Preparing video...
0:00 / 0:00
הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - כ"ט שבט תשע"ד
25 views
הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - כ"ט שבט תשע"ד בואו לקחת חלק בשיעורים ובבניין הישיבה, לתרומות - https://trum.ly/donate/8 לאתר הישיבה - https://www.yrg.org.il
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
שבוא אחד מחכמי
ישראל שהוא נפגש עם איזשהיא כנראה מטרונית
הרומאית ואחרי זה הוא הלך טבל ואז הוא שאל
מה מה
הבנתם אז הוא אמר
ז שאל את התלמידים התלמידים אמרו שהיה לך
איזה דבר מלכות איזה משהו שענייני ציבור
ולמה ת בלתי כי אולי רוק שלה ניטז ז גזרו
שיש להם דע של תומת
זבים
לגויים אז הוא אמר אתם לתם אותי לכף זכות
אני אדן אותכם לכף זכות אז א נגיד דוגמה
שמי שהיה מסתכל בעין חיצונית ו מיד הראש
מדמיין ממשיך הלאה זה גם דמיון כמו מצוות
כן ממשיך הלאה ואומר אה בטח שם היה איזה ח
אבל בעין פנימית בעין של אמונה ובעין של
אמון בעין שרואה את הקדושה שיש במציאות גם
אצל הקדוש ברוך הוא גם אצל צדיקים אז
רואים
אחרת למה מציא בהמיות מה הקשר בין שניהם
אם מוציא גבזה מי שמדבר על הר שיש מצי
ובהמה קש רואה את החיצוניות וארד את החיים
ה נמוכים אם תשאל את הבהמה אז תגיד שהכל
פה זה
ג'ונגל שהחזק שורד דברים כאלה כן א לא
תגיד ש
יזה חלק בבהמה גם בבהמה
יש כוחות אולי פנימיים יותר ששרים הקדוש
ברוך הוא בשמע אבל המקום הפשוט ש נמצאת בו
כן ה אדם יכול ליפול שם אז זה לשון
הרע הא האם רואים עולם שיש בו אוסף של
כוחות עברים ש מתגוששים או שרואים עולם ש
שיש בו השגחה שיש בו פוטנציאל לתיקון שיש
בו אפשרות לעליה שיש בו א
טוב כי מוציא דיבא
אוקסי אין לו דעת כדעת מסתלק ממנו נופל
מאהבת השם יתברך ונופל לאהבת
הבהמיות כן אז פה מש דבר נוסף שהוא לא רק
שהוא נופל לה הבהמיות אלא אותו כוח של
אהבה שהה יכול להיות בקדושה הוא עכשיו
ייפול
לדברים
בהמיים שיש לה גם בהירות זה מה שכתוב פה
זה שביטוי אין אדם חוטא אלי אם כן נכנסה
ברוח
שטות יש ברמח למרות שחסידים לא תבד תתאים
אותו אבל
שבמחלוקת לדרך עץ חיים זה ספר ש חיבור קטן
שנמצא בספרי מת ישרים
הישנים אז הא הקדמה לדרך עץ חיים אז שמה
הוא אומר שאם אדם היה מבין אם אדם היה לו
דעת באמת לא היה חוטה לעולם
כלומר אם אדם ורה את הדברים כמו שהם בכלל
לא היה מגיע לאפשרות של חטא זה בלשון שרב
נחמן אם היה לו עין טובה אם יש לו זיכרון
התורה הזאת מדובר בהתחלה על זיכרון הוא
זוכר את העולם הבא זוכר את הקדוש ברוך הוא
שנמצא כל הזמן בכל הפרטים גם כל הרמזים
שיש
במציאות והוא לא ברע עין אז הוא בכלל לא
אלוה ועומד לכתו דעת מסתלקת אז פתאום נראה
עולם אחר זה כאילו שני עולמות שתי רות של
תודעה ש ש אפשר להיות בהם תודעה אחת
שהדברים ה הגופניים החיצוניים הם כאילו
תופסים מקום
ם הם כל המציאות ואז האלה גם הרע ה הרבה
יותר חזק כי במקום שהגוף שולט אז כמו
שאמרנו יש תחושה מאוד גדולה של עיוורון
ושל
א עלמה ד פרודה שכל הזמן מה שמניע אתם זה
באמת
ה
למשל קצת חריף אבל או דימוי חריף אבל
שבמידה רבה מה שמוצג
ב בטלוויזיה במדרכות החדשות ולפ גם בות
אחרות לא יודעים כל כך אבל זה בחינת העין
מי שרוצה ללמוד איך זה עובד באופן מסודר
ואידיאולוגי אז א' זה מבליטים הרבה פעמים
את הדברים השליליים אבל גם יש הנחה מובנית
שמה שמפעיל את
האנשים זה אינטרסים ונות נמוכים לא
מאמינים
שיש אלטרואיזם
טוב יש גם צדדים אולי אחרים אבל הרבה
פעמים הצדדים האלה מאוד בולטים אצ הבלטים
יו הרים יותר וב יותר פנימי
כן נאמת בעיניים של כל אדם זה לא רק זה לא
שלי חינם שזה נמצא גם כי זה יותר תופס את
העין
אבל זה הצד
החיצוני שיש נתיחה כזאת שאומרים שזה
בדיחה ל בן
אדם אדם בא לעולם הבא אז אומרים לו שואל
איפה המשפט איפה הבטיחו לי משפט גן עדן
גנום האמת זה
לא זה לא אנחנו מחליטים אתה מחליט תראה את
הגהנום תראה את הגן עדן תחליט לבד לאן אתה
הולך אז רואה בגיהנום יש שמה מוזיקה צבע
וזה הרבה אנשים רוקדים וכולי מאוד
צבעוניים מאוד זה בגנש שמה איזה כמה אנשים
מסכנים י גמרה ישנה כזאת אפילו לא המהדורה
של זהד ככה יותר ישנה ום ודים
שמה רשב כן אומר לא
אומר תבחר אתה זה ש באמת בא לסמל שבאמת מה
תופס את העין דבר ראשון אולי הבאנו דוגמה
ש רובנו פה אולי לא כל כך זה אבל דוגמה
קצת יותר א צבעונית שגם מדברת אלינו שזה
תופס את העין מצד שני רואה משהו ככה שקט
יותר הרבה יותר פנימי הרבה יותר
א נמצא בעצם בראש אז קשה לראות את זה
בעיניים אבל באמת שמה נמצא התענו כמובן
שלא צריך לחכות
אחרי
120 אז האמת השאלה איפה אדם נמצא
זה מוד מאוד בולד שלפעמים אדם כשהוא נמצא
באיזה מצב רוח כזה מסוחרר אז פתאום הדברים
האלה המסוימים תופסים לו את כל הראש כשהוא
קצת יותר רגוע אז פתאום זה נראה לו הבל
הבלים ודברים אחרים הם נראים לא הם
החשובים הם המענגים אין בכלל ע מה להתלבט
אפילו
ו אז באמת כל הזמן צריך לזכור את המבט הזה
המבט הפנימי יותר העמוק
יותר
מבחינת כתה דס מאסתם ומסך מכן לי כהן הינו
מבחינת אברהם או אבי בבחינת אתה כהן בחינת
וקמץ כהן ואז מתגבר עליו כוח המד משוא כוח
המיות בבחינת דמומים מבלי דעת דמו כוח דםס
הזה
חזור אז מה זה בקמץ הכהן קמץ נכון זה לקמץ
את
דברים באמת ראינו באחד מהורים של ברסלב שם
אומרים
שכשאומרים
את הזמן כמו שיעקב אבינו כתוב ויו בעיניו
כים אחדים באהבתו
אותה מענין יכול להיות שזה ביותר בה
כשמדובר על אהבת אמת ולא אהרה חיצונית ר ש
פסיכולוגית אולי יש גם מצבים כאלה גם
בדברים חיצוניים אבל זה יותר יותר בולט
באהבת אמת שאז לא מרגישים את הזמן
אחד זה שמי שלומד טוב בבית מדרש אז אם
הלימוד הוא טוב אז הוא כ אפילו מרגיש הסד
נגמר לו מהר מדי כ מרגיש בכ אייך הזמן עבר
אז זה וקמץ הכהן כהן זה בחינת אהבה זה
החסד אהבה וקמץ הכהן שכשיש אהבה אז הכל
נראה פשוט הכל נראה קצר דרך הארוכה נראית
קצרה ואז מתגבר עליו כוח המד שהוא כוח
הבמות מבחינת דמומים בלי הדעת נדמו אוא
כוח המד אין דעת אז יש כוח
המד וזה הכוח המד הוא מרכש תמיד כדי לשכון
שמה כן הוא מחזיר תמיד לשרות עלפני על פי
שוני
הלכות הכוונה למדנים כן מחדשים דבר בתורה
וחידוש נו מתקבל גליק כי הוא בא מכוח
המדמה שוא מדמה מטה למטה הכשרה שבו יותר
מאתו גם את זה שיש ביקורת על הים למדנות
שהיא בעצם מחפשים משהו שהוא יפה אבל דווקא
שהוא אמיתי ר
שב הר שבו ש שיותר מהטוב זה בכוח המדה או
בחידוש
בחידוש כי הר שבו זה הצד של כוח המיד מש
בחידוש בעצמו לא ת תלויי הבן אדם שמשתמש
בוזה בן אדם שיש ל מידות ות הם מזככים
אותותו אפשר לזכך אותו כשההוא אומר סתם
כוח המידה ה מתכוון למשהו באתי אחר כך
אומר להכניע כוח המדמה יש גם ביטויים לברר
כוח המדמה אז ברור זוכרים לנבואה רבי נחמן
ה אחי מדמה
לא כן יפה יש בזה
משהו הורים ש חבד התעסקו בתיקון החבד
כוחות השכל אפשר להגיד שחסידות פולין תקנה
את כוח הלב אז יש דת שבחנו מכן את כוח
המיד כולם עסקו בהכל כן יש קצת כזה חי
שסיפר סיפורים כ כורות ממש זה ודאי להשתמש
בכוח המד כן אפשר להשתמש בו לקדושה אבל
זה זה לא סתירה שכוח המד מי מבקש כלי
לשכון שם המדממת העניין שלה הוא לצייר
משהו שהוא
לא משהו שהוא לא במציאות זה אמרנו שבשבת
הראשונים אבל גם גםר נחמן כוח המדה מזה לא
דווקא לדמיין משהו שהוא לא קיים אלא זה
לתפוס את הדברים דרך החושים תפיסה
הויזואלית של
המציאות
תפיסה יותר מדוק חושנית נגיד בהמה היא עם
כוח הדם היא לא מדמיין דברים שלא קיימים
אבל היא כל כולה בתמונה הממשית של
הדברים גם לפעמים היא טוה נכון ששים לה
מלכודת בזה אגב זה מה שקורה גם לבן אדם
כשכוח המדה משולט בו שבמה נראת לה שיש פה
איזה משהו טוב ו לאכול בעצם זה כלום
משהו שא רואה מאוד סרת
הדברים אני אפשר להגיד זה לדמיין דברים
שלא קיימים אבל זה לא לא במובן שאנחנו
מדברים אחד הכשרונות של כוח הבד זה גם
להמציא דברים זה גם המעלה שלו גם החיסרון
שלו אבל זה לו דווקא זה כאילו לתפוס את
הדברים באופן תמונתי נגיד כשרוצים ללמד
ואומרים בוא נשתמש לא רק בהסברה אלא
גם נקרב את הדברים ד הכוונה בוא ניתן
משל תת משל זה בעצם לקרב את הדברים לכוח
הדם ואלו החידושים מזיקים לפרנסה י חידושי
תורה נבראים שמיים וארץ כמו שכתוב לאמור
לציון ומי אתה כ עשים דבר בפיך תיך שמ ס
ארץ ור ציו מי אתה אל תקרא עמי אלא ימי
מהנ אב דשמ ומלו או חשב שאני זוכר את
הפסוק הזה מפי יב של הרב קני חי
מצפת שהנו שם נרש על משהו רק לשמע אותו אר
את הפסוק הפסוק נשמע נשמע אחרת קורב אלי
הדרשה הזא זו ועל ידי זה באים כל ההשפעות
והברכות לעולם ן התורה בורת את השמיים ואת
הארץ כמו שכתוב יבטח השם לך את הוצבו הטוב
את השמיים אכ ש החידושים על ידי כוח המדמה
אז בריאים רקיעים דשב כן גם עולם אבל עולם
של שו עולם של גמו דמיון בן אדם בא רעב
לעולם ף שיש בהם גם כן טוב שהם דברי תורה
שהם בבחינת סובה אך מחמד שרע יותר מהטוב
על כן הרע גובר והטוב להתבטא מבחינת ולא
נודע כי באו אל
קרבנו כן זה כמו חלום החלום של פרעה
שמתגבר חס ושלום בחינת שבע שני הרעה אבל
בחינת שבע שני השבא שהוא בחינת התגברות
הרע על הטוב עד שה נקר וב מפני הרע מבחינת
דע כי באו אל קרבנה זכרנו זה הדברים
הנפלאים ש רבי נתן אומר מי שימצא אני
אשמח שלמה פרעה היה מרוצה מהפתרון של יוסף
ולא מהפתרונות האחרים כי הם כולם פתרו לו
שבע בנות אתה בונית שבע אתה קובע שבע
מלחמות אתה מנצח שבע אתה מפסיד כלומר
הסיום הוא שלילי פסימי ורק יוסף פטר באופן
שבסוף הטוב מ נצח ששני השבה מפנסים את שבע
שני
הרעב אבל כשלא רואים את יוסף אז זה לא
נודע כי באו לקרבן
הו הטוב נעלם רא שולת המה שמחזר הכוח המדה
נשבות על תי חות פני שהוא נברא בערב שבת
בין השמשות זה אני חושב עוד לא קרה מה
שמחזר הכוח המדמים לשרות על פי שונה הנחו
נישו ברא בערב שבת בשמשות וקדש עליו היום
ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר בראשית ד
זח פרשת תרומה פרשה שלנו מוזמנים לאיב
בשבת כן על פסוק אשר ברא אלוקים לעשות
בשבת סיעתה דשמיה
ל אז שמבואר
שם שהקליפ הם בחינת כוח המידה מנברו ב שהם
בחינת כוח המדה מנברו בארב שבה בין השמשות
ובתוך כך קדש עלו יום נשרו רוח בלא גוף
גשמ מרים יותר ידועים שכתוב שהשדים נבו
שגם השדים זה כמו כוח רוחני בלי גוף שזה
שזה היה אמור להיות זה ופן אז מדי
פעם אז לפי מה שהוא מבאר אולי זה אותו דבר
עצמו כ שזה ה הכוח עמדה הקליפות האלה
כלומר היייתה איזה בריאה שלא הספיקה לצאת
אל הפועל בשלמות ואולי באמת אם הייתה
יוצאת בשלמות אז גם היא היייתה
באופן נכון ומתוקן וככה זה נשאר מין בריאה
של טוו שהיא מחפשת איך לבוא לידי ביטוי
וכיוון שהיא
טוו אז היא אז התורה שמחפשת אייך לבוא
לידי ביטוי זה בדרך כלל זה מתגלה בצורה לא
מתוקנת בצורה
בעייתית יש איזה כוח מאוד עוצמתי
מאוד מאוד חיוני שקיים בעולם שרוצה לבוא
לידי ביטוי אבל כאילו חלק
מהחיסון הבסיסי של
הבריאה
שהוא מבטא בעצם את החוסר שלמות את ה את
הרצון לבוא לידי ביטוי אבל זה כמו כמו
נגיד אפשר להגיד כמו דוגמה של ילד לפעמים
שהוא נורא רוצה
להתבטא אז כיון שהוא לא למד איך לעשות את
זה נכון אז הוא עושה את זה בצורה לא נכונה
אז משתולל מפריע הוא סובר דברים עושה כל
מיני דברים באמת כי יש איזה כוחות שצריכות
צריכים לעבו לידי ביטוי אבל כיוון שו משהו
שם לא שלם לא בנוי כמו שצריך
אז זה הולך באופן ארסני אז כאילו כוח
המדמה אזה איזה כוחות פוטנציאליים שיש
במציאות כוחות אמת שיכול להיות בהם חן
ויופי והם מחפשים איפה להתממש בסופו של
דבר הם תממשו אנחנו אולי מוסיפים אבל נראה
שזה עומק הדברים הם התממשו באמת באופן
מתוקן בסופו של דבר הם תעלו אבל ב אבל זה
כאילו משהו מאוד בסיסי בבריאה שזה זה לא
מה שקורה באופן המידי זה לא מה שקורה
בהתחלה בהתחלה תמיד הכוחות יופיעו בצורה
של טו ואחרי זה רק אחרי זה יבוא תיקון
תמיד הקליפה הקודמת לפרי קודם כל תבוא
איזה האמין ה בתח ניח איזה נף מוזיקלי
בהתחלה בצורה ככה פראית אחר כך יבוא איזה
בעל תשובה ויתחיל ככה לנגן אותו יותר טוב
אחר כך מישה עוד יותר טוב וכן הלאה לכן כל
מיני דברים שיש
בעולם מה באמת המקום של כח
המד אז בהמשך יהיה רוח
הנבואה
ד נ שזה הדבר הכי הכי להשיק לגשמיות את כל
השגות העליונות דווקא זה מדמ כן אבל נבואה
זה גם להפשיט גם היכולת דווקא לחבר את זה
זה לראות את הקדוש ברוך הוא כמו מוחש אבל
לא באופן
מאושם לא באופן
ליי זה כן זה כן נבואה להבדיל זה כן באותו
מגרש שכל הכוחות האלה עובדים אבל בטהרה
ולא בטומה
כן נבואה בזמן בזמן בית המקדש שהיה בו קרה
נוות של עולם מקום יפה מקום שיש בו הרבה
דברים שמאוד מסברים את העין זה המקדש אבל
ה זה התיקון של זה וקלקול של זה
זה בתחילת אצלכם תחילת עמוד דבר להכניע
כוח עמידה עידי בחינת יד בחינת ד הבים
הדמה יד הנו בחינת שמחה זה בחינת ליז ש
נוגנים ביד כאילו למיסה
נגינות ככה ממילים את כוח הבד אם כי תבינו
הרבה פעמים כשאנחנו משתמשים בשכל זה גם
סוג של תיקון אבל לפעמים זה תיקון של
כאילו יותר דומה להתקפי כאילו לשים אותו
בצד אולי ממילא לאט לאט יקרה לו שם משהו
כאילו גם כשאדם יעבוד עם החושים הוא יעבוד
איתם יותר נכון אבל זה לא ממש לטפל בהם
לטפל במש זה לנגן ניגונים של קדושה כן
ניגונים של אזה יודעים שרב נחמן יש תאור
שהוא בליל
שבת היה יושב שעות ושר את הזמירות שבת
הרבי נתן אומר שמי שהיה המנגינות שלכ יש
הרי מנגינות שמיוחסות עד רב נחמן נכון
שוד
סח אתזה מזמן רביד ר שהוא כבר שר את זה
עולם הבא איזה עולם הבא
אשפת אז ה ה שר כמה שעות ופניו היו בהירות
ומי שלא ראה אותו כשהוא שר ככ אומר רבי
נתן לא ראה אור
מימיו אתמול ראיתי בתוך איזה שיחה של הרב
יצחק שהוא מז ציטו של באר מים
חיים שזה רב חיים נוביץ ם כתב סידורו של
שבת סיפור יפה שלק בר אז הוא אומר שאם לא
היה הגבלה גם של ההלכה בעצם אז מהרגע של
כניסת שבת עד סוף השבת הוא היה רק
שם ברור שזה מצווה גם לעשות קידוש מצווה
לאכול ועוד דברים אבל כאילו מצד איזשהו
הבנה פנימית מה זה השבת ה היה כל הזמן
עוסק ב26 שעות 25 שעות בשירות ותשבחות אז
זה בגלל ששאלת איך לעלות את כוח
המדמים רק נשלים פה עוד משפט אז אז כן אז
יש פה את הכוח הזה שמחפש איפה לשרות ל כן
זה הכוח המד מבחינת הקליפות שהוא רח
בלגוף סוג זה סוג של קליפות שם רוח ולא
גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך
אצל ה שונה הלכות כי הם בורים הכל בדברי
תורתם כן הוא הולך ושורה אצם כדי שהיא
נברא לו גוף התבל בועל אדם כנראה אדרבה
הוא כן מחפש יש פה איזה מין קצת מלמד עליו
זכות אולי בתוך אבל נראה שזה נכון הוא
מחפש את דוקא אצל שוני הלכות לא פחות מאשר
במקומות אחרים כ הוא מחפש איזה החזות
במציאות הממשית הכוויה שזה
מסתבך וזה שכתוב ל לשנות החלום הינו מה
שהחלום שהוא בבחינת כוח
המדמים השתדלותו לשרות על לשוני הלכות למה
זה ככה משנות מלשון שונה חלום מדמה כי
נכון הדבר מם אלוקים מהר אלוקים לא עשות
טוב זה בחינת אשר ברא אלוקים לא לעשות
שהיה נכון הקד ערב שבת בין השמשות וקידש
היום ומר אלוקים לעשותו בלא גוף מחמד זה
הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות
כנם איך דורש את הפסוק לא לשנות את החלום
ל פרעה
פעמיים למה החלום מגיע לשוני הלכות בגלל
שהיה בזמן בריאת העולם נכון הדבר מאים
האלוקים מוכן כבר אבל ממהר האלוקים לעשותו
ולכן נברא זה לא
גוף אבל באמת כשמנגנים כשמתקנים
וכולי
שזוכרים
אז רק משפט שעכשיו אנחנו ערב ראש חודש אז
זה אומר שגם ראש חודש זה לחדש בבחינת
הזיכרון חוד אייזה תיקון של פגם הלבנה חוד
איזה כאילו לקשר את הדברים לשורש שלהם
ודאי ש ראש השנה
גם זה
ה זה גם עבודה של ראש חודש ועוד משפט שהוא
אומר פה בכותי הלכות במכות הרייה בכות
פרטיות אזה מג תמיד יש הניה איפה יש לקותי
הלכות שמדברים על התורות באמת שווה לראות
את זה ך יכל להות שעה וחצי שעתיים
קורש רצי אז בכל אופן הוא אומר שכל ברכות
הראייה זה המטרה
שלהם שתסתכל על כל הדברים בעולם ולזכור
שזה
מהשם כפשוטו כן ש הים הגדול הרים הגב
ברע קרם כל הדברים
האלה תקן את הראייה כן שתהייה טוב עין כל
הזמן לראות שהשם מופיע דרך כל
הדברים וגם אומר וזה הטבת חלום זה ממש מה
שאנחנו למדעים עכשיו הטבת חלום זה לברר את
כוח המדמה ולהוציא את הנקודות בכל חלום יש
משהו כמו חלום פרעו שאפילו חלום שהוא נתפס
כרע יש בו בעצם איזה נקודה טובה שאפשר
להעלות אותה דווקא חלום שאדם נבעל ממנו
יכול להיות חלום שהוא מקפצה
לעליה להתעלות זה מה שעושה בעצם זה התפקיד
העמוק של הטבת
ח