הרב בן ציון אלגזי - שיעור כללי - כ"ב תמוז

טוב רשות הרבנים הציבור רוצים לחדש איזה הגדרה חדשה היום בעזר השם בידין רודף ואז נעבור כמה סוגיות ככה בשס שמדברות בענייני רודף באופן כזה או אחר ועל פי זה גם ננסה בעזר השם לתת את ההגדרה המחודשת אז יש גמרא אצלנו בסנ הדרן אנחנו ממצאים פרק שמיני למי שלמ את פרק שמיני בבן סורר הגמרא אומרת ככה לגבי עניין של זמרי ופנחס אומרת הגמרא הת מרנה ממקור אחד לפניכם אמר אמ רבי יוחנן הבא להימלך אין מורים לו אם יש מצב של הבועל הרמי אז הבא להמלך בבית דין אין מורים לו ולעוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עלה אם כבר זמרי גמר את המיסי העבירה שלו והוא פירש ובא עכשיו פנחס והרג אותו אומרת הגמרא נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו למה שערי רו דיפו אז הגמרא אומרת שאם תוך כדי מיס זרמי היה נאפח על פנחס והורג אותו זמרי לא היה נהרג על מיסי העבירה הזאת על הרציחה הזאתי למה כיוון שפנחס כלפם נחשב כרודף אם נחשב כרודף אז מותר לך להציל כי הרי ההפך לכאורה יש מצווה להציל את הנרדף מיד הרודף הז זמרי מקיים בעצמו את ההצלה של עצמו מיד הרודף ורג את פנחס ככה לכאורה הגמרא אומרת כך ככ יוצא מדברי הגמרא אומר הרן מה היה באמת הכוח של זמרי להתהפך על פנחס ולהרוג אותו הרי בסופו של דבר פנחס מה שהוא עשה על פי דין הוא עשה זה בסדר אולי הלכה ואין מורים קין אבל לא עשה פה איזה מסכת שיחה רגיל הוא בא על פי דין כדי כדי לנטרל את זמרי שואל פה הרן מקור שתיים מהת אמר רודף הו פירוש אף על פי שברשות הוא עושה וגם שהוא מצווה בדבר אין האחר נארג עליו מאחר שאין עושה ברשות בית דין אומר הרן כל הכבוד לפנחס שהוא עושה את זה ברשות אפילו מצווה בדבר לפי דעת הרן בקנים פוגעים בו זה הלחה בן מורקן אבל יש ציווי בדבר לנטרל את אותו אחד שעושה מעשה עבירה אבל כיוון שאינו עושה ברשות בית דין אז יש זכות לזמרי להרוג את פנחס ד אם בא להימלך אין מורים לו אז זה נקרא רשות לא רשות בית דין ואלא דומה לרודף שהיה רודף אחר רודף להציל שאם נהפך והרגו שוודאי נהרג עליו שאותו הרודף ברשו בית דין הוא עושה שם בא ליטול רשות היינו ודאי נותנים לו את הרשות והטעם בזה וכולי אז אומר פה הרן דבר מאוד מעניין אומר הרן מה קורה עכשיו במקרה של דין רדיפה רגיל זאת אומרת יש לנו רובן שמעון ולוי ושמעון רודף את לוי להרוג אותו תוך כדי זה עכשיו בא ראובן כדי לנטרל את שמעון כי ה שמעון הוא רודף פתאום שמעון שם לב שמישהו שראובן מנסה מה לעשות להרוג אותו ולנטרל אותו מתהפך תוך כדי רדיפה עם האקדח מסובב את האקדח עכשיו לכיון ראובן והורג אותו אומר לו תשמע אתה עכשיו נהית הרודף שלי יש רודף של הרודף אז כיוון שנהיית הרודף שלי אני חובה עליי חובה עליי כ נרדף נציל אומר לו אדוני היקר מה פתאום זה שראובן רודף את שמעון על פי דין הוא רודף אותו זה בסדר גמור זה ברשות בית דין הוא עושה ככה כי זה מה שאומר הרן שאם היה בא לשאול אש תו רודף ברשות בית דין הוא עושה שאם בא ליטול רשות ודאי שהיו נותנים לו רשות כדי שיהרוג את שמעון והטעם בזה שזה שהוא רודף אחר חברו להורגו ניתן להצילו בנפשו ו כשאחר בא להורגו היה לו לעמוד בעצמו שלא ירדוף אחר זה לא הורגו אין לו שייהפך להרוג הבע להורגו כדי שיציל את הנרדף ולמה יפטר עליו יותר מ שהרג את הנרדף אין לו אלא שישב ולא יעבור עבירה אומר הרן דבר הכי פשוט בעולם אין חובה על הרודף להרוג מישהו כאילו הרודף חייב להרוג או את ליבי או את גובה הוא רוצח לא יעזור בדין כבר נגזר עליו לרצוח אז הוא אומר תשמע אני בחרתי במקום להרוג את לוי אני עכשיו הורג את רוב תשמע אמת אומרים בעברית כלה אל תעשה טובות אל תהרוג אף אחד אל תרדוף לא יהרגו אותך ואתה אל תהרוג אף אחד ונגמר העניין לכן אומר הרן שכל מה שעושה פה ראובן ברשות בית דין הוא עושה ואיין ספרה להגיד ששמעון היה לכאורה צריך צריך להיות פטור באיזה שכ תמצא כי הרי אם שמעון היה הורג את לוי כולם מסכימים שהוא היה חייב מדין רוצח אז מה הנפק מינ אם הוא רוצח כלפי לוי הוא רוצח כלפי רובן לאולם הוא נחשב רוצח אף על פי שלכאורה רובן נחשב כרודף של של שמעון אז מה אדוני אתה אל תרצח א אל תעשק משחקים כאלה זה מה שהוא אומר פה דלו רודב גם סליחה ולא יעבור עבירה אבל זה שהוא בעלה קוטית אין הקנאים פוגעים בוכ י להצילו מן האבירה שכבר נדבק בה אלא לעשות בו נקמה והבא להורגך אשקם להורגו בכל שאינו מחוייב מיטת בית דין בדבר אז מחדש פה הרן דבר נפלא ביותר אומר הרן משתמש בסברה שלו בהמשך פשוט ראש הישיבה הרן מחדש פה דבר נפלא ביותר הרן מחדש שכל הזכות כל הזכות של של של של זמרי להרוג את את פנחס זה מדין הבא להורגך הבא להורגך השכם להורגו כיוון שזה הבא להורגך אה יש ל הבא להורגך השכם להורגו אז כיוון שהבא להורגך השכם להורגו אז הוא יכול אבל אבל בדין רודף ונרדף רגילים אין את המושג של הבא להורגך השכם להורגו ולכן אותו שמעון שיהרוג את רובן נחשב כמה כרוצח לכל דבר ועניין זאת אומרת למדנו מכאן שכל דבר שנעשה ברשות אף על פי שיש רשות לפנחס להרוג את זמרי זה נעשה ברשות כיוון שאינו ברשות בית דין אז יש זכות לזמרי להציל את עצמו מדין הבא להורגך השכים להורגו כי פנחס נחשב הבא להורגך הוא משקים להורגו זה כל העניין מצויין על פי זה אפשר להבין את הראש הראש מקור שלוש אומר ככה הבול קוטית קנאים פוגעים בו והבל ימלך אין מורים לא אלא אם ירצה לעשות מעצמו בלא הוראה הרשות בידו ודווקא בשת מ בפרהסיה כמיסה שהיה ואם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו ואם נהפך זמרי והרג לפנחס אז לא היה נהרג ליו שהרי רודף בסוגריים גמור זה לא רודף ממש חצי רודף הוא למה הוא חצי רודף כי כי אולי הוא לא יכול להרוג אותו כן יכול לפי שאין מצווה להורגו אלא רשות בעלמה אז אז ודאי שהוא לא נחשב אי אפשר להגיד לפנחס שהוא רודף קלאסי הוא רודף הוא לא רודף בכל אופן הוא עושה כאן מצווה חצי מצווה לא יודע איך לקרוא לזה משהו באמצע אז הוא לא רודף גמור אבל אנ שחינה נהרג עליו דלו רודף גמור הו כוון ד ברשות כאוד אומר הראש מה יקרה עכשיו אם יבוא מישהו עכשיו שלישי ויהרוג את פנחס אומר אומר הראש אותו אחד שיהרוג את פנחס הוא חייב מטע מדין רוצח אף על פי ש שלכאורה פנחס כלפי זימרי נחשב כ רודף לא אומר הראש הוא לא רודף גמ הור אמרנו כזה קומסי קומסה של רודב הוא חצי רודב כזה נכון או מצויין אז אם זה ככה מה יוצא שלמשה מי שיהרוג את את פנחס הוא נחשב כרוצח פנחס זיברי שיהרוג את פנחס מה הוא נחשב רוצח או לא נחשב רוצח לא ל מה כי הבע גחש כם לוגו אז הזכות היחידה לתת את ה את העניין של בא להורגך שם להורגו זה נמצא רק אצל מי רבי ים אצל מי זה נמצא רק אצל זמרי בלבד כל השר אם יהרגו את פנחס רוצחים כי הוא לא רודף הוא לא ממש רודף ול מישהו פה אומר הרה כן מה הרן ומ שכ יכולים להרוג או לפי הרן לא הרן לא אומר הרן הרן לא דיבר על מקרה שיבוא מישהו מהצד ויהרוג את פנחס הראשונה אומר אחר ג עלי אף על פי שברשות הוא עושה וגם מר אין האחר נהרג עליו אין האחר הכוונה היא מי אין האחר נהרג עליו זמרי זימרי זימרי א אני לא אדבר עכשיו על זימרי אני מדבר על מישהו חיצוני בא שוטר עכשיו שוטר רואה את פנחס רוצה להרוג את זימרי אם הוא יהרוג את פנחס מה יהיה דינו של השוטר רצח למה כי ברשות כבד לזמרי יש הזכות היחידה אז נגמור רק את הראש לזמרי דווקא ניתן להציל את עצמו בנפשו של פנחס אבל לא הניש דלמה דכל אנש תיב רשות להרוג את זימרי אל כך לת לרשות להצילו בנפשו של מי של פנחס עד כאן הכל פינ פלים והרן חידש פה חידושים גדולים גם מצד העניין של הב לור גח שאנחנו נשתמש בו בהמשך וגם בסוגי הרשות שיש יש זמרי לכאורה דמו הותר באופן כזה או אחר אבל דמו הותר באופן מאוד מוגבל וננסה להבין מה מה המיוחד שיש פה בין זמרי לבין פנחס בהגדרה מיוחדת ש ממילא פנחס עומד בתווך בין חצי רודף כזה לא רודף לגמרי חצי רודף אפשר להרוג אותו אבל אי אפשר להרוג אותו מכל העולם אחר נסה להגדיר את ההגדרה הזאתי בעזר השם סליחה את הרן הרן אומר דבר מאוד פשוט הרן אומר שאם יש מצב שבו פנחס הולך להרוג את זמרי מדין נקמה שהוא הולך לעשות בו ליבו בהר בקרבו להפסיק חילו לשם שנעשה שמה אז בעקרה כזה יש לו זכות להרוג את זמרי אבל ב ברגע יש גם זכות ר מה לעשות להרוג את פנחס מדין מה זמרי יכול להרוג את פנחס מדין הבא להורגך אשקם להורגו מצוין אבל מוסיף את הראש אבל מישהו אחר מאלב שרוצה להרוג את פנחס זה אסור לו כי פנחס הוא לא רודף קלאסי שאפשר להרוג אותו ואם מישה אח יהרוג אותו אז הוא יהיה חייב עליו מדה זה צריך להבין פה את הגדר המיוחד שיש פה וזה הכל בדיוק עם בעזר השם מדברי הרן מה מהש מים את הר כן ודאי אם שניהם על אות אותה נקודה יש הדל אם כבר הארת יש הבדל קצת בלשון הראשונים בין הרן לבין הראש שלפי הרן יש מצווה בדבר זאת אומרת על פנחס יש מצווה ולפי הראש זה לא מצווה אלא אם ירצה לעשות מעצמו זאת אומרת לא חובה להיות פנחס לפי הראש לפי הרן יש חובה להיות פנחס ואז אם יהיה מצב שזמר יהרוג אותך קח בחשבון את מה שיכול לקרוא זה הכל חובה או רק מצוה אז אני אומר יש דיוק תסתכל תסתכל את הלשון של הרן חובה זה מצווה זה לא חובה אז זה מצווה מצווה לפי הרן כן לפי הרן זה כאילו די חובה מצווה בדבר מצווה בדבר אבל זה לא עיקר העניין עכשיו כרגע מה אתה רוצה להגיד שהמצווה זה לא חובה זה מדרגה פחות חובה זה כ מה זה אז אז אני זה לא ברשות בידין כי עובדה שאם היה מגיע לבית דין אי אני חיב אם אני חיב חייב יכול להיות ש דברים שאתה חייב בית דין לא מורים לך הלכה ואין מורים קנת יכול להות שאתה חייב אבל זה זה עוד לא קשור לבית דין זה זה לא הראיה דק יש יש חילוק יש חילוק בדבר אבל אבל אני אומר עוד פעם אני אומר עוד פעם אם זה חובה וזה מצווה זה זה אותו עיקרון זה לא קשור לבית דין בית דין בעניינים כאלה לא מורים נקודה זה זה זה דבר פשוט על זה אין ויכוח אפילו הרב כן אבל אם זה נקמה כן אז לכאורה גם אחרי שהוא פורש אפשר להרוג אותו או אז אומר הרן לא הנקו מתו מ שאתה שואל את זה זה רק בשעת מסה זאת אומרת רק שיש את החילול השם אחרי כן הוא כבר גמרנו א הולך נכנס לשלי נגמר אבל בשעת מייסה אז נשטח חילול השם הגדול בסדר ככה ככה יוצא מדברו לכן הגמרא אומרת זה גמרא אש לבה אם פירש אסור לו לפגוע בו בותה אין מה לעשות השת מיסה זה החילול השם רק בשת מיסה יש קנאות אחר קנאות חילול השם אחר כזה אין חינ אחרי זה מה שאתם רוצים אבל אם מדברים פה מצד הנין של קנאות בשעת מה יש את החילול השם אחרי זה זה כבר התפוגג באופן כזה או אחר בסדר עכשיו רבי יסאי בוא נתן אזה הקדמה קצרה לגמרא מסכת הידוע לכולנו מופיע בכמה מקומות בשס ידוע לכולנו שאף אחד לא יכול לשלוח יד בחברו להורגו אין דבר כזה רק בית דין בלבד יכול להרוג על פי כל הכללים שאנחנו לומדים בגמרא אצלנו בסנהדרין פרק רביעי פרק חמישי איך מוציאים אדם למיטה על פי בית דין של 23 לכן אומרת הגמרא במקור ארבע לפנינו שפיכות דמים מתוך ג' העבירות שעליהם נאמר יהרג ועל יעבור מנלן שאדם לא יכול לשלוח יד בחברו אדמר סברה כי הו דת קמד רבה אמר לי מר דור אמר לי זיק פלוני הבוס שלי אמר לך תהרוג את פלוני ואם לא אני אהרוג אותך כד אמר לי לקטול לא תקטול חז סופי דין מהדם הדו גברה סומק תפי אומרת הגמרא תשמע מה אתה יכול לשלוח יד במישהו אחר אתה הדם שלך יותר אדום דם שלו מכאן למדו בספרה שעל עניין של שפיכות דמים יהרג ואל יעבור אז למה כי אנחנו לא דוכים נפש מפני נפש מה מה הזכות של הנפש שלך לחיות יותר מהזכות של הנפש שלו מצויין על פי זה אפשר להבין גם את את ה את המשנה הבאה מסכת אולות המשנה אומרת כך האישה שהיא מקשה ללד מחתכים טבל במ ומוציאים אותו איברים אברים מפני שחייה קודמין לחייו רק הערה שרבי שמואל מאיר פה מאוד מעניינת העובר הזה מצד עצמו מחללים עליו שבת זאת אומרת אם יהיה פיקוח נפש לעובר אז יש לו כן איזשהו חיות הוא לא אי אפשר להגיד שהוא לא כלום הוא בכל אופן כיוון שהאישה היא היא המוחזקת בחיים והעובר בתוך מאה נחשב אליו עשב כלפי הכ רודף מותר להוציא את העובר איברים איברים כדי להציל את האישה זאת אומרת טוב לא נרחיב בזה יותר מידי אבל זה הפשט הפשוט יצא רובו הגמרא רמבם כותב יצא רושו ורובו של ובר החוצה התחילה כבר הלידה אין נוגעים בו מפני שאין דוכים נפש מפני נפש הרמבם כותב הגמרא אומרת למה לא דוכים כי מן שמיה וכר טפלה מהשמיים רודפים את את היולדת הרמבם כותב מפני שזה או של עולם רב חיים שואל וכמה חבר'ה פה בישיבה בבית המדרש בסדר שאלו אותי מה ההבדל אם הוא רודף במא אישה הוא גם רודף אחרי כן אז לאלום הוא רודף אבל אולי זה הלשון של הגמרא משמה יקרה טפולי זה טבעו של עולם אומר הרמבם נכון הוא רודף תמיד הוא רודף האישה היא המוחזקת בחיים ועכשיו הבלד הכניס אותה לסכנה אל אולי זה הפשט יש רודף ויש רודף יש רודף שהוא עושה מיסה בידיים הוא רץ עם נשק כלפי מישהו זה מצווה עליי לנטרל את הרודף אבל כשיש מצב שהרוב ניהיה רודף בלי שהוא עושה מיסה הוא פסיבי אתם מסכימים איתי לגמרי שהתינוק הזה הוא לא עושה פה עכשיו איזה פעולה כזאת או אחרת הוא מסכן הגיע זמנו להיוולד והכניס את המעוברת לסכנה הוא לא הרודף מן שמה היה הוא כרד פלה זאת אומרת הפעולה האקטיבית לא הגיעה מצד הרודף בעצמו אלא מן השמיים זה לא נקרא רודף שאני צריך לנטרל את הרודף כדי להציל את את הנרדף ובר זה כ בסדר מה לא העובר זה כל שכן כשהוא עובר זה כל שכן שהוא נחשב כרודף אבל יותר קל לי למה כי האישה היא בגדר מה מזקת כחיה והוא לא מוחזק אבל הבור טו שאפילו יצא רו שוברו בו אז יכו הוא כבר נפש הוא כבר נפש אז הפשט הוא אז הוא נפש אבל מדח גיסה הוא נחשב כרודף יש רודב ויש רודב אולי שת ברמבם שזה טיבו של עולם אם זה רודף שנעשה מטבע זה לא הרודף הרגיל ממנ אנחנו גם לא פוגעים בו כשהוא בר למה מותר להרוג אותו כי האישה יותר מזקת באופן פשוט לא בגלל שהוא רודף לא ה הוא רודף הוא רודף ואז כורה אם הוא ר משמ קר הוא לא רוא רק שהאישה היא חיה והוא רק הוא מפני ת תראה הרמבם כותב מפורש המשנה סליחה אומרת ר מפני שחייה קודמים לחייו יותר חשובה אל לא בגלל שהוא רודף לא הוא וודאי הוא נחשב כ בפשטות הוא נחשב כרודף אתה רוצה שניקרא את הלשון של של הרמבם הרמבם כותב ככה אומר הרמבם א כבר ו חכמים שהו ברא שי מקשה ללד מותר לחתוך אורבה במאה מפני שהוא כרודף אחריה להורגה רמבם כותב במפורש לשון רודף ואם מיש מה מה כרודף לא כן רודף נחמי אבל יש לו איזה שייכות לעניין של רדיפה ואם מי שיוציא ראשו אין נוגעים בו מפני שאיין דוחים נפ נפש וזה טבעו של עולם מה מה קרה פה שואל רב חיים מה מה זאת אומרת אב שלעולם מה אכפת לי אבל הוא ממשיך להיות רודף ניוד הרב חיים אומר משהו דומה לזה בכיוון אחר עם ראיה עם אוניה עם מסע לא ניכנס כזה כרגע אבל זה אולי הפשט טבעו של עולם זה רודף לא אקטיבי זה רוטב טבעי שנוצר כאן אין אין מצווה עליך לצי למה זה לא טבו של עולם מה למה כשהוא בר זה לא זה כל שכן טבעו של עולם זה כל שכן מההוא ב כן וא ב א זה ברור שדו של היולדת כי ממ חי זה הפש למה הר זה לא הרמבם ודף ככה הוא כותב אבל כזה אמוס גםס לגמרי אז הוא לא נשב בל שהוא פסיבי וזה י של עולם אבל אם סוב אז הוא אז ח ל אני אני מקבל את מה שהרב אומר אני חושב שפה פשוט מה שני התנאים כ כי הוא נפש מצד זה שמחללים עליו שבס אם הוא הו בל ה אז זה מה שאני אומר ניכו מחללים עליו שבס רבי שמואל אומר אתה מחן עלי שב אם אתה מחן עליו שבס אספ הוא אומר ככה הוא נפש שמי שיהרוג אותו לא ירצחו אותו לא נשם רוצח ככה הוא מקדיר אז יש לו איזה נפש מינימלית אבל הוא לא מספיק נפש בשביל שאני רי כותב רשי כותב בסברה של דן דידך שהנשמה שלו חביבה ליוצרו יותר ברור שעובר הנשמה לא חייבה יותר יצרו כי הרי היא לא יצאה לפועל באמונה אבל גם זה כף אדם זה לא אדם הדיד זה כל אדם שלה הוא לאח של אדם חי הוא לא חמצ יש פה אישה חיה עם כל החיות שלה וזה משהו שמתחיל להתעבות זה אין לכ כל כל הכל הש זר איך צרפנו את הרודף איך שילבנו את הרודף עם לא לא אפשר הסביר כמו שהרב הסביר שזה הכי פשוט שבעולם כ ברגע שיש מ לקחת ממנו בילה מישהו אחר ברור כי יש יש נפש כן א לכן אני מרגיש מה שהרב אומר הרב יהודה אומר זה פשוט ש אני אחלל עליו שמס אם הוא לא היה נפש בכלל לחלו שבס הוא נחשב כנפש אבל הוא לא מספיק נפש כדי שיעמוד מול לאישה הוא הוא והוא מספיק נפש כדי שלא יקח בן עובר א אבר כדי לקח מישהו אחר בקיצור הוא מה שאמרתי וא הוא באמצע טוב עכשיו רבי יסי זה לגבי הדין הזה אנחנו נראה את זה יותר יותר בהמשך עוד עוד מקרה אחד שפה יש א אז אמרנו בשתי המקרים האלה של רוצח ואישה איין דוכי נפש בבני נפש עכשיו דין נוסף שלכאורה יש סתירה בדברי הרמבם מקור שש לפניכם יש דין הידוע הבם המחתרת בם המחתרת אומר הרמבם מקור שש בין ביום בין בלילה אין לו דמים אלא אם הרגו בעל הבית או שאר אדם פטורים ורשות יש לכל לכל להורגו בין בחול בין בשבת בכל מיטה שיכולים לעמיתו בא במחתרת לכאורה הוא אחד שמסכן את בעל הבית כי הרי חזוקה שאין אדם יכול לעמוד על שאדם עומד על ממונו לא יכול להתאפק ממילא הוא היה הורג את הזה ואז מותר להרוג את הבם המחתרת אבל הרמבם כותב רשות יש לכל אדם להורגו בין בל בן בשבת תראו בבקשה את הרמבם מקור שבע אומר הרמבם ומפני מה התיר ה תורה דמו של גנב אף על פי שבעל סכ ממון לפי שחזקת שאם עמד בעל הבית בפניו המנעו יארגנו ונמצא זה אני נכנס לבית חברו לגנוב כרודף אחר חברו להורגו ולפי כך יהרג בן שגדול שקטן כולם שואלים על הרמבם רגע אחד כשדיברת על במחתרת דיברת על רשות לכל אדם להורגו כשאתה מצייר את הציור שלו אתה מדבר עליו כדין רודף רודף אין רשות לכלל אדם להציל את הנרדף אלא מצווה אז אם אתה מתייחס אליו כרודף לכל דבר ועניין למה כתבת שרשות ביד כל אדם להצילו סתירה ברמבם לכאורה זה נראה לכאורה דבר תמוה ביותר בסדר א ברור לכולם רבי ס בשש הרמבם כותב בהלכה ז שרשות יש במקור שבע הוא מתייחס אליו כרודף אם זה כרודף אין רשות מצווה להרוג את ה חתרת לכאורה סתירה בדיבר הרמבם לא אומר מצווה הוא אומר תיר התורה מה סליחה אם הוא אומר כרודף לא אמר את המילה מצווה אבל ה אמר כרודף סתכל את הלשון של הרמבם זה הנכנס לבית חברו לגנוב כרודף אחר חברו זאת אומרת הבמה מחתרת נחשב כרודף אם אתה נותן לו שם של רודף זה לא רשות אלא מה זה מצווה סתירה לכאורה בדברי הרמבם הור ו זה מצווה מה מהור וד זה מצוה בטח מצווה עליך להציל את הנרדף מיד לא אבל פה זה להציא את עצמך מה פה זה להציא את עצמ כל אדם זה לא משנה גע שזה כל אדם זה מצווה אבל את עצמך זה רשות למה לא מבין למה אם אם אם הוא רודף בא להורגך שקם להורגו אז יש לך רשות כי יש לך אני לא מבין אבל מה אתה אומר אבל א אבל לא מבין מה אתה אומר אבל אם מה זה משנה עכשיו כרגע יש לו שם של רודף נקודה אם שם רודף מצווה מצווה להרוג אותו או לא מצוה להרוג אותו רבי יזי מצווה להרוג אותו כלפי כל העולם רואית כל העולם לה את ה כדי להציל את הנרדף ברור שנרדף יכול להציל את עצמו ברור שכל העולם יכול להציל פשוט ישל אופציה אחרת כ לברח מהבית גם כשזה אופציה או לא אופציה אומר הרמבם רשות אין ן כז לגבי רודף גם אם יש אופציות כן מה אוק גם הגנב ס מה הגנב פה פסיבי במחתרת הוא פסיבי יש אקטיבי יותר גדול מזה נכנס דרך החלונות גגות חצרות וכפיפות זה זה פסיבי לא תשמע זה לא תבו של עולם שאדם גונב ובא במחתרת ליה אני מקווה בכל אופן זה לא זה לא זהלא אי אפשר לשחק עליו בצורה כזאת בשום אופן טבס נמשיך נמשיך הלאה נמשיך הלא יש עוד דין אחד בסוגיות האלה שעוסקות פה בענין של של נפש בנפש אחרי שראינו לכאורה שיש דין רודף שכן ניתן לנטרל את ה את הרודף לעומת אין דוחי נפש מפני נפש פה יש סוגיה מעניינת וחשובה מאוד הסוגיה הזאתי נידונה אני רק גיד ממר מוסגר ששאלו כמה פוסקים אחרי אסון התאומים שהיה באמריקה האם המטוס הלא טס לכיוון הבניין והוא הרס אותו ונהרגו אלפים שם ירחם האם היה מותר לנטרל את המטוס בדרך לבניין לכאורה המטוס הזה נחשב כרודף את כל יושבי הבניין לשלוח איזה ט נמ ונטרל אותו אז התחילו דיונים בפוסקים מי הרודף המטוס הוא הרודף כי מי שלמעשה הרס את הבניין זה הכלי ככלי המחבלים היושבים במטוס הם גם נסבים כחלק רודף כן או לא היה דיון וכאן זה הדיון נכנס מה שאנחנו עכשיו הולכים לראות האם מיעוט האנשים שהיו במטוס לעומת אלפי אנשים שו בבניין עושים חשבון כזה בנפש מפני אפ שאנחנו אומרים באופן קרוני אוי לום אין דוחים נפש מפני נפש רק בדין רודף בלבד התורה החדשה את הדבר הזה לכאורה מדין גזירת הכתוב אבל חוץ מזה אין אפשרות מה או או עכשיו הרב אומר גם הנושים לכאורה נהרגו אז מה אז הרב רוצה לטון במקרה כזה אין חשבון בכלל היה צריך לנטרל אותם תראו בקשה את הגמרא אומרת הגמרא בירושלמי במקור תשע לפניכם תני יית בני אדם שהיו מאלכים בדרך פגו להם גויים רות נו אחד מכם ונהרג אותו ואם לם הרינו הורגים את כולכם אפילו כולם נ לא ימסרו נפש אחת מישראל כולם נהרגים אחדו להם אחד כגון שבע בן ביכי הסיפור שמה ש בכיים מרד דוד המלך ימסרו אותו ואל יהרגו כולם אמר רבי שמעון בן לקיש והוא שיהיה חייו מיתה כשבע בן ביכי שבע בן ביכי היה מורד במלכות הוא היה חייב מיתה ורבי יוחנן אמר מוסרים אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן ביכי זאת אומרת המקרה ככה בעיקרון אין דוחים נפש מפן נפש כמו המסלול שלנו באופן קרוני ולכן אם הם אומרים לקבוצה של אלף איש תמסרו לנו אחד ואם לא נהרוג את כולכם יהרגו כולם אין בעיה אם הם מציינים שם של בן אדם מחלוקת רבי יוחנן ורש לקיש רבי יוחנן אומר צינו שם נגמר מוסרים אותו מצינים את כולם רש לוקיש אומר אין דבר כזה שם לא מספיק אם הוא חייב מיטה אז אפשר באמת למסור אותו אבל אם הוא סתם אומרו שם של מישהו כי הוא מצחן ביניהם מסיבה כזאת אחרת ודאי שלא מוסרים כדי להציל את האחרים הרמבם במקור 10 כותב בכות ס התורה ככה לכן הם אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגהו ואם לב נהרוג את כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל ואם יחדו להם ואמרו תנו לנו את פלוני או נהרוג את כולכם ואם היה מחוייב מיטה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם הרמבם פוסק כרש לקיש ואין מורים להם כן לכתחילה ואם אינו חייב מיתה יהרגו כולם ואל נמסרו להם נפש אחת בישראל הרמבם רוצה להדגיש אני פוסק רש לקיש שר רק אם הוא חייב מיתה אפשר למסור אותו אבל סתם נפש אחת מישראל אפילו ציינו את שמו אי אפשר למסור אותו שואל פה הבית יוסף במקום איך יכול להיות כל הראשונים פוסקים הלכה כרבי יוחנן כי כלל גדול נקוד בידינו רבי יוחנן ורש הקיש הלכה כרבי יוחנן מה קרה לרמבם שפה הוא פסק הלכה דווקא כרש לקיש אומר הבית יוסף במקום יכול להיות שיש לרמבם איזה ראיה מירושלים אחר יכול להיות שפה יש בסוף איזשהי גמרא שמוכיחה כרש לוקיש אבל בפשט לא ברור למה למה הרמבם פסק פה הלכה כרש לקיש דמוע ביותר הדבר הזה מכאן מהדבר הזה יצא רשי מאוד מעניין מהעניין של שבע בן בכרי ויכול להות שאפשר להשליך את זה גם לשאלה שדיברנו קודם הגמרא מביאה בסנהדרין אותה הגמרא שציינו קודם ברמבם רק אני קורא את זה כדי שנוכל להבין את הרשי אמ רבונה קטן הרודף ניתן להצילו בנפשו כסו אינו צריך התראה לא שנ גדול שנ קטן איתב ל חסדה יצא ראשו אי גים בו לפי שן דוחי נפש מפני נפש ועמ רדפו שני משמ קר תפ אומר רשי ביקשה בישה מקשה ללד מסוכנת ביצה רשו וקתני רשה אחיה פושט את ידיו וחכה ו מציאותו לאיברים וכל זמן שלא יצא לאוויר העולם לב נפשו וניתן להורגו להציל את אמו אבל יצא רושו אין נוגעים בו להורגו רק מאירי המאירי טוען שלאמא גם כשיצא רושו ורובו מותר לה להרוג את התינוק לאחרים לא אבל היא יכולה כן כך אומר המאירי נסה אחרי זה להבין מה הפשט בדברי המאירים אבל מה שכתוב כאן שאחרים לא שאם יצא ראש ורובו לא נוגעים מדובר על החרים לא על האמא האמא יכולה כן להמשיך לחתוך אותו איברים איברים השם ירחם גם כשיצא רוש שוברו בו אומר הרשי דאב כלוד אחרי שכבר יצא רוש שוברו בו ואין דוכי נפש מפני נפש עד כאן הכל פשוט שואל רשי ואם תאמר מיס ד שבע בן בכרי הנה ראשו מושלך אליו דחו נפש מפני נפש אומר רשי כל הזמן אנחנו נוגעים בדבר הזה שאין דוחי נפש מפני נפש רשי לא שואל על רודף כי רודף רשי כנראה מבין זה גזירת הכתוב מיוחדת ששם דוחים נפש מפני נפש דוכים את נפשו של הרודף מפני נפשו של הנרדף אז בזה אנחנו לא מתעסקים אבל אומר רשי אני לא מצליח להבין הנה מצאנו מקרה מפורש שלוקחים את שבע בן ביכי גם לרבי יוחנן גם לרש לוקיש כך כך ומוסרים אותו בשביל להציל את כל הנפשות האחרות הרי הן דוחים נפש מפני נפש אומר פה סברה רשי שהרב אמר קודם בספרה מחודשת ביותר אומר רשי ויש לומר נו עתם משום ד אפילו לא מסרו לו את את שבע בן ביכי ליואב היה נהרג אותו שבע בן בכרי בעיר כשתפסו ואין נהרגים אמו אבל אם היה ניצול אף על פי שהם נהרגים לא היו רשאים למוסרו כדי להציל את עצמם רשי אומר פה חידוש נפלא מאוד אומר רשי למה היה אפשר למסור את שבע בן בכרי כי הרי ממילא שבע בן בכרי היה נהרג עם כל העיר הה נר עם כל העיר אז אם ככה מה מה עשית לא החברת שום דבר אבל עכשיו זאת אומרת אז אם ממנו הוא היה נהרג עם כל העיר אז אני אומר במקרה כזה אני כן יכול מה לעשות למסור את שבע בן בכרי כי אני רק מרוויח אני לא מפסיד פה שום דבר ואני יכול להציל את כל העיר זאת אומרת במני חות אומר רשי אם כולם היו נהרגים אז אפשר למסור אין אין בעיה של אין דוחי נפש מפני נפש אם אם יש מצב שאחד מהם היה חי ואחד ניצול אין דוחי נפש מפני נפש לא בטוח בסדר בסדר רביס בסדר פשוט יצא מראשי חידוש עצום רק שניה אחד ל יוצא מראשי חידוש עצום שאם כולם ייהרגו אז אנחנו במקרה כזה לא אומרים אין דו דוכים נפש מפני נפש רק במצב שאחד יחיה כמו כמו כמו סומק תפי מהחזית אז אנחנו תמי אין דוחים נפש מפני נפש ם גם לבחור אובדה שאסור את זה מה זה מה לא לבחור אתה לא יכול אתה לא יכול נכון אתה לא יכול כ אתה לא יכול למסור בעצמך אבל אם הם כבר משכו כביכול אחד זה זה כבר בסדר זה לא בעיה מה אתה אומר זה יותר מחודש מסון התאומים כי פה לא בטוח ששב מחרי הרג למה שן בן מחרי היה בתוך העיר העיר הה היה מצור על העיר לא הפוסקים רצו להגיד זה בדיוק כמו לפי רשי זה בדיוק כמו אסון התאומים ממילא כולם היו נהרגים לכן ממילא היה מותר לנטרל את המטוס לחלק מהפוסקים ככה רוצים לומר רבי יוחן לכאורה כי רבי יוחנן פה הרב נכנס לפלונטר גדול אניהו דעתי האם רבי יוחנן אמר דבר כזה כן או לא ואני רוצה להסביר למה כי יכול להיות מה שהאירו פה קודם לא רצית להיכנס לזה אבל הרב נכנס לזה יכול להיות שיש יש פה חידוש יותר גדל מרבי יוחנן בלי רבי יוחנן אפילו לא אמרו את השם די בכך שהיה סיטואציה שכולם יהרגו אז אני כבר יכול אולי למסור אחד רבי יוחנן חידש זה פשט שאולי לא רשי שגם אם היו כולם נהרגים אני לא יכול אלא אם כן מה עשו נתנו שם רשי נו שם אז יכול להיות שרשי פה אני רציתי להגיד שהוא לא הולך כמו הבבלי כמו הירושלמי כמו הבבלי ואז בבבלי בפשטות יש את ה מי חזית אין את רבי יוחנן ורש לוקיש כי מחלוק רבי יוחנן רשק מופיעה רק בירושלמי ואני יכול להיות שכמו הבבלי אם כולם יהרגו אין אחי נמי רשי דיי מדבר למציאות שיש שם מסוים מאיפה נלמד ממנו שגב ש מסוים זה כך כי הוא אומר אם כולם יהרגו כולם יהרגו רשי אומר מצד הספור אם כולם יהרגו אז מותר לי למסור יש לי פה סופק גדול בפשט האם באמת רשי זה רבי יוחנן כמו שהרב רוצה לומר או שרשי אומר לא יש לי כלל שכולם יהגו כח קורבן אחד לא מצחן בניך לא יודע למה צור אותו נגמר העניין אבל אם לא אסור לך או שזה רבי יוחנן מסרה פשוטה הרשע של הירושלמי מחכה להיות מוסכמת על כולם כי כיחו מישהו למסור אותו אם לא אמרו שם אז הוא יכול להגיד מה חס אבל מי אמר אולי אולי מדובר שמישהו יכול להינצל מי אמר ש הירושלמי דיבר על מקרה שכולם יהרגו כי זה המקרה ששבע בן בכרי אם לא נהרוג את כולך אז אם אתה בא למסור אחד כשאין שם אז הוא אומר מה אח סור מיש זאת אומרת שלפי הפשט שהרב מבין ברשי אם לא אמרו שם אין דבר כזה אז ממלה גם אין ראייה לסון תאומים כן זה מה שהרב דיאק איזה שם היה לי שם המטוס אבל אבל לא מישהו לא ביקש זה ברור שכולם יגו גם גם ב אבל לא אמרו ש מה זה נקרא שאמרו שם שנ אין צ שנצ נכון אבל אם לא אמרו כלום לא לא אמרו כלום כן ברור ששר נצלה שבמניין אם הינו מסרים אלה שבמטוס לא היו נצלים אבל אם אנחנו מוסרים את אלה שבמטוס אלה שבמניין צ זה כמו ש זה נקרא שהם עברו שם זה תפסו אותם ככה לא שם זה נקרא שם השם הוא מעניו כ עצם המטוס כן אני ספקתי הרבה בפשט הזה האם זה כמו בבלי אני כבר אמרתי חידוש אולי בכ רשי מתיחס לבבלי ואז הרב אומר לא כולם ודאי זה ש אי אפשר טוב לור הסברת מחז דספ עומדת לכל אחד בעיר שאומר אתם רוצים למסור בשיל [מוזיקה] מצ טוב שומע אני אומר לאלא לא יכול להתווכח עם הדבר הזה כי לכאורה זה זה מרשי ככה עולה באמת עוד עוד שניה אחת ברשי רבותיי עוד משפט אחד תנו רשי אומר רשי נמי משום דמרד במלכות אבא ואח מפרש לה בתוספת תמורה ואז יוצא ששני תירוצי רשי חלוקים ביניהם רבי יוחנן ורש לוקיש זאת אומרת התירוץ הראשון זה רבי יוחנן ורשי אומר בינ מי זה רש לוקיש עד כאן הכל שבר קים הערה שכוך מה הבנתי מסור את עצמו מסור את עצמו שאלה מה מצווה כן יש שאלה רמבם טוב כן כן שמה הם היו גוים אבל בסדר אפשר לדון בדבר יש יש מה לדון בדבר עכשיו רבי עיסי תראו מה הסיק מזה הפנים מהירות ואולי זה לא ההבנה כמו שהבינו פה ברעשים מהפנים ירות אני רק אומר הערה הוא אומר ככה למיסב ב-13 צריך תחשב אם ידוע כשיצא דרך מרגלותיו תינוק יוצא דרך הרגליים ששניהם ימותו הבלד והאמא אם מותר הציל האישה כמיס ושבע בן ביכי שכתב ברשי בסנהדרין ני ראשו משלח ח דחו נפש פני נפש אתם שום ד אפילו לא מסרו לו היה נהרג באק ש בזה היום והם נהרגים עמו משמע איך ד שניהם ימותו באופן הקוני כאילו בלי מצב שיגידו שם של מישהו לאוי לו מצילים מדוכים נפש מפני נפש הרב לא מזכים מה כי התי לוק הושם הוא מסיק מסקנה כללית אני לא יודע כללי דומה כלל איחד שניהם ימותו אתם כאילו ימותו ויהיה שם אתם ים שם הכוונה ש לא תעש בין אם תעשה בין אם לא תעשה הוא בסדר א מצויין זה מצוין לא אבל הרב לא אומר כמוך לא לא לא לא יש פה מחלוקת הפוסקים רבותיי זה לא לא זהו לפי הרב זה שני תנאים לפי הרב יהודה אני מסכים הרב יהו תנא אחדו אח ם לא נרג אתכם אז כל אחד ובחו כם למסור מישהו אחר אז הוא לא ימות זה לא נכון אם נחר פעו אחר זה יותר בקוח ימות אם כן ז מישהו אחר אז בדיוק הת בן הבניין המטוס שאם להרוג את אנשי הבניין אנשי המטוס לא צו אבל אם רוג אתש המטוס אז אם להרוג את האמא הו לא יצ הומ בדיוק אז זה החילוק שיש פה עכשיו לכאורה זה החי בסדר אבל זה את זה כדיון עכשיו רבס בא כסף משנה כסף מש שואל פה שאלה עצומה בזה נחתום את מסכת השאלות אומר הכסף משני אבל ברשע שלא יחדו שלא אמרו לתנו לנו אחד מכם נהרוג אותו בכל אחד מהם ירצו למסור אותו אק ממר להו חזיתו שמסרו את זה תמסרו את אחד מכולכם תצילו את זה מהחזית על פי טענה זוי ה אם ידו את האמ נצל או לא הוא וא לא מסביר מה מקר לכאורה ממה שמ שכן שאפשר להרוג אותו כן ואם כן ואם נשארו שניהם שניהם ימותו זה ברור שאחד מהם ינצל חולק על הרשע של ירוש כן כן זה בודאי חולק עליינו אני לכן מה שאמרתי שרב צודק ברשע של ירושלמי אני לא יכול להתוכח כי בפשט הוא שאי מצב שכולם נהרגים בלי שם אי אפשר נגמר ככה רב מסיק לא אני עכשיו מה לכאורה שואל הכסף משנ שואלה שואל הכסף משנה ועל פי טענה זו אי אפשר למסור שם אחד מהם אבל היא קשיה על רש לקיש קשיה דאמר שאף על פי שיחדו להם אם אינו חייב מיתה לא ימסרו דליח ספר דמיחזי תפי שהרי הוא והם נהרגים אם לא ימסרו שואל פה הכסף משנה שאלה עצומה מה למה רש תקיש התנה תנאי שאני יכול למסור את אחד מהמהם מאנשי העיר דווקא אם הוא חייב מיטה למה הרי אם אנחנו הולכים לפי הסברה של מי חזית אז מ חזית אומר לי מה או או אחד יחייה אחד ימות מה שמ שאם שניהם ימותו אז במקרה כזה אני כבר לא גיד מה מהחזית אז שואל עכשיו הכסף משנה למה למה צריך להביא הרש לקיש את הסברה שרק אם אחד חייב מיטה אז אני אומר אני אפשר למסור אותו מה פתאום תגיד דבר פשוט כמו רבי יוחנן במקום שיש אין סברה של מי חזית כי כי כולם ימותו אוטומטית מה אני אעשה רבי סי אני ימסור מישהו לא ו ולא יגרום ל שכולם ימותו כי מ חזית זה רק שאחד יחייה אחד ימות אבל אם כולם ימותו גם רש נקיש צריך להודות שואל הכסף משנה שיהיה מצב שאני לא אמסור אמסור עם כולם אני אמסור אחד מהם תראו את אני חוזר פעם אבל היא קשיה על רש לקיש קשיה ואמר שאף על פי שיחדו להם זה נגד רבי יוחנן אם א חיה מיתה לא ימסרו דליח הספרה ד מחזית דדמה דסו מתפ שרי הוא והם נהרגים אם לא ימסרו אז אם אם אין את הספרה של מחזית לא צריך את התנאי שאחד מהם יהיה חייב מיתה שאלה שאלה עצומה כך שואל הכסף משנה בגלל השאלה הזאתי הלך כל כך רחוק אמר רבותיי חדש פה חידוש שכנראה הספרה של מי חזית זה ספרה חלשה ביותר זה רק היה בשביל להרגיע את הציבור אין החינמי זה יש גזירת הכתוב מיוחדת כזאת תראו מה שכותב כאן אבל אומר ואפשר לומר ספירה שלוקי שמה שכתוב בשכות דמי ספרו אינו עיקר הטעם ק הייתה בידם שפיכות דמים ירג בל יעבור נתנו סברה לאיך ה שייך אבל אין החינמי פילו איך דלא שייך התמה אבדין דירג ואל יעבור פי לפלים ש כסף משנ הוא אומר כל הסברה זה מין סברה כדי להרגיע את הלבבות אגיד לך מה חזי זה לא הספרה גזירת הכתוב של יהרג ואל יעבור ולכן על פי זה לעולם אין דוחי נפש מפני נפש נקודה מ מה זה מה מחוב ממלכות מדין מורד במלכות א גם פה אנחנו נגיד שקבלה הייתה בן אדם שרג ליב תשמע אתה לא הכסף משנה אבל לא יודע ההבדל הוא שאתה לו כסף משנה זה האבדל היחיד הוא יכול להגיד אתה לא הרב יכול להסביר אני אסביר אבל לא לפי הכס משנה חיל חי מלכות זה ד זה רדף לאסת לכ ק כל העיר אבל ה אז הוא רדף כלפי העיר אבל סתם סתם מורד במלכות הוא רדף אם הוא ור כולם סכנה סכנה ה אז אז אז אז אז למה אי אפשר להגיד כאן הכי פשוט שבעולם שבמקרה כזה מורד מלכות הוא חייב הוא חייב ש לא אני לא חושב שהוא שאל את הדבר הזה אם הוא אפשר לס שוא רודף אז באותו מקום שנתת שם סיה והוא לא רודף מ תמיד הוא יהיה רודף גם בלי בלי שהוא מורד במלכות אם הוא לא מב למלכות אז אבל אבל הרב יהודע אבל הוא מסכן את כולם מה זה משנה הוא מסכן את כולם טוב לא האמנתי אם יש איזה קבלה ביד שיר עבור זה משנה גחו זה לא משנה אםצ למה אומרים את את המחויב מתג בכסף מוד שח זה מה שהוא שואל אז הוא אומר באופן אקוני באמת אין דוחי נפש מפני נפש לא הוא אומר לכן ש במ ר לא מס אבל זה בן אדם שלא מכו מיטה למלכות אבל מי שכו מטה למלכות מה ה מוסרים או לא מוסרים נו למה מה אם היה ליבו קבלה הייתה בדם בלי קשר למח מה הבדל אז אזז אז הוא אמר לך רק במקרה כזה של אחד מול אחד בלי הספרה של מאי חזית כל מה שקרה לי פה זה ספרה של מי חזית המחזת ירד בסדר אז יש נוש קבלה נו שאתה יהרג בעלי עבור מה כולל מורד מלכות ה חיב מ כן הוא חייב מיטה לא מוכן לא אני מוכן לא אתה צריך להרוג אותו פוגעים במלכות טוב רבי ישראל לכן אני רוצה לחדש פה חידוש ואולי החידוש הזה ירגיע את כל העניין כל השאלה לחורה שאלה טובה מה מה נפקא מינה תגיד גם פה מחזית מה מה לא כס מי שואל שאלה פשוטה כס מי שאומר לא מצליח להבין למה ר שלוקי צריך להיכנס לעניין הזה של מורד במלכות שהוא חייב מטען לכן אני מוסך אותו די בכך שיהיה לי מצב שבו אין לי את המי חזית שאחד חי ואחד מת שממילא אני יכול למסור את האדם שיש שם שם בסדר ברור ברור שיש שם ברור אבל אבל לא צריך גיע הוא לא צריך לחלוק עלל רבי יוחנן די בכף עכשיו הסיפור פה שואל אתם מידע אחמים פה שואלים לכאורה למה זה לא יימשך גם כלפי מצב של מורד במלכות אתה יגם בו נגמר העניין אני רוצה להגיד פה יסוד אני חושב שהוא גם אמס אני אנסה ככה לברר אותו לפי כל המקורות שאמרנו יש רב חיים רב חיים שואל שאלה כשאנחנו אומרים דין רודייב שמותר להרוג את הרודף מה המטרה בהריגת הרודף האם המטרה היא להרוג את הרודף כי הרודף הוא רודף הוא רוצח יש פה אחד שהוא רוצח בפוטנציאל כמובן הוא עוד לא וד לא רצח אחרי שהוא רצח כבר אני לא יכול לגעת אבל בפוטנציאל או שכל מטרת הנטרול של הרודף זה כדי להציל את הנרדף יש פה פעולת צול איך אתה מציל את הנרדף התורה אומרת לך לא תעמוד על דם ראך פעם אחת תקפוץ ארמים פעם אחת תעשה ככה פעם אחת תציל תציל אותו על זה שתהרוג אתה רודף רב חיים חוקר מה המטרה נקרא את הלשון של רב חיים יש לחקור בידין הרגת רודף אם הוא משום שיש חיוב מיטה על הרודף או שהוא משום חיוב הצו שמצווה להציל את הנרדף אפילו בנפשו של רודף יש מצוות הצלה שב אף על פי שבעל מה אין דוכין נפש מפני נפש הרי מה פתאום פה נפשו שלה נרדף יותר אדומה מנפשו של הרודף בכל אופן שני אחה שגזירת הכתוב הוא להציל את הנרדף אפילו בנפשו של רודף אז הוא חותך רב חיים ואומר מביא ראיות לכאן ולכאן דרך אגב הוא לא מכריע שלכאורה יש גזירת הכתוב מיוחדת למה הוא יותר התורה אמרה גזירת הכתוב אני ניהו דעתי זה לא גזירת הכתוב יש פה חידוש מיוחד שהתורה נתנה בדין רודף שהוא לא נמצא במקומות אחרים ממילא זה מוביל נפק מינות נפלאות ביותר זה שיש מצב שאדם רודף יש עליו שם של רוצח שם של רוצח מאפשר לכל אדם בשליחות בית דין להרוג את הרוצח זה כמו בדמיון שיש אחד שנתחייב מיטה בבית דין והוא מסתובב וכל אדם רשאי להורגו יכול להורגו בטח הוא לא מתחייב עליו מיתה למה כי אחרי שבית דין החליטו שאחד חייב מיתה כל אחד נהייה כמו שליח בית דין להרוג את אותו חייו מיתה עכשיו תשמעו רבי יסי הדין הזה שאני רוצה לחדש שרודף וא חייב מיתה ואני המציל את הנרדף כביכול עושה את זה ברשות בית דין כי אני הורג רוצח שתחייב מיטה בבית דין זה שייך רק בדין רודב ונרד בלבד בשע שמקומות האחרים זה לא קיים מה כן קיים משאר המקומות עכשיו בזכותם נחזור לתחילת השיעור ונגיע גם לשאלה השאלה ששאלו פה קודם הגמרא אומרת פה לגבי פנחס פנחס הגמרא אומרת אם הוא היה קם על זמרי להורגו אז הוא לא היה מתחב עליו למה אמרנו פשט לפי הרן הבא להורגך השקם להורגו מה הפשט פשט הוא פשוט מאוד אותו פנחס אומר הרן וזה מה שאומר הרן בחידוש כשהוא רצה להרוג את זמרי ברשות הוא הרג הוא יכל להרוג אותו אבל לא ברשות בי דין יש רשות ויש רשות יש מצב שאדם עושה פעולה של הריגה כלפי מישהו הוא לא הוא אסור לו להרוג אותו באופן עקרוני אבל הוא לא מתחייב עליו גם מיתה דוגמה אני רק אתן את זה כדוגמה לא נרחיב בזה ההורג את הטריפה ההורג את הטריפה מה מוותר להרוג את הטריפה אסור להרוג את הטריפה אבל מידר גיסא מי שרוג את הטריפה ייב מיתה א לא חייב מיתה לא חייב מיתה למה כי זה עוד פעם מצב ביניים כזה מצד אחד אסור לי לשלוח יד בנפשו מצד שני הנפש שלו היא לא נפש כלפי הובא הובא שנמצא ב עמו מותר לי להרוג אותו אסור לי להרוג אותו חס ושלום מי שיהרוג עובר הוא מתחייב מיתה לא מתחייב מיתה יש פה מצב ביניים המצב הזה אומר הרן קיים כלפי זמרי ופנחס למה כיוון שברשות כאוד אבל אין לו רשות בית דין אז הוא לא מקבל שם של שליח בית דין אם זה ככה אז היה מצב שאם זמרי יכול עכשיו להרוג את פנחס יכול להרוג אותו לא מתחייב עליו למה כי בוא ברגע שאני עושה פעולה ברשות אבל ברשות בית דין יש חתמצ לנרדף להציל את עצמו מדין הבא להורגך אשקם להורגו אבל אם יש מצב שאני עושה את זה ברשות בית דין אף על פי שנרדף מרגיש נרדף אין לי שום נרדף בעולם זכות להרוג את בית דין בא עכשיו אחד שחייב מיטה בבית דין בית דין רוצה לצות אות להריגה הוא אומר לבית דין רבותיי אתם רודפים אתם רודפים מה אתם רוצים אותי להריגה אומר אדונים מה את בית מקרבך אתהה חייב מידה הוא הוא יקום עכשיו ויהרוג את אחד מבדי הוא ייקום ויהרוג את שליח בית דין מה נגיד אה ברשות קרביד רבותיי הוא הגיש מאוים הבע להורגך השכם ל אדוני אתה חייב מתה נגמר העניין זאת אומרת שיש פה חילו גדול זה מדויק מאוד בדברי הרן הרן אומר מפורש תראו מק שתיים אף על פי שברשות הוא עושה וגם שהוא מצובה בדבר הכל בסדר אין האחר נהרג על מחר שן עושה ברשות בית דין דם בא להמלך איין מורים לו אינו דומה לרודף שהיה רודף אחר חברו שודאי שהארגון נהרג עליו למה שהרי אותו הרודף זאת אומרת המציל ברשות בית דין הוא עושה שאם בא ליטול רשות אנחנו תן לו רשות למה כי הוא נחשב כשליח בית דין לכל דבר ועניין על פי זה אפשר עכשיו להבין להבין פ פלים את גם מה שאומר דרך אגב הראש הראש אומר מצויין אם יבוא עכשיו מישהו שלישי ויהרוג את פנחס אז הוא חשב עליו כרוצח למה כיוון שהוא עכשיו עושה פעולה של אחד שהיה לו עושה פעולה ברשות די ברשות שמי שאחר יעשה את זה כלפיו הוא נחשב כלפי כלפי פנחס הוא נחשב כמה כרוצח כי הוא לא באמת הרודף הוא לא הוא לא רודף הוא לא רודף כרודף מה הוא הוא עושה את זה ברשות אז זמרי יכול להרוג אותו מישהו אחר יבוא ויפגע בו הוא כבר נשב כרוצח בגלל שהוא עושה ברשות ולא ברשות בית דין הוא כביכול זוכה לשני הדברים הוא זוכה שאפשר להרוג אותו מדין הבא להורגך זוכה במה מוסגר והוא גם זוכה שמי שיהרוג אותו יב עליו מה מיטה עכשיו על פי זה אפשר להבין פיל פלון הרב יכול ות לחזור נקודת החידוש היא פשוטה ביותר אני אומר אני אומר זה פשוט מה שרוצה לחדש פה שיש צבי דינים יש פה שני דינים יש דין אחד שאחד יכול לשלוח יד נפשו או שלח יד או יכול לא משנה כרקע סגיד הזה הוא לא מתחייב מיטה בדבר אבל הוא לא מתחייב אבל אסור לו לשלוח יד באופן כזה או אחר וכיוון שאסור לשלוח יד אז הנרדף ורק הנרדף יכול להציל את עצמו מדין הבא להורגך אשכם להורגו כיוון שהוא לא עושה את זה ברשות בית דין עושה את זה ברשות באופן כזה או אחר ואז נפק מינה אומר הראש שאם מישהו אחר יהרוג אותו הוא תחייב עליו מיתה בסדר כ כי הוא עושה את זה ברשות כלפי אחרים הוא עושה את זה ברשות כלפי הנרדף הבע לרג אך השכם ל הורגו אני מגיעי דברים ביחד לעומת אחד שעושה ברשות בית דין אף אחד לא יכול לקום עליו לא הנרדף יכול לקום עליו כי אין לו את הדין של הבע להורגך ובטח לא הורום יכול להרוג את הבית דין בסדר זה החידוש שאני רוצה לחדש פה עכשיו על פי זה רבי סי יוצא מצויין במקרה שיש לנו אחד מול אחד הגמרא בפסחים אומרים לו לך תהרוג את חברך מה פתאום אתה תשלח יד בנפ שלך בנפש אחרת מה הי חזית אין דבר כזה אתה לא יכול לשלוח יד באחר אין לך זכות להרו להרוג את עם בישראל רק בית דין יכולים להרוג מצויין עכשיו אומר אומרת אומר אומר הרם עכשיו עכשו נעבור לרמבם פיל פלים עכשיו תראו את הרמבם אומר הרמבם מי שבא במחתרת מה דייק ברמבם מה דיק רמבם מיש מחתרת מה מצווה להורגו או רשות רבי יסי רשות אומר הרמבם רשות יש לכל להורגו בין בחו בין שבת שאלנו ברמבם לכאורה וזה הנכנס לבית חברו לגנוב כרודף אחר חברו מה לעשות רבי זי להורגו אין החינמי אומר הרמבם יש לכאורה דין רודף לאותו ב המחתרת אבל אני שואל אותכם עכשיו עכשיו כשההוא בא במחתרת הוא רודף או לא רודף למיס כשההוא בא ב מחרת הוא רודף או לא רודף בא במחתרת רודף אין לו דמים זה מה שכתוב רגע רגע רגע רגע רגע אין לו דומים אבל עכשיו השב כרודף עכשיו בשעה הזאתי הוא הוא כבר נמצא עם האקדח מול בעל הבית ודאי לא הגמרא אומרת במפורש שמה שאנחנו הוגים אתב במחתרת זה על שם סופו כיוון שאנחנו יודעים שחזק שאדם לא יכול לעמוד בממונו וילחם ע עם הגנב אז אנחנו אומרים שמותר להרוג אותו אם זה על שם סופה אומר הרמבם זה לא הרודף הרגיל שמותר מה לעשות להורגו כי אני נחשב כשליח בית דין אומר הרמבם רשות יש לכל אחד להורגו רשות הרמבם השני לא אמר רגע רגע מה אומר הרמבם אחרי כן דע לך שזה הנכנס לבית חברו לגנוב כרודף הוא נחשב באמת כרודף אני נותן לו שם כאילו ה שן מה של רודף אבל מבחינת ההסתכלות אליו עכשיו הוא בפועל רודף עכשיו הוא רודף בפוטנציאל ברור שהוא רודף בפוטנציאל ולכן אומר הרמבם זה רק רשות כי בוא ברגע הוא כן רודף על שם סופו זה החידוש אבל בוא ברגע הוא לא רודף אז מה אני מתיחס אליו רשות יש לי מה לעשות להורגו רשות יש לי ורגו כי אני לא נחשב כלפיו כשליח בית דין או עכשיו מצויין האם הנגנב עכשיו יכול מה לעשות להרוג לכאורה כתוב מפורש שכן מה לא כתוב במפורש שכן שהוא יכול בודאי שהוא יכול מה לעשות לפגוע בו מדין הבא להורגך אשכם לא זה המקרה הקלאסי שכתוב ב גך הכים להורגו זה פשוט ה י לה לא לא הגנב את שואלים את שואל הנגנב אני דיברתי על הנגנב מה שאלת על הגנב הם יכול להרוג את הזה לא לכן אומר הרמבם זה חידוש יש פה רשות אבל הוא נחשב כרודף אם זה היה רשות בלבד הגנב גם יכל להציל את עצמו כמו פנחס בב כך אבל הוא לא לגמרי כי התורה זה החידוש התורה נתנה לו שם של כ רודף למה על שם סופו הנפק מינ ה שהוא לא יכול להרוג את ה את הנרדף שלו את הרודף שלו למה למהי אני מסביר עוד פעם אני זמרי זה היה רשות לגמרי לגמרי אין עליו שם לגבי פנחס אין עליו שם של על זמרי אין שם של רודב לגמי פנחס ל מ המחתרת פנחס ודאי נח פנחס כלפי זומרים מה הוא נחשב רבי יסי כרודף מותר לזמרי להרוג אותו מדין מדין מה מותר לו להרוג אותו מדין הב חגו אבל שאר האוי לו מותר להרוג את הרודף אף על פי שכתוב בגמרא דוד לא למה לא למה לא כי הוא באמצע נכון הגנב עצמו זה אותו דבר הגנב עצמו יכול להרוג את מי שבא להרוג אותו לא הגנב זה בדיוק כמו זמרי כמו שזמרים אותה נחס אז מי שיבוא להרוג את הגנב מותר לגנב להרוג אותו אני חושב שלא למה אני אגיד לך למה כי פה פה פה אנחנו נתנו ליו עוד שדרוג אחד אם היינו משאירים אותו סתם כמו זמרי זה היה רשות לגמרי אני מזכים איתך לחלוטין היה יכול גול גנב להרוג את את ה אבל פה הרמבם הוסיף מילה הר אומר הרמבם אומר יש רשות אני אמרתי מה זה רשות אם אתה אומר רודף אני שואל את הרמבם רודף זה מצווה להרוג את הרודף נקודה מה זה הלשון רשות הרשות הוא חידוש כי מה שלא יהיה תסכימו איתי שאיין דין רודף רגיל כמו דין בא במחתרת דין רודף רגיל שאני הולך להרוג אותו אני בא ברשות בית דין באופן מוחלט מה לא אבל אבל עכשיו הוא נחשב בשלב דין של רוצח פה פה בבב המחתרת אפילו לא התחיל עוד לא התחיל הפעולה של הרץ פה הוא הולך להרוג לא רבי יהודה זה חילוק גדול מאוד במקרה של רודף הוא כבר עם האקדח כלפי האחר באמה מכתר אותו בלי אקדח באמה מחת אתה מוצא אותו בתוך הזה של של המזגן אתהה מוצא אותו בתוך המ למזגן אתה שומע רעש אתה יורא כמה יריות קימון המזגן זה הכל אתה הוא אפילו לא התחיל את הרצח זה נחשב רודף קלאסי זה לא נשם רודף קלאסי ולכן אני חושב שיש לו מצב ביניים אולי לא כמו המצב של זמרי אבל זה לא מצב של רויד רגיל שאני בא אליו כשליח בית דין לכל דבר ועניין ש של ות של או אפשר אולי שלוש דקות אפשר להרחיב את זה לא עוד דרגה אחת אבל אני פשוט הרב רוצה לגמור עוד עוד עוד ראייה אחת אם זה לא ראייה מספיקה טוה בשלכם הלשון של הרמבם אבל מהרמבם יש לי ראייה מוכחת למה שאני אומר תראו שאל שאל הבית יוסף למה הרמבם פסק הלכה כרש לוקיש ולא פסק הלכה כרבי יוחנן במקרה של הסיעה אמר דווקא אם אחד חייב מיתה אז מותר לי למוסרו אם זה סתם שם באלמה אי אפשר שאל הבית יוסף הרמבם חרג מנהגו אבל לפי הניו דעתי הרמבם לא חרג מנהגו לפי החידוש שלנו יוצא פיל פלים כי אנחנו רוצים לחדש שיש פה מצב של רודף אם יש מצב של רודף כמו שהרב יודה רצה לצייר קודם שהוא רודף את העיר אז אני חייב מצב שיהיה במצב שהוא חייב מיטה אם הוא סתם שם בעלמה הוא לא חייב מיטה אם הוא לא חייב מיטה אין עליו שם של רודף ממילא אין לי ראשות מה לעשות למשור אותו לאחרים אבל הרמבם לשיטתו שאני צריך שהוא יהיה חייב מיטה אם הוא חייב מיטה אני כביכול כמו שליח בית דין יכול מה לעשות להוציא אותו להריגה זה זה מה שעושה מה שעושה אדם שמציל את את הנרדף מיד הרודף אומר הרמבם אני לא יכול לפסוק פה כרבי יוחנן כי אני רוצה לחדש שהבור של דין רודף הוא כאין דין של אחד שחייב מיתה בבית דין איך דווקא כשבע בן ביכי שהיה חייב מיתה אני חושב ש זה ראייה ראיה מוחצת מה רבי יוחנן לא סומע את הדבר הזה אני שואל לפי הרמבם עזוב תרה גם רבי יוחנן לפי הרמבם הוא פוסק הוא פוסק שדין רודף יש חידוש החידוש הוא ש הרודף הזה חייב מיתה כאילו על ידי בית דין בית דין אמרו שהוא חייב מיתה כמו כל אחד שחייב מיתה אוקיי כשאני עכשיו הולך להרוג את הרודף להציל את הנרדף אני עושה את זה אני חוזר ל החקירה של רב חיים בגלל שאני רוצה להציל את הנרדף או שהרוב חייב מיטה אני רוצה לחדש שהרוב חייב מיטה וכשאני הורג את הרודף אני כשליח בידין נק מינה שהרו לא יכול להתהפך עליי ולהרוג אותי ולהגיד תשמע הבע לא השקם להוגו זה לא שייך זה רק אחד שלא עושה את זה ברשות בית דין עכשיו על פי זה פי זה אין דין שניתן להציל בח מה לא צריך להות ש שאלה מצוינת מה שאתה שואל עכשיו שאלה מצוינת אתה שואל עכשיו אפשר לדון בזה באריכות גדולה אני שאלה מצוינת אני חייב להגיד שאלה אם יש משהו שהפריע לי זה הדבר הזה אבל אפשר אפשר גם בו להרחיב לא נקרא אפשר להציל ו לא נקרא בכלל מת מה אפשר להציל הוא לא נקרא רוצח לא נקרא בכלל רוצח כן אין החינמי אבל במקרה נגיד לא אפש אפש באותו רגע ש אפשר הוא נחשב הב על פי זה אני רוצה ששם להסביר עוד עוד מהזה אומר לא נכון כ פסק כמו מי אם שומר ככר אומ לא נכון אתרח את הכסף מ רגע עכשיו הכסף משנה רגע ס בסדר אבל אני לפי מה שסברתי אתזה טוב אני רוצה שניה אח של הכסף משנה מה שעל הכסף משנה מה שעל הכסף משנה למה פסק פה למה למה רש לקיש צריך להגיע לסברה שהוא חייב מיטה הרי אין מי חזית נכון כשה לכסף משנה מה אני צריך את הזה רק שיש לי מי חזית אני לא פוגע במישהו אחר אין לי מי חזית אני יכול לפגוע ולכן אם כולם נהרגים אני בדרך שלוקי שאל לבית יוסף הכסת משנה מה אני יכול לעשות להרוג לא יוצא מצויין כיוון שאני צריך להגיע למצב שהוא חייב מיתה אז אני לא יכול להגיד מקום שאין לי מי חזית אני יכול להרוג את האנשים אין דבר כזה מתי אני נהפך להיות באמת שליח בית דין רק שהוא בחייו מה מיטה לכן רש לוקיש לא יכול להגיד ספרה פשוטה כמו שב הכסף משנה אומר אולי הוא יגיד שאין מי חזית ממילא אני יכול להרוג אין דבר כזה אתה לא יכול להרוג כי עד שהוא לא חייב מיטה אתה לא יכול להוציא אותו לרגה כי עד שהוא לא חייב מיטה אתה לא נהיה מה רב מי שמורד במלכות כל אחד יכול להרוג אותו מי שמורד במלכות הוא נקרא נקרא הרוג כ כלפי כל אחד מהעולם או כלפי לא אבל אם הוא אם אבל אם הוא יסכן את האחרים די בח שכשם רודף למה ככה כי הוא חייב מיטה אפש גידו לא מב זה כמו משמר הי אבל לא בעצמתו סתם תקלו אבל אם הוא חיב על מלכות אז