הרב בן ציון אלגזי - שיעור פתיחה - כ"א שבט תשע"ה

ר דבר בלתי נתפס עומדים חבורה של בחורים ואברכים וקהילה ורוקדים ברחובות שעדיין נוסעים במכוניות תורה יוצאת אל העיר ואנשים מהבתים מצלמים עם אייפונים וזורקים סוכריות וצופרים וזה זה מין דבר כזה שבח של השם יתברך שלא כתוב בספרים רק יש במציאות אז באמת עצם זה שה פה זה דבר נפלא מאוד שזכינו לו ועצם זה שככה מרכז של תורה מפיץ החוצה זה דבר גדול והתחדש לנו השנה ברוך השם קיבלנו את יבנה וחכמיה וזכינו השנה לתלמיד חכם עצום ששמו הולך לפניו שהגיע אלינו לעיר שלנו להעיר איתנו את האור של התורה ולהפיץ אותה ברחוב ברחובות אז אנחנו נשמע כמה דברים דברי תורה שבשביל זה נתכנסנו הערב נעסוק בתורה מפי הרב ן ציון הגזי בבקשה פשוט נשיא הישיבה הרב אריאל שליטה פשוט ראש הישיבה רב שפיר ה שליטה הפי שמ אנן כאן כבודם כאן פשוט אה הרמים הרבנים ברשו ההורים היקרים שזכו שבניהם יהיו בחצרות בית השם שתולים בבית השם לא יהיה הדבר קל בעיניכם שכל הורה ככה זוכה שבנו נטוע במקום תורה תוך רצון ושאיפה לגדול בתורה פשוט התלמידים שבעצם לימודם חוץ מזה שהם גודלים בתורה הם מקיימים מצוות כיבוד בהם למעדר יש כיבוד בהם רגילה אבל המחבר כותב בהלכות כיבוד אבם אין לך כיבוד אבם יותר גדול מזה שהבן הולך בדרכי השם יושב ועוסק בתורה שזו המלה הגדולה ביותר של כיבוד ם והתלמידים שיושבים פה ועוסקים בתורה זוכרים ככה לאלה הולה לכיבוד הם אנחנו עוסקים ברוך השם בתורה משתדלים לעסוק בתורה יומם לילה הייתי רוצה בשכם להוסיף נופך נוסף לעניין של לימוד ועסק התורה בכמה סוגיות בשס עוסקים בענייני חובת תלמוד תורה כמות הזמן שצריכים לעסוק בתורה יש סוגיה נפלא במסכת מלאכות הגמרא שמה אומרת שיש מן דמר בגמרא ליב דרבי יוסי שאם לחם הפנים מספיק שיהיה מקצת מן היום מקצת מן הלילה אז מדברי רבי יוסי נלמד ככ אומר רבי ימי שאפילו למד המלה פרק אחד רביעית או פרק אחד שחרית יצא ידי חובת בגית ביומ לילה מה שמה אומר דבר זה אסור לאמרו בפני מהארץ כי המ הארץ תשמע שהוא יוצא ידי חובה כבר בפרק אחד אז הוא לא יוצא לעבור על בלתו יסיף אז אסור לאמרו לפני המ הארץ מד אומר מצווה לא אמרו בפני המ הארץ אם הוא ישמע שפרק אחד מקבל כך הרבה שכר אומר רשי לא כל שכן אם הולמד יותר והגמרא ש ממשיכה לא נעבור על כל מהמהלך הגמרא האם באמת חובת התלמוד תורה זה יומם ולילה כפשוטו מה ש מביא הסיפור מרבי ישמעאל ששאל את בן דמה ששאל את רבי ישמעאל דודו אני למדתי את כל התורה כולה מה הוא ללמוד חוכמה יוונית קרא לה במקרא הזה לאמו סופ התורה הזה פיך גיד בלילה צא ובדוק שעה שהיא לא מן היום הוא לא מן הוא מות חכמה יונית בקיצור הוא אומר ל ממים אחרות לא בשום פנים באופן יום ולילה כבשו אותו האם באמת זה מבחינת כמות הזמן יום ה ולילה כפש אותו זה לא ברור יש רטבה בן דרים בדף ח עמוד ב' שמאזן את הכמות שאדם צריך ללמוד בחובת תלמוד תורה במילה אחת אומר הריטבא לא יכול להיות כפשוטו יום ולילה כין שא אנחנו קרוצים מחומר ממילא צריכים גם להתעסק בצורכי הגוף בצורכי פרנסתו אז המשמעות היא כמה שאדם יכול ללמוד בצורה מקסימלית זה מבחינת כמות הזמן מה ללמוד יש גם כמה סוגיות בשס בקידושין יש ש עוסקת בזה בהרחבה ובעוד מקומות אבל יש סוגיה מיוחדת בגמרא במסכת יומא שמספרת סיפור כדי לעלם אומרת הגמרא תנור רבנן אני ועשיר ורשע באים לדין אחרי 120 שלושה אנשים עולים לבית דין של מל והגמרא מתחילה לפרט אני שואלים אותו שאלה מפני מה לא עסקת בתורה אם הוא אומר אני מרוד הייתי ולא יכולתי לעסוק בתורה מביאים לו את הלל אומרים לו כלום אני היית יותר מהלל וכולם מכירים את הסיפור עם הלל שהרוויח טראפיק אחד ביום היה נותן מחצית לבית המדרש מחצית למזונות ביתו מכאן רואים שאפשר לתת תורה יותר מחומש כך פוסק הנודר ביהודה בכל אופן אנחנו רואים שהוא היה עוסק בתורה במסירות נפש עד ש הגמרא מספרת שתקופת טבות הייתה התקופה שלנו והוא ראה שאפילו לא הרוויח את אותו טרפיק במסירות נפש עלה לראש הגר כדי לשמוע דברי אלוקים חיים מפי שמיה והב טליות מה עשה הקדוש ברוך הוא הוריד לו שלג מן השמיים והשלג תארם עליו שלוש אמות מטר וחצי שלג משמיה באבטליון בשבת פתאום ראו בית המדרש חשוך אמר לו שמיה לאבטליון אבטליון אחי שמי יום המונ היו הסתכלו כלפי מעלה ראו דמות אדם מיד הורידו אותו מהגר רחצו סקו אמרו ראוי הוא זה לחלל עלי אתל שבת הגמרא הזאתי כבר מעוררת כמה שאלות אני אגיד את זה בקצרה כי אני לא רוצה להרחיב יותר מדי אבל יש פה שאלה גדולה מאוד הגמרא אומרת שהלל היה מוכן כביכול למסור את נפשו על תורה כדי לשמוע דברי אלוקים חיים על פי דין אין דין של יהרג ול יעבור על תלמוד תורה ג עבירות כן יתרה מכך הגמרא אומרת מסכת בב קמה שמי שמוסר את נפשו על תורה שלא כדין לא אומרים הלכה משמו וכידוע לנו אילן אנחנו כל יום מזכירים אותו בבית המדרש אומרים הלכה משמו זאת אומרת הוא לא עשה דבר שלו על פידים מה אומר גמ הילל הוא רוצה לשמוע דברי אלוקים חיים הוא רוצה לשמוע דברי תורה הוא רוצה להתמלאות בתורה דברי אלוקים חיים כתוב בגמרא שהוריד לו הקדוש ברוך הוא שלג מן השמיים שואל הבן איש חי פשוט מאיפה יורד השלג ועד ייעלה מן הארץ שלג יורד מן השמיים ייתרה מכך אם רם מערום של שלג מטר וחצי על גבי הלל מה אומר שמיה לאבטליון שמי יום המאונן מטר וחצי שלג זה לא שם היום המאונן זה וד היום המאונן אז מה זה שם היום המאונן הוא מה מה המשמעות של כל הסיפור הזה פה ראוי הו זה לחלל עליו את השבת מה מה מה הפשט אני אמשיך בגמרא על הגמרא אומרת עולה אדם אחר עשיר כקורח אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אומר ריבונו של עולם לא יכולתי לעסוק בתורה באת לי כל כך הרבה הייתי טרוד כל הזמן אסים כל הזמן יחזה מורד כל הזמן דברים מצלצלים מזמזמים אין לו שנייה אחת מנוחת הנפש קצת פחות אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר בן חרסום והגמרא מפרטת היה לו ראשי בקר ואלפי אלפי עיירות וספינות שבים הוא בכל אופן הוא היה רבי אלעזר בן חרסום מה ש מתארת איך היו מדי פעם מנסים כנראה הרוה חשבון שלו לתת לו איזה שם מאזנים הוא לא רצה הוא אמר מרוויחים י כוח אני ממשיך לעשות בטובה אז רבי נעזר בן חרסון מחייב את את העשירים מגיע השלישי אין לו בעיה כלכלית לא אני מדי לא עשיר מדי ממוצע אומ מפני מה לא עסקת בתורה אז הוא אומר לא יכולתי לשבת לא היה לי אפשרות מנוחת הנפש לשבת וללמוד היה לי הרבה יצר הרע היה לי הרבה פיתויים כאלה ואחרים אומרים לו כלום היה לך יצר הרע יותר מיוסף מה לא עשתה אשת פוטיפר כדי להכשיל את יוסף בעבירה הגמרא פה מפרטת בהרחבה בגדים של לבשה שחרית או לבשה ערבית פיתה אותו בדברים פיתה אותו בכסף בסוף וינוס ויצא החוצה אז אם יוסף הצליח להתגבר אתה למה לא התגברת על יצרך הרע מסכמת הגמרא כך נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסון מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים את בעלי היצר הרע זה רמוז בפסוק רבות מחשבות בלבש עצת השם אי תקום אי בראש תיבות הלל יוסף ואלעזר יש לך הרבה מחשבות ותירוצים הקדוש ברוך הוא גם יש כנגד את יוסף אלד יוסף לעזר הוא יתן לך גם מענה כנגד הפשט של הגמרא לכאורה זה מפני מה לא עסקת בתורה למה לא למדת אבל אם זו השאלה יש פה תמיה עצומה על הגמרא מני אני מבין שהלל מחייב את העני הלל יצא הלל נשיא שבישראל גדול הדור רבי אלעזר בן חרסון מחייב את העשירים כי אם הוא יצא כזה למה אתה לא יצאת לפחות תלמיד חכם אבל מה יוסף קשור פה לסוגיה יוסף הוא ראייה לאדם שהתמודד עם פיתויים נוראיים והצליח להתמודד והצליח לברוח אז יוסף צריך להיות בסוגיה אחרת לגמרי אם יש אדם שחלילה נפל בעבירה נוראה שואלים אותו מפני מה לא התגברת על צרך לא יכולתי יצר הרע רק על ההנאה לא יכול אמ לו כלום היה לך יצר הרע יותר מיוסף נמצא יוסף מחייב את בעלי היצר הרע יוסף לא קשור לסוגיה לכותרת מפני מה לא עסקת בתורה יוסף ברח מש לא טיפר הוא לא נהיה רבי יוסף הוא נהיה יוסף הצדק צדק צדק הצדק הוא צדיק עם כל המלון של צדק אבל הוא לא היה גדול הדור אז מה מה יוסף פה קשור לסוגיה לא ברור לחלוטין מכאן אפשר אולי לחשוב שיהיה פשט מחודש לסוגיה הגמרא מחדשת לנו שתורה זה לא רק כמות הלימוד זה לא רק מה אתה לומד יש דיני קדימויות בתלמוד תורה איין בית הלוי על הפרשה בדין נעשה נשמע בגלל שהקדימו ישראל נעשה אני נשמע יש דיני קדימויות יש על זה דרישה בפרישה ברמב יורי דה שמרחיבים מה אדם צריך לעסוק בשעות שיש לו זה דינים בפני עצמם הגמרא פולניות דעתי רוצה לחדש שבתורה יש עוד פרמטרים עוד שאלה נוקבת ביותר והיא איך עסקת בתורה לא רק מה למדת לא רק כמה למדת איך ניגשת לתורה כמו ששבה מקודם הזכיר שהתורה אצלנו היא תורת חיים אלוקות שירדה אנשי קניבת יי אתה הבנת שהתורה זה תמצית חיי האומה שלנו כי הם חיינו וורך ימנו חיית את זה נשמת את זה היית מוכן למסור את נפשך על הדבר או שאצלך התורה היה כמו שהרבה לומדים מין תרבות תורנית כזאתי יש חובה לעסוק גם קצת בלימוד תורה יש סדר יום לא נעים כל היום לעסוק בחומריות אז אני קובע איתי בתורה מה הי נפק מינה אומרת הגמ גמרא קמינה מאוד פשוטה אם אדם לומד תורה כי הוא חייב כי הוא צריך לצאת ידי חובת קריאת שמע שחרית וערבית או והגית בו יומם ולילה ומה שאדם עושה מתוך חובה בקלות כל תירוץ מוריד לו את החובה הזאתי אין מה לעשות אין לו ברירה אבל מה שאדם לומד כי אהבת התורה בוערת בעצמותיו והוא מבין שבלי זה אין חיים כמעט 95% מהתירוצים אם זה לא יהיה ממש סכנת נפשות יעשה את זה כי אדם בשביל לחיות כי זה נשמט הפה כמו שאמר רבי עקיבא כי אם חיינו ממש כפשוטו בשביל לחיות אדם עושה כמעט הכל הוא לא יפספס אומרת הגמרא זו שאלה נוקבת ששואלים אותנו אחרי 120 מפני מה לא עסקת בתורה כי הבנת שהתורה זה נשמעת פינו ובלי זה אין לנו חמצן לחיות מי מחייב אותנו על השאלה הזאתי הלל ורבי אלעזר בן חרסום לפחות מה הלל ורבי אלזר בן סון הלל יכל בקלות נבוא לבית דין של מעלה אחרי 120 למה לא יצאת הלל למה לא יצאת מח ריבונו של עולם הייתי אנוס יש לך טענת אונס אונס חכמ פטר צעקה נערה אין מושיע טענה ללגיטימית יש אפילו אונס בג אז אם יש אונס תפתור אותי טענה טובה אז הל ה מחפים תענה שלו אבל הלל לא ניגש כי הוא רצה לתרץ תרוצים אלל הבין שבלי זה אין לו דברי אלוקים חיים הוא לא חי אם הוא לא חי אז מה לא עושים בשביל לחיות לא נכנסים מפה עולים לגג עושים הכל אולי זה הפשט של הגמרא רצה הקדוש ברוך הוא להראות את החביבות היתרה של תורה של הלל שהייתה בו ואת מסירות נפש שהיה מוכן לעשות היה תקופת טבת אבל באותו יום לא ירד שלג הוריד לו הקדוש ברוך הוא באופן מיוחד שלג מן השמיים וזה מה שאמר שמ היה לאבטליון שם ביום המאונן לא לא היה מזג האוויר סוער מה פתאום יש חושך באופן מיוחד הקדוש ברוך הוא הוריד את השלג כדי להראות לציבור רבותיי כך נראה מסירות נפש התורה בלי תירוצים יש תירוצים ש ממש פיקוח נפש סיפור אחר אבל עוד עד אותו קצה אם התורה בוערת בעצמות כמעט ולא יהיה לך תירוצים אותו דבר רבי אלזר בן חרסון אולי יש לו גם טענה כזה עשיר הקדוש ברוך הוא נתן לו כך הרבה טריד אותו אולי יש לו טענה הוא לימד אותנו הם לימדו אותנו ש מי שמבין מה זה חיים של תורה מה זה המציאות הזאתי של תורה שהיא מבטלת פמת את כל הדברים בעולם אין כמעט תירוצים איפה יש ראייה שזה הפשט של הסוגיה פה אני ודעתי זה הפשט מיוסף דווקא דווקא שיוסף משולב פה והוא לא קשור לסוגיה לכאורה אולי זה הראייה יש זוהר הקדוש שמופיע בפרשת ביקרא שמספר על רב עמי ורב עסי שהלכו ליד לוד אמ אמר רב עמי לרב עסי תשמע יצר הרע של אריות מחריב עולמות אולי נשחט אותו כבר חכמים מלומדים בשחיטת יצרים יש להם בית מטבחיים יצרים שחיטה שחטו כבר יצר של עבודה זרה בוא נעשה עוד עוד שחיטה אחת מה בהמה גסה מה נשחט אפשר לשחט במה אומר לו סי רמבי איך אפשר לשחט יצח דריות לא יהיה קיום לעולם לא יהיה פליה וביה אומר לו אני שומע אבל אולי נבקש שזה יהיה יצר הרע שיפעל רק לשעות מסויימות כמו שעות ש כוה יהיה יגמר נגמר לא כל הזמן יבער בעצמותיהם של אנשים שהורס עולמות אומר לו אתה לא מבין זה לא רק בשביל בריה ורביה לשון הזוהר הקדוש הוא כד ללן לולי איצר דעריות לא היה לנו חתב ד שמעת אם לא היה יצר הרע של הריות לא היה מתיקות בלימוד פלא פלאים הדבר הזה ולכן צריכים אותו באופן גבוע מה המשמעות המשמעות היא שמעבר ללימוד אדם אדם צריך שהיה לו מתיקות בלימון אהבת תורה שמחת התורה וזה מבטל את כל התירוצים האחרים שיש לו יש לכל אדם איזה בטריה של הנעה בטריה של הנעה כמו שיש כל מיני בטריות כל מיני חושים ומיחושים וכוחות יש כוח של הנאה והכוח הזה הוא או או או שהוא מתבזבז במקומות הלא נכונים ועד שאדם מגיע לתורה התורה זרה לו לא יהיה בך אל זר או שהוא יודע אי לשים את הכוח של ההנאה וממילא הוא מתחבר לתורה בכל ממי נפשו והוא לא יכול בלדיה לא לחינם הרמבם גומר ומסיים את כל ענייני ייסורי ביאה בסוף כל ענייני יצר הרע של הריות אדם שעוסק בתורה היא אהבות יהלים וילדכם מה זה קשור פתאום תורה אומר הרמבם זה בדיוק הפשט לו לייצר דעריות יחדת דשמ איפה יש ראייה שהסוגיה עוסקת פה באהבת תורה בהתלהבות מתורה בשמחת ומתיקות הלימוד זה יוסף איך זה קשור ליוסף אחרי 22 שנה רואה יעקב את העגלות אומר רשי במקום נזכר בסוגיה שהוא עזב אותו סוגיית עגלה ארופה ותחי רוח יעקב אביהם 22 שנה יוסף עוסק באותה סוגיה של גלה ארופה חמש שורות בשס בגמרא בסנטר כמה אפשר עם כל הלומד ועם כל ה כמה אפשר 22 שנה יוסף תקוב מבין דבר אחד אם הוא עוד שקוע בלימוד הסוגיה הוא כנראה לא נמצא במקומות אחרים הראש שלו במקום הנכון הוא לא חטא ותפתחי רוח יעקב אביה יוסף הוא קשור לנקודה הזאתי בדיוק שזה העניין של אהבה תורה מאיפה יש ראיה מוכחת שתורה זה לא רק ללימוד כדי לצאת ידי חובה אלא זה באמת חיו שלנו כתמצית כל חיינו ורק מי שלומד מתוך ערבות ומתיקות יכול להתחבר לה בכל לב ובכל נפש פש ברכות התורה זה הרעיה הכי חזקה שיש י שלוש ברכות התורה הברכה הראשונה אשר קדשה מצוותה וציוונו על דברי תורה או לעסוק בדברי תורה כל אחד לפ נוסח שלו הברכה השנייה שלא נמצאת בשום מצווה אחרת והערב נ השם אלוקינו את דברי תורתך בפינו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שדברי תורה יהיו ערבים עלינו מתוקים עלינו תאמו כיטוב השם אין דבר כזה בשום מצווה אחרת אולי היה צריך אדם אוכל מצה מי ש מחמיר על חמש כזה איתות בליל הסדר בטח תוך כדי שהוא אכילת פרס זה אתגר לא קל הייתי אולי מוסיף ברכה צאנו על אכילת מצע וערב נאשם את מצדך עלינו ונהיה אנחנו צנו אוכלי מצדך נשמע מי שעושה את זה אני אומר לכם כבר אפסק חוזר ומברך אין דבר כזה רק בתורה יש אשר קידשנו במצוותיו צ דברי תורה זו מצווה מה לעשות כשאר המצות צריך לצת ידי חובה אבל אתה רוצה לקיים את המצווה בשלמותה ו הרב נ השם אלוקים כל הבחורים פה יכולים להעיד ש שומעים ספרה יפה יש סוגיה שמצריכים לפצח אותה ווא עכשיו סוגיית כפו כהב איזה מתיקות איזה נעימות אני אומר זה ממש בירקות הנהנים זה ממש בכות הנהנים כמו שאתה אוכל דבש אתה מברך וערב נשם אלוקינו אבל אולי לכם ההורים אני רוצה להגיד עוד תוספת זכיר את זהש מקודם מעניין שנהייה אנחנו צאצאינו לא אומרים בברכה הראשונה איפה אומרים את זה דווקא בברכת דוה רבנה למה צ על דברי תורה ונהיה אנחנו נו עוסקי תורתך לומדי תורתך לשמע למה דרכו את זה חזל דווקא לברכה הראשונה מי שלומד תורה כי הוא חייב כי הוא צריך לצאת ידי חובה זה תרבות תורנית כמו שאמרתי או חובה או לא יודע סדר היום הוא לא יכול להדביק את בני בטו הוא לא מד סחו לי כמו איזשהו קרח יצא שם ו ממשיך הלאה זה לא מדביק מי שלומד מתוך ערבות ומתיקות זה לא משנה הכמות האיכות היחס הוא יכול להגיד נהיה אנחנו בצא צאנו אספר לכם סיפור ששמעתי מחוני קורה שאנשים נרדמים בשיעור זה מסים שבכל יום דווקא אדם שנרדם תוך כדי שיעור יש זכות גדולה גם נרדם וגם למלמד הנרדם יודע מתוך דברי תורה זה חשוב מאוד כתוב בשולחן ערוך שאדם צריך לקדם עד השנייה האחרונה שימלמן דברי תורה המלמד מזכירים אותו לטובה בבית דין של מעלה הוא הגיע מישהו פלוני כבר יש לו זכות זה מסים ש בכל יום חותני סיפר לי ש אצלהם בשיעור בדף היומי הגיע בן אדם שהיה נרדם באופן קבוע לא באונס אלא ברצון הוא לא היה מחכה שפתאום פו עליו את הרדמה איך שפותחים את הדף שם את הראש נרדם מגיע רב חנני רב חנניה תמיד הוא ם חיי מתים קם לתחיה אומר קדיש מתפלל לך הביתה אחרי כמה ימים אמרו לו תשמע אנחנו ארים שאתה כל כך יב אולי תשם בבית כמו בן אדם ולא פה על העצים ובנים אומר אני חייב לספר לכם יש לו בבית 12 ילדים כן ירו הוא בבית קם בבוקר בח לפנות בוקר רץ כל היום מקום להביא תרף לבני ביתו באמצע הוא מחליף מסרה כדי שיהיה לו עוד פרנסה הוא מגיע הביתה בשבע בערב כל בני בתו רואים את האבא כבר מחמש יצא מתרוצץ כל היום בטוחים שהוא ייפול שדוד הוא כבר לא יכול להחזיק מעמד להפתעתם המרוב הוא קצת מתרענן לוקח את הגמרא אומר להם אני הולך לדף הימי איזה כוחות אומר אני מגיע לשיעור אף אחד מהמהם לא יודע מה אני עושה בשיעור אני קצת מתרענן קם לדחיה חוזר הביתה אני אומר להם היה שיעור פי לפלים רק שלא ישאלו אותי איזה סוגיה אבל היה איך יכול להיות כל היום הוא מתרוצץ הולך לשיעור חוזר שמח בדוק הדבר הזה כל ילדיו תלמידי חכמים מופלגים בגלל אהבת הוא לכות שהוא לא למד הרבה אבל הוא יראה להם מה זה מסירות נפש לתורה זה בדיוק אני אומר חובתנו כהורים כמלמד לא רק ללמד לא רק להכניס תוכן הצורה לא לחינם תורה ניתנה בקולות וברקים לא לחינם הגמרא אומרת מסכת ברכות בדף י נשים במי כזכיין מה הם זוכות דקרו בניו לבית המדרש חכות לבעליהם מה הם עשות הם לא הם לא מצוות בתלמוד תורה אבל איך הבית נראה בתורה ההתלהבות שיש השמחה שהבן לומד כמה ש ותר שלוח אותו בשמחה או בחתה זה נותן את העוצמה לא רק של הלימוד את מתיקות ונעימות התורה רוצה לאחל לכולנו שנזכה בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא יחיב תלמידנו גבולנו בתלמידים נזכה להעמיד תלמידים שלא רק יודעים אלא יש בהם נעימות ומתיקות התורה בעזרת השם תזכו כולם ההורים שבניכם יגדלו כאיל רב רבי כינות גדולים שיצא ם פירות מתוקים בעזרת השם תראו מהם נחת מהם ובני בניהם וכל אשר יעשו הצליחו בעזרת השם ‏v ‏t ‏a ‏ne רבותי נברה שם אד חדשו דנים ים דים לברר אלוהינו שכלנו משלום אנו שכנו משלום וך אלוהנו שכלנו בשלום ‏s ‏n ‏k ‏ma ‏a