הרב יעקב אריאל - ב' אייר תשע"ה

סליחה לאיחור אבל זה בגלל הלוויה שהייתי בה כ להספיד אבל כד רק לדעת שרבי ש היה מגדולי התורה ש בדרשי ישיבות הגדול שבהם חם עצום בקי בשס בקושי עיוני מורשת המשפחה חותנו חותנו הרב לשיק בריסק שיטת הלימוד ש הה שיטה בריסקי ממיקה צ החיים שלו היסקים מגיעים לאזה ניתוח של סברה מסוימת באחד הראשונים אז הם גם מחמירים כאותה שיטה למרות שהיא לא בהלכה כיוון שהם יינו בה והבינו אותה אז הם גם מחמירים כיא אותה שיטה ז זאו גישה הלכתית רגילה יס נוהגים כך למראות שצורתו חזונית הרתה קצת אחרת לגמרי מגולח בלי זקן מעיל קצר סגנון אמריקה אבל ישתלם מכך שגם באמריקה גדלים תלמדי חכמים גדולים אנם ארץ ישראל בכמות ובאיכות מוציאה יותר אבל פשל לי כך שגם באמריקה יש חכמים גדולים שירתם חכמתם למרות שחלה כללית היה פרופסור דוקטור לספרות ספרות אנגלית ה שמיים הוא נצא את הידע שלו בספרות לעבודת השם שמתם כמה פעמים שלקח משורים משורים אנגליים למד מהמהם רגש של תפילה לא מתאים בריסק כו ומרזה אבל השילו מעניין בגמרא הוא לקח את השיטה השכלתנית ש ניתוח הגמרא ובדת השם לקח דקה מהספרות האנגלית חשם רגש שמה עומק ואין לא הכרח עובדים בסתירה זה עם זה נכון בדעותיו ידוע דעות ק שמאליות אבל זה מר שבחו שאף פעם לא שלל ממישהו אחר לביא את דעתו שלו לא פסד מישהו אחר דעתי שלי כזאת ה פתוח לשמ דות אחרות ניסה לשכנע לא השתכנע אבל נשאר בדעתו אבל בחלט כיבד גם דות אחרות התיחס בכבוד לכל דעה זה גם כ שו מעניין מאוד ש אם כל זה ש היו לו דעות משלו הוא לא פסל ולא שלל על אסף דעות אחרים שלדעתו טועים אבל זאת דעתם הוא כיבד את דעתו בכל להגיש שני רוא שיה לו אותו הדוקטור לא היה איש אקדמיה ה תורה היתה מעל הכל תורה י השמיים מעל כל הדברים האחרים הוא לא אף פעם לא כפף הלכה או סברה ביהדות מול אקדמיה להפך מקום ש הסתירה בין הדברים תורה קודמת בר דים מתחים כן בסוגיה הראשונה של הפרק השלישי הגמרא יש במשנה מחלוקת זה פסדר של זה וזה פס של זה ר מאיר ח אומרים ם מתי בזמן שמביא עליהם ריה שם קרובים או פסולים א אם היו כשרים או מומחים בית דין אני לא יכול לפוס ם ה כיצד איך זה פסד נו הפוסקים מוסכם ככה שאם יש בית דין קבוע במקום כך פוסק המריק מובא להלכה בשולחן ערוך אם יש ב במקום אז ב דיני קובע אם יש בד גדול יותר אכסוף הפרק יש דעה שאומרת שאדם יכול יכול הנבא יכול לומר אני רוצה ב יותר גדול אבל המריק פסק שלמרות ש יש מקום לטענה כזאת יש בטה גדול אבל אם יש בי למקום זה בית הדין וכולם כים לא אופניו אבל אם בית חכמים ואדם רוצה בוררים שיבררו לו הוא בקש מחד הדיינים שיהיה בורר והשני מוכן גם כן לבחור הבורר ושני בורים שלישי זבלה זבלה שזה עניין רצונ שהם רו לעצמם אם אחד לא רוצה אי אפשר לחוף אותו אבל אם יש הסכמה אנחנו מעדיפים זבלה משו ש בזבל כל אחד חושב שזה שהוא שמח עדיין אחד אותו דיין הבין אותו יותר טוב צדד בדעתו לאש הדיין הזה נעול על דעתו של ה של הנידון ש טובע נקבע הדיין הוא דיין אבל ה ה כן הצד הזה שבחר באדם הזה מכיר אותו חכם שיורד לעומק הדין ושמח עליו יותר והוא מציע בוררות שניקח בורר ם השני ן אחר ושני בורים שלישי מחנ יש עדיפות לשיטה הזאת על השיטה של בית דין שאדם הולך בעל כוחו אליו אם הוא בחר ברצונו הסיכוי שקבל דעתו הוא גבוע יותר וכל מה שיגידו יקבל דעתו ם פתאום בא ה אומר זה פוס ש זה ש זה מה זה פה אם אם זה בן קבוע ודאי שאי אפשר ם זהן מוסמך איך אתה יכול לסול אותו דיין אתה חכם ומש תרן שזה כל כני פסי דינה בסוריה שנוח של סוריה סוריה זה מקום בעולם כ סוריה היום זה ארץ ישראל ארץ ישראל ה חכמים בבבל היו ישיבות סוריה זה מקום שלא בבל לאשא שם לא היו תדי חכמים ושם היו הרכות ר היו בתי דין לא של דברי חכמים שם הוא יכול לפסו אז כח זה זה לא הכאות בכל זה חכמים לודים תורה אז מה הויכוח מה השאלה דרב חולקים מכים לא ומרים מי קובים פסולים כים ומכים כמה מומחים כמה אם זה אם לא דנ מומחי ד ש לא רוצה דן כזה אלא מה מומחים כ פוסל אותם ה קשרים כל דנ בספרות לכאן ולכאן בסוף הגמרא אומרת א מהצדדים שהוא קיבל אותם שקיבלו אותם כוב מסקנה שהגמרא מדובר כאן בכות שבסוריה שאין תלמידי חכמים וקיבלו אותם התורה ום סמוכים לא ממוחים אבל במקום הזה זה מה שהיה ר כו בתי דין לא ס ברן מסביר את זה יותר לעומק את כל העניין הזה כן יש כאן בתי דין אבל בתי דין ש הכאות ואין מקום חכמים ולכן התוב הנתב לאותו בית דין אומר לא ב זה אני לא מקבל אותו לא ת חכמים אז רמי אומר זה בית הדין זה פוסל הוא יכול לפסול אותם ים לא הוא לא יכול לסול אותם הם מדיינים פה א מה זה הם מדיינים פה הם הם לאלא חכמים אז איך הם דיינים פה זה הכאות וכאות זה יסור דוריתא זהזה גמרא בגיטי אמ גם רשי מביא את זה כאן בדף יג אבל המקור ר בגטים קמה פרק החובל הב השכח רבי יוסף דתי קמס הגית וא אותו מלץ אדם לכתוב גט מלץ אדם לתת גט יש מקרים חריגים של אנשים שחולים מחלות מחלה מדבקת או בלתי נסבלת שחכמים הצדיקו את האישה שרוצה גט ואם הוא לא רוצה את התצ קופין אותו עד שמר רוצה אני אז הוא רה ש יוסף שכופה גתו נן בבבל לא היו חים סמוכים השמיכה היתה רק באלץ ישראל בבבל התה שמיכה רבי חכם גדול אבל הוא לא סמוך איך הוא קופ גת תניה רבי תפרון אומר כד מכום שאתה מוצא הגורות שודי כוכבים זה הרכות אפ ישראל יתה רשע זקק להם שנאמר וא בפניהם לפניהם פני פני רבים דבר אחר א זה דבר אחר גרסות מכונות אותה דרשה זה לא שתי דרשות זה אותה דרשה לפניהם לפני דיינים סמוכים ומכים שנקראים אלוהים אלוהים לשו חול לא אלוקים אלוקים למעלה בשמיים כאן עלי אדמות יש אלוהים שופטים אז התורה אמרה עד האלוהים שניהם סמוכים ואלה משפטים בפרשת משפטים אומרת ואלה לפניהם לפני אלוהים לפני דנים סמוכים ולא לפני כוכבים ולא לפני דיוטות אמר לאנן שליחותי כב דינן הם מינו אותנו שלוכים להיות דיינים למרות שח בבבל לא סמוכים הסמוכים בארץ ישראל המינו אותנו זה עוד מסדר וד בתקופת רב יוסף רב יוסף בתקופת רב יוסף עדיין הייתה שמיכה בארץ ישראל במ שאחריו כבת הרבא וביי פסקה השמיכה אז הבה שאל רב יוסף איך אתה יך עושה את זה אמר לו אני קיבלתי שליחות מחר מארץ ישראל זאת תשובה נכונה של רב יוסף מה היה עונה את מלחם אחר דור אחר כך פסקה השמיכה לא ר שליחותי בכל זאת הדינו ההלכה נפסקה שאותם מקרים חריגים שבהם מותר לכפות גט קופים גם היום גט הבי דוגמה רב יוסף אומר אבין מה זה השליחות אזי שלמה שה המשלחים שולחים שליחים ממנים אותם תהיו במקומנו ניכ אבל בדור אחר זה כ לא שייך ג מי דודות והלוואות גם דות והלוואות בימינו אין דיינים סמוכים ובכל זאת הדיינים פועלים מכוח שליחותו בקשה גם פה היום במ אין סמוכים אז מה זה שליחותו חבלות נמי כן שזה שכיחה שכי אנחנו ר דברים מצויים הודעות דות דברים מצוים דברים שלא מצויים לא גם שאלה שצך לש ערב יום עצמאות נכון בגולה בתי הדין היו מוגבלים דיניהם יכלו דו רק אודות והלוואות ורק דברים שכיחים עכשיו כמה מדינה אז האם לפי דין תורה אין סמכים היום אין אפשרות לקיים דין תורה היום בגניבות ברציחות אונסים אין לי תורה הפקר כל הנשיא והרוצחים וגנבים ורוצחים כל אלה יצו חופשי שאלתי שאלה עוצמות תשובה אין כלה יש לי תשובה אבל יכול נח שהקדוש ברוך הוא יעשה אתזה הקדוש ברוך הוא מנה אותנו לעשות צדק בעולם חפי אני דעתי היום אחלק מהמדינה סמכותי יש לנו ראשות וחובה קידיש ידו בכל הדילים איך עושים את זה אולי בהמשך נראה פפ גי גזר רגי זה שכיחה גנבים זה שכיח אלג אבל גנב שודד עם קדח ביד ה שכיחה גמרא לא שכיחה גזלות זה שכיחה חבלות גם שכיחה גזלות די חבלות לא שכיחה שודד שבא עם איום בנשק זה פחות זה פחות שכיח וזה קשה היום זה א שדו זמה נעשה עם שודד של שודד בנקו אותו רוצים שחרות ידו התורה אומרת אני לא יכול ל עצמאות יהודית ששר בגלות באמת ה שומע מהרב סברה שבבבל הסיבה שלא דנו את הדינים של החבלות א הצלות של חבלות זה כי בלבכי מי שטיפל בזה זה היה שלטון אמרת נכון כן נכון גם בארץ גם בארץ בתקופת התנאים היה שלטון זר שעדין דיני נפשות דיני גניבות והסיפור אלעזר ורבי שמעון בנו של רבי שמעון יוחא רבי שמעון היה הרי מוייסר והיה שליח הוא עבד בשבק במחלקה היהודית ך לתפוס גנבים יהודי למסור אותם והייתה מחלוקת עליו איך אתה עושה את זה אז מתי אתה עושה ב שרגה אומר כותבים מקרן וכיח במותו שמש 20 שנה הוא שכב בעליה תולעת לא נכנסה לו לראות שהוא צודק היית אכן לא הה הברירה בית דין ישראל לא יכול לדון ובית דין יש בית דין של גויים של דן אז זה יה ש בקיצ זה הפתרון שכולנו מוסרים של ה של המשטרה של השבק סור יהודים חרות שהם ידונו דעתי לא ככה טוב אז הרן שואל אמר רבי יוחנן בח בסויה יש פרשים אחר בסויה הם הדיינים שאינם יהודים דין תורה אלא ש ממונים באותם מקומות שאם דני תורה כפיו בדעתם כמר באמת הם דיםו בדעתם גם באמת א הכוונה היא באמ החזון אש מחדד זה אומר שגם אותם אנשים שהם לא דנים שהם לא חכמים ם למם דיינים ד מדעתם לא הם לא מאמצים חוקים נוכרים הם אנשים מבוגרים בניסיון עם שיקול דעת והם על פי שיקול דעתם דנים לפי לפי ה אומר המוסר הטבעי שלהם אם זה זה נראה אם זה צודק לא צודק לא שהם ממצים חוקים נוכרים כי זה הכאות אז הוא אומר שדעתם משו חמר נו שהוא פוסה דן של חברו פ שהוא בורר דיין אחד לעצמו הוא ברר דיין אחד אבל חברו ברא דיין אחר אומר לו זה אני פוסל אותו הוא לא דיין גם הוא ברא דיין לא חכם כל כך חכם בכל זא חסל את השני שלא בדין שני ש אומר שלי קצת יודע שלך יותר אמר שלי עוד למד בישיבה תיכונית שלך אפילו רק בוקר תיכון לא יודע כלום בדיחה שאומרת שפעם המרצות נשבר להם רבנים הרבנים פוסקים הלכות גים את הידה כלפ הרבנים רצות הבורים רצות נשבר להם חו לעשות מניין לעצמם כם ישו מניין פרטי שלהם לי הרבנים זה ה פרשת כורח איזה פרשה מתאימה יותר לעשות עניין עצמאי של בליבת פרשת קורח ו הלו לתורה בל קויר שהתחיל לקרוא ניקח קויך טעות בספר הוא זוכר שג פסח כורח כורך כתוב כ ו רכ פה כתוב ק רח ותר פסול קיצר ס את הספר קורים ספר אחר אבל אתה פסול ות בלכר אתה חוכם אתה יודע יודע לשבות בך שמגדה לכח של זהז כבר יודע ספר זה המ רצון רצו אז אחד יודע יותר א יודע פחות פירוש שלא י אם כן מה תמד רבנן רב מאיר ודאי מישהו מוחזק ל שאלא יודע דין פסול הו ין דינו דין קמן שלושה ר בקר מי שלוקח שלושה רפתנים ופך אותם לבית דין זה בית דין אלא מה שם שני מסכים הם הסכימו ששניהם זה מועיל אבל אבל אחד אומר לא רוצה זה רוה בקר מה הוא מי הוא אגב אני מכיר תנים חכמים אבל פה מדובר בוה בקר כל שלושה מכח פסו תורה התה ואז מחש כמה שלושה אדיות הרי רישון הגמרא אומרת שלושה דיינים הודות לוות שלושה אדיות גם כןמ מן הסתם עלותם אי אפשר אחד לגמ שם גמורים שם דובר כמו רב יוסף ת חכמים שלא סמוכים השוי קרנות ש מסקה שם דף ג זה לא ישוי קרנות ש בורים מהמצות תלמידי חכמים שלא ושמחו ו פירוש הלא נהיר אם כן מהד רבנן הר ועוד מה דרבנן שסו דן שחו רבים מה זה חו רבים מה זה חו רבים הציבור כולו החליט שהמת הזה דיין אז מה זה איזה סמכות יש הציבור ין זה פסול בין דינות דין מה טענה זו המחת הרבים עליהם הרי זה קשר ר שיים מה נין קו ציבור שמחליט החלטה כזאת למנות דיינים המרצות הציבור מחלה ט הגמרא ג ד ז אומרת לא תתח השרה צ מזבח השם אלוקיך מי ש אם יש מזבח מזבח יש בדיינים ואתה נוטא השרה לוקח ן פסול זה נתה השרה יש דברים שב הציבור לא יכול לעשות לקחת בור הארץ פוך אותו דיין צורר זה הפירוש רבנ יכול לפסו חברו מקומות שאינם ני תורה כל קבל עצמם כל אותם שמנו להיות אריים להיות שופטים שלא יכלו לתפוס לנו כ הציבור קיבל את הדים האלה ת עדיין הר קדם כל חוזר קודם קש איך יתכן שהציור מקבלו ולים זה קשר רשעים זה הכאות ופה עכשיו הוא אומר הוא קיבל זה בסדר מסש רבנן לאנו שו רבים עליהם דור שלושה ר בקר לא כשרים קוכן קבק מדובר ששני הצדדים קיבלו באר מחדש שגם אם העיר קיבלה הסכמת עיר למרות שלא אותם נידונים אותם שני אנשים שדים בדין קיבלו להעיר קיבלה זה קבל ציבורי זה כמו קבלה פרטיית כך כנראה הרמבם הרמבם סבר שהעיר לא מוסמכת לקבל עצמה דים פסולים עש אומר הקבלה של העיר זה כמו הקבלה הפרטית שלהם הרי אדם קיבל את עצמו אופן פרטי זה בסדר א זה לא פשוט במשך יש חשך כ דף השך בסמ כב אומר ככה נראה למת קטם נמר ליד שקלו מידו סתם ני עקום מש ח למרדכי שקלו על הקום אחד פירוש ר השך דן במקרה מה הדין אם שני אנשים כבלו איזה מ בורר אדם שלישי שיבור ביניהם הוא הוא אפילו לא יהודי הוא גוי זה מסדר אומר כן הרי שאקום זה נאמן ביניהם סמכו ו עלי כ כק פסול אז מתי זה פסול אומר לכ פותח נראה דווקא ם דיה שקים דם סתם ניקו כלומר אם שני אנשים קיבלו על עצמם בסכמה שדו אקום זה לא מועיל אבל אם קיבלו במקרה דיין אחד שהוא יהיה בורר שם כן יש הבדל בין קבלה עקרונית דייני הקום זה לא תופס התורה סרה לפניהם לא פני עקום אסור לקבל דנים עקום ואם כתוב בחוזה סוג ימן הרבה צרנו רק ני שוא התקשר לי יהודי שיש לו בעיה עם הלנת שכר ש שליו סחרו ו הוא רוצה לבות אם לפני בת המשפט ושאל רב אחד אמר לו אם בחוזה כתוב ש הפוסק עניינים בסכסוכים בין העובדים הבדים ובית המשפט קיבלת בית המשפט אמ מי הרב שמ איזה רב יכול להגיד שמותר לרכות אם אתם שניכם השם מזכיר אישי ללכ בורר לוקחים איזה שופט בורר בבקשה אל שכתוב בחוזה שק בית המשפט יאללה שלו מוד מצוי מצוי א מה בכך בסדר אומר אין ל ברה מה זה אין ברה אין בר החוזה הזה החוזה הזה לא שווה כלום בסדר מ הוא צי להציע למעביד בוא לך לבורר מצידי שהבורא זה עור דין זה חבל הכסף ור דין זה עולה מי בסלע כל ישיבה זה כמה אלפי שקלים ואחר כך כל פסק דין כ כל מילה עדיף לקחת רב חכם קח שידעו מניה יעשה זה גם קבל כר טירחה יעלה רק מאות שקלים ולא אלפי שקלים אבל זכותו זכותם שהם להציע בורר אפילו גוי את השופט ג'ובר זה שופט אחר רוצים שיהיה הבורר שלהם זכותם לקבל על עצמם להסכים שהשופט הזה יהיה בורר שלהם זה כן בורר אפשר ג לעשות גם עץ אופלי אם יהיה עץ יהיה ככה אפלי יה אחרת זה כבר הגזמתי קצת אבל זה בורר מה זה בורר מטבע או בורר ור דין בורר מישהו בורר הסכמה בינינו שמישהו יגיד מה מה לעשות זה כן אב אבל לא בגלל שבחוזה כתוב שאתה חייב ך בית משפט אם כתוב בחוזה אץ אופלי מה אם כתוב בחוזה אעץ אופלי שאלה י יותר טוב מרכאות החות זה ישור דאורייתא אצ בלי זה באמת לא סו דוריתה אבל בכל זאת במחילה הצפ פסקי הלכות זה הסמכת בז קפה מסת קוביה זה בדוק מס קובייה מה זה צובלי קוביה אבל שנגיד כפפה דו מסר קובייה אז ה אבל זה לא הכאות זה הכאות אסור אסור הכאות אז אז מה מה מתרץ הרן מחלל שהוא אומר שהסכמת העיר היא כמו הסכמה פרטיית הסכמה פרטית השך מולה רק בהסכמה אישית מקומית נקודתית בוחר פה אבל לא ש הסכמה כ לוקחים בשלושה בורים הארצות שזה ארחות הם היו השופטים הקבועים שלנו פה ג בסדום היו שלושה דינים שלושת שקורי רמי גזלני שלושה שלש שמות ו ב של סדום שקור זלנה וחמסה כל אחד ל ש שם מדהים זום קיבלו אותם כבית דין גם מכה ש אומרים שלוט מותו ום שט עלם אדרבה ו זא בא מבית אברהם ואלא שקורי ולא חסנה ולא גזניה איך היה צריך להיות באותו יום סניגוריה זו באותו יום מנו אותו שופט אז דווקא עכשיו צריך לבטל את הגזירה יש שופט הגון הוריה נותנת כש שופטים כולם גזלנים מה שקורה א אז זה זה משחד אותו משחד אותו בסוף יוצא צדק אבל אם אבל אם יש שופט אחד הגוד ושופטים אחרים פסולים אותם משחדים וההוא לא קח שוחד אז זה יותר גרוע לכן באותו ם חסדו באותו ום שבינו את את לוט כשופט החליטו עכשיו יהיה שופט ישר ועגול ובתוך בית המשפט שכולם רמאים זה הכי גרוע הוא לגר שורג אז הואש דת יחיד ככה זה משך די זה מש די זהש יזון אגם הלכה פסקי בחוץ לארץ עש תשובות ההלכתיות חבות ני היתר לתת שוחד שופט גוי כדי שיהיה אובייקטיבי כן כן כן הלכה מפורשת היום לא יכול לומר לא יכול לומר ששוים בימינו נטלי שוחד כדומה ה כוח על זה שהם בורים מהמצות אבל לא זה ש לוחי שוח זה לא התו פרי דברים אבל זהות בסוריה אז מה פשט רן יש רן אחר שמשלים את דבריו ר נמצא בדף ב ובח הב יוסף דשות דוכן הוא שואל שאלה איך הגמרא משוה שהודות ובות פני שלושה שלא סמוכים זה המוק הוא שהוא לדל לובים ושם זה דמוק אחר בשל זכותי טו זה נכון בכל זכות דח סוג הדח היא לעניין הדין עצמו הוא קשר בדותות אם לאם לא ונפקא בעיקר הדין שאמרה התורה עד אלו שניהם שמומחים מדורית רק דנים סמוכים מומחים לדון המומחים דאורייתא הש הדלת ו חכמים הדין א דיוטות בהפקר בית דין הבקר בית דין מפקיע ד הממון אומר שגם דיינים לא סמוכים בכל וזה צד לדלת ותה ס מגרש הוא עניין מצה אחרת שאמרה התורה שעשו פני ותות ו קיבלו אליהם בת אז ככה פה אצלנו אומר ככה התורה אמרה רק אלוהים סמוכים אם סמוכים זה חכמים הם סמוכים א פסול דון פה אין ברירה אם אם אין סמוכים במקום יש תלמידי חכמים תלמידי חכמים מומחים אבל לא סמוכים אז צריך להגיד שהק הבקר נתנו להם סמכות לדון למרות שהם אין להם שמיכה אבל יש להם ידע שם מדובר במשהו אחר בדותות והגמרא בגיטין אומרת ש תורה שעשו דות ב דין דינם גם קיבלו על בתי דינם אי אפשר ללכת ותות כדי ששו לפני הקוים הקוט כ הגויים אף על פי שקיבלו עליהם בת דינם הנה פה הר פירוש ש בעלי הדין קיבלו על עצמם בית דין של גויים כבית דין לא כדיין בורר כבית דין לא תופס רי שבשניהם הדין אנו כלום מן התורה אפילו החי כדי שלבו מכותיהם שהו רתם או כדי שמשו ות ממחים עשרה תורה שלא בדותות כאן הרב מנמל אומ ככה שני הד לא גם גויים וגם אדיות זה לא דין תורה אבל בכו ש שהולכים לגוי ת משפט גויים זה עילוי רתם אתה מכבד את העירה של כי כל דיין בעולם יש לו מקור סמכות והמקור הסמכות שלו הוא האמונות שלו הדעות שלו כן המקורות שמם הוא רכש וכאן יכול לה הבדל בין ימינו ומיהם אבל ר דוגמה שזוכר אותה היום כל לא רואים בית משפט ידי זכר ב משפט אני אישית פעם הייתי סבחת איזה משפט קטן פשוט בשבת הלכתי באמצע הרחוב היה רמזור אדון לכתי באמצע הרחוב תחבורה לא כלום תף שוזר קצר הלך קרו אבית משפט האשימו אותי בהפרעה ל תפקידו תפרו לי תיק קם שלמשטרה קיצר אז א היה שם היד הדוכן העדים הו שם שלושה ספרים תנך ולברית חדשה וקורן וכיפה מקומטת ילד טוב ירושלים ראיתי לפני שנים ראיתי אנשים עמדו לפני ה אז אם אם היה העד יהודי אתה יהודי כן קח את הכיפה על הראש הכיפה מקומטת שמה על הראש שים התחל תנך הני נשבע בשם התנך לומר את כל האמת ורק את האמת את עכשיו אם היה שם נוצרי אז הוריד את הכיפה שלו ושם את היד ל בחית החדשה ואמר או בעברית הוא ידע עברית באנגלית שהוא נשבע בשת החדשה שלמר את כל ה חג את האמת מוסלם מה קורה ככה היה עד עד לאחרונה שביטלו את זה כי יהודים דתיים לא לא ממוכנים ים יהודים דתיים עשו שב ואפילו באמת כיצד ה מוזהר יהודי שמאמין בתנך ויש לו כיפה קבועה לראש לא נשבע יהודי חילוני שלובש כיפה מקומטת לא בתנך בשו זה ביקורת מקרה בכלל פתום נשבע בשב תנך אמת כל האמת איפה הצדק פה טוב הגיעו לשכל לקח הרבה זמן עד שהגיעו השכל הישר וביטלו את השו איש כומר בתי המשפט משתמשים בעיירה כל גם בובים עצמם בשם העיירה שלהם לכן אתה הולך בבית משפט של גויים אתה אתה נותן כבוד לאמונה שלהם נכון בימינו אפשר להגיד שרוב רוב השופטים בעולם אינם מאמינים דווקא ב בעבודה זרה שלהם בעירה שלהם רק במשפט שלהם א גם זה הי ראה אתה לוקח משפט של גוי משפטים בידעו ואתה אומר שאתה הולך מכבד את המשפט מכיר במשפט הזה סומך עליו נן נותן לו שישפוט אותך נכון ימנו זהזה לא רתם עבודה זרה אז עדיין לא תורה לתת כוח לכוח לא תורני לתת לו העדפה ו שסמכות להכיר בו זהזה זה עבירה או כדי שלא ישתמשו דיוות כ מומחים גם דיוטות סרזה כי שלא יהיה אדיות שמכים גם זה בנו מצוי מאוד יושב שופט בורם הארץ ו והוא הוא שופט והוא אומר שהוא מומחה מה אתה מומחה אתה מוכה משפט אנגלי משפט טורקי משפט אמריקאי אני לא מ זה בידע שם הם יודעים משפטים שם יודעים ב ידום הם כן ידעו אבל תורה לא יודע ואתה הולך אליו ומכיר בו כסמכות נותן לו כתר סמכות מומחה הוא שופט מומחה מה המוחות שלו בוב הארץ עשרה תורה שדות ז יוסף כמר חכמים ששותות עדייו חכמים כאין ברירה הולכים גם כאלה אבל אין איזה כוח שחמים אין כו בחמים זה ענין הוא תוק שמומחים וכן אף על פי שה יודע שעיסוי הגט מילת חכמים כד מקום למה לא חשו על איסו לפניות נכון שבהלכה זא מותר לכפות אבל מי כוב אדיות מד רב יוסף רב יוסף במחילה הוא לא סמוך הוא אדיוט לעניין זה ותראה שכות דנן יש כוח לדום בדיות הם עצמם מחל כבודם ובשליחות עושים מה שעושים ות בבבל כ שהשליחות לא כ שבנו שחכמי ישראל מינו את חכמי בבל כשליחים שלהם אומר ר הם ש כוח ותות ם עצמם כ מחלו כבודם כאן הנקודה קדרן הרן אומר מה שהתורה אסרה ללכת רחות לא ייתכן שתכבד גורם אחר מחוץ תורה שתכבד גוי או תכבד אדיוט מכבד כוח לא תורני יש תורה בישראל יש תתמי חכמים יש יודי דן גם אם לא סמוכים אב יודעים ואתה הולך ונותן כוח לאחרים אתה מבזה את התורה כש יותר יש כאן קטע למטה הבית יוסף חוש משפט משים תשובת הרשבא תשובה מאוד ידועה שם היה בספרד שהגויים פסקו שבת יורשת ו ולפי הלכה בת לא יורשת אם כי גם היום עושים אדם מקננים היה שם שלם הלך רכות ערכאות הבת הלכה להראות כי שם כלה לקבל ירושה אומר אז בית יוסף הסומך המשענת כנ זה לא רשבא הסומך המשענת כנ סוס הזה ועושה אלה מפיל חומות התורה ועוקר שורש וענף והתורה אני לא תבקש ומר אני שכבר סומך בזה לומר שמותר משד חוטה חוטה תואר זנו וא בכלל עוקר כ התורה שלמה ומה לספרי הקודש והקודש ש רבי ואחריו רבינו רבשי מהש בישיבות לומדים סנהדרי בקמה במצי בבטר שו את הראש הסוגות קצות נתיבות ובחיים מה אתם מסכים מה אבדת לכם יש משפטים משפט הקודקס האנגלי ו הקודקס האמריקאי ו הקודקס האחר ומר הפנייה להראות פרושה הפנית עורף לתורה יש תורה בישראל ישיש חש משבט ספר עשיר מאוד חכם מאוד אתה הולך מקום אחר אז מה לא צא את התורה התורה כ משפטים לא זוכ מיותר דינה אקום ישלחו את הילדים שלהם בקום לישיבות שלכו להיות סטודנטים משפטים םם במות תלות תם דרשי הקום חלילה לא בישראל שמתג התורה סק עלי רש מה ים מכאן שהעדפתי דינים אחרים הדי תורה זה פגיעה בתורה זה חילול השם יש תורה בישראל אז מה הולכים לאחרים עכשיו נו מתי אתה פוגע בכבוד עכשיו נחזור לרן הרן הרן שחכמי ארץ ישראל מחלו על כבודם איך מחלו כבודם בארץ ישראל שיש סמוכים למד חכמים גדולים ואתה פה מעדיף גוי מעדיף אדיוט אתה פוגע בתורה ואתה מחלל שם שמיים מחרף מגדף במצב חבו אבל בבבל שלא שלא היו סמוכים עכשיו סוריה סוריה בל דך ש ה חכמים סוריה אין תלמד חכמים כולם יהודים יהודים שאמר שפרשת כורח כז זה היהודים שיש ומנו אי אפשר לקיים מסגרת של חברה בלי איזה בית משפט שידו כן סכסוכים בלימוד מוכים לקבל איזה סמכות שה אין ברירה כא לא פוגע בתורה אין תורה פה אין מי שאחר יעשה את זה מה תגידו שילך בד הגדול כל דיון ירוצו לא ארץ ישראל שהנביא ש שליחותי ה זה לא מינוי שליחות שהם שליחים מה מינו שליחות מים כאן אלא הכוונה הי במקום שאיין ברירה אז אז תכני התורה מחלו על כבודם אמרו שגם מי שלא חכם גדול גם הוא יכול לדו עכשיו זה הך בדורה במקום שיש תלמד חכמים אמנ גדולים אבל ת חכמים שיודעים קצת קצת דין אז ואין מקום ב גדולים אז זה זה דנים שלמקום זה לא לא פגיעה בקב התורה שהולך אליהם מקום שאפילו כאלה אן אלא רק בורים רצות אבל אין אחרים לא פגב התורה פך מה מה התורה רוצה שיריבו שיילכו בלימוד אין בריאה שיסכימו למשהו שהינו תסכים מישהו ביניהם ועל זה רב מר חולק רר אומר אם הוא יודע קצת תורה עוד ניח אב ובם הארץ אני לא רוצה אותו לא קיבלתי אותו ה קיבל לא אני חכמים אומרים בהלכה כמו חכמים העיר קיבלה זה גם אתה קיבלת פה הקבלה מועילה מש שאין ברירה א זה לא פגיעה בתורה פגיעה בתורה זה מקום שיש חכמים ואתה הולך וא מעדיף גויים או מעדיף הדיוטות אה במקום שאין זה לא פוגע כי אין ברירה אחרת את תורה הפך הם הכלים קודם תלמידי חכמים גדולים בדורות הקודמים אפילו בדורינו במקום שהם נמצאים הם לא יכולים לדון במקום שב אתה נמצא הכים תדונו אתם העיקר שפה יהיה שקט שיהיה שלום אליכם קחו את מי שיש מי שיכול לדון אליכם שהוא ידון למרות שהוא עושה לאם חכם קבלו אותו קבלו עליכם זה לא פוגע יוצא מכאן רן ות גדול מאוד שמקום שאיין פגיעה בתורה אז מותר ללכת אם כן זה וזה מה שחומה אומר משפטים שכל מי שמניח דעני ישראל שמו ל מניח דעני ישראל והולך ל דעני הקום כפר בקדוש ברוך הוא תחילה חה בתורה זה כשהוא מניח אבל אם הוא לא מניח אין אחרים הוא לא כפר בקדוש ברוך הוא בתורה הוא הולך למי ש שאין לו ברירה הרמבם פוסק בברכות עבוד כל אדם עקום חות שלהם דיני כדיני ישראל הרי זה רשע הוא כאילו חרף וגידף והרים יד בתורת מש רינו אחרי דברי הרשבי מה אומר הרמבם זה חרו גידוף לקדוש ברוך הוא שומר ת התורה בסיני א אנחנו לא רוצים תורה שלך ישלנו תורה אחרת זה חירוף גידוף שנמר פניהם לפני פני הקום לפני לא פני ותות כ הסיכום כאן הוא שמקום שאין ברירה הולכים לפני הדיות זה לא כפירה עכשיו יבין שמותר לפי הדין אם קבע אותך מישהו לפני ותות פפ הרכות והוא לא לשמוע על ברירות לא מכ תורה מותר ללכת כ אין לך ברירה אתה לא אתה לא אתה לא העדפת את את הערכאות הטובע לקח אותך ערכאות ואין לך ברה אם לא תבו ידו לך כמי שז בפניו ישי לך בבז את המשפט מה הרווחת מקום שאין ברירה מותר ללכת אוהב גם כן אתה תובע את חברך לדין דין תורה והוא לא רוצה אז מה תפסיד את הכסף שלך לא חייב לך לרכות כשאין ברירה זה לא כפירה בתורה או מקום שאין א מקום ש בארץ אין מקום שאין יש בארץ מקום שאין אין זמ חכמים יש אולי תגידו באילת לפני 20 שנה שלא הית ישיבה באילת אתה יכול להגיד אין יר ח בהילת היום יש ישיבה בלת יש רמים שמה יכול דו דין תורה גם בבלת אין תירוץ כן אז יוצא שבאמת חוץ ממקום שאן ברירה שתובעים אותך ואין לך ברירה א שאתה וב הוא לא רוצה ללכת שאז מותר לך ללכת דרך או מקום שמקום שיש דיני תורה אחר מותר וכאן אומר צרי הרב מכיוון שבדיני גנבות ו גזלות אין דין תורה אז מותר חרות כן א בכאב לב כיוון שדין תורה היום מוגבל רק לאודות לות כאלה ואין ברירה אחרת אז איך אות אבל כאן א רוצ להגיד מי אמר שכר זה המציאות צריכה להיות האם זה שלנו מדינה שלנו זה לא מאפשר לתורה עכשיו עם כל הקשיים ם כלנו סמוכים כן לדון דין תורה בגזרות חבלות ים אחרים כדי שיהיה דין תורה שלא צר כאות איך אבל בלי סמוכים מה איך בלי סמוכים איך בלי סמוכים אן בריאה מה אני אעשה אחות יותר טוב אני מסכים איך שמצב שנוחר היום אני הלך לאחות אני מונה שמותר להיות עורך דין בכל המקצועות חוץ מדיני חו מתביעות אזרחיות זיקים בביות חבלות פלילים בתעבורה בכל מקום שד תורה לא יכול לתפקד דרך לאחות תות אזרחיות שכן לחברו זה לא עדיין יש דן טוה בישראל אבל דברים אחרים אבל הגוף זה לא חול השם שאין אנחנו אומרים כמה מדינה א אנחנו לא יכולים לד דין תורה ככה ור אין סמוכים אז מה א נתן עדיף החראות אני מסכים במצ צ שנוצר בדיעבד אני אומר לאחרות אבל ככ צריך להיות האם לא הגיע הזמן ש יקומו בתי דין שלנו נכון בלי סמוכים שידונו בכל הדינים ואז יהיה אסור לת חרים כחות זהלא פשוט צריך משטרה ב זה בתי וח שלנו צריך צריך צריך קים מערכת משפטית שאיננה כאן ברין בריה תום שעדיין יש הבדל בין ללכת לגויים לבין ללכת לשכל ישר כמו בסוריה קשה אמרתי בורר עדיף היום כן בורר ישר בורר סתם אדם בשכל ישר הוא עדיף מכל הרחבות אפילו במשטרה הואה אדם אדם הגו אפילו אפילו שהוא דין למרות שלא כל הדין הזה הגון אבל אבל נניח מתוך הנחה שעור דין אז הוא הגון לתת לו כוח אתה חותם לו עושים קניין שעיר נותנת כמו שעשו בס אה שעיר נותנת חינמי חינמי ואיש שעיר תיתן רמתגן תקח כמה יהודים יהודים שכ ילכו לפניהם לא החות עדיף נכון החזן ש אומר כה אזש פוסק לחל מיסה שעדיף אנשים הגונים שלא יודעים דין מאשר שופטים שדנים פי דינים חרים כך הוא אומר תחית השיעור גם הנסים ורוצחים מהרמ בתחית השור גם אנסים ורוצחים כמה גם אנסים ורוצחים זה ר גפש להרוג אות בד נפשות להרוג או לבק תפתח סימן בת שולחן ערוך ותראה שגם להרוג לא אומר שק רוג יהרוג כל אחד בכל זאת ד נפשות ש צריכים זהירות חמורה ות המסכת יום ש נפשות צמו שקוד כהלכה לא שקרב ראים ממונות ראו לא פשוט הסיפור גם ב קדם בד שדן נפשות אח שנה הי חובלנית לכן לא ססים לדון נפשות אבל אם אין ברירה אם זה רוצח כזה שעם כל הרצון לסנגר עליו כל רצח כזה שאין ברירה שצריכים סקנה גם נפשות שולחן ערוך מפורש חשט יש כתוב הסמכות ישנה יכו זה הכל כרת שעה א זו רת שעה היום אם הקדוש ברוך הוא הקים מדינה זו רד שעה טוב עד שנגיע לזה ש ראשונה תחלה אעיר הצדק ריה נאמנה