הרב יהושע - שפת אמת פרשת זכור

קטיפה כפה שלא יהיה לבן לגמרי טוב צפר תבה אנחנו ערב פרשה מיוחדת פרשת זכור ו למרות שיש גם פרשת שבוע אבל יש תופעה ש צריך לשים ליה הלב של תערובת בין ניכר ותפל מצד אחד ה פרשות הן דבר מרכזי ועיקרי כל הפרשיות המתחלפות ש הם דבר משני ח דווקא פרשת זכור יוצאת דופן בגלל שקריאת התורה אינה מדאורייתא פרשת זכור בדאורייתא השאלה איך האורייתא כאן מתגלה בקריאה בציבור שזה כנראה עיצוב דרבני למצוה דוריתה עוד סוגיה שלא נעסוק בה בכלל אבל בכל זאת כל הפרשיות בוודאי בוודאי ראש לכל זה פרשת זכור שהיא הקריאה בתורה בעלת המשקל הרב ביותר בכל השנה אבל גם הפרשיות שהם לא מן התורה שם מדרבנן כמו השקלים פרה חודש והפרשות נקראות על שמם פרשת שקלים פרשת פרה שבת שקלים שבת זכור וכל ה שבת נקראת על שם העניין הזה ויש בכך כמה טעמים שנכון לומר ואחד הפשוט הו ש תדיר ושאינו תדיר שאינו תדיר בולט נכון שה תדיר קודם אבל אנחנו רואים לענייננו שאינו תדיר בולט כי אם זה מצד התדיר ושנו תדיר היינו אמורים לעשוק בפרשת שבוע שזה תדיר אמנם לא פרשת ויקרא הי תדירה אל בכל זאת עצם עניין פרשת שבוע התדיר ובכל זאת יש צדדים שדווקא הינו דיר הוא בעל משקל רב יותר מהתדר הכל הולך אחר החיתום למה חיתום קשור לפה כי תדיר קודם אז מתחילים איתו סוף א א בצד הזה כשיש כמה אז התדיר ושנ תדיר תדיר קודם כשצריך לבחור אחד אז המיוחד הוא השונה הוא הוא זה ש זה לא כל הדברים ראש ודש כן כשצריך לבחור אתם תובן בהפטרת ההפטרות זה לא רק זה לא רק בהפרות בספרי תורה אם אם מוציאים כמה ספרי תורה אז מוציאים אז הולכים לפי סדר אבל אם מוציאים אחד י יש את זה בכמה בכמה דברים הגמרא אומרת בסוגיה הזאת ש אם זה אחד מהמהם אז קדוש קודם קדוש כן הדיון בגמרא זה תדיר מול קדוש זה ה תודה רבה ישר כוח אז זה הדיון העיקרי של תדיר מול קדוש ו ובכל זאת יש צד שה אינו דיר יש לו מעלה לה ו כמו שבדיוק עכשיו הוזכר כשאנחנו מוציאים את ספרי התורה באמת ויקרא הוא הספר הראשון וזכור הוא הספר השני והכל הולך אחר החיתום אבל אני רוצה לדבר על דבר אחר וזה על עניין החיבה ש מקודם השתמשנו במילה בולת אבל יש עוד מילה שבעיני יותר משמעותית שזה ברור שאינו תדיר חביב זה נוגע לעניין עמוק שהבעל שם טוב דיבר עליו ובלשון הבעל שם טוב זה ש התענוג התמידי אינו תענוג שעיקר התענוג זה התחדשות עכשיו מה יותר חשוב הקודם או המענג כיוצא שהתדירות ושאינו תדיר מענג קדימות היא וודאי דבר בעל משקל ולהלכה הוא גם נראה כמכיל הוא לא סותר ואולי אפילו הוא מחדד את זה שדווקא הינו דיר הוא המענג ולכן אנחנו יכולים למצוא הרבה מאוד פעמים את דוגמת מה שאנחנו נמצאים בדילמה היום האם נדבר על ויקרא או לדבר על זכור וגדולי רבותינו לרוב דיברו על זכור ולא הל יקרא וזה למרות דין תדיר קודם נדמה לי בגלל העיינות אדיר מענג ויש להעריך בעניין הזה הרבה אבל רש אומר ויקרא זה לשון חיבה נכון להפך זה לא סתירה זה אומר שגם ויקרא אומר שצריך ללכת אל שבת זכור טוב אז התלבטתי ויקרא זכור ו זאת היייתה סיבת החראה לכן הבאתי את זה אני רוצה ללמוד מאמר מ תרמח איתה במדרש ויש לכם את המדרש בעצמו למטה בהערה מספר אחת משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו קרם והקיפו גדר והושיב בו המלך כלב נשכן כדי שלא יגזלו את הפירות אמר המלך כל מי שבא ויפרוץ את הגדר ישכן הוא הכלב אתה רואה את הגדר אתה אומר אולי אני יכול בכל זאת ל הרוויח אתה לא יודע שמאחורי זה מחכה לך מחכה לך הפתעה כל מי שבא ויפרוץ את הגדל ישח נו כלב למיים בא בנו של מלך פרץ את הגדר משחו הכלב כל זמן שהיה המלך מבקש להזכיר חטא של בנו שפרץ הגדר אומר לו זכור אתה הח משכך הכלב כך כל זמן שהקדוש ברוך הוא מבקר להזכיר חתן של ישראל שחטו ברפידים אמר להם זכור את אשר עשה לך עמלק שיש פה במדרש איזה הסברה מחודשת שבעצם לקר הזכירה זה לא בשביל עמלק אלא בשביל רפידים והדבר הזה מעורר תמיה גדולה שלכאורה כלל מה שאנחנו סקים ה בשירת עמלק לא בשירת רפידים ולמה המדרש טניה בוטניה מתיחס לזכור כאמצעי ולדים שאין לו שום משקל נראה לעין כעיקר שהוא המטרה ש הזכור רק משמש לכלי השל לגבי הקרם שניה מה גם לגבי הקרם למשל זאת אומרת צריך לשאול את השאלה מה ישראל רצו לקחת לאכול לטעום בזמן רפידים של לא ברור מידי נכון מה מה מה ה לא שם ברפידים הם ניסו את השם משע ומריבה ניסו את השם א אמרו היש השם בקרבנו עם עין וניסו את השם על ה על השאלה אם הוא ייתן להם מים או לא האם הוא מלווה אותם או לא כאילו כביכול הם לקחו את המים בלי לשאול אות א כמו הקרן והבן אם אנחנו רוצים להצמיד את זה אבל באמת במקום לפנות אליו הם פנו למים נקרא לזה כך ברשי ש רואים גם פידים כאילו שהסיבה זה סיבה העקרונית זה הפידים ש אז בא המל שמלק בא כתוצאה הסיבה הסיבה למה באמל זה זה ברור שהמדרש אומר למה נשך אותנו הכלב כי פרצנו את הגדר ובעניין הזה של המדרש בחלק הזה של המדרש בוודאי שם שאתה זוכר את המ צס בוודאי שיש פה סיבה ותוצאה אבל יש כאן עוד דבר ש הזכור אשר עשה לך אמלק זה לכאורה שנאת המלך לכלב וכאן אומרים לא הכלב הוא זה מה ש המלך שם המלך כאילו אוהב את הכלב כי הוא שימש לו שעות כלפי הבן והמדרש אומר ובזה המדרש תמוה אז בואו נראה את השפת אמת וגם המלך מזכיר כל הזמן את העניין של החטא ה אפשר בדיוק כלומר הכלב משמש אותו הוא רוצה בכלב כדי להלקות את את הבן על עניין החטא איתא במדרש כי הקדוש ברוך הוא רצה להזכיר לישראל שלא יחטאו כמו ברפידים הין של המשל מבין המלך שגנב בשח אוקל והעניין הוא כי הל בפירוש כתיב לא תנסו כאשר ניסיתם כלומר לא תנסו את השם אלוקיכם כאשר ניסיתם במשא יש מצווה מדאורייתא שהיא לא כתובה בפרשה בשלח רפידים ועמלק זה בשלח ויבוא עמלק ו ושלח אבל זה כתוב בדברים משה רבנו מוכך את ישראל ואומר להם אל תנסו את השם כמו שניסיתם במשא ומריבה אז למה צריך אם זאת המטרה א זה שאלה אחרת ממה שאנחנו שאלנו אם זאת המטרה לאך ל המטרה ישירות אנחנו שאלנו איך יכול להיות שעמלק הוא אמצעי הרי שנאת עמלק יהיה היקר פה שינת הכלב אבל הסת אמת שואל את השאלה הפוכה אם ב המטרה זה רפידים את תזכיר את זה תורה מזכירה את זה לא תנסו כאשר ניסיתם ומה הוא צרך הכתוב לתלות בזכירת עמלק אבל באמת מצד זכירת שנתו של אותו רשע שעומד בהם הדרך של כל עובד השם ומכל שכ לכלל ישראל עכשיו הוא אומר דבר נפלא וכל שמניחים מעט מעבודת הבורא תכף נתחזק כוחו של אותו רשע ם אח שמו לכן עמלק מצד זה צריך כל איש ישראל להתחזק ולהיות נשמר ביותר מן החטא ובאמת זה עצמו הקיום שלו ואם היינו מתוקנים לגמרי והיו מתחזקים מצד הטוב לא היה לאותו רשע תקומה אפילו שעה אחת רק שכביכול הקדוש ברוך הוא העמיד אותו כדי שיהיה זה שבט מרדות לבני ישראל לשמור עצמם כנל ועכשיו אני רוצה א להסביר את הדברים שנדמה לי כתובים כאן אומר עשת אמת בעצם עמלק זה מנגנון מתוחכם שהקדוש ברוך הוא נהל על ידו את ה שמירה של ישראל מן החטא כי באמת עמלק שבחוץ הוא לא הדיון עיקר עמלק עם כל המלחמה נגדו ועם אח שמו אבל יחד עם כל המלחמה נגדו העיקר לא מה שקורה בחוץ זה לא שיש לנו בעיה עם הכלב המלך הוא בא לבית ה יכול להגיד תעיפו את הכלב נגמר הסיפור כי יד על כסיה מלחמה על השם בעמלק אם השם רוצה להילחם ב מה מה הבעיה מה יש מישהו מעכב על ידו אז למה הוא שם את אמלק ומצווה אותנו לזכור כי אמלק הוא שיקוף של תהליך שאנחנו צריכים לעבור לא של מה שקורה אצלו וזה המדרש אומר מצוין אבל יש כאן עומק זה כבר רצנו את הקושיה שהגשנו שזה פשיטה שלא מה שקורה עם אומות העולם ה העיקר אלא מה שקורה עם ישראל ה העיקר וזה שיש עמלק בעולם זה לא בגלל שהקדוש ברוך הוא יש בעיה עם עמלק אם הוא היה שונא את הכלב היה מעיף את הכלב אבל הכלב הוא שליח שלו אז שאלה שליחות למה אנחנו צריכים להילחם בכלב אבל הוא שם את הכלב כדי שילחם עשיו שליח למה אבל אומרים מלחמה להשם הרב זה לא לא אומרים מלחמה לישראל אומרים מלחמה להשם נכון שהכלב מפע להשם נכון אבל מלחמה להשם בעמלק זה מלחמה שהוא ממנה אותנו לשליחים הוא שם את עמלק כדי שאנחנו נהיה שליחים שלו למלחמה בכלב ואת כל המנגנון הזה הוא שם בשביל התהליך הפני ממ שלנו עכשיו אני רוצה לגע בנקודה העמוקה בעצם יש פה שאלה לנסות את השם כמו שהיה ברפידים שרפו ידי מן התורה זה בוודאי לא בסדר אבל התורה לא אומרת תזכור שלא לנסות את השם וזה מה שמדגיש המדרש את מה צריך לזכור שזכייה זה אומר תוקף התודעה בלא הפסק ש לגבי הניסוי במסע אתה צריך שיהיה לך ידיעה כללית אל תנסה את השם אבל לגבי העמלק אתה צריך תוקף הזיכרון שלא יהיה שכך זכור אל תשכח זה גם חיובי וגם שלילי למה אומר כי באמת אם אתה רוצה נהל נכון את היחס שלך לרפוי ידי מהתורה אז אתה צריך לעסוק במלק ולא ברפואי ד מהתורה כי אמלק מחדד את שאלת מסע המריבה ועכשיו נסביר את המנגנון איך עמלק מחדד את שאלת מסע ומריבה ולכן הוא האמצעי לעמלק בוא בוא בואו נתקדם לעמלק יש כישרון מיוחד במינו מה הכישרון של עמלק הכישרון של עמלק זה העצמת החולשות עמלק מזהה חולשות וגם חולשה קטנה הוא יודע לעשות ממנה עסק גדול להרחיב את החור ולקרוע את הבגד הוא לא החיסרון הראשון הוא העצמת החסרונות ולכן ויזנב בך כל הנכשלים אחריך ואתה איפה יגיע אז מה הוא עושה הוא מזנב כלומר הוא מזהה איפה יש חולשה הוא חודר דרך שמה והורס את כל המערכת עכשיו אם זה מנגנון מוכר לנו שכשיש חולשה היא עלולה לגרום ל משהו הרבה יותר גדול מאשר ה מיקום הפרטי המוגבל שלה בהתחלה בוודאי ערורי עבירה קשים מה ערורי עבירה קשים ערורי עבירה קשים מעבירה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהייה בדברו אמן אמן אנחנו בדור של התמכרויות התמכרות זה בדיוק אמלק מאיזה בחינה שהסיפור של התמכרות הוא שאם אדם נוטא לאלכוהוליזם אני שונא אלכוהול מורד קטנה אתמול ה מה אתמול זה מצווה מצוות עושים גם אם אתה לא אוהב פורים הרבה לא קצת קצת הרבה אנחנו עושים מצוות עושים מצוות ופורים וכיוון שזה מצה כל כך חשובה גם מרחיבים אותה לעבר אבל אם תשאל אותי בא לי וטקה מה לי לבודקה מהני השם של רוסים היקר אז אני אין לי שום נטייה לזה אבל אני מדבר על המנגנון של מי שיש לו נטייה לזה ומה המנגנון המנגנון הוא שבהתחלה האדם אומר לעצמו רק טיפה אחת וטיפה אחת לבבו נגמרת בעשרה בקבוקים שהם לא מספיקים שמחפשים את ה באח ריהם זה המנגנון וזה בדיוק אמלק כלומר הוא לוקח חולשה מאוד קטנה והוא אומר לך תיגע באלכוהול טיפה השר אני כבר אסד את אתה אתה לא צריך קח דרכו של יצר הרע בהתחלה הוא אומר לך תעשה דבר קטן ומהקטגוריות גומר באיסו הוא אומר לך רק יין של קידוש ואחרי זה אתה מתגולל בכי מי ש אלכוהוליסט יודע את זה היטב רק יין של קידוש אתה גובר את הסיפור כ הוא מתחיל הוא מתחיל במצווה וגומר בדברים נוראים עשו זה נכון בכל עבירה כל עבירה בהתחלה אומרים לך בקטן אולי אפילו בהתר אולי אפילו מצווה ולמשל יש מצוווה לדעת מה קורה בעולם דאגה לעם ישראל אז יש מצווה לקרוא חדשות כן אבל יש התמכרות למצבה הזאת עכשיו אדם אומר למה אני הולך לקרוא חדשות זה חשוב להתפלל יש כאלה שברגע שהוא נגע בלקרוא חדשות גמרנו אין לו ילדים אין לו אישה אין לו אין לו חיים אין לו עבודה מחר נגמר העולם עכשיו הוא יש כאלה שלא מתמכרים לזה אני מדבר על התהליך של ההתמכרות עכשיו למה בא תהליך ההתמכרות לכאורה זה אסון נוראי תראו לכם עולם בלי התמכרויות אתה שותה טיפה ויסקי אתה אלכוהוליסט אתה שתם טיפה ויסקי זהו לא יותר ונרגע היה העולם הרבה יותר טוב אתה רואה חדשות מה שצריך ונרגע לא קורא את אותה ידיעה בשבעה אתרים כאילו יש איזה חידוש כל פעם אתם מגים לחדש שהם התיקו אחד מהשני את רוב המלל אבל בכול זאת אתה צריך לקרוא לודי שגם הפעם זה כך הבעייה שזה יכול להיות אתה עושה מצווה אחת ואתה נרגע ולא תעשה יותר אתה אומר גם למצווה זה ככה מצווה גוררת מצווה תנסה זה לא יש מידה שזה לעומת זה עשה אלוקים אבל נחזור לענייננו אתה מתרץ שכיוון שהיינו צריכים את זה בטוב אז נלה צ לשלם את המחיר של הרע אבל צת אמת תץ תירוץ אחר כי אפשר היה להגיד שבטוב זה פועל ככה וברע זה פעל אחרת למה זה פועל כך ברע כומר אם נגיד שלשת ויסקי זה אסור לא כל שתיית ויסקי זה אסור אבל בואו נדבר על חטא אדם חוטא בגבוה עכשיו ברגע שהוא חוטא בגאווה קצת אז הוא מדרדר עמלק עושה מזה טון של עבירות ולא שהוא מסתפק שמה רק שכ אתה לא יכול לעמוד בזה יותר אז מה התכלית של העניין הזה שאם כשיש לך טיפה אחת זה יגמר בגלון אז אתה נאלץ להישמר גם מטיפה אחת אז מי שרוצה להציל אותך מהאיסור של טיפה אחת יוצר מנגנון כזה שברגע שיהיה לך טיפה אחת אתה תתגלגל לגלון עכשיו נכון שבהתחלה גם תשלם את המחיר וטיפה אחת ותתגלה גלון וטיפה אחת תגלגל גלון אבל אחרי שאתה תבין היטב את המפה שכל פעם שיש טיפה אתה מתגלגל לגלון שלם אז אתה תאלץ להילחם על זה שאף טיפה אחת לא בשום פנים ואופן ומר זה זכרון עמלק בשביל רפידים עמלק שבחוץ הוא לא מעניין ו המלך שם את הכלב בשביל שלא יפרצו את חומה אפילו לא פרצה קלה לא חור קטן פרצת החומה עדיין לא עושה תחושה שזה אסון נוראי אבל כשהכלב נושך זה אסון וראי אם אתה רוצה לזכור את הפרצה בחומה מה יחדד לך את הזיכרון הכלב זה מה שמתכוון המדרש יש פה חור קטן ויש פה מפולת גדולה והמפוחית זה מנגנון מופלא לשמור על שלמותו של הטוב ושלא יהיה בו שום חיסרון אפילו קל שבקלים כי אם כל חיסרון קל שבקלים מוביל למפולת אדירה ולמצב נוראי אז אני חייב שלא יהיה לי כאן שמקים אחרת מה הייתי אומר לא נורא ניתן ליצר הטוב את שלו קצת ליצר הרע את שלו והכל בסדר מה רע אבל כל אחד יודע שברגע שהוא נותן קצת ליצר הרע היצר הרע נדמה לכלב וזל אומרים מה זה כלב מה אומר כלב הב הב הוא כל הזמן רוצה עוד עוד עוד עוד זה התמכרות הוא לא עצר אין אצלו גבול אבל זה לא עניין של סיגופים התורה לא עודת סיגופים כ לא נקרת בכלל זה כבר זה כבר לא המצוות לא ניתנו באופן שאנחנו סובלים ומדורי אתא יש רק צום אחד במהלך כל השנה שהוא עטוף בכזאת רוממות וכזאת זכות עצומה של כפרת כל העוונות הלוואי שנזכה למין עשירית מאית מעלת היום הזה שכל הבונות מתכפרים מי יכול לאכול אבל חוץ מזה אין בתורה להפך רבי יהודה לוי זה חלק מ גודל קדושתו הטהורה של הכוזרי שהוא אומר לך התורה ציוותה על 54 שבתות בשנה ועל יום כיפור אחד על מועדים וכל המועד הרבה יותר מאשר על א יום כיפור התורה לא רצתה צומות להפך כל הזמן הא אומרת לטוב לך דגנך תירושך יצריך התורה רוצה חיים טובים בעולם הזה ובתנאי שאין שמה אפילו בדיל של ניקור לשורש של העולם הזה ולכן עכשיו יש צום שמעתם שלושה ימים מארגנים בעולם צום איזה רבנים תלמידי תלמידי הרב אשלג כבר 20 אל אנשים חתמו על זה שהם יצאו מ שלושה ימים בשבוע הבא יב יג יא יב יג באדר כמו הצום של אסתר היא צמה את זה בניסן אבל א אנחנו לא התחנכנו שצוות זה א' לא התחנכנו שהמצב הוא קטסטרופה המצב הוא מצויין ברוך השם עם ישראל חזק עברנו שמונה שנות אובמה בשלום יצאנו מזה בסדר נכון היה ככה כמה בעיות לא כל דבר אנחנו שמחים אבל מי שזוכר את תחילת ימי אובמה א אנחנו שמחים שהכלב הזה הולך ו אסור שרפו ידינו ואנחנו כלב לא חס וחלילה ו אנחנו לא מגנים תאומות עולם אבל כאילו הוא מזכיר לנו מה אנחנו צריכים לעשות במובן הזה של הוא הזיכרון שלנו הוא הולך ואנחנו צריכים להישמר מצבנו טוב בהרבה מאוד פרמטרים המצב שלמדינת ישראל הוא מצויין יש חשבון שלקח לעצמו פעם בשנה לקראת יום עצמאות עוד מעט זה הוא מוציא דוח ענק מדהים אי שומר אותו אצלי בשולחן עבודה תמיד שמור לי דוח ענק על מצבה המופלא של מדינת ישראל איזה רואה חשבון אני לא זוכר איך קוראים לו אה יש עיתון שכל הזמן שומר על הזה מי שרוצה באינטרנט הכי טוב שאני קורא זה מידה שמעתם על האתר מידה הדבר הכי טוב שיש בימין בעיני כל הזה הוא הדבר הכי טוב אנשים עושים שם מחקרים רציניים עומק ימין חיובי בטוח מדהים הבן שלי כותב הבן שלך אה תמסור לא ישר כוח איך קוראים לו חננאל חננאל שכל מדור ש תמסור לשכוח באמת אנחנו בוטחים אנחנו ממשיכים ו למה הבאתי את כל זה הול החיובי החיובי הצח או צום שלושה ימים אז אנחנו לא אני לא שותף לזה עם ישראל הוא עם שמח בוודאי כשההוא חוזר לארץ ישראל המצב הוא לא קטסטרופה ולא צריך אנחנו צריכים לשמוח לשתות לצהול לצום במידה בלחוד תענית אסתר זה וודאי צום שמח למה זה היום של הניצחון תענית אסתר זה היום של הניצחון אז אתה צם מתוך תחושה אתה צם ככה וצם מנצח אז לעשות מזה שהמצב הוא קטסטרופה אני לא שותף לדבר הזה למרות שאנשים מאוד קרובים אליי נמצאים שמה אבל אז נחזור לעניינינו בעצם שכירת המל זה שכירת המנגנון לא זה חיירת הגון שעלול להיווצר אם תיקח טיפה ומה שזה יוצר זה יוצר הבנה אמיתית מה היא הטיפה כי אם זה טיפה אז למה צריך גלוון בשביל להסביר אותה אלא שבאמת טיפה היא לא טיפה טיפה היא באמת גלון בגלל שהקשר עם השם יתברך הוא כל כך יקר שכל טיפה בו היא שוקלת לאן ארוך יותר מגלון רק למה שאנחנו יכולים לקבל בכלים שלנו גלון הוא המשל הוא ה ור הסברה כדי שנבין מכוון שהגל הזה מספיק בשביל הבנה לא צריך מעבר לכך אבל האמת היא שכל טיפה היא קריטית ולכן כשהקדושים כאשר ניסיתם אז הוא אומר לך את כל טיפה של ערעור בקשר באמון בביטחון בשם ובעבודה את רצון השם כל טיפה יקר ר מפז והגון הוא נועד להסביר לי כמה חשובה הטיפה הזאת וכיוון שטיפה כל כך יקרה אז הקדוש ברוך הוא בונה לנו מנגנון שידד את זה ולכן יש בעולם כוח כזה שפעם הוא היה אומה לא אומה ממש הרי אין להם ארץ ואין להם אבל הוא היה שבט קוזקים כזה מרושע מאוד וא אחר כך בא סנחריב ביבל את האומות ואחרי המן נעלם הכל אבל הכוח העמלקי שעדיין אנחנו צריכים לזכור אותו למרות שאנחנו לא מוציים אף אמלקי ברחוב הכוח אמלקי הוא זה שיש מציאות עולמית כזאת שכל טיפה חולשה עלולה ליצור קטסטרופה ווזה מלמד זה לא א כישלון במציאות וחוסר הצלחה לנהל אותה נכון להפך זה עומק הטוב של המציאות שהיא כל כך בהנהגה האלוקית דוחקת אותנו להכיר במעלה של כל טיפה טוב שהיא אומרת לך אם אתה מוותר על טיפה טוב תבין לאיזה קטסטרופה אתה הולך וזה מסביר לך כמה יקר כל טיפה של טוב וזה ה משל של המדרש שעמלק הוא רק המנגנון שהתהליך הפנימי הוא העיקר ומה התהליך הפנימי שהדבק האלוקית יקרה עד שכל נקודה הכי קטנה בא היא בעלת משקל עצום והשיקו של זה זה אמלק פלאות ב זה לומד זה מה זה כן הזה לומד זה לא כל כך כי כש אתה עושה טוב אתה רוצה עוד טוב אז אתה לא שם ליבך עד כמה כל טיפה הם בעלת משקל אדיר אתה יכול להגיד דבר גדול הוא גדול ואני אעשה עוד גדול אבל להכיר שכל קטנטן הוא בעל משקל אדיר זה דווקא הרע הוא ממד עומק שמחדד יותר מאשר מצווה גוררת מצווה עבירה גוררת עברה מחדדת זה יותר מאשר מצוו גוררת מצוה לכן השמחה הכי גדולה בשנה זה דווקא במחית המלא כאילו בסור מרה יש שמחה יותר גדולה מאשר טוב השם סיוע רגע רג שניה יש בקרבנו עם עין טיפה שאס השם אני אשאל אותך אם רואים עמוד ענן עמוד אש הם שואלים הש השם בקרבנו לא לא ברור שהם ידעו שיש השם אבל לא ידעום בקרבנו כי אומרים מה הוא רוצה מאיתנו הוא רוצה שנחייה או לא רוצה שנחיה אוהב אותנו לא אוהב אותנו זה שאלה אחרת טוב זה יש הרבה שיעורים על זה הנושא זה דווקא אנחנו מעריכים בו הרבה מאוד אבל הפשט הוא שכל טיפה של ספק האם השם אוהב אותי לא האם יש השם זה הם רואים לי נגד עיניהם זה לא בכלל לא יעלה לדעת שזה מה הם שאלו הם לא שאלו יש השם הו עין אלא יש השם בקרבנו כל ספק הכי קטן באהבת השם אותנו זה הספק פה אל זה נושה לשיעור אחר ג מספק שמו קטן מספק אמ יש מישהו שיכול לשלוח ליזה וצ