הרב יהושע שפירא - אל ה' ואל טובו - כ"ג טבת תשע"ה

טוב ראשית מחילה לאיחור הייתי באמצע סוגיה מעניינת לא שמתי לב טוב אז אנחנו בפעם שעברה דיברנו על העבודה הרגשית אני רוצה ל לדבר היום על המילה הבאה אחרי כן הרב אומר נחזור עוד פעם מהתחלה אנחנו קצת מתעכבים כאן אבל סוגיה חשובה מאן כמותה ו במידה מרובה אנחנו נמצאים בליבה של כל הלימוד שלנו אומר הרב לרגלי המניעה הכללית של הלימוד הרוחני בעניינים האלוקיים ך מושג הלוקות נחשך מעין עבודה שכלית והרגשית ל זה הערכנו בפעם שעברה על העבודה הרגשית רב כאן מוסיף את המילה מוהרה כלומר יכול להיות אדם שיש לו הרבה עבודה שכלית או הרבה עבודה הרגשית אבל לילא מטוהר עבודה שהיא לא טהורה יכולה לתת א תוצאות חיוביות אבל לזמן קצר מפני ש בטווח הארוך הסיגים גם יחשפו וגם יפגעו כלומר כשאדם עוסק בעניינים האלוקיים והוא לא אמיץ דיו ולא דק אבחנה דיו ולא בעל תשומת לב להעמקת דעת ויו אז ממילא בסברות שלו לעצמו לאחרים תפיסת אלוקות שלו יהיו סיגים יהיו עניינים לא נכונים לא מדוייקים וכך גם בעולם הרגשי שיכל אדם שיהיה לו רגש עוצמתי מאוד לקרבת אלוקים הוא לא מתעלם מהסוגיה יש לו עבודה הרגשית כמו של הראשון היה עבודה שכלית הוא עסק בתחומים האלה כל הזמן אבל לא בדרך טהורה כלומר היה ריבוי גדול אבל לא היה דקות אבחנה להסיר סיגים כשאין דקות אבחנה להסיר סיגים אז הסיגים לא מטופלים והם ראשית בבוא הזמן יפספסו יפגעו כלומר יכול להיות סיג שבהרבה הקשרים הוא לא מפריע אבל בהקשר אחר הוא מפריע למשל בואו ניקח את הסיג כזי שהרב מדבר עליו בהמשך שאדם מאמין בהשם אולי אתן דוגמה הביאו לי א איזה דברים שכתבו בשביל לפרסם בעולם החילוני לקרב אנשים לתורה ומצוות עכשיו איך כותבים כלפי מעלה אז בקרב אנשים מאמינים הנטייה שלי זה לכתוב השם יתברך למה השם יתברך כי מבין כל השמות שנקטו רבותינו השם יתברך זה הזכרת שמו עם שירה עם איזה תוספת של עמדה א שמפסיקה רגע את המרוץ ולא רואה בו רק דמות בתוך המשפט שאני מדבר עליו אלא גם אני מתייחס אליו כלומר אם אני מספר על ראובן וש ראובן הלך קנה פעל עשה זה עניין אחד אבל אם אני אומר ראובן היקר כמו משהו אחר לגמרי כי תוך כדי תיאור ענייני הוספתי עמדה אישית תואר שמבטא יחס חיובי עמוק ראובן זה פלוני והוא משמש רק כדמות טכנית אבל רובן היקר זה מישהו שנוגע לי עכשיו בעצם אפשר היה גם לומר השם היקר למה לא משתמשים במילה היקר משתמשים במילה התברך כלפי מעלה יש מקום לדון אבל זה לא הסוגיה שלנו עכשיו אבל כשאנחנו אומרים השם יתברך אז אני מזכיר אותו אבל אני גם מביע יחס כלפיו תוך כדי שאני מזכיר אותו ולא רק מציין את עובדת היותו בהקשר של המשפט שאני מדבר עליו לכן הנטייה שני היא השם יתברך הקדוש הקדוש ברוך הוא אה השם תברך זה שהוא יתברך כאילו בתי אנחנו מברכים עלזה הקדוש ברוך הוא זה עכשיו ברוך ה גם השם יתברך זה כאילו כלפיו הקדוש ברוך הוא זה לתאר אותו כלפיך זה נשאר הוא התברך זה כן נכון למה בכל זאת יש לי הרגש יותרו קדוש זה יותר רחוק מהשם שמזכירים את השם בס זה מצד הקדוש אבל ברוך הוא לעומת יתברך ברוך הוא זה קצת מרחיק הוא ברוך זה עכשיו יתברך זה גם כאילו ברוך זה מציאות יתברך זה איחול קיווי קמיה הלוואי אז זה מביע יותר עמדה נפשית א כל פם אני בדרך כלל נוטא לשם יתברך ם בעולם החילוני נותנים לשם אלוקים וזה הסיבה שהם רחוקים מתורה ומצוות כי הם אומרים שם אלוקים שם אלוקים זה מיטת הדין זה כוח עכשיו לפעמים כשאתה בא לאנשים כאלה אתה מחפש איזה מילים שם אלוקים אני א משתדל להימנע אם כי וודאי הוא אמת אבל לא האמת שצ צריכה להמר פה אבל יש עוד שם ש שמשתמשים בו הרבה והוא הרבה יותר בעייתי עם כי הוא אמיתי ודאי זה כוח עליון המינים כוח עליון בעיני הם בעיה חמורה הם נוגעים בעצם מחלת הדור ברור שהוא יתברך כוח עליון אבל לתאר אותו ככוח ומבחינה זאת שם אלוקים זה דומה כי אל זה גם כוח נכון יש לאל ידו יש לאל ידי לעשות םכם רע בכוח ידי אל בעברית זה כוח וגם כל כלפי מעלה אבל גם כלפי מטה אל זה כוח לכן אלוקים זה גם תקי תקיף בעל הכוחות כולם בעל היכולת בעל הכוחות כולם ו זה מבטא את כוחו מערכת היחסים שהקדוש ברוך הוא מתייחס אלינו כבעל כוח היא בעצמה המתחלפת בין גלות לגאולה כי בגלות הוא נוהג בנו בכוחניות ובגלל חטאנו הוא מגלה אותנו מארצנו אבל בגאולה למרות חטאנו הוא מקרב אותנו לארצנו אז הוא לא מתגלה כבעל כוח אלא כבעל אהבה שאינה תלויה בדבר אז לקרוא לו כוח עליון בשעה כזאת זה לא להתייחס אליו בצורה מעודכנת ומתאימה השם יתברך זה יותר טוב בעיני אבל אם לא אז במקום כוח עליון אפשר היה לקרוא לו אהבה רחמן אלא שאב הרחמן יכול להיות שזה יש כאן עוד בעיה וזה מתי אנחנו עלולים להזכיר להבדיל אלפי הבדלות את ה נצרות ששמה כאילו רק בעל החמלה כן חמלה מלאה שפיכות דמים שאיין כדוגמתה ו על זה לא נתעכב עכשיו אבל כאילו בא לחמלה ו החמלה הנוראית הזאת א אם היא מה שמשתמע זה וודאי בעייתי גם כן עכשיו כשאני אומר כוח עליון יכול להיות הרבה פעמים שזה זה מתקבל בטוב למשל אני מדבר עליו כבורא העולם אני מדבר עליו כ משדד מערכות הטבע כיוצר אור ובורה חושך יום לילה כומר כל הכוחות האדירים שיש בטבע שאני מתפעל ומתפעם ם ואני מתייחס אלם באופן חיובי ובהערכה והרצה וגיד שהוא הכוח שמפעיל את כל הכוחות האלה זה מאוד חיובי אבל אם אני לא שם לב שרק העוצמה שמתבטאת בכוח זה לא מספיק אם אין שם אכפתיות אז הסיג הזה יכול להיות שבהרבה שיחות שאני אתן לעצמי או שאני שוכח עם אחרים לא תגלה פגם כי כל זמן שנדבר על פילאי הבריאה זה יהיה משובח ופתאום כשדבר על כוח עליון בקשר לעונש בגיהנום והוא יעשה את זה עם כוח עליון לא עם כוח רגיל את העונש אז פתאום הסיג הזה יקפוץ ו נגיד מה קורה פה אז דבר ראשון אם ה הבנה השכלית והרגשית הם לא טהורים אז ממילא בסיטואציות אחרות הם עלולים להתגלות כבעייתיים מאוד לכן מה פירוש הרגש מטוהר מה פירוש שכל מתואר תמיד זה דבר גמיש רך עמוק חופשי ומעבר לכל המילים האלה נושא הפחים תמיד יש את שני הצדדים ניקח דוגמה כלית קח דוגמה הרגשית כלית יש הרבה מאוד סוגיות שנכח להגיד דבר ובקו כשאני מאמין בהשם למשל האם יש אצלו שינוי ברור שלא בכל ה הקדמות של החוכמה האלוקית אחת ההקדמות היותר ברורות ויסודיות ויסודיות זה שלא יכול להיות אצלו שינוי כי שינוי בהכרח אומר חיסרון מה למה בא השינוי להשלים משהו שלא היה קודם אז שינוי ממילא אומר חיסרון לכן כיוון שברור שאיין אצלו חיסרון אז אני לא אומר כלפי מעלה שינוי אם אני לא אומר כלפי מעלה שינוי אז מי ברא את העולם אז א אני אומר שלפני 5775 שנה הוא החליט לברוא את העולם וקודם הוא לא עכשיו אני מוכרח להגיד דבר והיפוכו כן גם אתה עצמך כשאתה זז אתה קיים אתה הז גם כן שימי בקדוש ברוך הוא כ הקדוש ברוך הוא וה את כולנו הבריאת העולם זה משהו בגדול אבל אפילו בתנועה הכי קטנה שלך את כבר בעצם הקדוש ברוך הוא משתנה אבל זה אתה יכול להגיד שזה שינוי מצד הנבראים מה מה זה אומר הקדוש ברוך הוא מאו את כל הנבראים והוא ממש א בכל דבר שבהם אז גם הוא עצמו זה משתנ בכל שינוי שבך טוב כאן יש יש אפשרות לשים מחיצה ולהגיד שמה שהוא מהווה אותי זה לא אומר שהוא אני ואז השינוי קורה באני אבל לא בהוא שאני אבל כשאני אומר שהוא ברא את העולם לא הייתי אני חו ש שינוי בעקבות המציאות המשתנה הקדוש ברוך הואר ברש מציאות ושלב מסוים צריך להיכנס בשינוי שהוא קיים מראש זמן מסוים בתהליך מסוים לא אי אפשר להגיד דבר כזה א שינוי במציאות לא שינוי פה ג להגיד שינוי במציאות כתכנון שמשנה משהו בו להגיד שהוא תלוי במציאות לא משנה בו אז נשארנו על שינוי מצ מציאות לא אבל באמת יש לי שינוי כל השינוי הוא שינוי לא בו הוא שינוי במציאות השתנה אז זה זה בסדר זה מה שאבל על בריאת העולם אתה לא יכול להגיד את זה כי לפני בריאת העולם לא היה לא היה מיש מציאות שאנחנו לא מכירים אותה אבל היה מציאות מול הקדוש ברוך הוא והמציאות הזאת היא קדמונית אחת מהשתיים אם היא קדמונית זה יוצר שניות כי הוא קדמון וגם היא קדמונית אם קדמונית היא לא תלויה בו בורא עולם זה מחיבה זה לא שינו טוב זה אתה צודק שזאת סוגיה טוב נו הגענו פה לסוגיה גדולה ורחבה אבל אנחנו לא מתעסקים ב אנחנו רק הבאנו אותה כדוגמה ברור לכול עלמה כמעט שמצד אחד אין בו שינוי ומצד שני הוא חידש את העולם מעין הגמור ליש אפילו אם תאמר שהוא למ מכיון אז אתה ראשון אתה ראשון נכון שדע משאיר את זה בפתח פה סוגיה ענקית לא ניכנס אליה אבל באופן הפשוט יותר הוא ברא יש מעין הגמור יוצא שה השינויים במציאות לא יכולים ל לתת מענה על השינוי שלפני שנבר העולמות לאחרי כי לא היו עולמות שאצלם התחרש השינוי ולכן אני חייב לגיד או שהוא לא ברא את העולמות ואז יש שניות או שם הוא ברא את העל אז מה קורה עם האי שינוי שלו וכן א זו הדרך יש עניינים רבים שאני מחוייב בשכל להכיל שני צדדים גם ברגש גם הרגש חייב להכיל שני צדדים מצד אחד אולי הדוגמה הכי טובה זה שתי מצוות עשה מדאורייתא מצוות הרגש הכי הכי חשובות בתורה עיקר הרגש בתורה אהבה וירה שאני אוהב אותו כי הוא טוב אליי ואני ארה ממנו כי הוא יעניש אותי לא אומר שאין השמות אחרות אבל זה הסמורה פשוטה אבל זה רגשות סותרים מי שטוב אליי לא מעניש אותי מי שמעניש אותי לא טוב אליי ש אני לא אומר שאין ישוב לסתירה הזאת בשכל ברגש זה וודאי שתי תנועות הפוכות מנוגדות ואני בשביל להיות טהור אני חייב להכיל הפחים תנועות מנוגדות וחלק מהטה זה היכולת בכל מצב ל להתייחס נכון גם שכלית וגם רגשית כי אם אני מתחיל להיות ירא במקום שצריכה להיות או הפוך אז אני מתחיל להשתבש שמערכות היחסים עולות על סרטון למשל אם אבא רוצה ללטף את הבן שלו והבן שלו באותה שעה חושב שהאבא רוצה לתת לו סטירה והוא נבהל ומתרחק זה ודאי שיבש את מערכת היחסים זה מקשה לאבא אחר כך לגלות את אהבתו כי הוא מרגיש שכל פעם שהוא מגלה אהבה הבן רק נבל אז הבן משתמש במידת העירה בזמן שהוא היה צריך לגלות את מידת האהבה ואם הוא לא יודע להבדיל מתי זה ומתי זה אז הכל משתבש גם ה צריך להבין למה ישירה ולמה יש אהבה מה הסיבה למה אני צריך גם עירה וגם אהבה עיירה זה כי יהיה לי עונש אהבה כי הוא אוהב אותי אבל עדיין יש שאלה למה הוא אוהב אותי ולמה שיהיה לי עונש ומה אני מכוון פה שבין אהבה ליירה זה בין זה שאוהב אותי לבין זה שאני פוחד מזה שהוא יעניש אותי מה מערכת היחסים ביניהם מה הרכת יחסים שבגלל שהוא אוהב אותי ורוצה בטובתי ודואג לי אז הוא יוצר לי מצב של עירת העונש כדי שאני אלך בדרך נכונה ר האבא אוהב את הבן שלו ולכן הוא אמר לו אם אתה תכניס את היד לאש אני אתן לך סטירת לחי כי עדיף סתירת לכי מקבה זה גם בוער אבל עובר יותר מהר יש דרכים יותר נעימות מסירת לחי אבל האבא מעניש את הבן אם הוא ישים את היד באש למה כי הוא אוהב אותו אז יוצא שעירת העונש היא ענף של אהבה ואם אדם אומר יש לי עירה יש לי אהבה אני מבין שיש לי שני צדדים אבל אני לא מבין את מערכת היחסים ביניהם אז האבא שלי הוא מטורף אם אבא שלי חלק מהזמן אני צריך להרע ממנו חלק מהזמן אני אוהב אותו אז הוא משהו פה משובש עכשיו יש אבות שהם נמצאים במצב הזה לצערנו אבא שלפעמים הגיע שיכור הביתה או אולי אפילו הרבה פעמים הוא מגיע שיכור הביתה עכשיו בתוך שיכור לפעמים הוא מפזר כסף חופשי רואה את הבן שלו אומר יאללה קח נותן לו את כל הכסף שיש לו יכול להיות שמה כסף בלי שום קשר למה נותנים דמי כיס לילד ואבא ביל שהוא שיכור חסר דעת נתן לו כי עכשיו א איזה גחמה הוא א מצחן בעיניו ראה אותו נדלק עליו נותן לו 10,000 שקל דמי כיס כך שיהיה לך מח ר הוא מגיע שוב שיכור ופעם מה מגלה שאין לו כס הוא מכה אותו או אפילו בלי שוא מגלה הוא לא זוכר בכלל מה הוא נתן לו אתמול הוא רק האף שלו לא מצחן בעיניו אז הוא מפלי את מכותיו בו עכשיו מה הילד אומר האבא גם אוהב אותי אני גם ירא ממנו אבל אני לא מבין איך זה מתקשר אחד לשני מה אני מבין אבא שלי שיכור כי אין הרמוניה של מערכות היחסים עכשיו אם הבן לא מרגיש בטוח שעירת העונש היא בגלל שאבא אוהב אותי משהו ביסוד של הקשר משובש וזה לא עניין קל שההרגשה תהיה כזאת זה צריך טהרה זה צריך דיוק זה צריך ראיה בהירה זה צריך רגש מאוד עשיר יכולת להכין ניגודים ומאוד דייקן כל פעם לזהות בדיוק מה עכשיו אם זה פנימיות זה חיצוניות האיש ביצר אומר בפרשת שבוע שלנו שכתוב ו ו ו וידבר לא לא לא משה בהתחלה פסוק הראשון וידבר אלוקים על משה ויאמר אליו אני הוייה אז חזל כבר דורשים שידבר זה לשון קשה אלוקים זה מידת הדין ויאמר זה לשון רכה אני הויה זה מידת הרחמים יוצא שהפסוק מתחיל במידת הדין ו ממשיך במידת הרחמים אומר רשי על המקום בשם חזל למה כי משה רבנו בסוף פרשת שמות אמר למה ראות לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי לדבר בשמך הראה לם הזה וצ ו הצלת את עמך כלומר הרי הוא בא לפרעה ופרעה שולח את עם ישראל קושש כש ותבן אז משה רבנו ב הקדוש ברוך הוא אומר אתה שלחת לי להציל אותם במקום זה הם מוקים ולוקים אז אז הקדוש ברוך הוא בא אליו בטענות אני הבטחתי לעבות ולא קיימתי היה להם סבלנות חכה סבלנות קצת אז לכן היה פה גם מידת הדין והוא אומר לו וא אומר עליו אני הביה כך התגלת לאבות אבל האיש בצר אומר אבות נפלא אומר וידבר אלוקים על משה זה שכש משה רבנו בא אליו בטענות שלמה הראות על העם הזה הקדוש ברוך הוא אומר לו מדבר אליו בזם ה אומר לו כי משה אז משה נבעל אז ה אומר לא לא לא התכוונתי וומר אליו אני השם זה היה רק לפנים כיוון שדיברת ככה היה צריך קצת לטלטל אותך א באמת אני אוהב אותך שזה שני הצדדים של הפסוק פירוש נפלא ו עכשיו ה הנקיות הדעת זה ל להיות בעל רגש ער עשיר מלא גוונים וכל פעם יודע מה נכון לסיטואציה הזאת להקשר הזה וכמה ההקשר הזה שוקל בכללות את הקשר עכשיו רכיבים שאמרנו פה כל ילד יודע את זה האם ילד שמקבל עונש מאבא שלו נורמטיבי אני לא מדבר על מקרים על אבא שיקו או מקרים קיצוניים ילד נורמטיבי מקבל את העונש של מאבא שלו הוא חושב שאבא שלו לא אוהב אותו יותר זה רק במקרים מאוד זה זה מנמד על חוסר בריאות שהוא לא נוסף אחים ילד רגיל מקבל עונש הוא נוסף אחים הוא יודע חטף עונש אב שלי כועס עליו עליי אבל הוא אוהב אותי זה לא שעכשיו הוא יזרוק אותי מהבית ויביא את הילד מהשכנים ווא יתן לו אה נשיקת לילה טוב לא הוא יודע בסוף הבה יתן לי נשיקת לילה טוב מחר הוא יתן לי סנדוויץ לבת הספר הוא לא יגיד לי אתה לא התנהגת אתמול תרעב למוות מה אכפת לי מה הוא מבין אז כל ילד יש לו חושים בריאים רגשות עם ריבוי גבנים אלא שלהיות מאוד מדויק זה צריך בריאות גדולה משפחה מאוד בריאה אז עולם הרגשי של הילד הוא מאוד מאוד קולע נקי טהור הרב אמר שמידת העירה זה עירת העונש ואהבה זה אהבת הבורא אבל אם אם העראה ייראה את העונש אז ההבהרה את הפרס ואם אהבה אהבת הבורא אז גם הירה יראת הבורא היא לא ייראה את העונש אז כלו יש פה קצת אזה אבל הירה שהיא כאילו יראה מהעונש ואהבה היא לבורה אתה צודק אז לכ קודם כל זה לא קושייה ליי תסתכל ברמבם בספר המצוות אהבה היא אהבת הבורא הירה ה ירת העונש ו והאמת היא שהמקור של זה זה חזל שלא לעשות מהירה לעשות מאהבה שייראה תמיד שמה זה שיקראו ני רבי ו וכולי שזה א לשונות של כדאיות ואהבה זה נשמע כאילו עכשיו הטעם הדבר זה שאם אני יראה אז זה לא שאכפת לי ממנו כשאני אראה ממי אכפת לי וכשאני אוהב ממי אכפת לי ממנו לכן לכן זה ככה זאת אומרת שמישהו יירה מהבורא זה בעצם זה לא ירב עכשיו האמת היא שיש גם צדדים הפוכים למה הכרתי לשיעור בדיוק אני עוסק בסוגייה הזאת אז אז א זכרתי שיש בחבד גם מקום שמבואר ההפך בדיוק שבה זה לעצמו והירה זה לזולת וחיפשתי את זה וראיתי דברים נפלאים בדרך וד לא מצאתי אבל אני זוכר שיש איפה שחיפשתי בוודאות יש את זה אבל בהמשך עוד לא הגעתי לכן הכלתי לשיעור כי הייתי עסוק בזה עד שדין עשה לי טובה גדולה ועורר אותי שאני מאחר אם לא לא יודע מתי הייתי מתעורר כי עוד לא מצאתי אבל אזר הפשוט שכך הרמבם אומר ויש לזה גם מקורות רבותינו זה שכשאני אראה אני דואג לעצמי ולכן הפירוש הפשוט של זה זירת העונש זה דאגה לעצמי וכש שני אוהב אני דואג לאהוב ולכן זה כאילו אני נתון בו עוסק לשמע זאת אומרת שאם אני ירה מהבורא בעצם סתם מעצם גדלותו של הבורא אז זה לא ירה זה אתה צודק שזה קרוב לאהבה זה נקרא עירת הרוממות לרמבם זה באמת לא העירה הקלאסית זה עירה יוצאת דופן הרב אומר שאראת הרוממות היא באמת קשורה עם אהבה היא תמיד הולכת עם אהבה ביחד ואין חינמי עצם השאלה שלך היא גם כן עבודה שכלית ואם אחר כך היא מסדרת לך את העולם הרגשי זו עבודה הרגשית שיש בה איזה טהרה שאני פתאום מבחין רגע למה זה כך וזה ככה אבל כשקיבלת תירוץ אז משהו התיישב כלומר יש בזה היגיון יש בזה היגיון עכשיו שיש לך הגיון אז פתאום המפה יותר בהירה יותר טהורה לא תתבלבל בדרך אם אתה לא מבין את ההיגיון נשאר לך איזה ארפל אז בדרך אתה פתאום עלול להתבלבל למרות שזה היה לך איזה סדר וההיגיון נראה לך אבל כיוון שהוא לא בהיר אז אתה יכול במהלך הדרך להתבלבל וזה בדיוק עבודה שכלית ורגשית מטהרה שהטעה היא שאני מבין היטב את הדברים ו אני רואה את המפה בבהירות ולכן אני לא אתבל בל כי אני יודע מה זה ומה זה וגם אם נגיד וזה חלק ממה שחיפשתי זה שאם נמצא שיש גם צד הפוך שאהבה זה דווקא דאגה לעצמו ויראה זה דווקא להיות נתון בזולת אז נשאל אז מתי זה כך ומתי זה כך וכשנדמה מתחילות ל לאבד את הצפון ו ממילא א ליצור ניגודים ורחוקים ולא אם אני נוהג באהבה במקום בהירה אז א אז אני לא מתקדם מספיק אם אני נוקד ביראה במקום באהבה אז אני לא מרגיש א טוב מספיק ואז או ש זה משתבש לכאן או שזה משתבש לכאן חייב שזה השתבש להפך ככל שהעבודה השכלית והרגשית יותר מתפתחים ויותר מתוארים אז אני מונע את השיבושים אם אני עובד לבד עם אחד ם חייב שזה ישתבש בסופ של ד אם אני לא מפתח את זה זה משתבש לבד זה משתבש איך עושים את זה מה איך עושים את זה את העבודה השכלית והרגשית זה בדיוק מה שאנחנו עושים עכשיו בעצם כל מה שאנחנו מדברים מאל השם ואל טובו זה ניסיון לעשות עבודה שכלית שנוגעת גם משפיעה גם על כל העמדה הרגשית וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כ כל הלימוד שלנו כשאנחנו עכשיו דיברנו על זה שסיבת עירת העונש היא אהבה זה בעצמו כבר הסברה שכלית ש יוצרת עולם רגשי שונה מאשר שיש לי שני צ אפילו שאני כוללת שני הצדדים אבל אני לא מבין את מהת יחסים בניהם אז משהו משובש אז אני שיכור אני מבולבל אם אני רא זה הכרחי שני מתקדם א אחד מהדברים שקראתי יש ש חסידות מבואר שיש אהבה כמו מים ואהבה כמו אש ובאהבה כמו מים אז אין זהירות ואיין שמירה כי המים טיבם שהם א נוזלים לאן שאפשר הם לא מבחינים לאן ליזול ואש היא הולכת דווקא למעלה אז באהבה כמו אש זה מערכות יחסים שלמות באהבה כמו אש לאהבה כמו מים ואבה כמו שיש לי שמירה שאני רוצה דווקא את מה שאהוב אוהב ובה כמו מים אני אוהב אותו ולכן אני טעה שגם אם אני אפגע וגם אם אני אפגע בו הוא בכל זאת יאהב אותי וגם אם אני פגום ופגע בו בכל זאת אני אהב אותו כאילו לא משנה עזוב חליק שזה אהבה כמים ובאמת אפשר להרגיש שזה בשתי אהבות אבל באמת יקש רה זה בעירה ו לא באהבה שזה מעלת מצוות לא תעשה מצוות עשה שהיא לא נותנת ליפול במקום שאין לא טוב הוה שמים נשמה קצת יותר עמוקה מה הבה של המים נשמע קת יותר עמוקה מרגש שזה הרבה יותר שהקדוש ברוך הוא יותר אוהב אותי ב אדם אהבה האש שקצת תראה כ הוא לאהב אותי רקים אה לא לא לא לא לא לא אם הוא אוהב אותי רק אם זה כבר ירע לא אהבת אש זה אני כל כך בוער באהבתו זה כמו המילה קנאה כי יזק המוות אהבה כשה כשאול קנאה לשפה רשפי אש מה זה קנאה זה כמו הדרך הכי פשוטה זה שבעל מקנא לאשתו שאם הוא רואה את אשתו אה בקשר לא נכון לא לא א מסויג מספיק ם מישהו אחר הוא חושב שמתפתחת שם איזה אהבה אז הוא מקנא למה כי הוא בוער באהבה אליה אבל אם יש כאלה שזה אהבה כמים גיו איתי מישהו אחר מה יהיה ככה יהיה ככה יהיה ככה הכל טוב לי באמת אתה צודק שיש משהו באהבה כמים שהוא בלתי מוגבל ואהבה כאש הוא הא אהבה מדוייקת אני רוצה את זה ולא אחר וזה בוער לי שזה יהיה זה ולא אחר אז זה לא יראה זה בוער לי מרוב אהבתי זה כמו אחד הולך לגלידריה אני אוהב רק גלידה פיסטוק נותנים לו גלידה פיסוק לא הפיסטוק הזה יש שני פיסטוקים אני רק את הפיסטוק ההוא זה לא יראה זה לא שהוא ירא מהפסוק השני הוא אוהב את הפיסטוק הזה ומרב אהבתה אותו את הפיסטוק הזה הוא לא אכל שום גלידה אחרת עד שהביאו לו את זהה הניה אבה של הקדוש ברוך הוא רגע לא כדאי להגיע לשם בוא נשאר באהבה זה לא יראה אמר שאה כמים זה שבן אדם אומר לא משנה מה אני עשה הקדוש ברוך הוא זה כן אבק אבק המים זה אחד בע ל הגלידריה שואלים אותו איזה גלידה אתה רוצה כמו פיסטוק ההוא הטוב הטוב א מה אכפת לי שוניל שוקולד פצפוצים זה מה אכפת לי סורבה תביא מה שאתה רוצה חילו מהפח כן למה בן כח זה מתוק מה אכפת לי זה זה זה מתוק זה כולם מתוקים אני אוהב גריד זה מתוק מה אכפת לי איזה גלידה לא מעניין אותי זה אהבה כמים ואהבה כאש זה לא אני רוצה את הפיסטוק ההוא אבל זה לא ירה טוב אבודה ברגע שד סכל אין דרך אחרת אבל לא כל עבודה בשכל מולידה רגש כל רגש נובע שכל אני אוהב שוקולד כי השכל שלי אומר שאם תכניס את זה לפה יהיה לך מתוק אם השכל לא היה אומר לי שאם אני אכניס את השוקולד לפה יהיה לי מתוק לא הייתי א שוקולד כיוון שאני בעל ניסיון על פי שכלי שאם אני מכניס בוץ לפה לא מתוק לי לכן אני לא אוהב בוץ בפה למרות ששניהם חומים עכשיו מי אמר לי את החום הזה לאהוב את החום הזה לא לאהוב זה הסכל אם אין שכל אין אהבה אמר לך הם אמר לך הם אומר לא הסכל הכל הוא מונח אכל הונ השכל אומר מה היה בפה הפה לא מבין הכ צריך להבחין בין זה לזה זה משהו הרגשת אותו בסרח אבל מה שהיה החוש הבשרי שלי הוא לא אבחנה ההבנה ששוקולד זה דבר מתוק זה לא הלשון נוסה אפשר לשוח מה אפשר לשכוח שהוא לא אבל זה שכחה זה בזיכרון זה בשכל אפש לשכוח כזה משהו שאתה תר אותו משהו שהגוף זוכר אות כ לא הגוף לא זוכר השכל זוכר השכל זוכר אולי ביולוגית השכל זוכר אבל מבחינת העבודה כאילו כאילו החלקים שאנחנו נראה לי ברים עליהם הרגש שכל זה ששכל שו כדאי לך זה מובחר זה טעים זה מתוק זה משהו שבא לי אותו זה לא מתוך הסכת בא לי אותו אתה צודק זה שמה שמענג אותי אני רוצה קרבה אליו ומה שמכאיב לי אני רוצה רחוק ממנו זה מונח יסודי לפני השכל אבל האם זה מנהג אותי או מה המפה זה השכל אומר ואז נולד לי רגש אני אוהב את זה אני רודף אחרי זה או אני שונא את זה אני בח מזה אני ארה מזה אני בורח מזה בנה ה שכלית יש יותר כבות ו מאשר רגש כלו זה יכול לבוא וללכת רגש זה בשכל זה יכול להיות מאוד לקבו זה תענה ש נאמרת הרבה אבל אבל אבא שלי פעם הפריך לי את התנה הזאת אומר לי רבים אומרים שהשכל הוא קבוע והרגע הוא מתחלף אומר ו אני אומר לך תלך לבית המדרש תראה שכל רגע הסברות שמה מתהפכות אבל תתן להם גלידה תראה שהם תמיד אוהבים אותה יש לו שכל אה יש לו שכל באופן קבוע יש לו שכל ספה אמר לי לא בכל בחינה השכל קבוע לא בכל בחינה הרגש מתחל אומר זה קרדום ביד אנשים קרים להילחם נגד האנשים החמים וזה לא בגלל שיש להם יותר מדי שכל ה כ מה כן כן כן מה לא אני דיברתי על שימוש מסוים שנעשה בהקשר מסוים בעניין הזה זה שיש בזה גם אבא שלי לא אמר שאין בזה אמת הוא רק אמר הוא היה לו שכל טהור עבודה שכלית מתואר לפעמים זה ככה יש יודעים זה הפוך עכשיו מתי השכל הוא קבוע והרגש הוא א זמני ומתי הפוך זה שאלה גדולה שצריך לעמוד עליה ומה שאתה אומר זה שבאמת את המושג נצח אין לרגש שום יכולת להחיל בכלל במובן הכי עליון זה עניין שכלי שצריך להבחין קבוע זה משהו אחד היכולת לתפוס חיי עולם וזה לא מה שכל הזמן אתה תופס לא יכול להיות שבאופן קבוע תתפוס חיי העולם כי תמיד אתה גם תעסוק בעניינים זמנים וגם תהיה מסופק כן לא שכל הוא מתהפך מהר מאוד אבל לשכל יש כלים זה מה שאתה אומר יש לו כלים לתפוס נצח משהו שהוא מעל הגדרים המולבש אבל אין רגש לנצח כי באמת נצח זה תואר שלילי ולא חיובי והרגש עובד רק על תואר חיובי כי חיי עולם הכוונה חיים שאינם נגמרים מה קורה אחרי שם אינם נגמרים אין הגדרה חיובית לזה כי אני לא שם והרגש לא יכול לאהוב על פי תוח שלילי אלא רק על פי תוח חיובי וגם זו סוגיה שרק הגענו בה מעט היא סוגיה מאוד ענפה כי בסוף בסוף התורים החיוביים אומר הרב למעלה מה שוללים וגם הוא אומר שהרגש הוא למעלה מהשכל אתה ציצת את ה מקום אחד אבל בצפון בסדר האגדה בצפון הרב אומר שהרגש הוא יותר עליון מהשכל והוא נוגע במקום שלמעלה מחיי העולם אפילו חיי עולם זה סוף כל סוף איזה שהם חיים אבל יש חי החיים שליו דווקא הרגש מתעלה מעל התואר השוללים זה זה סוגיות ענק והנה זה דוגמאות שזה סוגיות שכליות כל הסוגיות האמניות האלה ואז כשאדם כל הסוגיות האלה בהירות לו אז הוא יודע לכאן לכאן הוא מתהפך ו אחד הדברים בענייני החוכמה שגם דבר שהוא נראה מאוד קל הוא בדקות הוא מהפך מ קצה לקצה מקצה לקצה אני הייתי אצ אתמול הייתי אצל איזה רופא באיזה עניין הייתי אצל כמה רופאים באותו עניין וכולם מיד אמרו זה מחלה פלונית זה זה זה זה ור ראינו שמה שהם הציעו זה לא עזר כלום ניסור ניסו ניסור זה לא עבד אז היינו צריכים א לשאול רופאים יותר גדולים אנחנו למי שנחשב בעני רבים הרופא הכי גדול בארץ אז אחרי שקמה מומחים כולל ראש מחלקה אמר זאת הבעייה הבאנו את זה לרופא יותר גדול א לא יש כאן את הבעיה הזאת אבל היא שולית הבעיה המרכזית לא נמצאת כאן נמצאת במקום אחר זאת לא בעיה אז מה הבעיה אמר לא יודע זה רק יש ספציאליסט אחד שיודע בעיות כאלה לכו אליו שלח אותנו למישהו אחר הוא אפילו לא מבין הוא רק מבין שזה לא האבחון הנכון אחרי שלושה מומחים כולל מומחה גדול וחשוב ובהתחלה חשבנו מה נלך למומחה יותר גדול כמ הוא נחשב מאוד וזה וראש מחלקה חשובה ענקית ז אמר טוב נשמע עודד עכשיו אני באמת אני לא יודע אם ה צודק כי אני לא רופא אבל הוא אומר הבחנה לא נכונה אחרי כמה מומחים שכולם היה ברור להם חד משמעי עשי הוא באמת גם עשה בדיקות יותר רציניות מראש לאה נשמע לו בהתחלה דיברנו איתו בטלפון ה אר אני חייב לראות את זה מראש להה נראה לו והוא בדק מדקדק אז זה ידוע שבחכמה לפעמים בקל זה מתהפך מקצה לקצה אספר לכם שהיה על חוכמה בחוכמת הנגלה היה יהודי ש הלווה לאינטרנט רימון הלוואה בשעת הקמתה סיפרתי את זה אה פעם אז הנה נחזור הלוה לאינטרנט רימון הלוואה ובהסכם ההלוואה היא נושאת ריבית כזאת וכזאת בשנה וכך שנים וכמובן זה רבית די גבוהה כי זה סיכון כי אם החברה לא תצליח לצמוח הוא הפסיד את הכל אז לכן אם היא כן תצליח אז זהזה רביית נכבדה עכשיו זה איש מאוד טוב ומאוד רצה בטובתנו הוא לא מבחינתו זה היה סיכון רציני הגיע השעה לפרוע ו היה את הכסף כולל את הריבית אלא מה שגילו שאת ההיתר עסקה של החברה חתמו יום אחרי העסקה איתו חודש אחרי אני לא זוכר אחרי לא סמוך אבל לא חתמו את זה לפני העסקה איתו לא אחרי העסקה איתו אז יש בעיה של ריבית אז הלכו לכמה תלמידי חכמים גם תלמיד חכם אחד רציני ניסה להפוך למצוא הפכת העולם הוא אומר אין עצב אין תמונה נגד השם עכש הוא אומר הוא אמר לו אם לא אני טבע אותכם בבית משפט אין אז אמר בס תתבע בבית משפט יכריחו אותנו ונשלם אין מה לעשות אבל לשלם מרצוננו ייסורים אנחנו לא יכולים ולא היה לנו נעים לא היה לנו נעים ו סתם זה טעות רצינו שיהיה אתי את רסקה ואנחנו רוצי לשלם לו את זה אבל אין אתיר עזקה בסוף זה הגיע לרב זל מלכ גוברג הלכו לשאל אותו אולי איזה איזה תץ דקה אומר אין פה שום בעיה המ מתי צריך יתר עסקה כשמשהו לא עסקה ואתה רוצה להכחיל עליו שם של עסקה אתה צריך לכתום חוזה שזה נחשב כעסקה וא מישהו התנהג לא כ חוז לא כמו עסקה אז זה לא סותר את זה שאנחנו לא לא רואים בזה משהו אחר אל העסקה ולכן יש אפשרות בריבית אבל אומר אבל פה זה הסקה ממש הוא לקח סיכון בתמורת זה הוא היה כמו שותף שזה חלקו זה עסקה לא צריך יותר עסקה בכלל לא צריך לחפש שום טר זה מותר לגמרי עכשיו זה תלמידי חכמים שדו תלכו ריבית לוך ושוב בעל פה אבל זה אבחנה אז בשכל דברים נפחים מצד לצד בדבר דק וגם כ מתי אני יראה את השם מתי אני אוהב את השם כדוגמה זה בדק זה מתהפך יכול להות אדם שכל הזמן הוא ביראת שמיים ביראת שמיים ביראת שמיים אני אספר לכם וד סיפור היה רבון קוטלר בא אליו בחור בישיבה בחיות מרות שהוא נכשל עם בחורה רב רקות רודד אותו ודיבר ל ליבו שהתחיל לעבוד את השם מחדש שלא ישים מליבו ו שעשה תשובה ויש הקדוש ברוך הוא פותח פתח לשווים ועודד אותו וחיזק אותו ו הוליד אותו מחדש ודבר קצת תפרסם לא כל הישיבה ידע מזה אבל ד התפרסם ו הוא לקח אותו מהשפות של היגון שלו והעלה אותו חזרה והוא בחיל יתיר אחרי זה בא אחד לרון קוטלר ששמע מהמסה הזה הוא אמר שהוא נפל אבל היא טבלה אז רב קות אמר לו אתה זרוז את החפצים תעוף מהישיבה אומר לו אבל מה אני יותר גרוע מההוא אומר לו הרבה יותר גרוע הוא בא בוכה אתה לא באת בוכה הוא נפל אתה תכננת נוזה לא וכל תחנוניו לא הילו עכשיו זה סברה שהיא יכולה להיות דקה אחרי שהוא אמר אותה היא מאוד בהירה אבל לפני שהוא אמר אותה אתה אומר מי חתך ט יותר גדול ודי ראשון חתך את יותר גדול אבל מי באמת חתך יותר גדול לא ב עשייה בפועל אלא בעמדה שלו כלפי התורה השני חטה חט הרבה יותר גדול ולחטא הזה אין תיקון יותר אבחנה ברצון מי ד רוצה אז אז לשקול כמה הרצון שוקל כמה המעשה שוקל כמה תוכנית שוקלת כמה ה בחיה שוקלת כאילו זה לראות את כל המפה עכשיו להיות בעל ראייה שכלית והרגשית ששמה לכל דבר את המשקל המתאים ויכולה להבחין זה עבודה גדולה מאוד ו בדורות קודמים אני אתן עוד דוגמה הרבי מול בביץ' אמר שהעבודה שיש בפרק כח בתניה כט של הביטו בדורנו לא מאיפה הוא יודע הוא רואה את הנשמות של דורנו הוא רואה מה ביטוש עושה לא זה עבודה נפלאה חשובה מאוד מתאימה לנשמות אחרות לנשמות האלה זה לא מתאים עכשיו זה צריך הרבה ומץ והרבה שכל והרבה הגיון מהרב גד תשמעו הרבה דברים שהוא מדריך לאכ כמו שכתוב הספרים למה כי בדורות שלנו זה משהו אחר אנחנו בדורות אחרים היום צריך דברים אחרים ש כל רבותינו כל הזמן אמרו דברים כאלה עת לעשות לשם הפרו תורתך שמ רבי היה איסור לכתוב תורה שבעל פה אומ כן יוצאים לגלות הבית נחרב יותר ויותר עוברים לבבל הוא היה הדור האחרון של התנאים אחרי זה רב בבבל תלמידו הוא רואה עוברים לבבל התורה נאלמת יצאו לגלות הכל התפזר אם עכשיו אני לא אוי ואבוי ע לעשות לשם אפרו תורתך אז הוא מבין שיש רצון השם שתורה שבעל פה לא תיכתב אבל יש רצון השם עוד יותר עמוק שהתורה לא תבטל וזה תפקידו ואחריותו וגם סמכותו לחיע אזה מרצונות השם הוא יותר עליון רבי נקים ממשלה עצמך חקם ערבים ואז פתאום הרב צוד שכל ימיו נלחם על ארץ ישראל אמר ארץ ישראל אצלי עניין משני מי ש התלמיד שלו לא האמין שיכול להיות שהרב צודה יוציא פעם מהפה מילים כאלה ארץ ישראל אצלי זה עניין משי קודם כל רוב יהודי עכשיו אם אולי היה אומר את זה אולי אף אחד לא היה שם לב אף אחד לא היה מעלה על דעתו אחרי שהוא אמר אז הרבה שיעורים נאמרו למה מה הספרה בזה אז זה עבודה שכלית והרגשית מתואר וכדי שהלימוד הרוחני באמת ירפא אז חייבים שההבחנה תהייה בדיוק מהמחלה ונקלה בול ספר נספר מעשה אחרון על הקיפה ועל הפילים של מהרב נרי ה זצל שוא אמר שאם אם תלמיד אחד לא מניח תפילין כמה ימים אז צריך לחזק אותו אבל אם מסתובב ישבה בלי קיפה צריך להעיף אותו למרות שכולם יודעים מה יותר חמור זה זה דוגמה הנו פה תלמיד במחזור הראשון מהכי מוכשרים שהיו פה בכל תודות הישיבה באיחוד ופנימיות בעל כישרון רב ולצערנו א אתו היכרת א יהשוע שהוא שאל את הרב מרדכי אליהו על תעניות כן כן אז הוא יצא לתרבות רעה עד שבסוף אה אה למרות שאכלתי פה הרבה מאוד דברים אמרתי לו זה לא החוצה אחרי זה הוא אה הזמנתי אותו למוד אתתי חבותה כאילו נשיקה חיבוק וזה אבל ף מהישיבה ו ואמרתי לא אני חבר שלך אבל בישיבה לא יכול להיות דבר כזה אחרי זה התחתן רצה שאני ארך לו חופה קידושים כל הישיבה באה לחתונה שלו למרות שזה הוא היה חילוני היא הייתה חילונית אותה שכונה היא גם היייתה תלמידה שלי שניהם גדלו באמצע התחזקו ונפלו התחתנו והתגרשו לצערם אבל אני עכשיו מדבר על החתונה אז אה אז הוא רצה שאני אלך לחופה כל הישיבה באה אחרי שאני אהבתי אותו אני היה ברור לי שאני צריך לוך לחופה אבל בכל זאת רציתי לקבל הסכום של הרב אוריאל עלזה אז דיברתי עם הרב אוריאל עכשיו בדרך כלל מה שרב רל אמר אני מקבל אני בטל בפני גדלותו בין אם זה מתאים בדיוק לי בין אם לא לא חשוב אני מבטל פני גד אותו הוא משיך לי מרחב אבל אם אני שואל אותו אני בפני גדלותו וכמעט לא מתווכח על כלום תים רחוקות אני ופה היה איזה שעה וחצי יקוח ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך בסופו הרב אומר לי אתה צודק תערוך כאילו נתן לי חיזוק ככה בתוקף בכל הכוח אב זה היה חילו כאילו גם על עולם הרגשות של הישיבה וגם על ההבנה מה כן מה לא מתי מרחיקים מתי מקרבים מה מסר מה החינוך מה הוא מה הם מה סוגיה בסוף קיבלתי חיזוק על על העניין הזה אז זה איך לקרב איך לרחק מה מערכת יחסים ועוד יותר מזה מה ההבנה מה הדעת אלוקים שלנו זה צריך הרבה טהרה זה זה עבודה עליונה ודקה מאוד מאוד מאוד מי ש יכול לסמוך על עצמו בנושא הזה או שחייבים ללכת ל לגדולים ככל שאדם רואה שהוא מכוון יותר לדעת רבותיו ולדעת רבותינו אז הוא יותר יכול לסמוך על עצמו וככל שהם יותר אומרים לו סברה מצויינת יותר פעמים אומרים לו לא זה לא שייך בכלל פחות פעמים יכול יותר לסמוך על עצמו ככל שיותר פעמים אומרים לו לא שייך בכלל ופחות פעמים אמרים לו סורה מצוינת שייזהר תודה רבה