Preparing video...
0:00 / 0:00
הרב יהושע שפירא - יש לך כנפי רוח - י"א אדר א' תשע"ד
72 views
הרב יהושע שפירא - יש לך כנפי רוח - י"א אדר א' תשע"ד בואו לקחת חלק בשיעורים ובבניין הישיבה, לתרומות - https://trum.ly/donate/8 לאתר הישיבה - https://www.yrg.org.il
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
‏z
סף מוות
קבר אמת
הדבר שלפעמים הצרות של
הכלל
של
הפרת פגמי העוונות והמידות
הרעות עומדים כקיר ברזל מפסיקים בין האדם
ובין אור אלוקים
שי אבל האדם באור
שכלו הנאצל מאוד קודש
העליון מתגבר בגבור ורה
עליונה המהפך את כל המפריעים
הדמיוניים לעניינים מאיירים
ומסייעים אפילו אם עומדים על דרכו פגמים
חטאים
כאלה שנדמה לו שי אפשר לו
לתקנם או להפך שאפשר לו לתקנם ונדמה לו
שאינו יכול להוציא ל הפועל תיקונם מקוצר
היד של כוח הרצון שנחלש
אל יעקבו רעיות לשאוף לכל גודל ל קודש בכל
מעלה שו משגת בן
בחמים מעשיים בן בחכמים
יומיים רוצה להקדים ש שתי
הקדמות אלי שלוש שלוש הקדמות למה
שנאמר גמה
ראשונה שאנחנו נמצאים כבר בשבוע שח כור
קטן ואם
בצער
קורנות אנחנו אומרים ש
שבוע שחל בו
לא שייך
ו
מוקרן
מ הצער
שלח שח תשה
בעם טובה מרובה מדת
פונות לחד כמה וכמה ששבוע שחל בו עניין
שמח שכל הש וע מואר בעניין השמחה
שלו אנחנו פוסקים להלכה
שראוי לעבות בשמחה בפורים
קטן
ולא אומרים ב
תחנון בשבוע שחל פורים קטן יש מקום לעסוק
בעניינו
ו דיברנו על זה גם קצת
בהתוועדות אה אב יותר שהייתה גם לזמנים
אחרים שעיקר ההכנה
יקו בעיני היא תלוייה בפסוק היש השם
בקרבנו עם עין שהספק הזה האם הקדוש ברוך
הוא נמצא
בקרבי הוא המוליד של
המלכיות והספק בא מפני התערובת שאנחנו
רואים שהשם אוהב אותנו מקרב אותנו מצד אחד
ומצד שני מרחיק אותנו
ו חוצץ בעדינו להגיע אליו מחיצה של ברזל
שמפסיק
כפילות הזאת מבלבלת מאוד היא בלבלה את דור
המדבר דור
דעה וכך שמצד אחד היה לו את כל
הניסים הכלים של יציאת מצרים ועמוד אש
ועמוד ענן שהולכים לפניו ובאר
ומן ואף על פי
כן הוא שאל את עצמו היש השם מקרבנו עם עין
בגלל שעול שלושה ימים בלי מים בגלל שפתאום
אין לו
אוכל בגלל שהוא עוד לא מגיע לארץ ישראל
והוא תוהה האם הקדוש ברוך הוא קרוב אלי
רחוק מ
בעיקר
התיקון על המלא זה הוודאות
הפנימית שגם בתוך התופעה הכפולה
הזאת יש השם
כ שהריחו וק כולו
התקרבות ש משפט כזה בכותי
מרן אחד ה סימנים החשובים כותי מרן זה
כותי מרן טנינה סימן
מח ששמה רבי נחמן מעריך מאוד להסביר
שהתרחק ק
התקרבות יש
שמה אתה מדף ש וולך עד למעלה לא שמאלה
שמאלה
שאלה
ת כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראים
לו
התרחקות ונדמה לו שמרחיקים אותו
מלמעלה ואין מניחים אותו כלל להיכנס
לעבודת
השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כולו
לרות ד
קצת בוא ק מהר וצריך להתחזקות גדול מאוד
מאוד לבלי ליפול בדעתו חס ושלום כשרואה
שעוברים כמה וכמה ימים ו
שהוא מתייגע בעיות גדולות ישו לעודות השם
ועדיין הוא רחוק מאוד לא התחיל כלל לכנוס
לשערי הקדושה כרואה עצמו שהוא מלא עדיין
נביות וגשמיות ויורים ובלבולים גדולים וכל
מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר
שבקדושה אין מניחין אותו ונדמה לו כאילו
אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין רוצה
כלל בעבודתו מחמת שהוא רואה שהוא צועק בכל
פעם המתחנן ונפל לפניו יתברך שזרו בעבודתו
ואף על פי כן עדיין הוא רחוק מאוד מאוד על
כן נדמה לו כאילו אין השם יתברך מסתכל
עליו כלל ואיין פונה אליו כלל כי הוא
התברך אין יוצא בו כלל אין על כל אלה יוצא
בזה צריך התחזקות גדול לחזק עצמו מאוד
מאוד ובלי להסתכל על כל זה כלל כי באמת כל
ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות כנל בכל הנל
עבר על כל הצדיקים כאשר שמענו מפיהם
בפירוש שנדמה להם שהשם יתברך אין מסתכל
ופונה עלי כ ממד שראו שזה זמן רב שמבקשים
ומגיעים ועושים ועובדים עבודת השם יתברך
ועדיין הם רחוקים מאוד מאוד ואילו לא היו
מחזקים עצמם מאוד בלי להסתכל על זה היו
נשארים במקומם הראשון ולא היו זוכים למה
שזכו והכלל ההובי הכי חזק ומץ מאוד ואחוז
עצמך בכל הכוחות להישאר קיים בעבודתך ואל
תחוש ואל תסתכל על כלל על כל הנל אוק היצא
בזה ואם אתה רחוק מאוד מאוד ממנו יתברך
נדנה לך שאתה פוגם בכל כל שעה ממש נגדו
יתברך ם כל זה כנגד זה
תדע שאיש כזה שהוא מגושם כל כך כל תנועה
הוא תנועה שהוא מנתק עצמו מעט מעט מן
גשמיות מן גשמיות הוא פונה להשם יתברך היא
גדולה והקרה מאוד מאוד ואפילו נקודה קטנה
מאוד שהוא נעתק מגשמיות אליו יתברך הוא רץ
בזה כמה וכמה אלפים פרסאות בעולמות
עליונים כאשר תבין היטב ן המעשה של צדיק
שיתגבר עלמות צ וכו כובה אצלנו ועל זה
ישמח מאוד יחזק עצמו בשמחה תמיד כי צות
מזיק מאוד מאוד
ודע
ו וכולי
וכולי כדאי מאוד ללמוד את זה כצ מרנ פנינה
כדאי להכניס את זה
גם שייך מאוד
עניין
צוי אז הגדמה אחת זה ש הסעיף הזה הוא שייך
מאוד מאוד
לקדושת הימים האלה הקדושת סגב של ימי חודש
אדר בשביל ימי הפורים שעיקר הקדושה זה שיש
השם בקרבנו עם כל המראה החיצוני שכאילו
העבירות תופסות מקום עד שיש מחיצה של ברזל
מופסקים בין האדם ובן הקדוש ברוך הוא דבר
שני הקדמה שנייה זה ש
באמת שיש לי שמחה גדולה מהסעיף הזה כי כל
מה שאנחנו זוכרים ללמוד עכשיוו זה לראות
שבאמת כל המפגשים ההם של אור וכלי
א מאוד מאוד מכווננים לדעת מרן הרב זצל
ואולי להגיד שכאן החידוש הוא מי שהיה אז
בכל
הנפגשים זה החלק של
האוצרות לעומת כל מה שדיברנו עד עכשיו כאן
זה בולט יותר
הצרות שאדם רואה שיש לו
מגבלות זה באמת
מעלת תורת הרב זצל באופן בולט
על גבנים
אחרים שאנחנו לומדים בעיקר בתורת החסידות
וזה שהרב זצל מאוד מדגיש את העניין הזה
שבכל הנפילות עצמם יש מעלות גדולות ולא רק
שצריך לברוח מהמהם אלא שבהם מוסתר אור
אלוקי גדול לא ניצוץ רק לא נקודה אלא אור
עצום שאם רק קצת מקופים את הקליפה ומרפים
מהמראה החיצוני מגלים שיש שמה
אוריון זה החלק שבתוך המצוי החלק השלישי
שלמדנו על הצרות זה שמגבלות שלי הם
בעצמם מלאים בסורה אלוקית עליונה בשבילי
המגבלה בעצמה אז בואו נראה את הדברים
בפנים אז בגלל מה שמנו פעם שאה זה בגלל
הפוטנציאל שלו לא בגלל העצמה שהיא תוליד
גדול מה מה שמנו פעם שאבה זה שהיא תוליד
משהו יותר גדול אבל ו דווקא מקבלה עצמה
מקבלה עצמה מגבלה עצמה כן
כל צד
פינה טוב אז בואו נראה אמת
הדבר שלפעמים
הצרות של הכלל ושל
הפרט ופגמי המונות עוונות והמידות הראות
עומדים קיר ברזל ומפסיקים בין האדם ובין
אור אלוקים ש
צי זה אור אלוקים
שאמו מתאים מאוד לענייננו לא ובן אור
אלוקים אלא אלוקים
שאמו זה קרוב למה שדיברנו ש
הפסוק אומר שדור דעה הספק שלהם היה ספק
העמלקי היה היש השם בקרבנו לא היש השם עם
הים אלא היש השם בקרבנו עם ען זאת היייתה
השאלה זה היה הספק מפסיקים בין האדם ובן
אור אלוקים שאמו אז כשהרב אומר אמת
הדבר שלפעמים זה כך כומ לפעמים יש
צרות יש עוונות יש מידות רעות אבל הם לא
חצצים ים כן חצצים וזה נכון אובייקטיבית
זה אמת שהם
חוצצים אם רק נאמר זה לא חוצץ נתעלה מחלק
מהמציאות ולא נוכל לרפא
בדרך נכונה את הקשיים שלנו כי משהו בתוכנו
יזעק זה לא יכול להיות אתם לא רואים נכונה
אכן יש קיר ברזל אדם עושה עבירה ופתאום
מרגיש שנחסם והוא לא יכול לעשות מצוה הוא
לא יכול להיות דבו כול יכול להיות קשור זה
נכון במובן הפרטי זה נכון במובן הלאומי
אדם ועניין של
פורים רופ רפוי אדם מאמונה שהשם הגל אותו
הוא משתחווה לצלם הוא משתתף בסעודתו של
אותו רשע הוא מרגיש שהוא רחוק
ובאמת קיר של ברזל
ירד זה קשר ברזל זה
משל גשמי לתופעה נפשית מאוד חריפה שאדם
מרגיש שהוא בא לעבוד את השם ושום דבר לא
עוזר זה כאילו קיר עומד מולו בלתי ניתן
לבקיעה הוא מנסה לבקוע לא זר
מאומה ולמה הוא עומד כנגדו כי הוא רחוק
בגלל החטאים הפגמים העוונות
ולפעמים זה אמת אובייקטיבית
שאכן הקיר עומד
שמה לא
תמיד
זה עומד לפעמים עושה עוונות י זה יכול
להיות בבוק בשם זה לא חוצץ אבל יש פעמים
לא מעטות שברגע שאדם עושה
עוונות באמת נכסה משהו והרב לא מתכחש לזה
לא אומר זה רק דמיון זה תהליך נפשי עבירה
קורת עבירה ויותר מזה ונטמתם בם אל ת טמטם
אלא ונטמתם עבירה מטמטמת מה זה מטמטמת זה
משון אטום ותמת זה מחיצה של ברזל אדם עשה
עבירה באמת הוא אטום זה אובייקטיבית נכון
זה נכון אובייקטיבית הרבה יותר ממה שהוא
יכול לעלות על הדעת כי אנחנו לא רואים את
הטומאה
בעיניים שמענו על ה הרב חכם
ישועה שהוא בא פעם לרב א
תיה הסבא של רבותי הנוכחי שהיה רש ישיבת
מקובלים צדיק עליון
בירושלים ושאל אותו שכתוב שכש בטלים ידיים
זה בגלל שיש רוח
טומאה שהיא גורמת
ל שלושה ימים אם אדם לא נטל ידיים הוא
פוחד ולא יודע ממה
פוחד ו הוא שאל אותו אם היום גם יש רוח
תומ הוא אמר לו כן רבתי אמר לחכם ישועה
כן אז הוא אמר לו אפשר לראות אומר לו כן
אומר לו אז תראה לי אומר לו לא כדאי לך א
בכל זאת אני אומר לך לא כדאי
לך בחת אני רוצה לראות אז אמר תבוא תישן
עצבי הוא ישן אצלו ווא ב ב בוקר נתן לו את
הקערה עם הנטלה אמר לו תתל ידיים בתוך
הקערה הוא נתל את
הידיים אומר לו תסתכל בתוך
הקרה מסתכל לא רואה כלום אז חכם משוה אז
הרב אטיה לקח את
המגבת מגב את הידיים שם לו על
הפרצוף עשה מה שעשה הוריד לו מהפנים אמר
לו תסתכל עכשיו ששו מסתכל אומר שלושה ימים
היה לי חושך הפלה
נוראית פחד נוראי בלי לדעת על מה
מדובר
אז מה שאנחנו רואים זה רק קצת חון חזל
שואלים בגמרא למה אנחנו לא רואים את השדים
את השדים למה לא רואים אותם או שאם היינו
רואים אותם אי אפשר היה לעמוד אדם לא הה
יכול לעמוד
אם היינו רואים את כל האמת של מה שחטא אחד
קל עושה היינו מתים על המקום מרוב התמקמות
בצערנו אי אפשר היה
לעמוד ולהפך אם אדם יודע ההידור ממצוע אחד
מה הוא זוכה הוא לא יכול להחזיק את הנשמה
בתוך גוף מתוך מרוב עונג שאי אפשר להכין
ובן ארוך מה שרע מידה טובה מרובה במידת
פורנות
בארוך אלא שכדי שהחיים בעולם הזה
יהיו אפשריים הקדוש ברוך הוא מנה מאיתנו
לראות את האמת ובכל זאת
איזשהיא
השתקפות של אותו טמטום של אותו תימות של
מחיצה של ברזל נדמה לי שהרב פה רומז אמת
הדבר ש מחיצה של ברזל כל מה שאתה מרגיש
שכשאת וזה לא לא קשור דווקא לחט כ או לחט
כבד ו זהיר במצוה קלה כבחמורה שהיא אתה
יודע מתי הנפש עובדת במנגנון כזה מתי האור
האלוקים מאור כזה שכש את חטא קל פתאום
מחיצה נופלת ואפלו אתה עושה חטא כבד והש
השערים נפתח נשארים פתוחים אנחנו לא
יודעים מתי זה קורה אבל כולנו יודעים
שלעתים מחיצה של ברזל מפסקת
וכל המאמצים לקפוץ אותה כמו לדפוק את הראש
בקיר של ברזל לא מועיל
כלום והרב אומר כל זה
אמת
אבל אם כל האמת
שבזה זה רק חלק קטן של האמ נכון ונת מטם
בם אבל נת מטם בם זה לא סוף
הסיפור עכשיו הוא אומר אבל האדם באור
שכלו תורת
הסוד מדובר הרבה פעמים על זה שכל הנפילות
הם רק
במידות אבל השכל לא
נפלים כי גם זה לא לגמרי נכון כי לפעמים
יש שכל שהוא תולדת המידות והוא לא עומד
בפני עצמו אבל השכל בפני עצמו אין לו שום
נפילה ולכן המקום ששולף אותנו מתוך המחיצה
של ברזל זה אור השכל אור השכל אין כאן
הכוונה לאכול את
הפלפול לאכול את
הניתוח אלא לראייה השקפת העולם הנכונה
הבהירה ואור השכל
הנאצל מאוד קודש
העליון שהוא שייך לעולם האצילות או עוד
קודש העליון שהוא לא שייך בכלל לנפילה
לתוך העולם הזה אלא הוא שייך לעולם שאצלו
יתברך אז אור השכל ניתן בידי אדם שגם בכל
הנפילות הוא יכול לראות חוכה ועל ידי זה
רשום
בתשובה ל אדם באור שכלו הנעצר מאוד קודש
העליון דוע ש הרמבם במורא אומר שמה זה צלם
אלוקים
שבאדם צלם אלוקים שבאדם זה
השכל אז האדם מתגבר בגבורה
עליונה לא גבורה תחתונה זה לא גבורה של
כוח
אלא של הסתכלות בהירה מה הסתכלות בהירה
שאם אבא נותן סתירה לבן שלו על זה שהוא
התנהג לא יפה זה לא אומר שהוא לא אוהב
אותו הראיה שאם הבן של השכנים באותה
סיטואציה התנהג עוד פחות יפה לא כתוב
סטירה לא מפני שהאבא אוהב את הבן של
השכנים יותר הוא לא נותן לו סטירה מפני
שהוא לא קשור והוא נותן לו סתירה לבן שלו
מפני שהוא קשור אליו את אשר יב
יוכיח וההוכחה אפילו תוכחת
חריפה היא לא מפקיעה והוקרת את האהבה אלא
היא באה מאהבה מסותרת ואד רבה התוכחה היא
מלמדת לרוב על אהבה מסותרת אם כן
כשהקדושים את ישראל זה מפני שהוא אוהב
אותם אז הוא התגבר בגבורה עליונה מה
הגבורה העליונה מה שאמר
עכשיו זה לא איזה שכל שאדם צריך לעשות
חשבונות מורכבים ומסובכים הוא צריך להקשות
קושיות ולתרץ תירוצים זה השקפת עולם עמוקה
פשוטה
בתכלית אמרתי עכשיו איזה דבר מסובך שמישהו
לא יכול להבין אותו זה לא שכל במובן הזה ש
של איזה גאונות
א המצאה יצירתית או או א משהו מאוד עדין
שקשה לעמוד עליו זה דבר פשוט שכולם יודעים
אותו
אלא ש כשהשכל לא מאיר כש המידות מציפות
אותנו אנחנו שוכחים את
זה המסילת ישרים בהקדמתו מה הוא
טוען שאת כל העניינים העמוקים
החשובים השכליים באמת כולנו יודעים זה לא
משהו שזה השכל שאנחנו לא יודעים אותותו
ואנחנו צריכים ללמוד
אותו אין יראת השם היא חוכמה והחוכמה הזאת
אומר המסילת ישרים באותה הקדמה למסילת
ישרים זה כל אחד יודע אני באתי רק ל דברים
פשוטים אני לא
באתי יש יהודי קצת חוש
הומור אמר
המסילת
ישרים מתחיל
מ מהמילים אמר המחבר החיבור הזה לא
חיברתי איך זה יכול
להיות מה מה הוא באמת אומר מה ההמשך
החיבור הזה לא חברתי ללמד את בני אדם את
אשר לא
ידוע זה לא חכמה להגיד משהו שלא דעת זה לא
חוכמה זה לא
אורס אלא להסתכל בבהירות במה שאתה כבר
יודע זה
שכל השכל הוא שיהיה לך בהירות במה שאתה
כבר יודע ולהסתכל עליו
נכון מישהו פה לא יודע שאם אתה אומר מילים
בוטות זה פוגע
באנשים עכשיו אתש חשבונות זה לא מי את
צריך שכל באיר לדעת את זה מישהו פה לא
יודע ש
אהבה היא סיבה הרבה פעמים
לתוכך את אשר יואב יוכיח כולנו מבינים את
זה זה
פשוט זה לא חשבון
מסובך כולנו עדים על זה יום יום ובכל זאת
כשזה מגיע לידינו אנחנו מתבלבלים ואור
השכל כאן זה
שהתשתית
הפשוטה האמיתית לא תחמוק לנו מפני בין
הצבעות מפני הפשטות
שלה כי הסיבה שהיא חומקת זה לא הסיבוך שלה
זה לא שצריך ללמד מה שאנחנו לא יודעים אלא
הפשטות שלה זאת
הסיבה עכשיו אומר
הרב
כשאדם יש לו גבורה עליונה ומה זה גבורה
עליונה לחזור להיות
פשוט
לד לחסוף בקרבו את המיתות הכי הכי פשוטות
עכשיו במכון הורע אנחנו קצת מדברים על
עבדת
התפילה ה אחת העבודות החשובות בעיניי
בתפילה שאדם יזהה את כל השאלות שיש לו על
עניין התפילה לפני שהוא מתחיל להתפלל
כמו
האם השם שומע את התפילה
שלי האם יש באמת
השם השם האם שומע התפילה שלי האם אכפת לו
ממני האם אחרי כל העוונות שלי אני ראוי
לעמוד לפניו ולהתפלל האם זה יקר בעיניו
האם הוא שמח בתפילה
שלי ש שכל השאלות האלה הם תנאי שאדם יוכל
להתפלל אם אדם יש לו
תערובת בתוך הנפש בנוגע לשאלות האלה הוא
לא יכול
להתפלל עכשיו אחת העבודות הפשוטות הפשוטות
זה שאדם יעשה לעצמו רשימה של כל השאלות
שמתרוצצות בקרבו ואלה דוגמאות דוגמאות
טובות לשאלות שמתרוצצות
בקרבנו ומה יעשה לפני התפילה דבר נורא
פשוט ישאל את השאלה וא יענה תשובה קצרה
במילה אחת את התשובה
הנכונה האם יש אלוקים כן האם הוא חפץ
בתפילה שלי כן האם למרות שחטאתי אני ראוי
לעמוד להתפלל כן האם ה התפילה שלי יקרה
בעניו יתברך כן זה אור השכל בגבורה
עליונה שלפעמים יש מחיצה של ברזל שאנחנו
מתקשים להעיר ומה זה הגבורה העליונה
שלמרות הקושי
השכל יודע שלמרות כל ההתרחקות הקדוש ברוך
הוא חפץ בי וקרוב אליי ורוצה בי ויש השם
בקרבי
והאם למרות ששאלתי את כל השאלות האלה
ועניתי את התשובות הנכונות בכל זאת זה
נכון זה גם שאלה ומה התשובה כן א אדם שואל
את השאלות ה כי בשבילו זה לא
נכון אם זה לא היה נכון הוא לא היה הולך
להתפלל הוא שואל את השאלות אתזה כי הוא
מעורבב
והמידות מידות
א המידות אה
המידות מושכות אותו
ל לומר שלא ומבלבלות אותו כלומר במצב רוח
נקרא לזה המצב רוח שהוא נתון בו אמר לו לא
מה
פתאום לפני שהוא שואל את השאלה ז הסכ שלו
אומר מה פתאום
לא אכפת לו ממני הוא לא רוצה לא יכול
להיות אני לא
ראוי אין שום סיכוי ודאי לא פה ודאי לא
היום תראה איך אני מבולבל וכולי
וכולי זה מה שהמידות אומרות לפני ששואל את
שאלת השכל ומה השכל
אומר כן הוא
רוצה יש בעיה על זה לא מ מי להד אגדת עם
כל חשיבותם קראתם של מי ד אגדת אבל ענייני
הלכה הם תמיד תוקף יותר בהיר מאשר ענייני
הגדה ומה ההלכה אומרת את צריך להתפלל
עכשיו או לא אתה צריך להגיד ברוך אתה השם
שומע תפילה שומע תפילת כל פה
וודאי אתה צריך להגיד השם שפתי תפתח פי
הגיד תתך אתה תפתח
כן אתה צריך לעמוד ולראות את עצמך כ נמצא
בבית המקדש בבית קודשי הקודשים
כן רוי עכשיו להיכנס לבית קודשי
הקודשים מה אתה כהן גדול עכשיו אחרי שיה
הימים של
טהרה טעון כך כתוב ההלכה יש גם הלכות
שאומרות שהתפילה לא תמיד מתקבל באיזה שהם
אפניים כבעל מני דברים כאלה זה איך
להתכונן לתפילה אבל אם לא התכוננת אתה פטו
בתפילה פטו שומע תפילתי לא כתוב את
זה א אם הוא לא שומע תפילתך בשביל לא
להתפלל למה ההלכה אומרת שאתה חייב אם הוא
לא שומע את
תפילתך יש לזה סברים שהתפילה היא לא משפה
פסיכולוגית אני יודע חס ושלום חס
ושלום אין דבר כזה אין ד לא ביהדות לא
ביהדות אין דבר כזה חס
ושלום זו דעתי חד משמעי תוציאו את זה
מהלקסיקון אין דבר
כזה שזה פועל רק פסיכולוגית וקדוש ברך לא
שומע תפילה אתה אומר ברור אתה השם שומע
תפילה כי זה משפיע עליך טוב אבל הוא לא
שומע תפילה השם ירחם רחמן ליצלן
מהדעת ח צל
ד אין פעמים שהתפילה לא מתקבלת מה אין
פעמים שהתפילה לא מתקבלת ברובד מסוים באמת
אין פ חס
ושלום
תגיד לי תגיד לי אתה אם יש אחד שהתפילה
שלו לא
מתקבלת הוא בוכה ומתחנן ולא מתקבל מה אתה
מרגיש
כלפיו מה רחמנות ל מה אתה חושב שהקדוש
ברוך הוא פחות רחמ ממך מהה יש לך שכל אין
לך שכל זה בדיוק שכל על מיש שתתפלל בלי
מתפלל עוד רגע נגיע לזה הרב הכיר אותך הוא
ענה לאזה שאלה בסעיף הזה לא במקומות אחרים
אבל עוד רגע לפניכן זה בדיוק מה שאמרתי
עכשיו זה אור
השכל זה לא איזה חשבון
מפולפל זה שכל
פשוט שכל פשוט אם אתה מרחם עליו מה זה
רחמנות הלב הומה המאיים מתהפכות על מישהו
שמתחנן ובוכה הקדוש ברוך הוא לא שומע לו
זה נורא
באיום זה רחמנות אין קץ אז אתה מרחם עליו
הקדוש ברוך הוא לא צריך זה צריך להיות
קויפר נוראי בש להגיד דברים
כאלה וזה בדיוק המקום שהשכל לא נופל שגם
עם המידות תסתכל על עצמך ותראה שהמצב רוח
שלך
מתבלבל אבל השכל שהוא בא מה
הביטחון של הטוב האלוקי שזה הנאצל מאוד
קודש העליון שכתוב פה הביטחון בטוב אלוקי
הוא השכל שלא נותן לך להתבלבל
איזה שטויות אלה איך יכול להיות דבר כזה
אז מה אם כתוב בחז שיש מחיצה שז ש מפסקת
אז אומר שהקדוש ברוך הוא לא שומע תפילה גם
כי תרבות תפילה הנני שומע אז זה כפשוטו
צריך כים צריך יון זה לא לא ייעלה
לדעת לא לה לדעת דבר כזה אז מה כתוב צריך
יום אז ין שלשם
בדוחק בלי דוחק לא חשוב זה לא יכול להיות
וא אם כתוב יד השם אז אתה חושב שיש ל השם
יד אבל כתוב בפירוש יד השם צריך חיון אז
יהו כאלה שיודעים לישב את זה יותר יפה יהו
כאלה שיודעים לישב את זה פחות
יפה מה זה חשוב איך אני יודע ליישב את זה
ואם אני לא יודע ליישב את זה אז באמת יש
להשם
יד זה פשיטה שאין יד להשם ז זה אין על מה
לדבר
זה לא שכל
מסובך זה אמונה פשוטה שכל ילד יודע זה אור
השכל אמונה פשוטה השקפת עולם בהירה שכל
ילד יודע שיד השם זה לא שהוציא יד חס
ושלום אז שוא אז למה כתבה יד תשאל ילד בגן
חובה כתוב יד השם אז הוא הוציא יד או לא
אז למה אתה ור כתב
היד הוא לא את זה אז מה בגלל זה הוא הקדוש
ברוו הוא רוצי
יד בכלל לא תלוי אם אתה יודע ליישב או לא
יודע לישב זה ברור שזה לא הפשט וכמו שזה
נכון על יד השם כך זה נכון גם כי תרבות
תפילה אנני שומע לא יכול להיות דבר כזה
בשום בני ואופן
שבעולם מה הבוצה הכי פשוט
בחיצוניות דווקא מפני שלבי הומ לכם אני
יודע שכשאתם מתפללים ומתחננים ואני לא
שומע שמה הרפואה הכי עמוקה והאור הכי
עליון
גנוז ואהבה
הכי
מופלאה בוערת שם רק בגלל זה אני לא ש רק
בגלל עומק האהבה הבוערת באופן אחר אי אפשר
להסביר בשום פני באופן וזה בדיוק התירוץ
של יש השם
בקרבנו שגם ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות
זה התירוץ הפשוט אבל ואם ילך תרוץ אז מה
אז הוא לא שומע תפילה ילה דע דבר כזה אלא
מה זה כתוב בפרוש אז מה ויד השם לא כתוב
בפרוש מי שמעלה לדעת דבר כזה אז א''ב של
האמונה שהשם הוא
טוב פגום אצלו לגמרי שואל מאותו שכל מאותו
שכל פשוט אותה אמונה פשוטה בן אדם שלא
מתפלל באמת הוא חייב הוא מתפלל כי הוא
חייב כן והוא אחרי לא יודע בלבולים ו אין
לו מצב רח מפקח זה נראה ככה כן אותו אותו
שכל פשוט הוא אומר הקדוש ברוך הוא אל תשמע
תפילתו מה פתאום לכאורה מה פיתום הוא לא
מתפלל באמת הוא אומר את זה מנפה ולחוץ
והוא אני אשאל אותך שאלה הוא יצא די חובה
או
לא אם הוא עושה תפילתו יש זה יש הלכות
כאלה לא נו הלכות במקרה שאתה אמרת צא דחוה
או לא אני לא פתח תו מספיק אז אני אגיד לך
פסוק ראשון של קריאת שמע הוא צריך
לחזור ברכה ראשונה ו-18 הוא לא צריך לחזור
אבל הוא לא יצא ידי חובה כל ש הוא יצא ידי
חובה זאת
ההלכה יצא די חובה זה אומר שקדוש ברוך ה
שמ מה יצא ידי חובה זה אומר שקדוש כן
והאמת היא שגם הפסוק ראשון של קריאת שמע ו
ובברכה ראשונה אם הוא יצא בשער למה באלה
לא
אלא שבאלה נדרשת עוד רמה לצאת ידי חובה
בעוד רמה לא רק ברמה
הזאת ולא רק זה ששואל אותך שאלה היית פעם
במצב כזה עכשיו שאתם מסתכל בנקודת המבט של
פה של שכל נצל מאור עוד קודש של יום מה
אתה חושב על אדם כזה שהוא מבולבל בגלל
אומס של פרנסה של עניינים שהוא צריך לסדר
של מצב רוח לא טוב שהוא רב עם אשתו שהוא
רב עם החברה שלו שפתאום נודע לו שהוא
הפסיד כסף בלי שהוא תכנן או שהוא עשה
פתאום עבירה והוא הרגיש נפול לא משנה מה
הוא מבולבל לגמרי או הוא קם הפוץ מהמיטה
והוא גמר את התפילה כולו בלבולים אבל הוא
חייב אז הוא עמד שם ואמר מה מה אתה חושב
על אחד
כזה ז הקדוש ברוך הוא פחד
ממך זה שכל פשוט
עכשיו האם זה אומר שתפילה הזאת רצוייה וכך
תמשיך לא מה זה קשור אחד לשני למה לא קשור
זה לא קשור מפני שהוא בעצמו לא רוצה שכך
היא תמשיך כשאתה פורס בפניו את זה שהוא
היה מבולבל הנה תשאר את מבשר הוא לידך
לימינך עומד על ימינך סומ כך תשאל אותו
הוא בעצמו מעיד על עצמו אנחנו יכולים
להאמין לו מפני שגם אנחנו מעדים על עצמנו
שאייה לנו מצבים
כאלה והוא אומר על עצמו שכש שאלתי אותו
האם זה כל הכבוד לו עכשיו אני אשאל אותך
בבסר אחרי שאמרת שכל הכבוד אז אתה רוצה
להמשיך ככה לא רוצה להמשיך ככה ידעתי אני
מכיר את
הסחורה עכשיו אם הוא אומר כל הכבוד ולא
רוצה להמשיך איך זה כי על חלק ש שיה שמה
כל הכבוד ומחיצה שברז שהפסיקה אז ה הוא
רוצה את המחיצה של ברזל מה פתאום הוא רוצה
שהכל יעיר אור אלוקי מלא
עשיר ואף על פי כן המאמצים שלו
הכנים למרות הבלבול לעשות את מה שהקדוש
ברוך הוא רוצה
ממנו מתוך הערפל של הפיצות והמצב רוח
המדוכה הם בעצמם כל הכבוד שניהם באמת
עכשיו בוא בואו נמשיך אז האור השכל פה הוא
עוד הרבה יותר
עמוק אבל האדם באור כלו הנאצל מאוד קודש
העליון מתגבר בגבוה עליונה הוא מהפך את כל
המפריעים הדמיוניים לעניינים מהירים
ומסיים בהתחלה אמר הרב אמת הדבר עכשיו מה
הוא אומר
שמפריעים ים דמיוניים איך אפשר לשב את
הסתירה
הזאת אז התשובה
היא שתלוי באיזה רובם מדברים וזה התשובה
לכל העסק כאן זה אמת ברובד מסוים ושם באמת
יש מחיצה של ברזל ש מפסקת אבל זה דמיוני
בנקודת מבט יותר עמוקה ושם בנקודת המבט
היותר
עמוקה
ה אמת היא ש
ש לא
רק שזה לא מפריע אלא ששם תמו לי אור
גדול וגם זה שכל פשוט וגם זה שכל פשוט
שאנחנו יודעים אותו כולנו יודעים שכשאנחנו
מתאמצים על משהו הוא יותר יקר בעינינו
ויותר טעים לנו מאשר קיבלנו אותו בלי מאמץ
יש מישהו פה שלא יודע את זה אז ממלא מה מץ
קושי מחיצה של ברזל שמרסקת כדי שתאמץ הא
בשורה טובה או
רעה שכל
פשוט כשאנחנו יודעים שיש התרחקות אבל קולה
רק בשביל התקרבות אז התקרבות בלי ההתרחקות
הזאת או התקרבות עם ההתרחקות הזאת מה יותר
יקר נגיד שאתה עכשיו קרוב אתה קרוב
בשניהם א ש התקרבות אחת היייתה בלי שום
מאמץ והתקרבות השנייה זה שהיה לך מחיצה של
ברזל ואתה בתוקף ובגבורה עליונה של שכל
נעצר בעוד קודש עליון אמרת את הדברים
הפשוטים שהקדוש ברוך הוא רוצה אותך במחיצה
של מפסקת היא באמת מפסקת אבל רק בחיצוניות
בפנימיות הוא הכי אוהב אותך לכן הוא עשה
לך את המחיצה הזאת כי הוא רוצה שאתה תשתתף
ואתה תהיה זה שפועל את הקרבה ועל ידי זה
גיה קרבה הרבה ר עליונה ובסוף האור השכל
הזה
מוססיפים
הם עניינים מהירים הוא
מסייר אבל אף אחד לא מוכן לחזור לשם כי יש
שם חושך לא
באמת
א' אם מתאמנים על זה גם מוכנים
לחסו תלוי לאן תלוי לאזה
דבר וככל שהצדיקים יותר גדולים מוכנים
יותר לחזור לחושך והצדיקים הגדולים כאן
אין הכוונה שהם עשו יותר סעיפים משולחן
ערוך אלא שאור השכל הפשוט מעיר אצלם יותר
שזה עיקר
הצדקות זה האור השכל הפשוט שיש השם
בקרבנו זה עקר כל הצדקות הא תלוייה בעיקר
ב כי אם אתה מאמין שכשאתה מניח תפילין אז
פערו עליי ופרי עליו וזה ככה אתה רואה את
העניינים אז הנחת פינ שלך הא כמו של צדיק
עליון עבר זמנו ותל
קורב אזה זה ראיתי באמצע שבו
פשוט א זה לא שבטעות רוצות לחזור למה זהלא
שבטעות רוצות לחזור לתוך החושך מה אנחנו
אין תפקידנו לרצות לחזור
חושך כל אחד יש לו חושך מספיק בשביל
להתמודד איתו ולרצות חושך כתוב לעולם
אל יביא אדם עצמו לידי ניסיון שהרי אדם
גדול הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל ככה
אומרת
הגמרא ואסור להביא לידי ניסיון לכן אנחנו
מתפללים כל בוקר אל תבינו לא לדי ניסיון
ולא לדי בזיון אנחנו לא מבקשים רק לא
ביזיון גם ל ניסיון ניסיון בקוח יש מספיק
אל
תדאג אנחנו מבקשים ואם אדם מסתיים לניסיון
שלא אז הוא נמשך לגמרי לרפא את
ניסיונותיהם של אחרים הרב רב נחמן
ביקש עכשו
צרכים הגמרא מפירוש אומרת שלום ככה
התפילות
שלנו
אבל אם זה טוב אז למה לבקש
שלא בגלל
ש אנחנו אין תפקידנו זה חלוקת תפקידים מה
שהוא עושה למה שאנחנו עושים התפקיד שלנו
הוא להרבות
באור כי אם אנחנו רבים בחושך אז אצלנו
ההתרחקות הוא באמת
התרחקות כשכבר נגיע לחושך אז ההתרחקות
באמת תהיה התרחקות
בעיניים הדמיוניות שלנו ואצלו כיוון
שהתרחקו הוא רק הוא לא התקרות אז התרחקות
כזאת מותר זה החילוק בינו
לבינינו ואפילו הם דעים על
דרכו פגמים וחטאים כאלה עכשיו תראו בסו
זה במענה לשבתך למה למה לבק
של מובן ן ש לא להתעסק בניסיונות אבל גם
לבקש שלא
יגיעו ריק
אותם כן כ אין לנו יכולת לעמוד בניסיונות
ניסיונות הכוונה משהו יוצא דופן כל הטבע
הוא מלא ניסיון בכל זאת נס וטבע הם לא
אותו דבר הכל כל הזמן מלא ניסיונות אבל
ניסיונות במובן הכבד של
המילה היוצא דופן המעבר זה
הבקשה עצם זה שיש לי יצר הרע זה כבר נסים
וה בכל רגע חי קיים
ובועט אין רגע שהוא מניח
לגמרי פם באתי לשילוב של הרב
יצחק סיפרתי לאבא שלי שרבי יצחק אמר שצדיק
גמור שצדיק כמו של התניה אין באמת דבר כזה
רק כאילו סימון א
סטראוטיפ למלי אותה אבל שהיה אחד כזה לא
היה אחד שהוא צדיק
גמור אז אבא שלי אמר לי תנוח דעתך גם בין
אני לא היה אחד
כזה
צודק
לעצ
תחילת שם המושאל
לא ממובן ה
מוחלט אפילו ארבעה שמתו בתיו של נחש וש
הנחש
המתו טוב בואו
נחזור בוודאי שלא מסתובבים פה בינונים סתם
ככה
ברחו נחזור אפילו הם עומדים על דרכו פגמים
וחטאים
לה שנדמה לו שאי אפשר לו
לתקנם למה נדמה
לו כי יש תמיד פנוי יש תמיד חשיבה מכיוון
אחר שמה שנד לך זה כפי הקופסה שלך אבל אם
תצא
מהקופסה אז יכול להיות שתמצא דרכים אחרות
לא יכול להיות וודאי תמצא כן אבל הרא שבן
אדם יש חטים שאדם עושה הוא חייב עליהם מתה
אז מה שמם אם כנראה הורגים אותו הכל לתקן
אותם יכל לתקן מיתתו כפרתו המיתה זה
התיקון ולכן מי שיוצא להרב או מרביד קודם
הם משליח בד מיד במיטתו
כפרתו רק שזה זה
התיקון או להפך שזה הרבה פעמים הרבה יותר
גרוע את אני לא יכול לתקן אנוס יש פעמים
שאני יכול לתקן אבל בכל זאת אני לא יכול
או להפך שאפשר לא
לתקנם ונדמה לו שלא יכול להוציא לפועל
לתיקונם אני כן יכול לתקל
אבל אין לי
כוח את מה שאני יכול אין לי כוח
לעשות שזה הרבה יותר חריף כי אם אני לא
יכול אז אני דל את עצמי במידה מרובה של
אונס אבל אם אני יכול
ומכוח מה מה זה לא יכול כאילו מהזה אפשר
את
הכלם חושב שוא
יכול אתה יכול שתגיד סברה
טובה בלימוד ולא יהיה לך רורי
גיב
לא אז אתה רואה שאתה מבין
סב דברים פשוטים פשוטים פשוטים יום יומיים
כל יום אתה יכול לעבור תפילת 18 א בתחילה
וסוף בלי לחשוב משהו אחר חוץ מהמילים של
התפילה אתה יכול אני לא נו בסדר תרגיש
בנוח אני מרגיש מאוד
ב עכשיו או להפך אני מרגיש כאילו אני יכול
לה לתפילת שונס בלי לחשוב שום מחשבה אחרת
אני חלש אם
הייתי גיבור כן הייתי יכול נדמה אני יודע
שאני כן יכול אבל אני לא יכול להתגבר
להיות יכול מה שאני
יכול מה כזה הפוך בזה למה כתוב או זה או
להפך לא הפוך זה משהו דומה מאוד לא כי לא
יכול זה אפילו אם אני ארצה אני לא יכל זה
לא תלוי ברצון בסר שתי דברים שאתה לא יכול
השאלה למה נכון אבל למה הזה הוא הפוך בגלל
שיש בגלל שאני לא רוצה ויש שאני מאוד
רוצה לא סליחה יש בגלל שאני לא יכול
והרצון לא יועיל בו או
להפך שהרצון יועיל
בו ואז הרבה יותר גרוע כי אני אפילו לא
אנוס וההפך הוא שאני כן
יכול שאני תופס את זה ככן יכול ובכל זאת
אני לא עושה אז
פושע בקשו פנאי שיצא על הימים הנוראים יש
שם מאמר אחד בעני מאוד עמוק על הקשר בין
שגגות
א זדונות
ופשעים שבעצם כל כל שגגה היא גם פשע כל
פשע ה גם שגגה קשור לעניין
הזה החיתוך
החריף בין שגגה ו בפשע הוא רק בחוץ
בפנים באמת
תמיד הכל הוגע שגג כל חטא הוא גם גגן גם
עוון גם זדון וגם פשע במינונים אחרים
בהקשרים אחרים נקודות מבת אחר היינו
שם אז אדם אומר לא רק שאני אנוס להפך אני
פושע זה הפ אני
פושע עכשיו בב קמה ש אנחנו לומדים כל בב
קמה זה ש פושע זה בדיוק הפח
מנוס אומר אל יעקבו רעיון זה משאו לכל
גודל כלומר
המצוי של אונס המצוי של פשע שלא יעכב אותך
מי הרצוי הכי משוחרר פשוט לא יאומן עד כמה
כל מה שדיברנו זה בדיוק תורת
הרצ ממש תרגמנו את זה אני
לא כאילו ידעתי שזה באיזשהו מקום הורות
התשובה את זה לא הכרתי זה פעם ראשונה
שלומד את זה ידעתי זה הורות התשובה אבל שם
זה לא כל כך בעיר הפרק הזה הוא פשוט סעיף
אחרי סעיף סעיף אחרי סעיף כל בדיוק כל
הטענות שטענו אז שאל יעקבו רעיון זה מ
לשוף לכל גודש לכל גודל לכל
קודש לכל מעלה שדום סגת בין בתכנים מעשיים
בין תוכנים עיוניים כלומר בין בן מצוות
מעשיות שהם קדושות ו שאחות לקדושה עליון
שייעשה או מה אני אעשה איזה מצווה
עליונה אדם ראה את הרבי מנש מדליק נרות
חנוכה פתאום זה בואר בו הוא רוצה להדליק
נר חנוכה אחרת לגמרי ר מה א כל אחד פשים ש
בשביל הדליק כמו הרבה מה שינו צריך להיות
הרב מאמשינוב
מ ד חוטה ופושע
נוס וגם לא אנוס מה יכלת לתקן וסתם לא
עשית את זה עכשיו אתה רוצה להדליק נרות או
לעשות איזה עובדה עליונה
תעשה ולהיות עם רעיונות עליונים ונסוב תלך
ל זה ואדרבה
כשתלך על זה זה יפתח לך
שערי חוכמה ותבונה
להבין שכל העיכוב שאתה מרגיש הוא למענך
הוא
לטובתך אהבת השם הכי עליונה גנוזה
שם סוף כל סוף
השם ברא אותי כך גם שיהיה לי אונס דמיוני
אבל אונס גם שיהיה לי פשיעה כאילו אני כן
יכול אבל כאילו אני נחלש ואני לא מתגבר כל
זה כך השם ברא אותי זה לא שאין לי בחירה
אבל מתוך זה יש לי בחירה והמצוי הזה הוא
בעצמו רצוי לפניו
יתברך כך הוא רוצה ומשם הוא רוצה שאני
ארוד ובגלל גודל הבת אותי הוא הכל לתת לי
לב פתוח בחוכמה בתמונה בעבודת השם שכל פעם
שאני עושה מצווה זה יעיר לי אור עולמים
וכל פעם שאני עושה עבירה אני הגאל ואלחם
מזה מה יד השם תקצה אז למה הוא עושה אותי
עם כל הפיצויים ובולבולים
וה
תסכולים כי הוא רצה שמשם אני אעבוד אותו
זה מה שהוא רצה שמתוך המצב של הספק היש
השם בקרבנו עם עין אני אכריז בוודאות
פנימית
עליונה שיש השם מקבל זה מה שהוא רוצה
זה האוצר הכי יקר הראיה אתם יודעים למה
אומרים בפורים ברוך המן משנה ורה מביא
מהשלה הקדוש זה הפשט פשט שעד לא ידע שצריך
להגיד ברוך המה למה צריך להגיד ברוך המה
קודם כל סיבה פשוטה תרו לכם שלא ההמן הרשע
אז הנו אומרים עוד שנה עוד שנה עוד שנה
בלי
פורים תראו איך העולם היה נראה ברוך
אמן
אז יוצא שדווקא הספקות הכי עמוקים ידוע
שכל המועדות עתידים להבטל חוץ מפורים
שנאמר וזכרם לא יסוף
מזרם לא יעבור זה קביה וקים זה נצחי וכל
המועדות עתידים להיפטר חוץ מפורים כי האור
של יש השם מקרבנו בתוך הספק היש השם
מקרבנו מהי זה האור החדו זה האור הנצחי
שהוא מנצח את
הכל אז אין א אין שמחה יותר גדולה מאשר
לשמוע את הגזירה להשמיד להרוג ולאבד וא
נטה אין בשנה שעה של שמחה וקורת רוח יותר
עליונים מאשר להשמיד להרוג ולבד את כל
היהודים ביום אחד אבל אנחנו לא רוצים
לחזור לחי שם מה שמחים ח לא רוצים לחזור
אלי שמחים שר כך בדרך לא רוצים עוד קרי
ותגזר ה מה ותגזר התב נכון בכל זא קרוא את
זה ר כשאתה יודע שגזרה אבידה ד בטלה זה
בעצמו כבר אתה
כבר באמת צדיקים עליונים כשמגיע י של חושך
יש בם חלק הרבה יותר ער מאשר אצלנו ש וואו
עוד רגע אני הולך להפך את זה לזכויות
עליונות עוד רגע אני הולך לבקוע את זה
וואו זהזה ה ש
צדיקים זה שם נמדד אדם אם הוא צדיק עליון
האם יש לו את הוואו הזה שפתאום מגיע
בלבולים וזה אומר וואו עוד רגע זה הולך
להתהפך איזה אור יהיה פה אין אור כאור שבא
מן החושך ככה אומרים
חזל שנו אותם
חלקנו נכון