הרב אריאל - ו' שבט תשע"ד

‏z כר נח ודודה גרמני ר כל יום אחנו טוב בם שכל יום אחד משקה ה אי אפשר לשכות שלמים יום אחד אחד נשקע יום שלו שלו אר יודיד יום שני לא ישגר שפ גמר מחח יקד של מדר קה אותו אמר להם פ פנד הוד אמר לברות שהוא סובר שאדם לא עושה דין עצמו פה במקום סש כ מחלוקת בתמיד אם אדם עושה דין לעצמו או לא מקום שס ינו ש דעלך למר כות שונות כן ולכאן שור שעלה חברו ורגו תחתון ש שלו פמת פטור למרות שצ ורו הוא גרם נזק חגו טור רכא שאדם עושה עצמו גם שהוא גור נזק לשני עוד דג מ חצר מישל חצר שמן בל חצר משפ נכנס ואז הוא רוצה לעבור הוא לא לא חה שבית דין מפנ זה הוא עושה את זה בעצמו גם הוא גורם נזק לשני אחר כך מרצה שמ סצ חבל חברה שו לא ו ובשוב שב ו זה ששב אותו עלד שנשאר אחרי הזמן אל תק לקופ פ למרות שזה שיה אותו לא צ שלם פטור הס ג שיש הפסד כולם מודעים חרבות כ בחורים אז הוא מרשה עצמו לעשות דברים חשבות השת רזר איסור לכן זה גד שגם ממר לאותה דעה שסובר שאדם לא עושה די לעצמו אבל לדעתו צריך להמי את המקרה הזה זה במקרה של במקרה של או שת גנב או באבת שנשאר אשתו השבחה שאסורה לו מה ש שפ רב נחמן רב נחמן הביא את השמה שלא תיכו כופר פטור הגמרא עשה מכאן להוכיח רב נחמן פ רב נחמן אין צורך בוקטו לא צריך לא בו קינטה של של אבת גנב לא בו קינטה שבת של נשאר עם השכה א העצם העובדה שהאבן נשאר פה אחרי הזמן ורבו לא רוצה שישאר פה הוא גרש אותו גם בכוח ב יכול קות אותו אם כן יוצא שלפי רב נחמן פשוט שהוא מדרש אותו ב ש מזו האדם הזה עכשיו זר הוא כבר השתחרר הוא נמצא בביתו הוא לא רוצה לצאת בשקט הוא מוציא אותו בכוח אבי די נפש לפי לא צריך להש אזה מקרה מיוחד זה פשוט מקרה פשוט שאדם אבן שנמצא פה מעבר לזמן גוד רצוני א זה כמו זר שפרש תי ואני יכול רש אותו גם בכוח ג אחרת מניח מרבים קשמר כתוב כל סוה התחילה מש הזה אז ח חברו הק השה חיב שפה אדם לא עושה דין עצמו ר א קנ נתקל נתקלח תקפה שאישה שרוצה ציב בעלה שמפ די מישהו אחר יא פטורה ג עוד מקרה דרך הרמ ךד הסדה מקום פרוץ השים התחילו ללכת דרך דרך השדה הוא מנסה למנוע מהם ואז הוא כן א גם כן רואים שהוא לא יכול לעשות עצמו שרות לכאן ולכאן ולכאן ח תקל במקרה ה הזה של הנה שאל כי הרמבם נחזור עוד פעם על הבה לפי רב נחמן אין צורך בשום קימקה פי רב נחמן העובדה שכאן נכנס אדם זר בניגוד רצוני בסמכותי התגרש לנו ביתי וא לא רוצה ללכת בטובות אז במקו ר לא צריך שק נוספים עצם הזרות שלו פה זה שצ חופ מספיקה רמבם פסק רב נחמן ובדים רצה שמס שה קנית הגיע לצ רוצה לצאת חבל בור שה כאן כל האחרונים מקשים על הרמבם לשמה הרמבם נק את הוק של רב יהודה רק לרב וד צריכים את רב נחמן לא צריכים אתזה ר נחמן עצם הכחות ש הילד הזה קם בביתי אחרי הזמן היא אן מספ גרש אותו בכוח מביא את הוקה שלרב וו ותו כ משנן למה כאן כתב ס שפחה פור בוע מה לא מסח פטור תרוץ מלך הכת דוד הביא תוו של שלך קיצור בבקשה ושלך דוד ש קושיה זו ש הרב משך הרב משך זה סירבנו רמבם רב נחמן סדה חי נור שח בול בו נור שחול וכאן יש חדוש מיוחד ש חבל לא פתור אני לא יכול להציג דבר אחר כ פסדר אם יש פסד כו במקרה של הגר גותה שם יש הפסד שם ת הברירה להקות אותו בדמ אבל מקום שאין הפסד איזה אין שום יתר להכות את האדם בכוח מותר דין לעצמו כמו שאמר דוגמה שדמה מביע לדוגמה הזאת שמע אל תיכנס לחסר ך לטול של שלך חפץ שלך נפל בתוך חסר אבך אתה רשר להכנס לחצר לקחת אותו לא מקל לא שום דבר אתה לא פוגע אתה לא ד שום נסק ך לא מחכה לבית דין שייתן לך בעצמך הולך ועושה מעשה זה זה ברור אב להקות מי כיר לך להכות פה יש חידוש גדול שגם גם לרב גם ר צריך גדול מאוד ש שיק אותו טו דך אן גםד רב נחמן אין שות להקות הבעה להכות או לחבול מה הבעה בהקאה או בחבלה בחבלה פטור אבל אבל זה החידוש בפטור ש בחבלה כי לקר אותו לא חבלה שלם הרמבם פות אותו הוא שלם שחר ה קות חילה הר לא אמר אתזה הרמבם לא אמר שות להקות ת מ פדו זה חידוש אדם ח בח דברים וא פטור ש למה כי ההקאה היייתה בעין התר הרמבם לאילה אומר רשיו או רשי ורש לותו רשי ק לשון ש לכתחילה אלקותו פריח רשו דין הרמבם לא נוקט לשון כל כך חשי פטור אבל זה חידו גדול החידוש שם חבל בו דך ח חבר חייו פה פטור בגלל שהוא לא אשם כך שהוא לץ לגרש אותו אבל זה גם רב נחמן שאומר שאב שזה נכון לעשות לקח דין עצמו בלי מקום של הפסד בלי הכאה פה למרות שחבל פתור זה חידוש שור פה בפסוק כאש שמו לר הרב נחמ מסבר שאב נשג ש מהמקרה הזה שלב אם זה דין כ בתורה כולה שאר ככל דוגמאות אחרות מהצ פסוק פסוק לאו כר לש פסוק זה דמשה בדרך כלל ס פסוק פה צריך פסוק מיוחד לפתור אותו כופר שלא ישלם עבור החבלה שלו חבל זה החידוש זהם אז זה חיו ברב נחמן לכן הרמבם הביא את זה ס ר נחמן אבל פה יש הלכה מחודשת מ פסוק מפורש בתורה ש שאותר אותו משלם ועל זה צרך הרב לביא אב באמת בעצם הגירו שלאו ממקומו זה לא צריך פסול זה פשוט רב נחמן ב שו לקחת את הארב להוציא אותו החוצה וסו באוזניים ו זה בסדר כל עוד הוא לא חובל בו שהוא חובל בו זה חידוש התחדש פה זה גם זה חו גם ד את הרב נח לה איסור מה היה בדרך כלל זה אסור פה מותר בלל האיסור או זה מותר האיסור שוא איסו אם זה רק ש ממונית אין לה צדקה לחבול באדם ד ממון אבל פה אסור א מותר ברגע שאנחנו ים את הפסוק אז א ש הוכה רב חשה טובה אז שש סב שפסוק סמכ הרמבם הרמבם פסו מתד מה שהפסוק הוא לא כך הפסוק הוא לא המקור העיקרי אבל לא יהיה דק הרמבם שמחדש פ חידוש רב נחמן מש איסור הצ אדם הפסוק טוב זה הרמבם יש לו שיטה מיוחדת מקורית משלו בבת פסוקים ש שצריכים עד היוםה מחקר לכל אורך הרם מאות פעמים מאות פעמים שרב מביא פסוק לא לפי חזל א שח פסוק הוא לא את הפסוק לא פסוק הוא מבי פסוק או ש פסוק אחר מ ש ושה פעם מ זמן לעשות חדר ספר חדר ספר על הפסוקים ש ברמבם זה ספר ככה צריך זה כל הרמבם בכל השס כל ה לראות מה הוא עושה יש שיטה מיוחדת בשילו אז לכן קשה להבין למה הוא עשה את זה מדוע פה אשמי פה לא אשמי הוד פה אשמי רק הוא כ זהמ המרש לא ש חלק מוסי סחס רגע בפנים מלך הוא מעריך מאוד להסביר את רשך יה שלו שבאמת שהחידוש כאן הוא שלמרות שוא היכה אותו פטור הסב סור ש מפני עצמ אז זה בקשה חדש כש ה מזי ש ש שג שו מקר של קודם בן שהיה טם בן שהיה מועד הואב בל תחתון שציון במת זה תוב חפו לא אמת יכול שום טוב לא טובזה חייב ם יכול היה להוריד אותו בנחת וא הוריד אותו בכוח החיה ם לא יכול פטור א מכאן שגם בלי הפסו גם בס ממונית מותר לו לק זק השני להצעת ממונו הוא רשאי גם על ידי על חשבון הנזק שש השני אכן מה אתה אומר שח שתורה הלכה מיוחדת ש לחבול הנה מצאנו גם קודם לא בסו הזה לאש מיסורה אלא במקום שברים נוקים לך את השלי והוא רוצה להציל את רכושו מותר לו לצ ו החשבון חוש שסוד תמי עלי הקושיה יש להבחין הבחה יסודית בי ממון וחבלה כי יש כאן שור נוגח שור דוחף השור יש כאן ששור אחד גורם נזק ור השור שלי עכשיו מותקף ור של הש ואני רוצה ציז ממוני צריכ אזה חידוש מיוחד שזה סו מיוחד להגיד של פטו משלם בנק אבל מה היה קורה לכלא הצרה ששור שני השור שלי זק ש אומרת בקשר אח גם הון הרחוק חזי גג שאדם שלח יותר שיש אימות בנפשות או שאני אמות או שח אומרים לך רוג חברך וג אותך חזי מה ראית שדם שלך חברך הפוך אםם שלך חברך הפוך שאם הוא לא חברו חברותו רודף דורגו מי שרודף אחר דורגו אז הבא לוג של ו גם כ אותה סיבה אמר לך מי ראית אדם שלא דו אדם שלך במקום שיש שתי נפשות שכולות או שאני אמות או שהיא אמות אז אם אני רוצה להרוג אותו מותב שאני אבג וא לארוג אותו מי זה הפך אם יהרוג אותי מוב שהוא ימות לא לי זה יש אשים שקולים בנפשות ואד ממונות מה הדין חברי רוצה לפגוע בחו ש אני צך הגנה עצמית פוגע בחוש שלו לא סתם לא הצעת חושי הוא תופס איזה משהו יקר בידיו מחזיק מקשת כסף בידו רוסה לשבור לי משהו אני תופס את המק כס ושובר לו מה חזי שרו כסף שלי בדרך פחות אדום מהכסף שלו זה מקום שעומדים באותו מישור ממון מול ממון אבל מול ממון מול חבלה זה לא אותו מישור אנה רוצה להצילך לך רכושך פגע בו חבל בו מי לך לחבול בו וש זה חידוש זה חידוש שנמר רק ואחו ש יסור לכן נין על משהו אם הוא יכול להקשות ח הסוג פמר מבור שמה הפסד שם הפסד כספי וכדי להציל את רכושי אני רושה השקות אני לא אשקיע היום אז הצמחים התייבשו והוא תופס את המן ה אני רוצה לסלק אותו ולא הולך שום דרך א אחרת לקחת הפם דמ ולהקות אותו מי התי לחבול בו כדי להציל אזה חושים ן בת שאלה ני צעי מה ם איק הפס מה יש הפסד ש יש הפסד שם אב בגלל שיש לי הפסד כס לחבול בו לפני שמרתי עשה זה לא אותו משור מי שראיתי תופס לו את הדלי שלו שו את הדלי שלו זה בסדר ה ש את הדלי שלו שלי שלי יוכל לשכות אבל ש מחפיץ ם הכל כן אשך אמר שכל מה שש להרי זה מתי שאן מה גמ אומרת אני יודע אני מקשה גמרא המרש המרש כל מה שמותר רבית זה מתי שיש שיש הפסד אבל המרשה אומר המרשה קושיה מה יתר להרביץ לאדם מכות להוציא דמו שזה איסור חמור כ לצ ממונים אם הייתי שובר את ממונו הבנתי אבל שאני מרביץ לו מקיא אותו כ אז מה זה זה מצה ש אכן הכל מותר כל מה שעשו זה מתי שאין הפסד מה לישב קושיית נחלת דוד אפשר להגיד את החילוק של הרב בלקס שם אין השת אז להרביץ אסור אבל לשבור ממון מותר כדי לחסוך את זה שפרצתי חייתי או זהש קושיה גמר לפי מה שאמרתי עכשיו ש ממונות יש מקום להגיד זה מול זה ממון שלי אדום יוותר ממון שלו אבל ממון שלי לא ד יותר האדם שלו אצ חידוש גדול שמותר אגב ם שך ג אומרת ואדין עם א עכשיו עכשיו האישה עכשיו לא קשה האישה שח ידה אז א שם היאח חבלה מול חבלה היא אותו אדם רצה כול את בעלה ו רצה ציד את את בעלה אז חבלה בו אלא כן היא עשה משהו ששור לעשות אבל בעיקרון הצרת בעלה חשבון חבלה שללא זה מותרת אגב רוש מאוד חשוב שבי שכל הז מת הגנה עצמית כ הגנה עצמית אבל אחרי ש הוצאת למשל את השור הזה הורדת את השור הזה מהשור או האישה הזאת שחרת בעלה ועכשיו תחה הרב מכות סתם ככה ממקום בו כן החב אדם מכה אחת נוספת מעבר למצור ההצלה היא היא חבנ ש הוא חייב שלם מותר לאדם לעשות הכל גנה עצמית או או ממונו או גופו אבל רק שזה חוק לסו עצמי לא מעבר לזה כי כל דבר מעבר לזה זה כבר הנישה אין לחסרות להעניש חסרות להציל לא להעניש אחי לדוגמה אחרת אם אם האדם הזה ניקות פזרה שאותו אדם שפלשו השדה שלו שייקח מקל יקר אותה בקשה אפשר תרץ יותר פשוט הוא לא מכ הוא עומד עם המקל לא ממ שק ומדע המקל בחלי לא מקל ים בחליל חליל כ אתה רואה אדם ממקל אתה נכנס נכנס ד מקל כבר אתה ניזר תה רואה שטר ע מקל מה אתה עושה בורח אתה רוצה שינה לך בכל מכל טובות אז ה אז כן חשבת לומר שגם ב שגם במקרה של תרוה זה שקה אותו זה היה באמת הוא דחף אותו שיצא מבור הוא דחף אותו חזרה התחיל תחיל עלומות ואז התחיל התחיל חבלה ואז הוא סגל על עצמו חבלות במכות אבל ר שי ך התחיל מותר להרי יצח י ככה תי לומר במקרה ההוא של הל קו פזרה נראה לי פשוט שזה הכונה הכל הזה הקושיה של ה כן של ה ח דוד על המרש לא כ קושיה א כן זה התירוץ הוא כן של הח דד מסכים את התירוץ הזה של שמלך של המר שך שמכיון שכאן מדובר ב דין אחר של ה של ישוע זה לא שייך לדין של אבי אבשי דין אבש באמת אין היתר עקות אמנו עכשיו גם אפילו שש הפסד יכול להיות ש דקות כשן הפסד ברור שאסור להקות ואילו ב שסוע מותר להקות או רשי אומר שמותר להקות הרמבם אומר שרק פטו רשי אומר משפט קטן אחד שבעצם מראה לנו שכ כל הקושיה מכר הלי כדין אח גם ר ש מכך בגו סוע רש לכו פשו ד ד נ הדין הזה זה לא נפש מה שרבי נחמן אמר ו שוא הוא באנש לעצמו הוא עושה ד לעצמו ש לקח אתחד אג ואים כן הלכה היא מותר לקחת ח המר צרך זה כללים פשים חדרו סימן ד ם כללים פשוטים לא בכל מגה רק בדין שאתה ברור כשש צך אגב להוכיח אותו בבית משפט שהצדק לך יש לך דים חות ח משמעיות לא שאתה חושב ש לא מספיק שאתה חושב אתה אתה יודע יש לך הוכחות אובייקטיביות תך הכל כל מה ש אומר ש אתה לאח ללכת לבית המשפט חדין לגמנו נפל לך בא מישהו נכנס לחצר שלך דן ש חצר או נכנס לחצר רשות בכל המקרים שהגמרא מביאה כאן לקח לך את המים בדרשות דו מהח אומר תגע ב ך המשטרה משטרה המשטרה קבות תרשו תונה פלילי ז עה אזרחית אלך לבית משפט חדן דבית משפט צבצב עיניים צ ניים עד שד צים חמש שנים חמש שנים תחכה בתור תשלם שכר תרכ ורד עוד מכתב כל מילה בסלה כ שכב מרשי אמר לי לכתוב כך וככל מרשי כזה עו ככה גימטריה שרשי קיצור את תחכה חמש שנים ואז יגיד לך במשפט נכון צודק צריך ציצ פלות הראשון הוא לא בסדר נזקים בחמש שנים שלא בחסר שלך ח יכול לצאת בחצר שך נו אסור זה זה מה שאומרים שאסור לקחת חוק דים באה התורה אמרה רבותיי שכל ישר אם יש לך הוכחות פשוטות הוכחות לך שני דים וצדיק איתך א חק ביית משפט תעזור בית המשפט תעשה את הדין עצמך קך תעשה דין כך אתה צו אות וצ דווקא במקום שאיין הפסד הבש במקום שיש הפסד לפי הסיקה הזא אי אפשר אם אין לי עדים אז יש לי הפסד אני לא יכול בב ל את אין לך עדים אתה בבעיה זה האמת האמת איפה האמת שלך צריך אמת אוביקטיבי אמת אובייקטיבית אתה אבדין יש דין את צריך דין אב נש כל ה ןש הפסד יפס אבל מהסה גם גם כשאין הפה אתה לא צריך ללכת כל ה כל פרוצדורה משתית אתה לא חייב אתה יש לך עכשיו בעיה תחופה גם אין הפסד אתה יכול קכ לעשות בעצמך א דין דהיינו מה שבית הדין היה נותן לך אמלה הת אבל לא יותר מזה לכן כל דבר נוסף את אתה לאש אבל נג בתפיסה אדם יכול לתפוס אפילו מה ש מה זה תפיסה מה זה תפיסה איפה תפיסה לא תפיסה צריך לקצות בסימן ד משכון פי הזוהר הזו טובזה הזוהר זה באמת פעם חיד שסו זוהר אבל אבל מביא את הזוהר דו שאדם לא לא פוס ש אפל משכו צמום כן אזת רבי אומר אין בריה רק ב יכו נ יש כם בעיה אמיתית רב נחמן עלול לגרום פתח לאנרכיה כל אחד דין לעצמו לכן צריך כללים לשל יש מחלוקת ב הפוסקים האם שנפל דבר שלא חצה הבור האם יכול לפי רב נחמן יכול להכנס לחצר לקחת אדבר עצמו אבד עצמו כבר בלבית לקח אותו לעצמו אז זה אסור לקת משהו במקום שלח ל במקום משהו אחר למרות שבית דין מדק לך גמקו חים בעל הבית לשלם לך תמורת החבר שהוא לקח אבל זה כבר מסובר יות וכאן מחנו רואים את השאלה מה בדיוק הגדר מה הגדר של אבינש זה דין בהפסד דין בהפסד גם ש יכון שיש הפסד מוסכם כולם גם שן הפסד האם זה בגלל הצורך הוני שלך הרכוש שלך נמצא בד זולתך ואתה רוצה להציג את החוש זה זה הצערת חוש גם שאין הפסיד הצרת החוש השור הזה ששלמו לך אח כך אבל שלמו לך אתה לוקח מציל את עצמך משי מצי מציל את המים שלך מציל את השו שלך מציל את חצר שלך מציל איתה אתה מציל רכוש הגדר הוא עצל רכוש כל בגלל שהתורה אמרה מותר לצי את חושה אדם צא חושו עקר מזאת הרי מה הדין שגנב מדנס בתך ין קל הג אומת חזקה אדם מאמין אדם לא מבותר ע חושו ובא גנב הוא נב איתו הוא גרש או החוצה זה מסכם זה מסכם על רב יהודה שיש גנ גנוב תחפש אותו אחר כך אז מותר לך לעמוד על זכותך הוא גרש אל תח שאם תוצאה מזה תפתח תקרה אלימה והגנב עלו להרוג אותך אז הם לאך להרוג אותו התורה מתירה להרוג במחר אכן ברוך השש רב אבל אם אתה לא יודע אתה מסופק זכותך לג עצמך ך זה פשוט מוסאר היה יש חו דרו רק לאחרונה י תורה בניגוד מה שהיה קודם לפי החוק הטורקי שהיה פה אז בגנב בא אסור ל שם דבר אס שיות במושב בשבת מישהו ראה גנב בע ל הפרדס וגונל פוזי טנט חיק טוף מיד רצו אנשים תפסו אותו היו אותו קשרו אותו דים רגליים שמ אותו ב חדר ביטחון ע מצא שבת מוצא שבת לקחו אותו למשטרה מה קרה במשטרה עצרו אותם ושכרו אותו למה איך הבאתם עצרתם אדם מצר בלתי חוקי תפסתם אדם עצרתם אותו אתם שוטרים מרש אתם עברתם בר פלילי עכשיו מה שהוא עשה אתם עברם אתם במשטרה ראי אותכם תופסים אדם קשור מתיר לכם אתם בריים או ש זה חוק הטו דם שהגן על עצמו הרג את הגנב הלך על הכב דרו מפורסם הה רעש בארץ כדים תורה אדם רשן חושו כ לא רש להרוג סם הוא רג בטעות אותו אדם בא לבנו באמצע הלילה מה הוא רצ ושתו יד לו כך אגב הסיפור המפורסם שחסידים לא יודע מי הסיפור שחפץ חיים מישהו סנ שמע בצ הגנה בחצ שלו אמר הבקר הפקר אני לא ממן שסיפור זה נכון ק למה הבקר למה יצה גנב נבים זה כל השכונה שב עש אם הוא הכיר אותו שאני מסכן יכול להיות ג מוזר לני לגנות אתה רוצה לתת לו צדקה צדקה מה זה הפטר חסידים צרו דו כולים לא כל סיפור נ שהוא מנוגד לכה כן אז אפשר לפרש את כל הגדר שי שגדר הצלה זכותך להציל חושך ח לך ללכת כל הפצ משפטית ך בית דין אפשר ג דר אח שאתה בית דין התורה מינתה אותך לדגן זבר מצ בתורה בכמה מקומות צרה כזאת זה צו תפיסה של התורה הדוגמה שבתי קודם שעצרת אדם צרת גנב גנב גנב תפסו בה עצרת אותו פתורה ב שנ שכר מצוין אזרחות טובה בקום לקחת לק משטרה חסכת למשטרה את כל הטירה עצרת אתך שוטר לא רק שמותר התורה רואה ב יפה את העובדה שאדם ובר ראש קטן ראש גדול הוא עוזר הוא עוזר במשפט לעשות צדק במדינה שלוח בית דין מה הוא שלוח בית דין כן כבו שמשם זכן ו פניו הוא זכי לבית דין הוא זכי ל בעם בבת הדשה כוח אז אך משטרה שבוע כמה שוטרים במדינה א א ד שוטר על כל מקום יש מספר שוטרים יש תחנת משטרה יש שלושה ארבע שוטרים בתורנות ופה יש 100,000 תושבים יש בעיות אז מה צרחו 100 שטרים פה כל אחד יכול שוטר שיעשה יהיה שוטר מתנ ש שוטר שוטר לא עושה דברים סתם הוא פועל ל פי חוק מה שהחוק מאפשר לו מה שכי שוטר ה ש ב דין התורה אמרה שופטים ושוטרים פי לחל שערך נו השופט צריך את השוטר שיבצע ששליח ש שבית דין ולכן המוזג ש מופיע בכמה בסירי מופיע כשת בית דין כ אותו שוטר ששלח דוד צו הבואה לבית הדין נקרא שתר בדין השוטר נקרא שתר בדין אז לא רק ש שות כל אדם התורה הכירה לשח בממון של אישו אחר רק ור רקש לאחרים לא לאחרים כן מדין הצלת חרים יש מצד ך בחלט פה החידות מצד ך אח יותר טוב לא נוג בדבר אבל פה שאתה נוגע החידוש הוא ש שאתה נוגע בדבר שלך ד אתה פסול דין ה אדם לעצמו פסול פה הורה חשה הלכה ללכן חק יך פותו אדם דין הוא דיין הוא נוג בדבר בדבר חמן חמ אם ברוק השמש שהצו צודק יש לו חות חד מות שאחר כך בכל בכל אינסנס המשפטית הוא יוכל להוכיח שהוא צודק יש לו עדים ברורים שהכל נעשה כדין שלו היה וזכותו היה אם יש ם אחות זה אז את מביא בבקשה כל הראשונים זים ש כל הראשונים מסבירים שחייב להיות הוכחות ברורות מ ש המחלוקת היא אחרת החת כאן המחלוקת הזאת כאן ו בשאלה מי שאומר שחב את עצמו ן הצה החר שלך נפל לחברך זכותך להציל את החבר שלך אבל לקח תמורה מה אתה דיין אתה דדי מי אתה לפי ההגבר השני אתה דיין מותר ג תמורה א תורת באותו ערך לא פחות אלא יותר אבל יוצא שן המחלוקת אם אתה יכול לקחת את הח עצמו או גם תמורה תה בשאלה הזאת מה הגדר זה גדר הצלה או גדר ב דין הביא עוד דוגמה אחת הרב קוק ב משפט כ קוק מג ד זה שאות ארוכות מאוד שפות בנושא של א ש הצאת עם ישראל אז השאלה נשאל על אסתר יאל אסתר אסתר נשלחה לצ את עם ישראל היא אומרת כאשר עבדת אתי עבד עד עכשיו היה באונס עכשיו ברצון עד עכשיו חשאש קרה לה נצה ודת הבאה יערב אותה אז דן סנת לי שזה לא נקרא ריות שזה היא פסיבי היא לא אקטיבית ה היא עכשיו היא יוזמת היא הולכת מרצונה טוב לחשוש ואם כן יכול להיות שיבוא בעבירה והיא עוזרת את זה אז מי התיר לה לעבור עבירה בידיים א לצי את עם ישראל או מיתלה גם סתכל היא מסתכלת חיה אחתת עולמית כל כל המלך יודעים שמיש נכנס לחצר פנינית שלק הדעת חדת עולמית אז היא יודעת ש הולכת להרג איבוד הדעת מי התיר לה אולי זה מה שמרדכי אולי מרדכי פתר לה אתי הבעיות מה הוא מרדכי סנד לא מרדכי אומר לה א' גםד בפיקוח נפש זה סליחה גמד ש יהודיה אל מה מרדכי אומר מה מרדכי אומר אתו חושב בסוף ג ודי ג גם התמ סו בגללו פשוט יחשב הא לא הייתה הסקנה אסתר סקנה הרסתי דותה ה שדע ש הגיע ו אומר הרב קוק השתי הש בין אם זה גיב הריות ו דמים מה התר של אסר אומר משום הוראת שעה אם לא הייתה אסתר מגיע לבית בני גדול שת בני גדול עם ישראל וסכנה אני אכול לצי עם ישראל אבל זה עזה נש צ לכה לעבור עבירה אני הולך לעבור עבירה מותר לי או אסור כאן צריך לשב שיקוד מה בתנ גדו היה אומר צת עם ישראל צ ישראל מ אורשה נכון אין יתר לאדם לעבור אבירה אבל צוס ישראל זה שכל שכל ישר של בית דין הוראת שעה ישראל מותר אז היא לא צרה לכת לירושלים אין זמן עכשיו רב פסח הגזירה כבר מגזרה א צריכים מיד אז היא עשה את החשבון הי לא התי הולך בית הדין אומר לי בתור שה מותר לך אז אני אומרת אני גם כן מכך אני עושה דין לעצמי ועו פוסק ככ פוסקת כמו הוראת שעה של בנתן מותר לאדם לשקול מה בתני אומר לו גם פה אי ח בת הדין הוא אומר כזה וכזה ד יש עדים שוכחות השור שלי מותקף ד השור שלו מה לעשות מה יגיד לו תציל אז ככה מה הוא צ הוא עושה בעצמו התורה נתנה לאדם סמכות לדון דין בעצמו זה החידוש למרות של נפשו עכשיו ב רשי אומר כאן מילה אח ה דין ל נפשו זה לא נפשו כי ש האדון מגרש את העבד השפחה זה עצמו מי שמה לפי ה במינה שהוא חש רש אותו מהבית שלו זה נפ אני לא רוצה שאדם זר בבית שלי זה דין לעצמו אבל כשהוא מגרש אותו כדי שלא יחתה עם השבחה הכנענית הזאת זה לא זה לא נגד לא זה כלפי שמיים הוא כאן עושה פעולה ח שם שמיים כד רחל גמרי כאן יש מחלוקת מעניינת קצות הנתיבות מה שמכות אדם חו שם איסו האם זה איזה ג בית דין משדר בית דין או שגדר אחר אז הקצות אומר כדברי דדים יכול להות יחיד ות ל החוף מומחים פניהם אל כלי הדיינים כ שים מסכנים מהזה כדים מקד צוע שוטרים שיכולים להרביץ זה ע רק פני על פי הד אין לאדם רקות לחוב אלא רק בד ר יכול לחוב ב דן סמוכי כותב מצווה אמר לא צו פרית ח אמר ש ורית פרית חו זה מצווה באומ לא רוצ סות מה ת דתית פה ת אדם חופשי דתית לא רוצה את מצות מצוה לו חוב אני אדם חוי לא רוצה את מצות אמר קופ לולבי עושה סוכר עושה קופים אותו מק נפשו אז םכם בית הלחות ופ נפשו פשו הכנ הנחה הי שאדם לא סים למות כדכ אדם ישס נפש דבר ש פשו החופש שלו צ מגז אבל הכנ ה תקה אותו עד שישלם פרית חוב זה מצווה כ מצוות שפרית מצוות זה רק מדין בית דין ואלה ש ש פניהם מה זה מקניהם דיינים מכ רצואה לפניהם לפני דיינים לאות חות אלא רק בית דין סקנים ד גדול קטן דין גם כשה סוכה צה כל אדם מצו פיש חברו מאיסור אפו מ שאינו מכ יולס שבחה מחלוקת הקצוץ אומ הנתיבות זה ש בדש סודה שלנו הוא בית דין אז צך להגיד מה שזה גדר אבי איני שנפש אבל פה לא נפש צ להגיד פה חידוש גדול שרק בית דין אבל בית דין פרשו לאדם להיות שליח בית דין לפו שיסור א חו שיסור זה לא גד חדש זה אותו גשר רב נחמן שמשל והחידוש הוא כמו שמותר לאדם בחומר ומה מותר לאדם לא דיין לצורך חצת המונו ודין זו הצלת אדם מעבירה כל שקל אבל ד ככ ציגי לחסו הות אומר זה גדר דין כל אדם ישראל מה פתאום ביזה זכות אני מתאב ש שלי עולם מודרני קשה לקלות את הדבר הזה פי תפיסת היהדות כולן ל יש הרי זה בזה יש תפיסת תוכחה יתר ך בלא ס חט אתה ר עובר עבירה אז אתה עובר עבירה א אתה לא מוכה במכה פרושו אפו בכוח למנ עבירה בחור כל יהודי עובר עבירה מט תחיל לחפות אותו מחלוקת קצת מתיבות לא פשוט הדבר הזה ח שמר שבימים אדם יעשה מעשה כזה שר פסו פעם עבר עבירה מצוות חד עבר עבירה אז כפית אותו כמצווה היום אם תכפה אדם מקיים מצווה לכל העולם כולו גדול הדוסים המקים הוים ה ח בצב מד אז אזש שהיום צ חכם לא להשתמש בהלכות בצורה כ הרב רשי רשי והרמבם הם סברו כמו על תבות רשי אומר משהו מהפ רשי שאס עוד דברות הקצות עולה נתיבות ש נתיבות הקצות עולה נתיבות מה ש נצא י יכולות איסור שברה ה איסור כנ יכו פ בשוק גם כאן לא תוב מחלוק ו נכון כתוב אבל שם שוגר ומזי יש מחלוקת זה אבל קופו כ מצת השה כל מי שה לא עושה סוכה או דקה צריך ב דין ד קצות הוא הוא לא חוזר מה שהגמרא ות אומרת שמכין אותו עד שוצ נפשו כצ חוב זה בקיום זה תעשה א לא תעשה אפילו שיסור כל אחד חול מה בעצם הקצות מסים נתיבות שכאן חוש סור סור זה לאלא שח בית דין אלא כל אחד יכול לעשות עכשיו מכאן תחיל לה זה ה ברשי מסקנה ש המסקנה גם הקצות תיבות שקו שסוע זה דין אחר זה לא דין בית דין אלדין אכך את אמיתך לא התורה נתנה סמכות לכל אחד פיו שחור מסובין מה שקור הש למה רמבם הביא את הוקה הזאת הרי צ אותה זה נכון למימי שחשבנו שמדובר כאן בבד שנשאר בבית שלי זה של ממונים שת רכוש פה המחלוקת רב ודבי רב נחמן אדם אדם יכול ז דינה זו זה נכון פ מסקנה ש רדמ שמדובר כאן כחריג של ש שיסו גם רב נחמן מודה שמקרה שיסור זה כדר אחר זה לאכ משהו זה לא ד בידין גם הקצות מו שזה בד שחות בית דין זה אחר נכון כך שתשני כיו עד עכש הבנו ש ש אבדין הצלה לא ד והנה כאן לרבי המרצים ש שבי נש ש שאפו ש אסור מותר גם לדעתו כלומר לרבי יהודה ודאי שזה גדר חדש רב יהודה סובר שאדם לא עוש עצמו זה אומר רשי זה לא גנ נף שתה נוגע בדבר אתה בעדין איך אתה יכול לעשות ך פה זה לא בדין זה העבירה שלו ג אחר אז חידוש לפי רב נחמן בשני כיוונים אוש חשבנו בדין הצלה ועכשיו אנחנו אומרים שגד בית דין אבל פה זה לא גדל בית דין או שאפילו כשי אמרנו שזה גדל בית דין אבל פה זה לא מדי בית דין איך שלא יהיה יש כאן הלכה מקודשת גם לרב נחמן נכון לפי הרמינה חשבנו שזה שה מקים הקודמים ים אחריהם שזה גדר הצלה אבל אחרי שרצנו לפ רבי יהודה שזה בר בסורה גם רב נחמן מוד גדר חדש עכשיו לכן צריך פסוק כי זה עו גדר איך ש א הצלה ק לך הצלה אין לך זכות גדר חדש התמ זה גדר בית דין זה גדר בית דין לא שבית דין פפו ש איסור בית דין לה להקות אדם ק מצוות חות בית דין אבל שיסור לא צריך בדן אזר אחר לגמרי עכשיו זה גם משתל מה שראינו קודם את התרוץ הי של המלך לגבי הקאה כאן יהה הבדל בין הרשי לרמבם רשי אמר רשי אומר רשי אומר שמותר להקות תחילה לא ממש ש כתוש זה לפי רשי באמת רשי פרש ש לא כמה קצות לא כ תיבות אזה לשח בדיג נכון גם ר שוזה גד חדש יש בדין לממונות ויש בדין לפ ש סוע זה בדין שהתורה נתנה שתה מחירה לכל אדם ישראל להיות שתך בד פה יותר פשוט פ גם ר ש אומר שאדם יכך בית דין כי זה נפשי פה נפשי יכול ך בית דין אז אם צרך בית דין שוטר שות מכה לכתחילה הרמבם סובר זהלא ג ש זה גדר אפו שוא סוע גדר חדש בפני עצמו זה לא גדר בית דין ולכן אין לו רשות להרביץ לכתחילה אלא כיוון שמותר לו להפריש סורה ותוך כדי סורה הוא חבל לא לא בכוונה אלא תוך כדי סורה כצ נו ממנו ורה אותו מפס את רוא אותו נכנס ל שחה פס אותו ב מציא אותו כב תורה או מותו מקות אז הוא לא מתכוון לכתחילה להקות אותו כדי למנוע מ את האיסור התקשות ביניהם אז הוא יכה אותו וחבל ב אז הוא פטור כ הוא לא חבל באיסור חבל בהתר אבל לא שלכתחילה מותר אז רשי שיש לכתחילה ד שוטר שוטר יכול להרביץ פי הרמבם דג את השוטר בגל זה רחו ש מסוע שהתורה נתנה דם מדין מדין הרבות הדדית שהתורה הטילה כל ד עם ישראל להיות אחראי לכך שלא יהיו הברים בישראל לכן מותר לעשות את זה אבל לא לקות חיל הרב ק פטו למה לא לרש למה לא לרש להגיד ש שה ממונות זה חלק מהאיסורים כיש בית דין אחד בית דין של איסורים והמנות חלק מהאיסורים לרבי יהודה רבי יהודה הוא לא יכול ן ודן לעצמו ס פסול הדין ממונות מסוכן זה מה שרשי עוצה מה ש רב יהודה אני רוצה להב נ לרבי יהודה ברור שאדם לא עושה עצמו מדוע ממונות אדם נוג דבר הוא פסול לדין כ לעשות דין לעצמו כשהוא פסול ד לפי רב יהודה רב חמן התורתי אמר בתניא שהוא יביא הוכחות ודר נחמן צצ מ ב דן כ ב דיןר נחמ הצ הצ גם ברשי גם ברשי אבל עכשיו זה הרש רב יודה רב יודה שאומר שאדם יכול לעצמו ממונות אב ביסור זה עצמו יכול פי רב פרדה אבל עכשיו אחרי שאמרנו שזה הלכה מחודשת ללכ מחודשת שיש נזה גדר אחר זה לא גדר בת דין ממונות זה בית דין פושי סוע שפר לש אבל אבל אדם זה אמר זה דת רשי והרמבם שאומר שהוא לא יכול לקות לכתחילה רק בדי פתו גיד רמבם שזה באמת לא ג בית דין ורב נחמן אתה יכול להגיד בית דין הרב נח תגיד אחרת ודין הצלה עוד דין בדי אבל פה ב בגדר הזה פ ש מסורה גם הרמבם בית דין זה לא יכול להיות ככי ד שאסור להות תחילה רק בדיעבד אקה אותו קטור להגיד אולי יש מקום לגיד שאין מחלוקת בין רשי לרמבם רשי התיר לכתחילה את ההקאה והרמבם פטר בדיעבד חבלה לא אם מותר לקות אז חבלה אב שמק בנו חבלה אב שמקה את בנו רב שמקה את תלמידו חבל בו מ אסור ל מותר להקות אסור לחבול הרמבם כתב שפטור לחב מותר לשוטר לבוא לצ מישה מכות שעשו לו חבלות לא מה מכות ישות מותר מכות ות אסור כן משהו שח כל המרים חבר רשע סטירת לכ תו הבלה סטירת לכ תוך הבלה סטירת ל ה לא חבלה כן יש שם צער יש שם גושט אולי ריפוי עד שהלחי חוזרת תנה צריך פודרה לשים שמה חות ושת יש צער יש אולי גם שבט יש אדם יכול ללכת לעבודה ש מה ח חבלה בלי דם שבת צודק שב ש הוציא דם צי דם חבלות הר דח רשע הוא חב חב ור יורד נקרא ח ונה אדם סגר את אדם במקום סגור אח דקה סגור הוא חבל בו חיב שבט חבלה זה חבלה חבלה אדם עצר מישהו עצר בלתי חובי נכון משרה צודקת לקחת אדם לקשור אותו אותו בחדר סגור זה מצב בלתי חוקי זה חבלה זאת אווירה מדורית חבלה זה לא ש עושה דם הרב אפשר לומר גם שכתוב בבריתה שפתו גם רשי לא מסד ם הרשון פטור בבריתה פטור דבד א נכון רשי לא רשי רשי לא הבריתה נכון מה רשי אומר בבריתה אולי כתוב אבל רשי לא רשי הבריתה לא כבו רשי אמר מותר ללק אותו הוא לא מסתדר עם הלשון אבל כי רשי א רשי אגיד רשי שברית נ פו אבל ה נחנ ש מותח הרמבם אצ לדק שם הבריתה כמ שהי יתכן מאוד שהשאלה הזא שברנו עכשיו מה גדר שחו ש סוע היא מחלוקת שני פוסקים ודים ומת התשם ם ניקרה כזה שאלה מי ששמע אשתו מביע א אשתו זו בימינו אישה שאדם עושה אישה שהיא בדת אישה משכילה אישה ש מצבות ל דבר עדן עשה אישה ילדה עדיין לא חונכה מספיק והוא הוא בוכל ז הוא גם מחנך אותו תזהרו אל תחנכו תכם אבל זה ש אבל פעם לפני 700 שנה הייתה אפשרות טופה זאת שאדם הוא כבר מוגר יותר ישיבה מונח ידה היא בת 13 16 א הוא כבר מחונך והיא ידע ויא לא יודעת כ שצריך מקנ את ה אביה מקנ את אביה זהזה כמה פעמים ותה מח אותה כסותך זה זה רקע אחר לגמרי לא בימים תשובה יראה י ח אשתו חמי וד דבר אשתו חבור יותר מישקה את אשתו זה יותר חור ש זה אשתך איךה מקה אותה זה כל פוסקים חד משמעי לקות אשה זה יותר חמור משקות סתם אדם שסו חמור כזה ו ש הכ תביע עירה דאורייתא מק מ ומת ניח סבו לצאת לא יצ פטור צקח חבל שצד חרות אסור דרש ח שמיים הוא כבר מוסיף על רשי עוד מילים והמן כל מי שחת דוש אדם ורואה בו שעושה דבר עה ותו גדול זה לא סתם לא כ שכס תיבות דנו בסה שלנו דס אין כאן ראיה זה מקרה החריד זה מקרה שתחת ידו האבן היה הוא בן בית אצלו הבית שלו תחת סמכותו ומהותו הוא עובר עברה זה ל בבית שלי גם אתה מלכ בבית כמו ש לך השוש בבית שלי אתה מיז עשות את זה ו אדם בביתו להיות איש ובתו לא ת ש סכי ש ביתו מי שבן בית אזה הר הה בן בית אחר עד היובל עבד נרצה שהגיע הזמן הרצ זה היובל עבד כאן 20 30 שנה 50 שנה אז הוא בת בית פה אבל בבית שלי עובר עבירה אני אחי אסור לי להסכים שביתי בביתי יבו עבירות לכן מותר קוו זה בי מיוחד מה זה משנה איסור זה איסור מה מהכ אתה רואה בן בי ש י מקשה תורת ססון הוא קשה אצלי צא מה תנכ משח דו מה שתח למתח ידו הר צא כ יצא מוכ יצא מש אותו ה מהש ר זה אחד ש דברים אחד שמר שרצה עדיין חשוד דו אמנם פורמלית הוא יצא אב עדיין נשאר ידו ד שמי שחו שתחת ידו ירצה שיוכל להגותו אומר מי שימצא תחת רשותי למרות שהוא לא בסג ידי צמו פרוש דחוק בשלישי שאפשר שלא סתכל אדם עצו כות מ שלא יכול להכות וכ ו י לא איז ומר הוא אומר אין זה בן בית לא בן ביתם אם מותר לאדם לחוש איסור אבית אפר החידוש כנו הוא כן העצה טובה כמו שאמרנו קודם אל אל תתחיל להקות אדם רחוב אז יש לו עבות י תסתכל עצה טובה כמה ש נכון זה הלכה תיאורטית הלכה ורים הבית שלך ש אתה ב לבית יש לך כול אתה לא מסתכל תעשה את כ ואבין את רומת הד כך הוא מפרש ענין זה יכולות את חסור הת רצש דוש קיצורו קש איך לכתחילה הנחה שמותר להכל אז אז אם כן אמ ש מה כש ה מקשן הרי פטור דודי אבי ש לכתחילה אומר הרי שנותר להכות לכתחילה פ פטור מקשן הפוך על הפוך הוא אומר הרי כאן זה רק כתוב והרי תן לרב נחמן שאומר נש מותר לך י צ תחילה אז מקש זה מקש זה המקור לראשי אפשר להגיד שזה המקור לרש הגמרא לגמרי הוא מקשל מקשל בכלל מה קשל בכלל אתה צריך לשות לכתחילה זה הפוך למשל שאמר שכל החידוש כאן ש לות אמרנו שמש מקשה מיז קוש שיחזיק מקל בד אב מחלוק הזה שן הוב האם האם אדם רק תחת ידו חו בגדר מה הגדר פה של פושי סו אפי לפי הש זה גדר של חינוך מותר כמו שמותר לאב לקות נו כמו שרב מותר ות תלמידו מותר לבעל שלקות אשתו ידע שהיא תחת רשותו ת זה דין חינוך אז זה הוא מחיל דין חינוך ביותר מ כל מי שתמה אתה אחראי עליו הוא צא בן בית אצלך אתה אחרי חיוכו זה דין מיוחד שתורה איזה התר לר תמיד ש מה התר בגלל שואת ר ריסו אפר אפילו בנו איזה התר יש לאב ות בנו הרי כל ק דוניה הבן הוא לא רכושך הוא לא חמור שלך הוא לא כלב שלך הוא בן קתן אז מה את רביס לו מה הבן שלך בן אחר מי אפשר לך לרכות את הבן שלך מי אפשר לרכות את לק את התל שלך מי חסר שיתוש בנו לקות ומ במקום שלכתחילה ישר דינך ויען לך א תיישר אותו תן לו בזהירות אבל מותר צ גיד התורה חידשה הלכ בדין חינוך מותר חינוך פירושו מי שנמצא תחת מרותך הבן שלך ב מרותך עכש זור בשל בן מומץ אך או בל אונז אווא בגמר ש אפילו נגר ושוה שלו לאגם שוה של נגר מ נכון נגר נכון לא מתן הנחלת התורה זה לא הואזה עבד דעת שנ במכות השו אז זה התר מיוחד שהתורה אמרה ן חינוך באמת אפו שיסור אסור לרכות אף אד ישראל אסור לרכות הפו ש איסור כן תוכיח אותו תסביר לו מכות ח אל מה מה החולק עליו זה לא דין בתחו זה גם כל הם אחר מה המחלוקת המחלוקת ה בשא הזאת לפי לפי התורת במת זה גדר בית דין כמו שבית דין רשא לשלוח שוטר להקות אנשים ש איסו גם אתה כל אחד בישרל אתה ר אדם ו ביסור לפי זה ש זה רק מי שמכונות זה רק הפו מאיסור בגלל שאתה בסמכות תחת מרותך ואתה נותן לו אתה עובר רבך אז ב זה עכשיו עוד יותר מובן מה ש הדין הזה לפי לפי יותר פשוט הר זה חדיש עצוב בכלל זה חידוש עצום שמותר לחות אותו אז גם נח וד שאסור לחקות אותו רק פה בגלל שהוא בית אצלך תה אחראי עליו הוא עדן ממשיך כצ ממשיך לחיות כאב הוא צ כאב שלך מוני בן בית הנחים חנק אותו זה גד מוחד כ שסו לותס להות חומ ס סור פה ח ח בן בית אז בכלל עכשיו הר מתורץ זה לא בכלל לא קשור שזה דין מיוחד במנו שר הביא אותו כלפם לפי רב נחמן זה בכלל לא קשור להלכות הקודמות גדר חדש שס בבן בית שמותר כ