הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - ט"ז טבת

טוב אז אנחנו בתורן נומד א דבר על הפסוק השם אלוקי גדלתו מאוד עוד והדר לבשת הסלמה בהקשר הזה הוא הזכיר שצריך לזכור עולם הבא בכל יום מיד כשקמים בבוקר להיזכר בעולם הבא וגם בתוך העולם הזה לראות את העולם הבא לראות איך שכל מה שיש בעולם הזה זה רמזים רמזים למה שהקדוש ברוך הוא רומז לאדם כל מה שעובר על האדם כל מה שקורה לו כל מה שהוא פוגש כל זה בעצם דברים שהקדוש ברוך הוא זימל לו כדי ש בהם הוא ימצא איך לעבוד את השם בהם הוא ימצא איך להגיע להשגת השם ו אמר רב נחמן שבכל אופן לא צריך גם אם אדם מסוגל להבין בענייני הרמזים של העולם הזה שלא יעליק בהם יותר מדי אלא צריך מידת ההסתפקות שיקח רק מה ש הכרחי כלומר אם אדם נמצא בעולם הזה את כל ה רמזים אז הוא ירצה להתעסק כל הזמן בן העולם הזה זה גם תתי שזה יותר מרתק גם כיוון ש זה מן חידה כזאת שכל הזמן צריך לפתור אותה זה כמו חלום שפ דיברנו קצת כמו חלום שחלום זה מאוד מעניין לשמוע חלום ולפתור אותו ומר זה כשהדברים מפורשים זה קצת פחות מענין סיפורים מעשיות של רב נחמן חלק מה שמושך בזה גם יש פה איזה חידה שאתה מנסה לעמוד עליהם אם הדברים מפורשים אז הם כאילו קצת פחות מעניינים באמת לכן התורה השתמשה הרבה במשל גם בסיבה הזאת שאדם כאילו יה לו גם את התענוג הזה של הצורך לחסוף לגלות כמובן שפה יש טעות שחושבים שרק בסיפורים מעשיות יש חידות ניח כמובן גם כותב מרן יש אחידות שצרך לפענח ואז הוא אומר אחרי הסוגריים קראנו אותם והסתפקות זה אנחנו בדף סא נכון גם אצלכם אותו דבר הקוד דף סא בעמודה השמאלית והסתפקות בחינת ותו כסל סלמה היינו בחינת אור מלא כרשעים שאין להם הסתפקות בבחינת ובטן רשעים תחסר אצלם מאורות חסר במקום וים מאורות יש אצלהם מאורות בלי וב זה כמו מהרה מבחינת מירת השם זהת רשע הופכים את האור רירות באמת ארור זה אחדש זה הרבה אור אני חושב שפעם הרב יהושע דרס את זה בפור רורמן כל כך הרבה אור שבעולם הזה זה נראה כמו חושך אבל זה ככה אפשר להבין את זה אולי במצב של פורים אבל הכוונה שיש ור כזה גדול שבלי כלים בלי בכלל כבוד לכלים אז ממילא האור הזה נהפך רירות ה עדין מנסה לקחת את האור בלי באמת לתת לו כלים אז האור נהפך לרועץ דור המבול זה מה שהיה שיה ששפע גדול ואם לא ידו לעשות לו כלים זה נפך לשר ו א צדיקים שיש להם הסתפקות בחינת צדיק אוכל סוב על נפשו אצלהם הוא אור מלא מבחינת ויר אלוקים את האור כי טוב אין טוב אלא הצדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב אפילו מזה ההסתפקות גופי צריך להפריש ממנו צדקה וזה בחינת נוטה שמיים כרייה כי עוון הברית כי עוון הברית שהוא בחינת ני תחת היריעה והעריה משפיעה על ארון הברית וזה בחינת צדקה פירוש כי על ידי הצדקה שמשפיע נותן למקבל על ידי זה נעשה איחוד צדיק בית כנסת ישראל שבחינת צדיק משפיע לכנסת ישראל שזה בחינת השפעת הריה לארון הברית בחינת ותי שמיים כריה וקנ כלומר אפילו מה שיש לו שהפריש מזה לצדקה יש סיפור ידוע רבי עקיבא שהוא שלם נורא מעט הבטיח לאשתו לרחל ירושלים של זהב כנו פעם ש דרשנים דרשנים יש רמזים בספרים הקדושים שרבי עקיבא זה כמו יעקב ורחל כמו רחל כאילו שזה חזרה של הבחינה הזאת בכל אופן כתוב גם היה רואה אז כתוב ש א בקושי היה להם היה להם רק קש לישון על הוא נפתח לירושלים של זהב שם בהתחלה הרי הוא הדיר אותם מכל נכסיו נכון כל בסב לא היה להם כלום אז נכון יש סיפור שבא אליהם אני לבקש קש אז הם הבינו שיחסית יש להם יש להם אז יכול להיות שו מקה דבר שכשאדם נותן אז הוא הוא מתייחס אחרת למה שיש לו כן גם באופן ה מידותי שכשאדם מרגיש כל הזמן שחסר לו ו רוצה עוד אז המ מרגיש שחסר לו אם מרגיש שהוא יכול גם לתת אז הוא זה גוף ה מחזק את התחושה של א שמח בחלקו של שמחה וחלקו באמת ציד להוסיף הסברה על מה שהוא אומר פה ההסתפקות כי באמת זה נראה שפה זה מידה משובחת מאוד מידת ההסתפקות ההסתפקות במועט ש לא זוכר אמרנו אב אמרנו אשר לחזור על זה שהרבה פעמים כשאדם רוצה שיהיה לו תענוג שיהיה לו נחת אז הוא מחפש דברים בריבוי מחפש דברים מלאכותיים אם שנגיד היה עכשיו חנוכה זה חופשת חנוכה צריך לתת לילדים איזה משהו שיהיה להם כיף אז א בפרסומם יש פסטיגל עשו עשו גם דברים שהם הםג יותר על פי הלכה כל מיני פסטיבלים כאלה של כל מיני מופעות כל מיני זה ו בכלל במציאות שלנו אנחנו אולי לא פה בתוך ה חל הקודש הזה בפנים אבל מסביב חברת שפע אז תמיד כאילו כדי לתת א קרוב משפחה שזה היה פשוט נגיד ש לתת לילד טיול בארצות הברית לפני הצבא זה כאילו כמה חודשים זה ברור ש שאי אפשר לוותר על זה אחר כך הוא חזר קצת פחות מוטיבציה אבל הצטערו הורים אבל כאילו וכאילו מנסים להביא הרבה דברים אני חושב ש הרבה מאוד אנשים שיש להם הרבה יחסית שם נמצאים מנסים להניח את ה את ילדיהם לתת להם מכשירים משוכללים לתת להם כל מיני מרחב לתת להם א חדר לבד שני חדרים לבד כל מיני דברים תמיד שומע את זה לפעמים ככה על הדרך ו זה כאילו אפל הרבה פעמים שזה לא לא גורם זה לא עושה אותם לא אומר שלא שמחים אם הם שמחים זה גם איך להגיד זה לא בגלל זה דווקא אפשר גם לשמוח בשפע אבל לכאורה לא זאת הסיבה של השמחה ומסתבר זה נגד ניסיון ככה גם בקטן כיל גם אם אותה שאלה הא מול הילדים שבעצם אין אצלהם נפק מינה עצומה בין אם תביא להם משהו שהוא שווה לא יודע כך וכך לבין תביא משהו ש שווה רק אחוז מזה כי היכולת להנות אפשר להנות גם הדברים הכי פשוטים הסיפור מפורסם על איזה חכם שקורא לו דיוגנס שאלכסנדר מוקדון שמע עליו ז הוא בא סיפור שהוא חכם מסתפק הגר באיזה חבית מה מה זה ספר אתזה כן הזכרנו את זה שבוע שעבר אז הוא אמר שיזוז מהשמש נכון שו מה הוא רוצה אנחנו נבקש את כל העולם כצו ה בריה כזאת אמר לו שיזוז מהשמש כומר אדם שמסוגל ליהנות מהשמש הוא מסוגל ליהנות מ מבוקר מ מציוד של ציפורים כן מ מאיזשהו פרח שפורח מעץ שמלוב זה יש תמיד איך אמרו בתהילים ודרשו על זה מנשימה אפילו כל הנשמה תעל אליה הללויה דווקא מי שלא רוצה הרבה אז ה מצליח לענות דוקא מהדברים הכיפ ט של החיים דברים הכי פשוטים פתאום מתברר שיש בהם אפילו משהו אינסופי יש פה איזה מין פרדוקס שדווקא כשאתה מוכן להסתפק במועט אתה לא באמת קצת נסינו להסביר שבוע שעבר אתה לא באמת מצטמצם אתה באמת ככה נפתח לאינסוף אם אתה רוצה עוד ועוד בכמויות של העולם החיצוני ופה פה העומק שבתורה הזאת שאפילו מחפש את זה לפגוש את הקדוש ברוך הוא דרך זה כאילו רוצה ככה עוד ועוד רמזים כאילו באיזה לעט כזה אז אתה רוצה עוד מאוד בכמות אז בעצם אתה בכלל דווקא נשאר בתוך עולם הגבולות אבל אם אתה אפילו בקצת מוצא טעם אז אתה פוגש בכל דבר את הקדוש ברוך הוא ואפילו הדברים הכי פשוטים הם בעצם משמחים חושב שסימן לבריאות זה שאדם מסוגל לשמוח בכל דבר ובעיקר יכול להיות ש אפיל עוד יותר יקל לו לשמוח בדברים הפשוטים שאולי הת לסמוך גם דברים לא פשוטים כן כי גם בהם צריך לסמוך אש הרב לצל אומר בורא מורה האש אז על מה אנחנו חים בורא מורה האש לא על מה שנוצר בטבע אל מה שאדם עושה ביחד עם הטבע וזה כל הדברים שאדם ממציא מתוך שהוא נפגש עם הטבע עם כוחות הטבע חוכמת הטבע והוא מפתח זה גם חלק משכחת השם אז ה אומר לפי זה כשאדם רואה נגיד מחשב משוכלל יצא בזה צריך להגיד מה רבו מעשיך השם שנתן חוכמה לאדם להמציא דברים כאלה זה זה יותר קשה קצת עכשיו להגיד את זה על מכונה מאשר על עץ או על ים או על איזה מעיין כן אבל כנראה שיש קצת שזה אפילו גדלות אבל גם שמה זה מידת ההסתפקות כלומר אם אדם תפעל רק עם משהו אכי אכי אז הוא פספס אז הוא באמת לא יודע להתפעל אם הוא ידע להתפעל גם הדבר הכי פשוט הוא יכל להתפעל גם מהדבר שהוא יותר אבל הוא התפעל כאילו מהדבר הבסיסי הזה שיש פה איזה חוכמה יש פה איזה יכולת שכלול יש פה דפקא כשאתה הולך לדברים במובן הכי יסודי שלהם אפשר להעריך א כל דבר ודבר בכל שכן אפשר להעריך את האדם כמו שסיפרנו זה אני כבר נראלי כבר לא היה שבוע שעבר על ברנר זה הר ברנר דודי סיפר על ברנר שהוא פעם הלך וראה את השקיעה בכנרת עם הבת שלו הם מאוד התפעלו מהשקיעה בכנרת בכלל כולנו מתפעלים מזה בכלל זה הה כל המפגש עם ארץ שלנו עם הנופים היפים שלה וזה ככה התרגשות של את העניין הזה אז הוא אמר לה את רואה שם באופק רואים איזה נקודה שחורה את נרה איזה אדם אבל שבאופן בגלל שהשמש כנראה מהצד השני אז הוא נראה רק צל כזה אמ זה יותר יפה מכל המר ה ק בדרך כלל חריף כש ביחס למה שבני אדם אומרים חושבים או עושים אבל במובן העקרוני לפחות כן אז וזה מה שרבי נתן אומר שזה ממילא יכול גם להיות גם ב גם במצבים משתנים דווקא אם אדם יש לו מסגל לעצמו זה עבודה שלמה שזה מי שהיה בסדנה של הרב ישוע מתחבר קצת אולי זה מה שנקרא מצוי כלומר זה עבודה שלמה להצליח להעריך כל פעם את מה שיש את מה שהקדוש ברוך הוא מפגיש לפנינו אז אז ממלא הוא יכול גם לקבל את זה גם כש המצבים לא רק כמו שתיארנו עכשיו דברים אולי שהם פשוטים אבל באופן בסיסי יפים אלא גם דברים שהם כל מיני מאורעות שמשתנים על האדם כל פעם בא לו משהו חדש אז גם פה צריך מידת ההסתפקות כי מה זה לא מידת ההסתפקות אומר אם יהיה לי זה וזה וזה אני מרוצה כמו שאדם רוצה הרבה ולא לא מסוגל להנות מהמעט אז גם אדם רוצה משהו אחר חבל שעכשיו זה קרה הייתי רוצה משהו אחר הייתי רוצה שהמורות יתגלגלו אחרת ממדת ההסתפקות זה כל פעם למצוא טעם ממה שמופיע לפניה טעם וגם הזדמנות לעשות כן לא סתם שאדם רק אולי במקום כזה מערכת מה שיש ולא זז אלא מתוך מה שיש הוא פוגש את הקדוש ברוך הוא וזה עושה לו אפילו חשק חשק לעשות חשק לעשות אז זה זה מה שהוא משבח פה את מידת ההסתפקות כנראה באמת שהיא קשורה מאוד מאוד ליכולת לתת מה שהוא כותב פה בסוף הדברים ון העם שאין להם זה השכל להעמיק בכל זה להבין הרמזים נל נעשה אצלם כל זה ממילא על ידי שינה וציצית ותפילין ותורה ותפילה ומסע ומתן כלומר איך התורה דאגה למון העם שהם לא יכולים אולי לחשבן את כל זה בעיקר כנראה את הנושא של הרמזים לזכור עולם הבא אולי באופן כללי זה יותר קל אבל למצור רמזים כל מה שקורה בעולם הזה זה יותר קשה בשביל זה גדלות מבת גדול אמונה גדולה אבל גם הם מקבלים את הדבר הזה דרך התורה חושב שהכוונה דווקא המשפט הביטוי הראשון פה אבל הרבה הרבה מהדברים פה זה וודאי מצוות ממש או לפחות לנהוג על פי ההלכה ממון העם כשההוא נוהג על פי ההלכה אז הוא זוכה שממילא קורים הדברים האלה או אז הוא אומר שינה כי השינה הבחינת לידבק מחשבתי בעלמה דתי בכלליות כנה בחינת השם אלוקי על כבישת השינה הנשמה עולה לעלמה דעת כלומר גם אם אדם לא חושב בזה אבל זה קורה ממילא פעם שמעתי זמנו רב יהושע צוקר ש הסביר שמה ש קורה בשינה הוא קצת קשר את זה לחקירות מדעיות בתחום הזה ש היום דבר מפורסם שהמדים גילו עשו מחקר על השינה שהשינה הכי טובה זה דווקא השינה שיש בחלון שהם ניסו עשו ניסיונות לסטודנטים ועשו ש שהם לא יחלמו הם ישנו הרבה אבל דווקא בחלום התחילו להם אז הם היו מאוד עייפים אחרי זה אז כאילו רואים שהשינה הייא לא כי פשוטה שחושבים שמה שיש בשינה זה הפסקת הפעילות לכן יש מנוחה כי לפחות מבחינה נפשית יש אפילו יתר פעילות חלומות כל מי שמכיר או זוכר חלומות הם הרבה פעמים מאוד צבעוניים מאוד מלאי התרחשויות כן א זה נכון שזה אולי סוג אחר של פעילות שזה יש איזה השקטה דווקא מסמ בפעילות מוחית הרגילה אבל ואז היא מאפשרת דווקא את ה פעילות הזאות היה פה פעם איזה יהודי אילנו אב זה לא מהזמן שלכם נכון לא שומע את משובע ששת לפני כן בקולנוע הוא אמר שכופים ב סרט זה מצב מאוד קרוב של שנה אומרת זה גם לגנאי שזה מצב מאוד פסיבי אבל גם עד כמה זה יכול להשפיע שח אתם האחריות יש למי ש למה שרואים שם אז בכל אופן יש השקטה של פעילות מסויימת ועצמה של פעילות אחרת וזה מה שנותן את השם אז הרב צוקר חוזר עכשיו אליו אמר כאילו בעצם הנפש צריכה איזה חירות מהמציאות הגופנית הרגילה כל המפגש עם העולם הזה אם תרצו אולי עולם שבאיזשהו מקום אין בו הסתפקות עולם שכאילו צריך לחפש הרבה דברים מסביב כדי לקבל נחת כדי לקבל טעם כדי לקבל משמעות בשינה אדם מגלה שהוא פתאום יכול בעצמו להתמלא לא חסר לו כלום נש אפילו אנשים אחר כך קשה להם לקום כי אם יש אלים טוב במובן הזה אם יש אלים טוב אז גם קל לקום א איך שקוראים לו ויקטור פרנקל הוא היה חוקר כזה של ה משמעות אז הוא מספר שכשהוא היה באושוויץ המחנות שם אז היה אחד שיישן על הדרגש שמה איפה שזה אמת עכשיו שהיה ק ציל לחשוב איך הם הסתדרו רובם לא מתו מקור מתו מדברים אחרים אבל היה שמה קור נוראי ולא דאגו להם מכלום טוב נחזור אלינו אז בכל אופן הוא ראה שהבן אדם חולם חלומות נוראים אז מה מה הטבע כשאתה מרגיש מישהו שהוא מבול בחלום להעיר אותו אומר אני אעיר אותו מה יותר זב ני תעורר להם השינה היא יותר טובה אבל טוב שמה באמת באופן א ברור אבל יש משהו בשינה שכאילו אדם מגלה שהנפש שלו יכולה להתמלא מהמשאבים הפנימיים שלה אז גם אם אדם לא מודע לזה ולא חושב על זה אבל זה עובדת חיים אין מה לעשות ו בעי ש מקום משפיעה השפעה מאוד משמעותית על האדם ומסתבר שהוא ק צריך לישון טוב כן להגיד אולי לישון מתוך קריאת שמע קורים וד אני להגיד בידך אף קיד רוחי שאדם כאילו גם מצטרף למהלך הזה זה וודאי מוסיף אבל זה א מדבק אותו בעלמה דעתה כן מחבר אותו לעולם שמחוץ לגוף כן זה קצת התעלות מעבר לעולם של הגוף וממילא דווקא זה מה שנותן את המנוחה כן הניסוח של הצוק זה לא שהיא צריכה חוסר פעילות הנפש היא צריכה פעילות אחרת וציצית ותפילין הם בחינת גדלת מאוד כ תפילין ה בחינת הגדלת השכל ננ תפילין ה בבחינת מוכן כידוע היינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שרמז ושם יתברך בכל יום כנ תפילין זה גילוי מאוד מאוד מפורש מפורש ונ בתוך הבתים אבל של הקדושה מאוד גבוה של הקדושה תן מתבטא בזה שנגיד מקובל ברוב המקומות שרק אנשים בעלי מדרגה וכים תפילין כל היום אבל לא כולם זה כאילו מדרגה להיות עם תפילין כשהתוכי להיות לא בהסח הדעת כאילו להיות במצב של של רוממות כל הזמן צך כמו הכהן המציץ כל הזמן להיות ברוממות כל הזמן להיות ב במקום של דעת גם לתפילין נאמר למען תהיה תורת השם בפיך התפילין קשורים להשגת כל התורה כולה זה באמת הגדלת השכל זה גם להבין כל הרמתים שרמ השם תברך בכל יום כנן אפשר לקשר את זה לעוד דבר שכתוב בגמרא שפעם מישהו היה שמח שמחה יתרה אז אמר לו חכם אחר בכל עצב יהיה מותר שכאילו לא יותר מדי לשמוח צת קצת א אז הוא אומר לו תפילין כמה נחנו אז אפשר לפרש זה שני פירושים אפשר לומר שהכוונה אל תחשוב שאין לי רצינות כאילו נגיד עצב לא הכוונה צוב רצינות יש לי רצינות יש לי תפילין אבל יותר אמוק מסתבר שהכוונה שכיוון שיש לו תפילין הוא גם יכול להיות מבודח כ הוא יכול להיות מבודח באופן מרומם כילו הוא יכול להסתכל על כל הדברים באופן רמ זה המדרגה של התפילין שפשוט הכל פוגש חושב שמי שילך תפילין כל היום בעצם הרעיון הוא חושב שלא היינו תוכים זה לא דווקא שוא אפילו כל הזמן רק לא במקומות לא נקיים אבל לא דווקא שהוא שיום מי שעושה את זה מי ש לומד בעיקר כל היום לומד באופן כזה בדרך להמי שקת אולי יותן נותן נסתר ות נותן לי התקדשות כזאת א אפיל קצת לפרישות הוא ילך עם תפילין כל היום א קצת משמע איך שזה מתואר בגמרא שזה היה אפילו הלכו עם זה הלכו עם זה שנכנסים לשירותים א מוציאים אפילו קצת כתוב שלפעמים אין מקום איפה לשים את זה אז יכולים למון את זה באיזשהי צורה דרים איך איך לתמו את זה גם כשנכנסים לתוך ה משמע שכל הזמן הם היו הולכים עם תפילין וגם בהתנהגות גם אולי במעשים אחרים ישבים סימן בשולחן ערוך מסו בראשו הולך עם קל על הראש אז מה ה יעשה עם בתפילין יפ רים את הד דבר הזה אז מתים מה שהוא אומר פה שתפילין אפשר לקלוט את כל הרמזים הוא נפגש עם כל הדברים בעולם ויחד עם התפילין הוא יכול כל הזמן לחבר את זה זה מעין מה שכתוב גם על ניקוי ירושלים שהיו חיים כל היום ע מנולו בכ המועד ם היייתה מחלוקת על זה בכל מלכים תיילים ש בחרם של המסנג ל החסידים אחד הסעיפים שהם כותבים נגדם זה שהם לא מנכים תפיל בכל ת חש פם ראיתי התפעלתי מזה כאילו זה היה נחשב ה לא היו עוד דברים אבל עוד טענות כילו טענות נכונות אבל ר אחד הטענות שלא מנחים תפילין בכל אז בכל אופן יקרי ירושלים אז לא יודע היו עם תפילין או בלי תפילין אבל איך הם נהגו אבל הלולב היה כמו וגם כתוב שהם היו נכנס עם הלולב יוצא עם הלולב מסב עם הלולב נו גם ממה שהוא לא היה יושב כל הזמן רק במקום אחד הוא היה עושה את כל ה מעשים שלו עם הלולב אז זה כנראה העניין פה של התפילין וציצית מבחינת הצמצום הנן שהוא בחינת מאוד כי תכלת קורסה ד דינה שהוא בחינת צמצום שו זה התכלת א יותר אפילו מאשר על הלבן כן אפשר להגיד שתפילין זה בחינת בן צצד זה בחינת עבד צצ זה קבלה אול פשוטה באמת צ כתוב ממן תזכרו ועשיתם את כל מצוותי זכרתם את כל מצוותי כלומר זה כנגד כל המצוות פלי נאמר למן תהיה תורת השם בפיך שזה גם צצית יותר העניין של קבלת עול המחל אומר זה כמו מדהים צ זה כמו מדים אדם שהוא לובש מדים הוא מסמן את עצמו כחייל וא אומר נסמן כעבד להשם יתברך מסמן את עצמו כעבד זה דבר פשוט של קבלת עול והוא באמת גם יכול לצמצם שלא להתפשט אלא לבטל את כל הרצונות ההתפשטות השאיפות המעבר ו מקבל את מה ש מה שהשם מבקש מה שהשם נותן זה הציצית מל כן ציצית קודם לתפרים מבחינת שמלות אחת לראשי ואחר כך במינות אחת קן כי שמאל בחינת זין בחינת צמצום ש בחינת ציצית ענ וימינו מבחינת מוחים מבחינת תפילין נ שהציצי יותר מידת היראה כנראה יחסית התפילין באמת יותר מידת ההתרחבות הגדלות של קדושה רוחב גודל זוא אפילו ביטוי שלא ככ רגילים לשמע אותו בספרים אבל אפילו חופש כן זה מקום ששייך ל פילין הציצית זה הקבלת עול אז לכן צריך קודם כל ציצית חז קודם כל ך את העמדה הפשוטה ש מקבל טוב ואחרי זה מתוך זה אפשר להתרחק ואומר לפי מה שבוא מקודם אז קבלת עול זה גם לקיים את כל פרטי המצוות שגם הרי מידת ההסתפקות זה כאילו למצוא את הקדוש ברוך הוא לא בלא יודע מה כל מיני מה שוזרי תמיד אומר כל מיני חלומות מחשבות ריבוי בכיות ריבוי תעניות אל במשהו ביקש יודעת ש כמו ש זכר לנו כבר את גר שלפני שהוא הלך להסתלק מן העולם הזה אז הוא אמר שכמה יקר העולם הזה שאדם נותן שני זוזים קונה ציצית או לולב או זה הביא דוגמה שמצווה זולה כן צי והוא זוכה למשהו שאפילו המלאכים לא זוכים אז זה השתתקות זה זה המירה של הסתפקות כי בעולם הבא יש המון אבל הוא רוצה דק את ה בטו של הדברים בתוך העולם הזה זה גם אותו הגר שאומרים עליו שהמלאכים רצו לגלות לו תורה בלילה בשינה כי אצלו השינה אצל המון העם השינה קצת עלות לדם הבא אצלו בשינה באמת המלאכים היו מגעים לו גילויים כל הזמן ככ מדל חיים לוש אם זה זה כל כך ריף מה ש מספרים על הגררה שהרב מימון מספר סיפור יפה של הרב מימון שההוא פעם היה איזה חבורה של תמ חכמים זה כאילו באיזשהו מקום זה השפה וכולם התחילו לצחוק על החסידים על כל המופתים שלהם על כל הסיפורים שלהם אולי זה היה אצלו בבית אז הוא ניגש לספריה הוציא ספר תחיל לקרוא שהוא נפגש עם יעקב אבינו שבאו נפשות את עצמם לתקן אצלו שהיה לו מלאכים כל לילה א הוא אמר אתם יודעים על מי אני קורא את זה על הגאון הגאון מוילנה קם אחד תלמיד חכם אמר זה חוצפה איך אש דבר כזה על הגאון אז אמר נדע לך שתיזהר בלשונך כי המשפט הראשון שקראתי זה מרבי יסראל משכנו והאחרונים זהר חים ולוזים תלמידו הגדול שני תלמידים גדולים וקים של הג אז הוא בשינה היה משיג הסגות עצומות ואף על פי כן היה ישן מעט מאוד ש תקופות שהיה שם שעתיים בממש מהמר ישן ארב ביו זה הדרשה ישנתי אז ינוח לי כן טוב נגיד ארבע אז כל שעה הוא מוסיף גילויים לא מוותר הוא מעדיף ללמוד בשכל שלו בבחירה שלו התפילין של רבנו תם שרב חיים אמר לו שזה עולם הבא אני טוב תפילין של רשי אני מהדר אחר העולם הזה כן זה גם קשור ותורה היא בחינת ההסתפקות הנל טוב באמת זה נכון שמקודם דרשנו על הציצית והתפילין אז נסינו להגיד שהתפילין ותר תורה תפילין תורה והציצית מצוות אבל פה הוא אומר שהתורה הא בחינת הסתפקות הנל כי התורה היא בחינת עץ חיים ד מזון לכול הבית נו שיש לכל אחד י סיפוקו אמנו נמצא שהיא בחינת הסתפקות אז זהו הביטוי שהתורה מספיקה לכולם אבל קצת באמת לפרש למה בכל אופן ה קשורה גם למידת ההסתפקות כי כל מה שנאמר פה זה שגם אם צריך מידת ההסתפקות הוא יהיה צדיק אוכל סוב נפשו לא בבחינת בית הרשעים תחסר שרוצים מוד ווד איך זה מתבטא בתורה א במשפט הבא מד יגיד את זהות אבל לפניכן הוא הזכיר את ה ץ חיים התורה היא בחינת עץ החיים הזון לכולנו אנחנו כל שבת אומרים אושרים עץ חיים אל המחזיקים בא ומחי המאושר אחרי שבזמן כבר ראיתי את התרגום על על הפסוקים לשמור את דרך עץ החיים כתוב פן נשלח ידו כל מעצ החיים וחי לעולם ם השם אלוקים את הקרובים לשמור את דרך עץ החיים ת החי המתהפכת כלומר היה עץ חיים יש הרבה יש דיבורים שם היינו זוכים ץ חיים הוא חיי עולם איפה הוא נחשב איפה הוא נמצא עכשיו אז כדו ב תרגון נמצא בתורה לא סתם שומרים על התורה ש יץ חיים אותו עץ חיים שמוזכר בגן עדן הוא נמצא בתוך התורה אבל מה ההבדל שאז כנראה היה עם פחות לבושים זה באמת היה הה עץ החיים זה היה באמת מפגש עם מצחיות עם חיי עולם עכשיו חיי עולם נתה בתוכנו מלובשים בכל הדברי תורה כלומר האינסופיות הזאת של העץ החיים צכיות הזאת מלובשת בתוך התורה בתוך המילים של התורה בתוך האותיות של התורה בתוך הלכות של התורה שמצות של התורה הזות של התורה שמה זה נמצא אז צריכ בשביל זה באמת דעת את ההסתפקות לדעת ש הנצח ה חיי עולם מלבש ב בתוך התורה גם כתוב ויה אלוקים את האור כי טוב כתוב שגנז הקדוש ברוך הוא צדיקים עתיד לר איפה הוא גנז כינר מצווה ותורה אור יודעים מה הית הורה ש אורה זה תורה איפה האור הזה נמצא בתורה אז למה זה גנזו כי אז היה גלוי באמת אדם לא יודע בדיוק מה איך זה היה נראה הפרי הזה אם זה משל או גם או נמשל או שניהם כמו שהרב אומר שכתוב דבר בים בונים אבל אז היה טעם ברור של האור הוא לא היה גנוז עכשיו הוא גנוז אבל מצד שני הם נותנים את הדעת וחש שנתינת הדעת זה גוף המידת ההסתפקות כשמה כאלו הה אשר כביכול לקבל את זה ברחבות בזה כל צריך כאילו דרך ה דברים הכי קטנים הכי פשוטים הכי צמים למצוא את זה אם אדם נותן דעתו לזה מוכן כאילו להיות מדת ההסתפקות לא להיות באיזה שאמרנו מין שאיפות שהוא לא עוצר אותם אז יכול למצוא את זה בכל דבר א מדברי תורה זה כנראה דת ההסתפקות למצוא את ה את החיים שם וגם בלימוד התורה בעצמה יש בחינת הסתפחות כמו שאמרו זל לא עליך המלאכה לגמור ו שעיקר החוכמה היא שכל פעם שאדם ומד לומד משהו שמה ש הוא לומד עכשיו זה יהיה הדבר שהכי חשוב כאילו אין שום דבר אחר הדיבור או המשפט או כל מה שהוא לומד לקל צורת למוד התורה יש בבחינת הסתפקות כן כן כן אני חושב שמקודם גם כאילו רק רמז קצת קצת לפרש וא מסביר זה כפשוטו מידת ההסתפקות זה להסתפק במועד אז גם בלימוד תורה כמו שאמרת ש לומדים תורה בפועל בלימוד קדם דיבר על תורה מוסב עולם שלם תורה כן לא רק לימוד מצוות זה אור כזה זה יסוד חיינו כאילו הרב הרבה דברים אחד הביטויים המרכזיים זה הלימוד טור עכשיו הוא מדבר שגם בלימון תורה כמו שאמרנו ומשפט הזה גם בא לידי ביטוי ששייך פה המידת ההסתפקות נו עליך המלחה לבנו לכן לימוד התורה בבחינת ההסתפקות ואפילו המון שנם יכולים ללמוד הם מקיימים עסק התורה ע מה שקוראים קריאת שמע ו שבוז אקשר לזה יותר שוב פה מפשטות חושב הרבה מהדברים מה שהוא אומר זה גם פועל בלי שמבינים שכל מה שהוא אומר עכשיו על המון עם הכוונה לא מבינים כ נסים להסביר אבל זה פועל אולי גם לינגון פועל פעולה סגולית א אז גם קריאת שמע בתורה כל האופי שלה כל העניין שלה זה כאילו באמת לקחת דברים אינסופיים ולהלביש אותם בתוך העולם הזה כמו שאמרנו וגם בדבר פשוט זה מעשה זה נמצא זה גוף החידוש הפלא הגדול שיש שיש בתורה חד המאמרים של אדמור הזקן אומר שזה מה שהאבות לא זכרו כי אמנם ה קיימו את כל התורה כולה אבל זה עוד לא היה ך הוא מפרש שאני חושב לא דווקא בפועל תמיד עשה את השלה צריך לדק בלשון אבל שם קימו את כל ה ור כולה לפעמים זה קמו ברוחניות החידוש שאפשר גם להכניס את זה תוך העולם הזה תוך גבולות העולם הזה זה הפלא שקיבלנו בהר סיני עכשו מחיל בספר שמות אז רק נשלים את העניין הזה של קריאת שמע אבי שלי את התלמיד רגיל לומר ש בגמרא הזאת כתוב רי שתי דעות ש אפילו כתוב ככה שאפילו אם אדם לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים וגיד תבוא יומם ולילה ואז יש משפט אחד שאומר ודבר הזה אין מגלים אותו לעם הארץ משפט שני כ שלא יחשוב שקריאת שמע מספיק כן שידע שצריך ללמוד יותר ויש מי שאומר מצווה לגלות עולם הארץ אז למה מצווה מה בגמרא כן כן שתי דות בגמרא קד מצווה לגלותו לעם הארץ למה מצווה לגלותו ש מה הוא לא לומד כלום אז גיד שיהיה לו שמחה שהיה לו שמחה מזה שהוא קורא קריאת שמע או אפשר להוסיף יותר שהוא ידע שאם אני אם קריאת שמע ש פעם ביום שעבר כל כך הרבה כל שכן למד עוד משהו כלומר האם האם כאילו להיזהר שאדם לא יסתפק במועט או ההפך לתת לו את הערך של כמה גדול מה שהוא עושה ז ירוצה לעשות עוד ונראה שמה שכתוב פה זה יותר קרוב לזה אז זה כאילו ממש חוזר למידת ההסתפקות ש כלומר זה לא רק לא עליך המלכה לגמור זה גם כשאדם בפועל רואה שהוא לא מצליח הרבה אז ש מסתפק במה שהוא יכול אנם לא הת בנחורין להבטל אבל לא ליך המלכה לגמור פה אפילו משהו קצת יותר חריף אפילו בדאבת אניד משהו שהנה אזה גם דבר ש ששאלה אם מותר לגלותו או אסור לגלותו נגיד ש תשלמו את הביטוי לא עלינו חס וחלילה לא יודע אדם קם ב10 בבוקר כן אני חשבתי פעם שאם אדם קם ב10 בבוקר החוכמה הגדולה שעכשיו הוא התאזר מתפלל בשמחה ניגש ללמוד בשמחה מנצל את הזמן שנשאר חוכמה עכשיו לא להתחיל להתב על מה שלא זה לקחת את זה בראש טוב מכאן ולח בכוח זה גם אחר כך אולי לקום יותר טוב או נגיד קרה שאדם לא יצא לו מסיבות לפעמים אילוצים חיצוניים לפעמים בגל שהוא הטריד את עצמו לא לא יצא ל ללמוד ועכשיו בסוף למ איזה זמן את הרגשה הזים בחבות הנסחפים הדיבור משהו כזה אחר כך אתה כבר רוצה ללמוד אתה מרגיש ש אין לך זהו נשאר רבע שעה קח את רבע שעה נשאר חצי שעה קח את ה חצי שעה כאילו להעריך כל כל כל רגע כל דקה זה מידת ההסתות מתוך זה כים ו