הרב אלגאזי - צורבא מרבנן זמן כניסת השבת

אנו בעמוד 64 היום נעסוק בדיני קבלת שבת קרבך אז אנחנו ב שבוע שעבר כבר עסקנו קצת בעניין הזה בעניין הדלקת נרות עכשיו נעסוק ביתר בעניין של קבלת שבת תוד רבה קודם כל מאיפה יש לנו דין של תוספת שבת באופן עקרוני ה לכאורה שבת נכנסת מזמן השקיעה ולך אבל יש דין שנקרא דין תוספת שבת זאת אומרת שאנחנו צריכים להוסיף מכול על הקודש מאיפה הדבר הזה נלמד זה גמרא מסכת ראש שנה הגמרא הזאת הי מבה בניין עם לכל התוספות האחרים שיש כתוב רבי ישמעאל מוסיפים מכל הקודש מנעלי נפקא למד תניה ניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול בתשעה תלמוד לומר בערב אא בערב יכול משתכשך תלמוד לומר בתשעה ע כיצד מתחיל ומתנה מבעוד יום מלמד שמוסיפים מכל על הקודש הגמרא אומרת אין אלה בכניסתו ביציאתו מנן תלמוד לומר בערב מערב עד ערב אומרת המרא אין לה יום הכיפורים שבתון מן שבתות מנין תלמוד אומר תשבתו ימים טובים מנען ומר תלמוד אומר שבתכם ע כיצד כל מקום שיש שבוט מוסיפים מכול על הקודש יוצא מדברי הגמרא שבכל מקום שבתות ימים טובים זה יש עניין להוסיף מכול על הקודש יוצא מדברי הגמרא שזה מצוו מדאורייתא להוסיף מכולל לקודש הרמבם באופן פלאי דילג על ההלכה הזאת הרמבם במקור שתיים לפניכם הוא כתב כשם שיש שבות מלאכה בין ביום בין בליל וכולי כל מה המגיד יכול טעמה משום דלת לה תוספת דבר תורה אלא לעינוי יום הכיפורים בלבד סביר ליד ההלכה כמן דריש לקרא את דרשה אחיינה עד כאן נשנו בקיצור לפי דברי הרמבם יוצא שרק ביום הכיפורים בלבד טו לא אני חייב לומר שהבית יוסף מדייק שזה לא רק הרמבם אלא גם התור התור גם דילג על הדבר הזה הראש כן כתב דין תוספת והבית יוסף טמא עליו בדרך כלל הראש הולך אחרי סליחה התור הולך אחרי אביו הראש כזה אבא שלו מה הוא חלוק עליו לא סותר את דבריו הוא סותר את דבריו מדי פעם חולק עליו אבל לכאורה לא כאן בעניין הזה התור במפורש לא הולך כדעת הראש הראש כותב שיש דין תוספת התור כותב לכאורה שאין דין תוספת לעומת הראשוני באלה דהיינו הרמבם והטור יש ריף הריף כותב מקור ארבע את דברי הגמרא מסכת ראש השנה הריב בדרך כלל שפוסק גמרא להלכה הוא מצטט אותה כמו שהיא ובסוף הוא כותב בקב קוב אתם רואים בארבע אין לי יום כיפורים שבת בראשית מנין תמוד למר תשבתו הם תובים מנין תמוד לומר שבתכם כל שביטה שאתה שובט אתה מוסיף לה בין מלפניה בין מנ אחריה וכך גם פוסק השולחן ערוך במפורש מקור שש כותב יש אומרים שצריך להוסיף מכול הקודש יש אומרים כי הוא סובר לשיטתו זה מצוות עשה מדאורייתא לא פחות ולא יותר או תכף נראה מה שעור ההוספה אבל זה דין דין דין תורה אני חייב לציין שהגר כותב מביא אותו הביאור הלכה של הרמבם יש דין תוספת זה לא נכון הדיוק של הבית יוסף שלכאורה על הרמבם אין תוספת כי הוא דילג על ההלכה הזאתי למה כי יש ברמבם מופיע עניין שתוקעים יש שמה תקיות כאלה לפני שבת יש שש תקיות שמעתם על שש תקיות פה בבני ברק יש צפירות כן יש ספירה ספירה זה זה זה בזמן הגמרא היו שש תקיעות מחצות מלאכה אחרי זה פירושים מזה פרושים מזה פרושים מזה עד תקיה האחרונה תוספת והרמבם כן מציין את דין התקיעות מה שמע של הרמבם יש דין תוספת אבל המחבר לא למד את זה בצורה הזאתי בכל אופן כמה אנחנו צריכים באמת להוסיף ואיך יוצאים מידי חובה דין תוספת שבת אז פה יש דבר מעניין מאוד הריטב כותב שכדי להוסיף מכל הלקות צריך לדבר צריך דין תוספת ביבו מקור ת קד מפורש תוספת זו אינה שולחן ערוך כאן מסוף אניד שהוא מאחר תפילת הרבית בשמונה כ מחר תפילת הרביית אנו לא מוסים מח קוד למה מחרים תפילת רביעית זאת אומרת אל תקבל אותם מיד בהתחלה בשקיעה אלאם אתה מקבל אותם בהתחלה אז אתה מוסיף ח לקודש לא את את אתה מאחר אותה כדי שתוכל זאת אומרת להוסיף קודם אם אתה מקבל אותה מיד בזמן אז לא הוספת אם אתה הקדמת צך ת אם אני צריך להקדים את כניסת שבת כדי שאני ניפר אפ ערבית קודם אין בעיה אחרת אם אני מאחר ערבית בשמונה אם אני מאחר ערבית אז אני פשוט מאוד אז אני כבר לא מוסיף מחל לקודש ו שבת מצאי שבת מה מוצאי שבת מוצאי שבת מוצאי שבת מאחרין כדי להוסיף תוס מצאי שבת כן בסדר לא שבת לא לא אנחנו אמרנו דן תוספת זה בין בכניסתו בין בצידו אבל כאן הוא לא מציין שזה כאן הוא לא מציין אם זה אר ש למה תסתכל בסימן זה סימן ר צד גמ אתה לא יוע זה הלכות ערבית מוצאי שבת והבדלה דבר הקודם זה בר סא זה שני סימנים שאנים לחלוטין אוקיי עכשיו איך מקבלים תוספת לפי הרטבה דין תוספת חייב להיות בפה בכלל כל דבר שיש דין של מחילים מה שהו צריך שיהיה בפה התוספות משמע ממנו שאפילו במחשבה יכול ועיין כך כותב הרב פרנק רם פרנק מקור 11 לפניכם כותב ולדבריהם על כוח צריך לומר קדושת התוספת חלה מאליה וממנה נסר ואפילו לא קיבלו עליה יש מצוות עשה מן התורה בתוספת לעינוי ביום הכיפורים ולשבת לשבות ביום השבת בקיצור דין תוספת לפי הרב פרנק בדברי התוספות חשבת או אלת השבט הלוי מביא שיש שלוש גדרים בתוספת יש תוספת שהיא חלה באופן אוטומטי מדאורייתא דקה לפניכן יש תוספת שה לפניכן בזמן יותר ארוך זה צריך לעשות באמת על ידי על ידי פעולה באופן שאתה אומר שאתה רוצה להוסיף תוספת שבת ויש עוד אחד שוא מקבל תוספת באופן חלקי זה שיטה מיוחדת שלו לא הצלחתי להבין מה הוא רוצה בדיוק אבל אלה שני התוספות יש דקה לפני שקיה שזה נקרא סוף זה נקרא תוספת יש תוספת מוקדמת כמו שאמרנו מפלג המנחה ואלך אפשר לעשות תוספת שבת והצורה הכי טובה לעשות זה על ידי דיבור גם במחשבה יכול יכול להועיל תראו בבקשה ב מה הוא כותב ב-13 אגב הנה דאים קיבל בלב לא אהב קבלה וכנגדו פוסק המשנה ברורה במקור 14 הבח כתב דעה וקבלה וכן הסכים הגרה בביאורו גם במחשבה יכול להין בקיצור אם אדם תוך כדי תפילת 18 שלו פתאום רואה שעוד רגע עוד אטו שקיע כי תתפלל מנח מאוחר וזה דבר שהוא לא ראוי לעשות יתפלל מנחה מאוחר יש כ שמתפללים 10 דקות אחרי הדלקת נרות זה כד אחר הדלקת נרות זאת אומרת ש נכנס עם המנחה לתוך השקיה לא עוש כולם עו לא קודם כל פה בישיבה מדד שלא מקדימים את הדלקת נרות 10 אה באמת צ במושב אזיה אבא שרגב אמר לו בוא נקדים את הדלקת נרות ואז הרבה שים זה ש מקסים אוד שו שהדלקת נרות או איך ראוי לעשות מנחה לעשות 10 דקות לפני זמן הדלקת נרות או או בזמן ההדלקה נשאר לך אם זה מ תלו אפה מתפלל קים דק לפני הד זה הזמן של הבית אפ מה זה מה אפה א אתה גר איפה שני אגר עושים גם 10 דקות לפני ההדלקה יש אצלנו שעה לפני הזש הלדים לא זה מוקדם ג שבת מוקדמת שכל ה שמה זה מצוין שמה אתה מקבל תוספת שבת בשופי הרבה הרבה זמן קודם אני אדבר מי שהולך על פי הדלקת מרות הרגילה בסדר עושים בדרך כלל ככה הוא לעשות 10 דקות לפני ההדלקה או בזמן תמד ך מתפלל ת מתפלל במקומות מסויימים גם חמש דקות אחרי ההדלקה אתה מתפלל מילך אתה יכול להוסיף תוספת בשופי שאלה מהמהירות המנחה שלה אם המנחה היא מנחה עיתית ספרדית בנחת 20 דקות אז אתה עושה 10 דקות לפני ההדלקה לוקח לך 10 דקות אחרי כן מיד אחרי מלחה תקבל עליך תוספת שבת צאת יד חובה לכל הדות והשיטות בעצם ההליכה לב בשבת ב שבת זה לא מספיק לא לא צריך דיבור של ה בדיוק אתה ו נמצא שם אז אי אפשר במחשבה תוך כדי התפילה אתה לא יכול להמשיך להתפ תפילה של חל לא אז אומרים ש בחזרת הץ כבר התפללת מנחה ושץ עושה חזרה אתה תקבל אליך את עושה שבה אתה יכול אפילו בדיבור ביחיד אסור מה זה מה ביחיד בתפילת היחיד לאזה באמת צרת דסטר אף על פי שיש כאלה שטוענים שאפשר גם אחרי כן מה מה כן יש כאלה שאומרים שגם אפשר בצורה של תנאי או או או שהרב עובדיה ושה בכלל כותב בוא תראה את הרב עובדיה הר עובדיה כותב שאפשר אפילו אחרי שכבר קיבלת להתפלל מנחה כי זה לא סותר אחד השני הנה תראה בבקשה בעמוד בעמוד 72 31 סתם זה כ דיברנו פה על מנחה ונראה שהמחר להתפלל מנחה בערב שבת אף אם מסיים את המנחה אחר השקיעה לא ביטל מצוה תוספת כיוון ששבת ממלאכה ואפילו אם רוצה לקבל פת שבת בפה מלא יכול לתנות שלא מקבל שבת אלא למלאכה או לשאר דברים לא לשאר הדברים האחרים שכיוון שעיקר מצוות התוספת היא שביטה ממלאכה האמורה אסורה בתורה אין תפילת המנחה מבקיע המצווה תוספת כך כותב הרב עובדיה אבל הרבה חלקו עליו הרב ושימרו שזה לא כך אם ת מנח אתה ביום חול אם אתה תוספת אתה בשבס אי אפשר לעשות יש כאלה למשל קמינה לגבי נשים נשים אשכנזיות כיוון שמקבלות שבת בעצם ההדלקה שלהם הרבה פוסקים אומרים הם לא יכולות אחרי כן להתפלל מנחה חייבות להתפלל מנחה לפני ההדלקה ולאחר מכן אבל הפסקי תשובות כותב שנשים שלנו צדקניות הם היום ונוהגות להתפלל מנחה גם אחרי הדלוק והכל שריר הו ברי גם העיקר שהתפללו לא משנה איך אבל אבל בעיקרון לכאורה תפילת מנחה כן מהבעיה ר עובדיה אומר לא הבד אומר בסדר אתה מתפלל מלך אבל הפסקת ממלאכה וזה עיקר העניין של תוספת כי עניין של תוספת בעיקרה זה עניין איסור מלאכה אז אם הפסקת ממלאכה זה כבר נקרה תוספת אמר שגם אם לא אמרת דקה לפני אבל אם אתה לא מכר לך מצה מצווה לפני זה מספיק כן תוספת אתה לא קימת המצווה אתה רוצה לקיים מצה תעשה דאורייתא אתקבל אז למה לא כתוב בשום אמה נוסח צריך להגיד אף פעם לא מה מה הנוסח צריך להגיד מצויין עוד שנייה אחד אנחנו ניגע בנוסח אתה אומר בואי ק בואי כלה מזמור שר ליום השבס בטח שכתוב עוד עוד עוד שניה אחת א אנחנו ניגע בוא נראה איך עושים את הדבר הזה למיסה בשמירת שבת גלחת כותב במקור 15 קבלת שבת יום טוב מנולה על ידי פרישה מלאכה גרדה אלא נסת על ידי דיבור אתם שומעים בניגוד לרב עובדיה שאמר שקר פרשת המלאכה צריך דיבור היינו שומר בפה שמקבל עליו שבס אומנם מם גום לא הוציא בשפתיו כמו רבח שציינו גמר בליבו נו הרי זה קבלה ויפרוש מכל מלאכה אחרת והוא כותב כאן שהמקבל את בעוד יום דהיינו מהפלג על ידי שהחל פת לל שבת או שאמר אתה שומע בואי שלום או מזמור שיר ליום השבס או בואי קלה בואי קלה לא משנה כל מיני הנוסעות האלה בכל אחד נוסחות האלה את נקרא מקבל עליך שבת יש הרבה מניינים כמו שאמרתי בפעם שברה שמיד אחרי תפילת מנחה עוד קודם השקיע עושים סיבוב אומרים כולם בואי בשלום מתכת בעלה גם במח צלה תוך אמונה מולה כל הציבור קיבל שבס בשופי יצאו ח מצת השה דאוריתא והכל ש הוא בחיר וקיים קבל את הסיבוב גם היחיד צריך לומר או ש שצי מה זה מה מה נגיד שהיחיד לא אמר אבל הציבו קיבל הוא יכול יכול להיות שהוא נגרר אחרי מצד העניין של ה של האיסורים אבל לא נקרא קיבל תוספת תוספת הוא צריך להגיד בעצמו כמו שאמרתי פה אוקיי ועכשיו ואפילו גם גמה בליבו זה גם יכול להיות מאותו רגע חל עליו דין שבס בין לעניין מצוות עשה וכן עניין מצוות לא תעשה וכולי אתמול אישה שאלה אותי שאלה מעניינת היא אומרת אנחנו קמים שבת מוקדמת אנחנו למדנו שהנרות צריכים להנות מורם ממת מ שח שכה אז היא אומרת ע אני מקוה שבת מוקדמת אבל אני כבר כשאני גומרת לאכול אני לא נהנת מהנרות מי שח שלך אז זה בסדר אמרתי לה גברת אם קיבלת שבעת מוקדמת הנרות משמשים אותך גם לצורך הסעודה המוקדמת וזה נקרא להנות לצורך הנרות מהנרות עצמם אם אתה הולך לבית כנסת אתה לא נהנה אז יש עניין להנות מהנרות מ שך שך אבל אם אתה אוכל עכשיו ש כי ברגע שקיבלת שבת מוקדמת מבחינתנו זה שבס עושים קידוש עושים עושים עושים סעודת שבט הכל עושים הרב פעמים חנים בצב אני אומר להם אתם הולכים לעשות פעילות בכל מני מקומות אז מה הם אומרים לי לאכול שמה משכשך תקבלו שמת מוקדמת ותתפלל כמו שצריך בבסיס תאכלו בבסיס כמו שצריך תקשו בבסיס כמו שצריך אחרי זה תנסו לדרככם נגמר העניין לפעילות שם צריכים לעשות בסדר אוקיי א כך גם כותב הרב ובדי יוסף מקור ש טוב שמר ביפי קודם משקיעה אחת ועת מכה בלחש שהוא מקבל כאן הוא כותב אחת ועת מכה שמקבל עלי תוספת שבת אבל אין זה לעיקוב ומאנה אף קבלה במחשבה יפה עכשיו שאלה הצלו מתפללים 10 דקות אחרי זמן מה לעשות מצויין שנגמר מנחה ואני לא יכול להשפיע מה לעשות קודם כל זה לא בסדר נ קת נרות 20 דקות לפני השקיה מה נו מה ננ דקת נרות בדרך כלל 40 דקות לפני ה הוא שזור זה 20 דקות ני אז אם אתה מתפלל 10 דקות אחרי זמן ק דות אתה עדיין 10 דקות לפני השק ואז תגיד מיד אחרי תפי מנחה הרי אני מקבל שבת אוי בואי בשלום אתרת בעלה גם שחלה ומולה וקיבלת שבת קימת ת עשה דוריתה מהשבת תחיל בעזרת השם מי מחר מי מחר בסדר מה למה אתה עושה ככה לא לא מצח בניך לא כי בעזרת השם שאני באמת אספיק לא גם אם אני מגיע בזמן ח כן גם אם לא קיבל בסוף אתה תגיע 10 דקות לפני כן אתה לפני מ לפני שקיעה כ תהיה פנוי לפחות בחזרה ש יה תגיד נגמר העניין אני בכלל מציע שמת בכל בית כנסת צריך לעשות גם פה בישיבה להתקין שמיד אחרי תפילת מנחה כל הציב מקבל שבת בלבד אחת ככה אנחנו יוצאים ידי חובת כולם ואין שום בעיה תקנה גדולה צריך לעשות מהח ודי אתה מקבל אבל אתה מקבל את זה כבר עמוק עמוק אחרי השקי מנח הם אומרים מזמור ש אה מצוין בסדר גמור אה בסדר גמור מצוין או מזמור ששבת זה ארוך כן מד בשביל מה צריך כ תגיד שת מיים מה העניין למה אתה מקח את הציבור מזמור שלום שבת יש אנשים שכל ה שבת חמ פעמים אומרים מזמור של יום שבת אי אין עניין כמו שרב שטרל עושה סת שלו הוא נותן מדח מוא אומ אנחנו הרינו מקבלים עלי עושה בן שבס נגמר העניין שמואל כן אנחנו ים ש מסים תפילה אחרי השקיעה אחרי השקי אז בכ אתש שני מקוה שזה עוד לפני שקיה לפחות הכל אחרי אז אני מצ ל שתתפלל מנחה מוקדמת אם אתה יכול אם יש לך אפשרות או יש מניין אחר יותר נורמלי מהמניין הזה חיד יש כאלה שטוענים שהתפלל אפילו ביחיד אני אראה לך את את הדבר הזה אבל הרבה האמת שאת אשכנזי לא מצאתי לאשכנזים שיתפלל הלח ב2 מי שיודע שמ אחר מח מחי אבל זה ה שמירת שבת כנ חתה בניגוד לרב עובדיה יוסף נכון אה כן איפה את נמצ חיבורי ני הלכה 32 32 שמת שבחה גם פוסק את זה להלכה אם אתה אשכנזי ונראה לי שכן אז תתפלל ביחיד או עדיף שתתפלל מנחה מוקדמת לכן הרבה פעמים בערב שבת אנשים נוהגים להתפלל מנחה בצהריים כדי לא להסתבך עם הסיפור הזה אבל ספרדים יכולים להתפלל כמו שהרב דיס פוסק התפללו קבלו קבלו אפילו אחרי זה מנחה אין ת דסתרי כי העיקר ששבת המלאכה זה עבור הדוני אשכנ ת אתה ודלא החלטת מלח מוחה אז תה לקבל את השבץ בפ לפני שאני מכין אני יודע שאם אני עכש אני מ עכשיו אני נכנס לח שקי לא החלתי לפני ונכנס אחרי שק אתה נכנס נכנס ב-18 שלך או בחזרת השד שלך שלו כן ב-18 שלך בוא נגיד אני מתפלל בחידות אוקיי חשה צ א שתי דקות אתה מתפלל בקוטל בקיצור ביוח א אני קב יחידות שיעשה תנאי הרב שישה תא תניא כול זה לא מקבל זה סבת שבת זה לא חובה זה מה שבת חובה מדאורייתא אין מה אני אומר פה עשיו חצי שעה אני מוציא את הגרון שלי ביקוב אתה אומר ב וריינה למה מצוות הש לפי רוב הראשונים הוא רמבמיסט לכן הוא תמיד כמו הרמבם אבל לפי רוב הראשונים מצוות עשה דאורייתא לקבל תוספת שבת מה אם אתה בתח אתה כן מקבל בשקיעה אין שקיע כבר נגמר את אתה מקבל עליך בעל כוחך תוספת קודם כמו שאומר השב תלב אבל אתה לא מקבל עליך לא מקיים בזה מצת הסים קיבלת ואמרת בפה או לכל הפחות חשבת בסדר אז אם אתה כבר מתפלל ביוח אתה לא ך להתפלל טיפה יותר מוקדם לא מן את העניין שלך למה אתה מסתבך מתפלל בבית כן הוא מתפלל ממני בבית נראה לי לא ב וחי טוב עש מה לגבי התימנים הרב תימנים יש פה דובר שהגיע ישם ד זה בדיוק ח שעה לפני לני ש השקיע הכים יודע למה אבל אתנים יש להם זמן יש להם זמן יש להם שמ בכל מקרה אשר להגיד שמע אין בעיה בערב תימני יש להם להכין מרק תימני חמש דקות לוקח להכין אותו וזהו אז הם פנויים לשבת ללמוד הכל חשב שפים טוב כ בוא זה היה פינת התימנים ושזה לחובה במקור 17 אז הערוך השולחן כותב הנה בוא נראה לגבי ההבדל בין יחיד לבין ציבור בקור 17 כתב רבנו הבית יוסף אחן יד בברך הוא אף פי שעדין יומו אין מארבים ואין טומנים משום קיבלו עליהם שבת דדן אמירת מזמור שיר ליום השבס מי ששאל וברוך הוא עד כאן לשונו לפי זהד שאומרים לך דודי או קבלת שבת ואף על גב זה לקמן הבנו אתב יוסף שתי דעות אם מותר להר בשמשות שקיבל תוספתן שם שכב אין יסוד יש לומר שמי רבי יחיד שקיבל את הס ב שובת אבל כאן מיראה בציבור ולכן חמירה אפילו מבן ציבור שקיבל שבת ודאי שלא עושים שום מלאכה אחרי כן אבל אנחנו פוסקים להלכה למעשה שלא רק ציבור גם יחיד ברגע שהוא קיבל עליו שבס נגמר העניין כמו שאמרתי בין מצוות עשה שהוא יכול לקיים בין מצוות לא תעשה זה שבת באופן טוטלי לגמרי יש פעמים שהציבור כבר בקבלת שבת אז מגיע גבה ורואה שהמזגן זה מדליק אותו כי הוא עוד לא קיבל שבת כן השאלה סומך ל בת כנסת אחרים השאלה אם הוא לא נשמח באופן אוטומטי אחרי הציבור שלו הדבר הזה לא פשוט באופן עקרוני נכון שאדם אמרתי כ דוגמה ישש ישוב יש בית כנסת אחד חבת גילד אחד כל הציבור מחוייב לקבלת שבת של הבית כנסת היחיד אם זה הת כנסת היחיד שיש כי זה על כל הציבור כולו אם יש כמה בתי כנסיות הציבור שבו האדם מתפלל זה מחייב אותו לכן קצת אמו לי על הגבאי מה שכן אפשר לעשות שמביא מישהו אחר מציבור מכנסת אחר הוא יכול לעשות יכולות שגבאי הוא רק גבאי שכנסת אחר גבא זה צ לפטר מיד כמעט כל בית כנסת צרפתיות הג אם שש עשה פה שבת אחת לכל תלמידי הצורב שבת לפי כל ההלכות יש יש יש שבת צובה דרך אגב שבת שנה הבאה אנחנו עושים שבת צובה באמת ללומדים בעזה רחם כן אז אנחנו נעשה מקבת שבת מוקדמת והכל נעשה את כל ה מרג תימני שנוכל לשבש עשרים הגדה של פסח כולם ביחד מקור 19 המלחת העבה תראה ריבוי מה שהוא כותב כאן אם רוב הקהל קיבלו עליהם שם בנג המנחה שזה הזמן המינימלי שש לקבל המיו נגרר אחריהם באל כוחו ובעיר שיש ב כמה בתי כנסיות אפילו עם רוב הציבו פים בכנסת אחד ם שבס ם פלג המנחה אין הציבור שמתפללים משאר בתי כנסיות נגררים אחרים מכל מקום אדם שדרכו להתפלל בבית כנסת מסוים הרי הוא נגרר אחר הציבור שדרכו להתפלל עמם לכן התפלל קצת על הגבאי ואסור לו לעשות אפילו דברים אסורים דבר סופרים בשבת אכן מותר לו להתפלל מנחת של חול הועיל ולא קיבל על עצמו שבת מה בעצמו זה קצת עם הרב עובדיה שאם הוא קיבל לא קיבל שבת בעצמו אל הציבור יכול להתפלל אחרי אזה מנחה אבל בעיקרון ברגע שיש קבלת שבת של הציבור שבו הוא מתפלל נגמ אנין נסכם את הדבר עד לפה רבי איסי המ צנו ככה יש דין תושבת שבת מדאורי דב לא יהיה פה ספק הטוב ביותר כמה שאדם מקדים לקבל שבת תבוא עליו הברוכה אפשר לקבל שבת רק מפלג המנחה והלך אז שייך להדליק גם נרות אי אפשר להדליק נרות שבת קודם הפלאג אי אפשר לקבל שבת קודם הפלג לא אסורים בשום מלאכה קודם הפלג הכל חל מפלג המלכה ולך אפשר להתפלל רבי וכולי וכולי איך מקבלים שבת עדיף להתפלל לקבל אותם בפה על ידי מזמור שני שבת או בואי קלה או הרי אני מקבל עלי תוסף שבס כל הדברים האלה בסדר גמור אפשריים לגבי תפילת מנחה לאחר קבלת שבת נחלקו לפי הספרדים אפשר לפי האשכנזים אי אפשר אלא אם כן עשה תנאי ויש על מה לסמוך ובאופן עקרוני אדם נגרר אחר הבית כנסת שעליו שאליו הוא מתפלל שאליו הוא משתייך שאם קיבלו שבת גם הוא מקבל עלם שבת עד כאן לגבי דינ טו שבת שבת כן באותו עניין רק ב מעניין עניין מעניין עניין בדיוק א בוא צ אנחנו מקבלים שבת מוקדם יש אנחנו מתפללים מנחה בארבע חוזרים קבלת שבת יש א מוקדם כ מתפללים שעה לפני כניסת שבת סאים מרבית מגיעים הביתה יש איזה עניין כזה בקידוש חבר זרק לי את זה אני לא אמרתי לשר שאם אתהה התעכב לא יודע מהסלטים קצת וזה הגעת כבר הביתה אחרי תפילה אחר רבית אחרי הכל ושקיעה עכשיו הקידוש אתה צריך להתעקב איתו אחרי צת הכוכבים ממשי עין קשר באופן קרוני גון שבט יכול כבר גמרנו כן אבל הוא אמר לי אם אתה הגעת מוקדם ווו אנחנו מגיעים לפני השקיעה לפני שקיע אתה אומר אם את תשקיע אם צריך להתעקב או לא בדיוק כי יש שיטה כזאת שאומרת שאם כבר נכנסת על השקיע אתה צריך לקרות את הצד הכוכבים מ אומר את זה אני לא יודע לא זוכר שיטה כז יש שיה כז שיטה אבל אנחנו לא פוסקים כ הלחה למעשה גע שקיבלת במקרה זה קשור לא זוכר יש שיטה כזאת שאומרת יש זה משנה ברורה נד לי כזה יש משני בור כזה אם אני זוכר טוב אבל הלכה למעשה אם כבת שבת מוקדמת אתה יכול לקדש ס הכל כולל הכל כן רצוי כמו שאמרתי קודם לאכול כזית לחם אחרי צת הכוכבית כתוב במשנה ברורה באותו מקום שאתה מדבר עליו שתבוא עלי הברכה אבל בעיקרון הכל רצוף גם אחרי השקיעה אדם שלמשל מפה שהולך לירושלים שם ש מקבלים מוקדם גם כן מחוייב למקום לדין המקום יש יש מושג שנקרא מקבל לי את החומר שבא שנמצא שמה בעיקרון אם הוא עושה תנאי או שלא עושה תנאי אצל גברים לאך עו תנאי אם הוא לא קיבל עליו שבת מפורש יכול להתאחר עם זה זה זה אני אומר זמן הדקת נרות זה המלצה המלצה טובה ראוי 20 דקות אצלנו 40 דקות בירושלים אבל אם יש לך איזה סיבה כלש להתעקב אתה יכול להתעקב ללכן אישה אם יש לה סיבה כל שי הא יכולה לעשות תנאי ולאחר את הכניסה שבת שלה גם אחרי הדלקת נרות בכמה דקות בסדר אז אישה עושה תניי כי בהדלקת נרות אפי אשכנז מקבלת ספרדים אפילו לא צריך בסדר אז תה כמו ספרדי לצורך הענין לכמה דקות אוקיי מה קורה עכשיו אם אני כבר קיבלתי שבת מוקדמת אני רוצה לעשות איזי עשיית מלאכה פתאום שכחתי לחבות את האור במקרר צריך להדליק את האור או לעשות כל פולה אחרת אז יש כאן דין מחודש שמביא הרש במקור 20 לפניכם מה שומן די ישראל שקיבל עליו שבת מוקדמת קודם שך שכה מותר לו לומר לישראל חברו לעשות לו מלאכה פלונית אויל והוא נעשה באתר לעושה אותה ולכן יש דין שנקרא אמירה איסור אמירה אין איסור אמירה למי שמותר לו לעשות את המלאכה מכיוון שבאותו זמן עוד ישראל אחר לא קיבל עלם שבת ומותר בעשיית מלחה מותר לי לבקש מהשכן שיבוא לכבות את הו מקרר כן שר דברים אחרים זה אנשים שמדליקות נרות אומרות לבעל אחרי זה נכון כן כן הבעל לא קיבל אין החינמי הבעל הוא גוי של שבס וכל אחד אחר הוא גוי של שב לצורך העניין במקור 21 פוסק המחבר הלכה למעשה את הרשב יש אומרים שמי שקיבל עליו שבת קודם משח שך מותר לומר לישראל חברו לעשות לו מנחה והמשנה ברורה כותב כמן ש לחברו מותר אין איסור אמירה שייך בזה כמו אמירה לנו אין בסעיף זה זה כ זה לא כמו אמירה לג לא אין אין אסור כ לא גזרו אמירה אמירה לישראל כזו המירה לנוחי בשבת משום שבות אצל ישראל אין גזירה כזאתי ולכן כשיש שות הרבה בין השלשות בות דאי קיבלו רוב אנשי העיר והמי נגר אחריהם אבל בעיקרון אין אין שום בעיה עם הדבר הזה ולכן גם פוסק השמיר שבכת במקום בן האישה מכבל שבת וכן היחיד מקבל די תפילה ד דיבור או שגמר לקבל את שבת הגיע מותר להם להשאל אחרי ש לעשות אברהם כל דבר אפילו שיש בעשייתו משום איסור דאורייתא והוא שהציב ותר כבות שבת יתר על כן ציבור המקדים לקמ שב מתפלל עם רבי מותר להם לישראל שיתפלל בכנסת אחר ש כ שבת זה תור רבור לא הגבאי בי כנסת אחר כב שבת לעשות עבורם כל דבר אפילו יש בעשייתו משום איסור מלאכה א טוב עכשיו כמה צריכים להוסיף באמת מה ששאלת קודם החיי אדם דן בדבר הזה א עבור תו להוסיף כמה דקות קודם מצד הדין היה מותר היה אפשר לעשות אפילו תוספת של דקה אחת גם יכל להיות טוב אלא מה קשה לצמצם אנחנו ציים להסתבך אז צריך שיהיה חש דקות קודם 10 דקות קודם וכן עלזו בדרך יש פוסקים שאומרים 20 דקות אבל אנחנו לא פוסקים ככה כמו שאמרתי קודם יש צורך לעשות מנחה אחרי זמן הדקת נרות גם הדבר הזה אפשרי לחלוטין הוא כותב כאן במפורש המנוח האבה שהנה בב אף על פי שמין הדין ה לפרוש מ 20 דקות לפני השקיעה כמו שביר כל מקום כל המוס לקבל הרי משובחת שח הפלג מלח נו תוך שעה ברבע וכולי הוא כותב כאן כמה צריכים להוסיף בסעיף הקודם שעור מטורה צריך שיפרוש מלאכה מעט חמ 10 דקות לפני השקיה רוא לפרוש מלאכה 20 דקות שבזה החוב את כל הפוסקים כן המנהג בקיצור זה זה הדין כמה שאתה יכול להוסיף יותר יותר טוב מזמן לדקת נרות זה מצוין זמן תפילת מנחה בערב שבת כבר דיברנו האם אפשר להתפלל מנחה או לא עכשיו עוד דבר אחד אחרון לגבי קבלת שבת מוקדמת אז הוא כותב הרב פיינשטיין מקור 33 לפניכם א האם אישה נגררת אחר בעלה יש הרבה פעמים בתים זה אחת הסבוכות שיש בכונת שבת מוקדמת הבעל יוצא אחרי הפלאג כמובן להתפלל רגע קודם כל לפני כן מן הראוי שיתפללו מנחה מי שמקבל שבת מוקדמת ממינים מנחה לפני הפלאג ולכו נרני וכולי אחרי הפלאג שלא יהיה כאילו תרת סטרי ובכל אופן כותב המשנה ברורה שאם יש ציבור שלם שלא יכולים להתפלל בנח לפני הפלג זה מטריח אותם רוצים לעשות הכל אחרי הפלאג אפילו עוד קודם השקיה אפשרי ציבור יש לו פריבילגיה מיוחדת אדם פרטי לא יכול לעשות הרד אתזה סטרי מנחל לפני הפלאג מה יריב אחרי הפלאג ציבור יש להם מקום להקל בדיוק אמרתי את זה באחד השיעורים בא אלי אחד זורח מ מ מ מאוזן לאזן אומר אני הייתי בדיוק בחוץ לארץ הגענו ברגע האחרון למלון ורצינו לקבל שבת מוקדמת כי בחוץ לארץ כידוע עכשיו זה 11 ו30 נדמה לי דקת נרות אומר השתמשנו בפטנט שאמרת לנו אין לי את הזכויות על הפטנט הזה זה מש ברורה התפננו גם מנחה גם הזה לא חיכינו לא השתנו שם אמרו לו א אמר להם מסודר רגע בסדר אז א זה בסדר אז אז עכשיו הר פיישן כותב שלגבי אישה שבעלה הולך מוקדם עכשיו היא וות בכונס מה זאת אומרת עד שהוא יבוא צ לעשות כמה דברים האם היא מקבל עלי שבת כשבעלה מקבל נגררת אחריו או לא נגררת אחריו אז בואו נראה בהגות מ שכותב לכאורה פשוט שנה נגרת אחריו כמו כן איה לא יכולה לכ פת שבת מקבלתו עלי לא רק בס אלא בפירוש שהוא מקבל שבת גם לאסור את אשתו אין לא כלום אך אולי יש מקום לאוסרה במלאכה לצורך הבל גון לבשל עבורו מהדין וינפש בן מתך אוזה קצת מסוכן להגיד את זה אבל כאילו כבר גם הזה כולם צריכים לשבות בקיצור לא צריך פה לפרט כי זה מוקלט א א א א א ב-34 כותב השבט הלבי בניגוד לרב פיישן שחושב שהאישה לא נגררת אחר בעלה להלכה יראנו דעתי שאישה נגררת אחר קבלת שבת של הבעל בורכו או מזמור שיר לשבת לכן אישה עושה איזשהו טבוח של זמן בערך 20 דקות מגיעים עד מצב שאומרים בואי קלה או בוחו עד אז היא יכולה לעשות מלאכה לאחר מכן תדליק כבר נרות תשב ב בשקט לקרוא את כל אנוני שבת מקבלים פלאג שהבעל מקבל פלאג ם הילדים איך האישה נוהגת בבית אז זה בדיוק העניין זה הפלאגים פלטינות בדיו פה עכשיו מדברים עכשו הוא קיבל מהפלג מהפלג היא מחכה 20 דקות פלוס מינוס הולך בבית כנסת ואחר מכן הא כבר תדליק נרות ותקרא לונ שבת עדיף מצב הרוח מהור אחרת הוא כבר אוכל אחשוב בשבת כן כן כן ש אתה אומר יפה אז הוא כותב כאן כל הבית צריך פג אין ב רק הבעל וה לפי הרב שמת הלוי לפי הרב פיישן זה לא ככה לפי הרב אומר אני מסופק אם זה כך או כך אין פה דברים פיי מה מה אתה הרב פיינשטיין אני אתן לך גם את הרב עובדיה כדי שהיה לך יותר קל בחיים במקור 35 35 רגע רגע אנחנו נגיע לאט לאט ו למיסים כ ראוי לבע הנפש לחשוש למחמירים מכל מקום נהוג לעלמה להקל בכל זה ולכן כל זמן שלא התפללו הציבור קבלת שבת בית כנסת ש ש מתפלל אבא בית רשעים מה הבית לעשות מנחה ואף מהבית לעצמו קיבל השבת אפילו בתפילה אישה הנוהגת להקל גם לאחר שכבר קיבלו שבת מפ לבת כל זמן שרוב אנשי העיר לא קיבלו יש להם על מי לסמוך בקיצור נשים יכולות להמשיך מה שיוצא פה כ הדבר אבסורדי לפי שיטת הפסקי תשובות וכן לפי הרב פיינשטיין שהבעל חוזר מבית הכנסת והאישה עוד לא הדליקה נרות אתה מבין היא באכל והוא כבר ששב בזיק עם ה שפודי וכל העסק נראה קצת אז הוא אומר לה עכשיו תדליק את המזגן תדליק ב סוף סוף הוא אומר היא עושה עדד גם הרב עובדיה יוסף כותב שהאישה לא נגררת אחר בעלה יש פה שוויון רבותיי אנחנו לא ככה א זה קיפוח נשים הדחת נשים וכן הבעל שקיבל ע שבת יום אין האישה נקראת החב ומותרת בעשיית מנחה ובדקת נרות שבת אבל כנגד כל הפוסקים האלה נשת רב אליהו רב אליהו כותב מפורש שאישה כן נגררת הם הולכת תפל שבת מוקדמת אשתו מתעקמת להדליק נרות שבת מופיע בלוך הנה רשאית להדליק את הנרות אלא צריכה להדליק לפני שיקבלו שבת במניין ש בעלה מתפלל נקודה בקיצור היא כן נגררת אחר בעלה כל אחד יעשה כפי מנהגו הוא אם כן אבל זה זה יוצא בלאגן חגיגה לבלאגן הבעל מקבל את השבת שעה לפני בגלל יש ש בתי כנסת מתפללים בגלל הילדים שעה לפני הוא הולך והוא חוזר הביתה נכנס את השבת בזמן שכתוב בדיוק בזמן ומדליק נראות אז פה יש שבת כן ופה יש שבת לא זה זה מה שאמרנו לכאורה נוצר פה איזה שוטרת אזה סנטר אז האישה אני חושב שיש לה אם האישה טיפה יש לה רגישות אז כמה דקות לפני שהבעל חוזר דליק רות שבת כן מה לא צריכה בצורה הפגנתית הגעת עכשיו פה בשקט ניבש אותך או בתרנות אוקי רק נשה את המבחן בבירות שתוכלו לראות שאתם שולטים בעסק בנצ השאלה ראשונה מופנת אליך האם המצוה כל הקודש מדיית דרבנן מחלוקת הכי טוב תמיד לומר מחלוקת רוב התשובות נכונות שאת אומר מחלוקת סיבור שקיבל שבת והיה היחיד איתם שלא התפלל מנחה וענה בורך הוא האם רשאי גם להתפלל מנחה אם בכו אמרנו לפי רשתות אי אפשר למה כבר כב בוך כבר נגמר העניין נתפלל לרביעית פעמיים יפה כמה שיעור תוספת מן התורה אין שיעור משו משהו כן שיפרוש מבעוד יום כמה שיוכל האם מותר לעשות מלאכה דרבני מזמן ב ששות לצורך מצווה לא דרבון יש פה טעות אי אפשר לעשות כאן כתוב בתשובות שכן אז כבר ביקשנו מטופה על הבחורצ'יק התשובה היא שאין לעשות שום מלאכה אסור נקודה שלוש מ בין השמשות רבי י לא עושים שום מלאכה לא דאוריתא ולא ד רבונו האם חיי לקבל את הצופ או שהי באה לו ממילא מה יש יש מושג שנקרא אותו הבל חייב לקבל בפה ואם לא לא קיים את המצווה יב במפורש דין תוספת שבת שכוך צת חתם ושבת שלום