הרב בן ציון אלגאזי - שיעור כללי הלכות בורר

פשוט התלמידים שקו אנחנו עסקנו בסוגיה בגמרא בתחילת א דין בורר והגמרא שמה הבליה באחד הקמט ב בבריתה את דין בורר פחות מכשיעור אז יש גמרא כמו אני הבתי את הגמרא פ שנמצאת בכולם במסכת שבת מקור אחד אן אמ רב חיזה בורר ואוכל פחות מכשיעור בורר ומניח פחות מכשיעור כשיעור לא יברור ואם ברר חייב חטא מתקיף ל רב יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור אז יש אוקימתא יש חיטים צ להסביר שמותר בשבת לברור פחות מכשור זאת אומרת אם מותר לברור אולי אפילו שאר מלאכות יהיה מותר פחות מכשור ורב יוסף חולק ואומר לא יכול להיות דבר כזה וכ מותר לאפות פחות מכשיעור רשי במקום קום כותב פחות מכשור פחות מכ גוגר שזה השיעור המינימלי שאדם עובר עליו בבורר וה רשי ממשיך וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ני ד חיוב חטאת ליקה אבל איסורה מאיקה למה דקי מנן חצי שיעור אסור מן התורה פרק בתר דיומא עד וח קתני בורר לכתחילה אז רשי באופן פשוט נוקט שוודאי שייש איסור לברור פחות מכשור על פי הכלל הגדול הנקוד בידינו בג מסכת יומא זה פרק שמיני שמה בהתחלה שחצי שיעור אסור מן התורה פשוט וברור לא רק רשי במקום שאר הראשונים במקום פה רמבן ורטו ועוד סוברים כדעת רשי באופן פשוט שחצי שיעור אסור מן התורה בדיני שבת כי רשי נוקט פה בדיני שבת ב אומרים ולמה הסברה הפשוטה היא כיוון שכדי להגיע לגור גרת מתחילים מדברים קטנים אז הוא בורר קצת קצת קצת עד שהוא מגיע לגורגיא אומרת בסופו של דבר יש כאן מצב של חזי צרופי ככה הם אומרים כל פעולה שה הוא יעשה כדי לברור תצטרף בסוף לשיעור של ברירה ממילא באיסורי שבת חצי שיעור אסור מן התורה פני שניגע בשפת אמת מה המקור באמת לחצי שיעור שבכל התורה כולה חצי שיעור אסור זה גמרא במסכת יומא כמו שרשי ציין מקור חמש לפניכם אומרת הגמרא גופה חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ישלו כיש אמר מותר מן התורה רבי יוחנן אמר אסור מן התורה למה כיוון דחזי צרופי איסור ק חיל הספרה היא פשוטה כיוון שבכל חצי שיעור יש כאן דבר שהוא יביא אותו לאיסור השלם זה חזי להצטרפותה בסוף זה יגיע למצב של איסור כולל ממילא יש פה איסור תורה חז צרופים הש קיש אמר מותר מן התורה אכילה אמר רחמנא וליקה בדברי רבי יוחנן שאומר שהספרה של האיסור של חצי שיעור זה בגלל חז צרופ יש תוספות שמה ביומה תוספות אומר מקור שש כיוון חז צרופ איס הוא רק הכין תמ לי אמילו כמר מתמה ד בסמוך דכל חלב לרבות חצי שיעור דרבי יוחנן ידע להי ברייתא דעה בסמוך כמותי מינה שואל תוספות לא מובן שהגמרא רוצה לדון במחלוקת רבי יוחנן ורש לקיש לגבי חצי שיעור אז מה הגמרא טוענת שרבי יוחנן סובר שחצי שיעור עשוי מן התורה בגלל ספרה מה הספרה חזי טרופה שואל תוספות למה צריך להביא פה סברה יש בגמרא הלאה פסוק מפורש אומר כל חלב הגמרא אומרת כל חלב הריבוי של כל חלב בא להגיד לרבות חצי שיעור אז למה רבי יוחנן משתמש בסברה של חזית רופי ולא משתמש בפסוק שהוא עצמו מתייחס אליו תוספות אומר הוא ידע מהפסוק הזה הוא משתמש בו הוא מקשה עליו אז למה אתה לוקט ספרה אם יש לך פסוק מפורש שכל חלב מתרץ תוספות יש לומר דלא אצטריך לרבי יוחנן לפירוש התמה משום ד מקרא כל חלב אב אמינה קרקרה לכוי אצטריך וחצי שהו מדרבנן וסמכו הקרה אומר תוספות אם לא היה תחז להצ טרופי הייתי חושב שהפסוק כל חלב בכלל בא למשהו אחר לגמרי בא לרבות חלב של כוי כוי ספק חיה ספק בהמה אז הייתי אומר שגם בקוי יש מושג שנקרא יש לי מושג של חלב וכל העניין הזה של חצי שיעור הייתי טוען שזה בא רק מספרה וקרא השמחת בעלמה אבל עכשיו דכר תמה דחזי צרופי ספה יתמה דרשה יתמה נדרשה גמורה היא לחצי שיעור אומר התוספות אבל עכשיו שאני נוקד ברבי יוחנן שהספה של חצי שיעור זה חד צרופי זה בא להגיד שמה שהתורה אמרה כל חלב לרבות חצי שיעור זה לא השמחת באלמה אלא באמת מכאן אני לומד שיש גדר של חצי שיעור זאת אומרת שתוספות אומר ככה יש שני אופציות מאיפה אני לומד חצי שיעור באופן הפשוט עלי בד רבי יוחנן הגמרא מביאה שחצי שיעור לומדים מספרה למ דחזי הצרופה יש לי פסוק של כל חלב אומר תוספות במסקנה המקור באמת של חצי שיעור מאיפה זה נלמד מכל חלב מאיפה אני יודע שהכל חלב בא ללמד על חצי שיעור בגלל הסברה של חזי ליצ טרופי החזי ליצ טרופי הוא משלים את המקור של התורה של כל חלב כך תוספות לומד אם זה כך שהמקור המרכזי הוא באמת מכל חלב מכאן אני מבין את הפשט של הגמרא לרבות חצי שיעור ולא מאחז צרופי תראו שפת אמת שפת אמת בסוגיה שלנו בשבת אומר כך תק רבי יוחנן מותר פות תורה פרק ב יומה וכן גות השיר בסוף פרקין וקשה הרי הניך לטעמה דיסו חצי שיעור ומשום דז רופי אך הנמי אסור יתמה דיכול להצטרף עם עוד חציק גורגומלו למה שאנחנו אמרנו בתוספות הוא אומר ככה אם אנחנו טוענים שבגמרא אצלנו יש מד קפלה רב יוסף וכי מותר לאכול פחות מכשיעור זאת אומרת יש פה מצב של פחות מכשיעור שיכול להצטרף למה לכגורגל שלמה אז הוא אומר זה טוב רק למנ ד אמר שזה חזי לאצטרובל אם אנחנו ל בסדר זאת אומרת ככה אומר השפת אמת כל המהלך אצלנו בגמרא שאנחנו מקשים מרב יוסף על רב חסדה איך מותר בשבת לעשות חצי שיעור הרי חצי שיעור אסור מן התורה זה יהיה טוב השאלה הזאתי השאלה תסבר רק למנ ד אמר שחצי שיעור אסור מאיזה ספרה מחזי לה הצטרפה למה כי אני אעשה קצת פחות מגורגרת בורר ואני עכשיו רוצה לעשות עוד פעולה של כגור עד שזה יגיע לגרגרת שלמה זאת אומרת ש השאלה של הגמרא נובעת רק מתוך הספרה של חזי לצ טרופי אבל אומר השפת אמת בהמשך אבל אתמה דיליף מכל חלב אני אומר בסוגריים בסוגריים פה אבל אם נלך כמו התוספות שהמקור לחצי שיעור זה לא מיכה זה לצרופה אלא מאיפה מכל חלם יש לומר דדווקא במידה ד אכילה אסור חצי שיעור זאת אומרת אם אלמד מכל חלם זה יהיה דווקא מיד ד אכילה ומכאן אין רעיה אפשר לומר ד מקש ד מדרבנן על כל פנים אסור טוב הוא אומר פה דבר קצת מוזר השפת אמת אם אני לומד את המקור של חצי שיעור מכל חלב זה חייב להיות אך ורק מאיפה רק חצי שיעור חייב להיות אך ורק באיסורי אכילה בלבד וכאן לכאורה אצלנו זה לא איסור אכילה זה איסור בריירה ממילא כנראה שהשאלה של הגמרא וכי מותר לאפות פחות מכשיעור זה לא על איסור דאורייתא אלא על איסור ד רבנן אני אסביר את זה עוד פעם אנחנו הבאנו פה בגמרא מחלוקת בין רב חיסדא לבין רב יוסף מחלוקת רב חסדה אומר לנו שמותר לברור פחות מכשיעור אין בעיה כך הממית הקינה של הבריתה רב יוסף שואל איך יכול להיות וכי מותר לעשות פעולה בשבת פחות מכשיעור רשי אומר שהפשטידה כולה שחצי שיעור מה דינו אסור מן התורה מה המקור ל שיעור ששים התורה ישנם שני אופציות להבין אותם אופציה אחת בגמרא ביומה לומדים את זה בגלל הספרה שזה חזי ל הצטרפי חז הצטרפי כל חלק מהאיסור הוא בסוף יביא אותך לאיסור הכולל מצויין תוספות אומר מה פתאום זה לא המקור של חזי צרופה המקור הוא מאיפה מהפסוק של כל חלב כל חלב הגמרא אומרת בא לרבות חצי שיעור אומר תוספות החז צרופי בא להסביר את הכל חלב זאת אומרת זה בא להסביר לנו שאם אתה חושב שכל חלב בא ללימוד אחר למשל לרבות חלב שיש גם בקוי לא זה לא בא לזה אלא בא לומר שכל חלב בא ללמד אותי על חצי שיעור שאסור מן התורה מאיפה אני יודע שכל חלב בא לרבות חצי שעש התורה בגלל הסברה שלך ז להצט רופי עכשיו בא השפת אמת אומר השפת אמת בסוגיה שלנו שהגמרא אומרת את רב יוסף מתקיף לרב יוסף וכי מותר לברור פחות מ השיעור זה טוב רק למי שתופס שחצי שיעור הוא רק בגלל דין שמאיה אני לומד את זה מחזי ל הצטרפי כי אני מבין שבב יש גדר אבל אם הוא ילמד מהפסוק של כל חלב כמו התוספות זה לא שייך אצלנו פה כי השפת אמת תופס תכף נראה מי תופס כמוהו שהכל חלב בא להגיד שחצי שיעור זה רק באיסורי אכילה בלבד וופה אצלנו זה לא איסור אכילה אז איך נסביר את הפשט של הגמרא וכי מותר לברור הכוונה היא שזה איסור דרבון כי גם מי שאומר שאין חצי שיעור עסו מן התורה בכל אופן יש איסור דרבנן אפשר לומר ככה אפשר לומר שתוספות ורשי חולקים כי אתה ראית את התוספות שאומר שזה דרך אחילה בכלל אם כבר ציינת יש מחלוקת ראשונים גדולה ליב דרשי רמבן ורטה בשבת חצי שיעור אסור מן התורה ושיטת הרבייה ועוד ראשונים יש כנראה גם רן ויש רמבן ביום הב שטוענים שאין חצי שיעור אסור מן התורה עכשיו יכול להיות ש מחלוקת ראשונים אפשר לטלו גם בחלוק פה אצלנו בין רב חיזה לבין רב יוסף ויכול להיות שיש גם מחלוקת רשי ותוספות במסקנה אנחנו נבין שיש מחלוקת רשי ותוספות לא פה על פי התוספות שציינתי ביומה אבל זה עוד רגע בסדר עד לכאן הבאנו את את הפשט בגמרא שלנו בצ ד כמדומני בשבת עכשיו רבי נראה לכם כמה מקורות שבאמת יש שיטות שונות לגבי עניין של חצי שיעור בשבת האם אדם עושה חלק מהפעולה חלק מהמלאכה אסור או או פטור אז בוא נראה את השיטות שיש יש פרי מגדים פרי מגדים בש שא סעיף קטן א' שמה הוא מביא תז בטור כתב דלא העריך לבאר שיעורין של כל מלאכה אומר התור לכאורה לא כתב שיעור של כל מנחה למה לא כתב שיעור להגיד זה השיעור שאתה מתחייב בו כמו כל דבר אנחנו יודעים בדרך כלל תכף נראה כל שעור חייב כזית למשל באכילה למה בשבת לא כתבו את השיעורים כותב הפרי מגדים פשוט מאוד דין קמינה כי איסורה איקה בכל שעור ומשמע חצי שיעור אסור מן התורה דאם לא כן נפק מינה לחולה שאין בו סכנה דרבנן מותר היה לבאר השיעורי שמ מינה ד בזה מין התורה אסור אומר הפרי מגדים באופן פשוט ליב דטור אין צורך לפרט את השיעורים בשבת כי חצי שיעור גם אסור מן תורה אם היה בזה נפק מינה שחצי שיעור היה מותר או או אסור רק מדרבנן הייתי מפרט את זה כי לחולה הייתי נותן חצי שיעור אבל כיוון שלא אי אין הבדל בין חצי שיעור לשיעור מלא ממינה לא פירטו את השיעורים הכל אסור ואם זה חולה אז חולה שיש בו סכנה מותר וז חולה שאין בו סכנה מה הדין גם אסור נקודה חיוב כן שיעור שלם זה חיוב חצי שיעור אז אז זה אסור אבל אבל אם זה יכול לה ש אין בה סכנה מה נפק מינה לכולה שאין בפה סכנה מה זה משנה אם אני מתחייב או שזה אסור בכל מקרה אני לא יתן לו שין אין מס [מוזיקה] כן בשביל מה אני צריך להגדיר את זה הכל אסור מן התורה השיעור אסור וחצי שיעור אסור מה למה הנפק מתחייב מה מלכות א או מיתה או חטאת בסדר אז זה זה לא פה זה לא הנושא פה ורצ בטור אין חיוב חתת כרגע כרגע אין חיוב כילה אין מה אסור רבותי אני אומר ל אסור מן התורה אתה ם עושה לומד תשמע אני כן אשחק עם האיסור אני רק רוצה להתחייב חטאת או סקי לך אסור זה אסור נ מה אכפת לך יהי נפק מיינה אולי בח שסכנה אין קמינה אז בש מה צריך לפרט לא חבל על הדיו ש בה מה כולה שין בו סכנה מה זה משנה שיש בו סכנה אז בסדר אז אם אם זה חולה שאין בו סכנה אז שהוא אתה נותן לו אתה אומר אתה אומר בוא שמה נתן את הקל הקל הקל בכל שאין בו סכנה כנרא ש התפיסה שיש בו סכנה תן לו כבר לאכול ונגמר העניין כן זה נכון אין החינמי אין החינמי אולי כולה שיש בו סכנה אבל אם הייתי אומר שיש נפק מינה כי בסופו של דבר נגיד אם זהות ריית נותן לו אפיו את הכל אבל לא משני לא כנס כרגע לעניין ה זה בחולה שאין בסכנה אתה מסכים איתי שאיין הבדל בכל מקרה זה יהיה אסור אומר הפ מקדים לכן הטור לא פרא את השיעורים כהנחה פשוטה שחצי שיעור בשבת אסור נקודה מדין תורה תראו בבקשה את ה רשבם לאומת זאת במקור שמונה אומר רשבם מסכת שבת נן המוציא אוכלין חייה בגרגרת זה שבת מלאכת מחשבת עשרת תורה ולא חשיבה הוצאת דבר חשוב בפחות מכ גוגר אומר הרשב פחות מכשיעור זה לא חשוב כלום ולכן אין לי בכלל איסו בדבר הזה המוציא אוכלין דווקא בכ גוגר זה מלאכת מחשבת פחות מזה שום דבר זאת אומרת של רשבם פחות מכשיעור בשבת אין חיוב לעומת הטור שהסביר את הפרי מקדים שלכאורה אין הבדל ביניהם צד מלאכת מחשבת זאת אומרת כיוון שאין מלאכת מ אז חצי שיעור לא מתחייב עליו אין אין אין את הגדר של איסור של חצי שיעור הוא הוא לא אסור הוא לא אסור מן התורה אין הוא אומר דבר פשוט הרמבם כיוון שאני צריך שיהיה מלאכת מחשבת אני אגע בזה יותר בהמשך ותר בהרחבה אם אין מלאכת מחשבת פחות מכשיעור אין לי אין לי גדר של מי שמוציא הוא עבר על איסור דאורייתא כי לא נתקיימה מלכת מחשבת איפה אתהה רואה שיש חצי שיעור הוא אומר לך פחות מגורגרת פחות מגורגרת זה חצי שיעור אם לא היה צריך אם לא ה אני מדבר עכשיו על שבת בשבת צריך לך מתח שבת יפה ואז אם צריך שבת פחות מכשור יהיה חיב לפי הרשב אני לא אמרתי זה השפת אמת אני רק אמרתי שבהגדרה בין הפרי מגדים בטור לבין מה שאומר הרשב יש הבדל כי לפי הפרי מגדים בטור לעולם יש חצי שיעור זה לא לא משנה לו הגדרה של מלאכת מחשבת ולרש בם כן חשוב שהיה הגדרת מלאכת מחשבת ואם אין מלאכת מחשבת זה לא איסור דאורייתא זה מה שאמרתי לא יותר מזה בשפת אמת אני אגע עוד עוד בהמשך ב נחזור אליו זה בסוף יהיה יהיה החב של השיעור אבל רק אני כרגע נוגע רק בפרי מגדים מול הרשב עכשיו תראו רבי סאי רמבם רמבם מקור תשע אומר הרמבם אין המוציא מרשות לרשות חייו עד שיוציא כשיעור המועיל מרשות היחיד רשות הרבים רשות הרבים רשות היחיד יעקור מרשות זו ויניח ברשות שנייה אבל אם העקר ולא הניח או הניח ולא העקר עשה חצי עבודה או שהוציא פחות מכשיעור מהדין פטור הרמבם סובר באופן פשוט כמי שסבר רשבם שאם עשית פחות מכשיעור מה הדין פטור זה פטור אבל אסור זאת אומרת אין פה איסור דאורייתא זה הפשט בדברי הרמבם לא פטור אבל אסור זה רבון ככה אומר ככה אנחנו לומדים עשיו בא מיש למלך מה זה מה עשית רק חצי פעולה עשית חצי פעולה או הכרת או הנחת ככה הרמבם כותב עשה עוד פחות מכשיעור פחות מכשיעור פחות מכשיעור זהו הב התליה אבל הדגש הוא על פחות מכשיעור פטור יש ד בין אדם שצי השיעור שזה אחד ב אדם שערב עסר שיעור שלם הרי אומר את זה על רשי נכון בדמות נכון אז בסדר אין חינמי ריה תכף אומר את זה על רשי כי הריט הוא כשיטת רשי בעניין הזה טוב זמ אני לא יודע אבל ברת אני מכ את הרתה הזה ברמבם אני מבין במילים שלו שהוא אומר או שהוציא פחות מכשיעור בסדר זה לא לא לא אבל אבל בסופו של דבר חצי מהפעולה אתה מסכים איתי או קירה שח שח ש ולמה זה חצי שיעור פה מי שוצי [מוזיקה] ש טוב אני לא נראה שזה פשט ברמבם כי בסדר זה הרטבה אבל הרמבם לא אומר אבל הוא אומר אבל אם הכ ברמבם זה לא ככה רבינו ברמבם זה לא שהוא לקח פחות מכשור בהוצאה אבל אם קר או הני ולא הניח או הניח ולא הקר זה נקרא פחות מקשות ככה משמע ברמבם מה זה מה או שהוציא אבל זה אותו אבל זה אותו אותו אותו דבר זאת אומרת כל זה נקרא בכלל גדר שפחות מכשור לא אתם אתם לארים ככה טוב לא צריך להגיד את זה אבל במקרה כזה שהוא יעשה חצי בסדר נגיד פחות מכשיעור או לשיטתכם או הקר הניח זה נקרא שהוא לא עשה שיעור והוא פתו אבל אסור מה זה מה אבל מה למה למה אתן ולכ ללמוד פשט אני לא מבין שה הכירה וההנחה זה פעולה אחת זה פעולה אחת מלאה מלאכה מצויין והוא עשה הוא עשה חצי עבודה לא ל זה חיוק מהזה ש זה חיוק צ ח שחצי חצי מלאכה אולי זה חצי שיעור למה לא למה גרוע לכם חצי מלאכה מהגדרת חצי שיעור זה לא הבנתי לא הבנתי לא הבנתי מה מה הבעיה להגיד חצי עשיתי חצי מלאכה כמו שאני אוכל חצי חזיר אדם שהזיז פ בתוך הב מכ לכא בתוך ה חצי ש חצי מלאכה חצי הנה רשי אמר ציאם ה הוציא הוציא חלק התחיל את המלאכה של הבורח רבדי בתו הרוב בהגדרה בהגדרה הוא עשה ו אני הולש לשות פעלה הוצאתי עכשיו פחות מגורגרת בררתי זה נחשב חצי שיעור לפי רשי מיור אבי ש שומע שומע אולי אולי זה פשט שנמשיך אותו במשך לא יודע שומע מה אז זה לא לא נשב אני לא מקבל אבל בסדר שומע שומע תראו בקשה את המשני למלך מקור 10 אומר המשני מלך המוציא דבר מרשות כן לא שומע שיטת הרמבם מה את מה אתה אומר לא מ שואל שיש פ מורשות למהר שית הרמ כ כי תכף אני תכף אני אגיד לך למה אני מבי תשית הרמבם דווקא עוד שנייה תראו משנה למלך שנייה אומר המשנה למלך מקור 10 המוציא דבר משות היחיד ושות הרבים או משות הרבים שות היחיד אינו חייב עד שיוציא ממנו שיעור שמועיל כלום אוקיי שיעורי ההוצאות נאמרו סוף פרק כלל גדול פרקים ארבעים אחריו בכל השיעורים שמרו מסכת שבת לגבי תל מנחות הוא דווקא לחיוב חטאת אבל איסור מן התורה איקה אף בפחות מכשור לקי מלן חצי שיעור אסור מן התורה וכן כתב רשי פרק ר גדול הסוגיה שלנו איד אמרי נתכי מותר לפות פחות מכשור וכ כתב בהגעה רש פרק המוציא ין עכשיו לעומת ממה שהוא סובר המין למלך שבאופן עקרוני אנחנו צריכים להגיד שיהיו חייבים פחות מכשור בכל ענייני שבת המוציא הוא כותב גם ה מוציא דבר לשיטתכם אוקיי הוא מביא את החכם צביא חכם צבי בסימן פיון הביא דברי פרק בט ד יומה בסוגיית החצי שיעור שכתבו דצריך רבי יוחנן תמה דז צרופי אף אלגב טלן ריבוי דכל חלב התוספות שראיינו וסיים את זה שנו לפי זה בכל שאר איסורי תורה כגון הולש שיער אחד בנזיר או בשבת או מציא פחות מכשיעור אין בו איסור תורה כלל למה כי החכם צבי למד דת דחזי צרופי בחוד לא מענה עד כאן ולא זכר דברי רשי והגעה נזכר אז הוא טוען פה המיש למלך שעלי בד החכם צבי אם אני עושה פעולות בשאר דברים שה לא מענייני אכילה והם חצי שיעור אני לא אהיה חייו כי לשיטתו הוא למד פשט ברמבם מעניין דווקא מהתוספות מהתוספות בכל חלם שכל האיסור של חצי שיעור מאיפה הוא נובע רק באיסורי אכילה בלבד מה שהם לא איסורי אכילה אין בו איסור של חצי שיעור ולכן הוא טוען שמי שיעשה פעולה בשבת לו שערה אחת או בנזיר אתת ללא שערה אחת וכולי אין בו איסור טעם תורה כלל דת דחזי בצירוף ובליכוד לא מענה אז מה כן מענה אם הוא ילמד מאיפה מכל חלב אם הוא לומד מכל חלב אז הוא צריך ללמוד שחצי שעור צריך להיות דוקא דברים ששייכים לאכילה לא שייכים לאכילה לא שייך אומר פה המיש למלך הוא לא זכר את דברי רשי כי הרי רשי אצלנו אמר במפורש שיש חצי שיעור גם בייסורי שבת גם בשאר ייסורים זאת אומרת ור שורי חצי שיעור בכל התורה כולה עכשיו מעניין מאוד אם אנחנו למדנו ברמבם גם לשיטתכם שהרב מדבר על זה שהוצאתי פחות מכשיעור זאת אומרת בתפיסה של הרמבם גם הדיוק הזה משמע שלכאורה אין איסור של חצי שיעור שאסור מן התורה נכון פטור אבל אסור דרבון בכל אופן לא כי הרמבם לכאורה משמע ממנו פה שפטור אבל אסור אין איסור תורה ק איסור דרבנן למה למה הרמבם למד כי יכול להיות שהרב למד יכול להיות רגע אני אז יכול להיות שהרם למד כמו החכם צבי כמו החכם צבי שאיסור חצי שהו תלוים אך ורק באיסורי מה אכילה אבל תראו רמבם במקור 11 ככה זה הכלל בדרך כלל שומר ל פטור אבל אסור זה הכלל ברמבם פטור אבל אסור זה רבון תראו בבקשה תראו את הרמבם במקור 11 רבי יס במקור 11 מה אומר הרמבם אסור לגנוב כל שהו דין תורה ואסור לגנוב דרך חוק וכולי הרמבם כותב בהלכות גניבה אסור לגנוב כלשהו דין תורה אומר הממש במקום למה אשור כדין חצי שיעור שנמצא בכל האיסורים זאת אומרת של הרמבם ודאי יש גדר של חצי שיעור גם בשאר איסורים אז כל החשבון שעשינו במש למלך שיכול להיות שהרב פותר בהוצאה לא משנה הוצאה חצי הוצאה או חצי כמות איך שתסבירו בכל אופן לרמבם יש ודאי חצי שיעור גם בשאר ייסורים לכן הוא כותב אסור לגנוב כלשהו דין תורה דווקא בגניבה מה יכול להיות דוקא בגניבה יש לך איזה פשט מיוחד בגניבה מה יש מה מה שלאו מה שלא ירגיל עצמו רבותיי ספרות יפות דין תורה הכל טוב יפה זה בהמשך למיקט דרך אגב הרמבם כותב אסור במגד מי שאומר זה מדין עקרוני של חצי שיעור בכל התורה כולה אתה אומר שלא ירגיל עצמו שלא ירגיל עצמו זה בגלל שט מק וכולי וכולי אבל לא הגדר הזה של חצי שיעור מפורש זה מפורש מה מה אתה אומר אז אתה אומר יש מיוחד שמם חיב בשבת לא חושב שי שב יש גדר מיוחד שנקרא מלך מחשב מי אמר שכ בני מגד משנה אתה סומך עלו חב שלא בפנים המגיד מש כותב מפורש למה הוא חייב בכל שהו כדין כל איסורי תורה בחצי שיעור מגד משנה מה זה מה מה למה מגיד מיש לא אומר את זה בשבת כי בשבת יש גדר אחר עכשיו נסה להבין מה הגדר של שבת שאלה מצוינת אז מה שיטת הרמבם בשבת את זה אנחנו עש רוצים להבין כדי שנבין את זה כן אבל כשה הרמבם כותב אס הרמבם כב לא מדין חצי שיעור סתם התורה אמרה סתם לא תגנוב התורה אמרה לא תאכל חזיר אז אני שואל את כבוד הרב התורה אמרה לא תאכל חזיר זה אני מבין לגבי השבה לגי לגבי דין תורה התורה אמרה לא תאכל חזיר אז מה התורה אמרה לא לאכול כזית ובכל אופן אנחנו טוענים שיש חצי שיעור אה ובכל אופן הרמבם כן יסבור כמו החכם צביא רק בענייני אכילה ובכל אופ מגנבה זה דין בפני עצמו כי התורה אמר לו תגנוב כדבר עקרוני אז השי פרודה זה נפק מינה רק להחזרה או לדיון הר סובב שחצי שיעור עסור מן התורה מה שמע לכאורה שלא אם הרמבם כותב כאן שפחות מכשיעור פטור מש שהוא סובר שאין דין תורה פחות מכשור בשבת פטור זאת אומרת שאין אין הרב אומר גנבה זה משהו מיוחד לא תגנוב זה משהו בפני עצמו טוב אני אנסה להגדיר את זה כי המגיד משנה לא לא למד ככה המגיד משנ למד אפשר לפו את המגיד משנ בפנים הוא אומר זה כדין כל חצי שיעור הוא מציין חצי שיעור לא גדר בפני עצמו בגניבה אז מה באמת הפשט ברמבם את זה עכשיו אני רוצה להסביר בעזר השם יש רמבם שבכלל לא קשור כרגע להלכות שבת ולא קשור להלכות גניבה עומד בפני עצמו רמבם בהלכות שבועות מקור 12 לפניכם מי שנשבע שלא יאכל היום כלום ואכל פחות מכזית פטור שאין אכילה פחה מכזית והרי הוא כאוכל חצי שיעור מנבלות וטריפות וכיוצא בהם רמבם כותב אדם אומר שהוא לא יאכל היום כלום סתם אמר שהוא לא יאכל מצויין ברור שאם הוא רוצה להתחייב על המה שהוא פר את שבועתו הוא צריך לאכול כמה כזית למה כי אין אכילה פחות מכזית סתם אכילה בכל התורה כולה זה כזית אומר הרמבם הלל אם הוא יאכל חצי שיעור פחות מכזית הוא הוא מתחייב כאילו הוא אכל נבלות וטריפות ו יוצא בהם מה הפשט ברמבם מדברים פה בהלכות שבועות מה הרמבם הכניס בלשונו ש שאוכל פחות מכשיעור הוא מתחייב כאילו אכל נבלות וטריפות מה זה קשור פה לעניין בכלל המיש למלך שואל על הרמבם שאלה יותר חזקה שואל המש מלך לא מצליח נרא ד סביר לי כשם חצי שיעור אסור מן התורה בכל האיסורים החנ מי ב נשבע שלא יאכל אסור לאכול פחות מכשור הוא טוען שהפטור פה ברמבם שאם הוא אכל פחות מכזית פטור אבל הוא כאילו חיב הוא פטור אבל אסור מן התורה ככה למד המיש המלך ואני טמע בדין זה דשלמה בשאר ייסורים גזירת הכתוב הוד אוכל כשיעור אנושי אנש אם אכל פחות שלא יענש אבל יש איסור ר בעלמה מצויין מי שנשבע שלא יאכל אי אמר דסתם אכילה ו בכזית אם כן זה לא קיבל עליו שלא לאכול כי עם כזית ולמה יאסר פחות מכזית שואל המשנה למלך לא מצליח להבין בפשט ברמבם אנחנו מבינים שהוא אומר שהוא לא יאכל אז אסור לו לאכול ב זה כמות של כזית ובכל אופן אומר הרמבם שם הוא יכל פחות מכזית עבר על איסור או לא עבר על איסור עבר על איסור כי הרי הוא אומר שהוא הוא אוכל כאילו נבלות וטריפות שואל המיש למלך הרי לא מבין הוא אמר שהוא לא יאכל אז כל חיובו בכזית מאיך תיסל הרמבם שנטיל עליו איסור על פחות מכשור כך שואל הביש למלך אומר לו קיבל עליו ש נכון כזית למה יעזר פחות מכשור הוא אומר ביש למד לרש לקיש אם אתה לומד כרש לקיש שהוא סובר חצי שור מן דרבנן נו משום סיג אפשר לומר שגם בשבועות עשו לו איזה סיג כלשהו אבל הליבה דרבי יוחנן דעת לאיסור חצי שיעור מן התורה נשבע שלא יאכל מאיך תיס שיהיה אסור בחצי שיעור זה שאלת המשני מלך והוא נשאר בצריך יון על הרמבם איך באמת מסבירים את הרמבם מאיפה הרמבם לקח שפחות מכשיעור בככל אופן יהיה חייב בהבנתו של המשמר שיהיה חייב אפילו באיסור תורה עלי בדי רבי יוחנן יש פה שניים שכיוונו לו אותו דבר גם האבני מילוים וגם הצפנת פענח כיוונו פה להגדרה חדשה בדין חצי שיעור אומר האבני מילוים הוא מביא את זה מהרחבה הבאתי רק קטע קטן בצפת פניך זה יותר ברור בתוספות שם דמוקי דיבור מתחיל קשו דנד משמחי רבי יוחנן לא אמר כראש קיש משום דרבי יוחנן סבר חצי שיעור אסור מן התורה ולו מזה ד חצי שיעור דליקה אפילו אשה אלא איסור באלמה לא חשיב מושבע ועומד מהר סיני אבנ מילוי מחדש אולי ניקא גם את הצפנת פניך ונסביר חידו שלהם ביחד וכן סביר לה גם כן בגדר חצי שיעור דקמן סור מן התורה זה הוא גם כן איסור כללי ולא איסור פרטי רק דכל דבר האסור ולוקים עליו בכזית אם הוא פחות מכשיעור גם כן אסור וכן הוא בזה בחיי אדם אומר פה הצבת נחב נמנו עם חידוש נפלא ביותר אומרים ככה יש שני גדרים לחצי שיעור יש גדר של חצי שיעור שיסודו במה שהוא קשור לאותו לאותו איסור שיש בו זאת אומרת אני עכשיו אוכל חצי חזיר חס ושלום המשמעות היא שאני אוכל דבר שהוא ראוי להצטרף לחזיר שלם לכזית חזיר וכן כל האיסורים כולם כל חצי שיעור הוא חלק מהאיסור הכולל שבא לקראתו אבל הם מחדשים שחוץ מזה שיש חצי שיעור שהוא שייך לאיסור הכולל שלו יש איסור חדש בתורה שנקרא איסור חצי שיעור נקודה בלי קשר לאיסור הכולל שאני אוכל מחמת אותו אותו אותו איסור שיש לי אלו שני דברים יש איסור פרטי ככה יוצא מדברי הנת בני האיסור הפרטי זה שיש חצי חצי כזית חזיר הוא איסור פרטי למה כי זה איסור חזיר שאני יכול לאכול או כזית והוא תחייב מלכות או שהוא יכל חצי כזית והוא יהיה אסור מן התורה ליב ד רבי יוחנן ויש עוד מושג שחצי כזית חזיר זה לא חצי כזית חזיר כי הוא חלק מאיסור חזיר אלא הוא איסור שנקרא חצי שיעור לא משנה מה ח כרגע לפניך זה נקרא חצי שיעור עכשיו מי נפק מינה איך אני מגדיר את זה כך או כך אם אני מגדיר את זה כאיסור כללי שנקרא חצי שיעור או איסור פרטי שזה אני רואה למה זה הולך להצטרף פה יש נפק מינה נפלאה מהרמבן בתורת האדם ומצאתי עוד נפק מינה בגרי סולובייצ'יק מאביב שהוא מביא שתי נפק מינות נפלאות ביותר תראו אומר הרמבן מביא שני אפשרויות לאדם שהוא בפיקוח נפש בשבת אני צריך להכיל אותו א איסורים חס שלום עכשיו רגע רגע אני עוד לא מסביר לא רמבם מסביר רמבם בשבועות רגע אה אה א מסביר רמבם בשבועות אוקיי כור אני אחזור רם בשבועות בסדר אני אגיד נפק מיה ואחרי זה נחזור לרמ משבועות אומר הרמבן מה קמינה יהיה יש אדם שהוא חולה פיקוח נפש צריך להכין אותו עכשיו איסורים עכשיו יש לי שני חצאי איסורים חצי איסור אחד של כזי שבאיור כולל של הכז הוא התחייב כרת נגיד חלב או חצי איסור שיש לי פה ובאיסלם הוא התחייב מלכות יש דין בגמרא מסכת יומה מאכילים אותו הקל הקל חלק מהדבר שמאכילים אותותו הקל הקל זה למאד באיסורים איזה חצי כזית אני אתן לו של החיוב אך ורק של חיוב מלכות כי אני לא רוצה לתת לו חצי כזית של הכרת כי החצי כזית הוא מתייחס לאיסור הכולל של הכזיב איסור הכולל זה מלכות או כרת ודאי שבחצי אני עדיף לתת לו דוקא את המלכות ולא את הכרת מצויין הרמבן אומר זה אופציה אחת אנמי אומר הרמבן תראו בסוף שלו אני אולי נקרא את כל הרמבן ונראה שף בחוש עושים כדי להקל לם מיסורי כרד מקות לאיסור בלחות ם תשאל אם כן למה אמרו מלחים אותו הקל הקל תבל ותרומה מחילים אותו תרומה וו בשניהם אין בהם אלא איסור באלמה אפילו אחי כיוון ובשיעור חמורים זה מזה עונשין אף בפחות מ שיעור חומרו של זה יותר מחומ רו של זה אומר הרמבם תסתכל מה החומרה באיסור הכולל והחצי זה גם חלק מהעניין אנמי את מש מדו כשיעור והוא צריך לו בכדי צירוף אומר הרמבן אנמי לא מעניין אותי מה האיסור הכולל שיבוא בעקבותיו הוא צריך עכשיו לאכול איסורים יש לי איסור שהאיסור הכולל שלו זה כרת או מלכות זה לא מעניין אותי מה יהיה אם אני אתן לו את כל השיעור חצי שיעור זה חצי שיעור אני יכול לתת לו גם את החצי כרת של ה של ה למה כי גדר של חצי שיעור זה איסו בפני עצמו זאת אומרת שני התירוצים של הרמבן הם חלוקים ביניהם איך אני מתייחס לחצי שיעור האם בחצי שיעור אני מתייחס לסך הכולל של החצי שיעור או שאני אומר שהחצי שיעור כל גדרו זה גדר בפני עצמו זה חצי שיעור לא משנה מה תיתן לו האם האיסור הכולל של הכרת או המלכות מאיפה נובע הנמי של הרמבן מהגדרת הצפנת נח ואבני מילואים הם אומרים שיש חידוש בזה שאני אומר שחצי שעור זה איסור בפני עצמו עכשיו אני חוזר לרמבם איך מסבירים את הרמבם בהלכות שבועות יוצא פי לפלים באמת האדם אמר שהוא לא יאכל וכשהוא נשבע שהוא לא יאכל כמה אסור לו לאכול באמת כמה אסור לו לאכול כזית אומר האבני מילוים אתה אמרת שלא תאכל כזית מצויין אין בעיה אבל יש עוד גדר שנקרא חצי שיעור והחצי שיעור כביכול זה לא בגלל ה שבועה שאתה אמרת אלא הקדוש ברוך הוא חידש שיש מושג שנקרא חצי שיעור אז לא בגלל השבוע שלך אתה אמרת שאני לא וכל על זה כזית הקדוש ברוך הוא הטיל גם איסור על מה על חצי שיעור לכן גם מדויק הרמבם אומר הרב נמלים למה הרמבם כותב שאם הוא יאכל פחות מכשור הרי הוא כאוכל מה נבלות וטריפות שואל ני מינו מה זה נבלות טריפות הרי הוא אכל חצי משהוא התחייב בשבועו לא אתה התחייבת על שבועה הקדוש ברוך הוא התיל עליך חיוב כאילו אכלת מה נבלות פות מאיפה נובע החצי שיעור הזה מדין גדר של חצי שיעור האסור בפני עצמו עכשיו רק רק רק תלי רק שני אחד לגמור אומ הבני מילואים מזה צא נפק מינה נפלאה ביותר אומר הבני מילוים אם אדם אומר שהוא לא יוכל למשל תפוח שיש בו כזית מצויין הוא רוצה עכשיו להפר שבועתו כל זמן שהתפוח הוא בכזית הוא יכול מה לעשות להפר שבועתו אבל אם התפוח יהיה פחות מכזית אין כבר ר לשבועה שלו למה כי הפחות מכזית זה לא הוא אלא מי הטין את האיסור הקדוש ברוך הוא הוא לא יכול להתיר את שבועתו כן סליחה יור חצי שיעור זה יכול להגיע רק האיסור בח קדוש ברוך הוא הציור רגע רגע טוב עוד שניה אחת אניש אני אגע מה שאתה אומר אדיר עוד שנייה אחד אני אגדיר את זה עכשיו עו עוד מילה אחת רק נפק מינה נוספת רק שני לא אשכח להגיד אתנ נוספת אומר הגרי סולוביצ'יק לפי ההגדרה של הב מ מילוים שיש חלות שם איסור בחצי שיעור כדין חצי שיעור הוא אומר שהוא ראה למיסה הלוכ למיסה מאביו רבי מוש סולובייצ'יק אצנם אומר ביום כיפור היה חולה מסוכן שאכל פחות מכשור הרי בשולחן ערוך באופן עקרוני לא למיסה פוסקים שמי שאוכל ביום הכיפורים אפילו נגיד שאוכל בהתר לא מענים אותו לתורה ואביו הלה אותו לתורה אומר לו איך איךל התורה הוא אכל ביום כיפור הוא אומר הוא אכל חצי שיעור מה נפק מינה אם אני מסתכל על חצי שיעור שזה חלק מאיסורי האכילה אז הוא אכל אבל אם אני מסתכל על חצי שיעור שזה גדר של איסור בפני עצמו הוא עשה איזה איסור לא אכילה הוא עשה משהו אחר אחד שעושה אייזה איסור אחר ביום כיפור זה לא מונע אותו מלות את התורה אעלה אותו לתורה הכל נובע מההגדרה הזאתי שזה לא חלק מהאיסור עצמו של האכילה זה כדר העומד בפני בפני עצמו כן מה רצה לשאול לא הבנתי שוא אסור מדאורייתא שאלה טומה שה שואל עשם למה הרמבם לקד לשון פטור אני לא יודע המיש למלך תפס בלשון הרמבם כיוון שהרב כתב אחרי כן שהרי הוא כאוכל נבלות וטריפות הוא תפס שהאיסור הוא איסור דאורייתא ועל זה שאלנו ואז הוא שואל מה פתאום ה מתחייב חצי שיעור באיסור דאורייתא ככ שאל למי שמלך אנחנו ונים למי ש למלך מאכ צודק הוא דיבר ב מת על שבועה אנחנו אומרים שבכל אופן יש איסור על חצי שיעור לא מדין שבועה מדין שיש גדע של חצי שיעור שהוא אסור בפני עצמו יש דין חדש בעולם שנקרא חצי שיעור כן הוא אומר הבן אדם הבן אדם אמר שהוא לא יאכל נכון כשההוא אמר שהוא לא יכל כמה הוא אמר שהוא לא יוכל הוא הכיל את היסו מצוין מדבר על זה שקדוש ברוך הוא ער כל עכש לא הקדוש ברוך הוא גם עסר על מי אמר שיש גדר של שבוע סתם ליד הכללי א לא אבל אבל הוא שואל מאך חצי שיעור נכון ככה שואל מיש למלך מאיפה אם אדם אוכל חצי שעור הרי הוא חייב בלבלות טריפות נו תגיד לי עכשיו מאיפה למה הוא שוא למה ה שוא ב שהוא עה נכון עשיו אננו מחדשים אין החינמי אתה צודק 100 הוא שואל הרי לכאורה הוא עשה והוא התכוון לכמה לכזית אז איפה הגיע חצי שיעור אומרים ל משל מלך אתה צודק הוא עשה כזית אבל עד כזית עכשיו יש חצי שיעור מאיפה זה נובע חצי שיעור מדין משהוא עשה הוא לא עשה הוא עשה כזית אבל הקדוש ברוך הוא חידש שאין קשר לבין מה שאתה אמרת באופן כולל למה שאני עושה עכשיו יש מושג שנקרא איסור חצי שיעור בפני עצמו זה חידוש זה חידוש נפלא ביותר דברים לא זה הפש עכשיו או מצוין רגע רגע רגע רגע מה זה מה אם הוא היה נשבע אם לא היה נשבע בודאי ש אני לא מבין אני לא מבין את אומרים הוא הוא הוא נשבע עכשיו שהוא לא יאכל זאת אומרת הוא הטי לי איסור על כזית ב הוא אומר אני לא אני לא יוכל עשו פת לחם כזית אבל אם הוא עשי כן דור כש יהיה בחצי שור הוא נשבע על כזית עכשיו לכאורה המשך אומר מה אתה מרטין עליו חיובים פחות מכזית זה השאלה של המש בך הוא התכוון רק דבר אחד מה לכאורה מה שהוא נשבע זה תחייב אותו מה אתה מחייב אותו על דברים פחות הוא לא נשבע על זה אומר אומר אנחנו אומרים באב נ מינו במש למלך הפשט הוא אין החינמי הוא לא אבל אנחנו טוענים שזה לא בא בגלל שהוא נשבע בגלל שהוא החיל איזשהו איסו בעולם על כזית אוטומטית יש מושג שנקרא מה חצי שיעור לא בגלל השבוע השבוע הוא הטיל איזה איסו הוא הטיל איסו בעולם של שבועה מבחינתו אנחנו מתחתנו כשאתה מטיל איזשהו איסור בעולם אתה אומר תשמע לא ק דבר כזה אין דבר כזה פחות מכזית הקדוש ברוך הוא מכיל אתה הכלת איסור שנקרא עכשיו אבל זה לא נשבעתי אדוני זה לא מדין השבועה שלך זה לא אתה לא עובר על יסור שבועה אתה עובר על מה על חצי שיעור תגיד לי חצי שיעור בוא רגע עוד מילה אחת חצי שיעור יח ישלי יש לי כזית פרוסת לחם לאותו אחד שעכשיו שוא הולך לאכול את הכז הזה שהוא יעבור ב שבועה חצי פרוסת לחם יש יש או אין רב יש נו עכ החצי פרוסת לחם הזה מה זה זה לחם או שזה שזה איסו הוא אומר אני נשבעתי על כזית אומר לו אדוני אבל בזה יש כשב איסור [מוזיקה] יכול להיות של לפי הבני מילוים יה חצי שעור על כזית אחת רגע אבל אולי אני אוסיף רגע רצו פו עשיו אני אגיע לזה עוד שניה אחת רגע אני עכשיו מגיע לזהו עוד שנייה אחת ממש נו רגע עוד שאלה אחת כאן כן שזה אי בני צמו ודאי דאי זה אכפת לי לא אבל זה מה שאומר הרמבן אומר הרמבן אם אני תשמע טוב אם אני מגדיר את זה כחצי שיעור שהוא חלק מהמהלך הכולל נפק מינ גבל חולה אם זה חצי שיעור כגדר בפני עצמו יש חוס איש יש לשון שמגדיר זהר את הלשון שלו כדי ש הציבור יהיה פה יותר יותר רגוע הוא אומר ד חצי שיעור אינו נאסר בשם האיסור המסוים עצמו אלא מהווה חלות שם איסור חדש שנאסר משום דח ח פסק הרמבם זה שבוע חלה וכולי הוא אומר זה שם חלות של איסור בפני עצמו שנקרא חצי שעור אתה הטלת איזשהו איסור בעולם אתה מבחינתך רצה שזה יהיה בד מסוים אבל יש איסור האיסור הזה יוצר שם של איסור נוסף שנקרא חצי שיעור תשמעו הנפ קמילה שאמרתי ל לכם אםם להתיר את שבועתו זהזה פיל פלים אני חושב אבל אני אני חייב קצת להתקדם כן שיש חילו בין שבוע לנדר שבועה זה נדר אני עכשיו נכנס לזה עכשי עכשיו א נכנס לדבר הזה אני עכשיו נכנס לדבר הזה עכשיו מה יוצא מדברי הרמבם רק עוד עוד מ אין זה הוא לא זה הוא לא עשה הוא כש הוא נשבע הוא נשבע על מה על הוא נשבע על אכילה זה הכל והוא רוצה אתחל את ה כזית פחות מזה או לא זה כבר איסור שחל שם חלות איסור שחל באופן אוטומטי זה פיל פלו עם ההגדרה הזאתי שאם הוא נשבע ל כזית אז עכשיו שהוא יפס ע כזית אז יהיה אסור לא כשהוא לא לא כשההוא יופר את הכזיב באמת הכל יופר אבל אם זה אם החפץ שהוא נשבע עליו יהיה כבר פחות מכזית נמנו נגמר העניין הוא כבר לא יכול זה לא בשליטתו חלות שמאסו חל ב באופן אוטומטי אני אני בשוך אם רבי עיס אני עוד עוד מה רגע רגע עוד עוד עוד שנייה אחד אני מגיע עכשיו יוצא לפי זה מהרמבם שהרב נוקט שהאיסור הזה שיש לנו באיסורי חצי שיעור זה איסור שחל כאילו בגברא הרמבם סובר שהגדרה של של איסור באופן עקרוני בחצי שיעור זה ייסורים שחלים על הגם כי מה מה יוצא לנו פה עכשיו זה איסור שבועה נכון איסור שבועה אתם מסכימים איתי שזה איסור בגבר וזה לא איסור בחבה כ הגמרא אומרת בנדרים מפורש מה ההבדל בין נדר לבין שבועה נדר זה בחבה ושבועה זה בג מצויין עכשיו אם זה ככה אנחנו יוצא לפי דעת לפי דעת הרמבם שמי שעושה פעולה של אפילו איסו בגברא בכל אופן יש גדר של חצי שיעור ככה יוצא מדברי הרמבם זאת אומרת הרמבם הרמבם על פי המשנה למלך ועל פי הבני מינוים זה הכל צריך ככ לחבר אותם ביחד יוצא שגם באיסור בגברא יש חצי ש שיעור עכשיו אם אם איסו בגבר יש חצי שיעור יוצא מצויין גם למה הרמבם סובר בהלכות גניבה שמי שגונב פחות מכשור אומר המגיד משנה הוא חייב מדין כל חצאי שיעור פשוט כי הרמבם סובר שאיסור איסור חצי שיעור זה לא רק איסור בחפה כמו שהעולם תופס שזה כאילו חלק מהאיסור עצמה מהאיסור ע אלא אני אמרתי שאני עושה פעולה של איסור מצויין גם כלפיי בלי קשר לחפץ עצמו יש מושג שנקרא חצי שיעור ולכן כותב הרמבם מי שיוכל את השבועה פחות מכ שיעור בגלל החלות של איסור שחל באופן אוטומטי יש גדר של חצי שיעור עכשיו רגע אני מבקש כמה שניות תראו בקשה את האחי עזר הבס מקור 17 לפניכם אומר האחי עזר ונראה ד ביום עד אמרו דרבי יוחנן סביר ד חצי שיעור אסור מן התורה משום ח טרופי וגם אלפין משם מכל חלב בתוספות שם תקשרו בזה כמן ילפינן מכל חלם למה הצריך לטם דחזי מה צרופה ונראה דמכל חלב ולא דינן שיש רק איסור מריבוי דכל חלב אבל מנלן לכל איסורי חצי שיעור שיש עליו איסור עצמות של אותו איסור ואיסור שיש בו עשה ולא תעשה יש בו גם חצי שיעור אותו עשה ולא תעשה על זה יצריך לטעם דחזי צרופה וכיוון שעל ידי צירוף יחוייב משום אותו איסור גם על חצי שיעור יש אותו איסור נבלה ריפה וחיו יצא בזה אני עוד רגע חוזר לאחי עזר להסביר ולא משום איסור ריבוי דכל חלב לבד וריבוי דכל חלב הוא רק ילפ אותה לדין חצי שיעור דסור בכל הייסורים כמו שיעור שלם רק שאין אלוקים עליו וכל זה בייסורים כמו טריפה ונבלה שיש לו איסור עצמות עליו אבל בשבו שנשבע שלא יאכל ד אכילה וכזית ודמי כמו שנשבע על מה הוא נשבע דווקא על כזית אם כן אי אפשר לומר ד עובר עליו דבני יכל דברו וככל היצא מפיו יעשה שהרי לא חיל דברו כלל שלא נשבע רק על מה הוא נשבע על כזית ומכל מקום אסור בחצי שיעור לאו משום הלב שבו רק מצד ריבוי דכל חלב דמני דינן דכל שבשיעור שלם יש לו או עשה גם חצי שיעור שבו אסור יסורו מצד מה ריבוי זה כל חלב ולו מצד לאו בני חל דברו מסביר פה החייזר ואולי זה התיישב יותר על ליבות ליבותיהם אומר האח יעזר פשוט הרי אנחנו למדנו בגמרא ביומה שראיינו בתחילת השיעור שיש שני מקורות לדין חצי שיעור או חז לצ טרופ כמו שאמר רבי יוחנן בגמרא או בדל דין כל חלב מחדש פה האחיעזר חידוש נפלא ביותר אומר האחי עזר כל הוורד של כל חלב בא לומר לך שזה לא קשור לאיסור הפרטי כמו שהגדיר צפנת ניה יש איסור שהוא איסור חזיר איסור נבלה שם אני מסתכל לראות החצי שיעור האם הוא חזי להצ טרופי לא חזי צרופי זה אני מסתכל על איסור פרטי אבל אם אני מחדש שיש מושג שנקרא איסור כולל איסור כללי שנקרא חצי שיעור כמו שהוא אם זה ככה אומר האחי עזר זה פשוט למה הוא חייב גם בשבועה בחצי בחצי שיעור כי למה הוא באמת התכוון כמו שאתם צועקים הוא התכוון למה רק על מה על כזית בלבד אבל מה לעשות שאם אתה אוכל חצי כזית לא מדין כזית שאתה אמרת כי אתה אמרת רק כזית יש מושג שנקרא כל חלב והכל חלב מרבה לי שבכל מקום שיש איזשהו איסור לא משנה מה לא משנה מאיפה הוא נובע יש מושג שנקרא חצי שיעור זאת אומרת זאת אומרת זאת אומרת שיוצא ככה אם אני מסביר את החייזר טוב יוצא ככה שאחז לצ טרופי המושג של חז צרופי זה ייסורים שנמצאים בחוצה כשהאיש נמצא בחוצה אני מסתכל מה יכול עכשיו להתרבות ולהגיד זה יגיע לאיסור הכולל שלו מצויין אבל מה שהוא נוגע לאיסור הגבר רע זה לא בגלל החז צרופה אלא כל חלב לרבות חצי שעור בכל מקום שיש איסור אוטומטית יהיה לו גם חצי שיעור ולכן הרמבם פוסק שאחד כזה שנשבע הוא חייב מדין בנות רפות למה לא מדין החזי אלא מדין כלל חלק אם ככה יוצא רבי ס אם ככה יוצא רבי איסי יוצא שישנם שני מקורות כאילו לדין לדין חצי שור יש האם המקור המרכזי אנחנו תמיד נשתמש בשניהם האם המקור המרכזי זה בגלל הסברה של חזי להצט רופי או בגלל המקור המרכזי זה בגלל כל חלב כפי שתוספות הסביר שאחז לצרופה הוא בא לחזק את הכל חלב שיהיה מדאוריתא היייתי חושב שהכל חלב ילך לריבוי של חלב בקוי כמהש מנן החז צרופה לחזק את הכל חלב אבל אם המקור המרכזי שלי יהיה כל חלב שימו לב טוב המשמעות היא שבכל מקום שיש איסור יהיה גם חצי שיעור גם אם זה איסורי גברה עכשיו הערות צרות רגע ודאי שהרב סובק כמו תוספות זה פשוט לי עכשיו כשמש אם זה ככה עכשיו נמשיך בדעת הרמבם יוצא תורה כי איסור גניבה זה איסור בגברא או בחצה רבי סי איסור בגברא ובכל אופן יש לי חצי שיעור כמו כל שאר איסורים אחרים שבתורה יש להם חצי שיעור בדין איסור גברה אז אם זה ככה יוצא מצויין אז אם זה ככה מה נעשה עם שבת אז למה בשבת הרמבם כותב שמי שמוציא פחות מכשיעור הוא יהיה פטור הרי שבת ביסודו זה איסור מה איסור גברה אם זה איסור גברה אז גם חצי שיעור בשבת לפי הרמבם היה צריך להיות איסור ד ת כמו כל חצי שיעור אחר כאן מגיע החידוש אומר פה אומר הקרית ספר דבר נפלא מאוד אומר הקרי הספר המוציא חצי שיעור פטור וכן כל העושה מלאכה מן המלאכות חצי שיעור פטור כי דאמרינן דכתיב בעשותה כולה ולא מקצתה מחדש קריאת ספר שבשבת יש דין שנקרא בעשותה בעשותה הכוונה היא שאני עושה את כל המלאכה כולה היו פה כבר חבר'ה שהגדירו שפחות מכשיעור זה בכלל לא נקרא מה מלאכה זה כלום לא יודע זה מתעסק זה לא נקרא מלאכה למה בשבת יש לי כל מיני דברים שמוציאים מגדר המלאכה לדברים אחרים גרמה וכל זה כבר לא נקרא כי באסטה זה שם כולל מה שמחייב בשבת זה מלאכה בלי המלאכה אין לך חיוב בשבת מצויין עכשיו שואל מיד הקרית ספר לפי החשבון שלנו אם אנחנו טוענים ששבת זה איסור במב בגברא אז איך יכול להיות שבכל אופן אנחנו נפתור אותה אם הואצי נפתור אותו אם הוא הוציא פחות מכשור אומר הכר הספר ואף על גב באיסורי תורה חצי שיעור אסור מדאורייתא ואני מוסיף את החשבון שלנו חצי שיעור עשור מדאורייתא אפילו בייסורים שחלים על מה על הגברה כמו שהרב פוסק בהלכות גנבה אף אגב דלא לקי שני אטם ד מרבין מכל אוכל חלב במפורש כותב ספר שאנחנו אומרים שבכל האיסורים שבתורה יש איסור חצי שיעור מאיפה אנחנו לומדים את זה רבס מאיזה פסוק מכל חלק לא מחז הצטרפה כי חזל הצטרפה שייך לאיזה גדר לגדר של איסור בחצה דווקא אומר הקרית ספר ואח ממעטין לבי בעשותה זאת אומרת לולי המילה בעשותה לפי הרמבם מי שמוציא פחות מכשור חייב או לא חייב אסור עובר על דין תורה או לא עובר אסור או לא אסור אסור פשוט למה כי הרמבם היה צריך להיות י שתתו באיסור גברא פחות מכשיעור יש מושג שנקרא חצי שיעור כולל מה המקור לחצי שעור כולל מאיזה פסוק מ כל חלב היה צריך להיות חייב כמו שלומד המגיד משנ ברמ מכל גנבה אבל אומר הקרית ספר מה לעשות שבשבת יש לנו עוד מושג שנקרא מה בעשותה בא המילה בעשותה מבטל את הכל חלב רק בשבת כי מה אומר לי בעשותה תעשה מלאכה שלמה פחות ממלאכה אתה לא מתחייב עכשיו על פי זה יוצא פילפלים נראה לי לאניות דעתי שיסוד המחלוקת בין הרמבם לבין הרשי תלוי מאיפה לומדים חצי שיעור נו לפי רשי שאמר לנו שחצי שיעור באיסורי שבת מה הדין רבי סי מן התורה זה אסור למה כי מאיפה הוא לומד הוא לומד בחז צרופה הרשי למד שחז צרופה זה המקור המרכזי וכל דבר שהוא חז צרופה ממילא יש לי בחצי שיעור איסור תורה יש לזה ראייה מפורשת גם המאירי גם הרמבן גם הרטבה שלשיטתם יש איסור חצי שיעור מן התורה בשבת הם אומרים פשוט בגלל הסברה של חזי ל הצרופה כ כי עיקר רק שניה כי עיקר הלימוד לרשימה של חז צרופי גם בשבת יש לחז צרופי פשוט ברור אבל לפי שיטת רמבם שהוא לומד שכלל המקור של של של של של חצי שיעור זה מאיפה מכל כל חלב אז אם זה מכל חלב לכאורה באב אמינה היה צריך להיות חייב גם על חצי שיעור בא קריאת ספר ואומר בא בעשותה וכדי לבטל את הכל חלב ועד שאין לך מלאכה כמלאכה במקרה כזה הוא לא יהיה חיב בשבת הוא פשוט הוא ברור יוצא מצויין גם השפת אמת עכשיו לחזור לשפת אמת בשכם אשפת אמת עכשיו מקור ארבע עכשיו הוא יובן טוב מאוד אומר השפת אמת מהת קיפלה רב יוסף וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ופירש רשי דקי מנן חצי שיעור אסור מן התורה ק בד יומה נכון וקשה עכשיו תראו כמה זה מדויק אניח לתמה חצי שיעור ומשום דמה חזי למעלה הצרופה כל החשבון ברשי שיהיה פה איסור מן התורה למי זה הסתדר טוב מאוד אומר השפת אמת למנדה אמר ש חצי שעור בגלל איזה ספרה של חזי ל הצרופה הכנ מי אסור מהטמה דיכול להצטרף עם עוד חציק גרגרת אבל טמה דליף מכל חלם איך הוא ילמד את הדין הזה הרי לכאורה זה איסור בגבה ולא איסור במה ב חפצה אז אין את הספרה שלך אז למה הוא התחייב הוא אומר אין החינמי למנדה אמר מכל חלב שזה כבר יהיה מי שיטת מי שיטת הרמבם זה לא יהיה איסור תורה אלא איסור מאיפה מ ד רבנן זה מה שכותב חצי שיעור מכאן אין רעיה ואפילו ד מקשה נו מדרבנן ע כל פנים יהיה עסור כי מכל חלב זה לא יכול להיות איסור תורה זה רק יהיה איסור מדרבנן בלבד כן עכשיו אתם רוצים לפרוח את המהלך יש לכם דקה רגע רב ועי פה אם הוא אומר הוא פורך כן למה לפי הרמבם המקור המקור העיקרי לרמבם שכל איסורי חצי שיעור בגלל המהלך שבתי בשבו ולא אחזור עליו זה מכל חלב כן זה בא אבל זה לא המקור ה המקור זה מה שאומר אחיעזר אחיעזר אומר שעיקר הקור תלמד את ה אחיעזר עוד פעם אחיעזר אומר שעיקר המקור זה כל חלם כל חלב מלמד אותי שהאיסור הוא איסור כולל באיסורי גברה ולא באיסורי חבצה ממילא לרמבם זו השיטה ולכן החשבון שלו הוא כמו שביארתי יש זה רק בא יש בייסורים פרטיים יש חז צרופ אני לא מוריד את החז צרופי תסתכל חייזר הוא אומר אני לא מוריד ביסורים פרטיים יש חז צרופי לא לא אבל אבל המקור המרכזי לחצי שיעור לרמבם אני אגיד עוד מילה אחת המקור המרכזי לרמבם באיסורי גברה מאיפה הוא לומד כל חלב שכ לא מה זה משנה זה המקור זה המקור המרכזי מהת אומרת ממין כן א הרב אוריה הרשב זה עוד שיטה בפני עצמו אין החינמי הרשב לא רוצה כרגע להכנס לרשם זה עוד עוד מהלך יכול להיות שהרשם סובר כדעת החכם צבי זה צריך לעשות חשבון עכשיו נסע שיכול להיות שרק רק בדבר שהוא אכילה שייך בו הגע שלך זה צופה ככה צריך כנראה למר רשבם כמו החכם צבי אבל זה עוד עוד מהמהלך בפני עצמו אני באתי לבאר את הרמבם לעומת הרשי לתוך החשבון של הספ סמס ויוצא פשוט נראה לי פי לפלים ל מה זה מה מה רק באכילה אה הכל חלב הולך לאכ בסדר זהזה יכול להיות אבל אבל ברור לי אבל שהוא לומד ש שני מלכים אצנו בסוגייה זה מה שחשוב לי או בחזי לטרופי או בכל בכל חלק בחזי לטרופי ה אומר זה מסדר מצויין לשיטת מי הוא אומר את זה לא אבל הוא אומר את זה ברשי הוא אומר את זה ברשי אומר זה ברשי מה הוא אומר הראשונים הראשונים תראה את המקום תראה את הרטה ואת הרמבן הראשונים לא לא צודק זה א מסכים הרשי סתם ולא פירש אמר איסור תורה הראשונים מסבירים ברשי מהור הוא מצדת גם את הראשונים האלה מה ורט ברשי שאני אומר שיש פה איסור תורה בחצי שיעור בגלל הסברה של חזי צרופה גם אם לא תשתמשו בשפת אמת בשי והוא יגיד תגידו ששפת האמת סובר כמו חכם צבי בכל אופן לניו דעתי שני תפיסות יש פה באיסורי שבת בחצי שיעור האם זה החזי צרופה או הקל חלב מה שלא יהיה באחיעזר ודאי שהוא לומד שיש איסור פרטי שזה לומדים מחזה להצטרפות שם איסור כולל של חצי שיעור שהוא נלמד מאיפה מכל מכל חלב אני בשכם לפני שאני מסיים רק מילה אחת א אני רק רוצה מילה אחת להגיד יש יש צורך אולי מדי פעם אין מזרזים אלא ל מזורזים אז לגבי סדר ערב בישיבה אני אומר רק לא לא סומק כבר הכל כדי בעי אני רק רוצה לקרוא רמבם בזה אני מסיים יש רמבם בהלכות תלמוד תורה סוף פרק ג' אני סליחה שאני מעכב אבל זה הרמבם הזה חשוב אף על פי שמצווה לללמוד ביום ובלילה אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה לפיכך מי שירצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו לא יאבד אפילו אחד מהם בשנה ואכילה ושתייה ושיחה ך יוצא בהם בשיחה וכ יוצא בהם אלא בתלמוד תורה ורוב חוכמה אמרו חכמים אין רינה של תורה אלא בלילה וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שכוח