הרב יהושע שפירא - אל ה' ואל טובו - י' שבט התשע"ו

‏t שלא פה ק דיברנו כן על השאלה א ס שפיר הדבר עם צביר בשני ענינים אחד זה שוא חושב שזה עומק הפשט ולא ולא מהפכה אבל אה לא לא הסתיים הדיון בעיני לא לא זה לא לגמרי השתכנעתי ולי צריך פעם לגשת דבר רק מה שהלב חושק הזמן ושק על כל פנים א צידי את הסף בעוד כמה שאלות שמוכיחות שלכאורה כן יש כאן מהפך בחשיבה מחז ו בדבר אחד אני מסכים לגמרי קודם כל שהרב תהו אמר שזה ודאי מדובר כאן על מחלוקת עם חבד ואזה אומרים בצורה מפורשת ברור שזה לא התפיסה בחבד וגם ברור לי שאני בעניין הזה לגמרי שייך לדעת מרן הרב זצל ולא לתפיסה החברת זה עולה קצת גם בשיעורים בתניה וגם בשיעורים האלה אבזה אני מסכים לגמרי רק עוד דבר ש התפיסה של הרב צהל היא כן מורכבת קצת שסביר אותה הרב ת סף א וזה נראה לי שזה פשוט רק השאלה אם זה הפשט של חזל או לא זה הדיון אב בתוכן לגמרי מסכים שהרב אומר שצריך את כל האושר שבעולם את כל השפע ואת כל ריבוי החיים וכל כוחות החיים ופסגת כוחות החיים זה לחבר אותם ולקשר אותם למקומם וכמו שאנחנו דיברנו כאן בשיעורים הוא אמר שכל הדיון פה בגמרה מאוד שייך ל מה שהרב כותב בעולת ריה לגבי עקדת יצחק ו בדבר אחד אני חושב בכל זאת יש הפרש שקד ק ברור שכל הרחבת כוחות החיים וחידודים היא בשביל העלאה עליונה בעקדה ומה שמתגלה אחר כך שהמסילה יוצאת מגדרי העולם אלא מופיעה בתוך גדרי העולם בסוף פרשת העקדה אבל פה זה בכלל לא מופיע כהכרח של מסירות המסירות זה רק המוכנות למסירות מסירות אבל לא מסירות בפועל ממש מ שאם כן בעקידה אברהם הלך מתוך תודעה של מסירות ממש ובסוף זה התגלה שהמוכר הזאת היא הייתה מספקת כאן צריך להבחין שאצל הרע זצל זה לא שבכל נפשך זה היעד במובן הזה שאנחנו מנסים להרכיב את כוחות החיים כדי שאחר כך אלא שאפילו אם נגיע למצב הזה זה חש ש חולק על דברי חזל כי גם דברי חזל לא אומרים שאדם צריך למסור את נפשו כל יום אלא רק אה אם וכאשר והבאנו עוד דבר אחד שבעניין הזה הוא כמו חבד ובתורת החסידות בכלל אבל בחבד זה יותר חריף ויש מי שהלך בדרך דומה שהוא בעצם רבן של כל חסידי פולין ו ועוד אולי ה אחרי המגיד הגדול ממזריץ' הוא האדמור הכי גדול למרות שהוא פחות נודע וזה רב אלמלך ז'נס ש המיליונים של תנועת החסידות היו תלמידי תלמידי תלמידיו ולעומת זאת חז חבד שלא היייתה קשורה היייתה תנועה הרבה הרבה יותר קטנה וברס הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קטנה גם מחבד הרבה יותר קטנה מהתנועות הגדולות שהיו בפולין שראש לחולם היה בבל מלך ליז'נסק שב צטל קטן שלו הוא מדבר על זה שבכל שעת פניא אדם יראה את עצמו כמוסר נפש ממש מפיל את עצמו לכבשן ה אש ו לא ברור נראה לי שזה לא הפשט זה אמרי חזל גם גם כן בדח גיסה וש מה כי זה אפילו לפי מה שהוא כותב אין זה כאילו העמדת חיים שלך ככה אתה צריך י להיות כל הזמן לא במוכנות שזה יקרה אלא בציור שזה קורה זה הפרש עצוב בין מוכנות שאם יהיה לי דבר כזה אני אהייה מוכן למסור את הנפש שזה פשיט הכולה ללא פליגי לבין שכל רגע פנוי תצייר לך את זה זה הציור הבסיסי של החיים אם כל רגע פנוי אתה עושק פה כ אבל שתם המצב האידיאלי של מסירות נפש זה המצב של ה אני מכ הזמ מה זה לשניהם לשניה גם לחזל וגם ל הרב עדיי לא סבר שזל אה הסבירו חידלון הוא אומר שזה עשירות החיים והרחבת החיים שפסגתו היא יניקת הענף מהשורש קישורו לשורש וממילא גם התעלות מעל גדרי עולם הזה אבל לא שזה חידלון הרב זצל וודאי לא הסביר כך האם הרב סביר את פשט חזל נראה לי ששת חזל הוא בעצם פשט ממוצב הפשט הפשוט אחרי מחילת כבודו של וצלי וגם בכל תקודם של שני ענקי עולם האלה צריך באמת אולי לבדוק מה הריש אומרים פה אבל רתי א ש הפשט הפשוט פה אין רשי פה אבל הפשט הפשוט הוא ש רכי אפילו אפילו אם תגיע למצב כזה אתה לא מפסיק את האהבה הרב רצל אומר לא זה לא אפילו זה הפסגה של הרחבת כוחות החיים וכאן הוא אפילו לא מחדד את זה כפסגת אלא זה גם אפילו וגם שהעיקר זה החן ות החיים בכל מעודך המדיות ונגד הצימוק ונגד ה הקטנת כוחות החיים ונראה לי שחז אומרים אתה תאהב ואם יהיה מצב כזה גם בזה תהב אם יהיה חידלון אם יהיה ויטו רבי אלימלך ובוודאי בחבד ככה הם סוברים הרבה יותר שהחיל הוא הוא פסגת ה הביטול ש כלכ חיי העולם הזה הם לא בעלי ערך להרבות בהם ולכן ההתמסרות היא העיקה ומה שרבי עקיבא אמר כל ימ הייתי זה כאילו כפשוטו כל ימיו הוא ציר לעצמו בכל ר פנוי צד קטן שבן מלך אני לא בטוח שזה הפשט רבי קיבא אני רוצה לומר שלא הפשט והרב זצל הלך לצד השני שאומר ואנחנו הערנו פה הערה ושוב זה לא דומה כאן למה שכתוב בעקדה בעקדה ברור שה התמסרות אל שורש החיים מתוך הרחבת החיים היא פרשת העקדה אבל פה לא פה הרב הולך עוד יותר קיצוני והוא מקדים ואמר דיברנו על ההיפוך הזה שהרב מקדים את בכל מעודך לבכל נפשך ווא אומר מה זה בכל נפשך שמתוך הרחבת המדיות אז אם יצטה מצב אפילו כזה שאני צריך למסור נפשי בשביל שיהיה החוות החיים של מהודך פה בעולם הזה אני מוכן לעשות את בוא נראה את זה זה הו מתוך שהוא מכיר את החיים חשיבותם כן ב שורה שמתחילה במילה השם יתבר או זה ברבע התחתון בשורה שמס במת במילה החיים המילה האחרונה בשורה היא החיים הרבע בערך ברבע התחתון פה בספר זה יש לכם אתות דפוס כמו שלי נראה לי כן אז זה ב22 עמודה השמאלית זה קצת למעלה מהחצי מתחיל הוא מתוך ממה מתחילה השורה הוא מתוך ו מתוך שהוא מכיר את החיים וחשיבותם הוא מכיר את רוממות ערך הכלל בערך המשפט הראוי לעבד השכל וישר על כן תדם לבד השם אפילו נותן את השכה אז הוא על מה הוא מדבר כל הדרך על בכל מעודך תרחיב את החיים אל תקטין ודיות שפע ברכה תוך שאתה מכיר את זה אז לכן אם יהיה איזה צורך כללי שבו אתה תמסור את הפרטיות שלך כדי שה מודי הכללית תתרחב אז תמסור יוצא שבכל נפשך זה רק סעיף מתוך בכל מעודך שכל בכל נפשך זה מסירות ובכל מעודך זה הרחבת החיים זה ודאי לא קרו חזל זה מה שניתנת זה מה שניתנת ואמרתי לו ההיפוך הזה זה לא כמו חזר וזה גם לא כמו העקדה זה לא כמו הרב בעקדה זה לא סתירה כי בעקדה היה מעמד מיוחד ופה יש ח לכל ישראל לכל הדורות זה לא מחלוקת של הרב על הרב אבל כאן לכאורה בוא נקרא עד פעם בזריזות ר רק לראות את זה את הנקודה א ואם הטוב והיושב אנחנו ב-22 ברבע התחתון בשורה שמסיימת ואם ואם הטוב היושר שהוא לפי ההבנה זה ממש באמצע בור שורה שמתחילה במינים שיהיה הטוב שיהיה הטוב שורה שמתחילה שהייה הטוב אז א אז הוא אומר ככ ואם הטוב היושר שהוא לפי ההבנה יותר מתד חף אץ השם תברח מחייב שייתן את נפשו בשמחה התנדב לזה התנדב והתענג כי נפשו חיה את החיים הכלליים בכל שעונה שכור לפני הבוקה אצלו השתמטות לחים הפרטים אף על פי שם חייב שזה הדבר שבעצם ראינו מהתחלה לא רוצים רוצים א שזה מה שראינו בהתחלה שהקריטריון שהרב אומר המרכזי כאן זה הרגשה של הטוב הפרטי לעומת הרגשת הטוב הכללי שהרגשת הטוב הפרטי זה יהדותי והרגשת הטוב באשר הוא שם לא מתוך נקודת המבת של ה אני הפרטי שלי זה ה תפיסה בשלה השכלית הנכונה שהטוב הוא טוב מצד עצמו לא מתן שטוב לי לא האגו הוא המבחן אלא הטוב הוא המבחן עכשיו אם בשביל שיהיה שפע טוב רחב בכל המציאות אז אני אצטרך לשלם מחיר זה מתכוון על לדעת שמישהו ישלם מחיר בשביל הרחבה גדולה ואני מוכל להצ בשמחה וזה הפירוש של בכל נפשך כלומר סעיף של בכל מעודך הכללי בכל נפשך הפרטי בשביל שיהיה בכל מעודך כללי אבל בכל מודרך מה יוצא שמה הוא הרחבה חיים בוא בוא נקרא הלאה אמנם יש שמצייר רגשות חייו הוא מקטי מהוה נפשו מקוצר רוח וחסרון ידיעה תודה רבה והרגשה ם החיים איש כזה אינו פעל גבורות ואלא יודע דרך החיים אז הרב שלם את מי שמקטין כוחות חיים על כן רק זאת תבוא אהבה שלמה לגבולה בהיות רגשי החיים וחפץ הרחבתם כשהדרך הבולים אליו והם המתאימים לחפץ השם זה ברור שזה תנאי שאנחנו לא מדברים פה על הפקרות או על חילוניות או על א כהדרכה מובילים אליו הם המתאימים לחפץ השם לתכלית הכללית המאושרת והטובה היקרים בנ הקניינים הם המושג של החבות החיים הנפש המוסת בחבת החיים מ שנה יודעת את רגשי החיים וקב למיטתם לא תוכל להתפשר עם השכל הש באהבת הקניינים כלומר איזה צולק כזה איזה אחד שהוא חניוק ש כולו מקוץ כולו הוא לא יכל להגיד בכל מדיך בהרחבה גדולה היא לא תתפשר עם השכל הישר והבריא כמה יש צורך לאדם לחין נפשו אם מביט רק את צמצום החיים ו רק הצמצום זה כלום אז למה צריך כל כ הב פה כמה א סטים של בגדים יש לכם בבית ואם אתם פשים רק אחד עכשיו שמעתי על רש 61 שומרים ש היום בן והוא 30 ומשהו שנים ראש ישיבה ומעולם לא ראו אותו עם סודר שונה כומר כל ה3 ומשהו השנים האלה של ראש ישיבה 30 כמה שנים אותו סדר אח מה אח ס אחלה סד אחלה רשש ח איך הוא הסתד בקיץ בקיץ גם אני ערב פסח מתקלח לא משנה נקיס תגל יש אולי סודר של שבת אני יודע הרב חולק על רבי יוצא נגד מי שהולך כמו רב נכון לכאורה לכאורה כמה יש צורך לאדם ל נפשו הביט רק ע צמצום צמצום החיים לכלום ולעומת זה וכמה מתרחבים החיים כל מי שות רחמים על ידי הקק הקני על כן נקרא מוד מעודך שהם בנויים רק על ההפרזה והודיות שבחיים על כן האיש הוא גדול ד קביר כוח לב איש חי רלים הוא לא יזהיר נפשו בשביל תח נה של מסירת נפש ת השם יתברך טהורה כי א יהיה מלך הי בכל אבותיהם ועכשיו הוא חוזר למה שאמרנו קודם בהתחלה הוא תוך שהוא מכיר את החיים ואת חשיבותם הוא מכיר את רובות ערך הכלל רך המשפט הראוי לבת השכל וישר על כן אם יהיה איזה שהוא צורך של בכל נפשך כדי שהחיים הכלליים בכל תוקף מעודם ימשיכו להתפשט ולהתרחב ה לשם אפילו ות זה הפירוש כ כלי הוא לא שנפשך זה פרטי ומודרך זה כללי זה ודאי לא כפשט של חזל צמ אבל מעודך הראשון מעודך הפרטי מה מך ש בתחלת הדברים כמו הדך הפרטי שאני אני רוצה להרכיב את הקניינים שגם שהם שלי להבין שם הדך הכללי הזה הוא קולל את הכל משהו זה כבר הספרה אחרת של שלא מקפיד רק גיד דבר אחד שעכשיו אני חושב עליו ש לפי זה ברור בעצם פשט חדש אולי ב הרב בא לתרץ פה גם קושיה חזל שואלים אם כבר נאמר בכל ך בכל לשך למה נאמר בכל מעודך שזה הקושיה של שודד שבצי דקד ומר הכסף ו החיים שתי אפשרויות ברור בכלל מתי ימנה מה יגידו מישהו טוב קח את החיים שלי רק תשל את הכסף אין כזה משמעות אז ממילא חזל שואלים אם נאמר בכל נמשך למה נאמר בכל מעודך אז חזר את רצי ו יש מי ש חביב עליו זה יש מי שחביב עליו זה אבל לפי הרע כאן בכל מדיך הכוונה שתהייה בהרחבת הדעת הכללית ושיהיה לך שמחה על השפע שכל העולם מלא ממנו לא כפרמטר אישי וה האהבה הזאת היא באמת אהבה עליונה של בעליונות שהכל כים ב וגם בכל נפשך הפרטי הוא רק סעיף של בכל מועדיך לכן מתורץ למה אם בכל נפשך בכל זאת נאמר בכל מועדיך אני מבין שזה הרב הפך את הסדר אנחנו קשאנו כל הזמן למה הרב הפך את הסדר זוכרים ולא תרצת רק ישנו צך יו למה הרב הפך את אבל לפי דברנו ור למהר הפך את הס כי בכל נפשך זה סעיף שבכל מעודך ובזה מתורץ את השאלה ללמה אחרי בכל נפשך יש עוד משהו כ אם הוא לוקח את נפשך אז מה ישוד נשאל אומ לא נפשך זה מה שלוקחים כשאין ברירה ועודך זה מה שמרוויחים אז עושה מסודר מאוד ולמה הוא מקדים את בכל מעודך כדי להסביר למה יש בכל נפשך או איך בכל נפשך נסע באופן הנכון על הרקע שכולו בשביל ה בכל מעודך שזה המדרגה היותר עליונה זה ש מתכן כן לא מה מה אתה אומר טוב כך נראה בעיני גם קודם כך קראנו אבל עכשיו זה דתי מתחדד מאוד מתרץ פה תרוץ נפלא אלא כמו בהקדמה לאני הה לאזה רחבת פה כמו בהקדמה לא מחבתי לפשט לא אני נטלתי לעצמי חופש הרחבת הדברים לא דווקא זה אומר זה ההבדל בין באר לבין מה היה בין באור לבין איין היה שזה שפע שנובע בלי לא ללא הצמדות לפשט שזה הבאר אר שכן הרב נקת בדרך הזאת ח באמת שודד רוצ חל באמת שאין כשר יש מישהו ש ככה או יש מישהו שכ נכון נכון ושודד זה לא תמיד מדע למה כי יש אחד אומר שאם יהיה מצב כזה שאו שישדדו אותי ואני אהיה ני בלי כסף או ש גו אותי אני שרגו אותי להיות אני בלי כסף זה בעיני סבל הרבה יותר גרוע מאשר למות אני חשוב כמת אני חשוב כמת אל יש כאלה שזה חשוב יותר מאשר זה מה שזל אומרים זה מה שזל אומרים בהמשך שאם בכל יומך למה נאמר בכל דך א יש יש אדם שממו חב על מה יש אדם שממו חב על יש ש יש אדם שממו ממנו חב ע מגופו כן זה כאן בס עמוד ב זה כאן בהמשך ס א סליחה זה בס א' אז חזל שואלים את שאלה ונים את התשובה שיש כזה ויש כזה יש מי שגופו חביב עליו יותר ממנו הנה שך א' וד מה כתוב פה עמוד לא כתוב תני רבי אליעזר הגדול אומר אם נאמר בכל פשך למה נאמר בכל מעודך אמר בכל מעודך למה נאמר בכל פשך אז שואל ל שני הכיוונים ומר לך אם יש לך אדם שגופו חביל לך בכל לך נאמר בכל נפשך אם יש לך אדם שנו חביב עלי מגוף לך בכל מעודך וא אומר רשי חביב עליך שזה מסירות נפ פש אמת אולי כדאי לראות כאן את את הרב זצל הרב זצל פה חוזר להסביר כפשט פיזיו קתי את זה לא כאן הרב גם הופך את הפשט קצת ו צריך ים פה זה צריך להים מה איזה חלך זה באותו זה בעמוד פה זה לא זה לא נמצא בדפי צ לא נמצא בכלל 20 דפים קדימה טוב בסדר שאלות עד כאן ראות הרב כן איך מסירות נפש קידוש השם גורמת רחבת החים לפי ההסבר של הרב אם אדם רואה שבשביל הרחבת כמו חיה לא צבא שבשביל שהארץ מיוסר עליה אז חייבים חיילים להילחם וגם למות אבל על ידי זה למשפחותיהם לעמם יהיה שפע ברכה אז הוא מוכן למות בש שפע ברכה של העם לא מדבר על זה מסירות נפש בשביל בכל מדיך חייל הולך להילחם בזרת נפשו בשביל שאב שלו לא יהיה בצרה מצוקה מיות נפש על קידוש השם מה ו זה נקרא קידוש השם זה גם קידוש השם בישראל זה קידוש השם של רבי עקיבא טוב זה שוב ע זה צריך לראות את רבי עקיבא שם הוא לא התנדב כאן הרב אומר שהוא מתנדב לכן להתנדב צריך יכול להיות שהמילה להתנדב אפשר גם להסביר אותה אחרת אבל לכאורה כאן הוא לא מדבר על זה על קידוש השם במובן הזה כמו רבי עקיבא אזה צריך לראות אולי אחר כך נקפוץ לשם נגיד שהוא לימד תורה מזהר חבד החים הוא ידע שהוא עלול למות תה אומר בשביל התורה התורה התורה שש גם אפשרות טוב צריך לראות כאן את ה מה הר מסביר כאן באמת עד איפה יש אצלכם עד עולם אה בכלל אין הלהה אם הנלה אז בואו נראה עכשיו שמה בזריזות ואחרי זה נחזור לפה ופעם אבת סי איזה ס ו 232 מה לא עכשיו אני עובר בכלל 20 עמודים קדימה בניה בגמרא זה זמ לי לעבור לעבור דף מס לס זה מהמשנה לגמרא אנחנו למדנו את המשנה איזה פסקה זה פסקה רכו רכז רכו רכז אז בוא בוא בוא נראה אותם קצת בזריזות כי זה לא העיקר גננו אבל ננצל את הזמן הזה ואהבת את השם אלוקיך ני רבי לעזר הגדול אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מועדיך ום נאמר בכל מועדיך וכולי אלא למר לך אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש אדם לך אדם שמונו חביב עליו מגופו לךך נאמר בכל מותך אז אומר הרב כ שונות אינה השקפות האדם על עודות החיים יש בעצם שני כיוונים איך להעריך את משמעותם וערכם של החיים יש שם הוקיר את החיים מצד עצמם הוא אוהב את החיים מצד הטבעיות הנטועה בלב כל חי כלומר זה עצם החיים השורש שלהם השורש בצורתו ה אחדותית לפני שמתפשט לכל ח החיים איש כזה אינו מעריך את החיים לפי ההנאה שהוא נהנה מהמהם ולפי הרחבתם בכל משרותיהם אלא עצם החיים איש כזה ודאי גופו חביב עליו מממונו איפה זה מתגלה שהרבה פעמים אדם חי חיי סבל אז יש כאלה ש מגיעים לזמן של חיי סבל אז הם א מבקשים נפשם למות אה סף הגיע הרחנו בדברים נרק דברינו אחרי מחילת הכבוד כבוד בעיקר נתונים אבל נרק דברינו א אז וד ה מהם הפוך מ ששיר כ להתעלם לגמרי כאילו מיפה בן אדם נמצא שורש זה שורש נכון ויש אדם שהוא לא הוא לא א אדם עשיר זה כאילו מרוב עצים הוא לא רואה את היער של החיים הוא כבר הוא טבע בעודף אבל כאן יש א קשה יש סיפור על שני שבועים בוייטנאם שבוים אמריקאים שהתפרסמו מאוד אני לא יודע מה קשר ביניהם אבל היה איזה סיפור שאחד מהם התאבד שמה בויאטנם שניהם סבלו סבל שי אפשר לתר מוח אנושי לא יכול להבין איך אפשר לעמוד בעינויים כאלה ואחד נהרג קבד שניהם היו ביחד והשני נלחם נגד וייטנאמים בסוף שחררו אותו והוא הסתובב בכל ארצות בברית וסיפר את הסיפור שלו וו היה הפוך לגמרי ישנ למה כי אצל אחד הוא אומר אם החיים הם רק סבל ולא מלאים טו ושפע אז אין להם ערך אז תאבד והשני אמר עצם החיים שמתגלים דווקא על ידי החידוד שם יכול לעמוד מול כל צבל שבעולם זה מה שיקר בני לא תקווה ש הוא מצפה ש טוב הוא נשאר בחיים בשאיפה למשהו זה עכשיו הוא לא ה נשאר הוא יודע שכל החיים שלו היו ככה הוא היה מת יש לה תקווה מתוך שאיפה ל ה יש יש גם כאלה שאומר שזה העתיד אני באמת הממון חביב עליי רק שהוא יגיע אחר כך אבל יש מ שמ לא אני נאבק לא משנה יש תקווה אין תקוה א בכלל לא זה לא השיקו יש דשים שבקו במצבים חסרי כל תקווה והמשיכו להילחם על חייהם אצלך הבה אלוקית איש כזה די גופו חביב עלי מממונו וצריכה אהבה אלוקית תתרומם בנפשו במעלה עליונה על אהבתו הטבעית את החיים כו אז הוא צריך לאהב את השם עוד יותר מאשר הוא אוהב את עצם החיים כי האלוקות היא וודאי עצם עצם החיים יש לך אדם שהוא בא על חשבון הרגש הטבעי לבדו של עצם החיים אינו משך את כוח הבל החיים כי הם החיים עלפי המילוי שבהם על פי מהוה הלב שהוא מוצא בהם ובאשר הממון הוא סוד שעל ידיו יוכל להרחיב את החיים במלו הרוחני והחומרי הרב אומר פה שממון זה אפילו המלוי ה רוחני תוספת מאוד מעניינת צריכה לימוד על כן ממוח ל בגופו החיים כשהם לעצמם בלא הרחבה הנכונה של קורת רוח ועונג רוחני וגשמי במידה הראויה לחיים אנושיים כי עכשיו אולי הוא סובל אז הוא לא יכול בנחת לרומם את מחשבותיו ו נסה לגבאים כי הוא רק תפוס באיזה מלחמת הישרדות כואבת מייסרת ונוראית זה לא שווה אזה אך יש את החיים והרב כולל פה את החיים הרוחניים בתוך הגשמי לא בכפלים לגשמי בתוך המושג טוב מד ר לחיים הש אנם רחים אצ סליחה עוד פעם החיים כשהם לעצמם בלא הרחבה נכונה של קורת רוח ועונג רוחני וגשמי במידה רוה לחיים אנושיים אנם חם אצלו הרבה איש בתכונה כזאת חייב להרים את מעלת הבת השם לא רק על ערך הבת החיים הטבעית הפשוטה כי מלאך הבת החיים לפי החבה המלאה שלהם בכל מאודך אז מי מי דבר עלימי לו מה זה מי ש ממונו חב עלם מגופו כי לפי הרב ממונו זה גם קניינים רוחניים נכון זה לא ק ש פשוט שלומדים אז חשב ממון הוא עודף אחרי כסף ט לא נתברר פה יש פה רק בצד השני לא בצד הראשון שוא אומר לא רק על רך אהבת החיים הטבעית כי אם לרך אהת החיים לפי ההרחבה אפשר ה לקלות שאולי הוא התכוון שלכן אפשר להגיד לא שזה רק לאיש הזה אבל האיש השני אפ שדם יותר פשוט יש אדם יותר מורכב לפי המקורות שהקדוש ברוך הוא ברא בנפש האדם לא יודע אם אפשר להגיד שזה הדמויות זה לא טוב כנראה רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נותן את נפשך הנפש הרוחנית העומדת וקיימת ונשארת גם בקלות הגבייה אי אפשר לנות לה כלומר מה זה בכל נפשך על על מה מדובר כשאנחנו אומרים בכל נפשך לא על הנפש הניצחית מצד עצמה האלוקית השמימית אלא את זו המחוברת לגוף צריך למסור את הנפש האלוקית הנצחית גם את זה לכאורה צריך אי אפשר לנות לה זה לא זה טרטי סטרי כי למה אתה מוסר בגלל האלוקות אבל בגלל האלוקות ללכן היא ניצחית אז לכן לא שייך במסירה אותו ערך שבגללו אתה רוצה למסור הוא בדיוק הערך שבגללו לא שייך מסירה בנפש שסיפורים האלה עלכל הדמ ש הסתר אבל העולם הבא שלי העקר ש אסתר מה מסופרת על אסתר כאשר עבדת כשעבדתי יש מסירות נפש אבל זה לא שהנשמה המצחית פוסקת מליות אלא שיש לה שם תענוגות קר עעל השכר ע על ה על הנהנים מז בשכינה אבל לא על עצם הנשמה הניצחית ש ב לא שייך שלושה רבדים יש את הנפש ם הזה יש את ההנאה מהשכר בעולם הבא ויש את עצם הנשמה שהיא ניצחית בעולם הבא כרת זה לא באיזשהו מקום קבטה של נפש מצחי עצמה זאת אומר כרת במובן הכי גדול שלו זה לא ממש שזה עונש שהנשמה נצחית עצמה פשוט נחתת לי הרמבם אומר שזה העונש הכי גדול שיש כן לעשות תמיד יגידו כן אבל למעלה מזה וודאי אומנם המעמד הנפשי היורד מנוקד ת תאום המרירות הצער ומחו שאותו כן אפשר לטון הוא המצב שהגוף והנפש מחוברים ומקרים רעים ואכזריים עסוקים לנטל זה מזה על ידי אמצעים של ייסורי גוף ונפש אז זה ניטול את נפשך הכוונה את חיות הנפש שבתוך הגוף שלזה אפשר להפריד ולקרוע וזה צער ו באותה שעה שהיחס של העני של האדם הוא מחובר אל הגוף והדבר בא לידי כך שנפשו ניטלת ממנו מידת מהירות זו היא גדולה מהסכמה הרוממה להיות אהבת השם יקרה מכל אהבה של גוף ונפש וממון כלומר יש אהבה של גוף ונפש וממון אבל יש אהבה של המרירות הגדולה של שעת נטילת הנפש כלומר לא בכל נפשך סתם אלא אפילו נטלת נפשך זה מה שרבי עקיבא אומר רבי עקיבא אומר בכל נפשך אפילו נטל את נפשך באמת לפי זה יוצא יש פה פנקסים פנקס יג כן סעף קג רק לכאורה יש פה מחלוקת רבי אליעזר הגדול ורבי עקיב לא אם רבי אליעזר אומר יש לך אדם כג פנקס יג רשון ליד מה ד ארוך ארוך מאוד כן על כל פנים נחזור לענינינו לכאורה רבי אליעזר הגדול לא אומר נותן בחול עם כל הנפש ועם כל המאוד הממון למרות שהרב אומר הרב מסביר פה שזה יותר שבכל הכוונה יותר אבל עדייין זה א אבל רבי עקיבא אומר שזה נותן אחר כך יש את המיס עם רבי עקיבא ש מתי כלם הייתי מצטער בפסוק זה בכל נפשך ואפילו נותן את נפשך אמרתי מתי יבוא קמנו עכשיו שבא ל הקמנו סוגיה ארוקה כאן צריך להתגשם ת בואו בואו נראה בכל זאת שלזה המצב כלומר לזמן שנוטל את נפשו צריך לא לבד שכל המיץ ולב טהור זה לא מספיק להכיר קדושת הערך ושיווי הגדול של הקורבן של האדם להקריב על התכלית הכללית התכלית של הבת שם השם שהיא נושאת עליה את כל עוד תפארת האנושית דו לומים לא צאו בקרח החברה הש האנושית אנשים המצאי כוח לב לעמוד לפני כל צר וב שבא להשכיח שם השם גם בן אותם קופרו את כל נפשם וכל סבל צר מחורב שאפשר לצר בדמן ותר אחזרי אז זה לא כבר הה אפשר לרים שבני אדם להתגבר ו להשכח אתור אמת מן העולם וימין אנושי הולך צוב בדרכים של ערבוביה ש מביאים עליו המוני צרות גופניות ונפשות הרבה אלפי שנים יותר זה לא מספיק רק להבין את הערך אלא צריך הנשים אמיצי כוח לב ביטוי כזה מוב ממצא כוח לב שהם יכולים לעמוד בכל הסבל והמחול שבעולם ו לא לזוז מאהבתו ורק על ידי זה שיש אנשים כאלה אז ה חברה הציבור האומה שמחזיקים בתורה לא יקנו גם אם יהיה אה אלפי שנת גלות כי אם זה היה תמיד השכל אבל ייסורים לא היינו יכולים לעמוד בהם אז לאט לאט הצרות היו משכיחות אז לכן צריך שחוץ מההבנה צריך גם יכולת עמידה בייסורים זה דבר עומד בפני ו זה אפילו אפילו הנותן כאילו שיש לך עמדה שגם התיישרות לא מזיזה אותך מ הדבקות אם כן מי שליבו לב אדם ויודע מה הקר תעודה של אהבת השם ושר הכמה לא תרפ ידת גם ם החובבים ה יותר נוראים בפועל ן רבי עקיבא סרקו בשרו על כן לבד אומץ השכל שזה לא מספיק צריך לזה גם כוח גבורה נפשית ורוח חזק מאוד עשוי לך זה עמדה נפשית כזאת נראה לי שהרב מתכוון ש כאן שיש מוח לב אבל בשביל זה צריך משהו יותר נמוך מהלב יורד יותר למטה יהיה לך דבקות אלוקית לא רק בשכל ולא רק בלב אלא גם בכבד בגוף בגשמיות בכוחות האינסטינקטיבית כי זה לא זה לא שכל זה לא לב זה גבורה אינסטינקט כזאת גבורה גשמית שהיא מתגברת בשביל האידיאל האלוקי בשביל הדבקות בהשם היא מלאה עוצמה שיכולה אז לסבול את כל הסבל שבעולם אבל זה איפה העוצמה הזאת נתונה לא בעוד הבנה לא במכת הבנה יותר אדרבה יש כאלה שמבינים והתורה מתשת את כוכב וכל עלה נידף הוא כבר מאיים עליה יש תלמידי חכמים עמוקים שב עמוקים אבל אין להם שום יכולת לעמוד בסערת הקרב איך לשון ש חזל שמה על האיש הירה ברח הלבב לא יכול למד בקשרי המלחמה שאדם הוא מגיע הוא רק רואה את הזה הוא כולו רואה בפחד יכול לה יות ך חוונה כ זה לא קשור חדש יכול להיות בלב מדהים כולו מסירות אבל כשהוא עומד מול משהו שאולי יגרום לו ייסורים אין לו את הכוחות האלה ויש אדם שאין לו הרבה עמכה אין לו לב עצום אבל יש לו יש סיפור מהבל ב שם טוב עכשיו בעל שם טוב לקח את אחד ממסעותיו לקח את התלמידים יזה מקום רחוק והגיעו לאיזה בקתה קטנה והיה שם יהודי שהיה אוכל היה נראה כמו חבית ענקית הה אוכל ואוכל ואוכל ובעל שמטוב אמר שהוא בן עולם הבא אז ה שאלו למה אמר תשאלו אותו למה הוא אוכל אז שאלו אותו למה הוא אוכל אז הוא אומר שכשהוא היה ילד גויים תקפו אותם ושרפו את אבא שלו ואבא שלו היה איש צנום ור רזה ובין רגע הוא כולו נשרף אז אני אמרתי אני אתנקם בגויים אני איה איש גדול ושמן ואם הם יבואו לשרוף אותי ה יגידו יראו שיהודי לא שופים בכל עד שאני אשרף תצא להם הנשמה אז אדם ש שכל גדול אין ו כנראה ולב זה גם לא אבל איזה עמדה אני מוכן אני אשרף אני אסבול את השרפה זה יקח לי הרבה יותר זמן אותי ישרקו ושרקו של הברזל לא קנה עד שהם יצליחו בן עולם הבא כזה אבל זה בן עולם הבא בדרגת הנהי לא בדרגת ה אה החג או החבד לא בשכל לא בלב אלא אינסטינקטים יש לו אינסטינקטים מלא כ אינסטינקטים מלא כוח אבל באמת כל חייל אמיץ שלא דווקא בר דעת גדולה או ב לב עצום אבל העמידה בקשרי המלחמה בכשרונות והוא מוכן למסור את נפשו בפועל ולסבל סבל עצום בשביל זה כל חילי רות זה שבוע אה נוחמה קרב פנים אל פנים כפ מה לותר לותר זה נקרא ככה זה פעמ אז יש בלטרון שמה יש א איזה מקום סיפר לי שמה מישהו אזה שבוע כ ה שבוע זה סבל נוראי כל השבוע זה לא לא מרצפים אותך זה לא מלמדים אותך שיטות רק זה גם מלמדים אותך שאתה יכול לחטוף מכות רצח ולעמוד בהם וזה חלק מה מה היחידות המובחרות בימ במטכל בשייטת עוברים בימ עוברים הרבה שמות כאלה לעמוד בכל תנאי יש אנשים שזה יתר הכוח וחסרי המדע ביטוי בזל יסמניקים ישש להם הרבה כוח שכל זה חיות יכול להות שיש חלקם אבל זה לא תנאי זה לא התנא אבל צריך שיהיה דם כוחות גוף גדולים טוב אז כאן אצל רבי עקיבא זה כל המדרגות העליונות התגלו עד הדרגה הזאת אז הוא אומר על כן לבד אומץ השכל צריך לזה גם כוח גבורה נפשית ורוח חזק מאוד עשוי לבלי חת אם כן אחת מחובות החינוך התיי היא אמיצות הרוח שתהייה מתלווה אל בירור השכל וקדושת המידות רק אז תוכל לאהבת השם להיות עומדת גם במעמד של נתינת הנפש שהוא מצוייה רק על ידי ייסורים מעריכים שהסכמה של בחירת המוות ואהבת השם יותר מהחיים מולדה אם תהיה עצמותה נסת בלא הכנות חובים וייסורים אין ם הבה מגיעה עד כדי נטילת הנפש כיים יד הנפש אומר מה ההבדל אפילו נטלת נפשך זה לא בכל נפשך בכל נפשך זה שתהרוג אותי איך תהרוג אותי תרה בזה אחרי שנייה אני כבר לא בעולם הזה זה אבל אם סורקים מישהו סורקות של ברזל ונטילה המסה של הנטילה הוא ארוך הוא מייסה והוא אוהב בתוך כל המיס של הנטילה והוא מדבר על השם אחד בתוך המיס של סרקו בשרו זה איני מג כדי נטילת הנפש כי הנפש שמה עוד פעם נקרא מהתחלה שהסכמה של בחירת המוות ואהבת השם יותר מהחיים מלדה כומר מישהו בא להגיד לי או תתח לפסל או שאני יורד ירה זה לא אפיל נותן את נפשך זה אפילו נפשך שאיין לי נפש אך אם תהיה התמותה נעשת בלא הכנת מכובים וייסורים אין אהבה מגעת עד כדי נטילת הנפש אלא כמד הנפש דהיינו עד אהבת החיים אבל הייסורים הרוקים יש פה י בוצרת מה אתם אומרים מה מכלי או מכל מכלי מ ש אה א א שק אבל הייסורים הארוכים מקלי מוות שלנ הנפש שם ובמקום גילו הגבורה של גבורה כוח עושה את דבר השם אסים משמחים לקרא תודתם להיות מהעובדים היותר נחשבים להשלמה יותר נכבדה של המין האנושי הבא רק מידיעת שם השם ומתכון קיום הידיעה הזאת שלא תוכל גם בכל כלי חובלים זה כמוות אהבה מה ראית משהו פה הוא אומר שזה רק דרגת רבי עקיבא שהוא תיקן כבר את כל הניצוצות הוא רק הה צריך לתקן את הניצוצות שבאו מאבותיו שהיו נוכרים ודקות של ברזל הכי יפה זה פה אומר שלא להם צער בכלל לכן מה מרגישים כלל צ גם בשפת צון הגדל ח חפץ עליון מהפך את הצער היותר עמוק יש עונג היותר נעים כמו מישהו ש שעמו מתגדל דווקא על ידי התרבות הצר כי נועם חום האש למי שמתקרר על ידי קורה מידה זו היא למעלה מכל דיבור והגיון מוגבל ומכל מסר חוק הנוסע על דני הבחירה הגלויה מתייחסת לשכר ועונש מסביר את הדיון ע מלאכי השרת ו משה זה לא לגמרי חופף מה שכתוב כם מה זה בעקרון זה טוב צריך לראות יש פה עוד יש פה עוד יש פה כמה מגרות גם על זה יש גם בטריה חלק ב הרת ציודה טוב א ‏la