הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - כ"ז חשון תשע"ה

כזה כאלה שמה היה כבד כזה גםס אתה לא מתחיל לה נו אולי עוד אפשר יחזרו עוד לחסות תלמידים שח אתה רוצה קפה או משהו אני לא משקה קל מוגז מוגז ב שדיברנו כן בדיוק שדבר ש אנחנו בלותי מרן טנינה ורה ז תחיל שוב מתחילת ותו רואים את זה כן כן ועל ידי זה שעוסקים מדבר אחד עם חברו להכניס בו דעת וירת שמיים להמי תלמדים קנל על ידי זה נכנסים אורות מקיפים דנו שזוכה להבין ולידע מה שלא היה מבין ידע מתחילה כי מה שאדם מבין ומשיג בשכלו זה בבחינת פנימי זה השכל נכנס לתוך שכלו אבל מה שאין יכול להיכנס לתוך שכלו דמה שאי אפשר להבין זה בחינת מקיפים זה דבר מקיף סבות שכלו ואי אפשר לו להכניסו בפנים מתוך שכנו כי אי אפשר לו להבין זאת מלחמת שבחינת מקיף אצל כן אז יש פה הסברה בהירה מה ההבדל בין פנימי ל קיף ברמת הידיעה מה ברמת הידיעה כן יכול להיות שאפשר להסביר את זה במימדים תחומים אחרים בתחומים נוספים בעולם של ידיעה פנימי זה משה מובן מקיף זה משהו לא מובן עדיין א למה אין לכם ס שווה להבה איפה יש תודה אז ה באמת זה מושג שנמצא משהו כמו חכמה חוכמה ובינה שמה מקיף ומה פנימי זה מקיף והבינה זה יה פנימי כן יכול להיות אפשר לומר שמשהו באמת בגדר א דבר שאדם יכול ככה לתת לו גבולות וכלים ויכול לתת לו גם מילים זה מבחינת פנימית משהו עוד לא בקדרים האלה ולא בכלים של ה אין לנו מערכת מושגים ביחס אליהם בשביל להבין אותם זה נקרא מקיף וכמו ש כמו שאתה אומר שזה באמת זה לא של מקיף אין שום יחס גם מה שנקרא אור מקיף גם בהשגה יש לנו יחס אליו יש לנו קשר אליו זה כמו יחס א מרפל כזה אח לא מקיף יחס לא לא ממולל כן אחרת לא ה קוראים לזה מקיף אחרת זה היה לא שייך מחבד מדברים על הרבה מקיפים יש מקיף קרוב מקיף יותר רחוק מקיף יותר רחוק מה נכון נכון נכון ל השאלה כאילו מה שאני אשיג בשלב הבא זה בחינת מקיף קרוב מה שאני אשיג עוד עוד חמישה שלבים זה מקיף רחוק מה אני אומר אוליד חל זה לא על א על דברים השגות צכיות שבן אדם מקיים מצווה והוא לא מרגיש והוא לא מבין והוא לא זה אזק להות מקיף רחו גם אם הוא לא הבין גם אם הוא לא מתי זה קרוב מתי זה רחוק אז אולי בל זה באמת יש דרגות כמה שיותר הרגשת כמה ש לא יודע כמה זה קרוב כן זה גם בשכל וגם בדברים אחרים למרות ש יש קשר מצוה לעומת לימוד תורה מצוות לעומת לימוד תורה מצוות זהור מקיף כן לימוד זהו מצוות זהור מקיף ולימוד תורה זהור פנימי אז אולי אולי אה בסדר מקום שז פה זה הפרה בכלל א כי מצוות תמיד זה השגה של משהו שהוא לא לגמרי בהבנה ולימוד תורה העיקר שלזה הבנה לימוד תורה המהות שלו זה להבין אבל אבל פה הוא הוא מחלק בתוך הלימוד תורה כן בתוך הדיבור נכון נכון לר שור בפ למוד תורה בפועל זה כשזה מובן מה שעדיין לא מובן יש לכם את זה מה שעדיין לא מובן זה אור מקיף דוגמה פשוטה לאור מקיף נושב דווקא כדי לבטא פעם שעברה הביאנו משל מנהיגה אמרנו שהנקודה שאדם מסתכל עליה זה אור פנימי כל המסביב זה קצת כמו אור מקיף כל עט שקורה משהו ואם יש שינוי אז הוא אבל הוא לא הוא לא ממוקד בזה עכשיו אם אנחנו נשים לב אז מה שאחנו ממוקדים הריה מטושטשת אבל גם גם הריה מטושטשת היא איזשהו כן איזשהו קליטה של הדברים א נביא עוד משל נגיד שאדם יושב ומעיין בספר פה בבית מדרש אז הספר היחס שלו לספר זה אור פנימי זה שהוא נמצא בבית מדרש זה אור מקיף זה גם דוגמה פשוטה כי זה מקיף כן כאילו הידיעה הזאת יכול להיות שאפילו ישכח אם למד טוב יכול להיות שישכח וא נמצא כ ה נמצא כל כך בתוך הלימוד לאשים לב איפה הוא נמצא אבל אם יצטרך להיזכר אז זה באמת מזכר כלומר יש צד שכאילו מה שמול העיניים מה שעכשיו הוא כאילו ב ככה מצויר זה הפנימי מה שנמצא ברקע זה ה מקיף לפעמים הוא לא מובן לפעמים הוא אולי בחינת המובן מאליו אדם יודע שיש לו אבא אז רוב הזמן זה אור מקיף זה נמצא אבל זה לא שכל הזמן זה נמצא במחשבה בידיעה צד שני זה לא פחות חזק את המשל הזה להגיד זה לא פחות חזק ור פנימי הוא משפיע מאוד מה שאנחנו משיגים בהשגה של מקיף זכ זה משפיע הרבה יותר מה שאנחנו משיגים בהשגה של א פנימי חושב שגם זה הזכרנו שאפשר לומר שזה כמו מודע ולא מודע הו מודע ועל מודע או פנימי והו מקיף אז מה יעשה אדם וישיג אור מקיף ירוקן את השכל שלו מהאור הפנימי כלומר יעביר אותו לאחרים כל עוד שאדם מחזיק את השכל שלו לעצמו אז זה בעצם מצד אחד נותן לו איזה השגה מצד שני זה מצמצם אותו בהשג השגה הזאת הוא לא פתוח להשגה יותר רחבה השגה מעבר להשגה הזאת ברגע שהוא מעביר את זה לאחרים זה בעצם א זה משתחרר קצת משל כמו א משתחרר מהאחיזה בהשגה הזאת ובעצם יכול להיות פתוח להשגה הרבה יותר רחבה ו מצמצם את כל ה זה גזור והדבק אבל בעצם בשכל זה התק והדבק הבנתי ולא שאני לוקח מפה ומעביר לשם וזהו עכשיו אין לי את ה את ההשגה הזו כן הציור שהוא מצייר את זה זה ציור כאילו מאוד מוחשי כשאני מלמד מישהו משהו אז אני אז אני עכשיו זה ירד ממני זהו זה ירד ממך במובן המצמצם כן מה הכוונה שזה לא אתה לא תפוס עכשיו בהשגה הזאת אתה פתוח עכשיו להשגה יותר חושב שזה גם זה גם תהליך שקורה כשאדם מלמד הרבה פעמים אז תוך כדי הוא חוזר על ה נכון תוך כדי הוא הוא מבין משהו חדש ד ביזה הזדמנות סיפרתי שהיה איזה היה איזה הרב יצחק מנדלבום פעם 17 קבוצה של אנשים היה שם אחד מלמד כנראה מה שנקרא מעולם החרדי בשב הקטנה אז הוא סיפר להם מה זה שיקוף ש שיקוף זה לחזור על מה שהשני אומר ולהיות כמה שיותר מדויק כמו שהוא אמר נחזור על זה אתה אומר שכך וכך וכך וכך טוב תרגלו את זה דווקא ביחסי אנוש אחרי שבוע שבועיים הוא חוזר ז הוא מספר לקבוצה מספר ליצחק לרב יצחק שתשמע נתת לי דרך חדשה בלימוד לפחות בהוראת הלימוד בא אליי תלמיד אמר לי יש שני תירוצים בטס ונראה שאיין הבדל בין שני התירוצים כי זה אומר ככה זה אומר ככה ואין שום הבדל בין שני התירוצים אז אומר מה בדרך כלל הייתי עושה הייתי מתחיל להסב עכשיו למדתי שאפשר לשכב אז אמרתי לו אתה אומר שיש שני רוצים בתוספות שלכאורה אין שום הבדל בין התירוצים אז התלמיד אמר רגע אני חושב שאולי יש הבדל בין התירוצים שלפי התירוץ הזה מתיישב ככה או לפי התירוץ הזה מתיישב אולי שאלה אחרת ונדחק בדוחק אחר שהתירו הראשון לא נדחק בו אז הוא אומר אתה אומר שלפי התירוץ הזה יוצא ככה לפי התירוץ השני יוצא ככה והתירוץ הראשון מרויח את זה והתירוץ השני מרוויח את זה אה ו הוא אמר אבל עדיין אין שום נפ קמין ה התלמיד כן אזו חזר על כלל זה אבל עדיין אין שום נפק התלמיד אומר עכשיו אני חושב שיש גם נפק אז כאילו קרא לתלמיד מה שכתוב כאן התלמיד היה פה אולי כמו רב כן הוא העביר בעצם את את מה שהוא אמר לרב ו מה שהרב עשה הוא פשוט לקח את זה כמעט כמו ממוחשי שם ממש לוקחים את זה אז פתאום אדם נפתח למשהו נוסף כאילו ברגע שהוא זה ממש מה שקרה לו היה היה כאילו אחוז במחשבה הזאת וחשב שאין משהו נוסף ברגע שהוא שיתף אותה העביר אותה למישהו והשותפות הייתה אמיתית זה מה שוא עושה אני חושב העבודה שלוא גם שיקף אז הוא נפתח למחשבות חדשות אני אומר זה קורה אפילו בעולם השכל שברגע שאדם מדבר על הדברים הוא יש לו כבר איזה פרספקטיבה יותר רחבה ם אב אני חושב שרבי נחמן מתכוון פה לא רק לעבודת השכל אלא גם לעבודת המידות שכשאדם יש לו איזה שכל יש לו גם איזשהו תחושה של גאווה כאילו מרוכז בזה לא לא גאוה במובן הצר של המילה ה כאילו תפוס בזה הוא לא רואה שיש משהו אחר ברגע שהוא מתחלק בשכל ע מישהו אחר אז הוא כבר לא מחזיק את השכל לעצמו הוא לא כאילו תחושת היה שלו קשורה למה שהוא יודע כי אם תחושת האש קשורה למה שאני יודע למה שאני אגיד את זה למישהו אחר אשמור את זה לעצמי ברגע שאני נותן את זה למישהו אחר אז אני לא כל ה ערך שלי כרגע קשור לידיעה הזאת אז אני פתוח לידיעות חדשות זה זה מובן מה אתה אומר יש בזה אני אומר המשל המוחשי לכאורה מבטא גם גם בצד הלימודי המתודה וגם בצד הנפשי משהו מאוד עמוק וזה צא שרב נחמן שתמיד למד אותנו שצריך לזרוק את השכל אז אז בדרך כלל דבר גדול כן שאדם לזרוק את השכר הנה עכשיו יש דרך אחרת בדיוק אני אומר זה דרך מאוד מתיישבת כ ב לזרוק את השכל זה כאילו לא יודע מה לעשות מעשים של שטות של שגאון א יש כל מיני דרכים זה דרך חריפה לדעת שאני לא יודע כלום רבי נחמן ככ היה אומר אבל הוא אומר יש דרך פשוטה לעשות את זה פשוט להעביר אותו למישהו אחר שזה בעצמו כבר לא כאילו רבי נחמן לא התכוון לזרוק את השכל זה שאתה כמה ש אומר תשכח מה שלמדת שזה לא יתפוס אותך אזה זה כמו שהסברת זורק תשאיר את זה רגע בצד צ החוצה כן תסתכל רגע כ כ כמו בשיקוף שזה שחרר אותו ונסתכל על זה מבחוץ לא הה הכוונה לזרוק לזרוק סכל לקחת אותו פרספקטיבה ראיתי שרבי הרב בנדר הרב לוי יצחק בנדר יש שיחות שלו אז באמת יש הוצעה חדשה ש השיחות שלו ש נבך רכו אותם לא יודע למה חטו בחט הזה שערכו אותם יש ספרים מש שלו שניים אני לא יודע אם יש אותם היום גם לא אחו וגם יש את המקור ביידיש לפעמים הייתי משתדל לנסות לקרוא את המקור ולהבין אז הוא אומר מה זה שרבי זייר היתנה לשכוח כל תלמודה של בבל לפני שעלה לארץ ישראל אמר זה פשוט שהוא לא שכח את כל ההלכות שלמד בבבל כתוב שמה שהוא היה אצל רב יהודה וא היה משתמ את מנד רב יהודה שהיה באי למס להרד ישראל אבל לפני ני שהוא רצה ל רצה להעלות לארץ ישראל הוא לא לא רצה לפספס לשמוע עוד הלכה אחת מרב יודה ואז הלך הלך מהחלון כן כדי שהוא לא יראה אותו ויבין שהוא רוצה ללכת ויאסור עליו ז אולי לא יוכל לשרב לפחות בפני רבו מה זה שמה אני חשב על אחת מלחות בית המרחץ דברים של קודש אסור לאומרם אפילו בלשון חול דברים של חול מותר לאומרם אפילו בלשון קודש שמת משו דרה שזה קשור לעלייה שלו לארץ ישראל הוא אמר אם לא באתי לשמוע אל ה דבר זה די עכשיו מאיפה אנחנו יודעים את ההלכה הזאת לכאורה רבי זרה סיפר לנו אבל אם הוא התענה אז איך הוא סיפר זה פשוט שהוא לא התענה לשכוח במובן ה זה מה שהוא אומר שמה שהוא לא הוא לא שכח במובן הזה אבל הוא כאילו לא כאילו יצא מהמדרגה הזאת כן ה היה יכול להיות פתוח למדרגה חדשה זה הה מ התעניות שהוא עשה היה פתוח למדרגה חדשה אז כל אדם שמעביר את השכל שלו ל תלמיד אפילו לחבר זה כבר פותח אותו לקומה חדשה של של השגה שכלית לאלא זה מה שדיברנו שבוע שעבר על ה איך לעשות את האורות מקיפים לאו פנימי שבהמשך הוא יגיד שלפעמים יש מצב פש צריך להשאיר את האור מקיף כ מקיף שזה לא טוב להפוך אותו לאור פנימי יש דברים צריך לאשור אותם ב באופן הבלתי ידוע ויש כמה בחינות במקיפים כי מה שמקיף לזה הוא בחינת פנימי אצל חברו שהוא במדרגה למעלה ממנו וכ למעלה למעלה כלומר יש אדם שהוא משיג משהו ן אדם שהוא במדרגה יותר נמוכה ההשגה הזאתי אור מקיף כן אם אנחנו קוראים את האטומים למשל ורים ותומים כן החו של משפט אז אתה רואה שהוא כותב את זה אז הוא כנראה מבין מה שהוא כותב אתה קורא את זה אפשר בעזרת השם התייגע להבין לפחות בשלב מסוים אתה אומר אתה מרגיש שיש פה איזה ספחות עמוקות אבל לא בדיוק מבין מה מה זה צריך להחזיק ראש על ידי שמדבר אחד עם חברו ביראת שמיים מכניס בו דעתו על ידי זה נכנס מקיף שלו לפנים כן לכן אז כן אז כל הוא זוכה למקיף חדש שמקיף חדש נהפך לפנימי וכן למעלה מעלה שכל אחד לפי בחינתו מדרגתו נכנס מקיף שלו לפנים על ידי שמדבר עם חברו ותלמידו הוא מכניס בו דעתו קנ וזהו כי קרוב אליך הדבר מאוד לפיך ובך לעשותו קרוב אליך הדבר מאוד היינו לקרב אליך הדבר שהוא בבחינת מאוד בבחינת מקיפים שהם נלוים ורחוקים מאוד מן האדם מקרבם אליך לכניסה בפנים זה תלוי בפיך ובלבבך לעשותו בפיך ובלבבך א זה בחינת פי ידבר חוכמות גות לבי תבונות הינו שיגלה חוכמתו תבונתו לתלמידיו נל וזהו לעשותו בחינת כאילו עשו נל ע ידי זה יוכל להכניס לקרב המקיפים שהם בבחינת מאוד להכניסם לפנים כן שומעים פשט פשט ממש פשט כי קרוב אליך הדבר מאוד הדבר מאוד מאוד זה אורות מקיפים שגם בחבד אומרים בכל לבבך בכל נפשך בכל מועדיך כול לבבך זה אמת לכאורה מדרגה של הלב של האדם כול נפש זה מסירות נפש כל ודך יותר ממסירות נפש למה כי אדם שמקריב את החיים שלו אז מה הוא ויתר על החיים שלו אדם שמקריב את הכסף שלו ויתר גם על הירושה לבנים נו יש משהו יש מיש ממונו חביב עליו יותר מגופו הכוונה הכוונה לזה שהממון זה משהו לדורות כתוב ש ש אתם יודעים איך אפשר לקיים בכל מעודך הנה היום הרב נחמן נתן לנו עצה פשוט אך לזרוק את השכל נכון נורא קשה לזרוק את השכל לזרוק את השכל פתאום לא לחשוב לא זה צה מאוד פשוטה פשוט ללמד ללמוד עם חברותה אז זה שצריך לקיים בכל מעודך עצה פשוטה כי כתוב במשנה גזל ועריות שנפשו של אדם מחמדת מתוע להם הלחת כמה וכמה שיזכה לדורו לדורות לדורי דורות שכלבו א חושב מה מהם שזה שם המשנה מה עם שככה שאדם בסך הכל מקיים אותה כאילו בסך דעת י ש מקבל על השכר גזל ועריות אז יש פסקה בורות הקודש שהרב אומר מה זה לדורי דורות אומר גזל ועריות זה משהו שקשור למעבר לחיים של האדם עצמו כאילו אדם רוצה לחיות אבל יש דברים שאפילו כמעט יותר חזקים מהרצון לחיות זה הדאגה על הדורות הבאים שזה משהו גם באמת גבוה אבל זה גם נמצא באינסטינקט מאוד גבוה מאוד פנימי מאוד חזק גזל ועריות גזל זה הממון שכמו שאמרנו הממון הולך לירושה הולך לדורות אני זה נראה כאילו מופרח אבל וודאי זה ודאי לכול בגיל מסוים אבל יש אנשים גם בגיל צעיר שאתה רואה שהכסף חשוב להם לא פחות מהחיים אז לא ק שם טיפשים יש בזה באמת משהו עמוק יש כ קליפות לא אמרנו זה שיש בזה קליפות זה זה לא סותר את זה שזה כוח מאוד עמוק כן גם אהבת החיים היא דבר גדול וש זה גם יכולות להות קליפות כן רבי נחמן סיפר סיפור על מדינה של ממון שזה האלוהות שם מאוד חזק לפעמים גם במובן האמיתי שאדם נורא נורא חשוב לו שיהיה לו ירושה משקיע בזה ה חיין בדוסה הישיר כף חרובים אחנו אומרים אם היינו היום מקבלים כו חרובים רמח בס יפים את זה בן האלונים ה מעבירים את זה כמו דולר של הרבי עד עד שכל עם ישראל ה מחזיק את זה פעם אחת טוב אז וכתוב שם גם עריות אז אומר הרב גם כן כי גם הריות זה הדורות הבאים זה הדורות הבאים זה לא רק החיים מה יש ביצר הריות שהוא כל כך חזק כי זה זה התרחבות מעבר לחיים של האדם זה התרחבות לדור הבא אז שוב זה יכול להיות בקליפה יכול להיות בקדושה אבל זה באמת כוח חיים מאוד גדול אז מי שרוצה לקיים בכל מעודך יש לו דרך כאילו לא בשמיים זה אגב הפסוק הזה כן בשמיים כי קרוב אליך הדבר מאוד אפשר לקיים בכל מעודך על ידי זה שאפשר ל לעמוד בניסיונות ממון אולי זה קצת פחות שכח בישיבה אב ג ודאי בחיים בעולם החכ ודאי שיש אותו ניסיון לא פחות לפעמים מזה תכף נחזור לזה רקמ ש רוב האנשים יותר קשה לוותר על פרנסה מאשר לוותר על החיים אם זה עמוד אחד מול אחד אז אדם מיותר על הפרנסה ויודע בחיים אבל אם מדובר על לקחת סיכונים על החיים למד לקחת סיכונים על הפרנסה הרבה אנשים ידירו לקחת סיכונים על החיים לא על הפרנסה זה כתוב בפסוק ואליו הוא נוסא את נפשו נכון שאדם משי להתפרנס מסכן את החיים אז אם אדם עומד שמה בניסיונות דבר גדול מאוד דבר שהוא ודאי מצוי לכל אדם זה הנושא השני שמוזכר שם האריות זה היה בכל מעודך אז כל זה רק הבינו הבאנו כדי להרחיב את הרעיון הזה שהמילה מאוד זה משהו שהוא מעבר לחיים שלנו מעבר לכלים שלנו זה מעבר לפנימי זה אור מקיף זה המושג ש מאוד בכל מאודך זה יש המון דרשות על זה ש בכל מעודך הוא הכי הכי רחב אז איך מקרבים את המאוד איך אני אזכה שהמאה מקיפין יהיה קרוב אליי על ידי בפיך כל לעשות אותו על ידי זה שאנחנו נדבר ונלמד אחרים זה בפיך ובב לבך ולעשותו זה כל המלמד בין חברות תורה כאילו אסו אז שאדם על ידי פיבו לבבו מרור שצריך לא רק פה אלא גם לב עושה מישהו אחר וזה כמו שאמרנו זה שייך לכל אדם אז הוא זוכה שהדבר המאוד התקרב אליו ם קרצ מד פשוטו שגם דברים שנראים בשמיים יכולים להיות קרובים שיש דרך מאוד פשוטה להגיע לדברים שנראים רחוקים כי קרוב אליך דבר מאוד פך לאבכ לעשותו קרבם אליך להכניסם בפנים זה תלוי בפיך ולבך לעשותו בפיך ובלבבך זה בחינת פי דבר חוכמות והגות ליבי תבונות זהו דרש הראשי תיבות של הפסוק הזה הוא הזכיר את זה למעלה ראשי תיבות חליפות שאדם משאיר חליפות אחריו שזה בן ותלמיד ככה דרשו חזל אחד אמר בן אחד אמר תלמיד מה זה חליפות זה שאדם יהיה מישהו שיחליף אותו מה אדם יותר רוצה שמישהו יחליף אותו בעולם שמישהו ישאר אחריו בעולם אזה בן ותלמיד וזה פי ידבר חוכמות והגות לבי תבונות שזה ראשי טובות חליפות הנו ש איך עושים את זה על ידי זה שמדברים חוכמות וגות לי בתמונות אז יש לאדם החלפה הנו שיגלה חוכמתו תבונתו לתלמידיו כנה וזהו לעשותו בחינת כאילו השאו הנל ועל ידי זה אוכל להכניס ו לקרב המקיפים שהם בחינת מאוד ולהכניסה פנים כנה אז ככל שאדם מלמד הוא יותר מתרחב רות המקיפים שלו ם השגה יותר גדולה וכמו שאמרנו אם אם באמת המשמעות היא שככל שאדם מעביר את השכל אז הוא יותר ויותר מתפשט באישיות שלו הוא לא מצטמצם רק במקום הצר אלא מתרחב מעבר לגבולות הנוכחים של האישיות וככה הוא זוכה להורות מקיפים אז ככל שמתעלה מדרגה לדרגה ככה התרחבות הזאת יותר גדולה ולמעלה מן הכל הם המקיפים העליונים של חכם דור שהוא הרבי שבדור שעל ידי שזה הרבי והחכם שבדור עוסק לדבר עם תלמידיו מכניס בהם דעתו על ידי זה נכנסים המקיפים שלו לפנים מה זה המקיפים שלו מקיפים שלו הם מבחינת אריכות ימים ושנים המקיפים שלו הם בבחינת עולם הבא שהוא יום שכולו ארוך ומה החכם שבדור מי זה התלמידים שלו לכאורה כל עם ישראל אז יוצא שמקיפים שלו כאילו ההתרחבות שלו בזכות זה שהוא מלמן זה הכי הכי רחב כאילו הנשמה שלו מתרחבת לא נשמה שכוללת את כל ישראל אז הוא זוכה נורות מקיפים גבוהים מאוד ובעצם החכם שבל כביכול כמעט אין שום צמצום אין שום גבול אין שום דבר ש סוגר את ה מדרגת השגה שלו נשמה כללית אם שמעתם השבוע ש ביום שני סיפרתי על חלק מהשיחה אני חכו יש לי חלק נוסף שפעם היינו אצל הרב יצחק השם יעריך ימיו אמרו עכשיו מלול לו 70 אז הוא אמר שהרבי הרבי תמיד הנשא של הדור יש לו שלוש בחינות יש לו נשמה מאצילות נשמה כללית ונשמה חדשה נשמה חדשה שזה לא גלגול שזה משהו מקורי הוא לא בא עם איזשהו ככ צורך לתקן להשלים דברים אלא פה חדשה לגמרי נשמה מאצילות זה עולם האצילות זה עולם שכולו טוב נכון כך כתוב לא הגור רע אצל הקדוש ברוך הוא אין רע זה שוב של המדרגה של הצדיקים כמו שכתוב בתניה ש ש לא כמו ביוני שכל נלחם עם הרע אלא הוא כולו רוצה טוב אז זה נשמה מאצילות נשמה כללית שהנשמה שלו היא כללות נשמות ישראל לכן הוא גם נשיא הדור שהוא ידע ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד קולל את כל הנשמות וזה שהוא נשמה מאצילות זה אומר שיש לו כמו שאמרנו רק רצון לטוב ואז שא נו אם הרבי היה נשמה מאצילות כלומר אם היה צדיק ולא בינוני אז אז הוא ענה לנו שכשהיה את המאבק על הספרים אז הוא אמר אז הרבי אמר שהיה לו קצת התפילות זה היה ההקשר של הספר אבל בכל אופן אז רואים יש את הקשר בין נשמה הכללית זה החכם של הדור שהוא הרבי של הדור שהוא כולל את כל הדור ולבין שמקיפים שלו בבחינת עולם הבא ד הנשמה מאצילות זה עולם שכולו ארוך עולם הזה הוא עולם קצר יש בו צמצום אבל מישהו מדויה כזאת אז הוא אין שם שום צמצום והוא נמצא בערכות ברכות ימים ושנים כל רגע שהוא חי הוא חי את כל ה את כל הזמן שבעולם וגם מ ש אולי מעבר לעולם יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חי עולם הבא אחד המשמעויות זה יותר מכל אבל זה ודאי כמו חי עולם הבא רוצה שכל זמן שאדם עושה בתשובה או מעשים טובים ובמיוחד אם הוא עושה את זה באמת הוא בתוך זה אז הוא נמצא באותו זמן בעולם הבא כאילו זה קשה להבין את זה אבל כאילו שאדם חי ברגע אחד תחשבו אדם בשעה מסוימת ח את כל ההיסטוריה את כל מה שהיה וככה כל דקה שלו כאילו כולל את כל ההיסטוריה וזה יותר מכל ההיסטוריה זה כאילו גם ההיסטוריה של העולמות שאנחנו עוד לא מכירים זה זה הרכות ימים איכותית כאילו מה שורים על יש דרשה כזאת על אברהם זקן בב ימים פרשה הקודמת שכל הימים איתו ן שכל רגע הוא יש לו אז המקיפים של בחינת עולם הבא שהוא יום שכולו ארוך כי שם הוא למעלה מהזמן כי כל הזמן שכל העולם הזה כולו מה שהיה ומה שיהיה הוא כולו עין ואפס נגד יום אחד ואפילו נגד רגע אחד של העולם הבא שהוא יום שכולו ארוך ושם אין שום זמן כוא בחינת למעלה מהזמן אז איך איך עושים שם שבת הי אין שם זמנים רק סדר הזמנים שיש שם בבחינת השגות של המקיפים שיש מקיפים שהם בבחינת ימים יש מקיפים שהם בבחינת שנים כאילו מה השינוי שיש שמה בעולם העליון זה השגות חדשות השגות חדשות זה השינוי זמן שיש שמה אז יש ימים ישנים מבחינת תקופות הימים תקופות השנים ואלו המקיפים שיש שם מבחינת סדר הזמנים שם וגות מקיפים הללו זה עיקר התענוג ועשו של עולם הבא שרים מי שזוכה להשיגם וזה מבחינת התכלית הידיעה כתכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות ילא מקופים שמבחינת ששו עולם הבא זה מבחינת מה רב טובך אשר צפנת לירך כם רב טוב צפון ומון וסתום מעין כל כן זה מקיף שהוא סתום זמון ז מה רב תופח מה דיק כן בחינת מה בחינת מה חמית מה פשפשת בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדה כחמה נכון זה באמת מה שאמר מקודם שזה מדרגה של חוכמה זה מבחינת שפע הכתר כ הכתר הוא בבחינת מקיף כמו שכתוב כתרו את בנימין למה ח הידיעה כילו למה זה שלא נדע אז מהאמת הראיון שתחליט הידיעה שנדע שלא נדע זה משה שאתה משיג מה ה שלא נדע שזה שלא ישר מצומצם כאילו קודם כל הידיעה הרגילה זה אות ה פני מה שלעתיד סג שלפים זה התת הידיעה בעצם כל ההורדה שלם פניים כן זה כן נדע אז הלא נדע זה תכלית הידיעה זה רק סיף להגיד מה מה שמעת דיה כל ידיה ש מקבל בשביל להגיע ל שלא דע כן כן חושב שאני אומר עכשיו קרוב בעוד ניסוח שתחליט הידיעה שלא נדע בפשט הנמוך של זה זה סתם ענבה שאדם יודע שהוא לא יודע את הכל זה גם אמת דבר מאוד גדול זה שהוא מבין שהוא לא יודע את הכל אבל זה פשט כאילו שלילי דרך השלילה שלא מה שאתה יודע זה העיקר אלא שאתה מבין שאתה לא יודע במת תנאי הכי בסיסי להתקדמות ההבנה הזאת אבל יותר עמוק זה שאני משיג את הלא ידוע נדע את הלא ידוע מה זה נדע את הלא ידוע זה כאילו סוג אחר של ידיעה זה לא שאדם יודע את מה שניתן לתפוס במילים ב בציור מסוים אולי אפילו בתמונה מוחשית אלא שהוא משיג משהו שהוא מעבר יש לו איזה יחס למשהו שמעבר זה לכאורה אורות המקיפים אז נכון באמת שכאילו עיקר הטעם זה ברגע המעבר חושב שזה כמו שאתם אומרים שעיקר הטעם זה שהוא הרגע שהוא נפתח מהשג אחת להשגה יותר גבוהה זה התענוג אחרי שהשגת הגבוהה שוב נתה השגה בפנים זה כבר לא ה עניין נכון נכון זה מה שאמרתם כתוב גם אדמור הזקן שמה שקר התמ זה להמשיך מלמעלה מהשכל סל עצמו לכן אדם יכול לציפ למישהו משהו שהוא מאוד מתפעל ממנו ושני לא תפעל למה כ אני מתפעל מזה משיך רתי את זה ממקום אה אחרי זה כי אצלו הוא לא נמצא במקום הזה של הש אפ שזה חדשן אצלו זה צ חכמה כילו כבר רק בהשגה כן יפה טוב זה התענוג של עולם הבא וזה הדרך להשיג איכות חיים אריכות חיים כתוב תתנו חיים ארוכים אז רק שהייתי פעם אחת רב צבי הסביר לי מה הפשט שזה לא ארוכים אלא ארו מלשון ארוחה המרפה זה מה שמבקשים בתפילת החודש השבת בעצם שבת מברכים תתן לנו חיים ארוכים אז אפשר להגיד ש שאולי פשט ארוכים מלשון רפואה אבל עדיין זה נשמע כמו ארוך כאילו חיים איכותיים מה זה איכותיים שזמן איכות שכל רגע הוא משווה את כל העולם הבא וזה ודאי דבר שתלוי בבן אדם יש דברים שלא תלויים אדם לא יכול להשפיע באופן ודאי כול בגר כן א ישפיע על אורך החיים שלו א חיה ב בבריאות ב שמירה ראוייה על החיים כן אפשר אבל זה לא לא לגמרי ביד האדם כידוע אבל זה כן ביד האדם טוב שנספה