הרב אלגאזי - צורבא מרבנן דיני תפילת ויכולו וקידוש לפני תפילה

אנחנו אני חושב שנעשה היום א אולי חוברת וחצי ששבוע הבא נתעסק אולי קצת בימי בין המצרים כי זה ערב תשע באב יוצא לאחר מכן אנחנו יוצאים בן הזמנים קצר ובאלו נחדש את הכוחות בעזרת השם אז אנחנו נמצאים בהלכות תפילת תפילות שבת לפני שנתחיל בהלכות תפילת שבת כן זה לא כל כך הרבה דברים נוח ומיס מצאנו משהו אז לפני שנתחיל לכוד שבת ממש רק ור קטן השתמשו איתו בטח בכל מיני אופנים בטח אם יש לכם שבת שר הברכות שבת שר הברכות יש תפילות מסודרות כמו חתונה תפילת רבת אתה קידשת אתה קידשת אחי שתה קידשת שיס ישמח מוש מתנת חלקו שמח מנחה אתה אחד שמכ אחד חדר ייחודה לכם אפשר להחי בזה וכולי וכולי אב טוב אנחנו מתחילים במנחה בערב שבת מנחה בערב שבת דיברנו בשבת בשבוע שעבר שיש עניין להקדים ביום שישי מנחה שבת עדיף להקדים למנחה גדולה בסדר מי שמתפלל סמוך לשקיעה יש עליו חובה לצערי הרב אני כבר שמעתי בשבוע בכמה מכזה צורבה שאנשים מתפלים כל מיני קהילות שנחשבים שמאחרים את המנחה 10 דקות אחרי הדלקת הנועל בהכרח הם נכנסים אלא אם כן זה תפילות ממש מהירות במקומות מסויימים שתוך חמש שע דקות ה גומרים גם תמין לך יש דברים כאלה בעולם אבל אם זה מקומות א נורמליים חוץ מהגזרה פה באזור אז מתפללים קצבות יותר בנחת אז אז נכנסים עם המנחה לתוך השקיה נכנסים ם המנחה לתוך השקיה מתחילים להסתבך לחלק מהפוסקים כבר אי אפשר יותר לקבל לקבל שבת כי אז טרט סנטרה ואז פספסנו את דין מצוות עשה דאורייתא של קבלת שבת יש פוסקים שאומרים שכל אחד יכול לקבל בליבו או תוך כדי התפילה או לפחות בחזרת השס כי ציבו ודאי שלא יקבלו בזה בעיה הר עובדיה אומר שאין סתירה הבדיה אומר שאין סתירה זאת אומרת אפשר לקבל שבת לפניכם ולהתפלל מנחה אחרי כן כבר ראינו את הדבר הזה גם אבל לפי רוב הפוסקים ראוי להתפלל מנחה מוקדם כמה דקות לפני השקיעה כל הציבור ס אכס יקבל על עצמו קבלת שבת ובזה יצא דח מצד סור אומר לעשות תנאי מי מי הרב אוריאל כן ם פעם בישיבה היו מערכים במנחה והיה מגיע כבר שנייה אזמר לעשות תנאי שמקבלים לעניין איסורי שבת ו החיבוק של הרב עובדיה שכל כל הכל מה שמקבלים שבת זה רק לגבי איסורי מלאכה אבל לא לגבי ש דברים אחרים ממלא אפשר לקבל שבת אבל זה כבר קצת קרח צן עדיף לקמור את המנחה לפני השקיעה לקבל כמו בן אדם אני כבר ברוך השם הצלחתי כמה מקומות להגיד להם שכל הציבור אמרו פה הרב שטרן בת אחת אחרי מנחה תקבלו שבת ויצאו ידי חובה אוקיי גם הרב אליה אומר אפש אחרי מנחה לקבל בחי אחר מך להגיד ל שקב כן זה וודא אין פה דין כן בם זה הפה שקיעה ציבור ביחיד לפני יכול להיות ציבור יכול להיות יחיד העיקר שיהיה לפני השקיעה נגיד כמו בישיבה קושת אבל לא שר מה זה קשור כבת שפ את הרכב צריך שגם הוא שקיע לפני השקיעה אם גמ הוא כבת שבתה יכולה להיות שעתיים אין בעיה מוקדים ושמחים זה מצין צריך שיהיה מנחה לפני השקיעה את אתה מבן מה זה נקרא לקבל שבת להגיד ידית נפש שקבל שבת לא לא לא לא כי בוי כלה זה כן לקבל ש בדאי זה אבל אם אתמר בוי כלה לא אומר רק בוי כלה אה כן זה מצויין אומר בוא שבת מקטן נגמר העניין או הרי מקבל תוספת שבת או מי ש מזמור שום שבת גם אבל עדיף הרי קב תופ שבת או בי קלה נקודה אבל החשוב לפני השקיעה תראו השש שבוע שעבר למדנו אותו כל כך הקפיד בעניין שאמר שיש ציבור שמתאר עם המנחה לתוך השקיעה עדיף שיתפלל ביחיד מנחה מאשר בציבור שנכנס לשקיעה עד כדי כך אוקיי עכשיו אנחנו נתעסק בקבלת שבת אנחנו נצאים בעמוד 81 בעמוד 81 למעשה כל קבלת שבת יש לנו היום מקורה בדברי הארי וגורו בצפת כ יש שמה סיפור ידוע שהארי זל היה יוצא עם תלמידיו להרי צפת כדי לקבל את השבת יום אחד הוא אמר להם תשמעו הקבלת שבה שלנו זה כל כך עושה נחת בשמיים שעכשיו אנחנו נצא לירושליים לקבל משיח אמר אחד ממנו אני וכ גל להודיע לאשתי אומר נגמר העניין כירת את העסק נחזור חזרה לצפת בגללל קיבלנו את הגאולה בכל אופן בגמרא בגמרא בשבת אין שום דבר מנוסח קבלת שבת שלנו היום יש רק דבר אחד כלה דבר אחד במקור שמנה רבי חינ מתעטף כפני דמה לשבטה זה המקור לתימנים דרך אגב שמתת בתפילת שבת גם בליל שבת אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינא להביא שממל שבת כן הוא היה לובש דברים שהם ככה טובים בשבת אמר בואי קלה בואי קלה זה כל קבלת שבת בואי כלה ב אנחנו הוספנו יותר מה המקור ל שבע מזמורים שאנחנו אומרים יש שבע מזמורים ספרדים אומרים שבע שכנ שש מלחו נרננה וכולי של של קרליבך קרליבך שרים מקורם במקורם זה לא רחים כר ליבך כן אקר ליבך מקורם בזה שאנחנו עושים כל יום מזמור כנגד אחד מששת ימי המעשה אוקיי לאחר מכן יש פה גם את העניין של מזמור ששבת ושם מלאך גובש היינו בזמנכם הפנוי בלבוש מסביר למה אנחנו עושים את זה אין בזה נקמ הלכתית בעניין הזה פסקי תשובות כותב שבאמת כל העניין של קבלת שבת מופיע על פי הרי ג אמרתי לכם רבי שלמה אל קבץ שקבור בצפת בצפת יש בית האלמין הישן חדש בית המין הישן קבורים כמעט באותו מדחם האריזל שיום פטירתו יחול בשבוע הבא א אם ה ה דת הנוסע הת שם אל תתבלבל תסע בג תג בד' א א א איפה איפה היינו היינו בכן אריז הבית יוסף רבי שלמה אל קבץ כולם קבורים באותו מתחם של גדולי גדולי עולם גדולי עולם ממש אוקיי זה העניין לקבלת שבת הוא מביא פה באישי ישראל שכל עניין של קבלת שבת מורה על ימות המשיח בכלל כל שבת מורה על עניין המשיח כי שבת זה יום שכולו טוב מחבר את כל העולמות כולם וכולי וכולי עד כאן רעיונות יפים לעניין כבדת שובעת במקור בעמוד 83 מתחיל את ההלכה כבר יותר אז התור מביא שאנחנו משנים את נוסח השכיבנו בין יום חול רגיל לבין שבת הסיבה היא ש בשבת אנחנו נמצאים תחת שמירה יותר גדולה תחת קונטרול יותר רציני כן אנחנו צריכים בשבת הקדוש ברוך הוא שומר אותנו לכן אנחנו אומרים שלא שומר עמו ישראל העד אלא פורס סוכת שלום עלינו כך גם כותב המחבר במקור 15 המשנה ברורה כותב שמי שמתבלבל זה כבר הלוח למיסה הפורש סוכת שלם אני נמצא ב-15 למטה אם שכח ואמר שומר עמו ישראל במקום הפורס סוכת שלום עלינו אם זכ מיד אחר פורס בסדר ואם שעה תוך כדי דיבור שעה תוך כדי דיבור זה שלוש שניות שמר שלום עליך רבי אומורי מעץ ששים תפת לד אין צריך לאומרו ולא יחזור עוד פעם בכלל כל תפילות השבת בעיקרון הם הם גזור בדבק של תפילות חול עשו בהם שינוים לכאן ולכאן לכאן ולכאן זה נורא מעניין עשי שינויים לכאן קיצרו את את התפילות של שבת במקום תפילת החול תפילת החול ישנו 18 בשבת ישנו תמיד שבע אבל מעיקר הדין היו צריכים להתפלל מה 18 לא רצו להרחיב אבל פסוקי דזמרה למשל הרחיבו יותר מאשר ביום חול למה כי בשבת יש יותר זמן אנשים יותר נוחים טוב עכשיו נעבור לעניין של ויכולו אנחנו אומרים ויכולו בשבת שלוש פעמים בתפילה 18 מיד אחרי התפילה עוד פעם ויכולו פעם שלישית בקדש שלוש פעמים ויכולו ויכולו במקורה זה למעשה העדות שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם עדות למעשה בראשית תראו בקשה מקור ש אמר ש בן לבי אפילו יחיד מתפלל ם שב צריך לומר ויכולו מהר רב מנונה כל המתפלל ב ש אומר ויכולו מעלא עליו כתוב כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במה יס בראשית שנאמר ויכולו אל תקרא ויכולו אלא ויכלו זא אומרת הקדוש ברוך הוא סיים את מלאכתו ביום השבת פעמיים כתוב בשס העניין של שותף הקדוש ברוך הוא מעשה בראשית מי ששופט דן דין אמת לאמיתו גמרה בסנהדרין ששותף עם הקדוש ברוך הוא מעשה בשית אחרת העולם הוא פך להיות סדום ואמורה מה קרה בסדום והמורה העולם נחרב וגם מי שאומר ביכול לכן כל העניין הזה של של מי שמחלל שבת הוא נחשב כאילו עובד עבודה זרה לא כתוב עד רגע לא אתה צודק 100 אח האמצאה של העדות תכף נדום בה הערה שלך מצוינת תכף ניגע עוד שנייה אחת ניגע ענין של העדות אבל לפני כן אמרנו לכן כל מי שמחלל שבת כאלו בת עבודה זרה פסול דות וכולי כי הוא למעשה מכחיש את כל מעשה הבריאה של הקדוש ברוך הוא אומר העולם חלילה מפץ מפץ זה לא יודע איפה יש בפוליטיקה בבריאה יש שליטה מלאה השגחה השגחה מלאה אומר הראש מקור 17 ו תראו מה שפה כבודו העיר תכף כי הוא מרה נכונה תייחס לארה שלו כולם יודעים שיכולו שאחרי התפילה זה הדוס לכן המחבר כותב צריך להגיד את זה בכל רם ובעמידה כמו כמו עדים עדים צריכים שיעמדו שנאמר בעמדו שני האנשים וצריך להגיד את זה גם בכל רם וכולי אבל במקור של הראשונים זה לא מופיע כעדות זה מופיע ך בגלל סיבה אחרת לגמרי בואו נראה את הסיבה מקור 17 לפניכם מה שאומר אח התפילה אף על פי שכבר אמרה בתוך התפילה היינו משום קשח להיות יום טוב בשבש אומרים אותה בחרתנו ולא אומרים בתוך התפילה ויכולו וצריך לומר אחר התפילה לכך נגו לומר כן בכל שבות השנה כל התקנה שיכולו לאחר ה-18 זה בגלל שאי פעם ב קופץ יום טוב בשבס לא אומרים ויכולו אומרים את זה אחרי כן זה כל הסיבה זה ראשונים רבותיי זה ראש השולחן ערוך כותב מפורש חו ים לומר יחולו משום יום טוב שחל יום שבת כך הוא עושה מ דברי הראש ש בתפילה וגם להוציא למי שלא יודע ואומרים אותו בכל רם ו מאומד יפה בא הטס ואמר רגע למה המחבר אמר כל רם ו מאומד אדוס תראו בבקשה מה שכותב כ טס ב1 לפי זה בשל זה אנחנו מעידים הקדוש ברוך הוא משהי דין העדים בעמידה וסיים אתו ואומרים אותו ב ביכין על כן נראה לי שת חולק עעל הטור דיחיד מתפלל אין חוזר לומר בחולו מה דן דות ליחיד על פי שני מדים כם דבר זה לא איסורים זה לאיסור איזה אחד נאמן בייסורין פה זה לא איסורים פה זה דוס ועדה שלמה בן הקדו ברוך הוא דנו עשרה ואם רצה לאמרה לא התכוון השם עדות אלא כקורא בתורה כן נראה להו דעתי במשנה ורה כותב שלא צריך באמת רה אלא מספיק כמה שיהיו שניים שניים על פי שניים דים יקו בר מה הפשט עדות הקדוש ברוך הוא יודע שהוא ברא את העולם אנחנו צריכים להעיד לו מה הכוונה את את העולם את הציבור הקדוש ברוך הוא מ שהו יודע אל תתר זה אתה צריך אתה צריך להגיד את הקדוש ברוך הוא לקפרזה בשבילנו חיזוק חיזוק האמונה כל שומעת האמונה מתחדשת ומתחזקת האור החיים הקדוש כותב זה היה צריך מישהו שלישי להעיד בפניו מה כן כן להעיד בפני כאילו כל העולם אורחים הקדוש כותב שלעולם אנחנו בכל דבר תצטרכו שבס כי שבת היא כל פעם מחזקת את הברית כ ותב זה חיזוק האמונה הפרטית שלנו במעשה בראשית לכן אומר אור החיים הקדוש שאנחנו לעולם ברית מילה חייב לעבור שבס כי אם לא יהיה שבס לא יהיה חיזק לבן ככ הוא כותב אם לא יהיה שבס אז לא יהיה לו חיזוק כי השבס נותנת חיזוק לבריאה שומע פנוים לכן חייב לאמ שמי טוב אז לכאורה גדר של עדות ולכן כותב המשנה ברורה מקור 21 ויחיד המתפלל שומרים דינו חוזר לומר ויכולו דין עדות ליחיד וש אומרים יחיד יכול לומר אבל אין צריך בעמידה וטוב שגם היחיד יוכל לומר אבל לא התכוון שם עדות אלא כקורא בתורה על כדי כך ממשנה ברורה כותב כקורא בתורה לא מתכוון לשם עדות טוב כנגד ה כל שיטות האשכנזים האלה שטוענים שגדר של עדות כמו שלכאורה הביא פה התז במשנה ברורה וכולי האור לציון חולק על הנקודה הזאתי וגם חזוניש תראו בבקשה ב-23 אור ציון שבו שעבר הה הי שלו הרב בן ציון אב שאול היה גאון גדול אומר וכן נראה שהרי עיקר התק משום יום ות משמ שבלא טעם זה לא היה צריך לקוף לו כדי לאמר בי יחיד מוחר שף מצד עדות אין זה מעכב לומר דווקא ביחיד שהרי אתה משום יום טוב שלך הור נציון שואל שאלה מ איך איך פספסנו פה משהו לא יודע משהו פה לא ברור כל העניין שלו יחולו בגלל ום טוב שכל להיות מתי איך הגיעו לעדות ריבונו עולמ זה ממש זה אומר הכל פשוט ולכן יחיד יכול להגיד אותה ואין שום בעיה כאן גם כותב החזון איש החזון איש אפילו שהוא היה מאשכנזים כותב ב-24 יש אומרים שנהגו לומר אותה בכל רם המעומד נרא דלאי סר צריך תעם שכתבו התוספות ראש נהגו לומר אח מש שבת אלא אומרים אותו כל הציבור יחד בכל רם וזה כאילו מכריזים ומעידים בפני כל בעי עולם כש את הארץ וכו בן יחד קרה ופרסום מ מינד מה שאומרים כולם ביחד ונראה דנתם הזה אין היחיד קופלו ביכול יחיד לקר כל רם ר אומר בנח חו אפשר כ ולטעם זה התוספת וכולי ככה לכאורה משמע אומר החזן שלכאורה זה בא לפרסום ולחיזוק האמונה שהקדוש ברוך הוא ברא את כל העולם כולו אבל הוא כותב בסוף והנה יחיד המתפלל אתם רואים חמש שות או שסיים פדו אומר ביכול הו משום תם התוספות והראש אי אפשר לזוז משיטות הראשונים הפשוטות ואפשר בלא צריך ךל כל רם ולא מעובד לא מצינו את זה בפוסקים אין לנו לחדש דברים חדשים וכן ביו חול הוא שומר על להוציא בני ביתו ונראה דין להדר אחרי שניים יש כאלה שאומרים תפילת כעס פעם כעס פעם על מישהו שם תן לו אה הוא כס אפילו מתין לו ואומר לו הקדוש ברוך הוא צריך את העידוד שלך כןד אגיד הקדוש ברוך הואה צריך או לא צריך זה לא כתוב זה סחו לי שאני אומר זה לכאורה אומר הח לחדש דברים שלא כתובים הראש לא כתב את זה יש אנשים שגומרים 18 כי הם הכו את תפילתם ב יותר עוקה מחכים למישהו חולו חו חו חולו חוו חוללו חוללו יאללה תגמור ותגיד ויחיד ונגמר העניין לא צריך לפוס עוד כמה אנשים שת למה אם את לפחות בזה אתה יכול לסמור החזון אישה חזון איש מכ משהו צמו עלי אז מאיפה זה בא המנהג הזה הז התז הז ששמע בדברי הטור בעמידה בכל רם אומר רגע רגע מצלצל לי ארכות אדוס עמידה כל רעם למה צריך לעמוד אבא ובן לא יכולים להגיד וים לדות לא לא לא הלכתם הלכתם רחוק גם אישה אומרת בחולו אין בזה גדר של פסול עדות זה רק ככ עבר אצלנו במשפחה כן טוב הפקתם ככה זה יהודי נותנים להם את האצבע רוצים לכול היד כבר אמרו איזה עדוד כבר אבא ובן וכבר אין דין בשבת תהיו בנינים גם בלילה אין דין אן דין בשבס זה רק מטפורה קצת זה לא באמת כן מה אולי שצרך ם שלוש הנים אולי לפני כן שישבו כ קמדו ועמדו שני הדיינים ל לפני הזה כזה שבי שישן נו רביס תרגו הפשט הוא רק באין כאין מטפורה כזאתי ואין שום בעיה שאבא בבן עשו אתזה ונראה חזון איש דין להדר אחרי שניים לא מצינו בפוסקים מידור של שניים יש לחוז זה כ מעמיד אדים על מיס בריס טוב הפסקי תשובות גם כותב ככה הס כותב אין החינמי באמת זה לא עדות ואין בזה נין ש אבל הפסקי תשובות קב הקודש הוא אחרון חסיד אומר כיוון דנפק מפו המשנה ברורה יצא כבר מהפה שלהם אי אפשר לא חלל דברו אז נו נוהגים כל מקום כשאין לו צירוף עוד אחר נוהגים שיחיד אומר את זה בקול בעמידה דבר ד א קורה בתורה א נתי עד הום להגיד אתזה ע מישהו צריך סג שהר לא תמשיך להגיד עם מישהו אם יש לך מישהו לילך תגיד למה לאכ התרגלת תגיד עם הבן שלך גם אין שום בעיה יצא לו ביחיד מה יצא לו ביחיד לא קרה שום דבר אם חד פעמי יצא לך ביחיד קורל אם אם הוא מכאן ל בשבס אם מכאן לך החלטת שאתה לא רוצה יותר זה תשמע כבר המשנה ברורה אומרת זה אל תקל בזה על מה המשנה ברורה כבר אמר אל תדלג זה כבר הקפדת ומשנה ברורה אומרת זה ויש על זה תז יש לך מי לסמוך להחמיר גם זה צריך א אה אתה מכיר את את הבור וד שפעם הלכו לרב יושי הרב יושי זה ה רוצה צ השבוע הום לא אתמול היום היום הום הנה ר שאנחנו מזכירים אותו אני דרך אגב אני הייתי אצל הרב אליו שים עם הצובה תרגע כשנכנסתי אז אמרו לי שתי דקות דקות דקות ש דקות אצ אצל הב יושיב זה כמו 20 שעות עצל מישהו אחר ואז תר אבל יושיב אומר לי אתה לא זז מסתכל על כל החוברות של הצובה מסתכל אומר לי את הכל תשר לי פה אני רוצה את זה ואז הוא מתעניין מה זה הצובה וזה בסוף הוא אמר לי תשמע אני חייב להגיד לך משהו ב פה כל מיני אנשים אחד בונה עוד ישיבה כזאת כולל כזה בית ספר כזה אומר סוף סוף מישהו נותן ל בליבת עם תורה אשריך יצאתי מהמשפט הזה קיבלתי חיס בגדול א מי דואג לב לבטים אומ זה שילמדו הלכה כמו שצריך טוב הקיצור צרב אליוש אספ לם הרב אלי ושי אני אספר לכם שני סיפורים על אחד אחד אחד הגיע א הרב יושי ביקש ממנו הסכום את מסכמות בדרך כלל על ספר שהוא תירץ את כל המקומות ש כי ויגר נשאר בצריך איום כגר נשאר בצריך איום כמה מקומות לא לא מחד הוא תרץ את הכל אומר לו הרב יושב תשמע כל אומר לו כן אבל הרב שניים לא הצלחתי לתרץ אומר זה השניים היחידים שהבנת באמת ועוד סיפור אחד ע על הרב אושיב שהרב זילברשטיין פה שליטה של אר חון חים ארוקים הוא החתן שלו הוא תמיד משתמש בשיעורים שלו מור חמי מור גיזי מור חמי היהש בורקים הרב הרב חין קנייבסקי ומור גיסו הפוך א מגיסו הבסקי מ כל הכיוונים זה והרב יושי אז הוא אומר שפעם אחת הגיע הרב זיבר שטין רב יושי ושאל אותו משהו בניני הקהילה אז הרב יושי אמר לו בזה אתה יכול להקל או ק תודה רבה אחרי שבועיים הוא אומר לו נו אמרת להם תקו לה אומר לא אומר למה זה כולה שהציבור לא יכול לעמוד בה אתה מבין אז גם אתה אתה לא יכול כבר גמרנו מה מקלקל אותך עכשיו התחלת בשניים תמשיך תמשיך בשניים אל תעשה בש נדרים רק אם אתה נתקע חד פעמי תגיד גם ביחיד לא יה לך קרח צן תעשה קידוש בשמח בסדר אז המאור שבת כותב כותב כותב הרב עובדיה במקור 26 כי שבת כיום שמיר יכול הי חלק מהתפילה עכש עדיין לא עקק רגליו ומר פעם אחת ביחיד עם הציבור והנה כף החיים כותב מפורש כתב את את ירות ז גם נשים אומרו אותו לשם אדוס אף פי שנשים לכאורה מה פסולות דו עמדו הנשים ולא נשים אבל בכל אופן גם נשים יכולות מה לעשות להגיד אין בזה שום שום בעיה כי זה לא ממש עדות מטפורה של עדו אוקיי עכשיו לאחר מכן יש לנו תפילת מן שב תפילת מן שב היא תפילה דרך אגב שכתוב במשנה ברורה שצריך להקפיד מאוד להיות בשקט בתפילת מן שבע יש בשערי תשובה יש פה חלק ג משנה בורה חלק ג אולי כ איפה אתה נמצא בדיוק אני אקרא לכם משהו מזעזע כ תזזו קצת בגמרא מה שצריך לומר תפילת מן שבע תראו ב28 אמר רב יום טוב שנו בשבת אה תודה רבה שלי הציבור ה יורד לפני התב ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שמ שבת שליח ציבור יורד ביום טוב זה בכל אופן הרשי כותב ששליח ציבור היורד מתפלל בקת מן שבע קונה שמיים וארץ דברות וכולי וכולי עכשיו למה תיקנו אותם מ ש כי היו אנשים שמאחרים להגיע לבית הכנסת ו בתי כנסיות היו בשדות היו שם כל מיני מזיקים גם פיזיים וגם ארטיים כאלה עם כל מיני שדים מזיקים מה שאנחנו לא מצו היום בימנו כל כך יש בבני אדם אבל לא לא בשדים מה בערב שבת גם בערב שבת הם לא שובתים אין להם דין שמירת שבת אז בקיצור כדי לאחר את התפילה כדי שכולם יצאו ביחד לא ישארו כמה בשדה מאחורה עם המזיקין עשו תפילת מן שבע א מה מה מה מה הדבר בזה שמגן צה להגיד פעמיים הקהל ואחר כך כתוב במשנה ברורה משנה ברורה נהגו שהציבור חוזר על המגן אבות ככה ככה הוא אומר זה גם במי מדליקים שהציבור יגיע כן כן היו מאחרים את התפילה בכל מיני צורות כאלה ואחרים כדי שהציבור באמת יספיק יספיק להגיע אז יש פה כתוב ב בשולחן ערוך רק שנייה אחת כתוב שצריך להיזהר לא לדבר הנה דין התפילה בערב שבת אז כותב מקדימים להתפלל וכולי אינו חותם זה ואז הוא כותב כאן השערי תשובה מביא פשו ר לספר לכם אזה סיפור מזעזע מנח לאכול בכת השכיבנו אינו חוזר כין שכן פור סוקת שמנו אומר ויכול בתפילת רבית כן אם תב התחיל אז גומר וכולי אז אומר פה אחרי זה הנה כותב הנה מצאתי את זה כותב המחבר סח אין לדבר בשעה שאומרים ויחולו ולא בשעה שאומר שץ ברכת מן שבע עניין מיוחד לא לדבר כנראה כבר נגמר 18 אנשים חושבים שכבר אפשר לדבר כותב הבאר טב פה סיפור מצאתי בספר חסידים מה יס ב חסיד אחד שראה חסיד לאחר מותו ופניו מוריקות אמר לו למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהיית מדבר ויכולו בשעה שהציב היו אומרים אותו ובברכת מגן אבות הוא בקדיש קדיש לדבר הביס זה אחד הדברים החמורים ביותר שיש אנשים בקדיש מתחילים לפטפט נורא והיום המשנה ברורה מביא בהלכות קדיש שמי שמדבר השם רכ שם כל מיני סיפורים זהז גם לא רוצה ש לא תשנו הלילה להוליד את התפילין מותר בקדש זה כן אחרי אחרי יש מרבה עד יש מרבה צוי להיות מרוכז יותר והוא אומר ולא הייתי נזהר לטול ציפורניים בערב שבת כתב משם פעם אחת שכח הבי קול מונוס למר ויכולו ונזכר בתוך הסעודה ולקח בידו ואמר יחולו עד לעשות בקיצור מי שלא רוצה שפניו יהיו מוריקות אחרי 120 שיהיה בשקל אחרי התפילה אה אה א אה עכשיו נחזור נחזור חזרה שהחזן יחזור עעל המגן הבו כולם שרים את זהן כן והוא חוזר עוד פעם זה זה המנהג מה המנהג המקובל של הדבר הזה עשיו למה היו עושים את זה כמו שמרת לכם היו מחרים את התפילה כדי שהציבור היו אומרים אן אומרים את ה יש ריבש ריבש כותב קודם כל יחיד לא אומר כמובן בן שבע ריבש כותב מקו 32 אורים אותו בבית חתנים בית העב לפי שמתחילה לא קנה אלה בבית הכנסת שהכל היו באים שם תה בשדה מקום כן הם מקדשים ם מדינים שם בקיצור אם זה בית חתנים בית האבל לא אומרים את תפילת מאן שבע כח גם פוסק המחבר גם לא בחדר מדרגות מפורש עכשיו לגבי חדר מדרגות נחלקו הפוסקים במקור 20 35 כותב אגרות משה הרב פיינשטיין שלגבי חדר מדרגות אוכל מיני מניינים פיראטים בליל שבת אז הוא כותב שאם אין ספר תורה במקום אבל יש מקום קבוע לתפילת מירי בשבת ה מקום קבוע ב אח צריך לומר ברכת מאן שבע הספר תורה לא מעקל חדם מדרגות זה כנראה לא מקום קבוע כאן לתפילה בכל מקומות מה ירושלים אומרים רגע תכף ב ירושלים ירושלים אומרים בכל המקומות כ כל מקומות שירושלים נחשבים כמקום כאילו לפני השם כ קדושתה גדולה הרב עובדיה כותב מקור 37 כך אין שליח ציבור ר של נפילת אפים נכון מצוין שקו יש לך זיכרון טוב מאוד גם נפלת אפים אומרים בכל ירושלים כי הכלל נקרא לפני השם אבל לפני השם זה לא זה לא זה לא העניין פה בברכת מן שב הסיפור של לפני השם מניין קבוע אתה אומר מניין קבוע ש לא מניין קבוע השאלה האם זה האם צריך פה להמתין לאנשים או לא הרי זה הסיפור למה אומרים את מן שב בגלל שזה הה בבית הכנסת בית הכנסת אבל אם אנחנו מתפללים בחדר המדרגות וכולם קרובים או בבית אבלות שזה בית של מישהו או בית חתנות שזה בית של מישהו אז לא אומרים ני זה מה שהרב ובדי אומר שם הר אני קורא אותו אין שליח ציבור לומר בקת אלא הר בבית כנסת במקום הקבוע לתפילה הבלים מתפללים בית חתנים בית אבלים צ בזה איןו הברכה זו ובירושלים שקדושת חמורה רבנו כל אחד זה נהגו לברך אותה בכל מקום שפני רוב קדושתה החשובה כבית כנסת מקום מנהג לא אמר ספק בחות להכל ישחים גים ירושלים מחים אותה בבת חתנים בבת הבלים וכולי בקיצור הוא אומר פה הרב ודיה לא רק בירושלים עתיקה כל ירושלים הרב אליהו כותב מקור 68 שעל פי הסוד כדרכו בקודש יש סוד גדול מקום החזרה צריך לומר משב בכל מקום שמתפללים אפילו שאין בו ספר תורה א וכן פש המ בירושלים לאמר בכל מקום אף שס תורה וכן ראוי ונהוג לומר אותה בכל המקומות הרב אליהו חולק על הרב עובדיה אומר שרא אותה בכל המקומות הרב עובדיה אומר רק במקום קבוע שיש בו בית כנסת שיש בו ספר תורה מיש שלוש שיטות אחד הרב פיינשטיין מקום קבוע לתפילה אפילו אין בו ספר תורה הרב עובדיה רק מקום קבוע שיש בו ספר תורה הרב אליהו כל מקום מאשר הוא אפשר להגיד ברכת מאן שבע רוש בפסח מה מה אפילו בפס אפילו בפס נכון נכון גםס נכון ליוש מה מה מה גם מחוץ לירושלים מה זה חוץ ירושלים לפי הרב אליהו כל מקום שלא יהיה לרב אליהו אין חילוק ירושלים לא ירושלים כל מקום על פי סוד אומרים אותו טוב רבותיי נעבור במהירות על תפילת תפילת שבת בשחרית אכילה לפני התפילה כבר דיברנו בזמנו מים ודאי מותר לשתות לפני תפילת שחרית בכל יום שלא יהיה לגבי קפה ותה היום הציבור מקילים אפילו עם חלב ואפילו עם סוכר ולא בשיטת הפולנים שהסוכר נמצא בפה ואחרי זה הם מכניסים בפנים את הקפה אין צורך עד כדי כך לסבר את העסק אפשר לגבי עניין של חתיכה עוגה א מה אני יכול להגיד הציבור נוהג להכל בעניין הזה כדי אני מלמד זכות על הציבור כי כתוב שהרעב וא כחולה שמותר לו לכול לפני התפילה אז כולם רעבים אצל שבת וכולם חולים כנראה אחרי זה אצל שבת והראיה זה הקידושים שנעשים אחרי כן שהאופניים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים על הקידוש ואוכלים אז רואים שאנשים באמת רעבים וכולי במיוחד עם התפילה מתארכת ויש עניין לאחר קצת את התפילה בשבת לא להסתבך עם קריאת שמע וכולי כתוב במשנה בורה יישן עוד קצת בשבס אנשים מקפידים על זה מאוד מה שבכלל קשור לשינה אנשים מחמירים מאוד בשבת בשנים כמה שעות כתוב ש אריזה היה יושן 10 דקות בשבץ א אנשים נוהגים מנהגי האריזה שבץ כולם זה הוא 10 דקות אנחנו 10 שעות כ מחמירים בעניין אבל בכל אופן אז כמו שאמרתי מותר אלא מה הבעיה היחידה זה עם קידוש האם צריך לקדש לפני התפלת שחרית אז הכלל הנקות בידינו ככ אומר הבית יוסף כל זמן שאדם לא התפלל ל שחרית לא חל עלם חובת קידוש בסדר א זה דבר פשוט לא יכל כז אז זה לא צי לא יכל כז רגע הכמות אפילו אם הוא שוותה אם ברגע שיש עליך חובת קידוש מאותו רגע אתה לא יכול לא כזית ואפילו לא מים בליל שבת משקה נגמר ג שאתה חייב קידוש אחרי תפילת שחרית מה שגורם לקידוש בשבת בבוקר זה תפילת שחרית התפללת שח ריס לא קשור לכזית אפילו מים אתה לא יכול לשתות עד שיקדש אוקיי עכשיו לגבי נשים מה קורה לגבי נשים הרי נשים צדקניות לא כולם מגיעות לבית כנסת כמו שהגר כותב שלא יבוא לבית הכנסת כי הם מקנות בבגדים של האחרים ואחרי זה גם מדברות עלת שוור שישמו בבית ככ אומר הגרה יש כאלה שמחמירים את זה אפילו על עצמם שהם לא רוצים חשבו שהגר דיבר אפילו על גברים בעיקרון הגרה דיבר על נשים יש כאלה שהחמירו אפילו על גברים בכל אופן ב-41 כותב האישי ישראל ככה אישה שרגילה להתפלל תפילת שחרית כל יום הוא אפילו מסתפקת בתפילה קצרה הרי כל אישה חייבת בבוקר לפחות א ברכות השחר ברכות התורה פרשה ראשונה של קריאת שמיים לקבל עליה עול מלכות שמים אז אם אישה עושה את זה כל יום מותר לשתות לפני התפילה רק את הדברים שהתבררו להל זאת אומרת מותר לה לשתות כמו גברים דברים קלים ולאחר תפילה קצרה זו בן דעתה להתפלל אחר כך את כל התפילה בן דעתה להתפלל כיוון שכבר ייצאה ידי חובה בתפילה זו הרי אישה יוצאת ידי חובה תפילה קל מלכות שמיים בתפילה שאמרתי קודם לבכות השח בקות תורה אישה בבית אחרי כן תעשה קידש לעצמה כן במקרה כזה אסורה לטעום אפילו מים רבנו עד שקדש אומנם גם הסומכת לעקב לשתות אח חי התפילה קצרה זו מים יש להמן לסמוך בייחוד עם דעתה להתפלל אחר כך כל תפילת שחרית אבל בעיקרון רצוי מאוד שישה בבית עד שבעלה חוזר והיא לא באה לבית הכנסת אם היאך להתפלל בבית הכנסת תפילת שחרית כמו בן אדם אז בבית היא יכולה לשתות לשתות אפילו לאכול כמו גברים בדיוק אם היא בבית הולכת לעשות תקתוק של התפילה כדרכם של נשים צדקניות אז לפני כן לא תשתה שום דבר תגיד ש תעשה קידוש עשות קידוש זה לא מסובר בבוקר לא צריך זה לא א רביעית ותגיד אפילו את המילה האחרונה על כן ברח השם קדשה מה כן לא לא שב ויסקי ויסקי יכולה לא נהגנו ביסקי אני לא אהבתי אתזה החסידים בחוץ לארץ לוקחים ויסקי קטן שהכל אבל אצנו הרוש ג היה עושה קידוש בבוקר בישיבה את כל המזמורים לפניכם הוא היה אומר כבר בדרך איך ש מה בבוקר אח אחרי אחרי התפילה אחרי התפילה לגמרי אחרי מוסב לגמרי אבל אני רוצה להגיד ש המזמורים הוא כבר היה אומר בשביל לפני כן איך שהוא היה מגיע לתוך החדר אוכל כבר לא את אלקן גפן נגמר לא צריך להד את כל הספרדים לא גומרים לפני כן זה כל שבת בפני עצמה או שהמנהג הקבוע שלה יש שבתל שב בני עמה ל שבת אם היא הולכת לבית הכנסת אז היא יכולה לטעום הית הכ בדיו אם לא שתגיד את הביות השחר וכולי קידוש קטן ותטא מה שהיא רוצה היא יכולה אפילו כבר לאכול בצד הדין אין אין שום בעיה יש רק בעיה ל גבי מוסף אבל זה נשאר של מוסר ולכן כותב הרב אור לציון שלפני תפילת שחרית אין צורך לקדש ואחר תפילה יקדש על ה על היין א הוא כותב האגרות משה שאם הוא אוכל באמת פת אז יש לעשות קידוש קודם י כמו שאנחנו נוהגים בראש השנה וכולי אז בראש השנה וכולי נוהגים לעשות קידוש אחרי תפילת שחרית ואוכלים רק שמה לא לאכול יותר מכביצה בגלל תפילת בגלל שזה כות שופר זה אבל ו לא היה קיות שופר ולא היה מוסה והיה אפשר להרביץ בלי גבולות בישיבות נוהגים להקפיד עושים עוגות בחתיכות שלא יהיה יותר מכביצה כי לפני לפני התקיעות כי אסור לאכול לפני מצוות עשה דאורייתא אוקיי טוב סדר התפילה ידוע לכולנו הוסיפו בתפילת שחרית גם מזמורי פסוקי דזמרה וגם נשמט לכתחילה פסוקי דזמרה יש להקפיד יותר מאשר נשמת נשמת הוסיפו בגלל הנשמה יתירה שיש לאדם בשבת אם אדם מאחר להגיע גם בשבת הוא התאחר להגיע לתפילה לא יודע גם גם שבס במקרה כזה הוא יכול לדלג על פסוקי דזמרה ויכול לדלג גם על עניין של נשמט אם יש לו או פסוקי דזמרה או נשמט עדיף לדלג על ע על נשמת משר פסוקי זמרה לפי חלק מהשיטות כי תדיר תדיר תדיר קודם העובדה אומר ה עובדיה ולכן הוא אומר ישלים אחריכם את העניין של הנשמ נשמת אפשר להגיד כל היום דרך אגב אי אין הגבלה ויש מיש שאומר שלא שההפך שידל עלעל על כן על פסוק הזמרה ולא על נשמת כזה תוספת מיוחדת בכל אופן אה תרו בבקשה ברמה ב-51 ובכל דבר אם לא אמרו הם מחזירים אותו בד אם לא אמר לקל שבת אה הרמה מציין פה שלכל אשר שבת מכל המעשים חייבים לחזור מתי הוא חוזר על הדבר הזה זה נורא מעניין כי זה דין מיוחד אז כותב ב-52 המשנה ברורה אין הכונה שמחזירים אותו לבית יוצר אור אלא אחר תפילת 18 יאמר עוד פעם את אשר שבת מכל המעשים כי זה עניין מיוחד של שבס מה שאין כן שאר הזמירות אם שכח לא חייב לאמר מחר תפילה ואם אם נזכר ו קודם שאמר ברוך אתה השם יוצר המאורות שלא אמר לקל של שבת מכל המס אם לא יודע למה הוא שוכח את זה אבל אם נגיד הוא שכח יש לחזור ולהתחיל מלכל אשר שבה מהחיי אדם שלא ידלג לכתחילה נוסח לק שבת הכל ידו ח כדי להתפלל בציבור ש כל זה נזכר בזוהר שמ מנה שנוסח ברכה כך היא וכותב הרוך השולחן ב5 הטם ובכל התשבחות לא נזכר שבת מפורש אלא משום יום השבת הוא יום מנוחה בקדושה הוסיפו בו שבחים ע שאיין כן למה זה כלכך חשוב לקל של שבת בעיקר קדושת שבת הוזכר שם לפי כך מחזירים אותו אז זה לגבי דין לקלע ששמת מכל המעשים על שאר תפילות שבת אנחנו נגע בשבוע הבא אולי בשבוע הבא גם נספיק אולי קצת עניין של כן אולי תשעה באב כמה נקודות בעזר השם שבת שלום צפר תבה חיים לא ראית