הרב יעקב אריאל - ט"ז אייר תשע"ה

ד כד עמוד ב ון הפסולים המשחק וקוביה ש הגמרא חק קוביה מיק אבית כמה משום והסמכת והסמכת לקניה כן מה הסמכת אומר הינו אשמח דבר שאינו נותן לו מדעתו אלא שמך דבר שאינו תסבו שיכול לנצח ופעמים שסים אותו חסר גה זה מזל גורל ש ילדים משחקים ץ סופלי כן או סביבון או וע זו כופרת כל מיני משחקים כאלה אג גם גדולים עושים יש גם בעולם כ משחקי מזל זה שפה ידועה אל אגב פיס זה דוגמה טובה פיס תמ בסה שלנו באמת תוספות מעריכים מאוד בגדרי הסמח את לא ס תוספות עש כ ברמבם אבל כל פנים השמחת ז אם כן אתה סומך על כך שהוא הבטיח לך והוא סומך עליך שאתה לא ובסוף אתם בעצם מכים דבריהם אבל בצ אדם לאחי רצינות הכים חק בסון גמ כל אחד יתן שקל ם נותנים את השקל הזה אבל זה מרצונם לא מרצונם כל אחד שהסכים להרוויח לא להפסיד כ הוא יודע שכשם שעלול להרוויח עלול גם להפסיד אבל אם היה בטוח שיפסיד לא הה הולך הוא מקווה יותר שירוויח שם הרווח הוא מוכן גם להפסיד קצת אבל אבל לא שיפסיד לגמרי אז בעצם אחר כך הוא נשבע בלשונו כן שהוא הבטיח והוא נותן אבל בעצם לא רצ נתו אז אלא דתו סומך דבר שאינו סבור שיכול לנצח הוא לא נצח וכמ כאין גזלה זה לא ממש גניבה כי זה נעסה כאילו בהסכמה אבל זה כן כן גזלה וזה מחלוקת רבשי אמר כל כי הגבנה לי ה שמחתו אומר רשימה סמחת מובי לא אביד ש מת ב אדם מתחייב ש הוא חוכר כרקע מחברו מתחייב שאם הוא לא הוא לא יאבד אותה ומת אחוזים שכל שנה אחוז יבול ובסוף הוא לא מאבד אותה אז הוא מאבד הוא ח מראש שאם לא אהבי ש מצווה הוא משליש שטרו הוא פרח חצי שטר השטר מוסר אדם שלישי ואו ואומר אדם השלישי אם אני לא אפרע את היתרה בזמן אני שם כפול זה פשוט סומך סומך על לא דבר ס סמור שדו לעשות זה אחרת שם שם תלוי בו הוא מתכוון לעבד את השדה הוא מתכוון לפרת החוב הוא מקווה שכן נכון בסוף בסוף קרה שהוא לא הצליח אז גם כן הסמכת אז הסמכת מסוג אחר זה הסמכתה שאדם שמח על עצמו שיכול לעשות ובסוף הוא לא עשה אז מראש ה אותו ליבו ותו ליבו אז הוא באמת א שמח יותר מדי שמח יותר על יכולותיו וזאת הסמח שלא קנה אבל בגורל הוא יודע מראש שד לא תלוי בו זה מכו ש הכל בגורל אז פה דווקא בד שזה גורל עיוור שלא תלוי בכלל בו אז לכן שמה ה התחייבות יותר גדולה כי הוא יודע מראש שלא טו בו ש ש תלוי בו אז הוא יתחייב מתוך הנחש שיצליח סוף לא צליח א בעצם הוא אמר אני אני מקווה שאני אספיק לגמור שהוא יוכל לאבד את האדמה הזאת כמו שצריך אני מקווה שהוא יצליח לפרע את החוב וכן תתחייב מראש אב אבל שם באמת הוא לא הצליח זה כילו תנאי אני אם אני אעשה את זה כך וכך יהיה כך וכך כי הוא חשב שהוא צליח אבל לא הצליח אז זה לא נקרא הסמכתה משגי דבר שיודע מראש לא בו אז הסמכתה כזאת ה חזקה יותר זה לא השמחת זה התחייבות רצינית והוא חייב אלא אמ לפי שעסוקים בות של עולם אז מי שלא עוסק בשות של עולם פסו דות כלכ ש בוכל פסול דות מה זה עש מה זה איזה מ איזה מי עבירה זאת אנחנו מכירים את חמס את רשע חמס זה מי שגונב מי ש חומד ממון וכדומה או עו רשע עוב עבירה אוכל נבלות וכדומה ופה הוא לא עוש בטלן כזה שי בוחר אז מה מה לא ו לעולם זה כבר עבירה זה פסול לעדות וזה בצ תבין מהו פה אגב הגרה קאן גורס גרסה מאוד מעניינת הגר ק מצא באות א' אומר גמרא שמהר כל קיה גבנה עלי סמכת היא הגר מוחק האלה הס סוקרים כל כזמרת אלה תיבות אלו מחוקות נכתב בצד הרמבם לא גרס להו הרמבם בכלל לא גרס כש מחלוקת בין רב ששת לבין לביין רמ ברחמה כי לפי היסה שלנו מחלוקת עקרונית האם גורל משחקי מזל זה הסמכת אלא הסמכת לפי רחמה זה הסמכת לפיש זה לא הסמכת הרמבם מוחק את זה הרמבם בגרסתו לאלא היה שרב ששת חולק לגמרי ה בחמה אלא סיבה אחרת כומר זה נשאר אסמכתא יש כן צירוף עש מובן מה זה שהוא לא עושה מש ש עולם מצד אחד זה הסמכתה שזה לא קניה זה גניבה אב מצד שני זה עצמה לא גניבה גמורה זה גזל דרבנן ר כאן גזל סף ל עולם פה שני מצרפים זה את הרמבם גרה בגרסה קטנה מסביר את כת הרמבם שיש כאן צירוף של שני גורמים גורם אחד ששמחת אבל הסמכתה לבד הזאת היא לא גניבה גמורה שפוס לעדות מ שאנשים לא רואים בזה גניבה כל כך נסה הסכמה ונם זה גניבה זה לא בסדר אבל זה לא נתפס צו כלכך גניבה זה עד כ לפסול לדות לבד רק על פי הסמך את לא פוסלים צריך גרון נסה והוא עושה עולם פה מתחיל להיות ירוב של שני ברים הוא לא עושה בעולם ושה הסמכת צבן אם כל אחד אחו לא פוסל זה שאדם לא עוש של עולם זה לא פוסל עדות זה ששמחת לבד לא פוסל דות למה צו שניהם כן פוסל עדד ס הפקיד גדולה מאוד באמת האם יש בכלל שאלה גורה זה עצמך לפי הרמבם אין מחלוקת בכלל שכל ל המשחקי מזל זה הסמכתה זה גזר לפי הגרסה שלנו זה מחלוקת שיש בחמה אזה שאלה איך לפסוק הלכה כחב ששת ואחרי זה מחלוקת בין המחבר והרמה המחבר סובר כמו שת הרמבם שכל משחק מזל זה גזל ואסור משחק מזל והרב עובדיה כותב שאסור לבנות פיס סו פיס זה גזל אומר ואילו הרי מה אומר נהגו לשחק משחק מזל נהגו לעשות את זה ולכן זה לא נקרא גזל ומותר אז אשכנזים יכולים לקות פיס פרדים אסור ות פיס טובתי ם פסק הלכה ג אמרתי איך הרב הבין סוגיה שלם הולך ישר סוגיה אני מצ ם אשכנזים לאשמח לפיס אדם אדם ש שיש לו קצת שכל בראשו לא מהמר יש פה דו דווקא אצל אנשים דתיים לסמוך ל הקדוש ברוך הוא בתוכן בתוכן עושים גורל וסומכים ל הקדוש ברוך הוא וסומכים לנס פה פה קנס כאן תורה מגו מצלה שנס עושים כל מ הימורים רבותיי סכנה גמורה חשים בוכים מתפתים מכל מיני ים כל מיני סחטנים כל מ שמטיחים להם עושים כל מני גורלות וזה אדם סכל בקודקודו לא עושה שום דבר שלא רציונלי מה פי הרמב מה רב ששת הגמרא אחר מביאה את הדעה של רב ששת שמה זה הסמ אז אם הוא לא חולק סג יש כאן מסכים אפילו שיש חילוק בין פיס לדברים אחרים פיס זה סתם משחקי גור לפי אני דעתי פיס זה לא לא הסמכתה בקיצור ומר סביבון זה הסמכתה או זו כופרת או אעץ אופלי זה הסמכתה ואסור לספרדים לעשות את זה ברור אעץ אופלי או כל מחם גזל עשו זה ואם עשית את זה אל תשלם נותן לך אל תיקח כי זה גזל גם אשכנזים לא בטוח זה כך חלק א זהזה בזה כן פיס זה לא כך פיס מראש הכסף שמיועד לפרסים מזון מראש מראש הפיס ב כך שנניח 20% כל ההכנסות הולכים ל לפרסים 20% משכורות יש ש משכורות לא נמוכות ועוד הוצאות אחרות החלק הגדול לרוב הולך למטרות ציבוריות בתי ספר ובתי חולים וכדו ספורט וכדומה אז יוצא ככ מראש הכסף שמיועד לפרסים זה חלק מהסיפור המקצים ר אומרים מה שכל א 20% ה פרסים ז הסמך נקרא אני לא רציתי אני רציתי רציתי להרוויח בסו הפסדתי בל כוחי פה לא מראש אומר קחו 20% מטרות זה חשבון זה מצווה מצווה ישו ארץ ישראל ישו ישראל פה זה בטוח א ב אני לא בטוח סחלי ישראל זה אני יודע לקחת לבנות בתים בארץ ישראל נגד שבונים בתים בארץ ישראל זה קש בארץ ישראל פיס מה זה קשור אם הפיס בונה על כל בית שהוא בונה ב שמרו 20 בתים בתל אביב ושרל ו תל אביב איזה אישו צרך לבנות עוד עוד קומה ברמת גן כמו בן התורמים יוגרל מה כמו בן התורמים יוגרל ספר תורה נכון גם כן מקצים מראש סכום מסוים מישהו טרם מספרי תורה מישהו טרם מכונית הוא אומר עכשיו אז זה באמת לא פיס זה זה לא לא השמחת מראש שקצו ספר התורה הזה לצורכי לצורכי הפרסים אז זה לא נקרא אדם לא לא צאת ממנו בניגוד רצונו הוא מתחיל לקח את זה נכון הוא נתן את זה הוא עשה עסק טוב נתן ספר תורה על ספר תורה אחד הוא הוא הוא מקבל דב הרבה כספים הבית סמך ה 20% האלה של שהוא מבטיח עלי פרסים הוא מרוויח 80% אחרים זה חשבון עסקי פשוט כדאי להם הסיפור ולכן לפי אני הודתי פיס זה לא הסמכת רבה אמורים מסים את הקטע כבר שולחן לפני זה נכון חינמי בס תוספות אומרים את זה נכון בסביבון אם הכסף הונח על השולחן זה אחרת אבל פה זה יותר כסף השלחן עומד לגרף לידי מישהו פה זה לא פה זה כסף מיועד ינתן לראש טוב זה אז הסוסות כא הסוסות ב הולכים בשיטת השיטה של התוספות מחלוקת הרמבם חולק תוספות שיטה אח ת אז אם כן נשאיר את זה נחזור ניין שלנו מה בכל זאת איך להבין את הצירוף זה שני גורמים אומר המלכות דות ועוד יש שם רשעים שהם פסולים דות שהם בני תשלומים ונ בני מלכות כנה קודם שכאלה שיש יש ח מלכות זה רשע בפסוק תך עם רשע וכתוב אם יה הרשע מה זה רשע מי ש היה מנקות את הרשע רשע זה מי שצריך מלכות יש 180 180 וכמה לוים בתורה שש מלכות כל מי שעבר אחד הלוים בתורה שש מלכות נגר רשע פסו עדות זה זה רשע וש אבל אם הוא הו לך מלכות אז הוא לא רשע אזה זה יכול להיות חמס אז אומר הרמבם ו ברשעים תודה שם פסולים דות שהם בני תשלומים נם בני מלכות ה לוקחים ממון שנו שלהם בחמס יש כם ב אנחנו מחנים ב את חמס לד רשע חמס זה מי שלוקח חומד ממון גם אם לא לוקה הרי כלכל העבירות ממוניות אין מלכות תשלומים גנב מזיק כל אלה משלמים אז לכן אין מלכות בכל זאת אמרתי מזיק ד לא כ טובה אבל חומד המון לוקח גונב בריבית ועוד דברים כאלה שבהם אדם לוקח ממן של חברו למרות שהוא לא לוקה כוסו שלם אבל בכל זאת חמד המון אזמר כ יקום את חמס יש כגון הגנבים חמסנים וכן משחק בקוביה והוא שלא תהיה לו אמנות אלא הוא הואי ינו עושה קדוש שלעולם הרי זה חזקת שוכל מקוביה כאן הרם מכניס שאלנו מה הקשר אחד לשני איך הוא מצרף שני דברים שני דברים אסמכתה וז דע שהוא לא סם הוא אוכל קובייה הוא הוא מרוויח רק קוביה זה הרווח שלו והוא אוכל את הרווחים האלה לכן זה פוסל אותו יותר כלומר אם אדם סח קוביה ויש לו אמנות אחרת אז הוא לא אוכל קובייה מה ושבחים שלו אדם מפריד אוכל מזה לא אוכל מזה מה זה אוכל מקוביה שהוא אבה גזל יכול סים דברי כ הרמבם הוסיף משהו שמי שאינו עושק של עולם פירושו שפרנסתו תלוייה באסמכתא הזאת בשמחתה הזאת הי עבירה ואווירה כזאת שהוא אוכל ממינה זה הופך אותו לפסול אז להבין מה הפשט שאדם אוכל מה אכילת עושה פה הריח האמת לא מדויק כי הרי גם מ שיש לו פרנסה אחרת הוא מרוויח מהקבה הוא אוכל את זה הוא אוכל את זה תגידו הוא זה לא המזון הקרי שלו יש לו אוכל אחר גם כן זה תוספת אז ההבדל בין המרגרינה לבין הלחם אם אוכל לחם זה פוסל אותו מרגרינה אז לא פוסל אותו חילוק הר מלחות זה בעבדה אומר ככה הרבה דברים הרבה אשרו חכמים שום גזע עובר עליהם ארי זה גז מדבריהם יונים צרכים קובייה הלכה י המשחים בקוביה כיצד אל משחקים ביצים צחורות וצמות עושים ניים ביניהם קוביה הרי קובייה עשוייה או מעצם פ עושים קוביה מעצם עצם מרובע קוביה עושים עץ שכח בתו משחק יקח מנו כך וכך הרי זה דבריהם אף הבנים לקח הים לקח ממון חבר בחינם דרך שחוק והיתול אין זה ג הרי זה ג רמבם לא כמה אומר כו רשי אבל זה לא רחוק מרשי משחק הקוביה המשחק הוא מתכוון הוא התכוון לשחק מה התכוון לשחק התכוון להרוויח אז הוא התחייב אומנם התחייב דרך ייטול הוא לא התכון ברצינות לכן זה השמח ח אומר הרמבם מעם הגוי אין ב איסור גזל מה זה איסור גזל גם גזל קום אסור הר עס גזל הקום אסור מה זה אין בו גזל ויש בו איסור עושק בדברים בטלים ש אם שעשו כ חוכמה בש של עולם פה מכניס ל עולם יותר בהלכות עדות הוא לא הזכיר את הבחנה בין גוי ליהודי בלחות גזל הוא מפריד בין גוי ליהודי שיהודי זה אסום משום שזה אסמכתא וגוי זה אומנם לא גזל אבל לא ראוי שאדם שעשו בר ב חוכמה ש שלעולם אל לא ראוי זה לא גזה גמור אלמה פה מכניס עולם יש כן בעצם כמה הרבה סתירות א מה הסברה לחלק דבר שני מדוע בהלכות עידוד הוא הזכיר שיש עולם בלי הבחנה מגוי ליהודי פה אצל ג בלחות גזלה מבחין יהודי לגוי הריב אברהם אין לוות אלא הוא אפילו אפילו עם הגויים פסו דו כל דחינו שהוא לומד ממעסה ה זה יותר חמור אם אתה משחק עם גוי אתה מתחבר אליו אתה משחק איתו משחק עם גוי פשו להיות להתחבר עם גוזה חמור את יוד עסו טוב הרם מקנה סובר שמי שהולך משחק מזל ע גוי לא מתכוון להיות חבר שלו הוא רוצה להרוויח ממנו הוא חושב שהשכל היהודי שלו ירוויח יותר מאשר השכל של הגוי אבל ר פעם שכל ישל מזל ש לגויים יש מזל יותר טוב ליהודים אין מזל יש שכל לגויים אין שכל יש מזל אמרו על יהודי משומד שמפסיד פעמיים א' הוא נהיה לוקח ח מזל של גויל גרם הוא גרם מסכן הוא יש לו ים מזל של גוי מזל של יהודי צך של גוי אז הוא מסכר ככה מור ד חלצה אבל כל פנים ה אחמה צריך הבנה הדך חמוסה הוא אומר את זה ראוי לאדם שיעסוק משיבו של עולם ו חוכמה אבל זה זה פסל דות בכלא עושה ג ג הרב ן הפוך אז הקשה של הרבי ל כך נורא כי הרמבם לא מתכוון שהוא חבר שלו אב בכל זאת זהת ברמבם מי שחבר של סו לא ך עדו זכות גזלה לכות גזלה ר כות עידוד זא ארת אסור לעשות הרמ שאסור לשחק מזל עם גוי אבל שם הוא לא הרב אומר הריב שאסור לשחק מזל עם גוי משום שאתה מתחבר לגוי הרמבם לא אומר את זה הרב אומר סיבה אחרת זה לא ראוי אבו איזה זלה למרות שגזל אסור אב יש גזל גוי גמש או גזל בשמחתה כיוון ש הגויים הם לא מדקדקים כ כמו יהודים כל כך אין להם הלכה אין להם רבנים אין להם רב עובדיה שאומר שאסור פיס ל שרב עובדיה אמר זהי יהודים שזרים מה הגויים מה אומרים ם החכמים שלהם עצה לפי השכל הגוי הפשוט משחקי מזל זה כלום כלומר הגוי הרבה יותר קל הנושא ה הגזלה פפה היא פחות גזלה הגוי לא רואה בקרה גזלה זה כיוון שבני אדם עוסקים בזה עושים משחקים כאלה לכן זה פחות גזלה זה יהודי שיודע שזה הלכה פסולה הר פוסק ששמחת לא קנ הוא פוסק שגם רב ששת לא חולק שמשחקי מזל זה דברים שאסורים זה גזל א ג דרבנן אז יהודי זה גזל זה גזל זה לא כ כך גזל לכן מלחת איסור גזלה אין פה אותו איסור חמו כמו יהודי אבל יש פה גנ שאדם לא ו של עולם אז פה זה גנא א המצה טובה עיצה טובה לא דין אז צריכים להבין את כל הסוגיה הזאת ולכן כל הפרשים ר מתחבטים בבנ מש אומר כך הסים בקוביה רזה גם דבריהם זה קצת עזה בורמ תחיה מכאן כרב שש ר הוא לא גרס כמו הגרה הוא גרס שיכ מחלוקת רחם חלוקת כותבי האם האם זה משחקי מזל גזל או לא ו שש גמה כלמ תמד תם שם פסולים דלעולם שלהם לא שני הק ישראל כ שג דבריהם צח כל שרב עצמו פסק בפות ד שנפס שי וא אז כן זה פסול לא בל המח א זה פסול אחר הוא אומר אם הוא פוסק ששמחת לא קני זה הפסול משו גזל דבריהם פה אומר נימוק החדש כבר האם הסיבה לפסול את העדות בגלל שמי שלא ע השאלה הם ג רואים אכות גזלה הוא לא אומר שמי שלא עושה הוא אדם רשע אומ זה לא הוא לא חוכמה הוא לא הוא לא הרמ רוצה שאדם יעסוק בתורה זה זה האידיאל לה מבינים שמי שלומד תורה זה לא בטלן לא הוא לא כשב שלא עש ש שלעולם מי שעולם שלא שעוסק במתים מה משחק כל היום משחק במשחקים מחק מזל אתה רואה אנשים יושבים כל היום משחקים קלפים משחקים בשש בש וכדומה מה הם עושים כל היום מה לא עושים ש של עולם בטלני מי שעושה ב תורה לא בטל עושה משהו חשוב אז הר קי חוכמה אבל זה לא סיבה לפסו עדות זה לא סיבה להיות לעשות אותו גזלן א זה ש מגד משה אז רבנו עצמו פסק בחו שאין למנות אלא הואזה הסיבה היא זה הסיבה היא הש אזז הסמכתה אז למה הוא אז למה מה כש להסמכת ס רבנו מה שאמרו בשבת מנה גדולה נה קטנה בוכל האחרים אסור ר אסור בשבתי לך מנה גדו קטנה כל אחד רוצה המנה הגדולה אז עושים הגרלה עושים כן זוק פרת זה מקבל את הי שירוויח קבל את המנה גדולה אסור זה רואים שמזל גורל כזה אסור עשות אז ריה חזקה מאוד שלא כמו רב ששת כמו חמה אב גם שם שם לא ברור שסוג גזל ראו ממש שלא ראו לעשות את זה הכסף מש אומר בכות עדות ואם תאמר פסו משום גזל רב כות גזלה שסו קוביה משום גזל חן שכן אפילו ישלו מות אחרת פסול מה הקשר שלומה ח מסקין ש עקום שאין בו שום גזלנו שם ואפ אח אם אין לה אומנות אחרת פסול הכסף משנ אומר דת הרמבם בכות עידות ששם בחות עדות הרמבם לא אומר את זה כסו הרמבם הוא רוצה לשמות את הרמבם החות עדות חות גזלה כיות גזלה הרמבם מבחי מגוי ליהודי אז גם חדות אומר מה שהרם אומר שם אין אין ות אחרת זה רק משחק עם גוי משחק עם ישראל שזה גזל שם אות אחרת אם גוי הוא אומר מכיוון ש אזה גוי גזל גוי כזה לא עשור כל כך חמור שם ב שעולם הכש בעצם מחד רע מסדר את הדון יפה אח לשון הרמבם זה לא מתחיל אם אומר שוח הקוביה שהוא גזל ים עקום את הגזל מה זה אוכל ע הקוביה לומר לעולם עקום הג נש דעתו לעולם קו וסובר רבינו שלא עם פוש שכיוון שאיין לומת אחרת חזקה שחק עם ישראל כן שאדם אין לו פרנסה אחרת הוא הוא חי רק מקוביה אז הוא צריך כלם לשחק ואם לא עושה גוי מי משחק משחק יהודי אז חזקתו של אדם שאין לנות אחרת וכל פרנסתו היא רק משחקי מזל מכיוון שתמיד חפש ל מיש ששחק אז חזקה ליו ישחק גם עם יהודי טוב זה אפשר להגיד רק מקום שיש יהודים גויים מה מהנעשה יהודי חי במקום שאין כמעט גוי יש מקומות בעולם לא שם אף פעם בחיים לאס גס באמריקה יש מקום עיר עיר שכולה משחקי בזל כל התיירים בעולם מים שם איך זק בזל רק זה עיר שכולה אין ב כהילה יהודית כמעט אלייש לא יודע אין לא שמענו על אף לא שמ שם כהילה ו אולי יש שם לא יודע אבל כהילה מדה אחת עלובה שם הרוב רובם גויים הסכוי ששחק עם יהודים הוא תיירים ישראל שחק שם יכול להיות אבל וזה שם אנשים את כל יושבים שם כל היום משחקים משחקים זל אז שמה הסיכוי למצוא יהודי הוא נמוך אז לכן אז הוא קשה לדו דברך קשה לוכן הכסף משנ נדחק להגיד לשמות בין שני המקומות האלה להגיד ש כיוון שהוא אין אז הר גיד אחרת אם יש חש לא בל שהוא הר לא אומר שש עם לא משהו אחר תגיד כמו ש אומר אין לו משחק אחק עם ישראל אבל לא בגלל שלא עוסק בחוכמה עולם הרמבם הפו והדגיש איש של עולם ולא ש משחק עם ישראל סכ א מידך משחק עם ישראל סכינה שלא משק במהותם היה לו אמנות התפרנס הנו חושדים בו ש מלאכת חקים י רשע יש ככה אדם עשיר גמר לעבוד יש לו זמן נוי הולך לשחק מזל אל כיוון שאן לו מנוי משחק באות כ עשיר לא לא ממ את הכסף הוא משחק מזל על דברים אחרים אדם שאין לו אין לו פרנסה ה מקוב משקיע את כספו כדי להרוויח גם זה דבר אחד הפיס הוא חמור מאוד וצריך מאוד להזהר אנשים שמשקיעים חלק ל מזכותם כל חול הפיס זכור ה מביאים מהסגל יש כאלה שרין שתי מעשות ר ולך חומש מנכסיו ויש כש יותר משקיעים בפיס כל חודש בתוך שפעם אחת רביו מפיחים להם כל פעם מתקשרת אר להח אומרת להם זכית במיליון שקל אומר הנה זכו זכו אני רוצה לראות מי זכה אני הרלה הזאת חזקה ש פסו דו משקרת כל ה משחקים שחקנים ודים ברדיו עושים משחק כאילו אנו יש אבל לא כללה ש לא מי שמופיע שם בסוב הוא זכה באמת הוא קיבל את הכסף שלו בכבוד בגלל שהוא הלך לשחק את המשחק שלו כו עשיר משחק ודע על אנחנו משחקים על גריני מישמיש גוגואים כ ילדים צריכים ר משמי נו ג מישיש בסדר מה אתה מפסיד יש לעומת זאת הדם שבת אין לו פרנסה מהמר להרוויח כסף הוא משחק כסף זה חמור יותר אז הכל הוא קימטו שאני משחק כסף עשיר משחק על גריני מישמיש בטוח שזה כך אני מכיר עשירים משחקים על כסף תדע שאפילו הפסו שודאי גז מה אפילו פעם אחת דס מה כזה אדם פעם אחת שיחק שחק במר והרוויח כ ד כזן אז מה צריך יש לו מנות אין ו מנות לכן ה פ זה בורר פירושו ג יש מות אחרת הוא פסול קיצור מסכם דברים סובר רבינו אחר כך בחמה שגם הפר שואל ששמחת לקניה וגורל גם סמחת אני רוצה ללכת בכיוון קצת אחר א ש באמת בואו נבחין באמת הבל בן גול יהודי כבר הסברנו בעצם שלמרות שהדין אומר שגזל גוי אסור אבל גזל גוי במקה כזה זה יותר קל כי הגוי עצמו לא מתייחס באותה חומרה למשחקי משחק מזל כמו לגז גמור גזה גמור אדם אי אדם בעולם שמוותר על רכושו גזלת זה גזל גם גוי אם גוזים מנו הוא כואב לו וא צועק רואה בזה חמס גזו ממנו משחק המזל כיון שאין להם רבנים שפסו זה אסו וסג השמחת לא קיים כל כך לכן זה אז הוא הור אחות חומרה אז הגוף גם גזע הגוי עצמו יש כאן גישה חדשה מדוע אסור אומר זה שך חמצי ול לא אנחנו הצטוו שלא לעשות מסים מוחרים לא יהה גו לקת הוא אומר הוא דן יש מחלוק בגמרא אם גז גול מותר או אסור הלכה נפסקה שגז גו אסור אבוא שואל גם למנ גזל מותר מה זה מותר זה התורה רואה יפה גזל כול זה משה מכוער צ את ההנחה שלא ייתכן שהתורה תתיר ליהודי לגנוב מה זה שהוא גוי אז מה אז הוא גוי בסדר מותר לגנוב עזוב לא צ לגוי גוי אנ לא אכפת לו בחוש שלו אבל לנו נשמה שלך מקור הק כפל גמ במציאה ר ש לגנוב ולא מתכוון את הנגנב הוא שם בעבר הוא גונב נת לשלם אדם גונב על מנת לתת לו כפל הוא רוצה טובתו אסור למה כי זה משה גניבה כם כל זה שלא להרגי לגנוב שניפ בגויים לא תמר בה זה עלת תואר תואר נפלה בשבי זה חוקי אם גוי נופל בשבי הוא שלך אתה עשות מה שאתה רוצה לכאורה אבל אתמר בה גם אם זה גוייה גמורה תמר בהו מחות עם קרן כסף ר נוכרים צ ניצור שתי דוגמאות שהתורה דיברה גם לרחם על גוי צ ניח רוח אח צור כל מי שירצה למלאת ל נפשו וכן קלחם עלי שלום כל גם מלחת מצוה צ אמלאק הפוסק גם מלא קודם כל שלום אנחנו עם ישראל לא חפשים להרוג גויים לגנוב גויים התורה נתנה לנו הדרכה מיוחדת הדרכה מוסרית לי חיים בדבר צרם דורית מדמה אגב גם גם מי שאומר שצר תת מה התורה מתירה לצר על החיים אדם לוקח חתול מתעלל בו זה התורה מסכימה לזה עזבו אותי אם סו מסי או לא מה התורה גם מסס ישרים לא מס ז תורה לפי מסס אשורים מותר לאדם להתעלל בבעל חיים יש דברים אלמנטריים שכל יהודי מבין שכך תתנהג התורה יש רחות כמו שאמר הרבן קדושים תהיו יש יש הדרכות כליות רשקו חד זה יותר יש דברים שלפני התורה יש א' ב דרך אר התורה יש שכל ישר שלא ייתכן שהתורה תגיד שזה מותר אז נכון אחד שאלה אם זהזה אסור גדר זה גדר אחר אבל יש כ לפני גדרים אלה יש שאלה עקרונית מה התורה מסכימה שיהודי יגנוב לא יכול להיות לא דעת התורה ירצח ש התורה ברור כש שהתורה נגד צר בלי חיים נגד ר בני אדם צ וצר גויים וגניבת גויים הריגת גויים צריכ מלחמה כל שלום מה אתר מתחיל מלחמות מ ב ום אחד מצ כן אל תקשו עלי הגמר שחכמים גזרות ידע למוד טוב נכון שמה הגדר המשפטי המדויק אבל מבחינת התפיסה פשוטה מה עוצה שתתלה אותו ש ום אחד ברור שלא צמחים תשית צה כל זה לא ב פעול לא שהצמח צריך לחיות לא שבעל החיים לא שהגוי הגוי זה עכשיו לא נוגע לנו השאלה מה לך מה עושה לך בעבורנו אנחנו הפועלים לקלות נפשינו דעות אמיתיות בטובות שעות זכותנו טובלנו וזה ברור מאוד כך אומר חכם צ אגב הנושה הזה משל על שולח מחלוק רמבם ורמבן האם זה רחמים על הציפור א או מידות טובות עליים הרמבם אומר שזה רח הציפור הרמבן אומר שאנחנו צריכים לקנות מדות טובות המחלוקת הא לא עקרונית אבל ה מחלוקת בגדרה הרמבן מי כ תצא וד שרמן מסכים לרמבן שגם מידות טובות ר אומר ח מות הציפור והרמבן אומר לא זה הצד הצד של הציפור לא נוגע נוגע איך אתה נהיה איך אתה בן אדם אתה מתנהג בן אדם או בן אדם זה השאלה הקרונית פה ציפור ד חמס ר מוסר לא זה וך חתית ים כ רמבם הרעיון הזה שיש בהלכות גניבה שני מישורים יש הצד של החצ של הגניבה ויש הגברה שגונב וזה לכן מה אמר החרם צבי שגזע הגוי לא עשו מצד הגוי אגם נושה חזק יותר יש מגיד משנה בהלכות ייסורי ביה שאומר שגוי אין חסת ממוד כי הגויים ה גזים המון הזה לאלא שלו לגוי ק שם תינוק שנמצא ב תינוק הסופי שום שרוב גויים היים יש לכסת ממון אז המ אומר לגוי אין לחת ממון מה אני רוצה להגיש שמצד הגוי אולי גבה זאת לא אסורה הוא עצמו אולי גלה מישהו אחר אבל היה לא מצד הגוי צדך זה שאתה לא תגנוב רמב אומר לך גניבה בקשר אחר כל הגונ ממון מש פותה ומלה לא תעשה תגנוב ואין אלוקים עליו זה ש תן תשלומים שהגנב חיבר שלם ואחד הגונים ממון ישראל או הגונ ממון גוי עובד עבודה זרה אפילו עבודה זרה שזה ממש אקום ש ש שנמצא להלחם בו אחד הגו את הגדול א קטן אומר רמה זה עיקר זה גונב של פרוטה אז סורנו כלשהו גם חצי פרוטה ושור לשחוק או לגנוב כמו שהינו קודם או לגנוב את לשלם והכל אשור למה שלא ירגיל עצמו בכך כלומר הרי שאדם גודל שם כפל הוא עושה טובה על השני אבל התורה סכה את זה גם עכשיו חצי שיעור כל שהו במת כ פוסקים מתלבטים היש מחלוקת ר שלקי היו חי שיעור עסו מהתורה מותר מהתורה ולאחר שגה חצי שיעור אשור מהתורה האם זה גזה חצי שיעור אז למה הרמ אומר את זה יש להגיז אותו בכך מה שבממון אין חצי שיעור זה עניין של לשל חצי חצי שיעור של חלב אז אותו טעם של החלב יש גם בחצי שיעור רק חסרה כמות אבל ממון חצי פרוטה זה לא רק חיסון כמותי חון איכותי זה לא כסף זה לא ממון זה לא שווה זה חצי איכות אמרנו שם מסכת שבת מטלטל שתי עמות זה חצי חצי שיעור לא זהלא זה לא חצי כמות זה חצי איחו זה לא ש חצי גרוגרת חצי גרוגרת חצי כמות אבל שתי אמות זה לא חצי כמות זה חצי איחוד המלכה היא ארבע אמות חצי חצי ארבעות זה לא כלום אז הרמבם הפירוש אומר שחצי פרוטה זה לא מדין חי חצי שיעור ש חצי שיעור זה רק שיש חצי כמות פה זה חצי איכות אלא מה זה אסור ש גדל בכך אז הר זה רמבם ם הנחה הזאת בואו נחזור חזרה אז גזה גוי גם כן זה לא בגלל הגוי בגללך כאן צ גיד כאן רוצה להגיד את הבחנה בין יש למות שלא הוא אלא שהוא אם אדם כמו שה הדיר קודם אדם יש לו פרנסה שת ני ש לפעמים משחק משחק משחק זה לא אצלו לא מקצוע זה לא תדיר אצלו זה לא קבוע זה במקרה פה ושם הוא עושה את זה אם אדם עושה את זה במקרה חד פעמי זה עדיין לא הופך אותו למושכת למידותיו הוא האדם הזה אדם הגון ישר עוסק בעוסק בשוב של עולם שות הפניים שלו הוא מחפש משחקים והמשחק הזה משחק לא יפה כל כך אבל הוא משחק א זה עדיין לא הופך אותו מושחת כי זה לא בעצם במקרה אבל אדם שאיין לו פרנסה אחרת וכל פרנסה טוב כל עניינה זה רק לשחק מזל אז נכון שמשחק מזל עצמו אולי זה לא גניבה גמורה אבל זה אדם שזה מקצועו זה מהותו הוא הופך להיות מושחט כי כל ימו זה רק איך אייך להרוויח כסף שלא מגיע לו כ יש גקר זה העניין ש שלעולם עכשיו נחזור הסמך זה באמת לקניה סמך זה גזל אבל זה לא גזל גמור זה בר ה זה נ בהסכמה אז לגבי לות בלחת לכות גזלה באמת גזל חת לכות גזלה באמת זה זה אסור זה השמחת על הקניה גם גם גורל ה הלכה כמו רחמה א אפילו רב ש לפי קסת גרה ש הוא סובר ככה שאסור לשחק משחק מזל כי זה גזל זה בהלכות זלה עשו פעם אחת גם כן אבל אבל לגבי פסת עידות לא מספיק שאדם עבר אווירה מקרית אם זה אווירה חמורה גם פעם אחת אדם שאכל חלב אדם שגנב פעם אחת עשו אבל גניבה כזאת שהיא גניבה שהיא לא כלכך גניבה כאן זה ושי נקודה חשובה שגמר הח דף כו אומרת שאם אדם עובר עבירה ולא לא מודע לעבירה חושב שזה מותר ז יש זה השלחות חקות לכם בימינו פשוט פשוט בחל שבת פסול ד פשוט מוסכם על כולם רבותיי לא כך מוסכם היו כש בימינו שלא מודע בכלל שעובר עבירה מילדותו למד מאביב בחברה שלו בבית ספר ששבת זה יום כדורגל זה ג שלו מה עושים שבת שכים ו או עושים מנגה הולכים לים זה שבת הוא לא יודע אחרת הוא אף פעם לא ראה בית יהודי הוא חי בעולם שבו השבת כולה זה זה התוכן שלה אז הוא לא מודע שהוא מחל שבת הוא לא רואה את עצמו עבריים הוא לא פסול דות לא פזו דות נכון אני לא אמרתי בקלות ענין פק גדולה מאוד היה לי מקרה לו מזמן ש בחור רצה היום זה הגיע דגמר בחור רצה להכריח בחורה להתחתן איתו הכיר אותה כבר הכירו מספיק זמן והוא רצה שיתחתן איתו הני א מתלבטת אני רצ לא רוצה החלטתי אל את ההורים שלי אני עדיין לא מסכימה הוא החליט י יהודה קנה לה טבעת והביא שני אדים תצמיד את העיניים תגי את האצבע צמ את העיניים ענ את הטבעת נדים דשת לי והיא מרוב הלם נמתה באלם לא הגיבה רק שעתיים אחר כך תפסה מה שקרה פה רצה לעשות אתב ע חזרה כיצר ודן ש אשתו היא אומרת אני התכוונתי בכלל חותה אז הלכה הלכה לשון איזה רב אחד נ אה ידים כשרים שידים חלי שבת את פנויה אמרתי ות רב אתה מתיד שתש ככה שני דים לחלי שבת היום ברור לך שהיא לא צריכה גט אני לא מכיר פוסק אחד בארץ שסומך על שני ידי ח אומר ש צריך גת לא מכיר לא מכיר בתי דן קלות אומרים שניות חלי שבת לא צריכה גת אם יש ש ספים סניף צרוף הם מצרפים את זה כסניף אבל לא לכתחילה טוב אני הסתמכתי מה ש יותר רציני הרי היא לא הסכימה בכלל היא לא ידע בכלל ו איזה סוגיה ג קידושים שתיקה הלכה מתן מאוות מהגז של זה ה אם הה עז אתת מיד אז התה פשוט אב ה לא מד כמה שעות כן הסכ טוב הרב יגיד את זה גדם ששפה שים שם גל זה כד לא לא לא לא בגזל ומר את זה גזל שאדם אומר שמותר לגזול הוא לא בן אדם פסו דו שלא בן אדם לא יש יש שכל ישר שכל ישר אדם שחושב שגני זה דבר מותר אז הוא משובט באישיותו הפסד כצו שקר זה אמת זה שקר הורים הימורים כ הימורים באמת כיון שאמרנו כ חזרנו כל של הגוי שכל של הגוי לא מבין מה זה המורים הוא לא בזה בעה גם יהודי שחי כמו גוי יש ל של גוי עניין הזה הוא לא מה בורים לך לחוב תגיד שמורים זה בעיה מה יש מה מהש משחקים לא הרי הסכים הרי שמח חידוש התורה חידשה רבנן חידשו התורה עצמה עדיין לא גזל רבנ זה גזל זה דקויות של חזל שהבינו שדבר כזה לא רצון גמור אבל זה נכון זה חידוש לחזל כל הכבוד לחזל שלות רמת המוסר רמה כך גבוהה שדבר כזה שלא מ גמור אסור לקחת אבל בני בני הדיוטות זה לא בעיה בכלל אז לכן לכן גוי גוי בכלל בעיה גם יהודי שאיין לו מודעות הוא כמו גו עניין זה יכול במת להיות יהודי שלא יודע שום דבר יכול לה שכלא פסול אם כ זה אני מתלבט יכול להות ש יהודי גם אם הוא לא יהודי רחוק רד שמיים שכל להבין שזה לא רצון אמיתי אתה מבין שזה רצ מה ששחק במזל ילדים ישחקו כן ב בסבון ו ילד אחד הפסיד מה הוא עושה הוא שותק או בוכה הוא בוכה לאבא שלו הפסדתי כל הכסף מה אבא שלו למה למה לשחק למה שיחקת שיחק בסבו משחקים לא מה מה הגננות אומרות הילדים חנוכה אבי חמה סביבון מהם יודעות נרחם כ יודעות מוסיף והולך פוחד והולך הם יודעים שב יודעים מה שדים למדו בגן זה מה שהוא יודע א הוא בוכה לא הוא בוכה מה מה אמרח אם כזה ת את הרוחת בחינם הוא מסכן פסי תרץ תוותר לו תן לו קצת ילד טוב מבין את זה מה הדיון שהוא מבין שזה לא מה שהוא עשה זה לא כשלו לגמרי זה שהפסיד מבין שה לא ת חוקי כל כך גםד מבינים שזה לא 100% בסדר זה לא אדם עבדת קסב שלך זה לא שכר המלכה תיחתך זה מזל אני אני יהודי מצפה שיהיה לו שכל של יהודי שייבין שמשחקי מזל זה לא 100% בסדר אני ככה מספר זה לא זה רווח לא חוקי אז אבל הוא לא מודן הוא לא בעיה חמורה כל כך אז אם אם הוא לא בעה חמורה כל כך אז באמת זה הוא לא פסול דו כל כך יש סיבה לפסול אבל צריכים עכשיו הסיבה לפסול רק אם זה עצמו זה לא סיבה מספקת כי אדם לא מתייחס בחומרה כל כך אבל אם זה כל עניינו זה כל עיסוקו חמור אם זה כל עיסוקו זאת אומרת שכל ימיו הוא חי רק מזה זה עניין שאוכל מה שהר אומר אוכל אוכל פרושו שכל כל פרנסתו רק בדברים כאלה אז החיט או אדם הזה מושחט במידותיו כי הוא חי כל הזמן רק מהימורים אדם כזה לא יכול ם ישר כי הוא לא מבין מה זה איך שכסף בא ואיך שכסף הולך הוא לא מבין מה זה עמל לא מבין מה זה תרכה של יהודים מה זה י חזר קים קטנים א קמצן כזה גדול בל פח קטן הוא חזר חזר סכן את חייו פגים קטנים מה זה זה כלב כמה כמה צנצנות וד מ בתוך הצנצנות זהב לא היה שמה סחוג מה בשביל זה הולכים דבר סחוג אוכל שגח הרבה זמן שזה כמות קטנה כזאת היא יש לה משמעות כ יש שם כוס מים נו אבל אם זה זה אוכל מרוכז יותר אז זה יכול להגיד שזה יש ביל זה גם בשביל זה חוזרים את הנהר בלילה כשאתה יודע שעשו מגיע עם 400 איש ואתה הולך כשם לסכן את חייך שם בלילה לעבור את הנהר כמה פקן קטנים רבותי הוא עבד קשר את הק קטנים האלה הרי למה נרימה אותו כל פח קטן שיעקב הרוויח זה בעמל כמה בטלות תורה עלזה כמה ש אומר גנובתי יום פתי לילה הבד קשה צדיק שעבד קשה וגם מסר את נפשו גם ביטל תורה מ זה ש לו כל דקה ש שהוא עבד על זה הריך את זה פקיר את השלושה פרקים קטנים האלה למה להפקיר אותם עבדת קשה להם אדם שעבד קשה מעריך כסף עריך זה אדם שלא עובד זה כלום בא כלומד שבא כך זה הלך אז כן יאמת הרמבם בהלכות ידות לא מפחי מגזה גוי מתחילה מגוי לא מפחי מזה לגוי מפחי אוכל מזה או לא אוכל מזה בכות גזלה ש אם זה גזל או לא גזל שם דנים מצד בדבר הזה שםד יהודי גוי יהודי זה גזל גמור גזל מדרבנן גוי זה לא גזל ניצת הגוי זה ק הגזל רק שם שם רק מוסר הדרך המוסר הוא לא שעולם לא ראוי לא חכם אבל בהלכות עדות הגדרה אחרת ד האם הוא פסול לעדות האם הוא מושחט או לא מושחט אז אם יש לו מקצוע אחר אז זה רק בידור שלו זה רק מקרה הוא לא אכל לא חי מזה זה לא בהכרך משחי מידותיו כי הוא יודע גם לרייך אנשים שעובדים קשה ומרוויחים ביושר לכן אין חשש כל כך שזה זה אבל ה ה חשש כך שהוא ירמה שהוא הוא כן הוא אדם ישר ביסודו אבל אדם שחי אוכל מזה זה אין קצו אחר זה אז הוא אז הוא מהותו שהוא שקרן ורמי שהוא חי רק ברווחים כאלה כך נרא פשת כן תקשו לי יש שולחן ערוך בסמן לדומ חולק בגנב לא נפסל רכ רב שומר למה רב סובר סה דות אסור חלק מ הגנב שותף לגנב אבל לגבי הות הסה שאמרנו עכשיו הוא לא חושב שזה אני גנבתי הוא גנב מהפ למשל להקים חברה עם מישהו שהוא עבריין למשל חולק עם גנב מה פירוש חולק עם גנב מתחלק מתחלק אחד גנב אתה מתחלק איתו בכסף מר לעצמו בעצם מור לעצמו רעיון דומה לעצמו אבל אומר הסלם הומים בדודו ה הוא גש חמס תומילא תד כו פיקדון בידו מופ פסו דסור כופר ב מחזירו קש עד ר ש ש שמישה חזיר אפילו די כפי בכ הכיח אותו להחזיר את זה שח יאוש כל יראה שאין משה ריבש מה מה ש אפילו עדין לא החסיר יו שני מן נפס הריב שומר שחולי גנב לא נפסל לא זה הקמט שטוז קימט מדובר שם שוא החזיר את זה החיך א הוא לא חזיר ברצונו הכריחו להחזיר את זה שגנב רגיל פסול והוא כשר לפי מה שאמרנו עכשיו זה בית הקד אחרת חולק עם גניו באמת לא רואה את עצמו גניו לכן מבחינת הוא לא גגנה בעצמו החבר גנ הוא רק יכול להגיד ו סוף סוף הוא לקח כסף שנגנב א אפשר להגיד שהוא לאשם שהוא הוא לא פסו ג דבר במר אדם לא ידעת שהוא גנ זאמה שמק ד תומים אווש אומר את זה כ חברו לקחו בידול קבוע רש את חמסו שילך אטומים ואטומים במת נצחק ותראה בוקים דחוקה שתברח שהוא החסיר את הכסף מלאו רצונו אבל הצות אומר פש ברבש מהכ מה פשת ברבש פש יבש שבאמת האדם הזה חולק עם גנב ולא רואה את עצמו כגנב ככ צרי אבל יש ה ככה אם זה פעם אחת נקרה או שזה בעצם אם זה הוא גנב ח אם זה מקצוע ש יכולות גנבים אז אני חושב שגם הרב ש אדם שיודע שכל הכסף שמגיע אליו זה כסף של גנבים והוא הוא חי מזה אז זה מושחט במידותיו אדם שרק ממקרה הגנב גנב והוא חלק איתו אז הוא טוב הוא כבר גנב הוא לא בסדר הוא הת את המשרה אני רק הוא נתן לי מרצונו אין אין פה יחסים של שח ושלו מה אין פה יחסים של שליחות נכון לא שליחות לא שליחות לא שלח חמ יותר יש חים גנב שאחד שמתחלקים בעבודה ככה אחד שומר ואחד גונב השומר זהיר אותו שאם תבוא משטרה יצעק לו יצעק לו ש שה באים זה לא זה חולי גנב זה גנב זה משום גנב אותו גנב הלך זה גנב לא מדובר חולי גנב גנב גנב אחג בא הביתה זה דוגמה פעם שהיה סיפור בשירותינו היה סיפור שהיה בנוער העובד הלומד מפרסם סיפור העיתון שלהם חר כך כל תנות הנוער תפחו השאלה הזאת מדריך נוער רצה לראות מה שעשה מעשה טוב מחנים שלו ו קיץ אחד בחוץ היר עשו איזה קומזיץ וואז הגידו שאדם יש מקשת אבטיחים החליטו ש איך אומרים לא לא גונבים סוחבים לא ירימו ירימו פתיח אחד ואז חלקו את הקבוצה לחלקים כלו כל אחד ישמור מכון אחר רק שניים נכנסו לקחו ואחר כך דיה חילקו חינך אותם לקומונה הם מתחלקים יחד משווה וחלק חלק השוברים חלק תופסים קיצר שם מזה פעולה חינוכית לנדר ואחר כ ה צעקות כולם איך זה פעולה חינוכית זה כך מחנכים נוער לגנוב אז אמרו שם לא זו גניבה סחיבה זה לא הם משתפים אדם גנב בטיח אחר כך בא חה ר הבטיח זה קחתי אתה אוכל וטיח אתה לא מתייחס גניבה זה לא בסדר לא בסדר אסור אבל סו דות עדיין לא מה קה לפסול דות צריך שאדם גנב ממש אין כוח ממשל דבר שלא גניב ממש דבר שיש לו שייכות לגניבה אלא שזה נעשה במקרה עדיין זה לא השחית מדותיו אם זה נעשה בעצם זה מהות שלו זה זה המקצוע שלו זה בעצם ואז הוא הופך להיות גנב גם מדרבנן הגנב כזה שותה מושחתות ככ תרס הרמבם כן פה זה נראה שה ממש בר איסור לא שזה לא כמו המס בקוביה שזה לא באמת אסור אז זה רק אם זה מושחר פה זה ממש אסור משווה זה לפי קדוד זה מקשה אטומים כן הטומי מקשה מה שניש תי קדוש לא מחזיר אתה קונב הדו שואל הוא שואל ככה נכון שהוא לא גנב א יש בצש גז ה גזלה הר ישש הגיע לידיך חפץ שלא שלך אתה חייב להחזיר אותו לפחות שבת הבידה יש טו חמי יותר לא שבזה שבת פיקדון זה לא בטוח רב שאתה חו הר הריבו שבד האם מי שלא משו דה נקרא פסול עדות אני מתחיל לפקה קצת לא משי פיקדון פסול ברור זה גזלה זה גזלה בצורה יותר חלקה הוא לא לקח אלא לא משיב פיקדון ידיך ואתה אומר איננו אתה משקר מה פסו דות שפי הוא גנב גנב דאורייתא הוא חייב כפל נשב שק חייב כפל אבל פה מדובר שהוא חברו גנב והוא לקח אותו והוא הוא לא חשב צ להחזיר האם זה חובת השב חלה עליו חובת השב חלה על הגנב לא עליו הכי הטומי מניח הנכה שחל לי חבת הש פיקדון הקצות אומר זה פיקדון אש תלקח פה הו אם יצבעו אותותו ווא לא יצא להחזיר דאי ש אתה אם פסו יד יבוא ב בעל הז שלך להחזיר ו אבל אםם צריך לטרוח להחזיר אני צריך ור להחזיר משל כאן אם הוא יאכל ולא יחזיר כשיבוא ישסה ב מסכת כמה הגודל מחילים האם הוא יכול ללכת הבעלים הבעלי הגניבה יכולים ללכת לתבוע אותו את האוכל יש יאוש אחר ייאוש לאחר יאוש לא בור שיכול ת מהאוכל יכול ל מגנה וכל ח אך יאוש זה תו בס בגמרא יכול להות ש מחלוקת תו מקצות קשורה למחלוקת בפרק הגז מאכיל מה הגדר שמי שאכל גיזת אחרים ולא החזיר אותה האם זה נקרא גנב או לא נקרא גנב כן הריש סובר שקנ במצות לפניו שזה לא נקרא גנב וגם לא ד בפיקדון אזה לא בסדר זה לא זה לא יושר אין ספק אבל הוא לא פסה עדות אז זה אדם לא ישר קשה לעדות נכון אדם לא ישר לא קשה ד זה תלוי יושר מקרי שאדם לא ראה בזה בה חמורה וחוסר יושר קבוע חוסר קבוע זה גנבה ממש מפס דות ה זה טעות אזה לא יודע נכנסת ב הרד הזה לא נמצא ר בה הזאת איך זה הגיע לא לא נמצא הר קב הרב