הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - ט"ו שבט תשע"ד

טוב תורה נד בתוך אות ד שפה רב נחמ מתמודד עם ה העין הוא אומר כך אב שלום שהייתה אינו רעה במלכות אביו על ידי זה נאמר במיטת הלב שנאמר ויקח שלושה שבטים ויתקיים בלב אבשלום ל כן לא הניח בן זכר כי פגם בזיכרון על ידי רעים קננו ושלום היה הפוך מהמידה שהתורה הזאת עוסקת זה להיות בזיכרון שאז הלב הוא חי לא מת לב זוכר ויש קשר בין הלב ולב לבין העיניים שהעין טובה זוכרים טוב זוכרים שיש עולם הבא זוכרים שיש השם זוכרים שכל המציאות הי כזאת כשעין רעה אז נמצאים בשכחה בניתוק ודוד המלך עליו השלום ברך מלכותו בפני השלום קל אותו שמי בן גירה קל אותו שמי בן גרה ואמר דוד אולי יראה השם בעיניים בעיניי דייקה כי מי שרואה שנופל לר עין אם ה לא מרגיש בעצמו שיוכל לעמוד בזה נוסה ממנו צריך לברוח ממנו כן כנראה גם באופן ממשי שיש שני בני אדם אחד רעין ואחד פחות אז אם הוא לא יכול לרומם אותותו אז שיברח אבל גם במובן הפנימי ש בתוך הנפש של האדם את האפשרות הזאת של מבד כזה של רע עין אז אם אתה לא יכול לרומם אותו אז פשוט א תברח ו תתעלם תצליח דעת אבל מי שיכול לתקן אז הי צריך לתקן צריך לראות מהות בבחינת העין כדי לדע השורש צריך לתקן על ידו כי יש כמה בחינת רעין כשנופל עין של התנסות שאינו צרה בהתנסות של חברו צריך להכניע בשורש של ההתנסות חושב שפה המשפט ת הזה מבואר אולי באופן הכי בהיר מה זה רע עין שאין לא צרה בהתנסות של חברו זה יכול להיות אין לא צרה ב ממונו של חברו בחוכמתו בכל דבר אז פה הדוגמה היא בהתנסות טוב מלכות זה שיש למישהו מלכות א יש מישהו אחר שיש לו רעין בזה וזה שפש שנופל רעין של התנסות שאין לא צר בהתנסות של חברו צריך להכניע בשורש של ההתנסות זהן של הקנאה כאילו א בן של הקנאה כן כאילו העין בעצם קינה עשים אפשר לומר ש באמת זה ההפך מזיכרון כי אם אדם זוכר את השם זוכר את ה הנהגה של השם אז אין מקום לקינה עכשיו זה כנראה מסתבר ש יש כמה מדרגות בזיכרון של השמש אדם שמאמין באופן כללי אז יהיה לו איזה ודעות אולי בזה שיש חיים בזה שיש לנו טוב בעולם זה אני חושב מדרגה שחית יותר קל להגיע שאדם יש לו איזה הרגשה בסיסית שיש בעולם משהו טוב ושיש גם למי להכיר טובה על זה גם אתזה מבד של אמונה אבל במדרגה הזאת זה לא בטוח שאדם לא יהיה לו צרות עין כ שלא יהיה לו קשה עם הצלחה של חברו כשהוא משוה אותה לה הצלחתו בשביל זה צריך מדרגה יותר גבוהה של אמונה כזה זיכרון יותר גדול לא יודע אם הכוונה למעלה דיבר על זיכרון שתי מדרגות של זיכרון זיכרון עולם הבא באופן כללי וזיכרון באופן פרתי אבל זה כן קצת קשור כאילו לא רק להאמין שהשם ברא את העולם ושהוא מחייה את העולם מקיים אותו א זה גם להאמין שאפילו המקום המיוחד שלי בתוך העולם הוא גם מקום שהשם נתן לי אותו ומר לזכור מאיפה זה בא ומה באמת יש בו במקום שיש לי בעולם ואז ממילא אדם שמח בחלקו כאילו אין שום מקום ל לקינה בניסוח אולי של הרב יהוושע שנניח ש הבן אדם היה אומר שאני ככה ואני ככה ואני יש לי מספיק דברים אין לי מה שאני רוצה ולמה זה לא קורה ולמה זה שאני מנסה לא מצליח וכן הלאה ולמה אנשים ככה חושבים עלי אז נגיד ש הג אומר שהיה בא אליך איזה נבי א הה אפיו ממש גילוי א ה אומר לך באופן הכי ודיין שאתה המקום הזה זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות זה מה שאתה צריך לתקן נגיד אפילו א אפילו עם הסברה אולי כן נגיד כן גםם הייתי מקום אחר היית אומר שזה בדיוק מה שהיית צריך אז נגיד שתהיה אפילו איזה הסברה קצת מן הרמחל פלא יודעם יש בישיבה ספר של קרות של הרמחל דיברנו מצאת אותו כן במהדורה ישנה או חדשה טוב אז יש שמה אחד המכתבים שהיה לו רב קראו לו רבי בנימין כהן שיה מבוגר מנו בהרבה ג למד אותו בצעירותו ואחרי זה הרמחל שכבר זכה לגילויים אז בעצם קצת קצת הוא היה שואל אותו שאלות אז הוא שאל אותו פעם אחת למה אני כל כך סובל הבנימין שאל למה שאל את ה רמך למה הוא על עצמו למה הוא כל כך סובל מה אומרים לו המלאכים המגידים שיגיד את תשובה אז אמר לו שהוא חש שקש שה קשור לנשמת רבי עקיבא שההוא לא אמר את זה כמו שאני אומר יש איזה בחינה שנשמע בצורה חדה כן אתה הניסוח מדויק שורש נשמת רבי עקיבא סביר ככה בכמה משפטים למה זה למה זה מתאים לו הזה קראה את התשובה אבל אין ספק שידיעה כזאת ודאי כשאתה שומע אותה עם מקור הוא מקור ודעי אז היא משנה את כל התמונה כ כי אדם הרבה פעמים התלונה שלו בוודאי נושא של צרות אדם מרגיש שוא לא במקום שהה רוצה להיות אבל כשהוא מאמין עכשיו להגיד לא מקום שאני רוצה להיות ביחס למה שאני יכולתי לעשות זה משהו אחר תעשה מה שאתה יכול אניח לדברים שלא תלוים ב שמה מה נפש אתה אומר אז למה אני לא ב למה לי אין אם תעבוד יהיה לך א תעבוד למה למה צרותי כנה דברים מתי אדם יותר מרגיש וא טעים ש י שהוא לא זה לא כמו שהוא רוצה דברים שלא תלויים בו כל כך לפעמים קשה גם את ההבחנה המדוייקת מתי זה תלוי מתי לא אל הדברים שלא תלויים הו שואל עכשיו ברגע שתהייה לו הידיעה כזאת שזה באמת מהשם שככה השם רוצה ודווקא הוא לא יכול להגיע למקום יותר טוב מהמקום הזה מקום לא יכול להגיע למקום מתאים לנשמה לא יכולתי להגיע למקום יותר מתאים עם המקום הזה לא יכולתי מקום גיע למקום שהנשמה שלי חפצה בו יותר מהמקום הזה אז זה משנה את התמונה וזה באמת זיכרון זה באמת מי שזוכר שוב זה קשור גם לזיכרון הכללי כי לא תמיד אנחנו יודעים להסביר באופן פרטי אני את הידיעה הוודאית הזאת ש שמה שיש בנו חיים זה בעצם מהשם ומרגישים בחיים מיוחדים כמו שמתגלים בכל אחד ואחד כמו שמגלים בי כמו שמגלים בך מגנים כל אחד מרגישים את השפע האלוקי שיש בזה אז אדם מלא מזה פך חסר לו כלום אז הוא אומר אז מי שיכול לתקן כשנופל לרע של התנסות שלא צרע בהתנסות שלחברות צריך להכניע בשורש של ההתנסות כורה לתקן את ההתנסות זה הכוונה שהוא באמת לא לא יתנסה או יזכור שיותר עמוק שנזכור ששורש ההתנסות היא בעצם שורש המלוכה העם מלך מלכי המלכים המך מלאכים ולא אמלו חו פה פעם שעברה קראנו את הפסוקים נכון שדוד ממש קיים את זה באותו זמן שהוא א לא הגיב לדברי שמעי בן גרה ובעצם התנהג בענווה עצומה באופן שהיה ברור לו ווא אמר כי השם אמר לו כ באמת ראה את השכחה פה באופן מאוד בהיר השם לקח מלכות השם יכול להחזר את המלכות הכל ממנו היינו בשורש המלכות שוא בחינת משיח והוא שורש המלכות בבחינת ואיתנו זה מלכו מירם כל משיחות הוא תיקן את ה שהמלכות זה העניין המשיחי כ השורש של כל המלכות בעולם זה העניין המשיכי אשר המלכות היא התבטאות של זה שרבה פעמים מלכות יכולה ללכת למקומות של ישות ושל גאווה והתיקון שלה זה בחינת משיח שבקשו משמואל מלך אז הוא מתנגד פשוט בגלל זה הוא אומר את זה חשבתי על זה השבוע כשהיה שהספיד את שרון ששמואל אומר לבני ישראל שאם יהיה לכם מלך הוא יקח את בניכם אותכם הטובים צאנכם יעשור כאילו חלק מהפסוקים שמה כאילו תתנו למישהו כוח אז נכון אולי יעזור לכם למלחמות אבל אחר כך כשירצה לעשות דברים אחרים הוא גם ככה אומר שמואל של את הפסוקים שם עכשיו בני ישראל אומרים אנחנו מכונים לשלם את המחיר כן כ זה מה שיגידו לו פרו לו בעצם שיעזור לו מלחמות ובסדר אז שיקח אותנו זה אז למה שמואל בכל אופן מתנגד רצה שיזכרו שהשם אלוקיכם קכם שלא יה את כל הכוח ת בנוסף הדם שזה שיא הגאווה יכול להייות זה כור זה פשט מה שמואל חשש אז מה התיקון של מה שחשש שמואל מה שמתפלל את עמו חנה ויתן עוז למלכו וירב כרן משיחו הפאה של משיח כי משיח זה מלך אבל מלך שלת ל מגר מכלום שהוא כולו כל הזמן בזיכרון הזה שהשם ממליך אותו שזה בעצם דוד אז כאילו הקדוש ברוך הוא אומר לו באמת נכון לא אותך מעסו כי אותותי מעשו למנוח עליהם המצי נשמע בכולם הישמע בכולם עשים כי בתוך הרצון שלהם יש בעצם ניצוץ של ה כנראה של הציפיה למלכות משיח ת להם מגר מתנו תנועה של צמצום לא לטוב עין זה תנועה של הרחבה זה שתי תנועות ומר ליתל מגר מכלום זה נשמע קצת תנועה של צמצום טוב עין זה יותר תנועה של הרחבה זה כאילו תנו חפה לא זה אחת גורמת את השנייה במת לא מגר מכלום זה תנועה של התפתחות שאדם א גב ני ש זה באופן מוחשי אמת זה כינה שמי שנקב ממנה איך אומרים יכול לכת לקבל פני משיח זה באמת מידה עמוקה אבל בדקויות אפשר לומר שכש משתחררים מזה קצת מה מרגישים אתה אמרתי כבר את המילה מרגישים שחרו לא מרגישים צמצום כאילו מי שמרגיש ש הוא לא טרוד ב בזה בכמה יש לי ועוד יותר בהשוואה לאחרים אז הוא משתחרר כל ההרגשה שלת לי מגו מכלום שהכל ממנו הרגשה משחררת מאוד פותחת מאוד היא באופן עוד יותר חיוביים ורם להתמלא בשפע ממש אדם פשוט א במקום להצטמצם במקום ככה להתמקד בעצמו כאילו מתפנה מזה ואז יש התרחבות ככ תחושת שחור מאוד גדולה ש בתח כ פסוקים מתלים אפשר אפילו להרגיש אתזה כי דוד הוא כל הזמן בתנועה הזאת זה אמת זה לא פשוט כי להיות מלך כזה זה לא פשוט כי מלך הוא במקום הכי רגיש לזה נגיד מה ששאול הוא ש כל כך הקושי הזה כשלקחו מ את המלוכה נכון שזה כתוב על שאול אבל זה לא זה אדם זה אדם באשר הוא אדם צריך להיות לא בן אדם כמעט בשביל שלו או משיח או משיח באמת ברגעים ששאול אומר לו יודע אתה ידעתי כי אתה תנוח לישראל משהו כזה הוא באמת באותו זמן שאול באמת ממדרגה של חסידות לא לפני כן נהג כמו בן אדם נורמלי שוא אומר זהו בחסידות אז היינו זוכר אם זה היה באופן שלם אבל זה מה שכתוב יתן ז למלכו ויראם קרן משיחו עשי משיח הוא מתקן את זה הוא בחינת טוב עין בחינת פי עיניים טוב רועי הנאמר בדוד שהוא המשיח כי טוב עין זה מי שאין לו כיים שהוא כל הזמן דווקא רוצה שלכולם יהיה טוב דרבה בוא נראה אות המאמר הזה וזה שאמר הבא שאול קובר מתים היתי כי אבא שלו השתדל לתקן תמיד את הר העין הנקרא מיתה כנ כל כתוב גם לרכב צמות קינה רואים זה שייך למיתה כלו מיתה גמורה כזאת פעם אחת נפתחה מערה מתחתיי מערה היינו בחינת דבקות בחינת קמה א איש ויות זה היה במקום של דבקות מתחתינו בחינת אמת בחינת אמת מרב צמ זה לא כתוב ור חשבתי שקראתי את זה שגם מפשל של מי שנמצא במקום כזה של שפלות של ענווה אז הוא ודאי קרוב לאמת כן כי טוב עין לא יבורך זה מהמרה זה דבקות ם מערה כן הוא דורש את המילה כמר איש ולויות ששמה חזל דרשו כאיש המורה בלוויה שלו שהיה היה מצויר על הפרחות של בית המקדש מדבר פלא כזה אבל היה מצויר כאילו זכר ונקבה שהם דוקים חבוקים זה אופן כתוב הרי ש בחורבן ה בואים צחקו על זהבים ת זה גם על הכרובים גם על הפרחות אחד רשוכ יום אז זה דבקות ויצא גם כפשוטו שהמדרש הוא שהמערה הזאת זה המערה של רבי שעון בר יוחאי זה המערה של אליהו המערה של משה רבנו סם גם מקום ש דקות צת ציה מה ציה מן העולם שלנו הרגיל כן אזה מקום א כי טוב הינו הורך הברכות הם בחינת אמת כמו שכתוב המתברך בארץ התברך באלוקי אמן מנ אז זה הדרשה פה הוא היה דבקות והדבקות קשורה לאמת והאמת קשורה לברכה וברכה קשורה לטוב עין נכון כלומר הדבקות שלו קשורה לאמת אתה רואה את זה מתחתיי שהוא בחינת אמת מה זה אמת זה ברכות מתברך בארץ התברך באלוקי אמן אז גם אמן זה אמת וגם המילה בארץ שזה כמו מתחתיי ושניהם זה קשור לטוב העין טוב העין ורח אז הדבקות קשורה לטוב עין שהוא ההפך מרעים ועמדתי בגל אגב זה מה שגם דיברנו מקודם ש יש ברכה צרות טוב עים יש ברכה למדתי בגלגל אינו של מת עד חותמי היינו מחמת הדביקות האמתי עצמי בסכנה לכנוס בגלגל אנו של מת הינו ברע עין פה זה גם באמת פשט המאמר כלא נכנס לתוך איזה עין של מישהו ועין זה כנראה דבר לא כל כך קשה א אפשר לקבוע שם גלגל עין של מתמ תור די מפחיד כזה כן זה אומר שמבחינה רוחנית מה שהיה שמה זה שהוא ניסה לתקן את המיתה נכנס לשם ומה זה מת מת זה רע עין ומה ואז איך תיקן את זה עד שהוא צרח להשתמש בבחינת משיח כדי להכניע את הרע עין וזה עד חותמים חותם זה בחינת משיח שו בחינת רוח אפינו משיח השם למה מה למה שכתוב שהוא מורח ודאין ו קודם כל ככה דרשו שדווקא יש לו יכולת להשתמש בחוש הזה שם בדר כלל משתמשים בעין באוזן עוד חושים משך באופן מיוחד צליח להשתמש גם חוש הריח הוא ידע לפי חוש הריח מי צודק בדין ומי לא ממש זה חוש יותר פנימי ריח זה בר שנשמה ש הנשמה נהנת אומ גם תלויה בחותם א גם נהנת ממנו באופן מיוחד אולי נמר על זה משהו כששתי כשחזרתי לאחורי אמרו לי אינו של אב שלום היייתה הנו שאב שלום נופל לבחינת הר עין הזה כאילו מי זה המת הזה שזה רעין אב שלום זהו כשחזרתי לאחורי הנו אחר התיקון שחזרתי בבחינת משך למקומו מבחינת אחורי כן הוא תיקן את הניצוץ המשיחי שהיה ב אבשלום באמת היה ב ניצוץ משיחי נפל מאוד מאוד חינם דוד התפל בני בני אב שלום גם בט פה לכאורה צער פשוט אבל ידוע שמדברים על זה שהוא ככה הלה אותו חזל מדורי גיהנום כי למה כי הוא באמת היה באמת בשורש למעלה אשלום היה לו בחינת מלכות איך הייתה אמורה להתבטל לכתחילה יכול ות אפילו שאם הוא לא היה אם הוא היה מחכה אפילו זה היה החלק שלו לא איזשהו שפותח לא מלכותם למדנו את הפרקים האלה אז רב חנן בן נן אמר שאב שלום הוא היה הבחינה של מלכות ישראל בתוך מלכות דוד אח רואים בדור שלו באופי שלו אז היה אולי גם סוג של חיבור בין המשיחים בין בתי ישראל זה מה שהיה מ נגיד הוא היה הרי שלום הסיפור שלו קורה אחרי שכבר נולד הילד שאמור להיות המלך שלמה אז אז מלך הוא לא אבל הוא ה יכול להיות אשר לבית אפרים כן היה ככה מרים את כולם מקשר את כולם ע מלכות דוד מקום שאחר כך יהיה ג אז אבשלום היה לו את הכישרון המלכותי ונפל נפל לבחינת רעין שהקדים את זמנו כמובן וניסע דווקא נגד מלכות אביפן באמת מאוד חריף כמו שמתואר זה דבר מומת רשה פשטל כן ש רואים שרוצים לתקן אותו גם במאמר על דוד גם במאמר הזה כ מה ה עושה שם שלום ברו שיש פה איזה רמז יזה רצון להעלות חוכמה הי לא רק שהצדיקים גלו צריך לגול גם את ה הרשעים זה לא רשע מסוג סתם אחד זה בן אדם עם עוצמות שרצה לבטא אותם בופ הוא משך את כל ישראל לא כל אחד מצליח שלי באופן מוקה לכן רוצים לעלות אותו שמעלים אותו זה זה אנחנו עולים זה כוחות של עם ישראל זהו כשחזרתי לאחורי היינו אחר התיקון כשחזרתי בבחינת משיח למקומו לבחינת אחוריי כי שם שורש המלך המשיח מלך המשיח הוא בחינת אחוריים בחינת מלך אסור ברטים עתי מוחים אסור הנו בבחינת קשר של תפילין שהוא בחינת אחוריי כ אמר חזל וראית אחוריי זה קשר של תפילין אז המלך שזה משיח כמובן אסור ברטים קשור ראתי מוכים מלה מדוייקת אולי זה כשרי כשרי מוכים מה זה כשרי מוכים זה קשר של תפילין המלך קשור לקשר של התפילין וזה קשר של תפילין וזה בעיתה נפש אדוני צרורה בצרור חיים הנאמר בדוד הינו קשר של תפילין תפילין הם בחינת חיים כ אמר חזל כל מניח תפילין זוכה ל שנאמר השם עליהם יחיו באמת להוסיף אולי קצת הסברה מה זה קשר של תפילין אסור כזה במובן טוב זה לא אסור כן כן כן קשור טוב כן נכון פשת אולי זה גם לא ככה קשר של תפילין הרי נמצא פה נן והבתים נמצאים פה עכשיו זה אפשר להדרש עשיו שגם אפשר למצוא זה בקורות דרשה ככה מתוך מה שאנחנו מכירים שהמוח החלק הזה של המוח זה החלק ההכרתי יותר שחרים על החושים שאנחנו משתמשים בהם באופן בחירי באופן יותר מודע החלק הזה של המוח זה ידוע שזה גזע המוח לכן זה גם מקום שמאוד חשוב מבחינת הקיום מבחינת חיים מה שמחזיק את האיברים שהנשמה לויה בהם הלב הנשימה הכל מגזה המוח ואומרים גם שה ככל שהולכים יותר אחורה כאילו יותר קרוב למקום הזה של המוח אז יותר מדובר גם על הזכרונות הכי הכי ראשונים על התכונות הכי הכי אינסטינקטיביות פרימיטיביות של האדם הכי בסיסיות כלו כמה היות אז יוצא גם באמת בתפילין יש את החלק שנמצא פה ור שהוא יותר גלוי יותר נראה שהוא באמת לקדש את החלק שלנו הדעת הגלויה שלנו אל החלק הזה זה לקדש את ה גם זה פשוטו ש לא רואים את זה מאחורה כאילו לא מה שאנחנו פועלים איתו זה מה שאנחנו בעצם פועלים בתוכו מתוכו ש אנחנו ר החלק הלא מודע כן החלק האמוק הפנימי חורה מה שמתבטא בקשר של התפילין וזה גם מתחבר למה שהתורה מדברת על הזיכרון משוב ופה גם הדרשה שלנו היא לא לגמרי רק מתוך ה מה שאנחנו יודעים על המוח אלא באמת בלקוטי הלכות בהלכות תפילין הלכה ה שו באמת ארתי אחד המאמרים החשובים שנכתבו ב-200 שנה האחרונות לתת ערכים אבל באמת מאמר מיוחד מאוד עשיו מדובר על זה מזכיר את זה שהקשר של תפילין זה בחינת משיח אבל כל התורה עוסקת בעניין של כל הנקודה הלכות הזה עוסק ב בזיכרון אותו סיפור של המעשה משיבה קבצנים הקבצן העיו שהיה לו כוח של זיכרון באופן מיוחד הוא אומר שזה גם בחינת דוד מקשר אותו לאותם מסכנים שזכו וזה משיח וזה קשר של תפילין הוא אתזה לזיכרון זה ברור באמת שהזכרונות הכי הכי בסיסיים הכי עמוקים הם הם כאילו נמצאים פה כאילו מה שאדם שרי קורים שדווקא אנשים מסכנים שכבר מאבדים את הזיכרון אז הם אומרים ש גילים לי להגיד את זה בבדיחות אבל יש בזה הרבה שהוא לא זוכר איפ הוא הניח את המשקפיים שלו בבוקר פים אפילו זוכר איפ הוא הניח את האוטו שלו יצא בזה אבל הוא יכול לספר בפטי פרטים מה שקרה לפני 70 שנה כלומר כאילו הזכרונות העמוקים אלה שככה פטלו מאוד עמוק במוח הם נמצאים הזכרונות שיותר קשורים לעשייה לפעילות היומיומית הם דווקא נחלשים כירים את זה גם מקרובי משפחה שהיו בריאים ש נגיד במצבים של אכז באמת הדעת ההכרה נחלשת אז נגיד שירים זוכרים מנגינות מדינות זוכרים גם כשלא זוכרים בקושי זוכרים את הב בני אדם שמדברים איתם כן רמות האלה לא יודים להשלים משפט שלם אנו יכולים להצטרף לשיר יכולים להשיר אותו ביחד ואשרי מי שהשירים ש זוכר אזה שירים של קודש שגם שירים של עם ישראל גם יש בהם טם אבל שירים של זה א זה נשאר אז זה שייך לזיכרון מאוד מאוד עמוק מאוד יסודי ושמה גם זה הזיכרון של החיים שמה זה גם נקודת החיים עצמה הזיכרון של ה שהתחיל את התורה הזאת הזיכרון של העולם הבא הזיכרון של החיים הזיכרון של מקור החיים זה נמצא שמה וזה המשיח כ המשיח הוא לא בא לתקן רק את ההכרה נגד זה ההבדל בין משה למשיח כ בין בחינת משה בחנת משה בחנת משה יותר כאילו התורה כל המדרגה ש שאנחנו יכולים לתקן בבחירה שלנו זה ה בחינה של א בחינה אחת בחינת משיח דווקא לתקן את המקומות ה הלא מודעים המקומות האינסטינקטיבית המקומות ה כתוב שדוד נקרא ישי אבי דוד נקרא נחש המידה ה לבד נחש כ יש קשר בין המשיח לנחש כ זה גם אותה גימטריה אז מה זה הנחש נחש זה המקומות האינסטינקטיבית הכי אפילו יצריים יכולים להיות שכש מתקנים אותם אז באמת א באמת מ ים את העולם זה המדרגה של המשיח למה נחש זה אינסטינקטיבי א קודם כל הנחש גם אצלנו אצלנו הוא היצר כן הוא היצרים מי שאומר תסתכל על הנחמד ומראה וטוב וזה זה הנחש לאהבתי גם בעולם החול הנחש מסמל את החשו לחו מת גלגל מסמל את היצר ואפילו את יצר הריות נחש מה זה מוזר אתה יותר מאח של יצר ששלחו דמים כש אפה מה סתם חדש לך מחלוק מה נחש זה רפואה זה בגלל נחש הנחוש זה בגלל זה היה הנחש המתוקן זה הנחש זה המשיח כן שמה המשה והמשיח נפגשים כן לעלות את הנחש כאילו זה כמו עץ הדעת ועץ החיים אז התורה זה לתקן את עץ הדעת זה לעשות את הדברים להפרין בין טוב לרע ללכת בדרך הטוב לעזוב את הרע עץ החיים זה לתקן את הבחינה של הנחש זה א' כפשוטו כן כי הוא גרם לנו להתרחק מעץ החיים אבל גם זה כאילו כוחות חיים כאלה שנפלו נרומם אותם אז משיח זה אותו גימטריה של נחש כן איך זה מסתדר לא חסר אזה שתי אותיות בדיו בדיוק בדיוק אה נכון זה לכן ה מדרשים על דוד מוזכר ה אבל למה זה קשור לרן לתקן את ה מקומות הקדים הרע אין זה מי שאין לו זיכרון עכשיו באמת הזיכרון במון הפשוט זה באמת מ שאן לו את הזיכרון ה שהוא לא הולך עם התודעה הזאת אבל הזיכרון הכי עמוק זה מה שתח נגיד נמצא פה זה הזיכרון הכי הכי עמוק כמו שאמרנו באמת כינה זה מידה ח את יודעים שכינה זה מידה מיוחדת שכשהיא מציקה זה חבל על הזמן כשהיא לא מציקה אז כלום זה מה הקטע בכלל תאוות אכילה אדם צריך לאכול בלי זה הם לא מסתדרים כן רואים זה גם מתגבר לכן א ות אחרות שקשורות לקיום של החיים כינה אדם יכול להסתדר בליד 70 שנה לא כן לו כלום גם 80 אפילו כן צד שני כשהיא עובדת יש אולי תכונות כאלה אבל צו לתקן אותה צריך אולי את הבחינה הזאת ור שגם בתודעה אפשר הרבה לעשות אבל זה כאילו הולך ום למקום כזה עמ מה אין לה צורך טוב להכים לא יש לה אני לא יודע אם יש לה צורך טוב אבל לא כל כתוב כל המלה אדם מקינה תשמרו שרגע גדול מה שאנשים עושים זה מלחמת קינה זה שלילי מה כולת זה שלילי כן אבל כינת סופחים את הרבה חוכמה זה הוזכר יותר לחיוב כן אבל זה זה תוצאת כאילו זה לא המצב האידאלי כנ צפ הרב חוכמה ברור י שהרב אומר שכתוב לה שכתוב שבעקבות דמשיחא על המשיח בקת ד משיחה חוכמת סופרים תסרח אז הרב אומר ות שהחוכמה שנקנתה על ידי קנאה תסרח חוכמת הסופרים שנקנתה בזכות קנאה סופרים תסרח לא הקנאה זה בעצם זה הרי סוג של גאווה אדם מרגיש את עצמו אבל דרך עיניים חיצוניות אז יש בזה נשמתי אז קודם כל מדרגות לא בשאלות אז זה גם ורים לאדם באמת גם אזה שהו דחיפה לנוע שתעלם זה לא מעט גם ברמות לא כל כך חריפות לא כל כך ג מטרידות דם לזוז ההשוואה זה השוה יכול להיות שמה הינו עושים לא ו ו שהשוואה עושה לנו הרבה גם משפיע על הטובה במקומות חריפים בעצם זה אדם כאילו מחפש את המקום שלו חושב ש הקינה אפשר להגיד זה כמו כאבים כמו כאבים רפואים גופניים שהם לא הם לא טובים אתה רוצה כ צריכים כאבים אבל הם מסמנים שיש פה איזה משהו שצריך א לזהות אותו ולטפל בו אז גם אני חושב שהמידות האלה אחד מיד שאנחנו לא נהנים מהם שאמרתי עוד ר א הם לא דרושים בקיום החיים וגם זה סתם עושה רעת בשביל מה אבל זה עושה רע הרווח שלו זה כמו כאב כ זה מלמד אותנו שמשהו באמת ב בשמחה בחלקנו בשלמה שלנו עם המקום המיוחד שלנו חסר זה מבליט לנו את זה לפעמים נעבור ליד הדברים קנאה מזכירה לו אבל לא המטרה ה כמון לא לשקוע אלא לקחת את זה כמין איזה סימן ואז להיזכר ויש רמות של הזחות והזכירה השלמה זה הבחינה של המשיח שהוא כל הזמן זוכר לת למגר כלום כלומר הוא כל הזמן מודע לשפע הקדוש ברוך הוא שמחיה אותו מש אז אין לו כילה משיח מספר לכל אחד ואחד סרל מעבר כן כך כתוב הרבנו מה רב מה עבר עליו מה המדרגה שלו מה הוא צריך לתקן נכון אם מי ש אומר לנו כמו שאמרתי בדיוק מה אנחנו צריכים לתקן אז זה זה מאוד מרגיע אותנו זה בדיוק מה ש צרי לכ אז זה הקשר לתפילין במיוחד לקשר של תפילין כי כל התפילין זה זיכרון זה זיכרון בין עיניך נכון גם החלק הזה גם החלק הזה הוא עולם שלם אבל זה כאילו כמו שאמרנו הזיכרון הפנימי הל מודה כי תפילין הבחינת חיים כמר חזל כ זוכה לחיים שמר השם לי חיוב אם תרצו זה מה שמר זה קשור פה לעץ החיים הסרה מן המוות מה החיים מול המוות ש שרר זה מבחינת מוות כון כן ל כן לא אמרו לו שאינו של אב שלום הייתה עד שחזר לאחורה כאילו הוא היה יודע מקודם מזה אפשר שהוא לא הה מסכן עצמו כל כך להיכנס ורא עין כזה כוא סכנה גדולה חשבתי גם אפשר להגיד אם ה יודע מראש לא היה נכנס ו גם היה יודע תוך כדי לות שהוא לא מצליח לצב כמושגים שלנו שטוב שהוא לא ידע באיזה סכנה הוא היה עד שהוא יצא אמנו טוב למה תפ מה אה קודם כל מביא מה אמר חזל כל מניח תפילין זוחלי חיים שנאמר השם עליהם יחיו אבל שוב תפילין הם הם ה קודם כל הזיכרון הזיכרון זה חיים כי מיטה זה ההפך מזיכרון זה הנתק והחוסר רצף ולא רק זה התפילין זה הזיכרון העמוק כ שוב אפילו התפילין האלה הם הם מעל הראש