הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - ד' אדר ב' תשע"ד

שזו מתבודד בינו לבין קונו פרס שיחתו עם השם יתברך לחפש את הרוח טובה מתוך הרוח רעה אפילו ביום ביום שהרושם של העולם הזה הרבה יותר שולט יותר נוכח יותר קשה יותר קשה לזכור יותר לשכוח יותר אפשר להתבלבל בלילה במיוחד בהתבודדות ש כ לא רק פנויים מהיום אלא פנויים גם מכל המולה מכל ה חברה של ה של המוניות אז יכולים א יכולים לזכור מה שהפסוק אומר הזכרה נגינתי בלילה נו בתורה נד בדף סג עמודה ימנית פה ומון שוב נקרא וזה בחינת הזכירה נגינתי בלילה עם לבבי השיחה ויחפש רוחי בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כפשוטו שאז גם בשינה הנשמה מתרוממת ונזכרת גם קצת בעולם הבא שינה אחד מ-60 חלום אחד מ-60 אז הוא פקדונות הרוחות בחינת בידך הפקיד רוחי הנל אז זה הזמן לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז יקר הזמן של ההתבודדות התבודד בינו לבין כונו ומפרש שיחתו לפני השם יתברך נסו ח עם לבבו נסיח נסוך ם לבבו לחפש הרוח טובה דינו הנקודות טובות שיש בו עדיין לרם מתוך הרוח רעה כן לעשות את עבודת הלב לברר בלב את הנקודות הטובות מתוך הנקודות הרעות כ שקרה למעלה שעבודה הזאת נעשת ביד שזהו בחינת ניגון הנל שע ידי זה נשמר הזיכרון כנל דהיינו שעל ידי זה זוכר לזכור תכליתו האחרון העולם הבא לחשוב תמיד על סופו ודווקא מחשבתי בעלמה דעת תמיד שכל זה הוא בחינת זיכרון קנ ו נמצאים אליו שהוא רומז פה תורה הידועה של רפב שוא אומר שהוא חפש לחפש הרוח טובה דיינו הנקודות הטובות שיש פה עדיין מקודם הוא דיבר על לברר רוח טובה מתוך רוח רעה כאשר רוח רעה זה לשקוע במיד לשקוע ב בעצבות ורוח טובה זה לזכור רוח טובה זה להיות בשמחה אז פה רואים שהרוח טובה זה גם ממצא את הנקודות הטובות שיש בתוכו מה שאומר שמה בארחות שאדם צריך ל זכות גם על עצמו צריך אדם כי צריך האדם לדון את עצמו לכף זכות כמו שמבואר שם זה גם חלק מה מהבור הזה מהבור של הנקודות הטובות מתוך הנקודות הרעות גם את עצמו אדם צריך לראות לא בעיניים של המדה מה החיצוני שרואה את ה מים את השלילה את החסרונות את החולשה ונחלש מזה אלא לראות את הנקודות הטובות לראות את החלק הפנימי יותר את החלק של הנשמה שיש גם זה וזהו זכרני גינתי בלילה עם לבבי השיך ויחפש רוחים אם תדגדג במקרא הזה תמצא שבכל המילות האלה בכולם מבואר כל עניין נ הזכרה זה מבחינת הזיכרון נק שצריכים לזכור תמיד בעלמה דעתי כל הזמן לזכור את העולם הבא וכמו שדיבר בתחילת התורה גם ע בדרך כלל לדעת שיש עולם הבא יש נצח יש חיי עולם וגם בדרך פרק שהוא זוכר את כל הרמזים שמתגלים מהעולם הבא בתוך העולם הזה וזה בחינת נגינתי דהיינו בחינת הניגון ענן שהוא בחינת באור הטוב מן הרע קנל כמו שהוא באר ברכות בסוף הדף הקודם זה התפקיד של הנגינה הנגינה הנכונה שבה מנגן כשר ברר את הטוב מן הרע כי על ידי בחינת ניגון ושמחה יכולים לזכור עצמו בעולם הבא ד אמרתי לכם שהביטוי לזכור עצמו אני חושב שזה קצת לקוח מהסגנון של הדיבור ביידיש זה כמו לא שאדם זוכר את עצמו אלא לזכור להזכיר לעצמו כאילו פעם תרתי אתזה שזמן שלמדתי למוד קת אידיש אז ביידיש הרי בכל משפט יש גיד אדם אוהב מישהו אז אומרים פלוני אוהב את פלוני לכן כל מידה עכשיו בעברית שאנחנו מדברים על עצמנו נגיד אומ אני מיואש אני מתייאש אז אומר אני מתייאש בידיש גם אני וח הוא שאני מייאש את עצמי ו כמו שיש פה נושא ו נושא ומוסא אז גם כשההוא כתב את זה בעברית זה נשמע קצת ככה אז גם לזכור את עצמו הכוונה אני עושה זיכרון לעצמי לא שמה שזוכרים זה אני אלא מי שאני מזכיר לו זה אני ומזה ללמדנו מהסופה הזאת ש כשאדם מתייאש זה לא שהוא מתייאש אם הוא מייאש את עצמו שמה יש איזה ניסוח וגם כשהוא מזכיר הוא מזכיר לעצמו נכון גם בעברית כ בעברית בדרך כלל נגיד אני נזכר לפעמים נגיד אני צריך להזכיר לעצמי ל נגיד את זה עכשיו כ טוב אז יכול לזכור עצמו בעולם הבא כ שמירת הזיכרון על ידי ניגון ביד שהיא בחינת שמחה כנה כן כל שמחה כל שמחה נכונה כל שמחה אמיתית כל שמחה שלמה היא צריכה להזכיר לאדם את העולם הבא יש לנו פה איזה הדרכה איך לקיים נכון ל שמחת פורים שמחת פורים זה התרומות אל השמחה היא מזכירה לנו את ה את הנשמה את האמת את הטוב את הקדוש ברוך הוא את העולם הבא זה התפקיד של השמחה זה גם באמת שמחה וזהו בלילה כעיקר בירור הרוח טובה הוא בלילה ש זו פקדונות הרוחות קנן כן ש הרוח שכנראה כשהיא בפועל יכולה להתערבב עם טוב ורע אבל כש במקור שלה כשהיא מבחינת בידך הפקיד רוחי אז היא הרבה יותר קרובה למקום הטוב שלה ושם אפשר לזכור את העולם הבא זהם לבבי השיחה כ על ידי בחינת ניגון ושמחה הנל על ידי זה נשמר הלב מכוח המדן יש פה טיפול בלב לבבי בשיחה ואז יכול לש את ליבו כמים לפני השם די שמתארים את הלב יכול להתקיים שבחי כמים לבך מחח פני השם שוב גם למעלה פה הוא דרש ששיך מלשון בודדות ממי שביטוי הזה במפורש לא אמר כ בתור שזה בבחינת מצרה מים בשמלה לל בבחינת שפיק המים ברך נוכח פני השם זה לבי השיח ויחפש רוחי שידי זה תורים סו לבו מתכליתו לעולם הבא לחפש לבקש למצוא נקודות טובות מבחינת הרוח טובה שבקרבו כדי לשוב לשם יתברך על ידי זה עיקר התשובה הוא להכניע רוח רעה לברר רוח טובה כידוע זה ויחפש כוכי שמחפשים את הנקודות הטובות את הרוח טובה שבק שהתורה הזאת היא אחד המקומות היותר מבוארים אני חושב שזה נכון על כל תורה כנראה אבל לפחות כשאנחנו מנחים פה מה ש יש פה מהירות מאוד גדולה איך איך לעבוד את השם איך איך להוציא את זה לפועל כל המשמעות הזאת של הזיכרון של הנגינה של הכשר בין שניהם לשמחה שמי לזכות בעולם הבא זה דברים שאפשר פשוט א לקום מן הספר כמו לעשות אותם בפועל אני יול תר לדוגמה איך נראה נגינה של של סלבר אמיתי שהולך על פי הדרכה הז ככה באמת און שזכיתי להכיר אותו השנה כ אז מבחינה נימת כלו יש הרבה ניגונים יש כמה ניגונים שאנחנו שאומרים שרבי נחמן בעצמו עשב אותם נכון לא יודע לא יודע אבל מ עולם הבא אני חושב שיותר סמוך אליו לא נכון אשח אשת חיל מה שג גם בשוח כן ניון הזה יותר ודי אותה רוח מותה רוח טובה אמרתי לכם שהרב רחמי אלו שיבל צירים הוא היה אומר שכשהוא היה רוצה להבין פסקה בורות הקודש זה היה מקשיב למוזיקה עכשיו דוקא נא לי ש דיבר עלי על מוזיקה קלאסית אבל כילו דיבר שכדי להבין דברי דברים עמוקים צריך מוזיקה בלי מוזיקה קשה להבין אחד המבינים ב ש באמת אחד המבינים בורות החודש גם כמעט יודע אותו הלשון והייתה לו עוד דרך איך להבין אורות הקודש בזמנו כשצד היה חי אז הוא היה הולך ני הולך לשיעור של הרב צוד יושב ב אפילו לא בשולחן אלא מאחורה צוד נניח נותן שיעור בתנך א שיעור כוזר ה היה מביע א לא יודע עם הספר או בלי מתוך האווירה מתוך המשך ה חיוניות של תורה וכולי של הצד אז הוא ככה הביא את פסקה ורות הקודש אז כן אז זה כפשוטו ממש אפשר בניגונים האלה אפשר ניגונים אחרים יש כנראה נגונים ש צריך להמציא אבל זה ה יש לך פה את הכוונה מה לכוון א שר פורים הרבה פעמים כ אדם מקיים מצוות חזל סומת אז לא תמיד אפשר להתרכז נגיד ללמוד גמרא עם תוספות ועם מפרשים זה יותר קשה אבל אפשר לקחת דברים אפילו שמכירים או שלא כ כך מכירים ולהכניס אותם מתוך הלב בגלל שנמצאים במקום כזה יותר ד הניגונים אפשר להכניס את הדברים מתוך הלב אז הוא מדבר פה על התבודדות גם הוא מדבר כפשוט פשוטו לקום בחצות הלילה פעם שמעתי שיש גם חצות שני בין חצות לבין דות השחר אשתו גם לקום ב מוקדם הבוקר מה שהרבה ותיקים נוהגים גם מבטא את זה לנו יש אור חיים ש כל וולי שנקפיד על ה על השעות שאנחנו צריכים להקפיד ולעמוד בהם אבל מדי פעם זה יוצא אפילו בלי כוונה שאדם מר בשעות האלה לפחות ידע מה מה אפשר לעשות בהם וזה בחינת קימה בחצות הלילה י כינו היה תלוי למעלה ממטתו של דוד מכיוון שהגיע חצות לילה היה מנגן מאליו הנו ש בחצות לילה אז מתעורר בחינות הניגון קדושה הנמשך מכיור של דוד שהוא בחינת ברור ארוך טובה וכולי כנ ועל כן אז הזמן תגבר בעבודת השם לקום ד לעסוק בעבודת השם לפרס שיחתו לפניו יתברך כי אז עיקר הבירור הוא על ידי בחינת ניגון בכלי ענן שהוא בחינת כינור של דוד שמנגן זקנן וו התא דברים אלו למעשה כמו ש שכל זה למעשה ויכול להיות באמת מסופה גדולה החסידות שכש אמרו חצות את מספרים שגם היו באים מתרח אצל מישהו ו תיאורים שבעל הבית לא ידע בכלל מה נראה לוזה השלשות נמצא אצלו וכולי ואז פתאום בלילה הוא רואה שיש אור מהחדר השני וא מסתכל והוא שומע גם קולות א של געגועים וכיסופים נפלאים וזה הוא מסתכל רואה שהאורח שלו אומר תיקו חצות פניו מהירות כ לפידים יש תיאורים כאלה אבל בכל אופן מזה למדנו שצריך להגיד תיקון חצות בניגון אני אמר באמת היו אומרים בניגון אבל יכול להיות שממש זה אבי שליטה מספר שפעם הוא רקד עם הרב צודה ביום העצמאות הם רקדו בדיוק בלילה בליל העצמאות ה רוקדים ה רוקדים בהתחלה ל לבית הנשיא הרדים כי עוד לא היה קותל אצלנו אחר כךש היה מנג לרקוד לכיוון הכותל אפילו ביום עצמו אמר כזהר היה מגמה מצד אחד לשמח בישיבה מצד שמי רוצא את השמח ב החוצה ה רוקדים בלילה אז פעם אחת כש רקדו אז הוא אמר לרב הוא היה איתו מיד ביד צו אמר לו עכשיו חצות אצדה אמר לו זה תיקון חצות כ מה שאנחנו עושים על הריקוד הזה אז מכאן רעיה שאפשר לעשות תיקון חצות גם על ידי ניגון סתום ניגון של כיסופים בעיקר אבל יכול להיות אבן את דברים אלו למעשה אז באמת יש פה עוד כמה הערות משלימות אנחנו רוצים לחבר את זה גם לזמן שאנחנו נמצאים בו חודש עדר זאת התורה נמרה בשבת חנוכה לאחר שאמר התורה הזאת אמר אני אמרתי אתה איך מדליקים נר חנוקה בחינת להמשכה משח רבות ודשה ו להדלקה בוצ כן זה כמו להמשיך שמן משחת קודש דיק הנ שהוא הדעת כידוע הינו בחינת הגדלת הדעת שהוא בבחינת זיכרון הנו לא בהיר יותר חנוכה ממשיכים אור כילו אפשר להבין שנראות חנוכה האור של חנוכה ממשיך שמן או אור מאיזה מקום יותר גבוה יותר עליון ממשיכים את זה לתוך ה תוך החנוכיה לתוך החיים לתוך המציאות אני בעצם לחבר ניזכר בעולם הבא ולחבר אותו לתוך העולם הזה הרבה דיברו במהרה זה ידוע שה ווקא שמונה ימים הנר השמיני זה שיש שמונה ולא שבע זה באמת תחבר למדרגה שהיא מעבר לטבע של שבע כמו שיש לנו שבוע שישה ימים ושבת והשמיני זה כבר נקודה שמעבר א זה מתחבר לכל מה שהוא אמר ספור עולם הבא ממשיך עוד מסף רוח בחופה מצר מים מצרר מים בשמלה מסביר את זה מקודם וזהו ישב רוחו זלו מים על ידי ישב רוחו שננו אומרים בתפילה פסוק זמרה ש מלקט ו מנסף הרוח בידו על ידי זה יזלו מים פרנ בן צרר מים שבחינת הלב בחינת שבחי קמים ליבך יש לנו כוונה חדשה בפסוק ישב זמים משיב את רוחו נאסוף את הרוח צ את הרוח טובה מתוך הרוח רעה ו על ידי זה יזלו מים על ידי זה הלב נהפך למים שהלב שנהפך למים זה דבר גדול בתורה תורה כף זה נמצא ששם הוא מדבר על המעשה של הקאת הסלע אומר שהסל זה כמו ה צו א צריך להמשיך מהצו מים פתח צור ויזובו מים כיו להמשיך מהלב העליון להמשיך ממנו מים לפעמים יש הסתרה לפעמים יש כמו שבלב שלנו לפעמים יש תימות אז לא יוצא חום חיוניות כביכול מידה כנגד מידה גם אין גילוי של הלב העליון של צור לב אבי חלקי אלוקים לעולם א ממש יש שמה עניין ש איך ממשיכים מים מהלב העליון איך מהצורך מ ואיך אצלנו בעבודת המידות הופכים את לב האבן ללב בשר גם שם הוא מזכיר בזה שבחי כמים לברך נוכח פני השם אצל רב נחמן שבחי כמים לברך נוכח פני השם זה לא פסוק של פורנות הרי זה נאמר באכה שמתוך הצער על המחורבן וכולי שבחי כמים נבך אני פוגת לך כן ממש מתוך כל הזה אומר להגיע למצב של שבחי כמים לבך כן שמלו יוצא מים שהוא לא סל סתום כזה זה ברכה גדולה כלל העניין הוא מה שאמרו רבותינו זל יש פה עוד הערה אין אדם דן גזירה שווה מעצמו כי יכול להיות כה צריך לקבל מרבו יכול להיות שהוד רה שווה מעצמו מכוח המדמה שמדמה מלת למלת קנה להן שם על כן אסור לדון גזרה שווה הנו דמות מילט ממלטה מעצמו כי יכול להיות שזה יהיה מהמד מה במובן הנמוך שלו כמו שהוא דיבר באות ו שמדמה רוצה לשרות על שונה הלכות ז יש חידושי תורה שהם שיש בהם גם דברים רעים ו דברים טובים לכן גזרה שבה צריך לדון לא מהכוח הדם אלא אם כן קיבלה מרבו ורבו מרבו עד משה רבנו עלי השלום פי הגבורה צריך יון מבחינת זהם הכוונה פטו שקיבלו את זה ממש רבו מרבו משה רבנו הכוונה קיבלו את ה את היכולת לדון גזירה שווה לא בהשפעת כוח המד הנזיר אומר זה אפשרות כזאת זה ודאי לא לא מופרח אם גדולי חכמינו ברוחב דעתם ורוח קדשם הגיאו לגזרה שבר אנחנו יודעים שזה לא מכוח המדה אלא מכוח רוח הקודש אבל קיבלה מרבות שכל העמדה שאמנה דים את הגזרה שו מתוך קבלה מרבות ככ יש מקום גם להסביר למרות ש עד משה רבנו עלי השלום פי הגבורה כדי להנצל מכוח המד מואבי רק על זה באמת נוסיף ונמר ש הוא הזכיר את חצות הלילה כאילו שהרבה מהעבודה הזאת קשורה ללילה כמו שאמרנו התורה הז מתכתבת גם עם התורה של רפב גם עדיין מתכתבת עכשיו עם התורה של נב צורך להתבודד בלילה זה לכאורה מקביל לשני החגים שיש לנו מדרבנן שהמצווה שלהם היא קשורה ללילה גם חנוכה שבו נמרה התורה הזאת שמצוות ר חנוכה הי בלילה וגם פורים נ מעקר מצות קרית מגילה ביום אבל יש גם מצוות קריאה בלילה שים לב שדווקא בחגים דאורייתא הרבה יותר בולד שזה רק ביום נגיד ההלל שהוא מגביל לקריאת מגילה הוא ביום תמיד אומנם יש בליל פסח הלל של לילה אבל הוא באמת ה מאוד מיוחד באופן פשוט עבודת השם כל עבודת הקורבנות משנה מסכת מגילה כל עבודת הקורבנות עבודת התפילה היא כולה עיקרה ביום וזה ודאי בעיקר בדאורייתא בדרבנן יש גם מצוות שקשורות ללילה אז גם קריאת מגילה של לילה וגם א נר חנו כ בהקשר הזה אפשר לומר כבר לנו ש יש הגבלה בין המהלך השנה לבין יום שכאילו החורף זה כמו לילה והקיץ זה כמו יום פיזה אביב זה כמו בוקר והערב זה כמו זמן של תשרי חג האשי זמן של העסיק לפי זה חנוכה הוא ממש בזמן חצות מה שהזכיר פה שזה מבחינת חצות כי חנוכה הוא באמת באמצע החורף גם מבחינת התאריכים הרבה פעמים הוא בימים הכי הכי קצרים בן צבות חנוכה רה בטבט זה ש שרה בטבט מבטא את החושך הכי גדול במובן ה פשוט שלו חנוקה מבטא את החושך הכי גדול אבל שזה כבר למה למה יש בחצות עניין ואז עובר יא הלילה ומתחיל להתקרב היום ודווקא אז כשמתחיל משתנות השינוי ה שוד אף אחד לא רואה אבל מתחיל מתחיל מתחיל להתקרב היום כאילו דווקא הנקודה הזאת אולי הנקודה הכי משמעותית כל מה שהמשיך אחר כך הוא רק הוצאה לפועל של זה יש בנקודת חצות משהו מאוד גדול זה כאילו מה שקורה באמצע החורף שהם מגיעים לשיא של הילדות הקצרים ומתחילים להתארך זה כמו נקודת חצות אז זה חנוכה שנקודת חצות הלילה ושמה מתחיל להעיר בבכל החגים של הלילה החגים של הרבניים גם קשורים לזמנים שאין בהם נבואה נבואה זה כמו יום שת שכינה נערה גלוייה של הפת השם והחגים של הלילה זה כמו זמנים של אסתר פנים יותר כמו שבחנוכה יש שמה ביטוי בספר השנ שלא ידעו מה לעשות עםם האבנים ש אז שמו את זה מה ש היוונים חיללו שמו את זה עד שיבוא נביא כ אין נבואה אין כאילו את המצב הזה צריכים הכל מ מתוך חוכמה מתוך רוח הקודש שלנו מתוך תורה שלנו אבל כבר בלי הערה כזאת כמו שהייתה קודם פורים זה ודאי ככה ידוע שמגבילים בת פורים גם ל הלת השחר ללות השחר שזה כאילו כמו הזמן של לפנות בוקר שזה גם עוד חשוך אבל כ מתקרב האור ולכאורה בפורים עצמו היה שני ניסים שקשורים חוץ מזה שות של פורים שחות גם ללילה גם הנסים של פורים ודאי קשורים ללילה אחי דווקא שובי בזמן של הערת פנים אז זוכרים שגם ביום גם שהעולם הזה הוא נמצא ונוכח הכל הוא רמזים כן הכל הוא משלים הכל הוא ביטוי ולבושים להופעת השם בעולם אבל לא תמיד זה פשוט לא תמיד הדברים כל כך מחוברים ולכן צריך ל כמו שאמר לכת בלילה להתבודדות דווקא בלילה אתה יכול להתפנות מכל הזה זה מה שקורא לאחשוורוש בלילה הוא נדדה שנת המלך ונכון יש כמה רמזים כמה ביטויים בחדש שזה בזמן חצות בפיוטים של פסח גם מזכירים את זה שזה מתחבר לנס של פסח של מכת בכורות אולי באותו זמן אפשר בחלט לפרש שזה היה בזמן חצות כשהוא שמה ביקש שיקראו לו ומה הוא ביקש אחשוורוש הוא רצה להיזכר כך כתוב פה להיזכר בעל מד הביא לו את ספר הזכרונות דברי הימים ומה הוא רצה להיזכר להיזכר בדברים הטובים מתוך הדברים הרעים כי רוחו הייתה רעה אחשורוש למה הוא ככה רואים למה הוא לא יהיה נרדם כי הוא פחד שאסתר ועמן עושים נגדו איזשהו קנוניה בכלל כל מלך פרסי נראה לי אפילו היום מרגיש שכולם מסביבו בטח הם אולי מרגלים ישראלים או לא יודע מה הם כאילו סוכנים הם נגדו הם אולי אפילו מצדדים הפוכים גם אז הוא שואל אם יש מישהו אחד שהוא עשה לו טוב מישהו אחד פה שרוצה בטובתי זה כמו שאדם שואל את עצמו יש נקודה אחת טובה אצלי אז זה הוא מבקש להיזכר להיזכר בנקודות הטובות אז הם מקריאים לו שכן היה פעם איזה מרדכי אחד שהוא שהוא עשה לך טוב אז הוא שואל מה נעשה הקר וגדולה על זה אומרים לו לא נעשה עמו דבר א במילים של התורה הזאת אומרים לו אדוני המלך אתה ש חחת אתה נמצא בשכחה גדולה ואז הוא נזכר ולכאורה גם המשך הנס כשמן בא על החצר החיצונה אפשר בהחלט לומר שזה היה לפנות בוקר היה מוקדם הבוקר הקים את העץ הלך הכי מוקדם לאחשוורוש ואז קורה הנס של ההיפוך הזה שאומרים לו להרכיב את מרדכי זה הערה של הילת השחר כלומר שדווקא בזמנים האלה שכאילו החשבון הוא יותר פנימי הרי הנס הממשי קרה אחרי זה ביום אבל במת כ עיקר העניין של פורים שאומרים כדי להבין את הנס הממשי צריך ללכת למקומות הפחות גלויים והפחות נסתרים כאילו עיקר השינוי התחיל אולי כ שנדדה שנתו שהתחיל יפול לו הסימון התחיל להבין שמשהו פה לא בסדר וגם עקר הנס התחיל להבין ש כתוב שמה שכ שהמן הציע לו לגוש מלכות וזה שניתן כתר מלכות בראשו אז שחשש מחזיר לו את הפקודה הוא כבר לא מזכיר את הכתר כי הכתר הוא לא אהב את הרעיון הזה שנותנים כתר למישהו אחר לא רק זה הוא קלט שהמן מגשים פה את ה המן חושב על עצמו ובעצם החלום שלו זה לשבת על הסוס וללבוש את הכטב ובעצם לקח את המלכות אז בעלות השחר אם בחצות הוא אחשוורוש היה לו איזשהו מין סימן שאלה נקרא לזה גדול ה מתחיל ככה לקבל את התשובה דרך ספר הזכרונות אז לאט לאט זה נהפך לסימן קריאה בבוקר שהוא רואה שמרדכי הרגע אמרו לו שהוא זה שעשה לו טובה והמן הוא קולט שהוא בעצם צורר גדול כל הזמן היה ברור אבל זה פתאום כמו שאדם יודע את הדברים אבל ישת בין לדעת לבין לדעת כן פתאום נוכח מול העיניים פתאום זה ל הזיכרון אגב שהתורה הז מדברת עליו כל הזמן זה לא לדעת דים זה להיזכר פתאום הוא זה בהיר מי פה האויב מי פה הצורר מי פה הזה רק ככש מגיע המשתה ואסתר אומר מה שהוא אומרת אז זה ממש בדיוק על הברזל בעודנו חם כמו ש אומרים בדיוק יושב על איפה שהוא זה אני רוצה שהנס העיקרי הוא דווקא כשאף אחד לא יודע במקומות נסתרים אף אחד בשושן ויכול להות שהאנטישמיות משרותיהם ויהודים עדין מטבלים והשינוי הפנימי כבר קורה ככה הי גם עיקר השינוי הפנימי בתוך האדם נשמה ו דוקא במקומות שאף אחד לא רואה שאף אחד לא מרגיש ומתוך זה אחר כך זה מגיע גם ליום גם לאישה ונשית שורים שנכנס אדם הרבים שמחה רשי אומר שמתחילים החגים פורים ופסח שפורים זה באמת הגאולה שבתוך הלילה פסח זה כבר מתחיל להעיר בתוך היום בעצמו ו עוד קישור פשוט בין התורה הזאת לבין פורים ש כל העניין של מגילת אסתר זה לראות את הרמזים באמת מגילת אסתר יש הרבה מאורעות שאפשר היה לקרוא אותם א יתכן אפלו שגם הדרך פשת הם כתבו כדי שזה יכתב כמו עוד ספר של מלכי פרס ומדי יכול להיות שמלאכי פרס ומדי הרגישו בנוח עם הספר הזה מספר על גדולת אחשוורוש אחש ספ כזה כזה מלך לא בטוח שהרגישו גם את ה מה שמתחת לדברים אבל אז כל המורות האלה יכולים כאילו גם להישמע ולראות על ידי אדם מבחוץ לגמרי אבל מצד שני בתוך כל זה יש המון המון רמזים המון המון רמזים ל יך שהשם הופיע ומר אפשר להגיד שאם יש לזכור עלמ דעתי יש לזה שתי בחינות בבחינה אחת זה לזכור באמת את הכללות בחינה אחת זה לזכור את כל הרמזים לזכור את הכללות זה אולי מה שמופיע בכמה פסוקים מפורשים מה שמרדכי אומר לאסתר רוח בהצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר זה יש רגע שפתאום הכל בעיר מכי ככה גם מזכיר לה ולזכור את הפרטות זה איך שבכל המאורעות שקרו בתוך המגילה בכולם בעצם יד השם מתגלה כן אפילו באגורות הראשונות של אחשוורוש שזה היה נראה סתם אפילו זה היה חלק מהנס כמו ש חזל אמרו שדווקא על ידי זה עם ישראל ניצל ניצל מהגזרה כמו שמ טוב אני אזכה באמת לזיכרון לשמחה לנגינה נכונה לשמחת פורים גם על ידי זה באמת מתחבר לעולם הבא ומתוך כך שעולם הבא י מלא את כל העולם הזה בז