הרב יהושע שפירא - אל ה' ואל טובו - ט"ז טבת תשע"ה

ברגלי המניעה הכללית של הלימוד הרוחני בעניינים האלוקיים הולך מושג האלוקות נחשך מעין עבודה שכלית והרגשית תוארה דיברנו על זה בשבוע שעבר מפני הסיבה שבאופן כללי רוחבי בכל המערכות חוץ מיוצאי דופן מועטים נמנעים מלימוד בעניינים האלוקיים לא מפתחים לא את החשיבה לא את התפיסות השכליות את דעת אלוקים וגם לא את ההרגשות בנוגע לדמות האלוקית אז כשלא מאבדים את הקרקע תודה רבה היא מעלה קמשונים האמת היא שיש קשר בין הדברים בגלל שלא מאבדים את הקרקע לכן הםם מלקים שונים כלומר מה הסיבה שלא עוסקים בעניינים האלוקיים הסיבה היא שהעניינים הללו עמוקים מאוד נוגעים בהכרח בגבול גבולות יכולת התפיסה האנושית מגיעים מעבר לי יכולות החשיבה שלנו ו הם עוסקים בעניינים בעלי חשיבות עליונה ש בעליונות יסוד כל היסודות של האמונה של תפיסת העולם וזה מפחיד דווקא במקומות שזה מפחיד אנחנו צריכים ליבון מפני שיש שם איזה נקודה עיוורת איזה אי הבנה ואנחנו פוחדים לגעת בי הבנה הזאת כי היא כל כך שורשית ולכן השורשים נשארים לא מבוררים דווקא השורשים והעניינים העליונים נטים להיות חשוכים במקום מוארים מפני שיש פחד לעסוק בהם זה נכון לגבי השכל ויש מקומות שבהם מבחינה שכלית כן עוסקים ב עניינים הללו אבל לא מבחינה הרגשית הרגש יש לו סכנות משלו הרגש הוא פחות בעל אבחנה מהשכל בצורה ניכרת ביותר הרגש הוא לא אנליטי הוא לא עסוק בהבדלה בין דומים למראה עיניים חיצוני שבאמת מפריד ביניהם שמיים וארץ בהבנה פנימית יותר השכל כל עניינו זה יכולת להבחין לחלק חילוקים והרגש הוא פועל באופן הרבה יותר כוללני הוא מגיב לתמונה לא לקו הוא מאוד מתקשה לעשות דבר והיפוכו השכל קל לו להגיד דבר והיפוכו הרגש מתקשה כלומר כשאני דן באדם לדוגמה השכל יכול להגיד זה אדם שיש בו הרבה טוב ויש בו הרבה רע הוא מעורבב ובעניין הזה הוא טוב בעניין אחר הוא רע וגם בעניין שאמרתי שהוא טוב מצד הזה הוא טוב מצד מצד אחר הוא רע וגם בעניין שאמרתי שהוא רע מצד הזה הוא רע מצד אחר הוא טוב והשכל יכול ללכת דק דק בהגדרות אבל אחרי זה בסוף האם אני יכול כל קו כזה להגיב אליו הרגשית בנפרד זה הרבה יותר מסובך אני מגיב לאדם בדרך כלל באופן כללי יכול להיות שבשעת ההגדרה כשפתאום אני מבין זה רע אז אני מגיב לרוע זה טוב אני מגב לטוב כמובן לרוע אני מגיב בהתנגדות בדחיה ולטוב בקרבה ובחיבה אבל אחרי שגמרתי לעשות את ההבחנה שוב העסק מטשטש לי ויש לי הרגש שכולל את כל התמונה כי הרגש שוא עבה פחות בעל אבחנה ו אדם עוד יותר פוחד מלעשות הבחנות כליות בענייני דעת אלוקים להגיב רגשית לא נכון לכ לכן הוא ותם את עצמו מתגובות רגשיות בכלל וכשאדם נאלץ כלפי איזה נושא ליצור חומה של התמות היא בעצמה מולידה קוצים ו היא בעצמה גורמת נזק נוראי למה מפני ש התמות היא תגובה היא כאילו הימנעות מתגובה אבל אמנות מתגובה זה תגובה לא טוב לי פה אני פוחד פה זה מאיים עליי זה מבלבל אותי זה מביך אותי זה תגובה לכן אני נמנע עכשיו להגיב ברגש זה מסובך מאוד אני אתן דוגמה לא פשוט לנו להיות יראים מהעונש ואוהבים את השם בו זמנית בדרך כלל הרג יש נוטה לברוח להתרחק להתחמק ואולי אפילו להגיב באופן אקטיבי בכעס בזעם בשנאה וכולי כלפי מי שמאיים עליו ושאני גם יחייה את האיום שיש בהנהגה שלו וגם שאני אוהב אותו זה לא ענן שמה בכרך אז אני נמנע מלהיות ירא על כל פנים במידה מסוימת כי זה פוגם באהבה שלי את הטוב שלו אני נמנע מלאהוב אותו על הטוב שלו כי זה פוגם ביראה על העונש שלו אז מה אני עושה עכשיו אז הנפש מתגו נת על ידי איזשהיא תימות אז אני לא מגיב אני לא אוהב אני לא שונא אני לא קרוב אני לא רחוק אני לא מתערב אפשרי לא להרגיש לא להרגיש כאילו לא להגיב זה לא אומר שאין לי תגובות אלא שאני חוסם אותם ומסתיר אותם מעצמי כאילו אני מבין בשכל אפשר לפול ו לעסוק במשהו מס א הרגש בין אדם קדוש ברוך הוא חייב להיות או אהבה או סינה או משהו או ניתוק מגע ו הוא לא מעניין אותי בכלל אבל זה היה הפתרון א התוצאה אני זה זה התוצאה אנשים לא אנשים לא בחרו בדרך של ניתוק מגע הם בחרו בדרך בדר זה בחירה לא מודעת אין להם כלים משוכללים מפותחים סבירים להגיב נכון רגשית זה יוצר קרע בתוך הנפש אז הם מעדיפים עזוב יותר טוב לא להתעסק עם זה להתעסק עם דברים אחרים ולא להתעסק עם הקדוש ברוך הוא זה בסדר אדם יכול להתפלל ולא להתעסק עם הקדוש ברוך הוא אפילו יכול לכוון ולא להתעסק עם הקדוש ברוך הוא לא לא לא זה התוצאה ה שלילית אבל למה התוצאה הזאת מגיעה כי זה יוצר לי תסבוכת אני מפחד לגעת בה אם אני אגע אני אפגע אני אקלקל אני אחפור קצץ בנטיות לא יודע משהו זה הרי נושאים עמוקים מכל עמוק אז אם אני אגיב לא נכון אוי ואבוי לי אם אני אגיד שהוא טוב יוותרו מאוי כל ה אומר הקדוש ברוך הוא ותרן ייוותרו מוי כ הוא טוב אתה לא עשית בסדר לא נורא אתה מתוק אוהבים אותך אז כל אומר הקדוש ברוך הוא ותר אני ותרו מהוי ואם אני אומר ללא יש עונש וזה ומה אם טוב השם לכל ברחמיו על כל מעשיו אז אני לא יודע מה להגיב אם אני אגיב ככה זה נורא ביום אני אגיב ככה זה נורא ביום אז מה מה הפתרון כשת בא לבית כנסת דבר על הבורסה אז יכול אפילו לחשוב על ירושלים רק איתו אל תהיה בקשר בעניין זה אמירה לא מודעת שהנפש שומרת לכן אפילו לחשוב על ענייני התפילה מי שמגיע לדרגה הזאת מכאן ועד בפנות על הקדוש ברוך הוא ולדבר איתו יש תהום שקשה לעבור אותו זה לא פשוט עכשיו לחשוב על אותם מילים כל יום שלוש פעמים זה חסר טעם לדבר עם מישהו שאתה מכיר וטוב לך איתו ונוח לך איתו זה בסדר כמה פעמים יצא לכם לפטפט באמצע סדר חברות ע דברים שכבר פטפטת עליהם כמה פעמים זה בסדר כיף תו כיף לי לדבר על הנושא עכשיו למה לא עשיתם את זה יותר שתם צדיקים אתם מתמידים אתם למדנים אבל אם לא הייתם כאלה הייתם מפטפטים יותר אתם א מתאמצים לא ליפול עוד פעם לפטפט על אותו דבר אל פטפט ל אותו דבר עוד פעם עוד פעם זה דווקא דבר מצוי תלכו לאנשים ש משועממים תראו מפטפטים עוד פעם עוד פעם עוד פעם אותו דבר אם יש עם מי לדבר עכשיו אומרים לך תשמע תשחק שש בשעם עצמך ופטפטו אף אחד לא ראיתי מישהו שעושה את זה אני מדבר מה זה זה לא מעניין תקרא את אותו טקסט יש שירה יפה כל יום תקרא את השירה הזאת שלוש פעמים ביום אבל לא עם מישהו לבד בחדר אף אחד לא שומע אותך אני פסיכי כי ברגע שניתקתי מגע הכל איבד את הטעם ואת החיוניות זה החושך הולך מושג האלוקות נחשך והאמת היא שהרגש הוא עוד הרבה יותר מסובך מהשכל ולכן יותר קל הרבה פעמים למצוא מורי דרך שיסבירו לנו עניינים כליים בענייני דעת אלוקים אבל שהם יצרו אטמוספרה רגשית זה לא פשוט במידה מרובה האדמורים בחסידויות זה היה הכישרון הגדול שלהם מה מה הכישרון של רבי כישרון הכי חשוב של רבי זה ליצור אטמוספירה של הרגש מפותח פורח כולל גוונים שונים חי עם הקדוש ברוך הוא זה לא העניין של בכח זה כישרון מיוחד במינו אין לכם מושג איזה מסחטת כוחות זאת למה רבים תשושים כי לבוא לחדר וליצור בפו לטיש וליצור בו אטמוספרה של יחס חי מפותח רב גוני בכלל זה מסחטת כוחות וכשזה עם השם יתברך וממילא זה נוגע ובגבול היכולות האנושיות וחוצה אותם זה סוחט לגמרי לכן הם היפים לא אומר שיש כאלה שהם לא חיות אבל הרבה מהם צריכים המון המון מנוחה כי זה דורש מאמצים מהעומק של הקישקע מצים פיזיים מורה עומד בכיתה והוא נאבק על זה שיהיה משמט ושקט ו שיקשיבו לו זה לא מאמץ פיזי אבל הוא יכול לגמור שחות לגמרי וכך גם מי שיוצר אטמוספירה הרגשית הוא פועל על העולם הרגשי של כל מי שסביבו עכשיו לפעול פעולה רגשית רק לצד אחד חדה טוטלית זה עוד עניין יותר פשוט אתה לא צריך כנות בשביל זה אתה לא צריך משהו מפותח בשביל זה אתה יכול להיות ברוטלי וזה יעבוד או אתה יכול להיות רומנטי בזה יעבוד אבל ליצור מצב שיש בו את כל הגוונים של הדמות האנושית חיים מפותחים ו נפגשים עם הקדוש ברוך הוא זה יכולת יצא דפן לאו כל מוח סביל דה וכיוון שהיכולת הרגשית הזאת נוגעת בעניינים כל כך שורשיים ויש לי פחד מללכת לבד שם ואחד הפחדים הכי עמוקים של עובד השם זה שפתאום הוא מגלה שזה בעניין מסוים הוא העדיף את האהבה לעירה ולא היה מספיק יראת שמיים שמה וזה גרם ל נפילות לחטא או הפוך שהיה יותר מדי יראי שמיים ולא נתן מספיק לאהבה מקום ברה וזה גרם לנפילות ואם אדם רואה שהוא השקיע את עומק אישיותו בלאהוב או לרע וכל ההשקעה הזאת ירדה לטמיון ופעלה נגד מה שהוא ביקש וא ביקש להתקרב אל השם ובסוף יצא שהוא הרחיק והוא עשה את זה בתודעה בכוונה תחילה בהתמסרות ופתאום מה שהוא החשיב כצדדים להתקרבות אל השם הסתבר כצדדים שהרחיקו הוא מבוהל הוא מאבד את העשתונות כי אז ה אז מה אני אעשה עכשיו הנטיה פשוטה זה לשבור את העגל לצד השני כמו נהג לא מיומן שה מגלה שיותר מדי בצד אחד שובר את ההגה ואז האסון מגיע איבדתי בצעירותי חבר טוב ככה נתה עם ההגה לצד אחד נבהל הנהג לא מיומן שבר את הגד חזק לצד שני תאונת דרכים ונהרג חבר שלמד איתי בישיבה אז אדם הולך אל האהבה מגלה שזה גורם לו ליפול אז הוא חוך חזק לצד השני והוא מתרסק לגמרי כי לחזור לאהבה הוא לא יכול העירה זה לא מביא אותו לשום מקום הוא מאבד את ההשתנות הוא מתאמץ בעבודת השם להתמסר להילחם נגד עצמו עם כל הכוחות הוא רואה שהוא גמור זה לא משהו מת בקרבו אז הוא הולך בנחת רגל על רגל שלום על ישראל מבסוט חלאס ו הוא מת באופן חדש עכשיו הוא אומר אז מה אני אעשה ניסיתי את זה ניסיתי את זה אני אבוד והאומץ ללמוד את המיומנות איך מפתחים עולם רגשי שכולל את כל הצדדים ולא נבהל מאותה אמירה מטלטלת אבל שחייבים לספוג אותה שאין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם ויכול להיות שנכשלתי היה פה אחד מה האברכים המבוגרים ש הרב רל הסמיך לפסוק הלכה פעם היייתה שאלה של לול שבת מצוקה לא חשוב הפרטים והוא פסק לחלל שבת אחר כך שאלו את הרב אריאל הוא אמר שלא היה צריך לחלל שבת אז הוא אומר טוב יותר אני לא פסק אז הרב הורן אמרל עכשיו אתה טעות עכשיו אתה טעות חמורה קודם בל כל דת אתה חשבת שצריך לשבת ו אני חושב שלא היה צריך לשבת אבל אם כל מי שיטעה בדרך בפסיקת הלכה ירים ידיים ויגיד זה לא בשבילי אז אף אחד לא א מה אתה חושב שאני אף פעם לא טעיתי מה לכל הח הדרך תמיד אין דבר כזה אין אדם מלומד על ברי תורה אכ נשל בהם כשאין עבודה הרגשית מתואר אז אנחנו עושים זיגזגים חריפים ומוצאים את עצמנו נאלצים להודות שאני לא יודע איזה את העולם הרגשי ם הקדוש ברוך הוא לא יודע לנהל אותו כל פעם אני מתיח את הראש שלי בקיר מגיע לשוקת שבורה ועדיף עזוב תעסוק במה שאתה מבין בו למה אתה תעסוק במה שאתה לא מבין בו ושיהיה לנו עולם תלמידי חכמים דמויות מופת שלא רק יודעים להעמיק חקר בדעת אלוקים ולהסביר את זה באופן המתאים לתלמידיהם לחניכי לדור שלהם אלא שגם השדר של העולם הרגשי יהיה בשל יהיה מפותח איכותי וגם אתתים לתלמידים שלהם ולדור שבו הם נמצאים זה עוד יותר קשה אבל בלי זה אז מושג האלוקות הולך נחשך נדמה לי ש המשימה שלנו בדור הזה זה לא רק העבודה השכלית אלא עוד יותר עמוק העבודה הרגשית החולשות שיש היום בעיניי הם טובעות יכול להות שיש לכם שכל יכול להיות שאתם יודעים להסביר דברים אבל אנחנו צמים לזה שתתנו לנו עולם רגשי עשיר בשל מאיר ובהיר ואנחנו לא מקבלים מספיק ו אני מחפש אנשים שיתנו לזה מהנה מספיק זה לא פשוט זה לא פשוט העולם הישיבות הוא בואה ואי אפשר להכניס את כל שכבות הציבור לתוך הבואה הם יצאים מהבועה ועוד צרכים ועוד דברים נפשיים מתפתחים דורשים את שלהם ו עולם הישיבות בכלל לא הוא לא מבין בזה כלום זה לאלות סרים העולם של הישיבה של הלימוד השכלי והעולם הרגשי באמת זה בישיבות חסידיות לפחות בחלקן אתה רואה שזה לא סותר יש מקומות שהם לא מסכימים עם ה הנחת עבודה הזאת שבכלל לא רואים את הפיתוח של הרגש כדבר חשוב ומרכזי אם תגיד להם למשל ומה היא מצוות אהבת השם שלמשל רבנו בחי זה המצווה הכי חשובה בתורה כך הוא כותב בפתיחה לשער השי אז הם גידו לך שה הרמבם אומר שלפי הדעת כך תהיה אהבה ובעצם מה הם עושים כאן בריחה מאהבה חזרה אל הדת וזהו למקום המוכר השכלי ושלום לישראל אבל יש מקומות שזה לא ככה שאלו פעם תלמיד חכם גדול שהיה תלמיד חכם יותר מהרבי שלו היה אדמור חסידי היה לא חסיד שבא אלינו להתפרסם כתלמיד חכם יותר גדול מ ואפילו הוא לא הכחיש את זה ושאל אותו אז למה אתה הולך לטיש אתה תלמיד חכם יותר גדול מהרבי אומר כן אבל בשביל להדבק בקדוש ברוך הוא אין לי דרך אחרת אלא מה שהוא מלמד אותי לנתח סוגיה אני יודע אבל להדבק בקדוש ברוך הוא הוא יודע בשביל זה אני הולך לטיש הרב צדוק הרב צדוק היה דבר דומה אני מדבר על מישהו בדור הזה עם אדמור בדור הזה אני לא מזכיר שמות מפני כבוד האדמור וממילא גם א לא יכול להזכיר את המד חוכם אבל כששאלו אותו בהתחלה הוא נדע למה אני הולך לטיש כל ים שלי זה רק התי של הרבי אומרי לו אבל אתה תלמיד חוכם עצום והוא א אז מה מה זה נוגע לעניין כל החיים שלי זה רק ממנו כי כל פעם הוא מרים אותי חזרה לדקות אלוקית מה הטעם לכל מה שאני אלמד כל השבוע אם לא הייתי בתי של הרבי זה כמו אותה גמרא שעל מה חרב הארץ שלא ברכו בתורה תחילה שלא קישרו את זה נותן התורה ברוך אתה השם נותן התורה למדו תורה אומר המהרל אבל לא מתוך דבקות אלוקית כמובן פי רקם לא לפי רכנו אנחנו לא מודדים אותם בגודל שלנו לפי רקם הם למדו תורה ולא היו דבוקים בהשם כפיר קם אז הוא אומר מה אני כל השבוע אני אומד תול מד חוכם אבל אם לא יהיה לי את הטיש אז אני לא מברך בתורה תחילה בשבוע הזה אני לא מפסיד טיש יש גם בעולם ה ליטאי דברים כאלה זה לא יש בעולם הליטאי דמויות שמלאות רגש ו מזרימות זרם חיים אתן לכם דוגמה הייתי אצל חבר בתור ילד נער צעיר אני יודע 12 13 אולי 14 הייתי ב הוא גר ברובע יהודי אז ממש התחילה להתפתח הרובה הוא הזמין אותי לשבת אליו הלכתי אליו לשבת והלכנו להתפלל בעל הכירה היה הרב הגאון הצדיק הרב אביגדור נבנצל מגדולי צדיקי וגאוני הדור תלמידו ה מובק של שלמה זנן רבך והחבר הזהיר אותי לפני שהלכנו אמר לי תדעך הוא קורא בתורה ותדע שהוא בוכה תוך כדי עכשיו אתה הולך יהודי חוכם קורא בתורה ווך כדי זה הוא הוא בבכי יש פה מישהו מהרובה ששמע פעם את הרבצ בלכר ו שמעת את הבכי זה זה היה במנחה של שבת אה אתה לא זוכר לא אני לא זוכר שהוא בחר קצר הוא אתה רוא זה זה ממש עכשיו אני לא יודע למה זה היה כשהייתי נער לא עשתי לישון בסדר בסדר מה מה אבל קריאה בתורה זה המשך מעמד הר סיני זה תקנה של משה רבנו להיות דבוקים בתורה שבכתב לא רק בתורה שבעל פה ובציבור זה כמו מעמד הר סיני של השבוע זה קריאה בתורה מחר היום בעזרת השם חמישי כבר התחיל אז א קריה בתורה זה כמו המעמד הר סיני של השבוע עכשיו יהודי עומד במעמד ד הר סיני ובאמה ובעירה ברתת וזיעה והוא כולו כך אז אנשים שמסביבו זה חר דת קודש לשמוע דבר כזה היו אומרים חסידים שכתוב מה השם אלוקיך שואל מאמח כים לירה אומרת הגמרא תוירה מתל זוטרתי מה זה זה עניין קטן כי אם נרא רק זה לא מה הוא רוצה ממך רק עניין קטן אז מה אומרת הגמרא לגבי משה מין תזי א לגבי משה מן תזו תהי אז שואלים אבל הוא אמר את זה לכל ישראל לא רק למשה רבנו אז מה מה זה מה זה מתרץ אז יש הרבה תירוצים על הקושיה הזאת א אחד התירוצים היפים זה ש שלגבי משה הכוונה כשאתה נמצא ליד משה מי שנמצא לגבי משה אז ירת שמיים זה ז י יש מות כאלה כשאתה נמצא לידם אתה הופך רא שמיים בלי שום מאמץ מה הקדוש ברוך הוא ש ים ר קרו את כל האנשים שהיו אצל הרבי מלובביץ עברו ל 10 שניות לחמש שניות בחלוקת דולרים כל האישיות הטלטלה מ שורשיה התה אצלנו בעלת תשובה היתה אצל הרב ציודה אני לא זוכרת כלום 20 דקות הייתה אצל רב צודה לא זוכרת כלום לא יודעת להגיד מה היה שם היא היייתה כבר עם כרטיס טיסה לודו אחרי שהיא הייתה כבר בעודו שנים קודם הגיעה לשם מעלות גדולות והיא באה לארץ לאיזה רפואה והייתה צריכה לחזור לאוד התה ם הכרטיס טיסה וחברה אחרת עם זאת לא מכיר אבל חברה אחרת הא היום ברסלבית בעמנואל ה חברה אחרת לקחה אותה לרב צ יהודה אז היא הייתה קשורה לרב צ יהודה ובסוף היא השתכנעה לבוא י כל הציוד מוכן ניסע ל חזרה להודו שהייתה שם כ שנים גרה ו נכנסה צודה יוצאת אחר מקות שואלת אותה איך היה היא לאונה היא בזה פותחת את התיק מוציאה את הכרטיס יסה קוראת אותו הי לה הם שתיהם היו בליל שבת אצל ההורים שלי סיפרו את כל הסיפור והיא שאלת אותה מה זה מה הוא אמר לך אני לא יודעת ומאז כל החיים שלה נפחו למשהו אחר היא סיפרה לנו את זה חודשים אחרי שזה היה היא לא יודעת אני לא יודעת להגיד לכם מה היה אני לא זוכרת כלום אני רק יודעת שכל הישות שלי התהפכה וזהו לא מסוגלת להבין איך מישהו יכול לס ודו וגם במשה מילת זוטרתי יב כשאתה נמצא ליד צדיק עליון אז זה יראת שמיים זה עניין של מב א מבין שדעת הרב השיטה הזאת לא מתאימה לוני הציבור שלנו מה טישים עבודה הרגשית החסידית לא איפה אמרתי את זה כי הרב אמר שיש חיפוס לכאורה כד חסידויות והכל בסדר לא שהעבודה הזאת לא מתאימה אלא שה קהילות שבהם זה נעשה אנחנו יכולים לקחת מהם רק חלקים מסויימים אבל יש יש הרבה מאוד עניינים שאנחנו לא יכולים לינוק רק מהם זה לא ממלא את כל הצפים הרגשים נכון למה מה הרג החסידות ב ת רק לאנשים שעומדים תורה כל יום גם ד אנשים עובדים לא זאת הבעיה כל מרחבי המחשבות של מרן הרב זצל וכל ראיית הגילוי אלוקות והחזרת השכינה לציון גם במובן ש השכינה חוזרת לארץ ולכל העולם האנושי זה כל הסוגיות שאנחנו עסקים בהם שהטבע נעשה מחדש גילוי אלוקות שהטבע האנושי הדמות האנושית עם כל תרבותה כשהיא לא נופלת ש נקיה מסיגה היא מלאה גילוי אלוקות זה אתה לא יכול למצוא בטישים האלה בעצם בטישים האלה יש משהו אני לא אני לא כל כך הולך לתיש למה קשה לי ללכת ל90 את תלכו אתם תלכו זה מה שקשה לי מה זה מעניין אותכם אבל לי קשה למה קשה לי כי אני דמות עצמאית אולי עצמאית מדי גם אני לא יכול לעמוד כשכולם ההתרחשות זה הקישור לרבי אני לא יכול אני צריך שהקישור יהיה לקדוש ברוך הוא אני גדלתי בבית שאבא שלי ה אומר אנחנו חסידים הרבי שלנו זה הקדוש ברוך הוא ואם אני מרגיש שיש עוד רבי אני לא יכול שני רבי לי יש רק רבי אחד אין עוד מלבדו זה רב מיוחד אין עוד מלבדו עכשיו אם אני נמצא בא סיטואציה שמרגיש שיש עוד רבה לא לא פשוט לי עשו זה זה לא רק מעלה זה גם חיסרון זה גם גייפ זה כל מיני דברים אבל אני לא יכול כו אני הולך ד פעם א הולך קצת אבל א כל החס ב חס ושלום חס ושלום תעשה תשוב עשה נקבל אותך באהבה הזדונות יהפכו לזכויות אבל תעשה תשובה השאלה הפוכה למה הציבור שלנו לה למה אין רב זה מה שאמרתי שאני מחפש לא רוצא הרב דודי פעם אמר לי ש אין צי רבס חייב לעבור תיקון לדבר הזה ואמרתי לו אז מה עושים אומרת אין הרבה מועמדים אפילו אני חושב שאלה שמועמדים אז צריכים להבין שזה מועמדים וא אמרתי לנו קדימה מה דרישת החק אמה מה דרישת החק אבל באמת אני שואל מה זה אומר כיוון שאני לא רואה את עצמי אחד מהמועמדים מה אכפת לי יש חיפוש כזה בציבור לרבה כשהייתי צעיר חיפשתי ואז התפכחתי אבל האם יש חוסר שרבי היה יכול למלא כן האם הוא יכל למלא אותו לא למה כי התבנית שיש לרבי היום היא תבנית שאנחנו לא בעיני אנחנו לא יכולים להכיר אותה עכשיו יכול להיות כיסים שכן יוכלו להכל אותה כומר שיקום אחד שהוא כן יהיה רבי ויתנהג כרבי וינהל איזה חצר גם לא לגמרי אבל באיזשהי דרגה של אדמור כזאת ויתן אטמוספרה וזה יתן הרבה כוח ויש דברים קצת מתקרבים לזה בלי להיכנס לפרטים מגוונים שונים דרך אגב זה לא חייב להיות דווקא חסידי זה יכול להיות גם יש גם רבי ליטאים הרב שך היה אדמור אדיר כוח רגשי אדיר כוח רגשי ויש עוד אני יש פה חוסר גדול יש פה חוסר גדול אבל אני לא רואה שאפשר לפתור את זה עם רב זה לא הייה לי הסכמה עם הרב דודי הרב דודי סבר ש כשאתה שוקל את החסרונות ואת היתרונות צריך ללכת ל זה ואני ברחתי אותו ברכת הדרך כשאני שוקל את החסרונות ויתרונות אני לא אומר אם צריך או לא צריך אני אומר זה בלתי אפשרי בשבילי לא משום צד זה בלתי אפשרי שהציבור הציבור הדתי הוא לא לא נראה כמו ציבור שיקבל רבי בצורה וד היו היה היה בציבור תי לאומי צרנו נגדע ביבור אבל משהו שהתקרב קצת לעניין הזה ויש עוד כל מיני גיחות לא לא לא לא נעסוק בפרטים אין טעם יכול להיות שיצמח לו רבי מה מה האדמורית קצת צומחת רבנית ימים המזרחי יש לה קווים של אדמורית אבל זה מאוד א לא אדמורי לדבר ככה כ זה לא עכשיו זה בעיה זה בעיה מה כן יכול למלא את החוסר הזה אנחנו מחכים לך בעיני זה או שיבוא אגיד לכם ד ששמעתי פעם מרבי ישראל אריאל יצר לא המקדש לא הרב ישראל ח מקדש שוא אמר שחסידי דים היו אומרים מה ההבדל בין הבעל שם טוב לבין הארי הקדוש וא אמרו שהיה הגלות הביא לעם ישראל מצב נוראי שהיה להם חשוך וקר בא ארי ועיר כל פני המזרח אור עצום ועדיין היהה קר עד שבא בעל שם טוב חימם את הלבבות לבות נפלא ואז הוא אמר מכיוון שנמשכה אני לא יודע אם הוא סובר ככה היום כיוון שנמשכה הגלות חזר להיות שוב חשוך וקר בא מרן הרב זצל ועיר כל פני המזרח ועדיין אנחנו מחכים למי שיחמם לנו את הלבבות וא אני לא בטוח אבל ש זה הפתרון הנכון של המשוואה שיהיה עוד אחד שמה שהו יעשה זה חמ הלבבות כמו הבעל שם טוב כי כמו שתורת הרב זצל שונה בהרבה מישורים מה הארי הקדוש והבעל שם טוב ביחד כי הרחיבה את תחום הקדושה באופן מופלא ולא רק המיק בו ו הפלי אותו אלא גם הרחיבה אותו מחוץ לדע אדמות של בית המדרש והלכה והסתכלה עעל כל העולם במבט אלוקי והתרחבות הזאת היא לא רק אותו אור של הרי הקדוש הגיע לנו עוד דמות הרית כזאת לא זה משהו חדש זה אור מסוג אחר וממילא גם צריך חום מסוג אחר וחום מסוג אחר הוא חייב להיות נולד הרבה מאוד שכל אחד מוליד את החום שלו שמישהו יאפשר אטמוספרה כזאת שהחום של כל אחד הוא כאילו ישים את הסיר על ה אש עם ה פופקורן וכל אחד בשעתו פאק פק פק כל אחד יבער עכשיו יש קצת תהליך כזה אבל א עבודה הרגשית בעיניי היא שאלה הרבה יותר עמוקה מרוכבת מסובכת ורחוקה מפתרון קל לא שהעבודה השכלית פשוטה אבל בכל זאת הרגשית יותר זה לא שך גם רם חוצה לבור החילוניים אתה צודק המקום של א אומנים זה הרבה פעמים עבודה הרגשית ואפילו בואו נדבר על תופעה שיש היום שאנשי תקשורת הולכים להיות א חברי כנסת צרים וכולי עכשיו מה עושה איש תקשורת בעיקר זה הביקורת של ביבי אומר זה מפלגת אווירה ב אדם שיודע לעשות אווירה חוזה צריך לנהל מדינה חוץ מלעשות אווירה כאילו זה הטענה שלו ויצירת אווירה נעשת הרבה על ידי אנשי תקשורת הרבה על ידי אומנים והיום לאומנים תמיד אבל היום עוד יותר יש מקום א בעל משקל רב בסידור העולם הרגשי מבחינה זאת אנחנו נמצאים בעדנה מופלאה כי זה שהדמויות שלנו היום של סידור העולם הרגשי הטופ שלהם הם בעלי תשובה מלאים רגשי קודש איכותיים אנשים פשוטים שנקים באמת להיות בוהרים בקדושה זה בשורה מדהימה יש לנו שדרה כזו לא אחד ולא שניים הכי גדולים וזה בשורה גדולה לא רק מגזרית מה שקורה בתוך הציונות הדתית זה בשורה גדולה לאומית כי זה בעל השפעה הרבה מעבר לגבולות של המגזר שלנו והשפעה כמו שאמרנו קודם שהעולם הרגש הוא נותן תמונה הוא לא הוא לא מדויק הוא משרי אטמוספרה הרבה יותר קשה לבחון אותו בכלים ידידים אבל יהודי כמו אבייתר בנ התרומה שלו לעם ישראל בעיני היא יקרה מפז כי הוא יוצר אטמוספרה חדשה בהמון המון כהלים הוא הוא מעמיק את האטמוספירה הזאת יותר בתוך המגזר ומביא אטמוספירה מסוג חדש מחוץ למגזר הדתי לאומי וזה זה כן יש שם עבודה הרגשית שם יש עבודה הרגשית וכשהוא יושב לכתוב שיר או או להלחין הוא עובר תהליך רגשי והוא יכול הוא בעל כישרון גם להניק אותותו לאחרים אבל הופעה ורבה זה לא אותו דבר בכלל והוא קצת הוא שולי אחרים הם קצת עוברים מהופעה להיות גם איזה רבה על הבמה קצת זה קורה קצת האומן גם זה שמצליח להכניס את כל הקהל לאקסטזה כלומר שוא יוצר אטמוספרה דרך אגב גם הם הרבה פעמים זכות לגמרי אחר כך אז הוא גם אם הוא מכניס את הקהל לאקסטזה אבל זה אקסטזה מ ה אש והזרם שהאומן מכניס ולעומת זאת אדמור להבדיל בין קודש לחול אם זה מן בקודש אז אבל סתם אומן גם בחול אדמור כשהוא מכניס לאקסטזה זה לא לאקסטזה רק על הזרם שלו זה שכל אחד נעשה בעצמו דבוק בקדוש ברוך הוא וזה לא אותה עבודה בכלל זה לא אותה עבודה בכלל אבל יש כו דמ ובמידה מסוימת האדמורים שלנו היום זה הזמרים שהנוער מחפש את העולם הרגשי שלו שם כולל הרבה מאוד העולם הרגשי של עבודת השם בברסלב יש לזה הרבה תהודה אולי יותר מכל מקום אחר של העולם הרגשי של עבודת השם שבא לידי ביטוי ב אנשים אני לא לא בקי בעולם הזה כל כך הוא זר לי אני לא אבל מבטאים את את התהליכים של עבודת השם שי שר אחד שאני כן יודע וזוכר תצטרכו לי על הבנאליות זה אבא של לביתר זה עבודה הרגשית הוא הנחיל עולם רגשי הוא עורר עולם רגשי ויש הרבה שרים כאלה ובעיקר בעיקר זה אומרים סביב ברסלב מביאים המון עולם רגשי של עבודת השם והם במידה מסוימת האדמורים של עבודת השם של של הנוח ומה זה הגיל של הנוח טוב דווקא אנשים שהם דווקא אנשים שמדברים על הקשים שלהם שהם יותר קרובים אלינו ולא אדמורים שנמצאים בגוב מרומים אז זהבו שתה מתמה דרשנו נכון בדיוק זה לא אדמורים במובן הרגיל של המילה שהוא אומר לך תידבק בי אני דבוק בקדוש ברוך הוא הנה הקשר לא הוא אומר אני נאבק להיות דבוק בו והוא מעורר בך את המאבק שלך להיות דבוק בו אז זה תורן עבודה הרגשית של אני אני לא למה אני לא הולך לשמה אני לא חושב שזה פתרון טוב זה י יש בו כנות אין בו רוממות קודש של זה לא אותו דבר שאתה הולך לאדמור גבוה אתה מרגיש רוממות קודש שלי יונה וגי לדבר בכנות על הנפילות שלך זה משהו אחר לגמרי רבי נחמן לא דיבר על הנפילות שלו רבי נחמן נתן רוממות קודש של יונה לאלה שנופלים א לא היה לאלה לאלה מזה ולדבר על הקשיים החושך הבלבול התו זה לא רבה הוא אדם כנה הוא עושה מעשה משמעותי זה אני לא יכול להסתפק בזה בשום פנים ופן יש שני הצדדים ביחד לא משלי זה כמו ש תלך יום ראשון עם חצי זקן הזה יום שני חצי זקן הזה הרב העבודה הרגשית שייכת דווקא במצוות אהבת השם או שיש לה עוד מקו ירת השם ש שני ההדגשות העיקריים זה אהבה וירה יש דבקות יש שמחה יש עוד רביד לוי אומר שיש לו שאהבה עירה ושמחה יש אהבה עיירה ודבקות אהבה וירה הם תמיד השניים הכי יסודיים הם כוללים גם הם כמו ה אנוכי ולא יהיה לך של כל עולם הרגשות מה מד נוה גאוה זה גם זה עוד המצי ה בורח א מידות זה עוד חלק נכון זה גם עבודה הרגשית אבל אבל מידות זה לא מחייב את הפנייה כלפי מעלה מידות טובות זה פה אהבה וזירה זה כלפיו ודבקות שמחה יכול להתבהר לכאן ולכן גם ענבה יש הרבה מידות שיכולים להתברר לכאן ולכן אבל אהבה רה דבקות יכולים להתברר רק כלפי מעלה זה זה תוקף עניינם רוב מונה המצוות מונים אותם כ המצוות הראשונות אחרי אמונה זה המצוות הכי חשובות ה דרך אגב לפני אפילו דעת אלוקים באיזשהו מובן אם כי אמונה זה יכול להתבהר גם בשכל האם אמונה זה שכל הרב אומר שלא אבל שזה לא סכל ללא רגש ואז יוצא שאם אמונה זה לא סכל ללא רגש אז הרמבם ועוד מני מצוות אחרי האמונה שלמעלה יה חילוק בין סכל לרגש ות שאולי מצווה ב איחוד צריך יון בכל זאת מצווה ג זה אהבת השם מצווה ד זה יראת השם שזה לא רישה של הדור אלא זה חיסרון מצ קיום המצוות מצד שמיים נכון נכון מה תצטרף לאריאל נכון זה זה מה אנחנו נוגעים פה שכל הזמן אנחנו לומדים דיברנו על מה מה הכאב של הדור מה המחלה של הדור ואיפה התרופה עכשיו זה מה שמ הרב אומר זה כאן זה זה הנקודה של הכאב ושל התרופה ואיך נותנים תרופה זה זה קריאה גדולה לעצמנו להיות מתמסרים כל כולנו להפך לאנשים שכל אחד ואחד לפום שעור הדילה אנחנו לא נדרשים למה שאנחנו לא יכולים לא להלך המלכה לגמור אבל ת בן חורי תמט אמנה להיות תרופה לפי ערכך לדור הזה של הרמבם זה נכון רק מדרך מצד השכל שזה באמת גם מצד הרגש זה נכון כהשפעה על הרגש מצד געת שם שוב זה שזה רק מצד השכל זה יש אנשים שיתפסו את הרמבם הזה אתה רוצה רמבם מלא רגש הרמבם יש רמבם יש פה כב שג אין כמו הרמבם חד מאוד בנוגע לרגש הוא כותב שהדרך להגיע לרגש בצד כן מגיע דרך הספר לא אין דרך אחרת אף אחד לא חולק על זה השאלה מה זה אומר יש אנשים שחושבים שזה אומר להיות חוקר שכל הזמן רק דן בדברים אתה מסתכל על הרגע שלם אתה אומר זה לא עבד תקרא מה הרמבם אומר וכיצד היא האהבה ראוייה הוא שיאהב את השם אהבה גדולה ייתרה רבה עזה עד מאוד עד שתאה נפשו קשורה באהבת השם ונמצא שוגה בתמיד כאילו חולי אהבה כאלו כאלו חולי אהבה שהן דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהגב תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יותר מזה תהיה אהבת השם בלאב אוהביו מה זה נשמע לך חוקר שעושה חילוקים א אדם שבוער ולא יכול להתאפק מטורף מה מה זה נשמע זה הרמבם טוב וד פה הרב אריאל אמר שהרמז מאוד