הרב יעקב אריאל - י"ג שבט תשע"ד

‏do ק ד קח רבי יהודה אומר מתכוון חייב איך דם מתכוון אמר רבא מתכוון להורידה למט מפו כד ה פופו ואז כד נשבר וא חיב שוא לא נזהר מספיק שהק לא ישבר אמר להבי אחד רבים אפשרה אם לא נזהר רבנ רמ הפטרים חיב מדובר מצ ש אונס שהוא מת הוא לא לא קבל הוא עשה הכל כדי שלא ישב קרא את הק פתאום קרה ה פשרה כאן פשוט נשבר עד חד נשען על היפים בתח מ שם אבל כשרואים אותו בידית מים שלא צה לקרות מפחות מאוד א נכון חר אפילו אוזני בידו גם נשאר אוזן ביד ומר ששום תקלה לאדע או לא נתק דבר הכל בסדר הקד נשבר בצורה חריגה ביותר עונס למו חוי נרה לא תעשה דבר שםה הסחת סילה שם מכיוון שתה נוסה האורה מעונש ז חיב ד ו כ נפל מלו ידו מחי זה כאן ים פותרים פטור זה אדם חזה שמים מחלוק דו נפל שמה בכל זאת רב חי אדם שמיים דים חכמ רב מיל בבו סנו משו שנח דגו נפלו מצויה זו שהוא חייב ו המצויה זה חיוב אש של אש אםם אדם נק בם א ג שש הבור מוד רב מ למנן ומלה קנקנים על הגז ןש מצ פתאום מצה ש לא יכולות על דעתו ונפלו אז הוא אונס רבנן ור מסו פור מה שמ פ בונס ליג בשת נפילה אח פילה ליג בש תפילה ושי בשעת נפילה כ קדול לאקו הוא הלך חו תקל כ נשבע תפילה זה שהוא נחל דוק משהו ק משברת מעשה גם נזק זה פוש פשס פושע סבר פושע כבר מחייב הוא סובר שזה ת פוש ים פוש ח נפ ונפן זקק פל נשבע ואחשב מפיות נשבע הוא שר פה בחוב אבל עכשיו אנשים מתקנים זקים חקו בש מפתי זקו מס מפתי זקו חייו ז הבתו מביעה וכת הרה כל יש כאן מחלוקת כפולה מחלוקת קל פוש פוש זה משזה בדין אדם המזי מדין ב מחלוקתם הפקיד הבור וזה לא שלו חופר בור שלו הוא חבר אות שהוא חבר זה התורה אמרה כאילו שלים אינם ש אדם כאילו בשו בוא בחמץ בחמץ לא שלו אסור בנ התורה אמרה ור לך כילו שלך גם בוא שהוא חפר שלו פה הוא לא חפ את הבור הקד נפל נשבר וא הפקיד אחת חרסי הוא לא צריך אותה עכשיו זה לא שלו אז האם הוא חייב או לא חייב חוש חיה פטו כ פשוט הדבר יזה סוג של נפילה מדובר אם מדבר בנפי אונס נפילה א נפילה טוס דיברנו קודם שכש בשת נפילה זה היה כשהוא נתקה תק פושע לא פש עכשיו אם דובר פה בהמשך אותו מקרה ינו הוא נקל הוא נקל ופושע לכן תוצאה מזה הבור נחשב כשלו לרות ש מפקיר את הש מפקיר את החרסים אבל כיוון שהוא עצמו נתקל וגרם לכך שהח ישבר וא מתייחס אליו אכשיו כאילו זה שו ולכן הוא חייב רבנה פתור א בעצם א פש כך ת מחלוקת המחלוקת מתחילה בשאלה האם קל פושע או לא פושע כיון שקל פושע אז גם הבור נחב שלו צלפו שבור ל שלו ואז א כן זה לא טרת זה נושא חד וא אמר שהמחלוקת ה עכשיו במקרה אחר לא במקרה של הרשע מקרה אחר שבאמת היה אונס גמור הקל נפל נשבר בלי שלנו קל קשר האוזן בלידו ושם הוא הפקיר את חס הוא לא הוא לא פשה בכל אונס גמור ועכשיו הוא הפקיר ואז ושא שיש נו בשנה אחרת האם מפקיר זק על ד שלו הוא לא אשם הקד נשב בלדה אבל סוף סוף זה השלו הפקיר זקים האם הפקרת הזקן ושבת כד שלו זה הוא חייב על הדבור שלו כתוב ו מזה ראשונים ס דברים כך ו שם ות אסותה פושע רבי פושי הוח צלק רי שת נפילה כל עוד לא יכל זה היה בשעת שהוא לא יכול סלב זה עדיין שוא ד ר אדם שזי ממש פה אבל פה שוא לא הספיק להוציא את החרסים שלו לאחר הנפילה בלי מפקי זקה ואפילו לאחר נפשיה וא ש מתכוון לא בורבי הפי שו בורו בוא מה שהתורה אמרה כי אחרי לשבור אפשר לשבור מדובר במקרה לאש חפר הוא חפר ביחיד והפקיר את רשותו עכשיו הצבור ה עכשיו זהש הרבים אבל זהש הרבים לא בל שוא חפר כשהוא חפר זה ה ברשותו ועכשיו הוא הפקיר רשותו ולא הפקיר בו עדיין הואו מים שכנס יש מים שלו חפר בור סמוך שלרבים שזה הבור שלו עדיין אבל חפו שלו לכן מה שנשנה מכ ו וו פשים ש באמת גם במבין זקו מקין זקו בכלל לא רק במקרה הזה תם אדם יש לו הוא הפקיר את זקו חפר בו הרבים אוא הפקיר רשתו וגורו הוא חפל את הבור הזה אבל ברשותו א הפקיד אתו הוא בורו אז אין לו שום בעלות הוא חיב ר זו ח צה זה מחלו לפי רבי חי רבי תו זה לא שלו התורה לא ריבה אל בור ברשתו של שלוש אכך אומרת שני יםות אדם לא ס זה סות כי שתי שאלות שונות השאלה הראשונה ונתקל האם נשב שהוא עשה אתב או לא שאלה השנייה האם בו שהוא הפקיר אותו חשב בורו ו הראש ם שיטה אחרת אל שתי השיטות דש בנו שת מח ו ת אונס ואב מפקיד ז אונס א זחי רבי ודש ש מח מישהו ש זה רבי יוה רבנן פ זה רב שהם אומרים שנל אונס הוא אבל מ זקה ת אונס אז לכן הוא פטור אבל פ זק פשיעה חיב רו הבקר וא השם רבי יוחנן וסות מי פשי אבל כסו מורה פירושו סק או ראש אק בחילוק ה הפירושים מי ז טו בנושא הזה גם סות שלפי רב יהודה מחין זקו לאחר ש תוב זה לא שבכל זאת הלכה היא שבור אדם בבור לא ש מחלוקת סתם כפרה יח לא כמו שפרשנו יהודה שחופר ה חופ ב ברשותו י רשותו הפקיר בור אומר ה הראש אשני הפירושים מה י כי אמנם ות תוספות ר סובר שמי דקה לח פשייה קטור אס הח לא נחזור מה מדובר בוא נוס נוס מזמן שנפל במחלוקת הי האם לפי ההסבר הזה שקי קה בת התוספות י הי שלמרות שזה היה אנוס עכשיו השאלה אם הוא חייב על הבור לא חייב לור מפק זק אח פילה פטו שזה לא שלו שחייב שלו אומנם הוא לא השם חת הבור אבל סוף סוף ה הבור היה נעשה שוס אלא דבר הוא נפל והיה אנוס וב נפל גיש שנתו אבל החרסים ה הם היו שלו מה שקרה כן הפי זכב לאחר נפילת אונס ב סות פ רבי יודה כתוב ומי חיה מדוע סוף סוף זה דור שלא היה בסוף הדיבור שו שהוא מודק סות בונס זה ש בונס שפרירי שאלה אחת מזק אונס לכן זה הטליה לפי רב רבי מאיר שפר מדובר פשר אותו עניין האם הוא השם בכך שהבור נעשה אוו לא נסה לפי רבי מאיר תקל ושהו לכן הוא השם כך הוא נתקל לכן הבו נעסה כו אותו אומר שלמרות שהוא עשה את הגו הזה השם עשה פשך הוא לא עשה שלו הוא הבכי אות אין לחב אותו חרסים ולא מעשה שהכל היה ב אז הוא לפי רב ומר הראשנות מד הלכה אנחנו ן ן כך ש פסקות רבינו ש אפילו מפקי זקו חר נפילת פשיעה הוא כתוב וזה הלכ לות סוף סוף הוא השם הוא הש כו לכן זה הלכה לאק אותו לא קב אבל נפל באונס בזה נחל באונס והוא לא השם אז הוא כתוב המחלקת המחלוקת הא נתקל פושע או נתקל פושע היא לא היא לא בונס לא לא בונס לאמה ל הלך ברחוב לא שם לב פ זה לא אונס זה לא אונס אבל זה גם לא חוונה בכוונה שמה זה נקרא השאלה אדם שלא שם לב לך נתקל בשבת הקץ הם נחשב קושה או לא קושה במר אומר פושע שלא פושע עכשיו נקמ עכשיו זה לבו הוא נפל אחר הסיו רח הוא הבכיר אותם אז לפי ה זה הטה כ תק כו ש אז הכן יצא שוא אחר על הבור כטו על הבור הזה הוא לא עסר אנוס ונוס פטור אנוס פתו הוא לא השם שהוא נפל פתו רחמנא הואש הפר הוא השם שכאילו הוא עשה בעצמו את הבור הזה ש הבכיר אותם אבל סוף סוף הוא זה שנפל מהסים ש אדם שעשה בור עונס לאשמתו הוא לא חילכם הברית פני שרבי אומר ת מה אומר הבית הבי הי אומר ככ מודים ךמ באבנו סכינו מסות שחן ראש גגו וח רוח מצ קו ש חיו זה ר רבנן ים מסיר פטור כולה השם הבור הזה הוא לא עשה אותו הרוח שנ מסוה אתי הפילה את הקל והוא פטור הח כבוד פרוש הדברים האם מדובר שוא הבקי זקה ואם הוא חייב זה שסו החרסים שלו או לא שלו אנחנו אומרים אם החרסים לא שלו אז בכל זאת אם אם הוא השם גם אם הוא לא בנפילה פשיעה שהוא השם למרות שפקיד את החרסים אזו רבי אומר פטור זה לא שלא רב חייב אבל אבל אם הבקי זכר ח ת אונס אין שחב אותו הוא לאשה בכך שהוא נפל הוך אינה מצוה עשה את זה סיס לא שלו א כ אחשתיים או בגלל שוא חבר את הבור או בגלל שהבור שלו אבל פה מ נפשך הוא לא חבר את הבור כי הוא נפל באונס ברוח הפילה על זה ח הבכיר אותם לכן חות אבל ר מכאן שבור שנעשה באונס ו למרות שיכול סוף את החרסים הוא סח אותם אומר אני רשם לא אחר מתים אחרונים סתירה מדף כגש התי גם בתוך ה הקור ב עמוד אמרר כבית למה אדם הראשון שוא חצר כמון באש חמ התורה חידשה הלכה באש שהי המון בתוך הגדיש התמונים כלים אז הוא פטור הוא חייב רק על מה שגלוי ולא מה שמ אם חיצ ממו כה מיוחדת בש זה לא הוא השם זה אש שהתפשטה התורה נתנה לכל אחד מאבות הנזיקים הגדרות מיוחדות של די פוש הרבים אש וון בו קטור מאדם בכלים כל כל אחד חד זיגים יש איזה צבת פתור יש משהו פתר גם אש זה נכון ומה רק אם זה ממונו אבל אם זה הוא הזיק הוא שבע בידע מה יכול לקרות לא ידעתי פה אדמה למה חיה בין ארן ישן בין עונס י זי מה מהו תמו מה זה ידעת לא ידעת אתה חייב ש כן טמון איך משח ך גם למ מחיצה מודה שיש מצב ששמו מה כיצב פ נק לו חסר ונפלה גד שדקה בחסר שלו נפלה ד בחסר שלו קיב את האש שתנה הוא לא חשב כל כך לא קיבל ו הייתה גדל טובה שהאש לאכ לבו והלכה אבל נחלה גדר בסיבה חיצונית אחרת פתאום לה גדר וחרד את חצר אדם כ קל חצה פה יש אזה חצה חריצה נקרא שכשהוא מתיק את האש או לא שם לב לאש ה שכ התפשט מכאן ישר וחברו אז זה כמו חצה אבתה גדר זה כמו מיש יורה חץ ויש טריס חוצץ בין החץ לבין הזן שהוא ירד את החץ זה לא חץ זה חץ אבל זה חץ שלא מזי כ היה טריס בא מישהו טריץ הואש הואש ופה נפלה גד משימה חיצונית סעודה שוה בו ועכשיו א ושה סודה חצה כיוון ש הגדר חצצה בין האש לבין אליזה חיצו ואז ואז ואז זה מה זה די ממונו גם מנד אמר לישון חיציו מודה שאם זה לא הה חץ הייתה חציצה בינו לבין הניזק זה ואחר כך שתיים ממון ואז ואז הוא חייב למרות שהגדר נפלה ששתו גמיה אחר כך יג נמיק חצה למה ש לא גרפה האש משור הפה איך נפלה גדס הגמרא לא לא הסבירה איך נפלה גדל מה שמע לכאורה שנפל גדל גם ברו שינה מצוים כי אנחנו לא משים אותו על הגדר נכון את השם הגדר נפל מליה האש אז איך האש אש בחצרה התפשטה נכון בזמן שהאש התחילה לדוק ת חציצה אז לא חצה בסדר אבל מולך עכשיו האש נפלה גדר יצה אין פה מסכים אבל זה מהמלך האש שלך לך עכשיו מתפשת ברוח מצוייה האש ממש רוח מצוה הגדר שחצה ר מצוה סתירה נינו ורים שקת נפ מצוין ק פ שב הוא הפקיד בחזר כתוב ואילו כאן אנו רואים שהו חיה מה ישנה אש מבור מדוע בור שנעשה בבו שה מצוייה פטו לו אש שנוצרה שח תפשת בג רוח ש אינה מצוייה הוא חייב שני ממונות החית לך שבה בשניים בור ואש שני ממנות שהזיקו צחית שבה אומר ברי משה ס מריך מאוד מאוד אני ר קטע קטן מאוד מכל רוקים אפשר לומר יש חילוק בין אש לבור הי חשני ברשות זי חיב שני ברשות שני שברים שסו מקום מסוים ברשו הזיק חי הוזק כתוב ר אם שני הדים נמצאים ברשות אז רק זיק חייב א מזק מזו חדשים כתוב באש מקר הזק ולך זזי אש הזיק כי האש שהולכת מזיקה פה מק הוא זק רוצ להגיד שנפילת הגדר אפלת הק זה כמו ברשו זה לאלא אותו זה כמו שני דושות הוא לא חפר ב שרבים הבור נסע מאליו נפילה א הבור לא מזיק הבור רק גורם לזה הניזק בא אליו א מכיון שהבור נעשה ב באונס אנם ח הבור הוא בור אבל ה נעשה באונס ה פטור מה שבין אש האש מזיקה היא הולכת בצורה אקטיבית לכן הב וסה ברשון שהגדר נפלה סה באונס ואשל אבל סו סוף האש שלו הלכה והתפשטה והזיקה פי שמה כנוס בסתו סשו כן שן כל הנזק נעשה ש באונס לכן ברשות כן חייב באש חצה אב י אונס שפל ד כל זאת חייב דשות זיק חיב ברשות המזיק חיב ווסה כ טו פקי אח זקו טורים בחילוק זה רני קצת אדמור ש זה אדמור זה רבו של הש רב חיים ס ח מזכי איתו הי צו את ליבו להבחנה הזאת וזיק מזק שבו זה נזק מזיק פסיבי ואילו אש זה מזיק אקטיבי לכן אש שמתפשטת עונס אבל זה חיותו זיקה ו בו שזה רק סי פתור הוא בריך מאוד כל הזה להסביר את הגדרים של גור של אש בסוף ת נחזור מה שנו צוש שלו חייב לנוס צדקתו כו בור שחייב ממונו אש ממונו גם בונס זה כמו ש גם אם הוא הבור נעסה בלי ב צוד עונס אם זה ממונות בורו רא דווקא בור ש ממונ שכיב לבור שלם כל מקום אי אפשר ח מעשה הדקה מה שו כן הוא הוא קצת חוזר בו קצת מ שמר מש שומר ש שבו יש השראה אפורה שבו שמונות חייב גם גש החש שג הש הוא חוזר שחש גור ונס א מעשה לגמרי חש זה לא נקרא ש לא עשה נעשה אש זקק הזי חי א וו אסש ברשו שסו פורו פור קצר הוא מחלק חוזר ה פפק בזה קצת מריך מאוד מסקנה שלו בתח הדברים הוא אומר שגור זה נקרא נזק פסיבי לכן זה לא נקרא אונס גמור אונס זה לאא שהוא לא עשה הוא עשה אלא זה ברשות גש מטו זה ברשות לכן אם זה זק אקטיבי ה ברשות הוא חייב אבל אם זה פסיבי ברשות טו חוק מסתבר מה זה משנה אם זה אקטיבי או פסיבי מה למה זה משנה אם זה אקטיבי או פסיבי אמ זה ברשות זה ברשות כש ש מה שרשות הוא לא השם הוא נכון זהלא שהוא לא עשה הוא עשה אבל לא השם גם בש השם במקום שזה לא השם א זכים המו גוב זכ אדם אדם אחי אדם מועד עולם בשם זכ מונות נזכר מונות אדם לא שלא השם ביציאת הנזק הוא וב גם למשל בב פר ובור שנעשה בלי בלי השמתו הפטור אבל אבל אשש אש שלאו האש התפשטה אומר משו עכשיו עכשיו הש עשור מצולה הוא יכול לעצר אותה הוא לא עצר אות מה אני לא השם שדר נפלה אתה לא השם שלך מפשקת היא מזיקה הלך ה לך לרוץ לגדול חדש או לחבות האש ובוא זה כתוב מה החה שלו שעונש זה לא פטור מוחלט רק גע שהוא לא השם אבל לא פטור זה לא יש חה ידועה האם אונס וילו הכל נסה ל אדם אנוס הוא לא עשה את זה שבות אומר אונס משוה ו האדם האדם מג שהוא אדם קרתום עושה קרתו באונס זה לא אדם לא הוא לא הוא הוא לא עשה את זה זה עשה מלא יש עונס זה לא הוא הוא לא אומר עונס זה הוא זה ברשותם ר ברשות אומר הברשות זה רק פותר אותך מכך שאתה לו השם על המעשה נכון המעשה לא אתה עשית אתה לא עש בשמה עשית אותו גד נפלה אתה לא השם בכך אבל אתה אחראי לאשש שלך תשמ כי האש ממונו ובור לא ממונו כן דקש יותר בור ממונו א לא ממונו בכל זאת אחי זה שלו קצת בעיתי היה שלו הבור לא שלו הבור לא שלו יש כשל נכון שהתורה אמרה שהבור נחשב כשלו והתורה אמרה מתי זה כשהוא אח כשהוא עשה את זה זדו אבל כשהוא עשה את זה ברשות התורה לא חיבה אותו ההנחה הזאת ש שאונס עכשיו כאילו בכל זאת א שהוא עשה את זה רק זהלא לא באשמתו ב מים אחרות העונש קותר מעונש לא קותר לא בש עשה באמת שהגמרא אומרת נרה לא עשה דבר מה עשה דבר אל תש נראש אל תש אל תעשה דבר אז פשר שה רק אין לה עונש אבל סוב סוב היה במעשה או ש שכי לא עשה כלום כל מה שקרה פה זה ב שמיים הוא הולך בתוך התפיסה שאונס עכשיו כאילו הוא עשה רק עשה ברשות כידוע יש מקום לומר שאונס ישר כ שהוא לא עשה בכלל דרבי שמואל שור סדים חבה בסוף השות הצרות שור צדין זה ש צדין ר פעם שור שמשים אותו לנגוח מה שעשה א הגוי יש יש זירת שברים מרגיזים את השברים עם סדין אדום ולוקרים אותם והם רצים ולוקחים אחר כך ים להרשם שזה בשם אסו הכל שהוא ילך בניגוד סוד לא ח מד גדם כתוב הוא לא השם השם מי שגיר אותו מזבח האם שור כזה כשר למזבח כישור שר אדם פסול קורבן קשה פסול קשה סו פסול א בעבירה ם ידים מה יוצא רבא אומר הוא לא השם גת האדם ולא הוא הר שמואל אומר הרי לתה בעבירה נכון שהוא פטור נכון שכתוב אבל דע בעברה סוף סוף אי אפשר לומר שהוא לא הרג אדם הוא הרג אדם הוא לך מידה על זה הוא לאשם מה מחלוק רב שמואל השאלה מה אונס עושה אונס אומר כאילו בכלל הוא לא עשה רב אומר שלא אשור הרות האדם הזה נהרג מעל בשמיים השור היה כלי בדי הקדוש ברוך הוא אבל השור הזה היה נוס הוא לא היה כלום הה כלי כלי כלי בדי השם לא הוא אומר זהלא כך השו הזה הרג אדם הוא פטור ואלא השם אל הוא הרג מה שייך לדון בשור אונס מה שייך לדון בשור עונס שור איך אפשר להגדיר הנה הוא הוא כתוב טה מחלוק בכל מתלא אבל שור אין ללא רצון לא שגם אי לו רצון שלך ך יש רצון ב חופשי יש רצון של שוא רג אדם לרצונו הוא רצ ומילה רצון קת זה שחת אנוש האינסטינקטים שלו יודע מה שגעון שלו אגב במת ראיתי פעם יפה ששוש נוגע זה לא הוא השו נוגע ו טם הוא לא נוגח פתאום ח שיגעון א מי נגח השו נגח השיגעון נגח שור נרב או קלון לה שגי ש לרחוב הש מישהו קלושה שג זה הש שהשם ותו של אדם אבל זה רק המדינה שורש שם יש אחר שור עבודה זר שם עשו או עבודה זה מה נעשה אנשים עובדים הוא לא ישב אבל אבל זרה רוצח השאלה היא אם הוא רצח או לא רצח אז אם הוא נחב רוצח הוא פסו זח לאמו אומר ש רוצח אומר הוא רוצח אלך רב שאונס נשר כי הוא לא עשה אם כי אפשר לקיח כן יכול להיות שהמחלוקת שם זה משהו בבעלי חיים האם בעלי חיים יש להם רצון או אין להם רצון אין לא סליחה אבל כולם יודעים ש שהוא פטור ממיטה אין ויכוח א שור רגיל ג אדם ניתה לא אבל אפשר להגיד שהוא נוס כי הנפק שלו למה למה הוא חייב למה הוא פתו מיתה למה שור צדיק ו מיתה שור רגיל שהרי אדם חייב מיתה כריח אות חריות זא אומרת שם צו רכ מקרובה אז שמוא אומר נכון הוא לא השם אבל סוף סוף הוא הרג אדם רב אומר הוא לא רג אדם הוא לא רג לא הוא אדם אדם מת זה לא אש ק בנושא הזה מרי בזה מאודים גם בורתה וגם בסיבות בית האוצר בערך אונס כמה סימנים שס מה זה אונס אני רצה לך כיוון אחר מצאנו הבדל גדול בין בור ואש חסביות פ ראשון שמזכירות כמה ים את ההכנה חידת הסודר נזק או לא נמצ שלוש פעמים ד ג דו ד י תחיל ד עמוד הצד הש מהב יבנו מסו שו מצוה זש ליך דבר ש רוח מצוה זה אש מהש אש שזה רוח חפת האש רוח גרמה לשקי פול מהגב זהש נומ שכן תחי תחיל תחילת התו של ה שהסית הזה נ בור זה המטרה של בור מתת י אומרת לאש חומר ראשון באש חומרו חומר ראשון באש הש כבן חי באש חומר משור אחר כך אומ וחומר באש מלבו ור באש חבור באש תחילת עשיתו נז מה שגן אש מסכ חתן חיו שגן ואש שש זיח מה הגמרא בכמה מקומות ים דבר מבור לאש שבו תחילת הנזק ואש מדוע מה ההבחנה מדוע בוא נחשב ו ויש לו יש דולקת מה ישוש א רשי בדף ו אומר כך היוגו אם זה קנו נפלוש רבים והזיקו אחר כך שמי שנתקל בהם תב אחרי כל ככלה כל ככלה שילו ב חלו הכל שוס מצ מסביר שהוא שם את הסקי גל ה ידע שזה עלול ליפול כל רגע מצוין סקין נפל חר כך מישהו דרך עליו זו רשמן שהוא שם את הסכין על ראש הגב בחשבון שהסכין יפול ואז אם יפול גם אם לא יזיק שת נפילה הוא עלו להזיק אחר כך לכן תחילת זה שהיה ראש הגל ח מה אש לא קר האם יש מדליק אשיר את האש דבר כזה מה יש ור מה יש כמו שבור לדעתו שהרוח מוצא את הפי כ בשצ תביא את תביא את האש בקום אחר רשי רשימה לאמ משהו אחר רשי שם נז ומנו בור מה יש בור שכן תחילת הזז עליך אמה זהזה אומ רשי נ תחילת עשיתם נ תחילת מה שעשו בוכו שם היו עומים לנזה משהו אחר שתמה שנעשו בו ב שזה בוא כשנחת הרבים כבר הוא מזיק הוא עלו להזיק נחת הרבים כרגע עדיין זג תחילת הנחת הבים ז שרשי לא אומר מה שאמר בד ש דעתו הרשו הסש הקמות האלה לא מתרץ חושב שהחלות קש אין ספירה רשי תרגיל אומ דברים פשוטים אדם שם דבר שרבים כבר ההנחה הזאת היא תחילת הנזק כל מי שיבוא כאן לו תקל והנחה בות רבים היא עצמה הגורם החמור לנזקים ההתחלה ההנחה הזאת היא כבר להזיק בזה אדם עוב את העבירה שלו העבירה החיים שלו כאן החי ש הנחת בוא לה אחריות הוא ידעת שזה עלו לזה מה שר שו ש דובר שהוא לא הניח רבים הוא הניח את הסכין לראש הגג י חבון שרוח מצוייה תפיל את הסכין ואז הסכין יי בור שם אומר רשי ש בחשבון שהסכין זה יפול אז אז גם גם שם צ קודם מה רשי שחית סק זה הנחת הב רבים אומר גם הלח את הבור על הגב שזאת ור שרבי גם נסת בחשבון סכין גג ורוח מסון נופל זה כבר עומד בור הבור נעשה כבר בגג אז במת הקת ל נזק רבים רבים יודע שכאן חבון שיבוא כאן נזק גם כשההוא הניח תח לגל אבל יודע שהרוח ן זה נחשב א זה סכ רשי ר ד עיקרי הנחה לבוק את הרבים צרכה ועדיין ושתים כ באש מה זה אש לא ככה שת מגיד את האש זה לא כז המפקיר רשותו בוא ברשות היחיד שהפקיר רשותו למה מצי לסי נסק הנ ח ח ש רק אם מניח סקין לראש דגו ואח מצוה מי שחפר ברשותו בכלל מפקיר בש מפקיר יש מפקיר אז מה הוא עושה שמפקיר את הרשות ועכשיו הרשות ופ ות הרבים כאן שם לא חפירה שמה ההפקרה הפקרת הרשות היא תחילת הז כי עכשיו הוא מפי רשותו אנשים כו לעבור וכל מי שיבוא יפול אז אז ההפקרה הי הפקרת הראשות א השאלה היא למה אש לא תונה מה ישש מבו פי מכובסת דף אומר ז חדש הרו שכן תחילת הסן נזק ו הראשונים שכל דבר ש במקום שמגיע ס בעצם זה רשבי דג שאם במקום שבו שם זה כבר עלול להזיק זה כבר מרגיש ש כ ש מודע במקום שמנו כאן הנ יהיה פה אתה שם פה רבים כל מי שיבוא כאן ייפול פה אל צריך ז זה איזה מחובר למה הוא לא אומר כל דבר שאיין רשות ל ניחו שם והנזק מצוי לו משם כ ס זק מה אומר ששו האיסור לחפור ובים או להניח את הקים זה איסור זה איסורה איסור בפני עבר רשו אנחנו כל כך גילים לדרש ש להכשיר גם ניסוח לעבירות אשר פשט חיך אומרם כפשוטו אדם שמניח אדם ששם הרבים עוה יכול עיבר זה לא רק עיו אלא כל בני אדם ש אומרת אין דרכם של האדם אדם שברחוב הוא עיוור הואק ב מחשבותיו כס אדם ש ב מחשבותיו טרוד בעניני שלו מדבר ל שלו סו אחרים לא יכול לשים לב שיש אז מכן זה איסור אסור להניח תקלה זשם כ זה שים שאין רשות זה כלוב הגמרא שלקו רבים זה מקום מעבר נוח לרבי כל דבר שמקלקל את הנוחיות הזאת זה תקלה סו בו וכן ס הכיור שח גוין אדם ח גו שו שם אסור לעשות את זה מקצ כלל חלך לפי כ פה אסור לחפור את הרבים גם להניח אבנו מס רש הג רוח מצוה זה איסור כמו ש רשי ש יודע שיפול כבר ת העבירה עם הנחה כ ש אלי יש מה יש יש מותר להדק ח צ רובני ברים בגמרא ש דקג מדובר באש שדיק בחצרו נכון יש שני סוגי אש יש אש שאדם מדיק ב שום חברו זה ממש חזירה סק ח שיש חר דבר חמור מזה זה מהזה גדול זה ששו חיצו אגם שחסה גם ברשותו א החומר ה ברשותך לא אעז זה לא דברים התורה אמר פרוש כי תצא אש מסה קוצי ח כמה תצא אש מאיפה הא יצאה רשותך הדקת אש בחצר רק לא שמת לב והאש התפשטה זה ואז יצאת מפשטת קוצים אחר כך גדיש או כמה מדליק בסת רבך להדליק א בחצר מותר מותר גיש בחצר רק מהצ מזה שלא תתפשט אין ספק שאם אתה מדליק אש חצריך מגן שרוח כזאת אתה יודע וח שרוח מסוב הרוח אתה רואה יצה בעלים שהרוח תגרום לאש להתפשט חש עברת ע אגלא בטוח כל ישל כל בשליטה שלך אתה ובר מותר להדם להדליק מדורה בחצר רבי מהם אנשים לא החשמל מה איך איך בשלו איך איך חלמו איך הדליקו בדורה בחצר שם שם כיבסו שם משלו אכות הבית אמ רב הבית ו כך לא ילי אדם בתוך הבית אם כן שגב בכובע ארמות עכשי הבתים ששוים עץ מותר להדליק בבית תנור בתנאי רק אם יש מעלה גובה 400 שאם האש תתעלה שלא תפוס בקוח גםם תחתיו שת מעזיבה שלוש פחים רק אם יש תית בקום שלושה טפחים על העצים דתנו תנא שהתנו גם יהיה מעליו יהיה אמ גודל מסוים גודל קירה קופח דברים ש קדירות חזק ו שיעורים אם אתה עשית את זה כך מותן לך תחילה בבית נשים ויך בשבת בשבת מותר להדליק שיהי חמיד איך יש חמיד בבית ין לך תלוש חים אך כותב אותם צריך איך בלי אש בחורף קר א איך ח בלי אשש מותר להדליק אש בתנאי שהאש מוגלת אז צריך שיהיה מזה מכירה תפח קירה ק זיק תפח אם הזיק משלם מה שהזיק שמעון אומר לא שי אלחש רק רבנן שמרות שמותר אדם קש בחצרו וביתו אם זה נשע ב בתנאים מסויימים מותר אבל אם למרות שמותר האש התפשטה הוא אכ למה אם מותר אז מותר מותר בדר ג גמרא בד ל אומרת שמותר היה ושוו תה שמותר להוציא קשור קב שת הרבים זה שישובו רבים שאנשים הולכים ב קור זה הוכ את הקש לזבל אז בוות מסוימות בשנה מותר להציא קש ובשוב רגע מה אבל הזיק יהש דברים שמותר לעשות אותם תנ שתשמור על זה גם פה מותר יוצא יש בבור אין בור אין התר בור שרבים אסור גם אש אש רבים אסור אש ב בחצר ד יודע שעשו אבל התורה גברה על האש גם כשהאש התחיה בחצרו יתה בהתר אלא שהתפשטה אז הוא ח נמצא אעם כן שיש הבדל בין בור לאש שמת בור את הסקות על ראש הגב וח מס הפיל את זה כבר עברת עבירה אומר הרי כי אתה יודע כמו ש רשי שזה ייפול מ זה ייפול זה יזיק באש מותר לך לדק אש ב שיש רוח מצויין רק מ ששמור אז זה הפש תחילת הסז בוא מתחילת הסיתו כבר לנזק בור עצם עשייתו זה נזק יש לפי הרב שזה מ תחיית ה אבל באמת מה נגד על קורות שהם מה מה נגד על ות שהם ברשות כמו מקרה של פוקים בליבותיהם שאדם שם כלים אחרב שנותר להניח אותם שנשים רגילים תקנת ישן זה תקנת תקנה זה זמנים מסוימים בשנה מותר לפתוח בבין או מותר לשים קש זה תקנה מיוחדת זה התר מיוחד התר חני סור אסור להח אסור לפתוח בב תב אסור ניח קש תב שום תיקן שום תיקון העולם זמנים שים מותר לעשות אר זמנים זה אחרת וגם ני תנא שישמור אבור הפשוט הוא נזק מההתחלה צה להגיד הבור הפשוט זה נזק מתחילתו אמ הבור פשוט זה איסור אש בחצרו לא אסו הוא מחלק ביסור א הוא עצמו מבין את הפירוש רשי מכובים י רב נחזור לרש מה רשי אומר בוא אחרי שבר רשי הריב איסור מותר רשי לא רשי אומר דליק אש בחצר עוד לא נזק האש לא מזיקה בוא חחה ביזה חנ רבי אש הרי לא מקום אחר אזה גם רשותך בה כל כל כל ענינה שעשית ד א או הניחי ראש הגג ש מצ פיל שזה נקרא כאילו כבר הח הרבי כ שך פיל רבי ההנחה הזאת ות הרבים זה נקרא ת אש תחילת הזחת הסדה היא מז לא ק מזק אש בחצר לא נקראת מזק כי בחצר מהזה תפש מהזה כשי רשי עובר צ ר ההבחנה הזאת ככה בעצם מה שאמר מה זהזה אבל הוא אחר אש זה תהליך הולך ומתפשט התחלת האש היא לא מזיקה הא לא מזיקה מה מזיק כשהאש מתפשטת גיע אל אזק סרפה אז הא הזיק בור הרי לא הולך וז בור בור במקומו הניזק בא אלי אבל היא נותנת התקלה הזאת שהנזק עלול קורד על הפורקן זה המז כן בוא ה עצם הנחת הבור הי המזיגה המושג מזג השם מזיג חל הבור עם הנחתה מלחת הבור ואמרתי לא משנה אם זהובים אובור על ראש הגל אם ברוח מסויה נקר בכוב איש התחלתה לא נקראת מזק כל המושג מזק באש זה רק שאש מגיעה אל ה הניזק שורפת אותו צת התחום וה שאש יותר חמורה שכבר ההתחלה עוד לפני שה הזיקה כבר נקראת מזיק כי כ להזיק אש התחלתה לא נקראת מהזה אבל זה גם חו זה חומר ך בו מדוע בוא מכיוון שכל הגדרה ש בור זה ההנחה שלו אם ההנחה הייתה בהתר באונס ני הוא לא השם אין כ בו כי הרג קובע את השם מזיק ר הראשון שהבור הנחות הרבים ואם הרע הראשון שהבור הנח הרבים היה באונס כח שאינה מצולה לא יבוא אין כונה הזה אש זה לא משנה מה ההתחלה ההתחלה בכלל נקראת בזית כל הגד מהזה זה רק ההמשך שהיא הולכת תהליך ש מתשת והולך הוא אחרי קורג רגע ברגע קובע השם מהזה שהיא שורפת בשלא נפ מאחרות זה שהאש התחילה בכך שהית אנוס זה לא פותר אותך הי למה האש מוטרה בהתחלה לש התח ג מז כ כ המז וא ראש מתפשטת מגיע לניזק אז יצא שגדר אש זה גדר שונה בים חרות גור זה איחד פעמית הראשונה לא הייתה עשייה איין כ אש זה לא עשי זה תהליך שכל הזמן האדם אחראי אליו אז זה גםג שש ש קיצר שכל מה שחס הולך אתה ח עכשיו אתה נוגע בדבר לא כחס ג ירי את החס גמרנו עכשיו הולך לבד הוא לא הלך לבד אתה מוליך אותו אתה אחראי לכתו ו ש הולך לבד אתה אחראי יוצאים כן שאם אדם מדליק אש בחצרו ד בחצרו ב טובה לא כ עבור אן בעיה מפן נפלה גדר וח שינה מסויה באונס לא נפטר כי עכשיו האש ממשיכה עכשיו ותה אש שהתחילה קדם בחצרו והיא זאת ממשיכה הלאה אז מה אתה אומר אני לא השם אתה לא אשם על התחלה אתה אשם על המשך כי האש שלך יצאה מחצר היא מפשטת ברוח מצוין הרוח ש מצוין כפיל את הגדר אבל אתה לא יכול לפט מזה בבור אם הנחת סכין לראש הגל ברוח שינה שפיל את הסכין לא כלום כי פור כל כל עשייתו זה ח עשות זה הויר הראשון ראשון כלום א לא ראשון כזה יש תהליך ש מתפשט ולך אתה אחר גע א כול בהתחלה לא קרא מסי המשך ר מה זה גם אם זה ההמשך היהיש בתך א זה יש אלך יש צך מחסך אבל זה לא חיצו מה אבל זה לא חיצו גם באש זה לא חיצו כבר נכון זה לא חיצו זה לא חצה מחנ אמר לנו את זה אבל הוא אחראי גם למן דמר ו חצה מודה שגם משו ד מה אומרת כן כן רק זה לא זה לא מתמשך מהעשייה הראשונה שלו עד הסוף אלא יש פה הבדל נכון אמר אשש קובע בדיוק כך איש כל רגע ג קובע בפני עצמו זה בדיוק הד גם בת בור אם היה לו זמן לסלק את הדברים והוא לא סילק הוא חייב בלי שהוא הבכיר אבל אם הוא הבכיר אם הוא הבכיר לא אבל אם הוא לא הבכיר וה אם הוא הבכיר אחרי שהיה לו זמן אם הוא הבכיר אחרי שהיה לו זמן הוא חיבתו תוס זמן לא שלה עצ לפי מה שמרנו עכשיו דרנו את זה ערה החדשה ומרת הסתירה מיושבת שני דנים שונים שאת כןכ פשלה שאלה חופר ב בחצרו מפקיר אחרכך את רשותו אז מכ עשיו שחת ח אמרנו ההפקרה שה פשוטה משה אומת רשיו דיון בהגדרות שלמדת רשי חי ת בתר כן שאתה וסמר שר עלזה גופה שקיר קרבים שדם נוך רבים תקח ושרבים בוקר חד ו לחצר צבור שם דבר ששור חפר בור בחצר בחצר ור הוא הפקיד את החצר ג השור עשה אזן שהשור עשה את הבור אתה צודק אבל השור עשה את הבור ואתה יכול לקבל על ידי תשלום לכסות את הבור והפקרת את החצר שלך הרי הבקרה הי הביתה שחיל אחר ש היה בוח החו יש ורות ו חצר הוא ש הבכיר רשות אז הורה כל כך פשוטה מה שואו חיזוק רוב את השרה הז שם תחילת הסטון נזק של הבור זה כ מכיר פשטו בור כל הקושיה הזאת הוא עצמו בתח את הקושיה אחרי כל מה שאמרתי השוותה מי אמר ששם בש מדובר שהג ברוח שה מצוין מי אמר מה זה כתוב שם נפל דו מצוין ר לא אונס א לכם לא אונס גם הפטו כל הקושיה לא קושיה השס אומר את זהזה בהתחלה כל הי ש ארך ג ו כתוב חילוק כן שאין סה לח לא מחלקת לכן אנחנו אומרים מחלקת כראה ש אלמת מי שישר את הסתירה בצורה פשוטה ששם דבר ברוח מצוייה סכל ישר ושה ושה