הרב יהושע שפירא - שפת אמת פרשת פקודי - ל' אדר א' תשע"ו

ללו נשמתה של פי גבת רפאל אלעזר בעזרת השם חטה בגן עדן טוב אני רוצה לחרוג היום מנהגנו ללמוד צפת אמת ולעסוק קצת בפשט הפרשות סיבה פשוטה ש פרשת פקודי יש לי פרשת פקודה יש לי מהמהלך שיקר לי מאוד נראה לי גם אמיתי בפשט וגם עמוק מאוד ב תוכנו אז אני רצה לעסוק בו בסוף הפרשה ו יש ש את השראת השכינה במשכן מתחילת פרשת תרומה אנחנו עסקים בבניית המשכן כל הציווי על הבנייה בבנייה עצמה ובסוף יש את התכלית של הכל כבוד השם מלא את המשכן ובנוגע לעניין הזה יש אה אה איזה תופעה מופלאה שנמצאת בתורה בכמה הקשרים אחרים ונמצאת גם פה והיא שהתורה מתייחסת לאותו אירוע לאותו זמן במקומות שונים בצורות שונות לגמרי ולא מזכירה שיש עוד דברים מצינו את זה עוד מקומות למשל בחג השבועות התורה אומרת ש יש חג שבועות והיא לא מזכירה מילה אחת ממתן תורה למרות שמי שעושה את החשבון מיציאת מצרים יוצא לו שזה מתן תורה אבל אין בתורה שום תזכורת כזאת זה יש מתן תורה בתורה יש חג השבועות בתורה ואין את הקישור בין שניהם כאילו זה שני עולמות שנמצאים באותו זמן והתורה לא מקשרת בניהם וכך גם יש פרק א' וב בבראשית שעוסקים שניהם בבריאת האדם מספרים שני סיפורים שונים ו לא תורכים התורה לא תורחת לסנכרן בין שני הסיפורים ולענייננו ה יום של השראת השכינה מופיע בתורה שלוש פעמים כל פעם סיפור אחר זה אותו יום ראש חודש ניסן שעכשיו אנחנו 30 יום קודם החג שלו ראש חודש ניסן ויש בו שלושה אירועים שונים שלוש פרשיות שונות והתורה לא תורה אחת לסנכרן ביניהם הפעם הראשונה שזה מוזכר זה אצלנו פרשת פקודי כבוד השם עולה את המשכן אולי י שמה איזה חמישה חמשי תורה לא כל החמישה א צריך יש הנה כ אז הפעם הראשונה נמצא אצלנו ב סוף פרשת פקודי שזה באמת איזה סיום מופלא של א כל א ספר שמות ש כולו בעצם הוא שלושה רכיבים שאנחנו מגיעים פה לפסגת הפסגות במידה מרובה זה יציאת מצרים מתן תורה השראת שכינה ומפטיר של פקודי ויכס ענן אתול מועד וכבוד אדוני מלא את המשכן וכולי אותו יום נמצא שוב בפרשת שמיני כמה פרשות לקמן ושם יש סיפור אחר לגמרי והי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבנה ואומר לאהרון קח לך עגל ו כאן לא מסופר שום דבר על קורבנות רק מסופר על השראת השכינה כי ענ השם על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל משהם ולא מסופר מאומה על קורבנות רק על עמוד ענן עמוד אש ועמוד ענן בפרשת שמיני כל תחילת הפרשה מדובר על קורבנות ובסוף הקרבת הקורבנות יש סיפור ויבוא משה ואהרון אלו אל מועד ויצו וברכו את העם וירח כוד אדוני אל כל העם ותצא אש מלפני אדוני ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים ויר כל העם ויונו ויפלו על פניהם לא מוזכר עמוד הענן מוזכר אש אבל לא עמוד אש זה גם היה ביום עמוד אש היה בלילה זה לא אותה אש שמוזכרת אצלנו זה האש שעל המזבח על הקורבנות אחרי כן יש כאן את חטא נדב ואביהו שגם הוא קשור לצא אש ותאכל ולא מזכירים שום דבר מפרשת פקודי הפעם השלישית נמצאת בפרשת נסו ובמדבר בפרשת נסו יש את כל הקורבנות של הנשיאים אחד אחרי השני ובסיום קורבנות הנשיאים כ כבר בפתיחה וגם בסיום ויא ביום כלות משה להקים את המשכן וימשך אותו ויקדש אותו ואת כל כליו והקריבו נשי ישראל והביאו את קורבנם ותודה רבה וכאן מוזכרים כל הקורבנות של יים ולבסוף זאת חנוכת המזבח ביום השח אותו מת נשיאי ישראל כרות כסף 12 מזה כסף 12 12 וכולי ובסוף כתוב ובבוא משה אלל מועד לדבר איתו וישמע את הכל מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו ומה אם כבוד השם עלה את המשכן בעמוד ענן אין ומים קורבנות של אהרון אין כלומר יש לנו שלוש פרשיות מדברים על אותו יום על אותה השראת שכינה כל אחד מספר חלק אחר ומתעלם לגמרי מה חלקים האחרים יש פה איזה תזכורת עלק בנשוא בקו שמה כתוב ויישם את מסך הפתח המשכן ואת מזבח העולה שם פתח המשכן ה מועד ויעל עליו את העולה ואת המנחה כשר צשש כן מי מי אלה ולת התמיד מנחת סחים משה כ משה אבל בשמיני זה אהרון גם הקטורת בשמיני זה אהרון ברוך אתה אדוני אלוהנו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אמן אני רוצה רגע במילה אחת להתייחס לתופעה ואחרי זה תופעה כמו שאצלנו למה בכלל תורה מציינת בפרשיות שונות את אותם רואים בלי לסנכרן כי לסנכרון יש חיסרון גדול סנכרון מעביר עולם צבעוני לצבע אפור כלומר שהוא לא נותן לכל צד את הבלדות והחדות שלו ן הסמח יכו להות ות כן א' תשים את זה באותה פרשה למה אתה בכלל מחלק את זה לשלוש וגם אם אתה מחלק את זה לשלוש תגיד באותו יום שהיה קורבנות הנשיאים והיה קורבנות של אהרון אז היה השראת השכינה וכשאתה מזכיר את הארון תגיד באותו יום של השראת השכינה והיה קורבנות הנשיים עכשיו אני אספר לך חלק אחר לא כל חלק מסופר כאילו אין משהו אחר ונראה לי שהשרה הפשוטה נותנת שהתורה מתעלמת בחלק מהפרשות בהקשר אחד מהקשרים אחרים כי היא רוצה לתת לכל לכל חלק בלעדיות לגמרי זה שבאותו יום קראו כמה דברים שכל אחד בעל משקל בלדי זה יצא לך מסך הכל אתה תלמד את התורה תראה פה תראה פה תראה פה תעשה את החשבון ויצא לך שבאותו יום היו שלוש מעמדות שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו הוא שייך לפרשיות אחרות הוא נמצא באזור אחר אחד בשמות אחד בויקה אחד במדבר והוא בעל איכות ואפיון שונים לגמרי ואנחנו לא מערבבים אנחנו לא מערבבים כי לכל אחד יש את המעלה שלו עכשיו אני רוצה לעסוק בהקשר שלזה אצלנו מה המעלה שיש לכל פרשה ואולי לפני שאנחנו מדוברים על מעלה של כל פרשה נדבר רוצה לדבר על עוד שלישיה שנוגעת כאן לעניין דיברנו על כך שבפרשת פקודי אנחנו פוגשים את השראת השכינה במשכן וכבוד השם מלה את המשכן ולא יכול משה לבוא אל הול מועד בפרשת שמיני את הקורבנות ואת אהרון הכהן מקריב ואחר כך אש על המזבח ויורדת אש מלמעלה ואר כלם רונו ובפעם השלישית קורבנות הנשיאים ובסופם משה נכנס וכל השם מדבר אליו מבין שני הקרובים אני רוצה להוסיף פה עוד הקשר וזה שבעצם יש כאן גם שלושה גיבורים אני רוצה לגעת בגיבור שלנו של פרשת פקודי הגיבור של נשוא הוא ודאי משה רבנו כי כל השם מדבר מבין שני הכרובים זה היה רק למשה רבנו גם כאהר הכהן זכה להיכנס לבית קודשי הקודשים ביום הכיפורים הוא לא שמע כל השם ידבר שכל השם ידבר מבין שני הקרובים יש רק איש אחד ששמע משה רבנו ועוד נעסוק בזה פרשת שמיני בעצם הדמות העיקרית הייא אהרון הכהן הוא המקריב את הקורבנות הוא אבי הכהנים שנחנכה אז גם אבי אביהם של נדב ואביהו ו האש שיורדת על המזבח יורדת על מעשה דיו על הקורבנות שלו מי הגיבור אצלנו מהא עם ישראל עם ישראל משה יש עוד גיבור בעיני הוא הגיבור מה מה קורה אצלנו הקורבנות זה לא החלק שלנו כל השם דבר זה לא החלק שלנו מה כן החלק שלנו אנחנו משמים השראת שכינה הבאה משכן כלומר ארבע פרשיות וקצת מה עסקו מי אז מי הגיבור בצלב ומ מי עכשיו נהנה ממעשה ידיו על מעשה ידיו של מי שורה שכינה ש מצלל ומה קורה עם משה הוא לא יכול לבוא אלמד לעומת שמיני ופרשת נשו שמשה יכול לבוא אלול מועד בשמיני הוא נכנס עם הארון ואולי הארון הוא העיקר ובכלל הכניסה היא לא העיקר האש על המזבח הי העיקר וזה מעשהו של אהרון בנשו הוא נכנס לבד כל השם מדבר איתו ואצלנו בעצם משה בכלל לא יכול להיכנס נכון אבל מי נהנה ממעשה ידיו עכשיו מי מלאכתו הסתיימה ושכינה שורה בה מצלם אז זה שלושה גיבורים למרות שהוא לא נכנס בכלל אחרי שהוא קם המשכן לא נכנס בכלל לכל המתחם ווא אןב לא מר ב פעמים אתה צודק אתה צודק בחוץ הוא הוא מבחוץ דמות מיוחדת רק אולי נגיד ורט אחד בפתיחה לפרשת פקודי אחרי זה נתחיל לראות נסור ושמיני ונחזור נסיים בפקודיו ות אחד בפתיחה וזה ש לכאורה בכל דור ודור יש פוטנציאל של משיח מי יכל להיות המשיח באותו דור עכשיו משיח הוא חייב להיות משבט יהודה ומי היה אם היה מגיע המשיח באותו דור אז מי היה המשיח אולי נחשון אולי כלב אולי מצלל סוף כל סוף הוא שבט יהודה נכון הוא הרבה יותר צעיר מנחשון ומקלב ודורות אחרב ובכל זאת בוודאי בהקשר שלנו של השראת שכינה במקדש ומה תפקידו של משיח לבנות את בית המקדש רמבם מלכות מלכים מה עושה משיח בונה את בית המקדש כל את הארץ גם מה גם להילחם לחום זה דווקא ב שטותי הכלב אבל יש צד שבניית המקדש היא יותר עליונה ממלחמה לארץ היא יותר עיקרית ואת המעלה הזאת לכאורה עשה בצלם ויש מקום להגיד שהוא היה התנוצצות משיח בן דוד שבאותו דור ולכן יש מקום לעסוק בו ז כבונה המקדש וממילא כהתנסות של משיח בן דוד אבל לפני כן נקדים ונאמר יש לנו שלוש דמויות שלושה אירועים ואיך איך נסדר אותם שיהיה ביניהם איזהשהו קשר ואיז שהו מבנה שנותן פשר למה יש פה שלוש דמויות ושלושה אירועים אז נדמה לי שהדרך הכי טובה להסביר את הדבר זה שאחת החלוקות שיש בחז זה ראשי תיבות מלך מלך ראשי תיבות מוח לב כבד כמוח זה הצד העליון שבאדם שדעת אלוקים אין בלב ואין בכבד ולב הוא עולם הרגש והכבד זה החיים ה ממשיים הדם והחיוניות החיצונית החומרית עכשיו נתחיל מפרשת שמיני פרשת שני עוסקת בכלי אחד בעיקר במקדש וזה במזבח החיצון עיקר מה שנעשה שם מה זה הקרבת הקורבנות על המזבח החיצון ואש של אדיוט שעליה באה אש מגבוה וכשהם רואה שיורדת אש מלמעלה על האש של הידיות על המזבח וויר כל העם וירון ו ויפלו על פניהם על מה השמחה שיורדת אש על הקורבנות עכשיו מה מה זה הקורבנות הקורבנות זה שגם בשר ודם נעשה אלוקי זה מעלת הכהן הכהן לוקח בשר ודם ועושה אותם אלוקות בעצם הוא כנגד הכבד יש בזה איזה נמיכות ולכן באמת אהרון נופל עם ישראל בעגל ונדב ואביהו זה חלק מ העונש של חטא העגל כמו שכתוב בספר דברים שהענף השם להשמידו ומשה רבנו מתפלל ותפילה עושה מחצה אז הקדוש ברוך הוא רצה להשמיד את הארון קרות את חדי העגל בסוף משה רבנו התפלל תפילה סתם מרצע ומתו נדב ואביהו ואלעזר ואיתמר נשארו אז כשאתה יורד לעגל ומחולות ולבשר ולדם ולכל עולם החומר כמובן ששם זה המקום הכי מסובך ולא רק זה אלא שבאמת עיקר עניינם של הקורבנות זה כפרה על חטאים זמן כפרה לכל דול דום עכשיו אמרנו על ראש חודש כי יש יותר קורבנות אז יש יותר כפרה קורבנות זה כפרה כלומר זה עוסק בחטא כי אם אתה עוסק בבשר ודם ממילא אתה עוסק בהגשמה שיש בה גם החראות שנופלת למטה זה ה דרגה של אהרון היכולת להעלות גם את המקום הנמוך הזה לאלוקות זה סגולת הכוהנים משה רבינו הוא בעצם הצד השני של המטבע באיזה מובן הצד השני של המטבע זה שיש עוד כלי במשכן חוץ מהכבד יש שהוא מצויין במזבח החיצון יש עוד כלי והכלי שני זה אהרון אהרון ודאי היה הכי פנימי מהכל אבל הארון גם היה כל נשמתו של משה רבנו הרי מה היה בארון את התורה לוחות ושברי לוחות לוחות ושברי לוחות הם בעלות א הקשר חד משמעי של משה רבנו יותר מכך בעצם משה רבנו נגדה הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא בקבלת התורה על ידי מה על ידי חטא העגל לך רת כי שיך את אמך כל המשכן זה תיקון לחטא העגל ומשה רבנו צריך להמשיך את מעמד הר סיני לא כל התורה ניתנה במעמד הר סיני ומה עם כל הפרשיות שלו ניתנו איפה הם ניתנו זה כל השם המדבר מבין שני הקרובים יש פרשיות שניתנו במשכן איפה בבית קודשי הקודשים משה נכנס שומע תורה בבית קודשי הקודשים ומשלים את הפרשיות שלא לא תקבלו בסיני יוצא שאהרון הוא לא רק תורה שכבר כל השם דבר מבין שני הכרובים זה המקום של המשך נתינת התורה והמשך מעמד הר סיני ושם אסור לאף אחד להעלות חים עצמו משה רבנו בדיוק כמו שכשהוא נכנס למשכן אסור לאף אחד להיות כולם בחוץ הוא נכנס כל השם מדבר אליו ונעצר בגבולות המשכן ולא יצא החוצה חזל דורשים את הפסוקים שמצד אחד כל ה בכוח מצד שני מדבר אליו ואומרים הוא מדבר בקול ונאצר ובדיוק כמו הכול החזק של מעמד הר סיני ומה מה היא התורה התורה וד היא המוח של עם ישראל יוצא שבית קודשי הקודשים זה המוח עם התורה שבא ום המשך מתן תורה שבא וזה משה רבנו זה פרשת נסו על הכבד של עם ישראל זה אהרון הכהן זה עבודת הקורבנות אם כי יש בו הרבה לב אבל החנוכה של פרשת שמיני לא עוסקת בחושן שלו ולא בפות שלו ולא ב היא עוסקת באש שיורדת על קורבנותיו עכשיו אני רוצה לחזור לבצל בצל זה הל אמה בצל זה הלב מצלל זה הלב כן חכם לב אבל בשביל לחדד את דברי בצ לל אני רוצה להביא מחלוקת בין משה רבנו לבין מצלל משה רבנו אמר לבנות קודם לא כל לא גם לפני הכלים כלי מיוחד את הארון הוא אומר קודם לפנות ארון משכן וכלים למה ארון קודם כי אני רוצה המשך מעמד הר סיני אהרון הוא העיקר בו תלוי הכל אז לזה צריך לבנות ראשון כלי קיבול מה כלי קיבול זה מה מי אומר את זה את זה אומר צלל צלל אר משה רבנו אומר לבנות את אהרון אומר לו מצלל אם אהרון שאני עושה לאן אני מכניס אם לא יהיה לי בית להכניס אותו אני לא מכניס עכשיו באמת הקושיה הזאת היא לא קושיה מתי סיימו לבנות את כל הרכיבים בקפה וכסלו מתי היייתה החנוכה בניסן מה עשו בין זה לזה אנגר שמו את כל הזה ציוד באיזה מחסן אז מה אתה מה זה משנה אם קודם אתה מכניס את המחסן את זה או לא מכניס את המחסן את זה הרי לכאורה כאן הסדר הוא אעמל ולא הבעייה טכנית איפה אני אשים כי במקום אכ שמים את זה למשך חודשים אז מה אומר מצלל אומר לו מצלל תראה אני איש חושב מחשבות על הבניין על מה הוא אומר אני מסתכל על הבניין ואני אומר לך פה הולך לגור מישהו מישהו מיוחד במינו אבל ה הוך גור פה מישהו מאיפה אני יודע אתה רואה יש פה מטבח מה יש במטבח אש ומים זה החצר עם המזבח ועם הכיור יש בו סלון מה יש בסלון משהו ש מענג את החיים מרומם אותם מנורה יפה נברשת יש בו ריח טוב ויש בו אוכל שלא אוכלים אותו הוא רק לקישוט כמו הייתי הולך לסבתא שלי תמיד והיה לה תמיד כרי טופי ב בסלון אני הייתי מסמן טופים בכל מיני סימונים לראות אם כשאני אבוא עוד שבועיים שלושה זה אותו טופי או לא הרבה עוד פעמים זה היה אותו טופי אז מה זה עושה שמה אז לא ידעתי עוד מה מה אני מכין לעצמי אבל הכנתי לעצמי הבנה מה זה לחם הפנים אתה בא בשבת שם לחם עוזב אותו שבוע אחרי שבוע אתה רוצה לאכול אותו אתה לוקח אותו החוצה לא אוכלים אותו בפנים למה פה זה קישוט אז זה סלון וחוץ לזה יש מה שהנביא כותב חדר המיתות זוג והמצה של הקשר ביניהם שזה התורה אני רואה פה בית מישהו הולך לגור פה ואם מישהו רוצה לגור בבית הרבה יותר חשוב מרעית כזה או אחר זה קודם כל שיש קורת גג אם תשאל אדם מה אתה מעדיף האם נבנה לך בית אבל תישן על הרצפה או שניתן לך מיתות אבל תישן בחוץ מה אתה מעדיף אומר לו מצלל אמר מה הוא מעדיף קודם כל קורת גג עכשיו בואו נראה את זה בפרשת פקודי באופן פילאי ממש פילאי א בפרק פרק מ פסוק יז למי שיש ויהי בחודש הראשון בשנה השנית ואחד החודש הוקם המשכן ויקם משה את המשכן וייתן את דניו ויישם את קרשו וייתן את בריחו ויקם את למודו ופ את האוהל על המשכן ויחסה את מכסה האוהל על מלמעלה כאשר ציווה השם את משה ויקח וייתן את העדות אל אהרון וסם את הבתים על הארון וייתן את הכפורת על הארון מלמעלה ויבוא את הארון על המשכן קודם כל הוא עושה כמו שצלל אמר קודם משכן ואחרי זה אהרון בסוף הלכה כמי כבצל בצל קל היית מה זה צל קל הצל של השראת השכינה זה החוש של מצלל עכשיו בואו נראה כתוב שהוא מקים את המשכן דבר ראשון לכאורה כי עוד רגע נראה שזה לא נכון הדבר הראשון אדנים יש עדני כסף עליהם שמים את הקרשים על הקרשים בריחים שקושרים את כל הקרשים אז יש חטא כזה של קרשים ועמודים עמודים זה הקרשים שהם לא חלק מהחטא אלא הם רק למסך אז הוא שם את כל הקרשים שיש ומה עכשיו שמים מלמעלה לכאורה את הכיסויים נכון מה הכיסוי הראשון איך קוראים לו מה לא אור תחש הכי עליון לפרוס את האוהל יריות עיזים זה לא ה זה לא הראשון זה השני מה הראשון קוראים לו משכן המילה משכן בתורה מציינת שני דברים אחד זה את הכל והשני זה את העיריות הר קומות מעשה חושב שהם העריות הראשונות אז מי פרס אותו כי כתוב ויפס את האוהל על המשכן אז אני מבין ש אז איפה אז איפה המשכן סוי הראשון כבר נמצא איפה הוא נמצא פסוק אחד קודם והיה כמשה את המשכן מה זה ויה כמשה את המשכן זה לא את הכול זה את העריות עכשיו תראו איך בנו את המשכן לקחו יריות גובה 5 מטר 10 אמות גובה ח מטר שמים יריות בחט ככה גובה 5 מטר בלי כלום למטה ואז מתחילים לשים אדנים קרשים בריחים עמודים כשהגן כבר נמצא ופס לא יודע לא כתוב יש מחלוקת בין הראשונים האם את כל ענייני המשכן צריך להסביר על פי נס כי יש עוד בעיות הנדסיות שאין להם פתרון האם זה בנס או לא רמבן מעריך בעניין הזה לא ניכנס לשאלה הזאת אבל הוא שם את המשכן ואחרי זה מתחיל לבנות מלמטה ואחרי זה מכסה אותו ואחרי זה אוהל ואחרי זה כיסויים ואז מכניס את הארון אבל הדבר הראשון הוא לא שם הדנים הוא לא שם עמודים הדבר הראשון הוא שם למה מה קורה בחתונה רק חופה שם עמודים לוקחים אנשים שיחזיקו את החופה למעלה הם לא מספיק גבוהים נותנים להם מקל של מטטה אה זה לא מספיק חוב עשו אתזה אבל העיקר שמה קורת גג זה שיטתו של מצלל שהעיקר זה קורת גג לכן איך בונים קורת גג אה צריך שיעמוד על משהו אז תשים אדנים קרשים כל מה שצריך אבל הדבר הראשון שבונים זה קוראת גג למה כי מה שרואה מצלל זה של הקדוש ברוך הוא יש קורת גג בארץ וכבוד השם לה את המשכן את מה הוא מלא את הקורת גג הזה ו לא יכול משה לבוא כי זה בית להשם ומשה הוא לא יכול להיכנס לשם כשזה באופן הזה של ב צלל אחרי זה הוא נכנס לשמוע תורה מעל בדי מבין בדי הארון מבין שני הכרובים אבל כשבונים את המשכן כאן באמת אז מה קורה אם משה לא יכול להיכנס אז איפה הוא נמצא אם כל ישראל מסביב כאיש אחד בלב אחד אבל לא כאיש אחד בלב אחד כמו במעמד הר סיני שכל ישראל כאיש אחד ולב אחד ומשה רבנו שם אלא הוא איתם כולם כאיש אחד לב אחד וזה התצ משיח בן דוד שבאותו הדור לא ש הרצנו אותה שזה הוא לא טען לו את הטענה בגלל בעיה טכנית אלא בגלל בעיה מהותית מה רוצים פה הוא אומר נכון אתה תמשיך מעמד הר סיני אבל מעמד הר סיני אפשר לשים איזה מקום שקו לא פה העיקר זה הבית וכל הפרשה שלנו אומרת שעיקר העניין זה השחת השכינה בבית שזה משיח בן דוד שהוא בונה את המקדש איך בא לידי ביטוי הלב מה תוך המלך הלב איך הוא בא הלב הוא כולל את כל האיברים בשווה הוא ן הוא הוא ה מה זה לב של הדבר הוא כמו כורות ג הוא כן הוא כמו קוד גק לא יש להעריך בזה אבל כבר הרכת שלום הכיף להיכנס למשכן ‏he