הרב יהושע שפירא - אל ה' ואל טובו - ט"ו אדר א' התשע"ו

לפני השיעור לא ראיתי הרבה שלחו לי אתזה במיוחד בדחה לפני שיעור ן זה אלקול טוב מי זה חיים חיים למעלה רך זה בואו נתחיל מה חלק השני זה רב אח משום רבי לוי שאומר חסד משפט שירה עד עכשיו דיברנו על רבי שמועל בר נחמני שאומר שלפחות מצד הדבר עצם הדבר אדם יודע שזה טוב וא אפילו אם הוא לא מבין איך זה טוב לו אפילו אם הוא לא מבין איך זה טוב לכלל אבל האמונה א מעמידה אותו ב ההבנה כזאת שהוא מבין שמצד עצמו של הדבר הוא ודאי טוב למעל מערך זה יעלה האדם שלא זו בלבד שעצם הדבר יהיה בעיניו ישר ואלוקים עלל דבר באשר יודע הכ לטובה לכלל המציאות כי אם הוחש שגם בעצמותו הפרטית הוא ראוי להתעורר על זה בשמחה ולא עצם הדבר ועניין הנעשה יהלל אובייקטיבית כ סובייקטיבית אני סובל אבל אובייקטיבית זה דבר טוב אז כדאי ל כם ישיר מעומק נפשו על לקחתו חלק בעניינים הנוגעים לו לבצע בהם את חפץ השם הנהדר בנעימה אחת כטוב קרה מצידו חסד וא משפט השיירה השירה זה כבר נוגע אליי סובייקטיבית שאני מתמלא שירה ולמדנו דיברנו שנה שעברה שבוע שעבר אני לא זוכר מי העיר את ההערה הזאת שיש פה הבדל בין תהילה ושירה לל ושירה שלל זה אובייקטיבי לבחינת מקיף דיברנו כמו בהילו רעלי ראשי נכון דיברנו על זה ועשיר העשיר זה מצד ה ממלא את נפשו של האדם וזהו מצד שמחת הנפש להיות בהרגשת הפרטית נו זה מצב מה נו זה מצב לא מצד נכון זהו מצב סמחת הנפש נכון אתה צודק מה אתם אומרים סוגריים המרובעים האלה כדאי לשים או לא כדאי לשים מה סופה גדול נכון לכאורה זה הוספה צריך סוגריים מרובעות מעל הסגרים העגולות סגרים מרב זה רפיל סיף אני חשב זה לא נמצא בכתב היד פה זה בטח בטח בהקדמה ל יש פה כנראה טוב לא חשוב לא חשוב אל יכול להיות שבלי זה יותר יותר מדויק וזהו מצב שמחת הנפש בהרגשה פרטית להיות כל כך טוב לב ושלם עם השם עד שלא לבד שהדבר והעניין הדבר שוב זה הדבר מצד עצמו האובייקטיבי בעניין ימצא בלבבו מקום הילול מצד טובת הכלל שראוי לו לבטל את טובת פרט ועבורה כלומר למרות שאני לא יהנה זה אבל טוב לי שהכלל ירוויח כי אם ימצא בנפשה הרגשה מלאה בתוך נפשו שזאת היא עצם טובת הפרט עכשיו מה טובתו והצטרפו אל יסוד הכללי זה לא שבאמת זה טוב לו גם באופן פרטי הרי זה באלוקים על דבר וממילא כרגע לפחות בשעה הזאת ולנפש הזאת קורה משהו רע ומצער אבל כיוון שהוא יודע שבאופן הכללי זה מביא טובה רבה אז טוב לו מזה מזה טוב לו שזה יביא טובה רבה לכלל כיוון שענייני הכלל נוגעים בלבבו יותר מאשר עניינו הפרטי וזה לא מדרגה עליונה ונשגב כן מזה התחלנו את הכל נכון חייב אדם לברך על הראה כל העניין הזה התחלנו ברכות גדולה על ה ילדותיות שמודדת את הכל רק אם זה טוב לי או לא בכלל טובת הכלל לא מעניין אותה ככה ילד בגן הוא נכנס הוא רואה צעצוע וכיוון שהוא רוצה את הצעצוע אצלו אז כל ה מוסר מתיישר אצלו רק זה שלי זה מגיע לי ככה המוסר נראה לו וכשאדם מתבגר אז נפקחות עיניו הוא משתחרר מהעין שמראה לו רק את עצמו הוא מתחיל לראות את מכלול ה צרכים של כל מי שסביבו והוא שמח בזה וזה מדרגה שאם אדם נותן את ליבו אליה הוא יכול לזכות לפחות לחלקים ממנה בכלות יחסית זה לא שאני צריך למחוק את עצמי בגלד זה אם אדם היה יודע שיש לו שתי אפשרויות אם אתה לוחץ כן אז לכל עם ישראל נמחלים כל עוונותיו מ יציאת מצרים ועד היום ואם אתה לוחץ כאן נמחלים העוונות שלך של היום אבל כל אחד לא קולל את השני אמם עם ישראל אתה שלא מח כל עם ישראל לא נמח ויש לך שתי אפשרויות על מה ללחוץ אף אחד לא רואה אף אחד לא ידע בחיים מה לחץ אם היה אפשר להגיד כביכול גם כלפי מעלה היינו אומרים אבל אי אפשר להגיד כביכול אבל נגיד אף אחד לא יודע מה לחצת על מה אתה לוחץ לא ש אסו להגיד רק אף אחד לא ידע אם לא תגיד נו מה אתם אומרים הרב השכר שאני אקבל על זה שלחץ על זה של עם ישראל וכפר לנו על כל העונה שרבה זמן זה מה שהוא אומר כאן זה בדיוק שוא אומר כןמ שמצד הסליחה הפרטית על מה שאתה חטאת היום זה תלחץ פה אבל זה שאתה אחד כזה שדואג בכל האומה זה שכר הב יותר גדול גם אם יענו אותך על כל מה שיה לך היום אבל עצם זה זה אין לך שכר זה כבר השכר זה לא שאתה צריך בנוסף לזה עוד שכר שימ חלו לעם ישראל זה השכר כבר אני אשאל אותך שאלה נגיד שאף אחד לא יודע אחרי זה יוצאת בת קול ואומרת אם לחצת על הנכון תקבל שכר רב על זה על הנכון על הנכון ברור מה הנכון לא הוא כבר אמר א לא לא אני אמ אז אם תלחץ על הנכון תקבל שכר טוב ישאלו אותך עכשיו מה יותר חשוב בעיניך ש נמחל לכל עם ישראל לכל דורותיו או השכר שקיבלת כורה שנמחל לא לכור נמחה לעם ישראל כל ונותר כי לכור יוצא שמה שאתה הצאת שיהיה לי גם שכר מזה זה תפל אני כבר את העיקר נתתי לך כן אבל אמרתי פ להרוויח את שתים במקה אחת אבל זה שאתה רוצה להרוויח את שתיהם זה רק בגלל שיש החירות המחשבה כשאתה מנקה את המחשבה ושואל את השאלות בצורה צלולה א דע מה זה א סוג פ שטויות האלה אם באמת היה נמחל לכל עם ישראל לכל דורותיו אז מה מה מה כן יהיה ל שחר לא מה זה מי סופר את זה בכל כ יש לי משהו יותר מענג מעומק עומק תהום הנשמה והאישיות ובכל לוך ובכל המשך ובכל מעודך שלי מאשר שיהיה מחילה על ידי לכל עם ישראל זה כאן לקבל שכר לקבל שכר מה זה השטויות האלהת מי זה מעניין בכלל אותי בטח לו זאת האמת מתי זה מעניין אותך ת אומר אני רוצה גם וגם להרוויח כש מחשבה עוד לא הצללה אז אתה עדיין יש לך גם את המחשבה החורה גם את ההבנה ש המחשבה הצלולה תגיד משהו אחר אבל אם המחשבה מצלת לגמרי כלומר אם אתה מתחיל לחשוב על כל החטאים של עם ישראל לכל דורותיו ושאם ם אחלו ומה המשמעות של זה לעם ישראל לכל העולם כולו לכל אני זה מעניין בכלל מה מה זה שוקן רק בדור שלנו זה אחד מ 12 מיליון בני אדם 14 מיליון בני אדם יהודי בדור הזה כל כל הדורות מה ככל שהמחשבה יותר צלולה זה השיקול הזה הוא פחות ופחות לערך וא אני לא מדבר בגלל שנהפוך לאיזה צדיקים עליונים לא כמו שאנחנו עכשיוו זה ככה כן המחשבה הצלולה הזאת ה היא מורידה חומרה של ה החטאים שעשיתי היום חלילה וחס לאפך היא מחדדת אותו כי אם אדם טוב כמוני שבעצם רוצה את טובת הקלד יש לו את הכישרון הזה מזומן לפניו שתוך רגעים ספורים הוא יכול שהמחשבה תהיה צלולה והטוב הזה יזרום החוצה חטא זה חטא הרבה יותר גדול מאשר מי שחשבתי על עצמי לפניכם אם אדם כזה חוטא זה חט יותר ו אז לוותר על מכול לאדם כזה זה ויטור גדול נכון ח מזו עכשיו הדבר הזה לא מבטל את האדם עצמו בגלל ש שיש לו צד באישיות שהוא יותר חשוב לו הכלליות או שבגלל שבאמת אה המקום הזה לא כואב לו לעומת ה בגלל האפשרות הראשונה שאמרת ממילה ה אפשרות השניה שאמרת אתה אמרת או או אבל הראשונה הי השורש והשנייה היי ה ענף בגלל שבאמת האישיות שלי מתמלאת אור מהזכות שאני יכול להושיע את הכלל אז ממילא גם האישיות הפרטית של שלי מתמללת מזה ולא נמחקת אבל הא מתמת אור אבל מקום של הכאב שלי נשאר כ אבל הכאב הזה כי אם נגיד שזה ממלא אור זה כן מוחק את המקום של הכאב הזה אזה גם כן אמחק במקום הזה זה זה לא מוחק את הכאב זה רק נותן לו פשר ומעלה אם זה היה מוחק את הקב אז אין חסד ומשפט עשיר זה רק חסד עשירה משפט עשירה יש משפט וך דעני זה מה כן ס אנחנו צריכים לרות לחיצת כפתור או לא להיתפס לדוגמה ה לשאלות עוד פעם את השאלות אנחנו צריכים לקחת נכון השאלה אם אנחנו צריכים להיתפס לדוגמה עצמה שכל ניסון אנחנו צריכים לראות כזה לחיצת כפתור א ש זה מהלך ים כל ייסורים לא כן כל ייסורים האמונה בהנהגה האלוקית כוללת את התפיסה שכל ייסורים שיש בעולם יביעו טובה עצומה על כל פנים לכלל וזה מיד ממלת שמחה עצומה לכן אשאר כי אני מרוויח מזה שאני קשור לטובת הכלל זה לא שאני רק מתמסר אני מרוויח אדם בגלל שאני חלק מהכלל מה בגלל שאני חלק מהכלל באופן פרתי כן הכלל זה כל העולם כולו מה הכלל זה כל העלם כו גם גם טוב הלאה בואו היום נמשיך לשלישי אל כן אמר אם חסד השיירה ואם משפט השיירה אומנם לא זאת בלבד ומר עד עכשיו ראינו את הדבר מצד עצמו אבל אני לא שייך לזה אני רק יודע שבאמת זה טוב אובייקטיבי עכשיו ראינו שמתוך ש זה באמת טוב אובייקטיבית אז אני מתמלא אור על ידי השייכות שלי אל הטוב הכללי הזה עכשיו הרב הולך עוד קצד אומנם לא זאת בלבד שהמקרה יעורר את האדם להתעורר נפשית התעוררות נפשית כפי מידת המקרא לבדו ל ללד הדבר או גם לשיר עליו כלומר שעד עכשיו בעצם עסקנו במקרה ספציפי בגבולות הערך שלו עכשיו כי עוד יש מעלה נוספת שהתעורר על ידי מקרה אחד האדם אל כלל היחס שבין היוצר צורה כמו שהמקרה הפרטי הוא לא רק יהיה נידון מה משקלו האם הוא דבר שמביא טובה לכלל וזה כבר ראוי להלל האם גם הנפש שלי מתמלאת אור מהטובה שתבוא על ידי זה לכלל ולכן אני גם שר אבל עדיין כל ההלל וכל השיירה נסוב על אותו מקרה ספציפי אותו דבר אותו חסד אותו משפט אבל עכשיו יש מעלה נוספת שכשאני רואה מקרה אחד אז הוא בא ללמד על הכלל כולו לא על הכלל של האנשים אלא על כלל המאורעות שמזה שיש במקרה אחד את החוק הזה את המנגנון הזה שלמרות שב גילוייו הפרטי אליי הוא רעה אבל מצד עצמו הוא טובה עצומה לכלל אחרת מי שמנהיג את עולמו בטוב בחסד וברחמים חס וחלילה לא היה מאפשר דבר כזה לקרוא אז מצד עצמו הוא טובה כללי וממילא גם כלל האישיות שלי יוצאת משירה מצד הקישור שעל ידה שלה אל הכלל בשל ידה בעת שהוא על הכלל עכשיו הוא מבין שזה כל היחס שבן יוצר ליצור בדבקות נפשו תגדל בערך רוב התבונה שמתווסף בנפשו לרגלי התבוננות יתרה שגרם המצב הפרטי רכשו זה שופך אור על כל המציאות על כל העניינים שלי וכשאני מתמלא פתאום אור כל כך כללי להבין את כל המציאות בהבנה הרבה יותר עמוקה הרבה יותר מלאת חסד השם אז יש לי שמחה לארח אמנם את זה ראינו כבר לא לא אמנם גם בערך ההתעוררות הכללית של קרבת השם שזה לא רק במקרה הזה אלא בכלל יש כאן דוגמה לכל הקשר בין האדם להשם אבל מלבד ההתערות הקת של קבת השם כומ גם בעניין הזה של התערות הכללית שכת השם שמקרה בודד גורם על כל העניינים כללית כאן זה לא הכללית כמו שם כן כללית שמה זה טוב לכולם כללית כאן זה כל המאורעות שאני רוצה לדון בהם א כל מורות שעוברים עליי כל מורות שוברים על יצורי בכלל דבר מסוים וכאן זה על כל הד כאן שם זה מה האירוע הזה יביא טובה לאחרים לכל לכל האנשים עתיד כאן זה כל האירועים שאני רוצה לדבר כל סוגי האירועים כמד על היחס אז כאילו שם זה על רוח ספציפי וכאן זה על כל דכן נכון וגם שם זה רוח ספציפי איך הוא יגרום טובה לאחרים לכולם אבל כאן זה כל האירועים אזה כלליות במובן אחר אז גם גם בזה יש שתי חלוקות החלוקה אחת קרבת השם בכלל כל הנוגע לדרכי החיים שלו כולם החיים של מי שלשבת שכן של האדם שעוברים עליו עניינים שאינם טובים מידת פורענות ופתאום הוא מבין שכל מידות הפורענות או אם עכשיו הבנתי את זה כאן שמידת הפנות הזאת ממלאת אותי אור מכיוון שעל ידיה יגיע טובה הכללית אז ממילא כל המאורות שעברתי בחיים הם בזה האופן בכל הנגע לדרגה החיים שלא כולם ואם ייעלה האדם במעלות המוסריות במיד חונה כזאת שקרת אלוקים תחול בנפשו במיד יותר מה אחרי איזה מקרה מתחדש בחייו בערך אחד כמו מקרה ספציפי בין שיהיה חידוש טוב או רע אף על פי שיהיה הקירוב הזה רק כפי המידה שדעת האלוקים מתייחסת לו על פי מצבו הפרטי הגופני והנפשי הוא גם כן חלק טוב ונעלה מהערך של מי שאינו בא למידה זאת לצאת ממקרה אחד לדון על כלל אורחות החיים האם הוא אמר כאן שתי חלוקות או לא לא נראה שהחלוקה השנייה זה מה שהוא יגיד אחר כך אומנם לעלה על כולם הוא מי שמעלה את המידה המשכלת בנפשו בואו נקרא את זה כבר עד הסוף א אומנם א נחזור רגע אחורה וזהו מי שנאמר בכוס ישות סר בשם השם קרא צרה וגול נמצא ובשם השם אקרא אומנם נעלה על כולם הוא מי שמעלה את המידה המשכלת בנפשו עד שלא רק פי המידה מתייחסת למצב הפרטיים התעורר לקרבת השם כי עצם דעת השם ודרכיו הכוללים היא כל חיי נפשו ולמעלה מקריאת שם השם הבא אחרי מקרה מתחדש שמורה על העזרה הפרטית כי אם את שם השם יברך את פולו והדרו ודרכיו הכוללים ידבק בהם באהבה טהורה אהבה נובעת מקרב לב עוגב וחושב שכבר ניתר מכל רע וכסל ופוני לרומם הדר כבוד מלכות מלך כל עולמים באהבת עולם וחפץ לב נאמן זאת היא המעלה היותר נדרה ש בחמוצים באור צדיקים שהוא כאור נוגע הולך ור עד נכון היום שזה מה שנן אמר השם נתן ושם לקח יי שם השם מבורך מעניין למה הוא לאלא לא סוגר את הפסוק כנראה שזה של הסג של הפסוק הזה הוא לאס אבל הפסוק של הגמרא הוא לא הזכיר הכ ששם יברך בתו רומז כן כן כן אבל פה שהוא לא הזכר אתה רואה שבכל אחד אחר הוא הזכיר האמתי האמתי שגם הראשון הוא לא הזכיר הפסו עצמו כן מת יחס לאירוע ספציפי ששם לקח כן כן אבל לא הברכה שלי הברכה שלי לא עוסקת בזה שני אשירה ולא בכוס ישועות אלא שם השם זה הדקדוק נכון גם בראשון הוא לא מביא את הפסוק כנראה זה לאו דווקא שיהיה רד אשיר אזה בסדר יש עוד עוד דוגמה כזאת כ בסדר אז מה מה שתי אפשרויות אז שאפשרות אחת זה שהוא לוקח את המקרה פרטי והוא לומד ממנו את כל עניינו הפרטי את כל אורחות החיים שלו את כל משמעותם את כל המורות של היצורים אולי אפילו אבל המדרגה ה עליונה יותר זה ש בכלל לא צריך את הדוגמאות לא שלו ולא של אולי אפילו אחרים אלא עצם שם השם הוא הברכה וזה מתרומם מכל האחיזה באיזה שהו מקרה שמצידו אני פונה לברך אז בואו נראה קודם את המדרגה הראשונה ואחרי זה את השנייה החלוקה אחת אני חוזר לאמצע הסעיף הקודם החלוקה אחת כלומר הדרגה הראשונה מהשתיים העליונות קרבת השם בכלל בכל הנוגע לדרכי החיים שלו כולם כו הוא לומד מזה ל למקרים הרבה יותר רחבים מלבד אותו מקרה אבל גם אז יש להם הגבלה והגבלה היא שזה מסכת שהוא מכיר מסכת החיים שלו ואם יעלה האדם במעלות המוסריות ו נכונה כזאת שרבת אלוקים תחול בנפשו במידה יותר רמה אחרי זה מקרה המתחדש בחיב רך אחד או שהוא לא עוסק עכשיו רק בנושא הזה הוא מתבונן בו רואה אותו לומד אותו מבין שהוא טוב בעצם מבין ש שיכות שלי לדבר שהוא טוב כללי ממלא אותי אור אבל אני עדיין עוסק רק בזה אלא ש אני יוצא מזה ללמוד על כל החיים כולם כל ההתנהלות שלהם בין שיהיה חידוש טוב או רע כלומר זה לא משנה הלימוד על כל החיים זה לא משנה אם עכשיו קרה לי משהו שאינו טוב או מה קרה משהו שהוא טוב בין כוב אכו זה מלמד אותי על תרב השם זה בעצם ה הכל רצינו בשביל הלימוד הזה עכשיו אנחנו באמצע פרק ב ב אני צודק ל השם ואל טובו אמ ש שח א' א' עד לא התחלנו אנחנו א א אף פעם עוד לא נתחיל אבל לא עוד לא הגענו לר פב למח בתניה לנפש החיים פעם הבאה חנינה את מתכוון כחניה כן כל פעם יוצא משהו אחר אנחנו ב אנחנו ב טוב טוב טוב אז בין שיהיה חידוש טוב או רע אף על פי שיהיה הקירוב הזה רק כפי המידה שדעת האלוקים התייחסת לו על פי מצבו הפרטי הגופני והנפשי משהו אישי אבל כל מסכת חיה הוא גם כן חלק טוב מהערך של מי שאינו בא למידה זאת לצאת ממקרה אחד לדון על כלל אורחות החיים וזהו מי שנאמר בו כוס ישועות סה ובשם השם אקרא צרה ויגון מצא בשם השם אקרא אז מאיפה הרב לומד את זה מהפסוקים לפי דעתכם בכם השם אקרא ניג אז מאיפה לומדים שזה על כלל מקרה החיים אוליבלי כאילו לאק פרטי כמו השם לקח אולי בשם השם זה הנהגת השם מה בשם השם שזה הנהגת השם כ הנהגת השם כלפיו אז נראה לי ש עשו אמצא זה מגביל את זה שזה שייך דווקא אליי ולא מעבר לי לא אל השם מצד עצמו לא יהי אי שם השם מבורך למרות שכתוב כאן בשם השם אקרא מתוך הצרה שלי מתוך ההסתכלות הפרתית שלי זה ההבדל נכ שאיפה זה כתוב הוא כ יש את החיבור כ אני אקרא במקום שלי בקרות ה מתוך זה ואיפה לומדים שזה על כל מאורעות חייי זה לא אבל זה מה שהרב אומר שזה הדרגה כן למה זה יותר מהקודם כלומר יש חסד ומשפט עשיר וכאן בשם השם אקרא אז מה ההבדל שם השם גם בבא בתור זה שם השם היא שם השם מבורך אלא שכאן זה שם השם אקרא אני העיקר זה לא האמצע כמו שרצינו להגיד קודם ממלה גם הו לא נראה לי שזה זהד יפה אבל לא נראה לי סק ההבדל בין הפסוק הזה לפסוק הבא מה הוא שניהם יש בהם שם השם קודם באלוקים לל דבר אז אני לל את הדבר אז זה פרטי האובייקטיבי השירה זה פרטי סובייקטיבי עם האישיות שלי אחר כך כתוב שם השם שם השם זה כבר הנהגה אבל כשכתוב הקרא אז מתוך הנקודת מבט הפרטית שלי ולעומת זאת בפסוק הבא כתוב שם השם מבורך לא אני מברך הוא מבורך מצד עצמו אז ממילא ההבדל בין השלישי לרביעי זה שלישי זה שניהם עוסקים בהנהגה האלוקית אבל שם השם מקרא עוסק בהנהגה אלוקית מתוך נקודת המבט של מה שאני רואה במסכת חיי וכאן רביעי עוסקים בנקודת המב ב ב בשם השם שיהיה הנהגה אלוקית אבל בלי שאני נכנס ל אפילו לא כתוב שאני השם נתן השם לקח אי שם השם מבורך איפה אני פה לא מופיע בכלל בפסוק לכן זה המדרגה שהאני כבר נעלם לגמרי שהשכלה כל כלכך עולה עד שאני רואה את ההנהגה האלוקית על טובה ועל חסדה מצד עצמה ואני לא זקוק לאוגן ולנקודת מבט ול דוגמה של מה קורה אצלי כדי להסתכל על הנהגה אלוקית אני מסתכל עליה מצד עצמה קשור לרב יצחק עם השלג אני אוהב שהקדוש ברוך הוא מפתיע אותי למה זה קשור קשור אם הוא נתקע או לא נתקע אבל שם זה דווקא רק מספר את הסיפור ש הרב יצחק פה מגיע ליצר והוא היה מאוד מאוד מקפיד להגיע הביתה בבית היה לו חדר לימוד ה יושב לבד מי יודע לאן הוא היה מגיע פעם באנו אליו בבוקר קבענו פגישה ו ני בני גד ובני ראובן שם בתחילה בזמן כי בדרך כלל זה לא הה שיח אצלו זה היה פגישה מאוד חשובה אז תנו תנאי בני גד אנחנו יצאנו מוקדם ונסענו ו הגענו אליו מוקדם ננו ש שזה יתחיל בזמן והגענו וחיכינו וחיכינו וחיכינו יצחק נכנס עם חיוך כולו רוגע ועונג הוא אמר שאני חייב לכם הסבר למה היה איחו אחרי כל התנאים האלה שאתמול בלילה הוא למד ופתאום נפתחו לו שערי שמיים ו השיג השגות עד שלוש פנות בוקר ואי אפשר היה להפסיק את זה אחרי זה עשיתי חשבון ובחשבון איין כמ טוב אין אין מה שמתקרב אלי אחרי זה זיתי חשבון שאם הייתי מדבר בלי הפסקה הייתי מסביר לכם מה שהשגתי דבר בלי הפסקה זה היה לוקח לי 80 שנה חיצוניות אז אז רק נגיד ש ש הוא פעם הוא נתקע זה כמה היה חשוב לו להיות בבית השעות המיוחדות האלה והוא לא בא גם לאנשים הכי קרובים עכשיו אחי אחד מהאנשים הכי קרובים אליו אם לא ה תלמיד הכי קרוב אליו איתן בת שלו ה לא הגיע לך את אומר לה כלום ים ליו הביתה לפני ים זה זה הדרך הוא לא יצא וכי זה הכל כל דקה שמה היא קרה מאוד מאוד אז פעם הוא הגיע לצר ורצה לחזור הביתה ופתאום ירד שלג מפתיע זה ג הה זה אבל פתאום היה סופה אי אפשר היה לצאת כולנו דאגנו שידענו כמה יקר בניו להגיע הביתה שמצר שיהיה לו הוא כולו היה חיוכים ותענוגות אני אוהב שהקדוש ברוך הוא עושה לי אפתור תכנ מלי שקדוש ברוך הוא רוצה לפ טוב אבל בואו בואו נראה כאן את הסוף אמנם נעלה על כולם ומי שמעלה את המידה המשכלת בנפשו עד שלא רק פי המידה מתייחסת למצבה פרטיים התעורר לקרבת השם כי אם עצם דעת השם ודרכו הי שם השם מבורך דרכיו הכוללים היא כל חיי נפשו מה אני כן דוג לא דוגמה כן מסכת חי לא מסכת חי זה לא זה לא עניין כשאני רואה את הנהגת השם הכללית את כל טובו וחסדו בכל הבריות בכל העולמות אז אני לא לא זוכר בכלל לעסוק בחיי נפשי ולמעלה מקריאת שם השם הבא אחרי מקרה מתחדש שמורה העזרה הפרטית אז כאן אולי הוא מסביר את זה טיפה אחרת ממה שאני הסברתי מה מה מה רואים פה טיפה אחרת ממה שהסברתי שאולי זה כן חזר לו שלך שמצד הקריאה היא כוס אישיות עשה ובגלל זה בשם השם קרא צ הגון צא ובגלל זה בשם השם קרא הו למלה מקריאת השם הבא אחרי מקרה מתחדש אחרי כוס ישועות אחרי יצר כ זה מה שהוא אמר קודם בין שהיה חידוש טוב ורע הכוונה בין כוס ישועות ובין צרה ויגון זה לא משנה א שמורה על העזרה הפרטית כי את שם השם מברך י שם השם מבורך את פועלו והדרו ודרכיו הכוללים מצידו הוא לא מצד ההתגלות לא מצידי ודבק בהם אהבה תורה אהבה הנו מקרב לב וגב וחושב שכבר נתאר מכל רע וכסל כומר כל המדרגות הקודמות יוצא שהם לא לגמרי נטרו למה שעדיין יש לי שיעבוד לפרטיות שלי למקרים המסוימים אפילו אם אני לומד מהמהם על הכלל אבל אני חייב לאחז בהם וכאן זה כבר הוא נטהר מכל הכשלות הזאת מכל העיוורון הזה וגם מכל כל הרע שיש בזה שאני מלופף באגו נטרי שאני רואה רק מה שסובב אותי ולא את הדברים כפי שהם בעיניים האלוקיות כפי שהם לפניו יתברך הוא פונה לרומם אדר כבוד מלכות מלך כל עולמים באהבת עולם וחפץ לב נאמן זאתי המעלה היותר נהדרת ש נהדרה ש בחמוצים באורך צדיקים שהוא כאור נוגע הולך ואור עד נכון היום אז בואו נסכם היה לנו ארבע דרגות נסכם אותם ו א רק נגיד שיש מקום לחקירה אולי קצת נדון בזה אז הדרגה הראשונה זה שגם אם אני לא מבין למה זה טוב לי וגם אם אני לא מבין כלומר במה אנחנו עסוקים אנחנו עסוקים בחובה לברך על הרעה כשם שמברך ל הטובה והלימודים שארבע מרבותינו מלמדים באיזה פסוקים לומדים את החובה לברך על הרע כשם שברים על הטוב ז הדעה הראשונה היא ש זה נלמד מ בהשם עלל דבר ואלוקים עלל דבר וכאן הרב לומד מדקדוק המילה דבר שאפילו אם אני לא מבין למה זה טוב לי ואפילו אם אין שום הוונה למה זה טוב לכלות אבל כיוון שאני מאמין שההנהגה האלוקית מצד עצמה היא ודאי לטובה אז אני יודע שהדבר מצד עצמו הוא טוב לכן אני מעלל אותו אבל זה בכלל לא מהיר לי שום אור לכן אני לא שער אני רק מעלל זה משהו מעבר לראש שלי כמו באילו נרו עלי ראשי יש אור מעל יכולת התפיסה שלי שמצד עצם הדבר זה טוב אין לי שום מושג זה א' ב שלי לברך על הרעה כשם שברך על הטובה בלי שום הבנה בלי שום הערה אחרי זה יש אחד שזה מאיר לו עכשיו לא שזה מאיר לו את האופן הפרטי שזה אין כאן אף פעם אחת כי אם אדם זה היה מאיר לו גם את האופן הפרטי אם כן זה לא רעה זה טובה אם אדם מחכה לניתוח עכשיו הבן שלי היה שבת פרשת תרומה זה היה תורם שתרם שבת לכל תורמי הכליות שבת ביחד בבית מלון כל טורמה הק כן אז א אז אחד היה שם כל מיני עניינים אחד היה משפחת לורנץ אני חשב הוא אמר לי משפחה חרדית שהאבא היה צריך תרומת כליה וחמישה בנים היה להם ליה מתאימה לא כל אחד יכול לתרום לכל אחד לחמישה בנים היה כליה מתאימה לאבא אז זה היה מריבה ביניהם מי יתרום כל אחד אמרלי יתרום הלכו לדין תורה הלכו לדין מהי שהיה הלכו לדין תורה ודן תורה פסקו שהבכור יתרום כי הוא נותן חלק פי שניים אז גם בעניין הזה של הזכות לתרום יש לו חלק יותר מאחרים וכך פסקו בענין תורה מאיפה למדו שהחלק פי שניים שייך גם על העניין הזה אני לא יודע אולי אולי הם הסבירו אני לא יודע אבל כך נפסק בדין תורה כחבה והתורה בא להרצות בפני ב בשבת הזאת א יוצא שאם אדם מחכה שצריך להגיע תורו לתרום כליה לאביב הוא כבר בקוץ הרוח מחכה עכשיו אחרי זה הוא זה מזריקים לו זריקות זה כואב לו הוא מתעורר זה לוקח זמן עד שהוא מצליח ללכת עד שהוא מתאושש אז הוא יודע את כל זה אבל הוא מחכה בחביון עיניים מתי הוא כבר יזכה הוא אחרי שהוא זכה בדין תורה הוא רוצה גם שזה יצא לפה אז הוא מחכה מתי יהיה לו את הזכות לעבור את הניתוח שייקחו לו קליה שזה יכאב לו זה טובה אם הוא היה צריך לשלם עעל זה הוא מוכן לשלם על זה אז זה לא נקרא לשם ברך על הרעה כשם שברך על הטובה כי אם הטובה מהירה לך את הכל גם את הפרטיות שלך אז על מה אתה קורה רעה הרי כל אחד ש לך רופי שיניים משלם לו רק תגדע זה שאני צורח אל תתחשב אתה תגד אז זה וודאי טובה מה הרעיה אדם מוכן לשלם עעל זה אז זה כואב צדר יש טובות כואבות אז לכן זה בכלל לא נמצא בדיון זה הפשיטה שאם בסוף אתה מבין למה לך זה טוב אז זה בכלל זה לא נכלל לברך על הרע כ ש ברכים על הטובה זה ברכה על הטובה אז ני צא פה בחשבון מתי החשבון מתחיל כשל עצמך באמת אתה לא תבך שום דבר וכל הארבעה הרב מסביר רק באופן הזה עכשיו הדרגה הראשונה שהוא מסביר זה שאני גם לא יודע איך זה יעזור למישהו אחר או לכלל רק כיוון שזה מצד עד ההנהגה אלוקית ודאי שזה יהיה ככה רק אני לא מבין זה באילון רו עלי ראשי זה למעלה מההבנה שלי רק אני יודע שמצד עצמו של הדבר אובייקטיבית ודאי זה ככ המדרגה השנייה זה שהזכות שלי דרך אגב זה לא מותנה עכשיו בהבנה אבל הזכות שלי שאני זוכה שלהיות מקושר לטובת כלל זה בעצמו מעלה עליונה שאני שמח בה ולכן זה כן ממלא אותי אור לכן זה כבר חסד השם עשיר חסד וא משפט עשיר א משפט אני אשאר על ידי זה שאני זוכה להיות פה שיח אחרי זה יש עוד זה ובשם השם אקרא זה שאני לומד מזה את ההנהגה האלוקית לא רק את המקרה הזה שהוא לטובה אלא את כל ההנהגה האלוקית בעולם אני עכשיו מבין באור חדש עליון יותר מפותח יותר מוהר יותר אבל רק במה שנוגע למאורעות הפרטיים שלי כי עדיין אני עסוק באיזשהו מידה על כל פנים בזה שזה צריך להיות מעוגן במסכת חיי פרטיים אחרי זה מגיעה המדרגה הרביעית שבכלל פרטיות כבר שהוא קורא לה כאן רע וכסף משחררת אותי לגמרי ואני כל כך עולה במעלה השכלית ואמרנו שכאן מה זה המעלה השכלית שאני רואה את המוסר לא כמה שתפוס בי אלא מצד עצמו שאני רואה את הטוב האלוקי כמו שהוא שופע ושהוא ממלא חסד את כל העולמים כולם ועדיין לי זה רע מה אבל עדיין בפרטי שלי אני מרגיש רע כן כי אם זה לך טוב אזמה זה לא לברך על הרע אבל זה שלי זה רע זה היה המעורר שעורר אותי להסתכל על הנהגת השם בעולם ולהעלות להבנת הנהגה אלוקית לא רק בהקשר של כל מסכת חיי אלא של טו וחסד השם על כל עולמים כולם צד עצמה צד עצמה יש פה בהכרח ארבע או שלוש שהעליון חלק שני קצת כותב באופן הזה אם כי בגמרא זה מופיע כארבע לכל דבר ועניין רק כיוון ששניים האחרונים הם קשורים לסוג הבנה מחודש יחסית לשניים הראשונים שזה התרחבות על הנהגת השם באופן יותר רחב מהמקרה הבודד וא כולל אותם ביחד צ יש פה הרבה מדרגות אב למה המדרגה השניה לא יותר גבוה מהשלישית השני בכל זאת מתיחסת לכלל השלישית כאילו יותר רחבה לאדם עצמו אבל היא לא כוללת את הכלל לא השלישית היא גם כוללת את הכלל אבל היא לא כוללת את הכלל רק בנוגע למקרה אחד פרטי אלא שכל חייי הם סיפור שלם ש הכלל כולו מרוויח מזה לא רק מקרה אחד שלימה בדגה הרביעית שבכלל אני לא אני לא האוגן שבתוכו אני מתבונן על הכלליות אלא על חסד השם מצד עצמו ז מצד עצמו אני רוצה לחזור לסיפור שדיברנו אם כי משל קצת אדים דיברנו על זה שילד הלך עם אבא ורואה עני אבא אני מתפלל לשם שאני אהייה עשיר כדי שאני אוכל לתת הרבה צדקה לעני אזב אמר לו אלית מתפלל על העני שיהיה עשיר למה אתה צריך להיות העשיר באמצע הדרגה השלישית זה שזה עובר דרכי איך אני רואה טוב השם על ידי שאני מתבונן על כל מסכת חיי ולומד מהם את דרכי ההנהגה האלוקית אבל צריך להתבונן על מסכת חיי דווקא ולמה אתה אני נצמד למסכת חיי כי האגוצנטריות עדיין לא השתחררה ממני אבל יש אחד שהוא שאני ישר ייה אשיר לא שאני יהיה עשיר תן לו צדקה הוא רואה את כל העולם כולו עם כל מאורעותיו עם כל גלגוליו והוא רואה את חסד השם מלא את הכל זה זה דרך חיים בכלל זה לא דווקא מעקבות איזה אירוע מסוים שקרה לי זה ככה אני חי את החיים שלי ו וראיית טוב השם בכל רגע לא דווקא כי קרה לי משהו שבותיה אני מגיע למסכנה כזאת או אחרת לא משהו שקרה לי אני רואה את כל דרכי ההנהגה האלוקית על הטוב הגלוי שבהם והל הטוב הסמוי שבהם איך שהם רק חסד השם שזה תמידי בחיים לא בעקבות אירוע מסוים לא זה גם השם נתן השם לקח היייתה שם לקיחה אבל אני לא דע במצד עצמי מצד שהיה אירוע כזה אני לא דן ב מצב שלי בהקשר לאירוע הזה וא אם לא הייתי חי ככה כל הזמן אז אין סיכוי שהייתי יכול לחיות לחוות את זה ככה עכשיו ככה אתה חי את זה כ כשחיים ככה כל הזמן אז אפשר גם את האירוע הספציפי הזה לחיות אבל אבל האירוע הספציפי הזה הוא עוד סיבה שמעוררת אותי לדרגה הזאת של ההבנה זה נראה שהרב אומר דווקא שזה לא זה לא מושפע יותר בגלל ארוע מסוים למעלה מקריאת שם השם בא אחרי מקרה מתחדש מדבר על זה בכללי לא בגלל איזה אירוע אל א אפשר להתעלם מהפסוק שעליו מדובר שהשם נתן השם לקח תלם גם מהלכה אז מה מה אתה מבין ש מתעלם ממנו שהוא לקח טיפקס ומחק את זה מהגמרא הוא תיכנס לצד השני שלו יותר מאשר לצד הראשון אז שהוא אומר אני לוקח כל אירוע להבנה הכללית הזאת כי שם נשרו כך נראה לי יש גם ברכה יש ברכה שמברכים על רה רעה מסוימת כלו נכון זה קשור למה שראינו ש שצריך לברך על הרעה דעין האמת הוא מברך דעין האמת רק איך הוא מקבל את זה בשמחה זה מצד זה מברך דעין האמת ש אומר לצאת ממקרה אחד לות כת החי לצאת מתוכו לא לא זה כאן אתה מדבר על הוא מדבר עכשיו כאן א ברביע אז מתחדש זה בשלישי אמרת שזה הוא אמר לא לא לא הוא אמר כאן שכאן כתוב למעלה מקריאת שם הבא אחרי מקרה מתחדש ואד רב שזה למעלה מזה אז יוצא אולי בכלל אין מקרה מתחדש רק זה תפיסת עולם בלי קשר לאירועים זה אי אפשר להגיד ככה איפה זה איפה זה נמצא כשאדם יודע שכל מוראות תוב אותו שזה גם הוראות שלו וזה לטובה שלו זה הבחינה ן עולם הבא זה כבר אדם שלא נמצא כאן כאילו לא זה באמת לא רהל לא זה מה שאמרנו שאם אדם רואה ש כל מעותיו לטובתו קודם כל זה דוגמה פנטסטית למה לטענה שכל הזמן טוענים שהרב זצל לחידש את ההבנה הכללית בין ארוך וקודמו ממש דוגמה פנטסטית אבל אם אדם לענייננו אם אדם רואה אתמו רתו לטובתו אז לא לברך על הרעה אם זה לטובתך אז אין פה רעה אז הוא באמת צריך להגיד אתה במתי אם כי לא אבל באמת אדם אדם ש ק מבין איך זה קורה הוא יודע שזה ככה אד אביב נפטר לא עלי אדם ואביב נפטר אז כל מרותו לטובתי קיבלתי ירושה גדולה זהו זה מה שמ באתי לדייק יש יודע שכל מבין ששם לא מידנו בניסיונות כאלה אבל חזל אומרים שכשאדם נפטר אבי צריך לברך שתי ברכות שתי ברכות האמת כן כב רושו שזה זה שהאירו שהגיע אלי זה דבר טוב לי זה עניין לך אבל זה שאבא נפטר אם הייתי זוכה לכל אוצרות הירו שבלי שהוא ה נפטר היה אכי טוב אז יוצא שיש גם רעה וגם טובה הם גם קשורים אחד פסיק רישה אבל אבל הם קשורים אחד לשני אבל בכל זאת זה שני דברים אבל זה שהאבא נפטר זה וודאי רע השם ישמרנו מי שאומר שזה לטובה זה מה שהרב אמר קודם שלא להרגיש בכלל מה רע ומה טוב זה לא מעלה ואם רע את צריך להרגיש שזה רע אלא מה שלמרות שאני זה רע אבל הקל זה טוב ולכן אני מברך עכשיו יכול להיות אפשר ה זה גם לא ככה שזה רע לי בחיצוניות טב לי בפנימיות כלומר כ אני הולך לרופא שיניים לא דברה רב הישר את הרץ אחת שאני הולך לרופא שיניים זה שאחר כך השיניים לא כואבות זה טוב אבל זה שבשביל זה צריך לקדוח שמה זה רע צריך לברך דיין האמת על הקדיחה ואתה במתי ועל ה שחיינו על ההרגשה הטובה אחר כך אז אפשר הה גם לחלק חילוק כזה בין לאחר זמן לעכשיו בין פנימי וחיצוני וכשאדם רואה שכל מותו טובתו זאת הבחינה העולם הבא זה מבט פנימי שבחוץ גם הוא יש מורתו שצריך להתבונן כדי לראות שהם לטובתו ויש מורתו שהם לטובתו בלי צריך להתבונן על פניו כבר זה לטובתו אפשר לחלק כמובן לחילוק הזה אבל הרב מסביר הכל בדרך הזאת טוב מה אתם רוצים למשיכות מה עם הפסוק האחרון אקי רוצים לחזור ל מה לשל טובו לא לא ה עניין טוב