הרב יהושע שפירא -שפת אמת פרשת חוקת- ב' תמוז התשע"ו

אבל שיש בה מימד אמיתי משמעותי אפשר לומר שפרשת מי מריבה היא כו פרשת המים של התורה זה פרשת המים אבל זה גם א מהפך היסטורי בעצם הפרשה שלנו פרשת חוקת היא הפער הכי גדול בהיסטוריה מאז שיצאנו ממצרים ו פרשת שמות בעצם מסתיימים כל הפערים בהיסטוריה עד אז יש מבראשית עד נוח יש 1600 שנה אחרי זה יש עוד דילוגים חלק מיתיים מאוד סוף כל סוף כל האבות הכל היה מנתון מאוד השיבות במצרים תופס נפח בתוך פרשת שמות הוא נעלם שמה באיזשהו מקום אבל סוף פרשת שמות זה השנה שבה יוצאים ממצרים ומאז עד פרשת חוקת הכל קורה תוך שנה פלוס בין בתוך פרשת חוקת בעצם יש 38 שנים שאין מהמהם שום דבר ועכשיו אנחנו נמצאים בשנת ה-40 במדבר שנת ה-40 במדבר היא השנה שאנחנו מסיימים את העונש הארוך של חטא המרגלים שקראנו רק לפני שבועיים שלושה ו מתחילים מכאן לה בעצם את העמידה לכניסה לארץ ישראל וכו פרשת המים כאן זה מי מריבה שהרי מ מריבה היייתה הסיבה שבגללה משה רבנו לא נכנס לארץ כלומר המהפך חל כאן זה בשנת 40 ב-38 שנה נעלמו שנה הראשונה והשנייה הם עד כאן קורח קורה 38 שנה לפני מ מריבה וכאן יש פער עצום של 40 שנה שהתורה לא מזכירה בכלל מה קרה שם ומכאן עד סוף התורה כולה זה שוב השנה האחרונה רק שנה לפני כניסה הוא גילה שהוא לא יכנס כל השנים היה אמור להכנס זה לא לגמרי נכון להגיד ככה כי יש א אה אי בהירות מעניינת לא הסוגיה שלנו עכשיו לגבי שאלת אי הכניסה לארץ ישראל וזה שגם ב חטא העגל הוא הסיבה לאי כניסה לארץ ישראלש כן איפה אנחנו רואים את זה פסוקים מפורשים גם בי הת ענף השם למענכם נכון בפרשת ת חנן יש שמה חומש מישהו זוכר אין פה איזה חתן תנך גם בית ענף השם למענכם א קדוש ברוך הוא יש פה דברים אה יש שמה זה ויקרא זה ויקרא דברים לא לא תודה תודה ר טוב יש פה יש פה המחשבים המהירים גם בית ענף תמצאו את זה נראה וכאן כתוב שמשה רבנו לא נכנס בגלל מ מריבה מה הקשר בין שתי הסיבות האלה יש מקום להעריך דנו בזה רבים לא ניכנס לזה עכשיו על כל פנים ה אנחנו בכף פרשת המים אומר תודה רבה בעניין מי מריבה אז ישאיר ישראל ומשה רבנו עליו השלום לא נזכר בשירת הבאר עלי באר אנו לה משה רבנו לא נזכר שמה בשירת הים אז קשוב אז זה שיר משה ובני ישראל בשירת הבאר כתוב אז ישיר ישראל שזה ממש דינים מקבילות במקום אז ישיר משה אז ישיר משה ובני ישראל כאן אז השיר ישראל ומשה רבנו עליו השלום לא נזכר בספת אמת פעמים רבות עוסק בסוגייה הזאת למה משה רבנו לא נזכר בשירה הזאת ומה ההשלכות בחרנו את הפסקה הזאת שיש בה הסברה מיוחדת ועמוקה חזל אומרים מי שעושים לו נס ואומר שירה בידוע שנמחל לו כל עוונותיו ו צריך שני תנאים למחילת האונות אחד שאדם עשה שנעשה לו נס וזה בעצם התרות ה דלאלה והשני זה שהוא בעצמו ספג את הנס לתוכו ואמר שירה כי יש פעמים שאיין בעל הנס מכיר בניסו וכידוע שרצה הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיה משיח אבל בגלל שלא אמר שירה אז הוא לא עשה אותו משיח מה הכוונה שלא אמר שירה שהדרגה של משיחיות שהתגלתה אז לא ירדה לשרות בתוך ה אישיות של חזקיה וישראל אז אלא רק חפפה מלמעלה והוא לא יכל להגיד שירה אנחנו שוב חוזרים לדרכו של המהרל ורבים אחרים לעשות אמת כל הזמן נוקט בדרך הזאת שעניינים הגדולים ההיסטוריים הם לא בכירים כמו שמטרת הרמבם את שאלת הירידה למצרים הנישה של המצרים הרי נגזר עליהם אומר יחיד יש לו בחירה כל אחד יכל או לשעבד או לא אבל האומה אין לה בחירה ככל שהדברים הם יותר גדולים הם יותר בהנהגה אלוקית ככל שהם יותר פרטיים יש בהם יותר בחירה דרך אגם זה נכון גם באדם הפרטי האופי שחוף עליו את כל מסכת חייו הוא פחות בחירי כל רגע ורגע יש בחירה יותר בולטת נחזור לענייננו אז אם כן מי שעושים לו נס ואומר שירה בידוע שנחלו לו כל עוונותיו למה כי הנס זה עליה לדרגה שמחוץ גדרים והשירה אומרת שבאמת אני שייך וקש למדרגה הזאת אז מי שהיה לו איזשהיא הערה של מדרגה עליונה מעל הגדרים של העולם הזה וגם ספג אותה לתוכה אז עכשיו הוא לא שייך למדרגה הקודמת שלו וממילא נמחלו לו כל עוונותיו כמו חתן שנמחל לו כמו ל עוונותיו כי עד עכשיו הוא היה אישיות אחת עכשיו הוא נעשה מישהו אחר לגמרי וכשם ש בהלכות תשובה אנחנו מוצאים שאחת מדרכי התשובה זה לשנות את השם לשנות את המקום והרמבם מסביר למה שינוי השם הוא חלק מענייני התשובה כאדם שאומר עד עכשיו הייתי מישהו אחד עכשיו אני מישהו אחר דף חדש והטעם כי השיירה עדות שיש לו שייכות והנס כמו שבארנו השירה זה שגם הוא קשור ושייך לאותה דרגה אם כן נראה כאן שניסה בהר היו בזכותן של ישראל לכן אמרו שירה ונמחה להם כלומר כיוון שאתה אומר שמי שנעשה לו נס ואמר שירה נמחה לו אז ישראל נעשה להם נס בבאר וזה גרם שימכה להם חט מה מריבה שהרי הם אמרו את השיירה מצידם אמר היה להם נס והם אמרו שירה אז הם חלו להם העוונות ועוד מעט נראה שרשי אומר אתזה זה בפירוש יש ב ב דברים ג' פסוק כט ונשב בגי רשי שם אומר שלכם נמחל ולי לא נמחל אז לכן אתם נכנסים לארץ ישראל ואני לא נכנס בנאומים של משה בספר דברים אז מכאן אנחנו רואים שאמירת שירה הזאת באמת גרמה למחילת החטא ה משה רבנו עליו השלום מצינו שלא נמחה לו זה החטא שלא אמר שירה למה לא נמחה לו כי הוא לא אמר שירה ישראל אמרו שירה משה לא אמר שירה הוא בתוכם או זה זה הדון פה מה הוא בתוכם ה חלק מהמשא כן אבל אבל נפרד אבל הדמות של משה רבנו טוב זה יהיה הדיון פה זה הדיון פה איזה סוג קשר יש בין המנהיג לבין האומה בזה הכל תלוי הוא יסביר הוא יסביר ובדרך זה נבאר כל העניין דכתיב ודברתם אל הסלע לעיניהם בבי מריבה כתוב שצריך לדבר אל הסלע אבל לא רק לדבר אל הסלע השפת האמת מדקדק פה שלדבר על הסלע לעיניהם כלומר לא מספיק שמשה רבנו יעשה נס בסלע אלא צריך שזה אופן שזה תקבל בעיניים של העם לעיניהם והיינו שהיה מוכן לעשות זה בכוחן של בני ישראל כמו שכתוב אסוף את העם ואתנה לא כתוב ואתן אלא ואתנה לשון נקווה ולשון נקווה זה הזכות שבאה מלמטה ולא זכות שבא מלמעלה אז הנס הזה הוא נס של התרות דלתתא של העם ולא התרות דלאלה שמגיעה על ידי משה רבנו ולכן צריך להכות את את ה סלע דווקא לעיניהם כי הזכות שלהם היא הפועלת את הנס הזה ולכן גם הם אמרו שירה ובאמת מדרגת משה רבנו עליו השלום היה למעלה מזה אנחנו טמנו כאן אז מה עם משה רבנו למה לא הוא אומר שירה משה רבנו זה מדרגה הרבה יותר עליונה מהשירה הזאת ולכן הוא לא מצטרף לשירה כי בשביל לשורר הנס אתה צריך שיהיה מיסה שבוע ביום שני הייתי אצל ההורים שלי ראיתי את הטקס בבית הנתיבות אני זוכר את זה בתור נער את התמונה של בית הנתיבות הזה הייתי ממש בגיל בר מצווה במבצע אנטבה ואני זוכר את ה תמונה של בתן נתיבות שהופיעה אז אין ספור פעמים הייתי כשהם הגיעו לארץ עם כל הנס הגדול הייתי באמצע בר מיצוה של חבר ואצלו בבית היה טלוויזייה הבר מצה היה בבית אצלו בבית היה טלוויזייה ובמקום ברמצווה כולם ישבו לראות טלוויזיה כי זה היה כל כזאת התרגשות מה כן אז עכשיו היה היה תקס 40 שנה וגיליתי בן כמה אני ו 40 שנה ועמד שם יהודי דתי וברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה בשם ומלכות פעם ראשונה שהוא הגיע מאז למקום בברך בשם ומלכות כמו שצריך על פי הלכה שעשני נס במקום הזה ש חזרו לארץ ישראל אז שמה שמה לא לא לא לא ב אנטבה שמה בתוך בית הנתיבות היה טקס הוא כבר לא בשימוש אבל היה שם טקס ושם הוא אמר שעשה לי נס במקום הזה ו א אז זה נס עצום אבל משה רבנו שהיה כל כך מורגל בניסים הקדוש ברוך הוא מדבר איתו פנים לפנים אז שיש ואם לא יה מים יכול 40 יום 40 לילה שלוש פעמים אחד אחרי השני לחם לא אכל מים לא שתה ו ה ו צריך מים לשתות בכלל במדרגה של משה רבנו אז לכן אצלו זה לא נס שאומרים עליו שירה לעומת זאת באז ישיר משה השיירה היייתה שהיה גילוי אלוקות עליון ראתה שפחה לים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי זה נס שגם משה רבנו אומר עליו שירה שיש גילוי אלוקי כזה שכל ישראל יכולים להצביע באצבע ולהגיד זה אלי ונו והו שזה ה זאת הדרגה של אספקלריה המהירה יחזקאל בן בוזי הנביא אומר בכו כוז אספקלריה שינה מהירה ומשה רבנו אומר בזה אספקלריה מהירה ובים כל ישראל ואפילו שבחה היו במדרגת אספק המירה זה זה היה המדרגה שלעתיד לבוא היה ביום ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה כונו לו ישנו שכולנו נחזור להיות באספקלריה המירה כמו משה רבנו כמו בשעת ה מעבר בים סוף אז כש היה מעבר בים סוף היה גיל אלוקות של פנים פנים של אספקלריה מהירה משה רבנו אומר א שירה אבל עכשיו שקצת יוצא מים הצמאים חולשה כזאת שצריך לפתור אותה שהוא זה משה רבנו לא הוא לא אומר שירה אז באמת מדרגת משה רבנו עליו השלום היה למעלה מזה הבחנה בנס לו לנס נכון נכון כמה פעמים מדבר על העניין הזה צן יכול להיות שבאיזה שהי דרך א הוא מדבר על זה כמה כמה כמה פעמים אבל לא פה לא לא בפרשה הזאת אבל לא בסעיף הזה אבל בני ישראל לא נמש אחר הנהגתו כלומר משה רבנו היה במדרגה שזה לא נס ובני ישראל לא היו במדרגה של משה אלא היו מדרגה אחרת ואצלם היה נס אבל בשירת הים אז זה קלי ון והו זה מדרגה של משה רבינו שרואה בספק מירה ושם כל ישראל נמשכו אחרי משה וכן היו במדרגה שלו ופה הם לא היו במדרגה שלו ו נשארו במדרגה שלהם למה שהתחילה הדור של באי הארץ עכשיו יש התרות דלתתא כי עכשיו חיים בארץ אז עכשיו איפה חיו בעננים בעננים כלומר היו חיים שמימיים כמו מדרגת משה רבנו ועכשיו באים אל הארץ ויורדים למטה אז בני ישראל כאילו מתנתקים ממשה רבנו משה רבנו נשאר למעלה וישראל יורדים למטה לארץ לכן אם משה רבנו עליו השלום היה יכול לבטל עצמו להנהגה שהיה נצרח להם כלומר היה יורד אל הדרגה של הנס הקטן שהתאים להם לפי דרגתם בשביל לבוא רציות לחומריות לחיי העולם הזה היה יכול לבוא לארץ ישראל אז אם הוא היה עושה לעיניהם מדבר עם הסל לעיניהם ועושה נס שהוא כאן בעולם הזה אז משה רבנו גם היה נכנס אלכן זה היה העדות שאינו מוכן להנהגה משה רבנו לא היה מוכן מוכן הכוונה שייך מתאים משהו לא הסכים אצלנו בעברית אפשר להגיד לא מוכן גם לא הסכים לא היה התאמה הוא לא היה מתאים להנהגה הזאת כי הוא היה הנהגה שמימית ועכשיו תחילה הנהגה ארצית דינה יש כלל הצריך לפרט ויש פרט הצריך לכלל וכאן אנחנו חוזרים לעניין הזה פרט הכוונה כאן למנהיג יש כלל הצרך לפרט הכוונה היא שהאומה בכללה צריכה את המנהיג והיא הולכת אליו יש פרט את צריך לקלל שיש מנהיג שצריך את האומה והוא הולך עליה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אמן אז אם כן פירוש שיש צדיקים גדולים ומשה רבנו עליו השלום על כולם שהם ממשיכים כל הכלל אחריהם אין כמו משה רבנו נו שאלה את כל כלל ישראל למקום אחר שהרי הוא הלה אותנו לדרגת התורה באמת הקדוש ברוך הוא באמצע הדרך ציע לו ערף ממני ואשמידם ושא אותך לגוי גדול בחת העגל כי לא הצלחנו לעלות אליו זה משה האיש לא ידענו מה היה לו אז היה איזה נתק אז הקדוש ברוך הוא מוציא טוב אז אתה תהיה עם התורה והם לא ומשה רבנו אומר לא והוא העלה את כל ישראל נכון המחירים היה טלטלות אבל הוא העלה את כל ישראל לדרגה שלו ויש צדיקים שזכות הציבור מסייעת והוא פרט הצריך לכלל יש צדיקים כאלה שעל ידי הציבור הם זוכים אז המנהיג צריך את הציבור ויש פה שני צדדים וכזה מצינו שאמר משה רבנו עליו השלום על יהושע שידע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד איש איש אשר רוח בו שידע להלוך כנגד כל אחד ואחד אז יוצא שיהושע היה במדרגה של פרט הצרך לכלל שהוא היה לחושים לרדת לכל אחד ואחד וזה המדרגה שלו לומת משה רבנו שהעלה את כל הציבור את כל העם אליו והיא מדרגה פחותה ממעלת משה שהמשיך הכלל אחריו לכן אמר להם שימונה המורים מה זה המורים אומרים חזל המורים את מוריהם שההוא מדרגה נל כומר מה זה שימונה המורים שעכשיו צריך תרוד לתתא עכשיו זה בא מהעם וכיוון שזה בא מהעם אז הם אמורים עכשיו משה רבינו היה שייך למדרגה שהכלל נמשך אחרי הפרט שהוא עולה למדרגתו של זה קיילי ואנוהו של אספקלריה מהירה אז כשהוא ראה שהם הגיעו לשלב ש המנהיג צריך ללכת אחריהם אז הוא אמר שמונה המורים אבל לא רק בקפידה בגלל שבאמת זאת היייתה מדרגתם אבל פי כן היה באזה ביקורת הוא ידבר על זה עוד אבל זאת באמת היייתה מדרגתם שהם המורים עכשיו והרעיה שיהושע הולך כנגד רוחו של כל אחד ואחד האם זה מזכיר לנו משהו מהדור שלנו שנכנס לארץ זהו כל השוואה על אחריות הקורא בלבד שפות השופטים שזה גם כן הדור שנכנס לארץ מיד אחרי יהושע אויל הדור ששופט שופטיה דור ששופט את שופטיו כלומר המורים שהעם הוא מנהיג את המנהיג ע באמת שכאן זה מתואר כחיסרון אבל בסוף יש זה יתרון עצום חיסרון כן גם לם וגם למנהיג לכל כל המצב הוא חיסרון אבל לעתיד לבוא כתוב שלא ילמדו עוד איש את חיב דעת כי הם ידעו אותי למי קטנם ועד גדול ומה כתוב שם קודם קטנם ואחרי זה גדולם ידעו מ קטנם ועד גדולם יוצא שהקטנים אפילו יהיו קודמים לגדולים זה שימון המורים אבל בצורתה המתוקנת שלעתיד לבוא באמת לא יהיה השפעה רק מלמעלה למטה אלא על למטה בעצמו כמו אצל אברהם אבינו ששתי כליותיו יועצות אותו לא כתוב שמוחו ייעץ אותו שהייתה השראת שכינה עליו לא שתי כליותיו הכליות שהם הצד הנמוך המגושם בתוך כל האיברים שבאדם יש לב יש ראות והכליות הם שם למטה כליותיו יועצות אותו את כל התורה כולה זה המדרגה של מה שכתוב לעתיד לבוא שכל אחד צריך לראות כאילו קדוש שרוי בתוך מאיו שנאמר בקרבך קדוש הרב ציודה רבנו הרב ציודה תמיד היה חוזר על המילים כל חי בקרבכם זה הה בוער כאש בעצמותיו שהקדוש ברוך הוא הוא חי בקרבנו הוא לא רק נותן התורה מעלינו כמו מדרגת משה אלא כמו מדרגת יהושע שבסוף הם מעלה עצומה רק שעדיין לא הגיע ל שלמותה כאלו קדוש בתזה נמר ת תמיד צריך לראות את זה אבל תמיד זה כאילו לעתיד לבוא זה יהיה לגמרי פרט הצריך לכלל פרט הכוונה המנהיג שהוא צריך את כל כוחות האומה ידוע עשה מהבעל שם טוב שפעם הוא הריך בתפילה מאוד מאוד בדבקות עצומה כדרכו בקודש והציבור ראה שהוא מעריך כל כך אז הוא הלך הביתה אז פתאום אמרו ש טוב יחזרו אחר כך חזרו כבר הוא לא היה אז שאלו אותו מה קרה שהוא פתאום קיצר אז הוא אמר שכשאתם הייתם פה זה כמו סולם שכל אחד הוא עוד שלב בסולם ואני עליתי על כל השלבים והגעתי עד למעלה עכשיו הלך הסולם אז לא היה ליז קיצרתי כדם כל לא הייתי בעולמות עליונים בגלל שלא הייתם פה אז זה פרט את צריך לכלל שהבעל שם טוב היה זקוק לחברי הקדישה שלו ולכל הציבור כדי לעלות למעלה אבל משה רבנו הוא היה למעלה והוא משך את כולם זה ולכן הקפיד כמקדם לכן אצל משה רבנו שמונה המורים היה בזה קפידה כאילו שאתם רוצים שאני ירד אליכם במקום לעלות אליי אבל באמת הרצון היה להיות מתחיל הנהגה זו כלומר האמת היא שלמרות שמשה רבנו הקפיד למה נמחל להם כי הם באמת היו שייכים לשם עכשיו צריך להיכנס לארץ ובכניסה לארץ באמת זאת המדרגה וזהו שכתוב ין לא האמנתם מקדיש לעיני בני ישראל דווקא א מקדשת אתת שמי עשיתם נס יצא מים יש בהר אבל לעיני בני ישראל לא זה בעיניים של משה רבנו לפי דרגתו ולא לפי הדרגה של ישראל דכתיב וירא משה את ידו מה פירוש וירם שעשה כפי רום ידו הגבוהה הוא עשה את זה לפי היד העליונה שלו ולא לפי הדרגה של בני ישראל כבר צריך לסיים יש עוד שתי מעניין לא האמנתם בי כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר למשה שהוא לא יכנס לארץ לא האמנתם בי וחלילה שיהיה משה רבנו עליו השלום מחוסר המנה אבל יש אמונה רבה ואמונה זותה ואמונה זו שאמרו בני ישראל כאן שירה היה מילת זוטר לגבי משה רבנו עליו השלום הוא לא החשיב את זה לכן הוא לא האמין בו לא האמנתם בי להקדיש שני ליני בני ישראל האמנתם בי בדרגה הרבה יותר עליונה כמו שירת הים אבל בשירה הזאת לא האמנתם בי ליני בני ישראל למה כי באמת משה רבנו לא שייך למדרגה הזאת וכן מה שנתפלל בני ישראל בשמחתם כפי הכרת הנס שלהם שאמרו שירה משה רבנו עליו השלום לא נתפלל מה שהסברנו קודם זה לא היה בעניו נס גדול ובשירת הים שרו כולם בשמחה רבה מכלל שיש שמחה זותה אנחנו כל הזמן אומרים כמו שמרנו עכשיו בשחרית בשמחה רבה ורוך חולם אז שמחה רבה שמחה שיש שמחה קטנה אז הוא אומר שמחה רבה זה שירת הים שמחה קטנה זה שירת הבאר שמחה רבה זה שהכל באספקלריה מהירה ואז משה רבנו שותף בנס ושם הוא מלא באמונה אבל האמונה הזאת זה מ תזות גבי משה אז הוא לא שייך לזה וזה השמחה זוה וזהו ש כתוב לא האמנתם להקדישני לעיני בני ישראל דיקא שבחינת אמונה זותה כלומר האמונה הזאת לא היה לכם אבל האמונה העליונה כן היייתה ושירת הים יש בה שינוי בתורה הקדושה שנכתבת בדרך אחר אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח ושירה זו אין בה שינוי בתורה למה כי התורה היא ניתנה ספק מאירה מלמעלה למטה אז שירה שזוכה להגיע עד המדרגה של אספקלריה המהירה ממילא היא עושה פעולה גם בתורה עצמה והתורה עצמה משתנה על ידה אבל השירה הזאת בשירה זו אין בה שינוי בתורה שהיא מדרגה שלמטה בחינת תורה שבעל פה אז לכן תורה שבכתב היא לא גורמת פעולה ושינוי וחל בשון השירה לי באר אנולה מה זה הלי באר שהייתה בכוח והתראות מלמטה ובחינת משה רבנו עליו השלום היה הכל הנהגה מן השמיים ארנו בחלקנו חודש טוב חודש טוב תודה רבה הרב אמחה לישראל ששרו שירה על הכל מה נמחה לישראל ששרו שירה על כל החטאים כמי ש הר ש עכשיו יכולים להיכנס לארץ אור נפש כחי ברוך ה