הרב יעקב אריאל - ט"ו טבת תשע"ה

בעזרת השם תחיל עכשיו אתפרק המפקיד י ש בלי המוסר רו בפרק הזה פרק מוסרי מאוד ד כ חות פיקדון האחיות של השומר חיה במבב עבדה בפשיעה אסור לו להביר מישו אחר כל מיני חוקי שומרים ס גיד לומר שהפרק הזה גם מוסר לאדם השם נתן ב הפיקדון את הגוף שלו את הנשמה שלו את התורה ותם פיקדון אנחנו שומרים ששומר צריך לשמור פיקדון בפרט שמר שכר שומר שכר שומר שכר חייב חיב בבידה מה זה עבדה אם שכח משהו סימן שהוא לא חזר מספיק אז הוא חייב אח בעבדה יכול ם פשייה בכלל קיצור הפרק הזה יש ל הרבה מסרים מוסריים חשנה הראשונה המפקיד זה חברו בעמה וכלים נגנבו או שעבדו שילם צשב שומר חינם שפטו מ בבידה והוא הוא חייב לשבע חייב לשבע שלא פשה שלא שלח יד והוא לא רצה ישבה ושילם שרבוש אמר חינם נשבע יוצא צע גנב אז שכפל מחר זה פשוט זה לא קשור לכאן זה בקמה כבר השאלה למי משלם לבעלים או לשומר משלם למי שהפיגוע אצלו השומר כיוון שהוא שילם אז בעל הבית כנראה הסכים ראה בזה שימת לי אז המנה שלך והרווחים שלך ויש כפל שלך זה נכון בגניבה מהז בבד משנה עובד כאן כלים ו שעבדו בשלמה נגנבו זה כפל חמישה עבדו עבדו אין כפל חמישה מישהו מצא את העבדה מחזיר אותה אלמה זה שאלה של שבח אם זה התייקר אז אם הוא מחזיר את העבדה עצמה לבעלים הבעלים מביחים את ההתייקרות אם זה של השומר השומר מ תקות מחזרים את הדה עצמה אם כן א יש כ הבחנה הפוסקים מבחינים בין שני הדברים בין ה בין השבח בין הקפת גמרא הגמרא אומרת כך מהתקפי ברחמה ורין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם איך בא לבית כאילו מכר לה שומר את הבהמה שמי תגנב שם כפל איך ה איך הוא מכר לו את זה הרי דבר שלו בעולם הכפל הוא דבר שעדיין לא בא אם נצא גנב ישלם הכפל שלו אזה דבר ש עדיין לא בא לעולם איך הוא יכול למכור דבר שלא בא לעולם רב מד אמר לעולם פירות דקד אומר שאדם קונה פירות דק פרות דקד עכשיו בעונה הזאת אין כבר התמרים צים נשו הוא מוכר את התמרים של השנה הבאה שר ב שנה שנה תשעה חודשים אז זה דבר שעוד לא בא לעולם לכן בזה ו רב מאר אומר שאדם מקנה את דבר שלו על העולם רב אומ שלא מקנה א אפילו רב מאיר אדם מקנה ל העולם זה רק ודקל שדרך הטבע הדק הזה יתן פרי בשנה הבאה ח גיע פרי איננו אבל הוא יהיה אבל גלבה כפל זה דבר ש מי אמר שייקרה בכלל א ככ מי ימה מגנו צ מגנוב משתק הגנב גנב משלם ים פטר צריך בזה הרבה תנאים שיתפסו את הגנב ושדים ושלא יודע רב אומר ש שמני מעכשיו הוא לא בוכר את הכפל בוכר את הבהמה כ את הבהמה אז אפילו יוצא שהבהמה כבר ששומר מהתחלה אז יוצא שלו א הגיז זות החלב כל התוצרת במה הי של השומר לא נכון התוצר של הבעלים א פסקה זה הוא מוכר מוכה סם את שבח הדתל קף אזה דבר שדוב על העולם זה רחוק מהלב רחוק מהעין דבר ש מוכן למכור לזה אבל את השבח הקבוע כל יום ויום השבח של הצמר של הגיזה של הבלדות זה דבר כל יום זה הוא לא מוותר לו אז הוא משאיר בדי ה הבעלים חמ אומ דםר אומר ממני גניבת אני ברגע שזה גנב דקה לפני גניבה אז אני מוחר לך את זה יוצא שעד אז השבח של הבעלים מכ ולך של השומר יש כו נפק מי שאלות גדולות מה יהיה השבח של אחר כך חתום קמי היה באגם ש הייהה באגם מה הייתה ראתה באחו מקום שלא הייתה ברשותו של של השומר אז הקניין לא מועיל הקנין יוד הנחל רק ד ברשותו כן הדיון בהתחלה היה שזה הגמרה הבינה שמכר את הכפל שלר ש לעולם זה תרצה את התירוץ שאמרנו שמוכרת ה בימה עצמה או עכשיו או קרוב לגמבה ש תוספות בקון ות פ דתו עשות שף אגב מי שמת אמרינן דק פירות רבנ מדו דקני מקשים שבכלל יש בר מסכת בבטר שמבחינה בין מוכר פירות דקל מחר דקל פירותיו כל המחלוקת רבנן הי מוכר פירות דקל הפירות לא באו לעולם אבל מכ דקל לפירות מוכה דקל הדקל קיים בעולם מכ דקל לא ב דק דק לפירות מה שהיה בכלל אם גם כאן אפשר להגיד שמוכר את הבהמה לכפל לא את הכפל כמו שהבנו אתמה עצמה צוח הכפל שבה אז אומרת הגמרא אומרת אפילו רבנן מוד דקני הינו שדוד דעתו דק פירותיו אותה סה ש רב מאיר רבנן מתי רבנן שדק פירותיו קנה בגלל שזה אבידת אחד דעתו כן כפל דת הו אפילו רבי מאיר לא אפלו מא לא קנה רבנן לא קנה אפילו רבי מאיר שבדק פירותיו לא אפילו פרות דקל קונה אבל פה אפילו דק פירותיו לא קונה בגלל שזה ברדת קשה שולח בבא בב לכנס שם באבן שחב בו ד ש אם יגח אותו שור אז הוא זה כנס כמו כפל זה כנס שבעל השור משלם לבעל העבד אז הג שדנה בשאלה אם מחרב את העבד נכנס דילמה כה דרב מאר דת שו ספר מתלבט רבנן רב מאיר את הגמרא בפנים אז ר מיר לאגח מה כל עבד עומד נגח תנגח מ אמר שישלם איזה קנס יודע להיפטר משהו חזיר הדברים לפת הגמר בכם ה עבד שמכרו רו כנס מחרב מאיר רב מאיר מעולם ק דחג משלם פט דומה לסה שלנו כאן י לרבנן עד כאן רבנן אין ון פרות דקל תנו השור וכבת מה הפשט ה יש שור ויש עבד אז נקרא בע לעולם מה ב לעולם פה האבן נמצא השור לא ו ששור הזה שנוגע אפה הוא נמצא ש מקום יש שור יש עבד זה נכון אבל זה נקרא דבר שבא לעולם הגח הסר נגיחה תשלום התוספות סנו תוספות שבן את הגמר מפרשים אתזה כך תוס מפרשים וד כד פותו רשים את הגמרא שם בגיטין שזה כמו כיוון שהעבד קיים אז אין הכוונה שמוכר את הקנס הוא מוחר את הא דקנס דקל פירותיו ואז הוא נשה שמה שדק פירותיו זה שב לעולם אמר עכשיו שאם לבוא ותו צריך שבי לדעתו דו אז לא אומרים את זה אז מה הגמרא שם אומרת שקב קטור אבל פרותיו איפה ה איפה זה דעתו חפי מה לכפ מיר כ ג דעתו סתירה א נמשיך ע רקיר התוספות פרשות הגמרא בגיטין פירוש שלהם הגמרא למה השו כבד התות פרשו רובש פירשו ככה שאם יש שורב יש עבד הכוונה היא שוא מחר את העבד פירותיו אבל כשם כ עומדת הרי לא דומר משכיח תפי נחה יותר מצוי שברים לוקחים בני אדם מ שגנבים גונבים שם כפל סטטיסטיקות מאודים פשוט פשט הגמרא כמה ממ יש פה מימר מג ג הגנב גנב משלם שלושה ימ ספק אם צרה גנב גנב ספק מתפס הגנב ח זה גנב זה יפתח שם שני מאמר מאמר שגח ומאמר שישלם אין שם שם חסר מ אחד שיתפס שם זה לא כמו גנב תפוס אותו פה השור נגח רואים השור רואים השור אז יש פה רק ש שני מימר אז פה שלושה ממרן שפה שלושה מימר זה באמת לא בדעתו א שם שני מימר זה בדעתו ככ פרשים המפרשים בת זה פשט הגמרא ל יוס זה דוח הגדול שלושה ממר ש ממר זה הבדל גדול אג פעם זוכר רצה מישהו אמר ספרה שלגבי חשש פיקוח נפש לפעמים אנחנו סקים ג ספק פוח נפש מה זה ספק נפש נפש פרושו שעכשיו ה פיגו נפש ך השבת קורות הקרים ביותר אז י ספק בק נפש אם אין חשמל אולי יש חולה והוא צריך את החשמל מי אמר מי מה שיש חול יש חול מ שצרך את החשמל אז שלי מ שמעתי מישה אמר שהחזון איש אמר לא כ בחזון איש רק מישהו אמר שמ כזאת ששלושה ימר זה לא פיקוח נפש לא רק משמש בגמרא שלנו להגיד שש שלושה מים זה רחוק יותר אין איזה בסיס הסברה הזאת אבל גם שם ספק תגד נזלת מימר שהנזלת תביא להתפתחות שיה שצנ יחולה ם יחולה יכול להיות שדלק רות דלקות קקו המוח המוח פיקוח נפש אז אז א נסה אתזה פיקוח נפש זה כבר זה מסתבר שלא לא כ פיקוח נפש אם כי וודאי אדם שחלה בדקת ריאות בסוף זה התחיל אולי מנזלת אבל זה לא שכל נזלת זה כבר פיקוח נפש יש סברה לומר ש יש הרבה מימר זה מרחיק לנו את הסבירות אבל ה משניים שלוש זהה הגמרא אומרת הראשים כ מפרשים ככה בקשת לתוספות א פחד שזה ככה אבל זה דחוק כן וסות פש יותר טוב הנ וות הפריך אם תמצא לומר באבד ש קנס ומ רב מאיר בגע שם אם תמצא לומר שרב מאיר כנס רב מאיר אבל פה כ למרות שם הגמ התלבטת שרב מאיר מח בקנס הגמ אומרת שאולי זה לא מוריל שם ממר פה יותר טוב למה פה יותר טוב כי פה אומר מעכשיו שגוף אברם מכר לו ש הכפ שלו במי הוא לא מוכר את את הכפל גם לא מכר את הפרה לכפל מוכר את הפרה גוף הפרה מוחר הפרה כולה שלך אג זה עוד יותר רגיזות ובלדות שזה אמר חוץ מזה הפרה של חוץ מגיז ובלדות או שפר שלך ברגע ברגע ה הגניבה אבל פה עכשיו וקמת פה אתה אומר שמדובר ש מחר את הפרה ושם מחר רק את הכנס א עבד נכנס הגוף הק מי אמר ששם לא מדובר שמכר את ה שמכר את העבד עצמ לגמרי כמ שאתה אומר שמכר את הפרה כ מחר את העבד תגיד שמכר עבד חר שיעבוד לוש די שלו מחר כנס פה מחר מ הפרה נמצאת אצל השומר אז מחר לו את הפרה חוץ מותה כי גם שם מחרת עבד חוץ מעבודתו תרוץ זה חוק אפשר לומר סות ה הסברות מתהפכות מקצה לקצה אפשר לומר בדת רמ דת התוספות שיש הבדל דת התוספות כפל לכנס סרה הפוכה אבל כנס באמת הוא מוכר הבד כנס הקנס הוא מחוץ לאלת זה אפילו לא דק פירותיו דקל פירות פירושו הפירות צ צומחים דקל הפירות בעצם נמצאים הכוח של הצימוח של הפרנסה בדקל א הפרות השב שחורף עד שפרות יצמחו יעבור הרבה זמן אבל כוח הפרי בכוח בכוח פוטנציאל של הגידול של הפירות זה בתוך העץ ואני מוכר את הכוח הזה הקנס האם הקנס נמצא בכוח בתוך העבד זר לך כנס ה גח כפל מה זה כפל כפל פירושו ש הגנב מתפס הוא מחזיר את הבהמה פי שתיים הבהמה עצמה שמחזיר אותה זה הכרן זה הבהמה עצמה הכפל זה בהמה עצמה פי שתיים זאת אומרת זה כן חלק מהבהמה הכפל הוא בהמה כפולה קנס זה מחוץ לגמרי בעוד שכפל זה חלק מהותי מהבהמה כי הבהמה עצמה הקרן ודאי בהמה עצמה זה החזיר אותה הכפל זה בהמה הכפיל את עצמה התורה אמרה הגנב גנב כאילו גנב שתי בהמות הבהמה הזאת הפכה להיות פי שתיים ואז יש כאן יש כאן אפילו יותר טוב מפירות דקל כי זה ממש הבהמה עצמה לא רק מה שצומח מהבהמה הבהמה עצמה מה ש לא בטוח ש פשת התוספות אבל בכל צריך להבין מה פשת התוספות וא וא תקשו עליהם ככה אחות הפחות כן הגמרא בפרוש אומרת סות מקסה קסה אולי לרב מאיר שאומר שדבר מם פה לא ורבנן שאומרים שאדם לא מקנה פה כן גם ו גם פה וגם שם את הסורות מתהפכות בהמשך איך הסורות מתהפכות מקצה לקצה באמת אבל איך אפשר לפי זה לנתק את הכס לגמרי כאילו למכור אותו למישהו אחר לא אני מוכר את הל דקנה ת התוססות שתם מסבירים שמ נס זה מוח דקלי פירות אבל יש הבדל גם בוחר בהמה בוחר בהמה דקל פירות א רוצ לק שדקל פירות הוא שונה משני המקרים יש מקו דמות אבד נכנס ודג פירות ויש דמות גם פרה לכפי ד פירות אבל יש הבדל מהותי בין שני הדקלים האלה בעבד הדקל פירות של העבד זה קנס שך בחוץ אפ דקל פירות ואילו בכפל דקל פירות אפילו זה יותר זה דקל עצמו אז גמ כן משווה אבל רוצה להגיד שבכל זאת ההבדלים שונים לכן שתי סוגיות שונות לכן הסוגיה שם באב קנס שונה הסוגיה בכפל למרו ששניהם עוסקים בנושא דומה שם ד אח ספרה הפוכה לגמרי איך איך בתוספות אני מה התוספות אומרים שמחת גוף הפרה למה לא מחת גוף העבד אם אותו דבר מחר כנס מחר כפילה אתה עושה קמטה שם מדבר מקרה כזה קרה אחר זה הפשט התוספות וקמת שקמת שם שמה וקמת פה אפשר להגיד ככה לא אומר אבל זה דוח הגדול שת ומתות יתרה מזאת אצלנו בכלל הם מפקיד אומר עסקו ב את הסוגיה הזאת לדו מפקי בישיבה עם כל ה עם כל הדיונים שלנו אדם יהודי נתן ודי לשמור אתמה הפרוס מה שנקרא בלבוס פשוט הולי זה מה ש שמור ךכ בהמה זה הוצאות שומר חינם שתשמעו אני אני נוסע לי אגב כח בצו היום לא רואים אנשים הולכים עם שני כלבים שלושה כלבים לא ראייתם למה בך איך הגיעו שלושה כלבים יש כאלה שהולכים שלושה כלבים גם כן לכתחילה חוץ לארץ מושה את הכלב שלו לשכן שמור לי את הכלב שלך אחר כך מישהו גנב את הכלב חצם כפל רים כל יום כאן ככ כמה כלבים שם דברים מצויים א כל מי ש הולך עם כלב ביד הוא למד מוקית אחג באים למיסה באים לבית הדין תפסו את הגנב שם כפל אם מ ש את הכפל אז אנחנו אומרים זה לא הם אומרים אנחנו עושים משערים מה אדם חשב חשב בראשו המפקיד התכוון אם היית אומר לו מציג סיטואציות שהעבד ששומר ישבה או שישלם ואז היצא עניו את יודע אני מעדיף אם הוא ישלם לי הייתי מעדיף לקנ למכור את הבהמה הוא לא חשב על זה בכלל אנחנו עושים בשביל ל חשבונות אז למה אתה עושי קמטו שאתה אומר לו שהוא עושה כך תגיד אחרת אלא אתה רוצה אתה רוצה שהוא רוצה לשאר שהוא התכוון למכירה הטובה ביותר לכן אתה אומר שמחר את הבהמה עצמה את את הכלב אז גם זה תגיד הוא מחרב נקנס הוא יצ אתה אומר שהוא תכוון לבחירה טובה אז למה אתה עושה קמטו אז זה לא לא הוא עשה ולא אנחנו עשינו זה אנחנו אנחנו מחשבים מה טוב לו אז סוב לו שם גם כן למכור את האבד עצמו כמכור את הבהמה עצמה ככה אני מבין אם כן תגיד שם מדובר באמת שהוא אמר מחר את העבד נכנס ולא מחר שם כמו ש אמרנו פה בשומר זה פשוט שהוא לא חשב עלכל הדברים האלה שם אולי כן למדן שמחר ת נכנס אני מבין יותר שסג עוסקות במקרים פשוטים מי שומר מעכשיו אז הוא כן למדן הוא לא למדן אנחנו למדנים אנחנו אנחנו למדנים מה את אתה באמת מקן ששומר למדן אתה כל שמר הוא למדן באמת לא הוא בכל שמר לא יודע אנחנו עושים את חשבונות אגב זה דומה ש למדנו לגבי המגב חברות שני אנשים מגביעים טלית הם יודעים את כל הסוגיה שם זה חברה מה הם יודעים הם רוצים לקנות את הטלית אם תגיד לו תשמע אם לא תסכים שחברך ח שלו אתה שלך טוב שקנה את ר שלי אז הוא לא יודע כלום אנחנו עש חש ב פשוט שם יש פשי כתוב מה שמרתי עכשיו פה זה פשוט ישר למה להסביר שוס התכוונו שהוא קונ ממש את גוף הפרה הומר אנחנו אומרים שכונים גוף הפרה הוא מקבל את הרן ברור גם מקבל את הכפל והכפל הוא חלק מהקרן צריך לומר אבל אם ככה אל בבד מה בבד אנחנו לא אוים ככה לא אומר שהוא מקבל את הקנס ספק ש ספק אז אני אומ סברה ששם לא מועיל שהוא מוכר את העבד בשביל הוא מוכר את העבד עבודה לא הוא משאיר רק את הקנס הוא נותן בעלות על העבד אבל רק נכנס כי דברים אחרים אחרים של עצמו הב ממשיך לעבוד אצלו רק רק מה הזכויות של הקונה יש לעבן נכנס פה הפמה בסוף הגיות הולדות של הבעלים אבל הכנס הכפל זה שך לשומר בגלל שהפרה לא פה גם עכשיו לאו עוש הוא שמר אותנו לשמור ר פה אחר כך מגניבה הוא קונה את הכפל ההוא קונה את נכון נכון בסדר אבלל אז הוא לא כולם אוים ש הוא מחר את הפרה לפני הגניבה אחרי הגניבה כק את הפרה קור דבר של ברשותו לכן שעה לפני הגניבה מחר מחלוק מחר לו עכשיו מחר לו לפני כן איך ש מחרת הפרה מחת הפרה לא לכל דבריה לגז לא מחר לו מה שיוצא זה שכשהם אומרים את אותה לשון אז דווקא פה יותר קשה לה זה מה שמ הרב יר שכשהוא לא מדבר אז פה כאילו יותר מפרשים בשבילו אצלכן שזה הסבר כשהם כן מדברים שמה יותר כשם לא מדברים נןם אם אדם עוש מי שעושה מכירה דורך דין והיות והיות עיל וויל וויל וכותב את כל ה הפרד הגדול וכל ה3 סעיפים כל ח חתימות שם באמת רחב תחה קטנה א מפסיד שם באמת שם הפסיד פעמים גם הרבה כסף גם אחר כך כל הקניין זה מה שיוצא פה ש מפורש פרה לכנס זה לא היה טוב כמו כשהוא לא אמר כלום זה החשבון של הספר ככה נראה לי אם כי נחזור התוספות חשוב וסות מסכנה ש מישה מחר את הפרה עצמה רמבם מדקים שהוא לא פ הפרה צ חוזרת ש מוציים את גנב הפרה חוזרת לבעליה רק הקפל ו השומר הוא לא תוספות וזה רק בצורך הציון הגמרא יכול להות שגם הם מסכים מס כי יש מח הפוסקים הם התוספות הם השכבת אומר שהתוספות צ כ הרמבם אבל הלכל פניים פשט התוספות שלנו יוצא ש מחלוקת ר התוספות הם מחר את הפרה או רק מחר את הפרה לכנס אבל ששלנו שהגמרא בגיטי אמרה לשון משונה קצת היא לא אמרה מוכר עבד נקנס כן הב נקנס הנ אמרה שאפילו רבנן שאפילו רבי מאיר שומרת כ שם ככה א אפילו רבנן העולם הגון דקלש כיבת פי רבנן שאומרים ש שבוחר ש שם זה יותר טוב שמחר הקשו כבד הסבירו שכוונה ה שמוכר את את האבד נכנס ת הצ שם גם שם מספיקים ככה אל שם מה שאמרנו עכשיו אפ נכנס ח כנס אפילו רבנן פ עבד ד מה כמו דכ פירותיו כ התוספות ש אומרים מפורש ש שפשט הגמרא כי עבד כישו פירושו זה דקל פירותיו הודי מלוק זה לא יודע מי זה פירות דקל פרות יוצאים גופת דקל בדעת הקנס מעל מע דעתו הרי הגרא לא אומרת שם שם דבר חדש את הגמרה שמה אומרת מה הגמרא אומרת שמה הגמרא אומרת שלפי רבי מאיר א א אדם ש בא לעולם דק אבל גחגח משלם פט יש שים הגמרא לא אומר הוסיפו אבל כנס מעל מעט הם לא מפרשים פשט שם ממר ממר הם מפרשים הקנס בא מבחוץ זה לא פירות דקל הנ קבר תוספות מכניסים אותם לספרות האלה ש ס אפילו רבי מאיר זהלא פרות דקל זה שונה זה הפשט לפי דתם זה הפשט בגמרא דעתו באמת רבי קמגר אומר את זה בטוב רבי קמגר פה באמת מעריך מאוד בסוגייה שלנו רוצה להגיד ש ש שאם זה אימר אם זה מי ימר דעתו מי אמר שזה תפס הגנ מי אמר שיודע שלא יודע כל ה מי אמר זה זה הופך את זה ש כנס בכלל לא צומח גוף האבן זה הפשט שהגמרא אומרת מי ימר גו מי ימר ש גנב הוא מימר שישלם כל המים הופכים את הקנס למשהו חיצוני בכלל פירות זהב דעתו קנס זה לא דעתו מדוע הממ אומר שזה דברים שתלויים כל כך גורמים שב צריך שייקרה נס שישלם כפל אז זה הנס הזה בכלל לא מנץ זה בכלל לאק רותם זה מה ש בחוץ המים זה הפשט ואז יוצא שזה כדר חדש ש כלומר כמ בפירות עצמם יכול להיות שגם א לא בטוח שכל שנה יהי פירות פירות סומכים לעץ ויש סבירות מסו שישמחו פירות זה נקרא מגוף העץ מה ש כנס זה שזה מגיה זה רק סימן זה לא הסיבה זה סימן שדבר כזה לא בא מתוך מתוך הבהמה הכפל או הקנס לא צומחים מתוך הבד מתוך הבהמה הם באים בחוץ זה הפשט בגמרא במת אזה פירוש חדש בגמרא אבל אבל בקיצ ות את כל המר שמפרשים בצורות קצת שונות מהפשטות ואחר כך שומרים שמה שכ שק עבד זה כ פרותיו כב מבפנים רות הפחות כך התוספות אם רבי מר הגמ אומרת שדת זה כנס ב בחוץ ו לרבנן אומרת שזה כמ פ דק פות כ שזה במפנים פ הפת לגמרי הפו מה שאמרנו קודם שהקנס של העבד הוא חלק עבד קצד מה הפשט טוב בהמשך נראה סליחה ששעות מתפרות מקצה לקצה פה כל הזמן הגמרא אולי אפ רב מאיר זה לא מועיל ולי רבנן זה כן מויד רוצה להגיד ולכן ה רוא צבות אפורות הרמבן כבר מעיר שם ולא מחובר לי שנדקר כי ש כאבת לא מחובר למה אם זה תקן לפירות תגיד קן לפירות למה משמש בלשון משונה הרמן נשאר צחי הוא אגב הוא בתוספות אבל הוא אומר קשה לי הרשבא אומר פירוש כ קצת חדש רבנ ני גונו ועשה הוא שוף עמו שש אפילו רבנן מחר גוף מחר רשב כן אומר כמו שונו גוף הד מחר שוא שותף עמו כ כשהוא מכר את נכנס שוף שלי כך העבד זה שותפים אלא מה תחלק בחלקים בבד לי יש את החלק שלי העבודה של העבד ואחרי ש הח שלך הכנס אבל שנינו בעלים על גוף העבד שי ש ממש תנסו הוא של דברים כיוון לחתור פניו ישל חברו מה ש מוכר אז זה שוטפות בעבד אלא שותפות ש ש בעבד משמשים כל מיני שימושים נניח אם עבד מוכשר לכמה פעולות הוא גם יכול לבשל וגם יכול לחפור אז ה שני שפים אחד לוקח אותו לבישול ואחד לחפירות זה שותפות שני גוף פה מתחלקים בעבד פונקציות שונות דעתו שותפים עבד יתנו ביניהם כך ב כנסו שותף זהו מה שנ חה שתם קח שתם שותפים שני שופים באבד ואחר כך נגח אותו שור וח ש כסף מה עושים כסף מחקים משניהם זה פשוט זה לא שח חל לא בא לעולם זה בא לעולם מכרת האבל וחינה כן שני מפקיד בכח למה מפקיד הוא של הגמרא שלנו למה הוא למיד הגמרא שנו אמר ש המפקיד אמר לשומר בוא נהייה שבד אם אתה מוכן לשלם לי אז אתה ת שותף בבהמה תחלק הצמר שלי והכפל שלך ברה עניין כפלה הצריך ליון כך מקשה רשב הרשב אז מקש ג את התוספות שלנו ש שהוא מוחר את הגוף ה אבל יותר מזה זה גוף אז זה ממש בעלות גמורה שותפות אז למה פה לא מרכ שם זה הספרה גמרא שם וגם פה זה אותו דבר מש צריך קצות מנסה זבי את הרש בכל זאת איך השטות נוצרת קצות לפי זה נראה כיוון מכי גוף העבד לגמרי חדש בשוה פרוטה ת בתורת מכירה ממקנס שלו גוף העבד כ מוכר עבדו למלכה בני קנס וכ קנס אגב ק חמור לא קנה חמור הוא שכרה הרי יוצא מוכר כנס עצמו זה הבר של בעל העולם מצאנו שב אדם מוכר קנית וחמור אדם עשה השאיר צבה אמרני מצ מקנ את רכושי לך לחמור דוגמה ש צבה כי מיס שו באנגליה אדם היה לו כלב מאוד אהב אותו הוא מת רירי א יורשים ציווה את רחשו חצי מיליון לי שטרלינג לכלב אפ ביתו בבית הדין האנגלי פסק שמה שהכלב זכה בחצי מיליון סטרלינג בנו לו מלונה מכובדת כ אוכל טוב שכל אנגלי משפטים בידו מה מה זה כלב מה שייך כלב מה שייך ממש משפטים בדם כל עקום לא חוכמה לאג תאמין אבל גם תיפ שהוטמן אצלינו אין דבר כזה אם אדם צבת רשול החמור אז הוא חמור זה לא שך יתרה מזאת אמר קני את חמור אני חצי חושי לחמור וחצי חושי לך לא קנה בכלל כי רואים שהוא בכלל לא עצמים שהוא חמור הוא לא מבין מה שהוא עושה סתם הוא שותה חרש לא מבין מה שהוא עושה חמור לא קנה אם פה אדם עשה שתי פעולה קניינית משותפת חציה קונ לא קנה בכלל ופה גם כן הכנס לא קונה אבל מלכה כן קנה אז מלכה קנה הכנס כ דבר שבא לעולם דבר שלא בא לעולם שלא בא לעולם שותף עמו שלו שנו הוא לא מח כנס מחת גוף האבד א כיוון לא שה כלום אלא מכ לכנס אלא מכור אם האבד לאש כלום קנס אז הוא לא מחור אבל אם הוא מחרר אותו שווה משהו משהו המשהו הזה גורר גם את הקנס ך בחה לח ממון מח כנסו הב כנס לחברו ולפי זה עכשיו רוצה זבי נכון מוכר כפל לבד אפו את הבהמה לכפל לא מול כפל זה דבר שלעולם אלא ש שוחד מעלמה אבי שוחד גופ לא א אומר בסוף הסוגיה שלמה אדם מוכן למכור את השבח שב בחוץ התקפל אתה שבח שתוך גופ הגיז ה הוא לא מוחה כ יוקר כן כמה שבחים הגמרא אומרת שהגז הודות של ה משיר עצמו את הכפל הוא מוכר מה עם היוקר אמרנו שק מעבדה שגם בעבדה יש דבר כזה גם בדה הוא מקנדה ש מ שבח את היוקר אם הבימה תתייקר זה חוזר לשומר השומר מקול במה יקרה יותר זה הרווח שלו הרמבם שאמר ש כגם בכפל ה יודעים שמוח כנס ה שותף עמו עכשיו ה אומר ככה לפי מסנ הסוגיה שהוא מוכר שאת הגד דות מש לעצמו אבל את היוקר הגמרא לא מזכירה אל זה רמוז בעבדה היוקר של הקונה וזה כן מוחר את הבהמה שיא שלו ו תתייקר שלך זה דבר ש כן גם צוי גם חלק מהגוף הבהמה אז גם הקנס נקנה כיוון שהוא מכר את הבהמה נחר נתן עלבד בעלות על הבהמה ליוקר אז כיוון שיש לה אזה שוי מסוים שווה משהו לכן גם הכפל שאבת זה אומר מסנ הסוגיה אנחנו אנחנו בהתחלת הסוגיה שו סרות האלה אז הקו ש בס הסוגיה ככ יוצא שמוכר נכנס באמת זה מועיל מדי שורפות כמ הרשב אבל ן מה שמע קצת שהוא מסייק הרשב כאילו שאל שאולי יכול למכור לו רק לעניין הקנס זה מה שהוא אומר שאי אפשר צריך שיהיה הוא ר נכון הקצות אומר ברשבי הפשט חדש שלא מוכר את העבד כנס מוכר את העבד כ רשב אומר רשב אומר שמוכר את העבד בשותפות ושותפות מחלק הכנס אצ העבד במלאכה אצלו קצות רוצה להגיד שכנס לבד זה לא דבר שאפשר למכור אותו רוצה להגיד שמחר עוד מ עוד משהו זה ק גם את הכנס זה ב פשט ברשבע אבל הזה פש ברשב שלפי המסכנה רומיה של הרש זה משב את הקושיה הקושיה למה לא למה הגמרא מסתפקת כי הגמרא דיברה וא נותן רק את הס לפי המסקנה של הגמרא באמת זה אותו דבר א עכשיו ההבדל בקנס שמוכר רק קנס לא קנה חה מספקת פה אצלנו שמוכר את הכפל עם היוקר אז כן קנה כן נכון אבל זה סכנת הסוגיה הרשבא דיבר תחת הסוגיה כבר לכן זה לא ברור לי הפשט ברשב אבל קסות רוצה להסביר את הרשבא שות בעלות ממשית אם הבין לך דור רשב רשב לא התכוון לקצות פשט רשב ש התכוון תן לי הוא נותן לו שותפות ממש שותפות מתחלקת לכמה חלקים חלק אחד זה הקנס הכנס הוא לא דבר רשו בחוץ זה מהות נותן לו בעלות ממש בגוף האבדן בעלות בגוף במה אם כ באמת ה עולם רא אתזה לכן בא מצ בחידוש הרטבה שממשיך את הרשב אומר יותר ממנה רשב הכיוון רשב רי מוסיף אגב הרי עדעד דורנו ידענו יש חידושי הריטב מתפסים כלכל החידושים חידוש הריטב הגיט מקובל הה זה רטבה ודור התגלה שזה לא הרית עצמו מצאו כתב י של הרית עצמו שזה חידושים אחרים והחידושים האלה זה הרי בין דרוש לרית אחד חם גדול ש פחות מוכר רבי קסקס אבל הורם ריצבק בישיבות לא יודים קסקס דרי בגיטי מה בגיטי בגיטי גי גם גם מצי זה גם שונה יש בכלל כל הוצאות הראשונים ה הדפוסים הראשונים לא מדוייקים למשל יש חידוש הרשב הסוכה זה רטבה חידוש הרטבה על שבת זה רען יש לי שישה קרחים של רטבה השבת זה לא הרצב הגיטין זה הרצב הרצ אבל ככה אנחנו כך למדנו התרגלנו זה צ לא משנה הוא היה גדול גדול הטעות הייתה כיוון שהסמן ש די דומה ואים ש אותם רבותיי על אחד א זל ואחד אומר נרו מכאן ה גילו את ההבדל שהרה מביא את הריאה הוא מביא אותו בשם מחייו ושם ר הגיתי זל כנרא או הפר אני לא זוכר אז הידו שזה לא אותו דבר צו כתבי הריטב עצמו ש כמעט ברור שזה הרטבה יש הבדלים כל מה שהי מקובל הרטבה לגיט כך רבנן פירוש אפילו אחד דלא אמר גופו לקנס פשר דס רבנן עלם המי דק ל בעולם הוא דבר חדש שלעד שם אחר כך חלוק בגוף הדקל אבל הה לך משהו מוכר דבר חדש צ גופ הוא כוכ דכ שגח שרב אני ב מגיש את אני וד לשונו אבי דבר חדש אומר ככה פירות פירות דקל הם לא בעולם הם סומכים אחר כך זה בר חדש שלא היה אומנם הוא מחר דקן פירותיו אבל הפירות הם דבר חדש לא היה בעולם זה אחר כך חלוק מגודל הפירות הם אמנם יצאו מגוף הדקל אבל הם נפרדים מהדק והופכים דבר חדש שלא היה בדקל קודם אבל הכה מר שמוכר אינו דבר חדש שיצא דבר מגוף העבד כי מוכר העבד שגח פ מוד רבנן רוצה עכשיו לפי דבריו באמת פשט הה גם מי שמוכר את הקנס לא את את האבד קנס את הקנס שביא רב זה דבר ש בע לעולם קנס לרבנן יותר טוב ממה שפירות דקל פירות דקל לרבנן דבר שלא ב לעולם אבל קנס זה לא זה האבט עכשיו הרשב הריט את המילים האלה מה הפש בריטבה רבותיי מה זה כנס תורה אמרה כש שור נוגח אבת כנס 30 שק בניגוד שור שנוגח שור א אומר שור טעם שחצי שור מועד שורה אומרת מחות השחי כספו שם שמים שמים כמה שווה הפרה שנזכה כמה היא שווה משים את הנזק נגח אדם אז פ יש כופר כופר זה במת דין אחר כופר זה כופר זה לא שו אדם אמנם מודדים זה פי אדם אבל זה בגלל שזה רוצים שישלם משהו כופר זה באמת זה כופר זה כפרה בעבד רב חיים ג אומר זה דימ כופר מרית זה מכופר עבד זה השוי שלו אלא שהתורה קבעה כלל בעב מי שלקח עבד של עבד והרג אותו אז השוי שלו לא השתנה לפי שומות כי אפשר לשום כבד שווה בשו הבת אמרה נעשה מחיר שווה לכל העבדים כל העבדים בעולם שים 30 שק כס זה מחיבת תבין עכשיו יותר לעומק כשח מחות יוסף ב כסף ד עומק הבעיה מה זה מוכים שוה 30 ב2 מתי מוכים ש משפחות מחת סוף העונה הביזוי של בחת יוסף ב-20 כסף זה הרבה יותר חמוס למחו 20 כסף ככה יכ למדמ לראש 30 כסף אב יוש ש 30 כסף י שווה בנימין חליפות 300 כסף כמה שווה 30 פי 10 זה כמו רכים בעצם מה בעצם זה כמו רכים נכון גם גם בעצם ני אד בערכים יש בני דמי עליי כ עלי דמ עליי ש אותו כמו אבד ארכי עליי את רק צוה אני רוצה להגיד שבאב אין א מחנה דמים לערך זה המחיל ים אחרות כשאני מוחר את העבד כמה כמה כמה הוא שווה כמה שאפשר קור אותו כש אותו נכנס אומר אם ינגח אז המחיר שלו הוא 30 אז אז אני מוכר לך את המד עכשיו כ מוזל ששוויו 3 ה-30 כסף זה אומנם קנס בגלל שזה קצוף אבל זה בעצם מחיר העבד זה שו של העבד עצמו זה עבד הוא 30 כסף זה עניין נגיחה הוא 30 זה לא דבר ש בחוץ הוא מכר לו את העבד כמה שעבד שווה אלא מה שהוא שווה כרגע הוא הוא שווה יותר שוה לעבודה ה שוה עם אחרים אם ג דוגמה של עבד שלא שווה כלום רק לקנס אבל קח שוא כן שווה דברים אחרים לגבי קנס שובו כסף נכון שהוא הקונה לא עסק טוב הוא משלם רק 10 נניח הספק שזה אבל אל זה כמו שמוכר שטר גובנה אישה מוכרת כתובה ה מוכרת מכיר מוזל כי הכתובה ש הוא כתב בכתובה 200 200 זוז ב1 זוז למה כי עכשיו עוד גרשר ו עוד לא עוד לא מת אז ה מוחת במזוז אבל הכתובה שה 200 מגבו אהבו 200 גם פה האבד שווה 30 זה אז יוצא שהמכירה נקנס זה העבד זה שובו ש העבד עצמו הכנס הזה זה לא משהו בחוץ זה שוב ש העבד כ שהסברנו בזמנו בפניס פג ניסק קנס פק ממונה שגל פלג ניסק קנסה זה שונה מכנס רגיל כ שזה בעצם פיצוי על הערך הממוני שב אדם מפסיק ולא רק שם פשוט שזה שם פירך הנזק פה זה שבן רב חיים אומר הסבר אחר רב חיים אומר שדים כופר וכופר פירושו באדם ם כופר שמשתנה לפי ערך האדם ובבד הכופר הוא 30 אז אזה כופר זה בכלל חיוב אישי זה בכלל ממוני ספר הסתפחות מכזה לכזה וצ את הרמבם ר את הרמבם הרח אומר שכופר זה בכלל לא חיוב של העבד זה חיוב ש בעלי השור הרב השור הרג אדם לפי התורה עבד הוא אדם ומגיע כופר כופר באדם בן חורים שוקלים לפי כמה שווי אדם עבד עבד התורה קבה את הקצוב שלו אבל זה כופר אבל זה ספרה הפוכה כ את הרמבם אנחנו רוצים את הרת את הגמרא ספק בגמרא אז פי זה יוצא סכה הפוכה לגמרי קיצור פיזה יושה שכפל וכנס זה שני דינים שונים לא קרב זה זה לכן צות שואלים למה הגמרא פה שמה גם מתלבט אומר דברים פשוטים כי באמת סרות מתפרות קצה לקצה אפשר להגיד רה שכפל זה יותר מהותי מאשר קנס הפוך שכנס זה יותר מהותי מכפל כי קנס זה במת האבל שוש לעבד ובילו כפל זה תשלום נוסף שבא מבחוץ בכלל איך שלא תפרש אם כ מה רטבה הסוגיות כאן סוגיות שונות עוסקות בנושאים שונים לוקח זה אזה לכן ספרות כנס וכפל אין כששני שני דברים שונים חלותי אגב שבדת הר זה ברור כ בגמרא יש ספיקות בעמוד הבא יש ספיקות הגמרא שם פוס הרמבם פוסק בספקות האלה יחלוקו ובספק של הגמרא בגיטין שגמר מספקת א מקנה הסקנה שמה רמבם מוצאים בחבור דברה למה לא רואים ברמבם פרוש פרוש שכנס כפל זה שני דינים שונים רב חיים עולה הכיוון שלו הרמבם את כיוון צורה כי שאמרנו ש שכנס בעבד זה כופר בכלל זה חיוב אישי זה בכלל לא ממון זה בכלל שובי של העבד לא מכיר העבד דת הריצה פחמ הגמרא הסכה הפוכה ברמבם אפשר להגיד את מה שהרב חיים אומר אם כי יכול להיות שמה שאנחנו אומרים תחן גם ברמבם ח לכן הרמבם אומר כפו התוספות הרי אמרו שהוא מוכר את הפרה עצמה ראינו גם הרשב אומ כיוון הזה רטבה שמוכר את האבד עצמו לא את האבד נכנס העבד עצמו אלא מכת עבד כשותף או כבעלים שהקנס יהיה ש שקונה תוס שם פרה ככה הרמבם מפורש לא ככה פר אמ שזה פרה ועבד זה שני שונים העבד לא אומר מפורש פרה אומר מפורש המפקיד כלים נגנבו עבדו אמרני משלם בני אשבע נמצא הגנ מכפל חו מחר משלם בבה וחמישה משלם שסו ש שלם עד כאן ממש לישון המשנה כמעט חזרה הבהמה עצמה חוזרת בעליה היא ות ותה שאין קש גופה מאליו הרב אומר שהבהמה חוזרת חוזרת לבעלים אז מה הוא מחר מה הוא מחר כל כ מקשיים מה הגמרא אומרת שמכר לו איך אם חוזה בעלים אז הוא לא מכר לו אז איך הכפל בכלל מגיע לו כל הכבל מגיע בל שמחת הבהמה הבמה חוזת בעליה אם הסברנו שהוא לא מכל את הגיז הגיות ות שלו אב תרה מזאת הוא הוא בכלל לא מכל את בבהמה גזות הות זה שהוא מחרמ ש שלו מחר אז רק את הכפ הוא מחר אז אומר ששם לחת כפל לא מועילה מהמה הפשט ברמבם תוספות ריד גם כן אומר אבל הבנתי משהו ומ כך נעסה אומר לו ש פרך מעכשיו שין זה ן גמור ש ברה אצלו שימו לב הוא אומר שאין שצ גנ דרפר על הבעלים ובעלים מחז דמים השומר כיג עצים רגמ כמה שבאמת שהבהמה חוזרת אז כ הבעלים והבעלים מחזרים שומר את הכסף שלהם כי משתק רלים בלים שומר ח מעכשיו ות כלה כמר כ חבות ק פירותיו אז דקל פח הדקל לא אם מבין לח את הטוס דו כך שאדם מוכר דקל פירות ה מחר זה לעולם אם אני מחר מוחר כל לעולם האם לא קורה שאדם קונה דקל פרות לעונה אחת השנה אני קונה דקל פרותיו זה טבעי הגיוני מאוד שאדם קונה דקן לפירות לעונה אחת עונת גידול אחת השנה אני רוצה לקות את הפירות אתזה תמיד פ דקל לעולם אפשר כל דקל זה שנה זה פרות יש מכה שנה יש דבר כזה רמז הזה שהוריד אני מבין אפשר להבי ם סנו ה הוא לא מכר את הפרה אל הכפל שלו הוא מכר את הפרה רק עד הגניבה והתפיסה לא לגמרי חז כלומר הפרה היייתה במש הגנב אבל הוא מכר אותה כמו דק פרות לעונה אחת מכר את הפרה לגנב רק לצוף רק לזמן לתקופה הזאת מערי הגנבה עד תפיסת הגנב תקופה קצרה הזאת ומחר את הזמן שלך שסו את הגנב אז הכפל שלך אב אחר כך אמה חוזרת עליי הא התה שלי בפניכן שלי אחרי כן באמת הגדות הבלדות שהיו בזמן שהוא בזמן שהיו צצ הגנב לחי לא משמים אותם זה הגנב קנה קנה את הות הבלדות בלי קשר אם כן אז הפשט ברמבם הוא ש בכלל לזמן זה הפשט ברמבם סותרין וזה הגיוני מאוד מה כהפרה חוזרת בעצמה הרמבם מתכוון שבכלל השומר לא מקבל השומר ח את הכפל הבמה חוזרת הכפל מגיע לשומר הכפל כל השומר אבל עצמה חוזרת לבעלים ה בעצם לא מקבל כסף מקבל רק מה שהוא שחזרה לא חו את הכסף מרוויח השומר מק חזרה את הכסף שילם הוא אמר ה שלם ו נשבע אז יש לו רווח הוא הרוויח השומר הרוויח הוא קיבל את הקרן מהבעלים והכפל מהשומר כמו התו סותרי שזה ככה אומר אוסטרית שהרמת הרמבם קשה אז את הרמבם אומר כולם כל פם שרמ מקשים איך זה קנה איך הוא קנה את ה הכפל אם הוא לא קנה את הבהמה אז צריך להגיד שהוא קנה רק לצורך העניין הזה כמו שמורה דקל פרותיו לעונה אחת מחר את הבהמה רק תקופת הגניבה מרגע לפני הגניבה עד רגע אחרי תפיסת הגנב זה הזמן ש הפמה שלך אחר כך תפסו את הגנב הבמה חוזרת אליי וכב שלך באמת כי תפס את הגנב הכב שלר ואם זה שבח ש לא יש כ הנושא של השבח מסובך אין לי תשועה כ מה מה יוק בזו שאלה טובה מה אם יוקר זוה יוקר בזמן של האם היוקר מה יה בזמן הזה שאלה טובה אין לי תשובה לא וע ברמבם זה כאילו כתוב כאילו הבהמה חוזרת הרמבם גם כג דות יוקר הוא לא מפורש אומר גופה השבח הבא מאליו מתעסקים בזה הרבה כל הפרשנים השח הקצות כולם מזנים מה הדין היוקר י שאלה בפשט בפשט הגמרא שנו הבנו שהיו קר ש של השומר רק זה פשט הגמרא שרק השבח אבל מהד ב יוקר כש ה נושא לא ינתי בו מספיק אני יודע רק ראיתי שהרבה נחלקו הדעות מהדן היוקר עכשיו אם ככה אני רוצה להגיד יתרה מזאת במוכר דקנס אני רצה להגיד שר לא יגיד ככה הוא לא אומר את זה בחות בחירה פג אומר מחר לא כנס שיגר וימות יהיה הקנס שלוקח הרי זה ספק פח לא קנה תפס הקנס מוצים ידו שם שם פשוט לא שייך הרי בגנבה שייך למר תפסו את הגנב ומעסות חוזר את הבלים עבד לא שייך שיך אסור הריב מה זה מתי עבד קנס פירושו שנגח אותו הוא מת כ גיד יתרה מזאת כיוון שעבד מאחו כנס זה עד שהוא שם זה לא מחירה לזמן שם מחירה לעולם האבן שלך עד יום אותו בבהמה אני יכול למכור את בהמה לקנס רק זמנית עבד א לא יכול למכור זמנית כי עבד כל החיוב הקנס הוא רק כשהוא מת ואז בחיה עולמית אז אז ככה ככה ושה שום פשט אחד בסוגיה שלנו ש שני נוסים שונים מכר מחר במה כפילה יכול למכור אותה זמנית עד עד תפיסת הגנב זה דין אחד מוכר עב נקנס מוכ מחר לעולם כ מפחות שם רמבם פוסק ש מספק זה של הבעלים לצנו אומר יחלוקו הפוך על הפוך פ אם עבד מחר לגמרי אז יותר שייך לקונה ואילו אצלנו שזה מחר רק זמנית אז ודאי שייך לבעלים יותר אדם אומר שצ יחלוק ה שם יהס ות הפוכות אפות הסוגיה הז סיור מוכות שפ ש ספק בגמר הגמר מסופקת אח קנע נותנת מכ שמחר עבדו מהס שמה האם הכנס הוא חלק מהמהות העבד או לא האם כנס בם בחוץ או בם בפנים זאת השאלה לכן מסופקת לכן מסופקת מח לקנה כמר לקנס האם זה נקרא מחירת העבד אזמה מספק אולי בכלל לא הילה בכלל שם מספק או של הבעלים או של הכולל כמ שזה או או מי ספק מחזיק את הבעלים אצלנו שזה יכול להיות שותפות כמו שהרשם אומרו כמו שאמרנו ת הרמבם מחר זמן אצנו זה זה לא של או של הבעלים או של ה או של הקונה של השומר זה יכול להיות גם וגם אם זה גם וגם יחלוקו אז שם שזה או או או שקנה או שלא קנה שם אני מוכר להגיד ש בחזקת האדון ס