Preparing video...
0:00 / 0:00
הרב בן ציון אלגאזי - צורבא מרבנן - דין המים בנטילת ידיים
176 views
מתוך לימוד צפרא טבא בימי חמישי בבוקר בישיבת רמת גן הלכות המים בנטילת ידיים לרב אלגאזי בואו לקחת חלק בשיעורים ובבניין הישיבה, לתרומות - https://trum.ly/donate/8 לאתר הישיבה - https://www.yrg.org.il
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
טוב בוקר טוב אנחנו ממשיכים היום תת
ידיים לסעודה א זמן קצר המלכה מרובה יש
חוברת קצת ארוכה אנחנו נעשה ככה להתלבש על
כולם בזמן הקצר שיש לנו הדבר הראשון
שאנחנו נגע אנחנו נמצאים בעמוד
90 צמו שים אנחנו קודם כל נעסוק בדין מראה
המים החוברות מחולקות ככה שבוע שעבר עסקנו
בדין הכלי איך הכלי צריך להראות כלי יק
רביעית וכולי עכשיו אנחנו עוסקים בדין
מראה המים שבוע הבא שנעסוק בדין הידיים
איך הידיים צריכות להיות בתן דים תודה רבה
אם אם ם צבע בלי צבע עם מראה לא מראה כן
חינה לא חינה יש אנשים שמסובבים כל מיני
מקומות בערבים אז בקיצור כל הדברים האלה
אנחנו נגע בזת השם בשבוע הבא אנחנו עכשיו
נעשות בדין מראה המים אז כמו שאמרנו הבסיס
לכל נטית ידיים לחולי זאת אומרת לסעודה
מקורו במקדש מדין קידוש ידיים ורגליים
טהרה באופן כזה או אחר אז המשנה אומרת
מסכת ידיים מקור אחד לפניכם נפל לתוכן דיו
קומוס קנקנתום ונשתה מראין פסולים מים
שנשתנו מראיהם הם פסולים נטילת ידיים אומר
הראו מקור שתיים תמ נטית ידיים בן על מים
שלא ישתנו צורתם דומיה ד קידוש ידיים
ורגליים הכל צריך להיות דומה למקדש ינה רק
לנציה של בוקר לא אני מדבר רק דיים לסעודה
אנחנו מדגיש ואומר לסעודה דיים של בוקר
למדנו בצובה לפני חמישה חודשים מי שלא
סתכל ביוטיוב מי שלא היה בסדר ואז מסתר
דילפינן משום מים יותר דתים שמה יש פסוקים
נתתה שמה מים לחצו רם פנו זה בקיצור יש
שמה כמה פעמים מים ומח קינן אומר הרו דמים
ביתן בנן שלא נשתנו המים צריכים להראות
בצורתם האידיאלית לכן פוסק הרב מקור שלוש
שמים שנשתנו מריתם בין מקים קק בן מחת וחן
בן מחמת מקומן תכף נחזור לדברי הרמבם האלה
הרי א פסולים וכן הם תגלו גילוי העושה
אותם משתנה זה נורא מעניין לא רק מים
שנשתנה צורתם תכף נראה מחמת עצמה מחמת דבר
אחר אלא מים שאסור לשם מחמת גילוי כידוע
יש מים שנשארו פתוחים כל הלילה למחורת
אסור לשתותם משום חשש שמ נחש שותה מהם
היום השח כותב שאיין נחשים מצויים בינינו
נחשים נחשים אבל בני אדם נחשים צוים אבל
אבל נחשים כפשוטו לא מצויים ולכן אין חשש
שיהיה פה ארס א בדבר הזה כן מותר לשתות
אומרים שרב חיים קנייבסקי מקפיד שכל משקה
שנשאר מגולה לא שותה לא יזור כלום כיוון
שיצא מפי קודם של חזל נגמר העניין ו מקפיד
מצויין אז עכשיו על פי זה בוא נראה מה
כותב השולחן ערוך גש מחלוקת מעניינת
השולחן ערוך כותב מים שנשתנו מראיהם בין
מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בן
מחמת מקומם פסולים מה שמע שכל צורה של מים
הם יהיו פסולים אומר המשנה ברורה בכ בחמת
ג שמת בכלי זמן רב עד שנעשה ירוק והנה
המחבר התיק מלשון הטור הוא מדייק פה משנה
בורה דיוק מאוד מעניין שלפי המחבר מלשון
התור כל מים באשר הם יו פסולים אבל ברמבם
לא נזכר לפסול אלא נשתנה מחמד דבר אחר לפי
המחבר והטור אפילו מחמד עץ זמן גם פסולים
לפי הרמבם רק אם משתנה מחמד דבר אחר נפל
דיו בתוכו קונ קונטו כל הדברים שאמרנו
קודם מה עושים למעשה בדבר הזה אומר המשנה
בורה הסכימו לדין מותר נשתנו מחמת עצמן יש
מים שעומדים זמן רב תראו כשנמצאים בבית
בצורה רגילה אין הרבה פעמים בעיות שנשתנו
מריתם של המים אתה מנותן ידיים מהברז עמה
העניין אתה נמצא בטיול כל מיני מקומות
כאלה ויש מים שעומדים א זמן רב יש שמה
ירקת שעולה זה נקרא נשתנו מחמת עצמם
מחלוקת האם אפשר להשתמש בהם כן או לא לפי
המשנה ברורה לכאורה יהיה אסור לפי המשט
ברורה בשולחן ערוך יהיה אסור הבן איש חי
מביא בן שש ש עדיין דומה תרת מחת רגליים
ים הרה פוסל בהם וכן מים שעדין צריך לדגדג
וזה קשה להשם ואפילו אם נשתנו מחמת עצמן
כגון מים עומדים בכלים באוויר זמן ארוך
ונעשה מרן ירוק גם כן פסולים ואב יש רבים
ולקים כמו שאנחנו רואים בדברי הרמבם בסי
מאחר שקיבלנו הוראות מרן פסק פסולין אחי
קי מרן אז המשנה ברורה מחמיר כדעת מרן
למעשה הבן אשח הבן איש חי פוסק מחמיר כדעת
מרן למעשה הפסקי תשובות אומר לנו שאם אין
לו מים אחרים זה המים היחידים שיש לו
שהשתמש באותם מים גם להשתנו מחמת עצמה
בסדר כי הוא כותב כאן גם
שחשוב בוא נראה אותו בשבע והנה למעשה
מצאנו כמה פוסקים שכתבו להחמיר קצת בשולחן
ערוך גם שצ ידיים ועוד כי לעולם מים
שמשתנים המר רכות יש בזה סיבה חיצונית
מחמת חום השמש לא נדע להבחין בתנ בחמת עצמ
דבר אחר ללכן יש להחמיר בכל גבני בכל שכן
אם בעלו מים סירחון אבל בכל אופן אם הוא
יש לו אין לו מים אחר והוא רוצה להקל בזה
אפשר להקל בדבר א אני מתאר את המים מה
מתאר את המים אין שום בעיה טיור מים לא
יוצר בעיה יש הפוסקים מעלים את מה שאתה
מעלא עכשיו אולי זה מים ש נעשה בהם מלאכה
כי מים שנעשה בהם מלאכה אין נוטלים בהם
ידיים עוד פעם דום ידי מקדש הכל חוזר
לנקודת ההתחלה אז אז תיאור היום רוב המים
עוברים התפלה תיאור היום היום לא חזר מים
פעם היה כל הזמן מצוקת המים בישראל וזה
וזה וזה אמרו שדתיים גומרים כל המים כל
פעם מותחים ידיים במקווה נועלים יורדים
מוציאים את המים וכולי הכל בס דתיים היום
כותר לא שבים את הדתיים השומים למה כיון
שיש דפלה היום אז א באזור שלנו אזור אדוד
שתפ לא חסר מים הכל בסדר כל היום מה אני
מדבר על זה לדוגמה שאתה רואה מים מז מים
לדוגמה אחורים ואתה יש תבליות מיוחדות
שאתה שם את זה מתוך המיכל וזה מצער אותם
וזה עושה אותם נקיים לגמרי רים לשתי רים
לשתיה בטיולים אז לכאורה אם בסוף זה ראוי
לשתיה אז בסדר א לא גרה אבל הצבע שלהם
יישאר מה הצבע יישאר רק החיידקים ימותו
בסדר אבל זהזה מים נראים הם גם נראים
נורמליים לאים כאלה כן את שוט כאלה
מים זור בסדר א במדב אתה משלם הליטר מים
40 שק בסדר ני תשמעו אם המים בסופש של דבר
ושתיהן אניהו דעתי זה מהים רואים נטילת
ידיים א אם שותה מהם לא גרם מנטילת ידיים
ככה נראה ליני ודעתי אוקיי עכשיו יש פה
דבר מעניין שר יסף מעלה את זה מה קורה
במים שמוציאים מהברז לפעמים יוצאים מים
כאלה לבנים אני לא מדבר על מים שפם אתה
יוצא אתה בא מחופשה אחרי שלוש ארבע ימים
אז יוצא לך פיצוצים בתוך הזה שיוצא שמה
יוצא חלודה צפרדעים חים כל מיני דברים
יוצאים שהתרכזו בצינורות אז הוא אומר מה
קורה במקרים כאלה המים בסופו של דבר יהיו
כן ראוים לשתייה רק בהתחלה יש בהם קצב לבם
אין שום בעיה ליטול בהם ידיים אף על פי
שהמים עוד בצורתם הזאתי כיוון שהם עשויים
להשתנות וכל יהיה בסדר אין בעיה בקיצור
למעשה רבותיי רק אסכ את הנקודה הזאתי פה ך
מה כולים נות אלה שנכנסו חנדלה לא השתנו
מה שישתנה זה בהמשך לא גם הם אם תחכה כמה
שניות כן זה ירד כן אפילו המשנה ב כותב
אפילו יש מים עם עפר ותת בהתחלה זה קצת
אחור אבל אחרי זה זה ישקע וזה ייראה מים
נורמליים אפשר ליטול בהם ידיים סכומו של
דבר אם המים הם זחוחים לא נעימים לא יודע
מה נעשה בהם השתנה ציום באופן אני אומר
דרמטי לא נוטלים בהם ידיים אם זה רק בעיות
טכניות שאפשר עם גלולות לא יודע מה כדורים
וזה לשנות אותם בצורה כזאת אחרת זה בסדר
המים האלה רואים דים במקרה כאלה עם כל
השאלות לקחת איזהשהו
משהו ניילון או משהו לא לא לא לא לא לא לא
לא לא תכף נראה הניילון זה רק ממש בדיון
הרעיון שלך הוא טוב במקרה חירום ממשש לי
מים זוכים
כאלה לא אמרתי מים כוכים זה זה זה אני
אומר מים שהם יכולים להשתנות לטובה והם
יכולים להירגע במקרה כזה לא תראה בעיה
האור לציון
כותב
אצלנו יש רק על נטילת ידיים אין משהו אחר
לא י מצוה כז ימין שמל ימין שמאל לא לא ב
לא צריך ככה שם את שני ידיו ככה זה הדבלה
נטילה אתה עושה פינג פונג אבל בהטבלה אתה
שם את שני הידיים שלך פנימה מטביל ונגמר
העניין תראו בקשה ב-21 בשולחן ערוך המטביל
ידיו אינו מברך על טבילת ידיים אלא על
נטילת ידיים תוציאו מני בם של תוים יברך
על תילדים אבל יש שומרים יש אומרים
שמברכים ידים או ידים וכן ניקר אבל אנחנו
לא מברכים ככה למיסה תראו בקשה תבקשו
המשנה ברורה למיסה בצו יש אומרים באחר
הסכימו כדעת המחבר לברך על נטילת ידיים
אגם שהרמה מביא את זה אנחנו לא מברכים על
תפילת ידיים כן ורק אם המים פסולים נטילה
ורק ם תפילה כדי לקמה מברך על תפילת ידיים
אבל בעיקרון אנחנו מברכים תמיד על על
נטילת ידיים א א יש כאן משנה ברורה לפני
כן לא מצויין אז זה ההלכה למעשה אם אין לו
אין לו מים לנטילה אז או שהוא יקח את ה את
המים האלה רתיח אותם זה אפשרות אחת
שסיימנו אותה קודם או במקרה כזה שהוא א
ישים את הידיים בתוך המים הרב דשה מביא
ציור כון שהוא נמצא בספינה ח אין לו מים
אחים נטילה איתו מהים הם לוכים דרך נטילה
ולא יברך וזה עדיף יותר מאש הרב ד יוסף
כותב שוא לא יברך אני לא יודע למה הוא
כותב שוא לא יברך לא הבנתי טעמו של דבר
לפי השולחן ערוך באופן פשוט אם הטבלת אתה
מברך על נטילת ידיים ונגמר העניין הוא
כותב אטול ידיו כדרך נטילה בגלל זה לא ברך
אה אה בגלל זה מצוין אבל אם זה באמת טבילה
כוח בדיוק בדיוק ממרץ אבל אם זה דרך תפילה
יברך ע על נטילת ידיים אם אני משמש אולי
קצת שאלה שונה אם אני משמש ל איזה רב ואני
מכין לו את הנתלה לנטילת ידיים ואני רוצה
לראות שהמים לא חמים מדי אם אני יכול לדחף
לדחוף את האצבע שלי בפנים לא אם לא נטלת
ידיים אתה לא דוחף את האצבע בתוך בבוקר
נתנתי ידיים אבל אני בבוקר זה בוקר זה
יוטיוב אבל א לא לא לא אני לא אני נטלתי
הידיים שלי נטולות מהבוקר לא לא קשור לא
קשור עוד ש אחרי שעתיים אני בא ליטו
לידיים אם המים האלה עכשיו ופה לו את המים
א אני מבחינת העבודה כן זה כאילו נעשה בהם
שימוש אל תבדוק
הט או שאל תבדוק או של תשמש לא לא אניפ
יכול לשפוך ק לפו מהם קצ לפ פ מהם כן אפשר
השפוך בם כן אבל הוא רוצה להכניס את
הידיים פנימה זה זה בלתי אפשרי נחל או נער
אין שום בעיה נחל נער אפשר להטביל בהם
ידיים דינם כדין ים גם טול בהם וצ ם כ בטח
זה אבל אם הוא הוא הוא הוא אוהב לעשות
שחיה או לא השאלה עדיף השאלה מה עדיף אם
יש לו כלי שיקח ויטול זה לכתחילה אם אין
לו כלי אז תעשה טבילה לעדיף לכתחילה אם יש
לך מים ארועים לנטילה שהם מים ארועים זה
עדיף נטילה בכנרת מה עושים עדיף נטילה
בכנרת מים מתוקים שאפשר לשתות מהם עדיף
לעשות לכתחילה זה טוב שאני אגיד את זה
לכתחילה עדייף לעשות נטילת ידיים עם כלי
ג' פעמים כמו שצריך אין לך כלי או משהו
כזה חילקנו בין ים לבין שאר מים המתוקים
שיש בים תעשה הדבלה מתוקים אם אתה יכול
טול טול ואם לא גם שם תעשה הדבלה גם בנער
ובנחל אפשר לעשות הדבלה טוב לסעודה מה מה
הכל פה לסעודה ג' פעמים ג' פעמים בנטילה
גמ פעמים סעודה אם כבר דיברנו על ים והכל
אז י יש יש איזה מבדיחות ע של השיעור לים
הרב מט דבדיחותא מה יש איזה מיט דחות
דברנו על ים וזה מספרים שפעם אזה איזה
שויגר אחד
כמעט בים אחד החתנים עבר וממש ברגע אחרון
הצל אותה וזה למחורת קיבל לא יודע וולו
ליד הבית תודה רבה משוגר אחרי זה הלך חתן
נוסף פתאום רואה אותה באיזה נחל גם כמעט
ובד צק עה צולה
קיבל מחורת ד הבית שלו מרצדס תודה רב
שוויגר אוא רה אות באיזה ברכה י אותו שחרת
הוא קיבל גגר ליד הבית תודה רבה
מהש טוב זה הק היה בשביל להעיר אותכם
עכשיו נמשיך על רבז זה לגבי לגבי מיה
עכשיו לגבי מים משומשים אומרת המשנה מסכת
ידיים ב-22 עשה בהם מלאכה ושרה בהם פתו
פסולים אומר המכבה ב-23 עשה בהם מלאכה
ושרה בהם פתו ואפילו התכוון לשרות בכלי ז
פלל שני פסולים ואם צינן יין במים פסולים
ואם הדיח בהם כלים פסולים ואם היו כילים
מדוכים או חדשים כל כל המקרים האלה כשרים
אוקיי ו אומר דיס במקור מקור 24 מי ששרה
ירקות במים כדי שלא יקמו שו עשו אתם כל
שימוש במים שנעשה בהם לחצו בזה ירקות לחצו
בזה כלים נתנו בקבוק של של תינוק בתוך
נטלה פעמים אנשים לוקחים בקבוק של תינוק ש
מים מים המים האלה נפסלו לנטילת ידיים
כיוון שנעשה בהם מלאכה בסדר אבל אם הניח
למשל מים צוננים בתוך מים קרים כדי שלא
תפוק ציינתם כדי למנוע שמים תחממו מחום
היום אז הכשרים כל מה שלא נעשה מלאכה אין
בעיה נעשה בהם מלאכה אסור להשתמש באותם
באותם מים עד כאן לגבי הנקודה הזאת הרב אם
יש לי בקבוק ששתיתי עמנו כן עכשיו אז מותר
אחרי זה להות מהבקבוק הזה
עדיין בקבוק שתית מ שת בקבוק כן זה לא
נקרא זה לא נקרא מלאכה לא נקרא מלאכה אין
שום בעיה בקבוק יכול לשמש גם וגם לא נקרא
מלאכה אופן הנטילה עכשיו איך נוטלים באמת
את הידיים צריך שיהיה כמות מים של רביעית
שתיפול ידיים אומרת הגמרא מסכת חונים ב-25
אמר אב כל כלי שאין בו רביעית אין נוטלים
ממנו לידיים כבר דיברנו על הכלי הכלי צריך
להיות שלם כלי שיכול לעמוד בפני עצמו
והכלי צריך גם להחיל מינימום רביעית מים
אמרנו עם פקקים אי אפשר טול ידיים גם אם
הפקק הזה כוס חד פעמית זה בסדר כבר דיברנו
בשבוע שעבר שכוס חד פעמית לפי רוב הפוסקים
זה בסדר האור ציון כותב שעדיף להשתמש בו
גם רב פעמי כדי שלא יראה שם של כאילו אין
לו שם של כלי אבל רוב פוסקים טוענים שאפשר
גם חוץ משיטה אחת מבד המלחת יצחק כל שר
הפוסקים מתירים לעשות בחד פעמי אפילו
אפילו קידוש אפילו קידוש אפשר לעשות בכד
פעמי בדיעבד כמובן אם אין לך משהו אחר טוב
נעבור עכשיו הלכה למעשה הרשב כותב אזה דבר
מעניין פה א איך רק הרב ס רק קידוש המקדש
הוא מקדש בכוס רגילה אמיתית ואחרי זה הוא
מעביר את
היין לחלוקה שום בעיה שום בעה חלוקה זה
בחד פעמים זה אין שום בעיה כי למיסה לא
צריכים לשתות כל השנה כל השנה זה רק מתת
להם ככה טם טום דור מצה כן למיסה רק המקדש
בעצמו קידש שתה רביעית הוציא את כולם ידי
חובה א חוב רביעית בסדר תמיד ראצ לחפש את
הטיפה כ אתה צדיק אתה צדיק אבל לא כולם
במדרגה שלך נשים פשוטים גם אם זה שמעת
קידוש מאחד מרחוק וכבר המזו נס לידך מה
עכשיו תתחיל לחפש את הזה תאכל
תאכל
מהתל כמה זה רביעית ב
אני חושב שחצי חצי כוס רביעית פחות או
יותר אוקיי עכשיו רבי סי החידוש הגדול הוא
בבית אני לאצ להביר לילדים את הן הקידוש
לא חייב יש פה משהו שדים ים אין דבר כזה
דברים ע זהן כולם כן כולם רוצים לשתות אם
הוא שתה מכוס קידוש דווקא מינה הוא לא
צריך לברך על יין שיהיה בתוך הקידוש אם
הוא לא שתה לפני כן צריך לברך אבל אם הוא
שתה כ לפני כן הוא לא צריך לברך זה כל
העניין
ום ממצווה אזה מ בכל אופן עשם איזה
קידוש מעיקר הדין רבי יסי די ש מקדש יקדש
ישתה רוב רביעית ויוציא כולם ידי חובה גם
בקידוש וגם
בשתיהם
בסעודה גם ש אז לא צריך לברך בג אם הוא
שתה לפני כן לא צריך פתר בסדר כן הבי לך
יין ובט אנחנו ניגע אתם כבר עוד פעם תמיד
נמשכים או בסעודה נונו תנו עוד לאכול משהו
ם שהכל אם הוא שתה לפני שהוא
אכלנו כוח עוד כמה דקות עוד כמה שבועות
ברש בו רבי סי הוא מביא לגבי דין רביעית
מים שאפשר שכמה אנשים יטלו מאותה רביעית
תראו רק נסתי קצר כי ב26 שצ לגמור עדרבי
ותים די אח פילו אחד ו שניים פרשי דקו
משרת הר איק מדק היחיד שהוא אומר שמרבים
אפילו אחד ואפילו שניים אז רשב שואל איך
זה ייתכן שאפילו שניים יהיו נוטלים
מרביעית אחת מים אני מדלג לשולחן ערוך
ב-27 שוא פוסק גם כמו הראשונים כמו הראש
והשבה צריך שיהיה במים רביעית אני מין
אליך שניים שב ותל כחד האחרון אין צריך
רביעית ואפילו בזה אחר זה ובלבד שלא יפסיק
הקילוח אז יש כאן מחלוקת ראשונים איך
שניים נוטלים מאותה רביעית האם בזה אחר זה
או בוס אחת זאת אומרת כמה אנשים שמים את
הידיים שלהם אחד מתחת לשני אף על פי שלא
לכולם מגיעה רביעית רק לעליון גם יוצאים
ידי חובה בוא נעבור הלכה למעשה ב28 כי זה
יכול להיות פעמים שאין מים מצוים נמצאים
בטיול שנתי או בכל מקום אחר ואין מספיק
מים ורוצים כל המשפחה ליטול ידיים עושים
כן עושים פירמידה כזאתי אבי המשפחה בראש
האמא מתחתיו וככה לפ סדר הדים ה יורד אז
איך ם מצים חובה תראו ב-28 ככ ונסכם בקצרה
הדין ידיים ש בני אדם בבת אחד שעת דך גדול
יניח השני שעת דך גדול כ לא עושים את זה
באופן שיטתי יניח השני ידם תחת ידי הראשון
בסמוך להם באופן שיהיה נגיעה כלה בין ידיו
לידי הראשון יצוק הראשון מים על שתי
שפיחות על כל יד או על שתי ידיים בבת אחת
המים מקלחים ויורדים גם לידי השני שתחת
ידיו עלה הנטילה לשני אעד שהגיעו המים
לידם כבר לא היה בהם רביעית זה החידוש
הגדול רבי יסי הראשון יש בו רביעיית השאר
אין להם רביעית וזה גם בסדר ובלבד שיגיעו
המים לכל שטח ידו לכל הפחות עד סוף קשרי
אצבעותיו וכן יכולים ליטול שני בני אדם
ברביעית אחת ושלושה וארבעה בני אדם בשתי
רביעיות ובלוג הרבה בני אדם זאת אומרת
צריך שיגיעו מים לשני לא כמות של רביעית
אבל לפחות שיהיו לו כמות של מים שיכסו את
את עד כשרי צביעותם וזה אפשרי והדעה הניה
מך מתירה גם באופן של לא הניח השני ד תחת
הראשון אלא המתין עד שהראשון גמר את דם
לקח השני את הקערה שבא נשפכו המים הראשון
נותן דם במים אלו הואילו באו משיירי טהרה
זה מה שנקרא הוא כבר נתן ידיו זה שיטת
ראשונים אחרת ובאותם מים אני שוב פעם מה
עושה נותן ידיים גם עובד אבל לא ראוי
לעשות לא לכתחילה לאלא ראוי לעשות ככה
לכתחילה אם אין איש מצוקת מים עושים כמו
השיטה הראשונה שני ידיים אחד מקבל רביעית
והשאר מה קורה לו מקבל מה
מהראשון עד כשרי עץ באותם אם רוצים עוד
עוד כמה רביעיות אבל בקיצור מישהו שלישי
שישפוך את המים על הראשון כן כן או או
שהוא ישים על כל אחד שתי שתי נגלות שתי
אפשרויות יש בדבר הזה בסדר אז זה השיטה
למי שיש לו מצוקת מים ויש רביעית אחת
עכשיו עד איפה המים צריכים להגיע זה מה
שהיה קשור גם לקטע הקודם מחלוקת בגמרא האם
תנור הבנ חולין עד הפרק לתרומה עד הפרק
קידוש רגליים מקדש עד הפרק מד מחוץ וכולי
והגמרא מביאה פה האם זה עד הפרק עד כשרי
אצ באותם
ולמעשה כותב השולחן ערוך מקור 31 שיעורי
נית ידיים כל היד עד כנה של זרוע יש
אומרים עד מקום חיבור האצבעות וראוי לנהוג
כדעת הראשון זאת אומרת ראוי לנהג הראשון
שבאמת יהיה עד עד הפרק במקרה ואין כמות
מים מספקת גם עד כשרי עצבותם גם מועיל גם
עובד בסדר ככה מביא גם הביאור הלכה כמו
בצומות כמו בצומות עובדה שזה מועין גם
נכון חינמי א תראו בבקשה בסוף בסוף הביאור
הלכה ב-32 בעמוד 99 למעלה כותב ככה ודוד
כהיום נוהגים העולם כדעה ראשונה ים כל היד
מה מאוד טוב להיזהר שלא לצמצם בשיעור המים
אלא לנה בשפע ו מצמצם רק בשיעור רביעית
עלול מאוד שישאר חלק מהיד בלי נטילה וצריך
להשגיח הרבה על זה בקיצור צריך לשפוך
רביעית בשופי על כל היד בדיעבד אין מספיק
עד כשרי עצבותם גם מורים הדבר האחרון
שניגע בו היום זה מקרה שאין לו מים כמו
שהציעו קודם אם אין מים שכרוך את זה במפה
אוורט הוא שלא יגע בידיו הטמאות כביכול
ישירות בפת אז
אומר הגמרא בחולין אומרת היבא יליו מה הוא
לאכול במפה לא על ידי נטילה מכי שינן דין
מנגה או לא והגמרא מביאה פה את ה זה שיש
מביא הריף הרבנו נעל הריף ב מסקנה התירו
מפה לאוכלי תרומה קנים יםם לא גע בפת אבל
מי שאוכל חול מטרה לא התירו דגנ ש מג בפת
ונראה דף דכל שכן לשאר בני אדם שאינם
אוכלים חולי מטרה אין זרים כך שאין לאכול
פת כל דבר שבי משקה גזרינן דילמה געו בפת
רבנו ינה אומר דבר מאוד מעניין לכהנים
התירו במפה לשאר העם לא התירו למה שגו יש
כלל גדול כוהנים זריזים הם הם
מלומדים הרמבם כותב ב-35 לת בניגוד לרבנו
נ חולק עליו אומר הרמבם לת אדם מת אדה
במפה אוכב בהן פד אוד משכה אף על פי שלא
נטל את ידיו ככה גם פוסקים באמת הלכה
למעשה ככה מביא השולחן ערוך במקור 37 אם
אין לו מים מצוים לפני ברחוק יותר מארבעה
מילים כמה זה מין רביס בדקות 18 דקות זאת
אומרת אם אין לך בטווח ב70 2 דקות הקרובות
מים אפשר אדם נוסע באוטובוס אוטובוס
ציבורי והוא עכשיו רעב והוא נוסע מירושלים
לצפת והוא לא יכול להגיד לנהג שהפסקה
עושים בפולה אני ט לאזה
שי זה לא 72
דקות מש ע כל אלונית
בשרים בקיצור בקיצ החשבון הכ ק של זמן של
72 דקות אם יהיה לך מים בטווח אתה לא אוכל
במפה אם אין אפשרות לא יודע לא ין מים
נושים בטיול שנתי בצבא תוך כדי תרגיל
היינו עושים בתוך טאנק לא שעתיים אין לך
איפה מה לעשות אתה יכול לקחת מפה קרוך
ולאכול לברך המוצי בלי דן כמובן ולברך
המוצי ולאכול בסדר נגמור ב39 בפסקי תשובות
לכן הנוסע בדרך רוצה לאכול פק יודע שהוא
תוך משך זמן של נסיעה של 72 דקות יוכל
להשיג מים חייב להמתין ואם צריך לשתות עם
רכבו מנטי נסיעתו בשביל להגיע למקום של
מים ישאר אם בזמן הנסיעה שמנה 10 דקות
יגיע למקום המים חייב לעשות כן ואם אין לו
תר ואין לו יתר לאכול בכריכת מפה על דיו
שימו לב טוב קדימה בנסיעה 72 דקות לחזור
חזרה לעשות פרסה 18 דקות אם בצ 18 דקות זה
ואם הוא צריך לשתות מהדרך שתיה נחשבת כמו
אחורה גם 18 צריך לש בז כן נטילת ידיים
איפה באזור ישל כ נטילת ידים כמו שעושים
אתחל דלק או דברים כאלה ואז גיד לך את
החשבון 18 דקות עם פקק בלי קק לא יודע את
כל החשבוני ואז הוא ידע אם הוא יכול לאכול
במפה או לאכול דווקא בנטילת ידיים שבת
שלום
בדוך אמן