרת הקונה נותן למוכר סודר ולא נותן לו אזה מתנה מימת להקנות לתפוס הסודה רק כדי להחזיק רק כדי לקנות אותו רק כדי הנמצאות הזו לקנות זה חליפים הקונה מוסר למוכר סודר והמוכר מסכים שהחפץ שיש לו אפלו לא קן מקום אחר יקנה לקונה אז זה קנה חליפין אבל זה לא ה הקונה לא נותן את הסודר לגמרי למוכר זה רק צוך הקניין זה ק להקנות זה קנין סמלי אז הקונה ישלו צעיף ארוך הצריך סבו נותן למוכר תחזיק המכה מחזיק בצעיף חזיק בצעיף פחים ש פחים בטוח מזי ש פחים בצעיף החלק הזה שלו עכשיו אז הוא קנה את ה את החלק של הטלית ממלא החפץ שהוא מכ שהוא מקנה הכל נקנה בכל מקום שהוא למרות שהחפץ מצד הסודר נצא צו הראש של ה שהקונה הוא לא כ הוא רק תפס חלק ממה התפיסה שתפס החלק הזה כאילו נחתך פסקה נחתך זה שלו של המוכר הוא קיבל עכשיו חצי צעיף חלק צעיף זה כב שלו תמורת זה החפץ קנ ל אז נכן הפסוק ברות כ כתוב שם שכך היה המנהג בישראל ש שסה שלף שלף את נעלו זה הכלי אג יש מפרשים שלא שף נעל נעלו זה מה שנקרא בשרות ז הנצו הנשו זה נעל יד נעל יד זה כפפה מכאן המסע להרים את הכפפה ר הכפפה ראשון לקנות זה מקור בתנך שף תנעלו הכ את הכפפה ברג ש את הכפפה הוא קנה את החפץ אז המקור שהוא קנה כלי אז כלי זה כלי ש שימוש אז בגד ארבע בגד שלוש או שלוש נקרא כלי אבל לפי מה ש עכשיו לא עוש את כל הכלי מספי שתופס שלוש על שלוש כחלק מ שלוש בידו זה כאילו כבר שלו ך ס מכאן מה יש יזר יזדה גט בידה ומשיכה מידו אם יכול לנתקו ולהביאו צו מגורשת אדם נתן אשה גט אל חזיק את הגט עם משיכה עם עם חוט משיכה עעם חוט חזק מאוד ש הוא יכול למשוך את הגט אצלו אז הגט כ בידה אבל יכול כ למשוך אותו מדוע שיה מגורשת הרינו ממש בידי הא כ תפסה ם היא תפסה זה שלה כ כמ כמ סודר אז מה אכפת לנו שיש בידו עדיין משיכה גם מסודר אמרנו שסודר נמצא צורו רק נותן לו למוכר להחזיק את השלוש שלוש בסודה והמוכר קנה את החלק הזה היא קנתה הג אומר הגמרא תם קרט באים לק מה המשמעות ש התירוץ שיש חיטות ולקה פשטו שזה יש עדיין קשר בןה כל עוד המשיכה בידו יכול לשור את הגט אליו אז זה יוצא שכאילו ה אין כאן כריתות עדיין עדיין הגד בידו או לא בידי בידה אל כאן שאלה אחרת הרי כאן השוונו קניין גת לקניין כלי קניין סודר שאלנו כמו שנין סודר תפיסת הסודר מהה קניין קר בגת תפיסת הגת קניין מה אומרים עכשיו בגת קריטו אז היא קנתה את הגת א לא קנתה את הגת כמר ככה היא בעצם כתה את הגט אבל בגט יש הלכה מיוחדת שהיא צריכה שלא יהיה שום עיכוב אם יש עיכוב מצידו כל הוא יכול למשוך אליו את הגת נכון כ את הגיד אבל כיוון שהמשיכה בידו הוא יכול למשוך לגת אליו אין כן קריטו יש כאן עדיין כ פרושו מיתוק מוחלט בין האיש והאישה ש שום קשר אגם אחת אומרת שאם אדם תנא נתן אישה גט א תנאי התנאי שלא תכלי היך לעולם הוא סך בשל זה הסיבה לגירושין אז הוא אמר לה הרי זה בתנאי שלא תראי את לעולם אם יכל יכול להנות נ בגט בזה כן כזה הגט לא תופס אם הוא יגיד תנאי אמר שר תבי 30 יום בסדר 30 יום מוגבלת אחר כך היא לא מוגבלת אבל אם לעולם זאת אומרת שמה כל ימי חייה היא עדיין קשורה בו גט פירושו ניתוק גם ש הגר דבר יפה תבדוק את זה היום במחשב אומר ש כל האותיות בעברית כל ה22 אותיות נמצאות אלפי מילים תמיד כל אות ד ח א יד ב יד ג ד ד אין לך מילה בעברית שאין לך שאחת מ שטיות לא שמח לחברתה יש רק מילה אחת שבה אף פעם גמל ט לא יחד רק מלהגת אין מילה עברית כזאת תבדקו אין בברית מילה שבה שתי אותיות צות אחד לשניה כל האותיות צאות אחד לשנייה מכל מיני מילים חוץ מגט מג אמר את זה סומך עליו שהוא בדק א לא המחשב טו לא ל גט פירושו ניתוק מוחלט הוא לשם יא לשם יותר לאים אחד את השני לא נפגשים יותר אלא יש גשים פה ושם יש עדיין ילדים שוטפים בנות שוטפות אבל בסך הכל בכנה משפטית אין בם שום קשר שום דבר שלא יהיה שיהיה ניתוק מוחלט אז כל החוט בידו זה לא ניתוק אז קנין יש פה אז כמו שראינו בסודה מסודר למרות שסודר וד בדי הקונה אבל כיון שבידי המוכר יש אר שלוש אצבעות פחים זה בידו לכן הוא יכול את החלק שלו זה כאילו חתוך למרות שזה מחובר לאחר לא אכפת לנו כי הקנין הוא קניין בישה בגט לא מספיק יש מקום ר אחרת לגמרי שבכלל כל ההשוואה של הגמרא גט לקנין לא מתחילה ג זה לא קניין כל הקושיה הייתה מקנייה גט לא קניין גט צריך להיות ש הגט יהיה לידה אם זה לידה זה לא לא מדי קניין דן שהגט יכנס לידה שיה שיהיה שבצורה מוחשית הגט יהיה כולו אצלה רמק יש שת רבי קגר גם היום ב בתי הדין אפם התי בגט אבל ככ צריך להיות בקב גר אומר קגר דורק בחידוש בני אומר לא נזכר דין צריך שלא י קצת הג וצ ידה נותן ח זה הגט זה הגט נותן בדגט ה מחזר את הגט בצורה כזאת אומ גט לא גט מרוש ש בקניין זה ד ככה אם אדם נכנס לחנות ו מגביע הדבר הגביע אותו משך אותו אין לך קניין גדול מזה זה קניין בגט לא מועיל מדוע כי אם מחזיקה את הגט רק בחלק צבות אז מה שה מחזיקה זה גט בידה מה שמחוץ ידה זהו בידה אלהם כן השוליים של הגט ש המקום ש של הפאות אם חלק מהאותיות של הגט יוצאות מצצות מחוץ ליידה הגט לו גט למה כי גת זה קניין שאתה קונה מחברת בחנות אתה קונה נייר אתה קונה נייר גת זה לא קניין גת בנת ידה צי לכם מקפלים את הגת לא פעם לא פעמיים ככה כמה פעמים שנכנס עד שכולו בתוך ידה שתכנס ד ככה זה עדיין לא בסדר טוב זה יר ארוך ג לא צפי כך ארוך מספיק 12 שעות מה שתי ידיים עשה בידיים מה שתי ידיים הראית בחיים שלי לא זכיתי לראות אז אני לא יודע אשתי עדיין בס בסדר הנה מעשה רב אדם רע בעיניים מה הרעיון ש זה בעצם שני זבנים שאמרנו בגמרא זה מחלוקת גדולה של הראשונים מה פירוש נתן בידה אדן בידה ברושו שהיא קונה את הגט קניין ואז לא צריכים את הדבר הזה הגבעה משיכה כמו הה גם כן בידה פירושו שהגט יכנס לתוך ידה אז אותה השאלה שנו זה קניין או תפיסה גם על זה אפשר להגיד שאם י שני אנשים אז זה או זה או זה צריך להחזיק את כל היד אבל אם רק אחד מחזיק אפילו אם זה לא קן א אפשר להגיד מס בגמרא יש כאן אפשרות לש שני פירושים מה פירוש הגמרא שמ חלק האם זה תפיסה ולכן בתפיסה צריך שתהיה תפיסה מוחלטת שלא יי שום דברים אחרים אחוז המשיכה היא חלק מהגת המשיכה הל מהגת וכל חלק גט לא בידה אז הגט לא גט לא כתב אני אמרתי קודם שרק חלק כתוב זה תם זהר גם מבצבץ משהו הגט כל הגט כל מה שמכיל הנייר והמשרה שדו כל זה צ בתוך היד תפיסה לא מדי קניין נפק באמת כמו ש רואים השאלה הזאת האם הגבעת הגת מועילה או צריכים אמר היום בתי הדין מחמירים ככ בגד מחביר את כל החומרות האפשרויות אבל מצד עיקר הדין יכול להיות שבגד לא צריך תפיסה זה קניין קן עכשיו קניין בכלל קניין חיצוני מה הדין הרי אנחנו אומרים ש מדורית לפי רבי יוחן קה כסף מוי מה דם האישה תשלם לבעל כסף והיא תקנות את הגט הגת בס בבית א הא תקנה אותו בכסף או בחליפין בסוניה סודה או או בקנין אגב בכלל לא לגת בגט אם תן קניין אפשר להגיד ש הגט היא מגורשת אם לא אזלא באמת קגר זה קטע קטן הא תשובה ארוכה מאוד לבנו בנו מביא ירושלמי שמ הגמרא אומרת במסכת גיטין דף כב שרפ שם אומר שם כך ש שאם כתב גת לקרן פרה כתב קרן פרה ונתן את הפרה היא מגובשת אמ שמשלה שאלה אם יש קציצה לא פרטים בעיקרון מגורשת איך היא מגורשת היא צריכה לקנות את הפרה אז האם במסירה אז שן שואל האם מספיק שנותן את החבל הפרה הוא מחזיר את הפרה בחבל וסר את החבל קחי את החבל ואז היא קונה את הפרה ואז היא מגורשת או שצריך שת שהפרה תיכנס לחצר שלה רק אם הפרה חצר אז היא מגורשת בידה ח חצרת ידה זה הגמר בדף י מסבירה כא ש חצרת כו ידה אז השם ספק השאלה הזאת האם דין שזה קניין או צריך שזה יהיה ממש בתוך ידה השאלה הזאת לב אוך השיעור כיש פה קצוץ שמנסה לתרץ קושייה עד רשי קצוות אומר ככה רב רב זורק גיט זב ההוא שכיב מרע כתב לגיט ד ביטו אותו אדם שכתב גט לאשתו בדפ את הגט הוא כתב ביום ש שי לפנות ערב לא הספיקו לתת ביום שישי גב בשבת המחלה גברה עליו חשו שכ ימות ורצו שתתגרש פני שימות כדי שלא שלא תהיה זקוקה לייבום בשבת שבת גת אבל הדם הוא לא יכול לצת ג ביד שלה אל רב אמר זילו למק עלה דוכ דתי בגיא זו תחות פתח חזב שיגיד לו שישאיר את הגט באחד החדרים שה שם הגט הונח והיא תלך לחדר ההוא את הדלת תפתח ותסגור וזה נקרא קניין איך קונים בית חצר נעל גדר פרץ אדם שרוצה לקנות בית מספי היום בד מסרת מפתח עד היום מס נפתח מה זה מס מפתח מס נפתח פש שתה יכול לפתוח ולנעול אז א הדין הוא שאם אתה סגר את פתח סגר אותה זה נקרא קניין עכשיו הוא בע לבית מי ש מי ש מסוגל שיכול הדלת ברשותו יכול לפתוח לסגור זה נקרא שבית שלו אז היא תעשה פעולת קניין תקנה את הגט בחצר הזא בחדר הזה ש החדר שלו היא קונה את החדר קונה את הגט והיא מגורשת ניתנה נהג פרץ כל שה ו חזקה שומר רשי יש הרבה שאלות גמרא ז למה א אפשר גי ביד הו כמה סיבות כתב רשי ז שתגיב לחצר בגיטה בתוכו ותנן נכסים של אחיות קים נכסים שלות כסף ש בחזקה רשי מביא גמר בקידושין שעוסקת בקן הגב כן הגב פירושו אדם קונה קרקע ג הקרקע קונים תת בכל מקום שהם לא צריכים תת במקום צבורים קנין אגב זה קניין ש קניין יעיל מאוד שעוזר לקנות דברים ע רכוש רב מאוד ש לא כאן בלי הגבעה בלי משיכה אלא לקנות מספיק לקנות בלטה אחת כאן סבת כאן את נות מזכיר מזכיר מצפת כמה פרוטות עו הזכרה כיוון שהוא זכה במפ במרצפת הי שלו עכן המרצפת הוא קנה עדר שלם ג שם בסכר בסכת קידושים מזיע שמרוני אחד בא אחד ממירון בא לירושלים ומחר שם 100 ראשי צאן על של סלע זה כ הגר ג בגמרא בהמשך מסכת בדף יא הביה ש הגר אחר ניגע בזה גם נינ כן ה הוא כנס באגב כל הרשש רשי למה רשי סב באגב אז א זה קנה בחצר הגט היה בחדר היא קנתה את החדר עכשיו בחצר שלה היא מגורשת מה ש מק חצר הגט בחצר הגט החצר זה הכי טוב ת ביד גם בדף ם עמוד בזה על גניבה אם תמצא בה בידו גם בגת כתוב בנדם בידה ז אז הגמרא מפרשת ידה שזה ד אין לי ליידה חצרה מניים שם כתוב על גנב בידו א בידו גגו חסני הא מצאת מצא מכל מקום ומ יד זה לא רק יד של חמש אצבעות יד מוסע כללי יותר חצרו ש אדם זה ידו ש שנמצא בידו הפרוש שנמצא ברשותו אז אז אם גנב גנב חפץ וכניס אותו לחצר שלו זה בידו אז גם הגט זה חצרה גםג באותה סוגיה שאם גט נמצא בחצר שלו והוא קונה הא קונה את החצר פשוטה הוא זרק גט לחצר שלה מגשת כי חצרה זה ידה מה זה כ סוגיה שעמוד בהמשך יום שחצה הזא זה מדין ידו חצרון הקונה לו מדין ידו יד זה לא רק כל רכושו של אדם זה הכל יד שלו צה בידו כ ברשותו אז כל רשותו זה ידו אז זה פשוט יותר זה מדורית הגב זה יכול להות רבנן הגב לא כתוב בתורה למדו זה מעוזיה המלך שהיה ש הרים צורות ביהודה אבל זה לא כתוב בגמרא זהלא כתוב בתורה למה רשי זקק להגב למה לא בחצר פשו כל הש רשי תוג הז יתרה מזאת כ אזה ש ש קודם אם גט זה צריך ביידה לא צריך קניין לידה אז הפך חצרה זה לידה אם אתה אומר כנין לגב גם גט לא כאן גם ג מקום אחר הגב קונה ואז חז השאלה האם קניין בגת החים כי האם בגת צריך בידה ברשותה ביידה פיזית או צריך להיות בקניין שלה אם ומר הגב ומ בקניין זה עצמו רו מחלוקת הראשנים חלקים על רשי למה אלמה צריך קניין פ חצרה זה ידה טבעית לא צריך קניינים לא מועילים קניינים בגט גט לא צריך קניין כגש לנו בשאלה האם הגה התכוונה שהגט הוא דין ברשותה תפיסתה או הגט הוא קניינה אז רשי ממה שמ שזה קניין והוא מעדיף את זה החצר בפירוש מד החסר משתמרת חסר משתמרת תפתח מה הבעיה דלת חסר סוגרים אותה בדלת לך שמורה מזה יש לה דלת ישמה דלת דלת ושאתה סוגר את החצר ועשיו החצר שמורה זה פשוט רמבן ורשבה גמ הרן הרצב כל הראשונים חגים רשי כתבו דגת אנו נקנה באגב ד קנה באגב למה הקד רבק ע בגיטה למה אתה מקום הגב אפשר באותו מקום יכול לקנה מרצפת סו בחדר והגב המרצפת הזאת תקנה את הגט מקום אחר למה אמר שהיא תלך לאותו חדר ותפתח ותסגור הגב לאב צבורי הגב צ צבורים לא צ ש צבור במקום חינמי כוח דרב מתורת חצר כ הקושיה הזאת הרמבן התחיל להקשות וכל הראשונים מקשים רשי בא הקצות ומ ישב רשי נראה לפ בסוגה ש לפיס בידוש יכול וקצות פסג שבוא בגק ביד בידו ב שגד בידה זה כאילו פסי תני כאילו ממש שבידה זה מופסק זה חתוך מה אכפת לנו ששחה בידו אלא שיכול נתכו להביא לוגו קריטו הרי מדין בגבי סקיה סודר אמרנו שברגע שמוכר מחזיק את הסודר בידו למרות שסודר קרוך צ של הקונה אבל הש בידו ממה ש בידו קנוי כאילו חתוך אז גם כאן מה שבידה חתוך מה אכפת לנו ש משיכה בידו א ב קריטו ומר שלא תהיה שום שלא יה שום זיקה אל הבר ש ניתוק מוחלט זהד מיוחד בגט אם כן אי וחינה בגת באגב א ככה הוא מתץ שרשים ראשי למה לא עשה כ אגב למה תקני את המרצפת הזאת במקום בסודה או בכל צורה שהיא ו מרצפת הגט יהיה שלך כי אם הגד בחדר אחר והחדר ישאר ברשותו אצרך צה שמה שהוא היא אומנם קנתה את הגת באגב רשי כעניין הגב מועיל בגת אבל עדיין הגת נמצא ברשותו זאת אומרת שזה כמו משיכה בידו משהו לקצות קצות מאוד חריפה מאוד עמוקה אם הגט נמצא בחצר בחדר שלו חר אחח חדר נשאר שלו יוצא שה הקלדה הג כמו צנו אבל משיכה בידו הרי כיוון שהגט בחצר שלו זה כאילו עדין הגיד האגודה בו כי הגד נמצא עדיין ברשותו כמו זה כחומר ממשיכה משירה מספיק שוא יכול למשוך את השיחה אליו הא כבר מגורשת פה שהגט כולו נמצא ברשותו בכך קנין לכן ש הקנין באותו חדר בחצר אבלר את הקושיה למה רשי עשה באגב ולא ספק באגב המקום הגב פקום לא ל למקום אחר אז הוא אומר שאז הג נצא במקום אחר הג ברשותו בגו לזה נכון לא מה עד לא נכון לכן התו שקצות הרשי חלקי לכן נתנו פתח רוס אחר אבל רבותיי להתעמק בדברים מהרמבן לא יכול תרץ כ שקצות למה רבן קשל חילוק פשוט שלך תופסים את הדברים גת בידה ומשיכה בידו נכון היא קנתה את הגת אבל פיזית פיזית הגט הוא יכול למשוך אליו משפטית זה גט שלה קנתה אותו מביא כללי קניין הגד שלה אבל פיזית בידו כי הוא יכול למשוך האם שם שהגט נמצא בחצר שלה נכון הגט נצא בחצר שלו אבל הוא מרשה לקחת אותו הוא לא מכד זה לא ג שר ור שם שם אין שום עיכוב פיזי יש עיכוב טכני היא פה והגד שם כדי לקחת את הגט היא צריכה ללכת לחדר ההוא לקחת את הגט אבל הוא לא הוא לא כאב אין עיקו פיזי מהידה רשי חולק רשי אומר ד ידה פירושו קניין מספיק תת רשי אבל זה רקצ אומר זה רק שזה בבית שלו אבלל הוא אומר ה מסביר למה לא הוא לא הוא מסביר למה זה לא מ בגלל שזה חסר קריטו כמו משיכה משיכה ככה אומר הקצות למה ש הקצות אומר שאם זה אצלו אשכי מרע בבית אז עדיין עדיין סתן דם יכול ור כ רג אל רשי רשי סובר נתן בידה פירושו נתן קנלה קניין קניין קני אחרים בלא בק שנו אדם קנע לאישה קניין באגב לפי רשי מועיל רק הוא שואל הכבושה הייתה למה הה צריך ללכת לעשות קנין הגב שם למה השה הגב פה אז הוא אומר מכיוון שא תעשה קניין הגב פה אז עדיין הגט נמצא ברשותו זה וזה מעכב אבל הוא מביא את המשיכה ממשיכה זה לא בגלל שזה מכה קניינית אצלו מכה קניינית אצלה היא קנתה לגמרי רק פיזית הוא יכול למשוך שם אין מניקו פיזי רק הצעדים של הא תלך תאגד הלא נה היא לא גודה בידו מה סובר םש לא ימשוך הוא לא יכול למנוע הוא יכול למנוע שלא תוכל הוא לא כ מה יכול יכול אבל זה הבדל הוא לא הוא לא אומר משיכה כש המשיכה בידו הוא מחזיק את המשיכה בידו היא לא יכולה עדיין היא רוצה את הג הוא לא נותן לה הוא לא נותן דגט הוא לא נותן לה הוא מחזיק את המשיכה אין הוא לא נותן לה עכשיו הוא נותן לה כחי מה הבעייה לא הוא נותן לה הוא מחזיקי גי ה מחי משיכה חלש במשיכה ככת נחש מה משיכה זה חוט חזק שהוא מחזיק אותו בחוזק לא שוא סתם מחזיק בידו תגלי את היד כמו שהוא אמר הוא אומר ל תגלי את היד י ככה לא הוא לא אומר לה ככה היא לא תצליח הרמת ידיים הוא והיא מי צליח את זה הוא והי הוא הצליח יש לו משחה מחזיק אותה לא נותן לה קניינית זה שלה הגד קנוי אז כמו פסקה היא קנתה נשאל מה הדין היא קנתה הא הכנתה אותו אבל אומר ן לא מספיק אי אין ספק שהרב לא נב קדושה זקס הרשי הסביר אתזה כך יכול להיות הרשי הסביר אבל כ ס שאלה השאלה הזאת האם מה זה נתינת גט זה נתינה פיזית או נתינה קניינית רשי ה סובר שנתנת ג זה לא עניין פיזי לא צריך ש יה בידה קניין מספיק אז כאן יכול להגיד ככה כיוון שהקנייה מספיק אבל מצד שה עדיין זה בחצרו אז יש כאן יש כאן באמת בעיה זאת אומרת שיש מצב שהגט נמצא עדיין ברשותו מבחינה קניינית היא קנתה אותו גם קניין אחר ן חצר שלאו עדיין לכן צריך שהיא תקנה את הגם את המחסר אבל אבל ה ומר ש שלפי הראשונים אחרים שהג ביידה פיזית לא קניינית אז רק עיכוב פיזי מונע עיכוב עיקוב כזה קנייני שהחצר שלו גו מכר אז כל שתו רשי שסובר שקנייה מספיק אז הוא זבור גם עיכוב קניינים אבטל הרמבן שסובר שצריך שיהיה לידו כמו שג אמר רק עיכוב פיזי ש משיחו עיכוב זה שהחצר צ ח חסר שלו יוכל לקחת את זה לא מעקב לפי רמבן אז כל אחד שתו ר שתו סוב כ ורמבן שתו כל אחד תו אפשר להגיד ככה אבל הקדושה שאתה ששת פה עכשיו הקצות עצמו מקום אחד אומר ש שת הגט היא מסרה פיזית רוב הראשונים שם מס הקצות בסימן רש הכתוב בסימן רש ככה רש פזור אותה סוגיה חצרה מה שקנתה אישה קנה בעלה הגה ש קושה איך איך הגט בחצרה מועיל הי מה שקנתה האישה קנה בעלה הרי החצר היא לא שלה שאישה מתחתנת היא מסכימה שבעלה השתמש בחו שלה אז השימוש בחצר הוא שלו החצר אולם הקרן שלה אבל שימוש בחצר זה זה שלו הכפרות שלו כלומר קניינים אם תיפול מציאה לחצר מי קונה את המציאה הוא או היא הוא קונה זה חצר שלו השימוש בחצר הוא שלו כמו סוחר סוכר חצר זה שימוש שלו הוא קונא אז ה אז יוצא שהחצר היא בשימושו שלו אז מה מועיל שנותן את הגט בחצרה הרי השיבו שלו מיד שהגט נכנס רצר הוא קונה אותו אז איך איך ה מתגרשת בתוך הנחה שמו ל מתוך הנחה שמסירה שגט זה קניין שהיא קונה את הג אז איך היא קונה מסיק יד עבד ד רבו ם קושה לעבד ו דבר איך עבד קונה יותר קשה בש באישה מחצר בעיקרון שלה רקמו ש אבד אין לו כלום דו כיד רבו מה שקנ רבו היד ממש קלויה לרבו משובת לרבו אזה הוא קנ את הית אג אחת הכנה חצרה דגי אחד עסקנו בזה בשעור קודם כאן הקצוות אומר שזה לא הגיוני לומר שב יחד צריך איך זה בא ביחד ורבי שרק גט ו חצרה עדיין לא חצרה הגט ס חצרה גט הוא זה שצריך חצירה אבל הגת היא לא קונה חצרה צריך שיהיה חצרה ואז הגט קונה ואיך נ את הגט די שהגט הוא שלה וא החסר שלה אז מה קודם הסיבה או התוצאה ה הגט גורם לחצר שיהיה שלה או החצר גורם שהגט יהיה שלה מה קודם הקצות טוען שבחה הגיונית אי אפ לזבי מושג גיטה חצרה וקח לא הולך יד צריך סדר קודם שיהיה ידה ואז קר את הגד כבת איך הב משתחרר מה אתה אומר שבגלל שהוא מתגרה משתחרר אז הוא קנה את ה דגת אבל איך הואה דגט להשתחרר עבד נעשה שחרור כבר אמרנו שהאחרונים טרסים שזה שזה אין כאן לא צריך סיבה חיובית צריך סילוק השעבודים א קסות אשתו אומר זה לא מועיל לאחר היו נראה גגת חצר אחד נראה דגט שני גת אישה ובד לא בזכיה שזכה דרך זכיה לא צריך קניין כמישה זה גם בכוחה כה עכשיו גירושין משחו עבד יח בעל כוחו זה בכלל לא קניין זה לא קניין קניין א' ב קניין זה רצון רצון שהמוכר והקונה למכור ולקנות בלי רצון אין קניין ה פעולת הקניין זה רק הביטוי לרצון המשיכה הגבעה וכדומה אבל הרצון הוא העיקר בגט אין רצון לא צריך רצון אז איזה קניין זה אז כאן מכרי קצות כמו רוב הראשונים מחלוקת כאן הוא אומר בצורה פשוטה שאין קנין בגט לכן זה לא נכון לומר שהיא צריכה לקנות את הגט כל הקושיה לא היייתה נכונה מה ש איך קנת את הגט החייב ל הוא לא צריך לקנות אלאוד באישה ולא בעיר רק בן אדם בידה צריך תפיסה כמו שק אמר שהג תהיה בתוך הידיים שלה לכן בעבד תה צחי קנה בל כוח הקצות עצמו תופס ש קניין ש בגט אין קניין אלא רק תפיסה אבל נגד רשי רשי ו שק באגב הרי זה בדיוק המחלות הראשונים הרמבן רשב חוקים רשי אומרים קניין חצר מיל לא מדין קניין מדין יד זה ביידה לכן לא הביים מה שרשי אומר רשי אגב כי רשי אומר שצריך קניין ולא מויל לחצר צריך קנין קניין דווקא איך רשי תרץ את ה את המושג ו בקח הרי שצך קניין כןלא סתירה בקצות הקצאות עצמו שם הולך נפשת רוב הראשונים וכ נוגים להלכה למעשה שגט לא צריך קניין ג צריך תפיסה אבל האמת פירה שהיא צ את הגמרה אחרת הקצות עצמו כאן במשך דב נסינו ממשיך לו ככה נראה ואפילו לדת רשי ק נקנה באגב אבל אח סודר ו קנ אמרנו קודם שיש קניינים חיצוניים שכ לא נוגעים בחפץ אתה עושה פעולה קניין מקום אחר וחפץ נקנה סודר דוגמה או אגף אז רוצה קצות לומר שיש הבדל שגת רש באגב קניין אגב מועיל בגת אבל חליפי סודר לא מועיל מדוע אפלו הפוסקים שטרות מ חליפים שתר חליפים אבל גט לא וראה שמת שם בהד מתנת שכין ר מקצת ב קניין שכין רע זה גוסס ששו חזל אמרו שדברי שי רח כלומר מי שנמצא במחלה הנושה מחלה סופנית במחל רושו בפה לא כותב שבא אי אפשר לכתוב שבא הוא בקו ש מדבר שלושה אנשים ש בי דין שני דים שמו מה שוא אומר ה מחח תנו את זהזה את הבית לבתי החסר לבני וכדומה הם אכן כותבים כ הם כותבים כן פרוטוקול מה שהוא אמר אבל הוא לא אמר הוא לא עשה קניין הוא רק דיבר דברי שכי ע כו עודם אב זה בתניא ש כל חושו אם הא קצת רק אמר תנו מתנה אחת הוא אומר תנו את זה לפלוני זה עדיין סימן שהראש שלו צלול זאת אומרת הוא הוא לא מתיש מהחיים אם הוא ח רכושו הוא הייש מהחיים ואז חל הדין דברי שכ ור כחס אבל אם הוא נתן רק חלק סימן שש בחיים רוצה לחזור לחיים זה צריך קניין רגיל דיבור לא מספיק צריך צידור השקני לעשות כ סודר כנגר משהו צ לעשות פים התנ א תנו גט לאשתי ששר שי במת לא יתנו לאחר מיתה אבל אבל בחיים יתנו תנו מנ בנו יתנו לאחר מיתה אז רואים שגט לא מועיל בדברי שריים רע מה ידי דוד גט מהג לקניין אןש אומרת מ שא קנין אין קניין כי בגט אין קניין בגט צריך לתת בידיים לא קניין סודר לא מועיל אז אחזה קושה עצמה על רשי רשי אמר שהגב מועיל בגט שמק מועיל אפון חיצוני למה סודר לא מויל אומרו ד לב קניין ותמה דח מ באגב נקנה לאה סודר לרוב הראשונים הפירוש כפשוטו סודר מעיל אגב לא מועיל שום קניין לא מועיל רק ידה או חצרה שיהיה בתפיסתה קנים לא מועיל גת לא משיכה לא הגב אבל רשי שמר שהגב מועיל ש קניין כן מועיל סודר לו מה ההבדל אז הוא גן סודר מציא דף יאש שגבי ג נתן חליפים דרך מקח מנקר מציי רבי גמליאל ני מסודר שם הגמרא אומרת שרבי גמליאל הקנה את המעשרות רבי עקיבא רבי יהושע וכל אחד את המסר מסר ני רבי קיבא גז בעניים רבי שו הכהן אתז זריה לוי כל התנאים הוא חילק להם את ה הקנה להם זה היה [מוזיקה] בספינה ערב פסח לכן אחר כך יצא שכל התנאים היו בערב פסח ו בני ברק פתאום הכ זה ה אז זה היה כן בספינה בערב פסח ש של פסח אז הוא רצה לבאר את המעסות ות יגידו על כך אם כן הוא הקנה את המעשרות לפני לפני פסח וקנה על הספינה עד קניין סודה סודה ח קנה להם קה הגב סודר משים שינ קטי חמק חליפין זה מסחר אתה קח את את הסודר תן לי זה זה מסחר מעשרות לא נותנים מסחר לא עושים מסחר במעשרות מעשרות צריך לתת נתן ללכן גם גט גם אם צריך קניין לפי רשי אבל לא מסחר לכן אמרתי קודם כסף כסף לא צריך כסף לא אם האישה שם כסף לבעל תקנה את הגט למרות שרבי יוחנן כסף קונה אבל זה מסחר זה לא כתוב נתן נתינה פירוש מתנה אבל מתנה פש כן נתינה קניין צריך להיות פעולת קניין צריכה להיות אבל לא קניין מסחרי אגב כן ואילו סודר לא אחר בהמשך נגיד הבנו את ב ש המשך הסוגה כ במציאה שנביא את המושגים כאן ש הקניינים השונים הכל לפי רשי קניין מועיל בגט וצריך קניין דווקא עדיין התקשר רשי למה רשי אמר חצר ולא אמר למה ר שמר חצר הכי פשוט חצר אין מחלוקת משנה מפורשת שהוא זרק בחצרה קנתה גמרה כאן בג דףדף י הביאה את את הדרשה נתן בידו יכות ידו נוד גם חצרו רפיפו גם אישה חצרה כפיפה זה ידה מה גם כשאמרנו קודם שהדמיון ש אמנם תרצ הסברנו את הקצאות בכל זאת אפשר לחלק ולומר שהריון בכלל לא תופס שזה שני דברים שונים שמשיכה זה י עיקוף ז שם עיכוב עיכוב אחר בכלל לא עיכוב לכן נראה נראה לי תרצ את רשי אחרת זה קשור סוגיה אחרת ם במציאה דף כו דף כו זה לא כ מפורש הראשונים דף כו הם מדברים על זה דף כו שם אומרת מתחיל דף כה עמוד ב במשנה בדף כה עמוד ב למטה מצא בגל כותל ישן הרלי שלו אין לו בית את התיק יום אחד הוא עשה שיפוצים בבית ונצא בתוך הקירות כסף אוצרות א זה שלו ומים שהראשונים כבר התישו מטבעות ישנות רואים מטבעות ימי אדריאנוס או אחרים זה לא ב לפני שנתיים שלוש זה מטבעות מלפני 2000 שנה התוספות דף כ עמוד א ש ומר ק לחצרו לבל הגל או לבל הכותל למה הגמרא דנה שחצי חצי הוא קונה חצי אחר קונה למה שלו כומר גם של אדם בחוץ אם אדם עבר עיד בית ישן כזה ובחוץ מצא מטבעות כאלה יכול לקחת שלו למה הרי זה חצר אם קונה שו מדעתו אומרת הגמרא צוב את הצצות שלהם יש למרת אין חצה קונה בדבר שיכול לניות שלא ימצא לעולם חצה קונה דבר שיש סבירות שבעל הבית יזהה דבר שאין סבירות תראה אות זה זה לא קונה תסו הגות אשרי רב היה תירוץ אחר והוא משית מקובצת כאן וסות חיצוניות אותו אותו סיד קצת יותר ברור הוא אומר כך תוצאות חיצוניות תרצו לא אמרים ח קונה שדעתו אלא הכ שהחצר היה שלו קודם לכן שב המציאה החצר כן הרביה וגם מצות ויות כ כלל כל ן חצר מועיל רק ם קודם החצר שלו ח סוגיה שלמה איך חצר קונה חצר קונה נכון הכלל הוא כזה חצרו שאדם קונה לו שלא מדעתו אבל בכל זה יש לחצרו רק אחיש חצירו אז נכנסה ציה שם דובר שנפלה מציאה או צבי רץ צבי שבור רץ ונכנס לחצר אין לו בעלים בע לחצר קונה אותו קודם כל דבר שזה עף מהשמיים זה משהו היא התה שערה ועפו החפצים ו חצר שלו הבנים התייאשו הוא הראשון שקונה ד מה זה חצרו מה שנכנס לרשותו זה הוא קונה אבל צריך שחצ קודם כל א אתה לא יכול לקנות חצר חצר את הקו ש תורה כאן דובר שאדם קנה בית ישן אנחנו רואים שהוא בתוך הבית היו אוצרות שלא דע קיומם אנחנו אחר כך הוא גילה אותם אנחנו אומרים שגם אחר שלא בע לחצר יכול לזכות למה הוא לא קונה כי הוא קנה את החצר הוא החשן את החצר אז לא ייתכן ש את החצר יחד עם כל די שבה קודם ש חצר אחר כך שיפו דברים ישו מה זה לא הגב זה לא הגב זה חצר ח עכשיו הבנת את רשי אני רוצה להגיד שרשי וב כמעט דעתך רשי שג היא קונה את החצר בחצר יש גת אז רצו הגט יהיה שלה יחד עם החצר לא חצות אדם קונה לו כל ש חצר ק נ לו אבל לא לא יתכן שהג יהיה מחצר לכן צריך בקגב מחס עכשיו אומק הדיו שלנו לכאורה זה בשאלה האם גט זה קניין או גט זה תפיסה שאני אומר שהגט נגנה בחצר זה מדין תפיסה או מדין קניה נכון שבחצר זה זה יד יד עצמה גם כן יש ב אמרנו שיד יש בה אתה יכול להגיד את היד בשתי צורות יד קנ בגל התפיסה שביד את יכו להגיד שהיד קונה בגל קינן השאלה אנחנו מרשי רואים שרשי סובר ש חצר שנין קניין מועיל בגת צריך קניין בגת צריך לכן אגב מועיל אגב בניגוד לראשונים אמרנו ש הרמבן ורשב חולקים אומרים שלא צריך כ בגט גם לא מורים ק בגט כמו ש בטרה אומרת רק ידה אבל רשי אומר שהגב מועיל ואמר שחסר לא מועיל כי אם קטת החסר לאש יד בחצר תקנה את הגט ח תל בשאלה הזאת אם זה מדין תפיסה מה אכפת לי מהקדם זה תפוס אם זה מדין קניין אזת מובן לנו ש קניין בחצר מויד רק קודם שהחצר הי שלה ואז ג לכן רשי מכ שתו אומר את זה מכיוון שרשי סובר שרק קניין מועיל גם חצר מ מ קניין ולכן צריך קודם שיהיה חצר שלו ואחר כך היא קונה חצרו הא קונה מה שיש בתוכה ופה זה בא ביחד ח הא לא יכולה לקנות לכן רשי אומר שצריך נגע אז מכן שיטת רשי שרנו שיתה רשי לא יחיד יש כמו רשי א רוב הרשים חו רשי רשי שגם חצר עצמה מועילה רק מדין קניין שבה אבל לא מדיה שבה צריך קניין בג מהש ד בר שמה מש שאנשים אחרים יכולים לקנות לכור הוא נ גם את המציאה גב לא לא זה אגב צריך הגב זה רק בשידת ת מקנה אין אגבב יש יש קצוץ שדן אם יש אגב והפקר ה הוא לא בכלל לא ידע המוכה גם כן לא ידע גם המוכר כל מדין יאוש הרב מוכר לא ידע בכ שהמוכר מחר את החסר לא ידע ש אוצר גדול הוא לא יקנ לא ידע את מח מקנ לאלא מי שקנה אני רוצה להקנות זה זה שם הורים הם עזבו התייאשו גם כן חצר עכשיו הוא אני רוצה לומר שהוא קונה דין קה חצר הרי אין מי שיקנה לו את זה אף אחד לא קנה לו הכ בא לבד לכן הגב כי יש קצות מה השאלה הזאת הגב צריך בכל זה דעת אתה מצרף את ה עם החצר אבל פה לא התה דעת בכ אני רוצה נחזור צות הקשה רשי מהגמרא בבטר שאומרת שסודר לא מועיל מכאן חי הראשונים שקנייה בכלל לא מלו ת רשי אומר רשי מוכרח להודות שסודר לו מה יש הגב מסודר ח עכשיו הי רש מד שהוא קנה בגב גטן בתוך החצר בדרך כלל הגב לא צריך שהמת בחצר לא עשו צבוי אתה יכול לקות באגב אתה קונה מרצפת פה ואה קונה את ההדרים במירון פה מדובר שהגט היה בחצר הוא קנה באגב רוצה קנין וכן חצר לא מי כי שהסברנו מדוע זה קניין חיצוני לא מועיל בג צרך התה בידה צך שכו יהיה בידם א נכון שזהה ד קניין אבל קניין כמו יד שיש לך שמגיע לידה בצורה מסוימת אמ בדרך קניינית ל הגבעה מועילה משיכת ויה מסירת ויה כמו שאמרנו ירושלמי שאומר פרה הוא מסר את את החבל כוון שהחבל בידה בידה החבל אז הפרה כאילו שלה וגט גכ שלה משהו שיהיה ברשותה אבל הגב ש הקניין פה וגט מקום אחר ין שום קשר לא יעיד כמו שסודר אומ מסודר אתה לא יכול שהוא מושך את הסודר פה וגת נק מקום אחר צריך שיהיה משהו ידע עכשיו נביא זה יותר הקוש רשי ישמר בגי דכ כ אומר אחיזה יח רבי אחיזה יכול לפסול כל גטים בעולם יכול להגיד כל הנשים גרשות פתאום להביע ם שהגט לא תפס אמר מהטמה ה ח כשאישה אז היא עושה את הכל היא מכינה את הסופר מכינה את העדים יוצא בסוף שיא כותב זאת אומרת לא בעצמה ל זה בצביה הכל נעשה על צביה לא הוא כתב צריך שהוא יכתוב ם קנו רבנן רבנן חששו מזה שהבעל לא ירצה למנות את הסופר את הידים אז הם כבר קנו לו הקנו לו כמר היא אומנם שילמה לסופר אבל הרמן קו את הכסף הזה ש סופר ושו דין הבקר פקר הקלו את הדיו ואת העץ ואת הנייר את הסכר הסופר יקנו הבעל וכאילו הסופר כותב שם הבעל אז א אפשור אפסור גד כזה בימנו יש כאלה שרוצים לעשות טריקים כאלה לעשות שהכנסת חוקק חוק ש שכל הדיו וה ניר שהסופרים יופקה ואז הגיקים קידוש של סודה שכל סוכרי הטבעות בעולם בישראל מוכרים טבעות לקלות זה לא שרה הטבעת הא גנובה הכלה החזן לא קנה טבעת לא קידש את האישה הכילו יש פרופסורים בוברסה רוצה לצת חוק בכנסת שהכנסת תבקיע את הטבעות מידי כל ה מכל סוכרי הטבעות ב אדם קולה טבעת לא שלו אם היתה בעיה מה אם תהיה בעיה אשה זה אן מה זה אן אתה מחליט אן לא איך תדע שהוא שהסוכר מכר את הטבעת הוא ידע מראש שוד 20 שנה יש סכסוך בבא והאישה ואז היה אחרת קיצור זה זה רעיונות תאורטי רעיונות קיימים בפועל זה לא מעשי הרב למה לא להגיד שהאישה משלמת על הגט וכל מה שקנה האישה קנה בעלה מה שהגט יהיה של הבעל שהגט מה יהיה י שך הבעל כי כל מה שכנת האישה נבעלה צריך לכן מתחת החופה מתי אישה קונה מתי אישה קונה רקחת החופה רוסין לא שייך ומי חזל לא הייתה טבעת טבעת לא מוזכרת כמעט אפ הקום בעש קידושים רק פעם אחת שירים זמים כסל כתוב כי ד חזל לא לא הייתה מד תרופה הקידושין הייו מקום אחד לא לא הה בעיה כז הבעייה התחלה רק עכשיו שעושים מתחת לחופה ואז קנתה הבלה כןמ מצפן לכן ים טבעת תכשיט כשית הב תכשיט זה שלה תכשיטים לא שלו תכשיטים זה שלה בעל שנ אשה תכשיט זה שלה שאשה מתגרשת תכשיטים תכשיט זה שלה מה לכן הש חלי לכן חלי אם זה לא יהיה תכשיל זה לא יעב מה אם זה לא יהיה תכשיל זה לא יעבוד נכון היה הה לי פעם חופה החתן לאצה את הטבעת מה הוא לא רצה פשפש בכיסאו ולא צבת שכח אותה כל הציבור מחכה כבר שתו מהכוס כות הברכה הצלם מצלם כולם מחכים מאיפה הטבעת אין משמש משמש אין טבעת חלפה מחשבה בראשי שיוציא שטר של 100 שק ניתן לה אחוזה ברש כבר כתוב בפוסקים שזה לא מכובד פה מתחת לחובה מצ את הכסף את בת זה תהיה שלה אבל כסף יה שלו חו זה לא יפה וד הצ צלם את זה באתונ יגידו הרב אריאל כי מכרות האישה בכסף חזרנו לימי ה המוסלמים שאישה מוכרים בכסף אצ מוסלם אישה אישה קנויה סה מוסלמית שבעל קונה את האישה לא קונה אותה קדש קיצור אחר אמרתי לאמו את מוכנה לתת את הטבעת מתנה לבניך המתנה גמורה לך נהה לך מחר טבעת חדשה אם הואצה את הטבעת הקודמת אז ש שכלה היו שתי טבעות או ש ביחד שיה ברור מתנה גמורה לא רוצים לא בלי שום מת גורה מחר בעלך קונך טבעת חדשה טבעת הזאת נותנת לבן שלך והוא יקדש האישה וכלה שתי טבעות מסכימה העקרה שתתחתן כבר מה ימצא ימצו אתש ימצא אחר כך א ימצא טוב אז אני אומרת ככה ח ן ואח מידי מנגטי גם פה אותה האלה שלנו פה כ שה שם מה שחקרנו פה שהגמרא אמרה ונתן זה דין נתינה מוחשית תפיסה או מדין קניין אמזה מחלוקות רשי וראשוניים ולכן הגמרא מחלקת פה בין בין המשיכה המקרה של שג הגמרא שם בגיטין אומרת ספרה דומה נתן ח הוא לא נתן לה כלום מה נתן לה נתן לה פיסת נייר אמר תוכי פיסת נייר שלא כלום צך פיסת ניר שות פרוטה לא ש לא שב כלום אז מה הוא נתן פיסת נייר לא ש כלום מ תת גט גם פה צריך לפרש שאולי זה זה לא קניין זה לא נתינה של מתנה זה תפיסה מה אכפת לך לא ש כלום