הרב יהושע - שפת אמת על פרשת בהעלותך - ג' סיון התשע"ו

אתות טיפה יש לי עוד ח חבר ובצ סוגיה חשובה טוב צחתי לכולם אנחנו נמצאים בפרשה שהפתיחה שלה א מופיעה פעמים רבות בתורה כל כלי המקדש עניין המנורה חוזר על עצמו באופן ייחודי ואחד מהמהם זה פה בפרשה שלא מוזכר שום דבר אחר מכלי המשכן מעבודות המשכן רק עבודת המנורה בעלותך את הנרות חזל מביאים מדרש מופלא על עניין המנורה הזאת נתחיל מהמדרש שמובא פה [מוזיקה] בהתחלה אומר המדרש ככה דבר אחר בעלותך זה שאמר הכתוב זה מה שמובא כאן בהתחלה בדיבור המתחיל אל מול פני המנ ירו במדרש משל למלך תר לז בעמודה השנייה אז אני רוצה לקרוא קודם את המדרש הזה בפרק טו סעיף ח דבר אחר בעלותך זה שאמר הכתוב גם חושך לא יחשיך ממכה לילה כיום יעיר חשך כהורה ולנו אומר בעלותך כלומר אצלו יתברך הכל מואר אין חושך שמה אז למה הוא אומר לנו להעיר את הנרות באמת וכי בשר צריך למעלה אז למה הוא לא אומר לנו להקריב קורבנות וריח טוב צריך למעלה אז למה הוא אומר לנו להקטיר כתורת מה זה קושייה על המנורה זה קושיה לכאורה על כל עבודת המקדש בכל ענפיה אבל יש פה הבדל גדול בין עבודת המנורה לשאר העבודות שאר העבודות העבודה מבטא את המסירות שלנו ולבטא מסירות כלפי מעלה אותו דבר מובן כלומר אם אני מקריב קורבן אני אומר בעצם אני הייתי צריך לחזור לשורשי אני הייתי צריך להיות הקורבן קורבן לא בן של התקרב אלא במובן של קרבה ושייכות אני שייך לשמה ואני הולך לשם כי זה מקומי הקטורת היא כמו הקורבן של בשר ודם אבל ששייך לנשמה כתוב שריח זה איבר שהנשמה נהנית ממנו חוש שהנשמה נהנית ממנו אז אני מקטיר קטורת אני מוסר את הנשמה לקדוש ברוך הוא לא את הגוף אבל מנורה זה לא ככה מנורה לא בא למסור את השמן למעלה מה המנורה בא לעשות מתי מדליקים את המנורה בלילה לפנות ערב לא כמו קורבנות שזה במהלך היום וקטורת זה בבוקר בערב וכש אתה מקטיר זה הזמן לא אתה מדליק לפנות ערב בשביל שתהיה מנורה כל הלילה וכל הלילה מי נמצא במקדש אף אדם לא ימצא שמה כולם יוצאים החוצה אסור להיות במקדש בלילה יש שומרים הכהן מדליק יוצא החוצה ומשאיר אור כל הלילה במקדש אז מי משתמש בזה לכאורה הקדוש ברוך הוא זה לא בשביל להתמסר אליו ולחזור לשורש אלא בשביל שיהיה אור אצלו אנחנו יוצאים אז שיהיה לא אור אז על זה שאלו חזל מה זה שך להגיד דבר כזה זה לא דומר לכל העבודות אחרות כן חנני שקופי שקופים אטומים אבל א' במשכן לא היה בת גם שמה צריך לברר מה הפשט לחזור לננה גם ביום ב זה מחלוקת מחלוקת אבל לפחות זה היה כללי תו כלומר שהכמות שמן היייתה כללי תבת ארוקים ואחרי זה יש נ מערבי ששאלה עד מתי הוא דלק עד הלילה שאחריו אדום לבאה עולם לא ניכנס לסוגיה הזאת אבל עניננו ברור שעיקר זמן הנרות ולילה ויום מי צריך נר אז הוא אומר למה הדבר דומה למלך ש היה לו אוהב אמר לו המלך תדע שאצלך אני סוד אלא לך ותקן לי כלומר אני רוצה לבוא אליך ביום פלוני אז לך תחיל סעודה הלך אוהבו והתקין מיטה של אדיוט מנורה של אדיות ושולחן של אדיות שיהיה למלך כשהוא בא כיוון שבא המלך בא עמו שמשים סבבו מכאן ומכאן מנורה של זהב לפניו כ הוא בא עם בפמליה והפמליה כולם מחזיק כמה מנורות כל מנורה שלו רק הקצה אתה מוריד טיפה זה שווה יותר מכל הבית של האדיוט פי כמה וכמה כיוון שראה אוהבו את כל הכבוד התבייש והטמין את כל מה שהתקין לו שהיה הכל דיוטות אז אומר מה אני אתן למלך דבר כזה תראו עם מה הוא בא מה זה בכלל בלי ערך אמר לו המלך לא אמרתי לך שאצלך אני סועד הוא מגיע אין כלום הכל ריק והמלך אומר לו אני אמרתי לך שאני בא ותתקין איפה זה למה לא התקנת לכלום אמר לו אבוא ראיתי את כל הכבוד הזה שבא עמך ונתבשר אתי כל מה שהתקנתי לך שהיו כלי אדיות א אני הכנתי אבל פתאום הבנתי שאיין בזה ממש שזה ביזיון יותר מאשר כבוד אמר לו המלך וכאן בעצם התשובה ל הקושיה שלנו חייך שאני פוסל את כל כלי שהבאתי ובשביל אהבתך איני משתמש אלא בשלך וכן הקדוש ברוך הוא כולו רע שנאמר הוא נורא עם אשרי והוא אמר לישראל את כילו ני מנורה ונרות כו הוא ודאי לא צריך את זה אבל הוא רוצה להשתמש בשלנו הוא מלא הורה והוא רוצה שדווקא אנחנו נעיר לפניו כומר מה התירוץ פה שזה לא עוד סוג של קורבן וקטרה באמת זה דרך שבה אנחנו מאיירים לפניו יתברך אלא שהוא יתברך רוצה ב הערת למרות שהוא מלא אורה עכשיו בואו נראה את השפות אמת על המדרש זה ש מוצא פה עוד כמה מרגליות נפלאות שלא נראים במדרש על פניו אלול פני המנורה יירו ובמדרש משל למלך שהוכן לסעודה בדותות וכשבא המלך עם כבוד גדול התמי אדיות כליו וציווה המלך לפסול כליו ולהשתמש רק בכלי אדיות וכולי בור העניין שעל ידי זה הביוש עצמו שראה והרגיש שצריך להטמין כליו על ידי זה שימש בהם המלך אומר המדרש לא מסביר רק את המסקנה אלא גם את התהליך כלומר שאם היה רק המסקנה שהאידיוט אומר המלך בא יש לו מנורות של זהב מסובבים אותו מכאן ומכאן אבל אני יש לי מנורה של אדיות חביבי ב תראה מה יש אצלי אז זה המלך לא יכול להשתמש בשב במצב כזה למה כי אין פה אהבה בין למלך האידיוט הזה הוא גם והוא חושב שהמלך והוא זה חברותה כלפי מלכה כאילו הכלים שלי באמת ראויים למלך אז זה אי אפשר להשתמש אלא מה קרה שמה שהאידיוט יתבייש והטמין ודווקא הביוש הזה הוא חלק של התהליך מפני שהאידיוט על ידי הביוש מבין את הפער לא רק זה אם האדיוט כאילו אנחנו מציבים את הבושה כתנאי שהאידיוט יבין מה קורה פה בכלל אבל האמת היא שיש בזה משהו עוד הרבה יותר חריף וזה שאם האדיוט לא היה מבין מה קורה פה והמלך היה מוותר ומוכל על כבודו וא אומר לו בסדר אני משתמש בשלך אתה לא מבין אתה אבל אני משתמש בשלך אז לא היה בזה אהבה כל כך גדולה למה כי אתה וזה לחנו חברותה אז כשהמלך מכל על כבודו כאילו הוא בא בלי כבוד מלכותו לשכון אצל האדיוט מלך בלי כבוד מלכותו שב שכון אצל הביות זה לא מעלה כל כך גדולה אבל כשהמלך אומר לו אתה הבנת נכון באמת יש לי לין ארוך מאשר יש לך ולכן אתה צודק שהיית אמור לסלק את שלך ודווקא מחמת זה אני חפץ בך אז האהבה שמתגלה היא הרבה יותר גדולה זה לא רק שהאידיוט האדיוט הוא כלי כי הוא מבין את המערכת גם אהבה יותר גדולה כי הפער נוכח בתוך המפגש אז בואו נחזור עכשיו באור העניין שעל ידי זה הביוש עצמו שראה והרגיש שצריך להטמין כליו על ידי זה שימש בהם המלך עכשיו ניקח מזה לכל המצוות כולם יש טעות גדולה בעבודת השם שצריך תיקון בשבילה מה הטעות בא עובד השם רוצה לעשות מצווה אנחנו עכשיו לומדים תורה עובד השם רוצה לעשות מצווה אז מה הוא אומר אם התאמצתי ועשיתי יש לי פה קלף חזק אז אם אדם אומר מה שאני רוצה זה מסחר ומר אני עשיתי עבודה אתה תיתן לי את גנך ירושך וצריך תיתן לי עולם הזה תיתן לי עולם הבא מגיע לי תמורת ה נתינה שאני נתתי זה בכלל מזה לא מדברים בכלל זה לא עבודת השם זה עבודת עצמו משוכללת זה אדם עם חוש מסחרי מפותח כלומר מה זה אדם עם חוש מסחרי לא מפותח זה אדם ש רוצה לצבור מיליונים מיליארדים אז יש לו חוש מסחרי אבל לא מפותח למה כי הוא סוחר בדבר שלא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו הוא יכול להיות פה מיליארדר כשהוא ילך לקבר התולים יכלו אותו באותו עוון כמו אחרים אין הבדל לא ישאר הוא לא יכול לדאוג להגנה מפני התולים בגלל שהוא היה מליארדר פה לא לא הלך אחרו כבודו אז איך אדם שומר מה זה חוש מסחרי אני שמעתי אתמול מאיזה מיליארדר אחד שאמר מה זה בורסה בורסה זה הדרך להעביר את הכסף מאנשים שאיין להם סבלנות לאנשים שיש להם סבלנות אדם צריך כשאתה מסחר צריך להיות סבלנות כשהעסק בירידה תחזיק את כל הקלפים כשהם יעלו אתה איתם אם כ ידע את המוכר אז עם מה תעלה לא זה לא קונץ פשוט לעשות את זה אחרת כולם היו סבלנות אבל צריך לדעת להחזיק סבלנות השאלה עד כמה יש אדם שהסבלנות שלו זה המשבר לעבור את המשבר של הבוסה יש אחד שהסבלנות שלו זה לדעת שהעיקר הנצחי הוא בכלל לא פה זה סכר אדם רוצה לעבוד את השם זה שהוא יודע שהוא משמש לפניו יתברך לא אכפת לי אם אני ארוויח מזה או לא העיקר זה לשמש לפניו יתברך אבל גם כשאתה רוצה לשמש לפניו יתברך וזה עיקר המוטיבציה שלך והעיסוק שלך עדיין אתה יכול לשגות באשליות שמה שאתה עושה הוא בעל ערך שאתה באמת יכול ראוי לשמש לפניו יתברך אז אומר המדרש מה תעשה את כל המאמצים שבעולם הגשמיים הרוחניים הנשמתי תהיה הצד חליון תהיה הכהן הגדול בכבודו עצמו לא הממשיך של אהרון הכהן הכהן הראשון הגדול מכולם אתם יודעים שאנחנו היום אומרים השר קידשנו בקדושתו של אהרון רק על מצווה אחת אבל בבית המקדש כל הזמן היו מברכים את זה ולא היו ארים אשר קידשנו בקדושתו של כהן גדול אלא בקדושתו של אהרון כי גם מי שלא כהן גדול הוא מצא צב של הכהן הגדול הראשון של של אהרון הכהן אז כל פעם שהיו עושים עבודה במקדש היו מברכים אשר קידשנו בקדושתו של אהרון ככה היו מברכים על עבודת המקדש שהיום נשארה לנו ברכה אחת כזאת זה בברכת כהנים כהנים עושים כהנים גם בשדה ולא רק במקדש אז יש קדושתו של אהרון אז אהרון הכהן בכבודו ובעצמו עושה מצווה זה כלי אדיוט מה נכון שלעומת כהן אדיוט לעומת ישראל ן גדול הוא למעלה מעלה אבל ומת הקדוש ברוך הוא אין הפרש בכלל בין כהן גדול לאדיט הכי גמור אז כהן גדול בא בכוונות הכי טהורות הכי נפלאות אז מה זה נותן מה זה אתה לא אתה לא עושה כלום אלא מה שהקדוש ברוך הוא אומר אני רוצה שאתה תעשה זה איזה אהבה שמקלקל את את השורה כי השורה היא להתבייש הבושה זה הבנת הפר ואהבה מקלקלת את השורה ואומרת אף על פי כן אני רוצה שאתה תעשה זה נכון לכהן גדול בעלותך את הנורות זה נכון לכל מצווה נר מצווה שכל מצווה שאדם עושה הוא צריך לדעת שלעשות מסחר זה זה בושה וכלימה אבל לשמש לפניו יתברך זה באמת זה תכלית כל התורה והמצוות האמיתית וזה זה ב מה שמביא בסוף סוף הכבוד לבוא זה גם מביא את הוי למזה ולמב ש במינה לא בשמאלה אושר וכבוד אורך ימים ממנה בשמלה אושר וכבוד אמ שבסוף זה גם הביא את כל השפע למה כי מי שמשמש את השם יתברך אז ממ דבק בו כל האור האלוקי אבל להגיד שמה שאני רוצה זה את האורך ימים ואת בשמאלה את האושר וכבוד זה לא עבודת השם אמיתית אבל אפילו מי שעובד עבודת השם אמיתית מה אתה מי אתה ומה אתה שתעבוד אפילו אם אתה כהן גדול אפילו אתה אהרון הכהן ורק האהבה שקדוש ברוך הוא אומר אני רוצה את הנר שלך וככה כל מצווה שלנו עכשיו לומדים תורה זה מצוות עושה מדאורייתא כל מילה ומילה אנחנו יושבים בארץ ישראל זה מצות עשה מדאורייתא וכל המצוות האלה באמת אנחנו לא רואים לשרת לפניו יתברך רק הוא יתברך חפץ בנר הזה שאנחנו מדליקים וזהו שכתוב למול מה זה למול פני המנורה שצריך הכהן הבות לדע כי כלל המצוות הם רמזים להרות העליונים זה הכל אל מול פני המנורה המנורה הכוונה האור האלוקי שמ ועל ידי זה מתבטל כל מעסו בבושה והכ ל הבורא יתברך שמה מה קורה פה בעצם מנורה שאני מגיש היא לא בעלת ערך אבל הקדוש וך הוא נותן לערך ואז עכשיו שאני עושה מצווה אני עושה משהו שהאור שלו הוא לא אור של ההדלקה שאני עשיתי של הגשמיות שיש פה אלא אור של האהבה האלוקית שפורצת את הגבולות ורוצה שאני יאיר לפניו והאור הזה הוא האור של המצווה זה מול פני המנורה כי המנורה זה האור האלוקי ועל ידי זה עצמו יש עליה ויחד רוח על ידי המעשים שלמטה כלומר כשאדם יודע שמה שאני עושה מצווה זה מפני שהקדוש ברוך הוא פרץ את הגבולות ואהבתו ובא לשכון בתוך מעשה די למרות שאינם בערך זה באמת המצווה שהוא מוציא מכיר בת אלוקיות של המצווה כי לעשות את המצווה מצד היכולת והמאמץ שלי זה בזה אפילו יהיה המאמץ של אהרון הכהן זה לא בא לרך וכביכול פוסל הקדוש ברוך הוא העליונים לחיבת התח חתונים מי זה הפמליה של מעלה המנורה של זהב זה עבודת המלאכים זה עבודת ה שרפים זה שאצ ריבי רבן שמשוני שמשמשים אותו בלמעלה אז זה השמשים מי זה השמשים ריבי ריבן שמשונה כתוב על המלאכים הם השמשים אבל הוא אני לא רוצה את כל אלה כל האורות של המלאכים אני רוצה שהאדם האדיוט שהוא האהוב שלי הוא ידליק לפני של אדיות של א נו מה מה אנחנו מדליקים כל המעשי המצוות שלנו של אדיות הלוואי עפר תחת כפות רגליו של הארון הכהם הלוואי ש זה המדרגה הכי עליונה שאנחנו יכולים פעם צדיק אחד אמר שכל יום ם הוא השתוקק שהלוואי שיהיה לו טיפ טיפה מהדבקות האלוקית שהייה לאדם הראשון בשעת החטא בוא בואו נמשיך בוא מדרש השם חפץ למ צדקו כמה פעמים כתובה פרשת הנרות זה מה שהזכרנו בהתחלה שפרשת הנרות היא מיוחדת שהיא כתובה כמה וכמה פעמים למה מפני שבפרשת הנרות נרות דווקא יש גילוי של מה היא מצה בכלל שזה לא כמו שאתה מוסר את עצמך לשם תברך זה עניין אחד ואפילו תמסר את עצמך לגמרי זה לא נתינה אמיתית כי זה כלי ד יצות מה מגלה את הערך של הכל דווקא המנורה ללכן היא מוזכרת כמה וכמה פעמים פירוש כי בוודאי בשורש המצווה למעלה יש כל אלה האורות וסודות הגנוזים בכל פרשיות התורה שמדברים מהמצוות הם שייכים לאותה מצווה אך כי אין בכורח תחתונים להשיג כל זה כלומר למה המנורה כתובה כמה וכמה פעמים כי מה שכתוב בתורה זה מה שמעיר לפניו והעניין הזה של המנורה שהקדוש ברוך הוא רוצה קלד יוטות זה מעיר אצלו וזה חוזר על זה חוזרת התורה כמה וכמה פעמים וכשבא אדם לעשות מצווה אז הוא צריך שתמיד יהיה לפניו העניין הזה שהאור העליון הוא תמיד מאיר ומי אשרי נורה והוא ודאי לא זקוק לאור שני אבל הוא מוותר ומסלק את האור העליו מפני אהבתו אותנו ומפני הרצון שנותן תוקף אלוקי ומשקל אלוקי לזה שאנחנו נעשה את הדברים בקד ותות והבושה שמה מה מה שייך שאני אעשה בכלל מצווה לכבודו יתברך מזכר זה משהו אחר אבל שאני אעשה לכבודו יתברך מצו מה זה שייך בכלל אז הנקודה הזאת היא שנותנת את הערך האלוקי למצווה לכן הקדוש ברוך הוא בטובו מסר לנו כל התורה וסודותיה הגנוזים בה כלומר שכל מילה בתורה אדם לא יכול לעמוד על האור האלוקי שבא הוא ודות אבל הקדוש ברוך הוא נתן את זה לנו למרות זאת שעל ידי קיום המצוה לשם שמיים כל אחד כפי כוחו כך מתעוררים כל האורות למעלה שכך עשה השם יתברך להיות לוין אורות ענינים במצוות אלו אז כשאני עושה משהו לא בגלל העשייה שלי יש בזה מעלה אלא בגלל האור האלוקי של אהבה שמדלגת על ההרים קפצת על הגבות ופורצת את השורה בגלל זה יש בזה מעלה וכתיב עכשיו בואו נראה יש פה עוד חשבון נפלא ש עושה סת כמראה אשר הורא את משה כן עשה את המנורה ובמדרש שנתקשה משה רבנו עליו השלום ונשאת מעצמה כן נשה מי עשה הקדוש ברוך הוא לא משה רבנו שזה אותו עניין שזה עניין שזה עשייה אלוקית ולא עשייה אנושית ונעשית מעצמה עכשיו הוא מקשה מקשה שרקתי בתורה שבצל עשא לכן התה במדרש שתמה משה רבנו עליו השלום על מצלל שיכול לעשותה אז המדרש אומר שבצל עשה והוא כן הצליח ומשה רבנו נתקשה אז קשה פעמיים א' שמצלם עשה ולא משה ב' שזה הצליח ולא היה קושי אז תראו מה פילי פלאות אונה באור העניין כי וודאי כפי מה שהשיג משה רבנו עליו השלום כל פרטי מעשה ונורא לא היה בקח אנושי לעשותה משה רבנו הוא בעל דעת עליון הוא מבין את התורה מצד שורשה אלוקי אז הוא כמו שהוא הבין את המנורה אי אפשר לבסר אדם לעשות אותו אבל מצלל הוא מאמת לא הבין כל כך אז לפי ערך ההבנה שלו הוא יכל לעשות אך בצל לא השיג כל כך וכפי השגתו השרה ברצון חנה לשם שמיים כלומר מה שהוא השיג מהמנורה את זה הוא עשה טוב אבל את מה שמשה השיג את זה א אפשר לעשות ולכך גמר השם יתברך להיות נעשה מה נעשה לא מה שצלל עושה אלא כל ההשגות של משה את זה הקדוש ברוך הוא גמר למה כי משה רבנו ידע שיש אורות עליונים שזה לא הקלת יצות פה זה לא הסיפור אלא האהבה האלוקית שמירה פה זה הסיפור אז להיות נעסה כל שאר הדברים העליונים עצבה זה רק השם יתברך זה מה שרבנו לא יכול וזהו שכתוב כ הרה שהרה למשה מה זה שרא זה שהקדוש ברוך הוא הרא אזה את המראה האלוקי שזה מצלל בכלל לא ראה זה אפשר היה לעשות כך נעשה על ידי מצלל אף שהוא לא השיג זאת כלל ואייך זה נעשה על ידי שמשה רבנו נתקשה שזה מקביל לבושה שהבנת הפער בין האלוקיות של המצווה לבין הצד האנושי של המאמצים של המצווה וזה ללמד לכל מצווה שעל ידי רצון אמיתי לשם שמיים נתקן הכל בעזרת הבורא יתברך זה לא אני עושה לקל גומר עליי כמו שכתוב לקל גומר עליי וגם זאת אמת שעל ידי ראיית משה רבנו עליו השלום שרא לו השם עשה אף שמשה רבנו עליו נת קשב לא היה יכול לקיים בפועל הועיל הראיה הרי הוא ראה את ה מעשה אלוקי כמראה אשר הרע הקדוש ברוך הוא מראה לו מראה אלוקי של המנורה אז מה זה מועיל הרי משה לא יכול לעשות את זה אלא זה הויל והכוונה של שיוכל בצל לעשותה ב הזה שהקדוש ברוך הוא יגמור על בצלן וכך הוא שהקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה של יחידי סגולה למעשה פשוטה של פשוטי בני ישראל מה זה הקדוש ברוך הוא מטרף מחשבה למעשה שהמחשבה של בעלי המחשבה מצורפת לו מעשה של אנשי מעשה אזמה מה שמשה הוראה בהר שזה מחשבות עליונות באלוקות זה הצטרף למעשה של מצלל שעשה מפל כי נראה שאיש פשוט ועכשיו תראו איך הוא הופך את כל העניין לגמרי כי נראה שאיש פשוט יכול יותר לקיים מצווה במעשה בפשטות לשם שמיים למה הוא באמת לא מבין כלומר הבושה הגדול אז הוא מבין משהו אז צריך לעשות קו אני באמת לא מבין כלום יש משהו שאצל יהודי פשוט הבושה יותרר יותר גדולה והצדיק על ידי שמשיג יותר אינו יכול לקיים מפעל כל כך כי את כל השגה שהוא מכיר אז הוא לא יכול לקיים מפועל הוא בא למחשבה אבל הוא לא בא למעשה לכן הקדוש ברוך הוא מצרף המחשבה למעשה מה זה הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה אומר שהמחשבה שלך הוא באמת בשמיים אבל אז אי אפשר לעשות את זה כי אתה מבין ש צריך להיות אלוקי אז איך אתה יכול לעשות אז הקדוש ברוך הוא נותן לך חזק למעשה ש אתת עושה בפשטות כמו ידיות צ את כל המחשבה שמדובר פה באור אלוקי של אהבה עליונה הקדוש ברוך הוא מצרף למעשה באמת שגם באדם עצמו הדעת שלו יותר מהמעשה שהוא לא יכול לעשות כמו הדעת והקדוש ברוך הוא מצרף כי משה רבנו עליו השלום הוא הדעת של כל ישראל ולכן הוא מצרף את הדעת של משה כ המעשה אשר הורה בהר למעשה של בצלב מה זה נעשת מעצמה מה שהקדוש ברוך הוא למה למה כתוב שהקדוש ברוך הוא עושה למה