הרב יהושע שפירא - ליקוטי מוהר"ן - ט' טבת תשע"ה

רעב רעב אז אתמול התמקדנו בטם הראשון בוא בוא נראה את זה שוב היום אם בקולות ישמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו אין בעסק פרנסה בהצטרפות או שלא ידאג דאגות של ענייני העולם הזה מעבר למה שהוא צריך בזמן המיידי צריך שלא יחשוב מיום לחברו כמובן בספרים חזל אומרים שמי שיש לו מה לאכול היום ודואג למחר הרי זה מקטני המנה א שאין לו אמונה בהשם שיש לך עכשיו מה לאכול אז מה אתה מודאג זה צריך א מדרגה גבוהה בשביל היום לחיות ככה היום א המנהג הוא שדואגים לא רק למה יקרה מחר מה יקרה בחודש הבא מה יקרה בשנים הב אלא עד זקנה וסבה עד הפנסיה האם כל אדם שדואג לפנסיה שלו עובר על האיסור של להיות קטני המנה נראה שלא צריך ללכת עד לשם באמת יש בזה מחלוקת היו מי שסברו שלא לעשות ביטוח חיים ולא עניינים דומים מפני שזה מקטני המנה ש פיינשטיין לאלא סבר ככה יש תשובות על זה גרות משה שש פיינשטיין סוור שזאת היום הצורה הכלכלית ו כל עניין הדאגה והביטחון הוא צריך להיות מטעם למצב הכלכלי אמת ש גם במצב הכלכלי הרוב של האנשים הם בודאי מדגים ולא צריך להיות מן המודאגים כי זה קטני המנה וקטני המנה זה כנראה רוב האנשים הם קטני המנה כמה אנשים הם גדולי המנה אז אדם שנוהג כמנהג המדינה עושה את מה ש ה השוק מתנהל על פי ב בדור שלו ולא מודאג זה הדרך הנכונה אומר משף איינשטיין אבל יש לך אלכל אומרו שגם היום לא לעשות ביטוח חיים לא לעשות יש בזה חילוקי דעות בין רבותינו שנוגע להרבה מאוד עניינים שאלות של כמה בדיקות רפואיות לעשות דור ישרים לעשות או לא לעשות המון בדיקות רפויות ש אתם הצעירים ברוך השם אתם לא זקוקים להרבה אני מעבר לגיל 50 יש כל מיני בדיקות שצריך לעשות מדי פעם וזה שאלים אות אם עשיתי לא עשיתי אם אני מודאג מזה לא מודאג מזה האם זה מעלה שלי א חיסרון שלי טוב זה כבר שאלה זה כבר שאלה כי ברור שזה גם הרבה מעצלנות ו מעומס ומ כלומר אני לא יכול להבטיח שגם אם זה היה הדרך המוסכמת על כולם לעשות את הבדיקות האלה שהייתי רז רץ ו מזדרז לעשות אותם לא לא יודע לא בטוח שזה בגלל זה ואף על פי כן יש בזה מחלוקת מה מה נכון לנהוג אז גם אם נכון לנהוג שכן צריך לפעול כדי שיהיה פנסיה כדי שיהיה ביתוח כדי שיהיה את כל הצרכים מה הראיה של רבש איינשטיין אומר אם אדם יש לו להיום והוא דואג למחר זה מקטניה אמונה אז מה פתאום קוראים כתובה הרי לכלה יש בשעת החתונה מה שהיא צריכה לכתוב כתובה זה כאן ביטוח חיים ולמה תיקנו כתובה לאישה שהיא צריכה זה מה שהיא צריכה מה היא צריכה ובה אבל לכאורה זה דאגה למחר כשיש לה היום א זה ק אתה עכשיו דן למה הבן מחוייב בזה אנחנו דנים למה נשים צדקניות מוכנות לקבל כתובה ארי זה הופך אותם לקטנות אמנה לא מצד הבעל עכשיו אנו מדברים מצד האישה הרי אם מי שיש לו עלי היום ודואג למחר זה מקטני המונה אמנה אז למה קטני אמונה איך כתוב שמה אמנה זה כי קטני יש בעיה של האם אני נאמן האם אני מאמין טוב על כל פנים א הצורך של האישה בכתובה הוא כתנות אמונה ולמה אנחנו לא אומרים לנשים צדקניות אל תפול זה זה קתנות אז מזה הוכיח המש פיינשטיין שצריך לחלק בין לדאוג לה לדאוג מה לא חושב שהוא הגדיר את זה ככה אבל זה אולי תורף הדברים שלדאף הוא אמר ש בתוך חיים לעשות זה חובה כמו כתובה כיוון שזה לא חובה כמו כתובה פורמלית אבל חובה לא פורמלית כמו החובה הפורמלית של הכתובה כי אדם צריך לדאוג לבניו ובני ביתו מה יהיה לאחר מותו שזה מה שכתוב בכתובה בין היתר ו כיוון שהיום מה שדואג זה לא הכתובה אלא ביטוח החיים אז צריך לדאוג לביטוח החיים פשט שפעם לא היית ך ל אפשרות לעשות משהו בשביל ה אבל לדאוג למחר היה אפשר וחזר אומרים שאם יש לאדם היום והוא דואג למחר הוא תנה אמונה כלומר גם מה שאפשר לחו מה הוא היה יכול לעשות בל מחר מה מה הוא היה יכול לש לעבוד היום יותר כדי שיהיה לו גם מחר אתה צודק שמה מה הר משה פיינשטיין טוען כן חלקו עליו יש כאלה שסוברים שלא אם כי רומד כחולה של א של האולם נוהג בביטוח חיים ובפנסיה וכולי גם בעולם החרדי אבל יש חלקים בעולם החרדי ש יש כמה פוסקים שאמרו שלא שלא לעשות ביטוח חיים ולא לעשות א בעיקר לא ביטוח חיים ו והוא אמר שיש הבדל בין לדאוג ל לדאוג מה לדאוג לכך שיהיה לך ביטוח חיים ושל אישה ולילדים יהיה מה להתפרנס אם חס וחלילה א אדם ימות בלא איתו זה תפקידו והוא מחוייב בזה אפילו איזה רמת חיוב שאלה אבל מחוייב בזה אבל לדאוג מ מה יקרה זה להיות מודאג לפעול למען כן להיות מודאג זה קטני אמונה טוב אז אז צריך ש עכשו מיום לחברו כמובא בספרים 12 צעדים פגשנו יהודי חילוני א ש הוא אמר שאם יש לאדם מה לאכול עכשיו הוא חושב על הארוחה הבאה הוא לא שפוי הוא לא שפוי למה כי א' הדבר הכי חשוב כי זה לא טלוי בלו בקדוש ברוך הוא לחשוב שהעתיד תלוי בך זה לא שפוי אתה לא מנתח נכון את המציאות אתה מטורף מטורף במובן הזה כמו ספינה מטורפת בים שאתה מוטל מגל אל גל ואין לך שום עוגן ויציבות כי האוגן היחידי והיציבות היחידת בעולם הזה זה לסמוך עליו יתברך לכן מי שיש לו מה לאכול עכשיו ומודאג מארוחה הבאה הוא לא שפוי ויש עוד טעם בדבר כי ניסיון החי שלנו הוא כלל כך רצוף בארוחות ש לחשוב שת הערוכה באה לא יהיה לי זה משהו איזה בורג א נשמעת לך כל המערכת לא עובדת אם אתה שני דברים הפוכים לא מה להפוך שני הזה לא זה השני אומר שלא רק שזה לא תלוי בך אלא בקדוש ברוך הוא אלא גם שעל פי הניסיון הקדוש ברוך הוא באמת דואג הרב אולי החיים שלנו צופים רוחות כי כל פעם אנחנו חושבים על הרוחה הבאה כ זה עכשיו עוד פעם מה החיים שלנו צופים ארוחות כי כל פעם אנחנו חושבים מה יהיה לי בארוחה הבאה באמת לא הייתי חושב חינ מי אמר שיהיה לי כל הזמן תבדוק את זה תבדוק כל הרוחות שאכלת עד היום מילא אני אגיד את זה אבל אתה מה מה ממתי דאגת לרוחה עכשיו צל דואג לך לרוחות הישיבה דואגת ל לך לרוחות לפני כן ההורים דאגו לך לרוחות מתי דאגת באמת לרוחה יכול להיות שאתה באמת לא חושב על זה ברגע שמתחתנים ויש עול כלכלי רחיים מצוו אנחנו מתחילים להיות מטרדים משאלות כאלה וגם אז זה לא שפוי טוב זה תחום אחד שוא לא עיקרי סק עכשיו מה זה לא שמרים לך אל תדאג א אני דואג מה אני אעשה כ התורה אמרה אל תדאג זה לא עוזר לי אתה שואל שאלת האיך איך מגיעים ליעד הזה אני שואל ר מה זה עוזר שומים אל תעשה את זה כאילו הבן אדם במצב הזה מה זה שרצוי על קט המצוי כאילו העיקר הטביעה כאן היא לתקוע מחשבתו בעניינים המרגיעים את הדאגה כד הבעל שם טוב מכירים את המשפט מה הבעל שם טוב יש משפט מה הבעל שם טב ל אהבת השם שהוא משפט מפתח בעיני לכל ענייני ה הלב כומ כש כשהתורה מדריכה אותנו בענייני הלב אז הכלל הגדול הוא שהיא לא מתכוונת ש תפקד על הלב איזה פקודה זה באמת לא עוזר אלא שתתקע את המחשבה בעניינים המעוררים את המצב הרצוי של הלב וזה ביד האדם כמו שעשינו עכשיו שתתקע מחשבתך במה הקדוש ברוך הוא דואג לך עד כמה הוא דואג לך גם ברגע זה זה 100 מיליארד נוירונים עכשיו במוח מרושתים בצורה מופלאה שאין כדוגמתה אין נס ופלא יותר גדול בכל הקוסמוס ממוחו של אדם ואת זה יש לך עכשיו כרגע פועל פועל במהירויות על וגם כשאתה חושב האם אני צודק או לא זה אותה פעילות שעליה דיברתי זה רשתות ענק אין בעולם דבר דומה לזה כל כל התקשורת הטכנית המכנית היא אינפנטילית לגמרי יחסית למוח האדם אין מה להשוות כ כפער בין דומם למדבר ככה הפער בין ה טכנולוגיה למוח שלנו ואת כל זה הקדוש ברוך הוא נותן לך בכל ות ובכל רגע והוא משפיע שפע עצום אז אתה יכול לסמוך עליו אפשר לסמוך עליו וככל שאתה תוקע את מחשבת ך יותר בזה שגם דברים שאתה עושה בעצם אתה סומך עליו אתה לא יכול שלא לסמך עליו בל כום כול אתה סומך עליו כי אם לא היית סומך עליו את תדע מכמה דברים היית צריך לדאוג עכשיו היית צריך לדאוג שמה בעוד רגע ינחת מהחלל החיצון תורית ירסק פה את ה ישיבה שמה מעזה יפתחו במלחמת פתע ויראו טילים וה הגנה שלנו לא תספיק ונחת פה פגע טוב אנחנו בדיוק יושבים ב חדר מוגן אבל חלונות פתוחים אולי יכנס איזה רסיס מהחלון ויפגע בך אולי א מה ר מה איראן איראן יש א הבן שלי חבר ש למד באוניברסיטת בריל הלך בשביל ופתאום קרס בלי שום סימן מוקדם פתאום קרס הסתבר שיש לו מחלה נוראית ו ברוך השם א הלך ונרפה אבל א הלך אל פתאום הוא קרס בלי שום סימן מוקדם ואז התגלה שבעצם מקננת בו מחלה מאוד מאוד קשה מה אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים אז א למה אתה לא מודאג מכל זה כי להסיח את הדעת כי כי זה לא תלוי בך כי לא להסיח את הדעת זה לא עוזר יש אנשים שכן מדגים מזה מה יש אנשים שכן מדגים מזה אז הם לא שפויים זה בדיוק התשובה הם לא שפויים הם לא מנתחים נכון את המציאות זה בעיה של הם תקעו את מחשבתם בדבר לא נכון כי יש להם זמן עכשיו ג גם לנו יכול להיות זמן אם נקדיש לזה זמן כאילו זה נובע כאילו כביכול איזה שלי כן אבל לא אני גם לפעמים משועמם לא כל פעם שאני משועמם אני חושב על דברים כאלה אני מיד חושב על מטאוריטים שיפלו לי על הראש לא אני לא לא נוהג ככה פעם הבאה שאנייה משמם אני אשכול את זה אבל לא לא זוכר ש משיעמום פתאום חשבתי על שאלות כאלה למה כי זה באמת לא שפוי זה לא שפוי מכמה בחינות א' הסיכויים שיפול מטאורית שיפגע באדם ויהרוג אותו אנחנו יודעים ש אין בהיסטוריה מוכרת לנו איזה דבר כזה ולכן זה כנראה מאוד נמוך גם אם זה יקרה אז יש שבעה מיליארד מועמדים על פני תו שיקרה לי אחד משבעה מיליארד באמת איזה זה לא שפוי סטטיסטית אבל מלבד זה לא שפוי סטטיסטית זה לא שפוי מסיבה הרבה יותר עמוקה מהסטטיסטיקה וזה של מטאורית אין לך מה לעשות זה לא תלוי בך בשום פניים ואופן וצד בעולם לא זה ולא עוד הרבה מאוד דברים אדם לא צריך סת אני אעשה את כל מה שאני יכול ומה שייקרה זה זה לא תלו אעשה את כל השתדלות שלי כ כן אבל אז זה בדיוק לעשות לדאוג לזה בדיוק כממה שאומר שינשטיין לדאוג לה זה תפקידך אז למה זה לעשות את ההשתדלות אבל להיות מודאג מזה שהשתדלו בסוף לא תצליח וזה זה הקטני לפעול את מה שאתה צריך על פי השתדלות זה מנהג העולם אפילו הצדיקים הכי גדולים כשהם יושבים ליד צלחת האוכל הם עושים את ההשתדלות לנעוץ את הסכין את המזלג את הכף ולהביא את האוכל לפה ולא זוכים לקדוש ברוך הוא שאם אני צריך להיות צבע אתה כבר תדאג לזה לא שמענו צדיקים כאלה אז השתדל זה דבר מקובל על כולם שאלה עד כמה אבל לדאוג להיות בחרדה שם הזה לא ילך לי זה כתנות אמונה האם אנח אנחנו גם נוהגים ככה כן זה קתנות אמונה שב משהו לא ברור פה פשוט פשוטים האם הם קלים לביצוע לגמר לא רפואה מונעת זה לא משהו נכון לא זה שאלה רפואה מונעת זה אחת הדוגמאות שזה שאלה עד כמה זה שאלה גדולה כמה זה השתדלות נכונה וזה יש מומחים לשאלות ההשתדלות ו לפעמים המומחים הם בעצמם היסטריים למה כי הם הם מפחדים מתקשורת ולא יש פחדים פסיכולוגיים של האי שפיות אני תן לך דוגמה אדם נוסע ביהודה בשומרון אדם שלא היה רגיל לסוע ביהודה בשומרון עסע ביהודה בשומרון והוא התמלא פחד שמה ירו עליו שמה ייה מטען שמה יהיה פיגוע עכשיו מה הסיכוי שיהיה דבר כזה לעומת הסיכון שאדם עולה לכביש ויהיה ת דרכים ואיפה יש יותר סיכוי ו דרכ תעונת דרכים אבל למרות זאת הוא נכנס לאוטו נושע אפילו במהירות מופרזת וב א חוסר זהירות בדרכים ולא מודאג בכלום למה כי תאונות דרכים תופס פחות כותרות פחות א תמונות פחות כל מיני דברים שהם פסיכולוג מפעל הפיס מרוויח הרבה מאוד בגלל אישה אחת משם הראלה היא האמת הי שהיא רק מריונטה היא מריונטה של פרסומאי עכשיו גם הפרסומאי בעצם הוא רק זרוע של הפסיכולוג מה הפסיכולוגים גילו שאם אומרים לך שאם קנה כרטיס יש לך איס אחוזים להרוויח מיליון שקל אז אתה אמר מה אבל אם אתה שומע שרובן קיבל מיליון שקל ואתה שומע את השיחה כאילו אתה נכנס לתוך התמונה שמישהו התקשר אליו ואמר לו זכית וא וואו אני לא מאמין אז זה משפיע עליך הרבה יותר האם זה שראלה מתקשרת לכך וכך אנשים אומרת להם אתמול פשוט נסעתי בכביש וראיתי שלט מדהים שלת אר אראלה ממפעל הפיס אז א עכשו למה זה עובד ככה מה ארתי סגולה לפרנסה הפוך סגולה להפסד פרנסה זאת הסגולה אם אתה רוצה להפסיד פרנסתך אז תטל את ויך ב עכשיו למה זה כך כי ברגע שאתה רואה שומע את התמונה היא פועלת עליך כאילו זה מציאות וכמה אנשים קנו ולא קיבלו אתה לא אף אחד לא מפרסם את זה אין ברדיו קניתי כל הלב שלי היה שרק ני מחכ את לזה איזה באסה אין את התמונות האלה ותמונה עם המחישה אז היא פועלת על המוח ועל הנפש הרבה יותר מאשר סטטיסטיקה האם מותר לקחת סיכונים בחיים כן בתנאי ש סיכוי סיכון הוא סביר מה הסיכוי סיכון במפעל הפיס תלוי למי במפעל הפיס הסיכוי גבוה ככל שיותר קונים הוא מרוויח יותר לך הסיכון הוא נמוך כל כך שאין לך שום סיבה לעשות את זה אז א למה אנשים בכל זאת עושים את זה כי פסיכולוגית עבדו עליהם בעיניים זה הסיבה כלומר הכניסו אותם לאיש שפיות חלקית כולנו באיש שפיות חלקית בכל מיני הקשרים וזאת אי שפיות חלקית ולחשוב שאני אני אוכל אולי המערכת עיכול לא תעכל זה באמת מחשבות כאלה באמת גורמות למכת העיכול טוב אז זה בוא למה זה זה נושא סוגיה עומדת בפני עצמה סוגיה חשובה מאוד אבל היא לא עיקר בעניינים לכן בעבודתו תברך לא ישים לנגד עיניו כם אותו יום ואותו שעה כי כשרוצים להיכנס בעבודת השם שם נדמה לאדם כאילו הוא מסע כבד על זה על אי שפיות הזאת דיברנו אתמול ואי אפשר לו ניסע מסע כבד כזו נכון זה דיברנו אתמול עכשיו סיבה שנייה מה לשל שאלה למול חבוד אין חשיבות לרצח מה אין חשיבות לרצף זה נראה כאילו את תעסק עכשיו ב את כל במילה הזאת ו את כל השיעור אתמול התחלנו בהסתייגות שיש חשיבות לרצף זה היה הרשע של השור אתמול שיש חשיבות לרצף אבל שהרצף יש לו גם מחלה גדולה זה שאתה רואה את כל ההמשך מוטל על הרגע הזה כאילו כל עבודת השם שלך בכל השנים הבאות אתה צריך כבר להיות מלא כוח ונים לנצח את כל המלחמות ביחד עם הכוח שיש לך כרגע זה הי שפיות כי יהיה לך עוד המון המון כוחות במהלך הדרך והכוח של הרגע הזה ממונה על הרגע הזה על המאבק של ההוצאה על הפועל של הרגע הזה ולא על כל המאבקים הבאים שיהיו לך ר על הכוח להוציא לפועל זה מה שדיברנו אתמ אבל כשחשוב שאן ל רק אותו היום לא יהיה לו מסע כלל האמת ה שאם אתה מרפא את האיש שפיות הזאת זה קל מאוד עבודת השם דבר קל רק לרפא את האיש שפיות הזאת זה מלאכה שצריך להקדיש לה תשומת לב ו היא מלאכה עדינה של התבוננות של שמעת לב איפה האישיות תפסה אותי ולרפא את האיש פיות ואז לעבוד את השם זה כאן אין מסע אין אין זה לא כבד זה עוד סוג של פירוש לפסוק שהבאנו הרבה פעמים בשם רבי יעקב המגד מדובנה שהוא אומר על זה הגאון אמר שזה משל מדויק שלא אותי קראת יעקב כי יגעת בישראל ש הוא מביא משל ל נער שהיה סוחב את ה כבודה את המסעות של אנשים בבית מלון עד החדר והיה מקבל תשר לפי ה כובד לפי המשקל והוא שכב למישהו ובא נתן לו שקל אומר לו זה מה שאתה נותן לי אומר לו כמה אתה רוצה לפחות לפחות 10 שקלים אומר לו למה אומר זה היה כבד אומר אם זה היה כוד זה לא שלי שלי היה כל ככה הקדוש ברוך הוא אומר לישראל לא אותי קראת יעקב זה לא היה שלי לא אותי קראת יעקב מאיפה אני יודע כי געת בישראל אם זה היה כבד לך זה לא אותי עבודת השם היא דבר קל אלא שלמצוא את הדרך הקלה זה מלאכה שאנחנו צריכים לתת לה תשומת לב אם לא נתן ל תצומת לב זה יראה לנו קשה ואחד העניינים שמקל מאוד את עבודת השם זה שלא מוטל עליי חשוב כל העולם אני רוצה להיות צדיק תמיד להיות עובד השם מלב ונפש לעולמים אבל מה שמול עליי כרגע זה רק ה מונח כרגע לפניי לא מעבר לזה וזה זה קל מה זה אשרי היש כי כן יש פה איזה ממד שזה ייסורים אבל כתוב ששמחים בייסורים אבל זה כבד עדיין לא הייסורים זה דבר כבד לכאורה יש ייסורים כבדים ויש ייסורים שאינם כבדים אבל ייסורים זה לכאורה לא חופף למסע הכבד אדם פתאום יש לו ציפורן חודרנית כואב לו ברגל לא יכול להירדם הוא מתייסר עולם אחר זה לא לא אותו דבר מה ש יש קשר ביניהם טוב בואו נראה אבל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום למור מחר תחיל מחר אתפלל בכוונה ובכוח כראוי וכיוצא בזה משאר דות שזה כבר סיבה עניין אחר וכאן אני רוצה לעסוק בעוד רובד שהוא מאוד משמעותי והוא האדם בגלל הסיבה הקודמת שנראה לו שהמסע כבד מדי הוא בורח מהתמודדות שזה פרדוקסלית זה דבר והיפוכו אדם כשרואה שהמסע כבד ו מדיי הוא רוצה לברוח מהתמודדות איך בורחים מהתמודדות במקום לחשוב על מה שמול ליי אני חושב על מה שלא מול עליי ברגע שאני חושב על מה שלא מול עליי אני פטור ממה ש מטל עליי כי אני עסוק עכשיו קראתי מאמר הביאו לי איזה חוברת אולי הכי חשובה בעולם במנהל עסקים כ בטעון כזה זה געל איזה מאמר ש שטוען ש העולם העסקי עד עכשיו אמר שצריך גם תרומה לקהילה והיה סעיפים שמדדו עד כמה כל עסק הוא גם תורם לקהילה והמאמר הזה נכתב על ידי ה ה מסטרים שני אנשים שהם הובילו את הקו הזה במשך 30 שנה שצריך גם תרומה לקהילה והם מהבכירים ביותר בעולם במנהל עסקים וא אחרי מחקרים גדולים הם גילו שזה טעות כי את התרומה צריך לעשות בתוך העסק עצמו לא למשהו חיצוני ללא אתה צריך להיות נדיב ואנושי בנוגע לכל מי ש מרב בעסק שלך עצמו ולא שאתה בעסק שלך נוקשה ואכזרי ותורם לאיזה אני שמה שזה איך זה בחז מתבטא אניח כותבים היה לנו פעם שאלה ש יהודי ב נסק שהיה משבר ב אה ת שסט משבר העולמי והוא הפסיד הרבה כסף והיה צריך לפטר עובדים והוא התלבט האם להפסיק את התרומות שלו לכל מיני מוסדות של אירו ולהחזיק את העובדים ולהחזיק את העסק באופן לא רווחי או לפתר דים ולהמשיך לתרום הוא התלבט איתי ואני לא הייתי מסוג בתוח בעצמי דיברתי על זה עם הרב אריאל הוא אמר ודאי שהפסיק את התרומות ולהשאיר את העובדים בעסק ועכשיו העסק מפסיד השיר דובים בעסק זה כמובן מוגבל הזמן שאתה יכול להשות לך צ דבר כזה ו הכמות של האנשים שאתה יכול לקחת על הכתפיים אבל אם זה מול תרומה זה אני ך הכי קרובים זה המעגל הכי קרוב אז בגלל מאמר ש אמינן עסקים גילה את העולם הזה שניך קודמים והוא גילה את זה במובן העסקי אז ה נתנו לי איזה חוברת ואז קראתי שמה עוד דבר זה שאנשים עשו מחקר על ה על רמת ההנהלה הבחירה בעולם ובדקו עד כמה הם אנשים עסוקים ועד כמה הם עסוקים בדברים הנכונים ומה הם גילו נדמה לי אני לא זוכר אם מישהו מאוד ייה לו חשוב אני יכול להסתכל בבית יש לי עדיין את החוברת א אז נדמה לי שרק 10% מהמנהלים הבכירים עסוקים בצורה מושכלת רוב המנהלים הבכירים עסוקים מוד בצורה לא יעילה עכשיו למה אדם עסוק בצורה לא יעילה יש לזה כמה סיבות סיבה אחת זה שהוא לא יודע מספיק מה יעיל אז הוא משקיע לא נכון אבל יש סיבה הרבה יותר עמוקה וחמק מקה והיא הסיבה הקריטית וזה שאיין לו את האומץ המספיק ואת השלווה לעסוק במה שמוטל עליו אז מחוסר רוגע מהדאגה הוא בורח להיות עסוק במה שלא מותר עליו כי הוא מרגיש שלהיות עסוק זה חובתו וומה שוא מטל עליו יש לו איזה פחדים וחששות ממנו אז הוא זונח את מה שהוא מטל עליו על ידי זה שהוא עוסק במשהו שלא מפחיד אותו מה שמוטל עליי כרגע גורם לי פחד הוא דבע ממני תביעה שבעצם זה קל מאוד לשבת וללמוד תורה לשם שמיים זה קל מאוד לשבת עם הכוחות שיש לי כרגע ללמוד תורה לשם שמיים כל החיים זה בלתי אפשרי גם לגדולי הדור אבל ללמוד עכשיו לשם שמיים עכשיו בואנה שלא עכשיו אני לומד תורה ואני רוצה שזה יה רק לכבודך ולשמך וללמוד תורה מתוך הרצון הזה זה דבר קל מאוד זה לא מסע אלא מה שכיוון שנסון חיים אומר שאני בדרך כלל לא עומד בזה אז אומר אם אני אקח על עצמי את המסע הזה אני פוחד שאני אתגל כ פשל ולהתגלות פשל איזה בושה אני לא יכול לעמוד בזה אז לכן אני מתחמק מהמלאכה שעומדת נגד יני עכשיו ובוחר למלאכות אחרות מה המלאכות אחרות וי מאוד חשוב לשאול מה יהיה בשנה הבאה איך אני אלמד תורה בהתמדה ובש גן מה יהיה מחר וזה פותר לי את השאלה שעומדת בפני כרגע ללמוד תורה עכשיו בלי המחר וה נפש נוטה באופן חריף מאוד לברוח מההווה מפני החששות והפחדים שלה שיש לה מההווה על ידי שקיעה בדאגות חסרות טעם ופשר לעתיד מנגנון מדהים חוסר שפיות עמוק אז גם שלא תחי עצמו מיום ליום למור מחר אתחיל מחר אתפלל בכוונה ובכוח ראוי ובכוח כראוי למה כי מה בעצם קורה כאן מה גורם לנו לדחיינות דחיינות זה מנגנון מאוד מאוד חריף שפועל אלינו כי אנחנו רוצים לעשות את זה אדם צריך לעשות דיאטה אז ה אומר טוב אני אתחיל אחרי החגים אני אתחיל אחרי הוא דוכה למה כי נראה לו שדיאטה זה מסע מאוד כבד בגלל שהוא לוקח את הדיאטה של כל החיים עם הכוחות שיש לו כרגע לכן זה נראה לו מסע מאוד כבד אז כואב לו שהוא לא הוא הולך לקראת מטלה שאין לו כוחות הוא מרגיש חסר עונים אז לכן מה הוא עושה הוא אומר טוב אז אני אעשה את זה עכשיו וכרגע זה לא מותר עליי בעצם האמירה שאני אתחיל את הדיאטה ביום ראשון אחרי שבת זה אמירה שדיאטה זה דבר מאוד חשוב אלא שאני פוחד ממנו אז אני ישית אותו למקום לא רלוונטי כדי שכרגע את מה שרלוונטי אני לא אעמוד מול הפחד ולא מול התביעה שאני צריך לעשות דיאטה אני צריך לעשות דיאטה ודאי אני אעשה ביום ראשון זה גם נגן עלי אבל לא מה זה גם גם גן זה מ יש כל כך הרבה דברים שאני באמת צריך לעשות ברגע זה לא תיקון המידות לא למה לא אתה לא יכול עכשיו לתקן את כל המידות ברגע זה אז אתה לא צריך זה קצת המג של הדחיינות לא לא זה לא דחיינות מה אתה צריך לעשות ברגע זה ללמוד תורה לשמע זה הכל ומה שיעבוד בתיקון המידות מהלימוד הזה זה מותר עליך להיות פתוח לבוא מתוך רצון כנה שהלימוד הזה יתקן את מידותיך ויזכר אותם זה מותן ליך אבל לכוון בתפילה לא מותן ליך עכשיו לא לכעוס על הבוס שתובל ממלך תביעות לא מותן ללך עכשיו יש הרבה תיקוני מידות שכרגע לא מותנים עליך הנטייה לחשוב על המריבה שלך עם הבוס אתמול זה נטייה לצאת מההווה כי הוא כואב מדי למשהו שכרגע מק ך איין לך מה לעשות איתו אבל אתה כאילו רציני זה שקר ובלופ שאנחנו משקרים את עצמנו כל הזמן זה מדהים עד כמה יש לנו אזורים חסרי שפיות עד אם השפוי היחידי זה שמי שמידותיו אציליות וטובות הוא שפוי היחידי כל השער מטורפים מגל אל גל יל לא ידע מה נוח אוי מה אמרתי אתמול אוי מה יהיה מחר במקום להרגע מכל זה לעשות מה שיש לפניי עכשיו אז הרב בעצם אין אדם שמתעצל יש אדם שמפחד נכון עצלנות זה רק תפוסת של הפחד יש באמצע עוד כל מיני דברים חוסר עניין יש עוד עצלנות שער להמון המון המון חדרים אין עצלנות ישמ מה אין עצלות לשמה לא אדם צל הוא מתעצל שזה יהיה לשמע אין לו מוטיבציה מספקת כדי לכוון את עצמו לשמע זה ייסוד שדורש מנו יותר מדי מאמצים לכן זה סתירה מיני ובי יצות לשמע אדם שבתוקף אני רוצה להיות עצל אז הוא היה חרוץ מאוד בעניין הזה אז איך אנחנו צריכים נגד להסתכל על העבר ועל העתיד באיזה בתומה אם כרגע יש לי מה לתקן את ה אבר וכרגע זה מה שמוטל עליי בשעת התפילה לא מול לי לתקן את העבר לכן אומר הבל התניה אם אתה רואה שמגיעים אלך רורי תשובה בשעת התפילה דע לך זה היצר הרע המציא את זה אדם הולך ברחוב ופתאום יש לו יורי תשובה א תבדוק טוב אולי היצר הרע ימציא לך את הורי תשובה הלה למה כדי לעשות אותך עצוב ואז מרוב עצבות אתה מוכרח איזה הנאה ואז אתה לא שומר את העיניים תרגיל מבריק בכל יצר הרע זה ה הדוגמה הכי קלה לראות עד כמה אנחנו גאונים כולנו יש גאון אחד אני לא א גאון גדול כתב ספר תרגון עברית הוא קטסטרופה שקשה לטאר אומרים שבאנגלית הספר טוב הרעיונות מבריקים זה נקרא משחקיהם של בני אדם כלו איזה משחקים אנחנו משחקים כל הזמן בגאונות למשל ברוג זה משחק אני ראה כ נעלב כ לא רוצה לשתף איתך פעולה ואז אתה תקנה לדרישות ואז אני אשתף איתך פעולה שזה בעצם מה שאני רוצה משחק מבריק לא גאוני כל פעם שאנחנו עושים ברוגז ואנחנו עושים המון ברוגז כל פעם שאנחנו עושים ברוגז מתגלה עד כמה אנחנו גאו ר אנחנו משתמשים בזה בצורה לא שפויה טוב בואו נסיים למור מחר אתחיל מחר אתפלל בכוונה ככה רו צא בזה בשער העבודות כי אין לאדם בעולמו כי ם אותו היום ואותה השעה שעומד בו כי יום המחרת הוא עולם אחר לגמרי היום אם בקולות תשמעו היום דיקה והבן טוב זה סוגיה שיש הרבה הרבה מה להתבונן בה בוודאי אייך הי יוצאת לפועל אבל התחלתם להכין מהתורות עדיים לא אז מה אפשר עכשיו טוב אז אולי כדאי גם להתייעץ עם אנשים שבקים איזה תורות קצרות עיקריות תור קצרה זה רעיון מצייה להקשר הזה