הרב אוהד תירוש - תחום שבת - כנס בכל לבבך תשע"ו

זהו אפשר להתחיל אמרו היקס היקס התימנים טוב שעה שעה צהריים כם אכלתם אני מניח אז א אני הבתי על עצמי השנה והחלטתי לנסות לא פחות ולא יותר מאשר ללמד פסקה של רב צדוק בשעה הכי חמה ביום אנם יש פה מיזוג אבל אני בחרתי לעסוק בסוגיית השבת ביחסים שבין הזמן והמקום בשבת כלומר איך השינוי בזמן שקורה כל שישה ימים מעצב מחדש משנה גם את תפיסת המקום שלנו את המקום האישי שלנו הפיזי ובסופו של דבר הוא בעיקר את מעמד הנפש שלנו זה הנושא שבו אני רוצה לעשוק שלכאורה המקום והנפש הם שני דברים מקומות שלא מתכתבים כמעט אחד עם השני כי הנפש שהיא חופשית היא ציפור דרור היא לא כבולה למקום והמקום הוא הצר מצומצם כובל לכאן ועכשיו למציאות מוגדרת מצד שני בלי מקום אין לנו אחיזה נחלה בארץ ישראל נקראת אחוזה מלשון שאנחנו אוחזים בדבר יש לנו אחיזה בדבר במקום כנראה שאי אפשר בלי מקום מצד אחד ומצד שני כשקובי אותנו על מקום מסוים אז יש לנו תחושה של צמצום של חנק לפעמים תראו ש אביכם הנאמן בדרך לפה כמעט כמו באיזה תרגיל נסע על מהירות לא נגיד כמה בכביש מספר אחד כחוק א ואז פתאום יש פקק בין אז עברתי לברין זה שמה יש רק עומס ופספסתי את הנתיב לעלות לתל אביב ובסוף איכשהו לקחתי את הסיבוב וכל הדרך אמרתי למה הסכמתי לבוא לפה בכלל בגלל זה זה קורה לי הכל בתוך 50 דקות מירושלים לתל אביב מה שפעם היה עם עגלה וסוס ובכלל להגיע מחיפה לתל אביב זה היה פצחן המיסה כמו שאומרים בתימנית אז הניידות היום היא מטורפת הניידות היום היא מטורפת אתה יכול בבוקר לסגור עסקה בתל אביב בצהריים לסגור עסקה בלונדון להספיק עוד לעבור בגרמניה כדי לסגור את הפינות של השינוע הלוגיסטי של כל החומרים האלה שבכלל התרחשו בסין בטיסה לדבר עם סין בסקייפ או סתם בוואטסאפ ובארוחת ערב ובערב טיפה לאחר אבל להשכיב את הילדים הם מבוגרים כזה אז הם לא בש כבר בזה הכל ביממה אחת מה שפעם היה לוקח כל החיים בעולם כזה לשים ענקים באנשים במקום מסוים לתחום לאנשים את המקום לייצר תחום שבת זה סיפור זה סיפור נפשי זה בעיה נפשית לקחת לאנשים את התנועה היום לקחת להם את החיים לקחת להם את הניידות את האפשרות לנוע ממקום למקום לא רק קבלת אותם כאילו קצצתי את את הדבר הכי חשוב הרגליים היום הרגליים זה לא הרגליים פעם הרגליים זה היה החמור היום הרגליים זה המכונית וגם המטוס לגמרי לגמרי זה המטוס זה המכונית זה היכתה זה התנועה למה בשבת קבעו לנו הלכות של תחום שבת למה פתאום כשמגיעה שבת מארגנים לנו מחדש את השטח עושים ארגון שטח מחדש רשות היחיד רשות הרבים קרמלי תכו לנו אנחנו חיים בסבבה כי יש עירוב אבל זה סיפור העירוב הזה מהרה יבנה בית המקדש אמן עוד פעם מהרי בני בית המקדש או עם קצת יותר רגש וזה מושלם אז בכל לבבך פה זה צריך להיות כית ארבה מה זה כאן מרי בנ בת המקדש יהיו רשויות דאורייתא א סיפורים חזרו רשות היחיד רשות הרבים הוצאה מרשות לרשות טלטול תחומין יב מיל דאורייתא תחומים דרבנן 2000 אמה הולכים למלון רוצים קצת לטייל יוצאים מחוץ לעירוב תחום שבת להגביה אותה פשוט זה הסיפור בהרבה קהילות ישראל ב בשבת בבוקר מי שלא באמת התפילה התארכה והוא רעב מאוד אז אומרים פסוקים רב חיים מבריסק היה אומר בבורא פי הגפן וזהו הרבה בקהילות ישראל מתחילים אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד וכבדתו מעשות צרכיך ממצוא חפצך ותדבר דבר זה פסוק בישעיה נח בהפטרה שהוא ההפטרה של יום הכיפורים קרא בגרון אל תחסוך בסדר הכזה יהיה צומ אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכוף כאגמון ראשו לא הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תבי ד אם תשיב משבת רגליך תמיד אוהבים להשתמש בהפטרה הזאת כקריאה לצדק חברתי אבל בסוף שלה נמצ נמצאים שני הפסוקים שאמרתי הרגע אם תשים משבת רגליך עשות חבת ביום קודשי וקראת ל שבת עון גדוש שם מכובד בחיבתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר אז תתענג על השם והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתי נחלת יעקב אביך כפי השם דיבר שימו לב שבפסוק הראשון מופיעות המון מצוות עונג שבת כבוד שבת ממצו חפצך דיבור של שבת ש בחר דיבור שיכול ואף על פי כן בחר הנביא לפתוח באם תשיב משבת רגליך יש איזה התכתבות עקרונית בין השבת לבין הרגליים שלנו מה שאמרנו מק לבין התנועה שלנו למה פתח הנביא דווקא בזה זו השאלה שאלת הפתיחה של רב צדוק בפרי צדיק לפרשת וישלח ושמה הוא מברר את מושג המקום בכלל ומקומו בחיינו ומתוך זה השפעתו על נפשנו ושמה הוא מברר גם מה קורה למקום בשבת זה הנושא זו ההתבוננות שבה אני רוצה לעסוק בדקות שלפנינו זאת היייתה הכותרת שהתבלבלת ובחרתם תחום שבת לתחום את המקום לתת מקום מרחב לנפש זה תת הכותב הנה רב צדוק מציג את השאלה בדפים שלפניכם אם תשיב משבת רגליך ודרשו בעירובין זו פתיחת הפסוק על איסור תחומין שצריך להשיב את רגליך בשבת זה איסור תחומין יש להבין למה דווקא על זה דרשו את זה למה זה למה דה תחומין איסור תחומין הרי גם למן דאמר דאורייתא זה רק איסור לו ולמה בחר הכתוב נביא במקרה שלנו דווקא להתחיל בקדושת שבת בזה יותר משאר מלאכות גמורות והיה לו לומר מעשות חפצך שזה ממש מעשים למה כשהנאשם לחמך קורא לשמור את השבת רואה בשבת איזה מרכיב יסודי שבא יחד עם הצדק והמוסר למה הוא פותח דווקא בתחומן בכלל כל הזה זה דרבון 2000 ממה זה דרבון ותחום מין דאורייתא איזה יב מיל מחלוקת ראשונים למה בחר כתוב דווקא להתחיל בקדושת שבת בזה יותר משאר מלאכות גמורות והיה לו לומר מעשות חפצך מתברר שזה לא רק בסיפור הזה לא רק בפירוש הנבואה הזאת זה מופיע גם אצל יעקב זה מופיע אצל אברהם זה גישה עקרונית בחז שכשהם מתבוננים על השבת במקורה כפי שהתחילה עוד אצל האבות שהם רוצים לשקף את עניינה של השבת הם משקפים אותה דווקא דרך סוגיית המקום ודווקא דדרך העניין של תחומי הנה וכן אל הפסוק ויכן יעקב את פני העיר דרשו בבראשית רבה שקבע תחומים מבעוד יום כשיעקב מגיע מסוכות נכנס כשהוא חוזר מחרן נכנס מגיע ישר לשכם תוקע שמה דגל הוא ידע כבר ששמה יהיו הסיפורים שלנו וכתוב ויחן את פני העיר ויבוא יעקב שלם עיר שכם ויחן את פני העיר ואז הוא גם קונה שמה חלקת שדה בסדר זאת אומרת לא רק יעקב חונה שמה גם המקום שהוא קונה שהוא תופס בו קניין ואין הרבה מקומות כאלה מזכר כולם מערת המכפלה בסדר חלקת השדה של יעקב בשכם יוסף אחרי זה וכן הפסוק ויחן לפני הר דרשו בראשית רבא שקבע תחומים מבעוד יום ועל זה אמרו יעקב שכתוב בו שמירת שבת וגם פה יש להבין גם כן למה נכתב על יעקב שמירת שבת בתחומן דווקא גם באברהם אבינו עליו השלום שנרמז בו שמירת שבת לגרסת הרשבא בתשובות ובספר האשכול שגורסים במסכת יום הקיים אברהם כל התורה כולה אפילו עירובי תחומין מה הרמז לזה ונרמז בלשון הכתוב עקב אשר שמע אברהם בקולי מרמז על מצוות תחומין שהוא בהילוך רגליים בעקב כן המדרש באופן באופן עקבי הוא תופס את המילים הדו משמעיות עכב רגליך ורואה אותם כ עוסקות בסוגיית ה אותם עוסקות בתחומן ואומר בזה מתחילה השבת של האבות זה מתחילה קריאת השבת של נביא וגם כאן יש אינו מובן למה רמז דווקא מצוות שבת בתחומי ואם ירצה מציע הרב צדוק לרמז לרווה לחידוש שאפילו מצווה קלה דרבנן שמר דסבירא לדחו מין דרבנן היה לו לרמוז במצוות דרבנן קלות מזה שלא באיסורי שבת חמיר אסוף דבר לא מובן לא מובן אומר רב צדוק כשאצלנו מובן אז מסתתר שמה איזה משהו עקרון רב צדוק מאוד אוהב את הלא מובן כי הלא מובן הוא פותח שער למובנפיק של רב צדוק אני רוצה בכל זאת פטור בלא סיפור חסידי אי אפשר דוע אבל הוא קצר לכן גם לא צילמתי אותו הוא מליז'נסק החסידים מספרים שאחרי חצות היום ביום שישי רבלי מלך מליז'נסק היה מתחיל לשמוע את השבת מקשקשת באוזניו כזוג זוג זה ה פרמון מקשקשת לו באוזניים היה צריך לסתום את אוזניו מה מהמנגינה הזאת והיה צריך גמור את כל ההכנות לשבת עד חצות היום נשות ישראל הקדושות והכשרות בעלים מה יהיה לא תעזור לא זה סליחה זה לא בעניין של פה סליחה לא אמרתי כלום חזרה עד חצות היום ה היה צריך לגמור את כל ההכנות ואם לא ככ היו מספרים בליז'נסק אם לא כל מישהו שהיה עושה ח אחרי חצות היום בזמן המנגינה העליונה הזא היה היה נשברים לו הדברים בידין היה מתקלקל והיו נשברים לו הדברים בידיים יודעים א תראו מה מה מספר הסיפור הזה הסיפור הזה אומר ששבת יש לה ניגון יש לה מנגינה יש לה מוזיקה היא מצלצלת מי שיש לו אוזניים מספיק רגישות מי שקשו הוא יכול לשמוע את המנגינה של השבת זה כל כך אמיתי זה כל כך חזק זה כל כך נוכח נוכח שהתפקוד הרגיל שלך לא יכול להתקיים זה מה שהסיפור הזה טועם יותר מתומצת שבת זה לא הגדרה שלנו שבת זה נוכחות שיש לה כל לחד הודי לקרת כלה פני שבת נקבלה אנחנו לא מייצרים את השבת אנחנו גם לא מחוללים אותה אנחנו יוצאים לקראת השבת אנחנו מקבלים את השבת אנחנו ממשיכים את השבת אנחנו לא מייצרים אותה שבת זה לא שלנו אנחנו ממשיכים משהו שמתרחש קיים אנחנו מנכיחים על ידי המצוות על ידי הפעולות שלנו משהו שנמצא ממילה שאם אתה שם אם אתה מקשיב אם אתה יש לך אתה אתה זה נוכחות אלימלך מליז'נסק שמע ממש את הקול של הדבר הזה נוכח כל כך חזק שזה מכריש אוזניים עכשיו עם זה אפשר עם הנוכחות הזאת שמה המוזיקלית הוקלי פה בזמן אפשר להיכנס לרב צדוק אך העניין הוא מסביר רב צדוק דאיתא בזוהר הקדוש אל יצא איש ממקומו ביום השביעי זה הזוהר על פרשת בשלח פרשת המן שאחרי שאנשים יוצאים מלקטים בשבת שמה לא יוצאים מופיע הציווי על יצא איש ממקומו על יצא איש ממקומו ביום השביעי ממקומו זה מה שמעסיק עכשיו את הזוהר ואת רב צדוק ממקומו תנינן מההוא מקום איזה ורזה דמילה הסוד של הדבר הזה ברוך כבוד השם ממקומו על יצא איש ממקומו הוא מתכתב עם ברוך כבוד השם ממקומו מקומו של האיש מקומו של האדם ש אסור לו לצאת ממנו בשבת הוא מקביל הוא קשור לברוך כבוד השם ממקומו יש מקום כזה בשבת תראו כאן נפתחת השאלה מה זה בכלל מקום ופה למעשה מובל שבשבת המקום שלנו זה משהו אחר ימות החול המקום שלנו זה הגוף שלנו זה המפעל שלנו זה החברה שלנו זה המשרד זה הבית זה המכונית זה מקומות פיזים במובהק בת המקום שלנו הוא אחר על יצא איש ממקומו ביום השביעי אומר הזוהר סוד הדבר הוא ברוך כבוד השם ממקומו וזה אותו אחד כאילו יש לנו בשבת מקום אחר איך וזה הוא די הור ז הד קטיב זהו סוד מה שכתוב כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא זה נאמר למשה שמגיע במעמד השנה והקדוש ברוך הוא אומר לו של נעליך מעל רגליך כי המקום השר אתה עומד עליו אדמת קודשו אבל תראו מה הזוהר עשה כשהוא חיבר את אדמת קודשו ברוך כבוד השם ממקומו אעל יצא איש ממקומו ביום השבת הוא אומר ה ממקומו של אל יצא איש של שבת הוא מקביל לברוך כבוד השם ממקומו זה אומר שזה המושג של אדמת קודש בשבת המקום שלנו מרמז הזוהר הקדוש הוא אדמת קודש כאילו המקום מתארגן מחדש איך זה קורה הנה הוא אומר וזה משפט המפתח כי זה הוא השורש של קדושת שבת בזמן להיות גם המקום מקודש מצד פריסת סוכת שלום כולנו משנים את שומר עמו ישראל עד אמן ואומרים ברוך אתה השם הפורה סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל נחזור לזה בסוף השיעור על כל עמו ישראל הזה ועל ירושלים תזכרו טוב עלינו על כל עמו ישראל ועל ירושלים ירושלים וכל עמו ישראל הם יבואו בסוף עוד רגע הם יבואו סוף השיעור אם תשרדו בסדר אבל כאן נאמר זה מה שאנחנו אומרים בשבת אח שם פורס עלינו סוכת שלום תראו סוכה זה מקום אבל זה מקום ששוכח עלינו ש ש מקיף אותנו במה בשלום בהשגחה צילה דמהימנותא אבל כל שבת השם כאילו סוכך עלינו בהשגחה אחרת בהתגלות אחרת שבת היא זמן שבו יש הש חה אלוקית אחרת התגלות אלוקית אחרת שעוטפת אותנו הפורס סוכת שלום כמו הסוכה את מי שיושב בתוכה ואז בלשונו של רב צדוק כי זה הוא השורש של קדושת שבת בזמן שלהיות גם המקום מקודש קדושת הזמן של השבת היא משנה את המקום שלנו זה הטיון של רב צדוק מעצב מחדש או יותר טוב יותר נכון לומר מגדיר מחדש את המקום פתאום המקום מתחלק זה רשות היחיד זה רשות הרבים זה 2000 ממה זה יב מיל זה קרמלית זה ככה היה לו סליחה מה קרה אתמול זה לא היה ככה דקה לפני כן זה לא היה חל הזמן המקודש והמקום מתארגן אחרת זה יסוד של שבת זמן ומקום משבת מושגי הזמן והמקום הם מתהפכים הם משתנים אנחנו רגילים שהזמן זה השעון המתקתק כל דקה שווה כסף סבבה ולכן אנחנו חייבים לנוע מהר ממקום למקום לנצל למכור לשווק ללכת לקנות לבוא להיות בכמה מקומות ביחד להיות נוכחים הזמן הוא חוסם אותנו הוא מפריע לנו הוא נגמר לנו מהר מדי כי אנחנו רוצים להיות בהמון מקומות ביחד אנחנו רוצים להיות אלוקיים על ידי זה שנצליח לטשטש את גבולות המקום והזמן הוא השעון המתקתק שמפריע לנו להספיק עוד ועוד ועוד ועוד דברים ופה מוצג מוצגת מערכת חדשה אחרת הזמן האחר הזמן האחר כיבו שבט הוא מכל מלאכתו הוא ברגע שהוא משנה את הזמן את היום הוא גם מסדר מארגן מחדש את מושגי המקום זה החשיבות של תחומין זה החשיבות של הרשויות והנה תראו איך רב צדוק מדלג אל אל השלב הבא ודרשו בסדר פסקה שנייה שורה שלישית סליחה ו מפסוק ל יצא שורה שלישיית של הפסקה השנייה דרשו על הוצאה מראשות לראשות והיינו שימו לב למשפט הבא הוא לקוח מתיקוני זוהר אבל זה זה הפגזה מה שהוא הולך להגיד כאן רב צדוק מאדן את זה שלא כדרכו האיש ביצה בדרך כלל הם שורפים את המועדון רדיקליים צדו קוד הדין ליד הרב בשלו המ שילוח אז הוא רק מצטט את הזוהר הזוהר יותר חריף כי מקום הקדושה נקרא רשות היחיד ורשות הרבים לשון הדינה הוא ההפך בתיקוני זוהר כתוב ורשות הרבים הוא נחש אשת זנונים טר שימו לב קודם כל טקסטואלית מה קרה כאן רב צדו קודם כל הגדיר מחדש את יחסי הזמן ומקום הזמן המקודש מעצב מחדש את המקום של היהודי ונוצר מקום מקודש אדמת קודש זה ה הפסוק שהוא הביא תראו רשויות שבת תחום שבת לדידו של רב צדוק זה מקום מקום קדושה זה מקום הקודש זה מושגים של קדושה לא רק של מטרים עברת את תחום שבת או נשארת בתחום שבת זה עניין של קדושה הוצאת מראשות לראשות זה עניין של קדושה של חיי קדושה או להפך השם ישמור כאילו הזמן המקודש הפך גם טריטוריות מסויימות ללא קדושות או פעולות מסויימות בין טריטוריות ללא קדושות בסדר ותחומים אחרים לתחומים של הקדושה עכשיו רב צדוק הולך עוד צעד ואומר כי מקום הקדושה ה מושג החדש הזה שנוצר לנו אדמת קודש מקומות מסוימים ברשויות שלנו כי מקום הקדושה הוא רשות היחיד ורשות הרבים היא הפך היא לא מקום הקדושה בתיקוני זוהר כתוב יותר חריב כתוב הוא הנחש הוא אשת זנונים מדוע תראו המושגים של הלכות הוצאה מרשות לרשות של תחומי שבת נהיו פה למושגים של קדושה ותומאס כי ברשות היחיד האדם פוגש את יחידו של עולם ברשות היחיד האדם פוגש את עצמו את נשמתו את משפחתו את החיבור שלו אל יחידו של עולם לכן רשות היחיד נקראת רשות היחיד היא לא רשות היחיד כי שלך יחיד ולא רבים היא רשות היחיד כי שמה היחיד פוגש את יחידו של עולם בלי הרעש הסביבתי וברשות הרבים ברשות הרבים כל הזמן רצים קונים מוכרים משווים והתם כאלוהים אומר הנחש לחווה לחווה כי הא כל הזמן משווה את הילד שלה לילדים האחרים תראה איך הם מנצלים את הזמן בחופש ואתה שוכב בבית עד 11 כל יום הוא אומר לה תעזבי אותו עד שיש לו חופש היא אומרת לו תראה אבל תראה את הילדים שלהם והילדים שלהם ותראה זה ותראה איך הבית שלנו נראה ואיך הבית שלהם נראה עכשיו חופש בוא נשפץ את הבית רשות הרבים זה המקום שבו כולם משווים את עצמם לכולם ואין יחידים כי את צריכה להיות כמוה והוא צריך להיות כמוהו וכולם מחליפים כל הזמן זהויות וקונים ומוכרים ונעים ממקום למקום כדי שלא יתפסו אותך במקום אחד ויגידו אה אתה תקוע פה אתה לא שווה כלום רשות הרבים הי נחש שכל הזמן רוצה את מה שאיין לו ולעולם לא משיג והנחש שכל הזמן מדמה לאנשים אחרים הוא אשת זנונים רשות הרבים יסלחו לי כאן גם הגברים וגם הנשים היא טריטוריית הזניית העצמיות שמעתם מה אמרתי השם ישמור טריטוריית הזנית העצמי זה הטריטוריה שבה אתה מאבד את היחידי שלך בסוף השיעור נראה שיש רשות הרבים אחרת אבל כאן במקום הזה בתיקוני זוהר בשלב הזה בסדר של הטקסט הלובי כמ שנוהגים להגיד באזור המרכז סבבה לגמרי אנחנו ירושלמי מה נעשה באלנו פה מקניות בשוק לא היה יחים לא הגיעו מחר בשלב הנדבך השני של הטקסט הזה של רב צדוק רב צדוק אומר יש מושג כזה של מקום של קדושה הזמן יכול לשנות את המקום יש מקום של קדושה ומקום הקדושה הוא דיק הרשות היחיד כי רשות הרבים היא מבזר היא משווה כל הזמן היא מדמה היא מטשטשת את הזהויות היחידות וממילא האדם לא פוגש לא את עצמו וממילא גם לא את אלוהיו ולא את מקור חייו תראו מה זה אומר שבשבת שבת צריך להיות בבית בבית צריך להיות אנחנו איפה או אצל ההורים וההורים זה אותו דבר זה היחיד המקור של היחיד כן בשבת צריך להיות בפנים לא בחוץ אנחנו איפה המרכז שלנו מתק באיזה שלב איזה זמן בבית כנסת אחרי התפילה ברור קודם כל תצוגת אופנה אחרי זה גם עושים קדיש קידוש על המטהר בשביל שהיה לפצח גרעינים בחוץ זהלא בשביל הרינג הרינג הוא הגרעינים כולם מדברים עם כולם כולם מחשים עם כולם כולם מתערבבים עם כולם כולם אורכים עם כולם כולם מציגים לכולם כולם משבים לכולם כולם חוזרים הבית המתוסכלים במקום שרשות הרבים הרבים הזה יתן כוח ליחידים פרק אותם יש רשות הרבים אלטרנטיבית ר צדוק הולך לבנות אותה אבל זה השלב זה גם גם לא רב צדוק זה הזוהר ממשיך בסדר זה נטבח שני אם הנדבך הראשון היה זמן צב מקום הנדבך השני הוא מקום של קדושה הוא רשות היחיד זה רשות היחיד ברשות הרבים כאן הרבים הריבוי הוא נתפס כתקלה הוא נתפס כבעיה ממשיך רב צדוק ועל זה התחיל מסכת שבת יציאות השבת דיני הוצאה מראשות לרשות מסכת שבת נפתחת יציאות השבת נכון שם א ידיעות הטו וכן הלאה וכן הלאה שואל הרב צדוק למה יציאות השבת נכון שבפסוק כתוב על יצא איש ממקומו אבל זה מתכוון לתחומי באמת המסכת על מה מדברת על הוצאה מראשות לרשות היה צריך לכתוב הוצאות השבת ישר היית מקבל טוב א חשבונית הוצאות השבת יציאות הש לא אבל למה למה לא הוצאות השבת מרשות זו לרשות זו אומר צדוק ועל זה התחיל מסכת שבת ביציאות השבת דינ הוצאה מראשות לראשות תראו מה הוא אומר הוא אומר גם מסכת שבת לא רק הנביא הנביא במ קבות הנביא ישעיהו גם מסכת שבת במה היא פתחה במה היא בחרה לפתוח את העיסוק במלאכות שבת דווקא במלאכת תוצאה שהיא מלאכה גרועה שהיא מלאכה בלאי היא לא מה ההארדקור שלה מתת מלאכות ן קטנה כזה אתה לא עושה כלום אתה לא יוצר אתה רק מניע תראו איזה רמז עמוק בסוגריים יש פה לחייו של האדם המודרני שהוא מניע ומזיד והכל וירטואלי מלאכת תוצאה זה מלאכה חצי וירטואלית אתה לא יוצר אתה לא בונה אתה לא משנה מציאות אתה משנע ממקום למקום ובטוח שאתה תותח שעשית משהו באמת לא עשית כלום זה המהות זה עומק של הוצאה מלאכה גרועה אבל רב צדוק אומר לא בחרו דווקא לפתוח בה כי כנראה יש בה משהו יסודי משהו עקרוני שכבר התחלנו לראות אותו על מה זה מקום מה זה הגוף שלנו מה זה הבית שלנו איך אנחנו תופסים את עצמנו ואת המקום שלנו ובסופו של דבר גם את המקום הנפשי שלנו במציאות הנה הוא עושה את זה ולכן התחיל את מסכת שבת כמו הנביא ישעיהו ביציאות השבת בדיני הוצאה מראשות לראשות ממקום למקום מרשות היחיד לרשות הרבים ורמז או רמז לזה פשט העני את ידו מרשות הרבים שעומד בו כי אין אני אלא בדעה והגם שהוא עומד ברשות הרבים עם כל זה יש לו גם שם קדושת המקום של ארבע אמות שרשאי לטלטל בו בשבת תראו הנה רב צדוק זורק את הזריקה הראשונה איך בכל זאת איך בכל זאת מתמודדים עם רשות הרבים והוא מתחיל עושה את זה בהלכה עכשיו אני נמצא ברשות הרבים אין עירוב הזמינו נמצא בשבת בר מצווה באיזה מקום אין שמה עירוב מקום לא שומרים עדיין מצוות באינטנסיביות אין עירוב כל השבת אני לא יכול לטלטל אבל גם כשאני ברשות הרבים גם כשאני בכרמלית יש לי את מה את הארבע אמות שלי מותר לי לטלטל בארבע אמות שלי נכון והגמרא דנה ארבע אמות לכל צד או שניים לפה שניים לפה נכון דיו שלמי במסכת שבת לא רק במסכת שבת גם בבא מציע עכשיו אם נכנסתי ראשון לארבע אמות של מציאה זוכרים יא2 שיעור ב שיעור ד חזרנו מהצב ולא זכרנו בכלל מה אומרים יפה רשי ותוספות למה הם מתחלפים כל הזמן שהופכים את הדף משנים את המקום לגמרי לכל אדם יש ארבע עמות תראו ארבע האמות האלה לקניין להלכות שבת הם משקפות זה המקום הפיזי שמשקף את המקום הנפשי הקיומי של האדם וגם ברשות הרבים שהיא הנחש שהיא אשת זנונים שאתה מסתובב כלם אנשים סביבך ואתה לאט לאט מאבד נוסע עם הזרם כולם רצים אז סתרת צועקים מוכרים שמה אבטיחים בחינם כל השוק רץ לשמה קרה שמה משהו כולם רצים לשמה זה חוכמת האמונים זה כסילות האמונים ובתוך הכסיל הזאת לכל אחד יש ארבע אמות ככה הלכה קובעת שהוא יכול להניע קדימה אחורה ימינה שמאלה שטח קטן יחסית שני מטר בסדר זה גם משהו גם משהו נראה בהמשך שאתה יכול להיות בצינוק כזה של זהה מעל המקום כן אתה יכול גם למסור נכון מסירות מסיר וד התכתבויות של מקומות אבל אומק הדבר שנאמר פה הוא שבאמת מי שרוצה מי שיש לו רצון מי שיש לו עמדה מי שיש לו עצמיות יש לו מקום גם ברשות הרבים יש לו מקום גם ברשות הרבים העובדה שההלכה אומר רב צדוק י קנתה לאדם גם ברשות הרבים שהיא מקום של כולם או לא של אף אחד מחלוקת בהלכה בהרבה דינים נתנה לאדם ארבע עמות והם ארבע עמות שהולכות איתו כאילו זה מקום שהולך איתך זה אומר שמי המקום אתה אתה ככל שאתה יותר עצמי יותר יחידי יותר פיד על העצמיות שלך על העמדה העצמית שלך על המקום היחודי שלך אז אתה יכול להסתובב בתוך רשות הרבים והמקום שלך הולך איתך תראו כך היהודים שרדו במבט הכללי שרדו אלפי שנים כי המקום שלהם הלך איתם כי ארץ ישראל הלכה איתם הגדולים שבגדולים המהרל מפראג הרמבם א הרבי מלובביץ' הגרה זה אנשים שעוצמת גדלות התורנית היייתה כל כך גדולה שהמקום הזה ארץ ישראל שבאה אותה מ כאילו יצר שמה ארץ ישראל הוא כאילו יצר שמה ארץ ישראל כי באמת המקום שלנו הוא הולך איתנו השאלה כמה אנחנו מטשטשים ברשות הרבים חיים את המקום העצמי שלנו שהוא זה שנותן לנו גם את המקום הפיזי שלנו את הארבע אמות האלה המשחק הזה בין רשות הרבים לרשות היחידה עני העני שמקום חייו זה רשות הרבים שהוא פושט את ידו לרשות היחיד ומנסה כאילו מתוך רשות הרבים לקחת דברים מרשות היחיד לא זה טעות וגם הפוך אם אתה רוצה תיכנס לרשות היחיד תהיה במ ואם אתה ברשות הרבים תהיה ברשות הרבים זה שתי שפות שונות זה שני מקומות זה שני מצבים פיל פלום הרב צדוק הזה זה גאון עולם הלאה אני מדלג לכי זמננו קצר אבל גם כי שלא נבד פה בטקסט א ו שי הלשון בסדר רואים נדרים מא שתי שורות מתחת מצוות צדקה שתי שורות מתחת ושינוי הלשון בסדר יש אמצע הפסקה השנייה שתי מילים זה בשורה שכתוב בשבת קיח שעשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אני מסכם בינתיים ראינו שלושה נטבחים זמן מעצב מקום הקדושה שבזמן שנה את גדרי המקום דבח שני המקום המקודש רשות היחיד הפיזית אבל קודם כל הנפשית ברשות הרבים בהקשר הזה היא ובדן העצמיות קומה שלישית נטבח שלישי גם ברשות הרבים אפשר לשמור על מקום עצמי ארבע עמות בסדר המהלך בסדר חברים סבבה ממשיך רב צדוק נטבח רביעי שני סנדוויצ'ים תאכלו אחרי השיעור הזה בשינוי הלשון זה עומס נפשי שינוי הלשון שמתחיל יציאות השבת ולא הוצאות למה באמת לא התחילו הוצאות השבת ארי זה הוצאה מרשות לרשות ודיברו על יציאות שהם מכוונות דווקא לאדם צדוק למעשה כבר חצי ינה על זה הוא אומר כי הסיפור האמיתי זה לאן אתה יוצא ואיך אתה יוצא ממקום למקום ואיך אתה חי את המקום שלך בשינוי הלשון שמתחיל יציאות השבת ולא הוצאות יתה בספרים הקדושים שהוא לרמז שם י בראשי תיבות יציאות השבת יק אם זה היה הוצאות השבת זה היה ה ה האדון הנכבד תביא את החשבונית יציאות ה שבת י והיינו כי ה הוא בחינת התגלות מלכות שמיים בעולם הזה שנברא בה' כי ויה השם צור עולמים צור עולמים וי רמ מרמז על העולם הבא שנברא בי כמו שאמרו על הפסוק כביה השם צור עולמים שימו לב לנדבך הרביעי ובשבת הזמן שמעצב מקום המקום שמתארגנים מימי החול ופתאום יש קדושה ויש לא קדושה הארבע אמות האלה בתוך המרחב הציבורי זה סיפור של בשבת יש השראת קדושה בעולם הזה גם כן מאין עולם הבא זה סיפור הרבה יותר עליון בארבע עמות שלי ברשות היחיד שלי שמה יש עולם הבא הבית אם חיים אותו נכון אם מתייחדים בו הוא עולם הבא וגאולת העולם הזה מן החולין שלו והיכולת לפגוש את העולם הבא בעולם הזה אומר רב צדוק בפרי צדיק שבת שעברה זה היה הבלבול של קורח הוא ראה מתן תורה מעמד הר סיני קריאת ים סוף בעתיק הטליה כאלה התגלויות אדירות וכולם משתלי באורייתא והתורה חיה אצל כולם ושבת כל שישה ימים יש שבת ושבת אצלם זה היה שבת זה אוחת שבת זה עם המן עם הכל הוא אמר זהו זה כבר העולם העתידי הוא כבר פה העולם הבא נוכח פה כל העדה כולם קדושים א אתם משגעים אותנו ומדוע תתנשאו על כלה על השם אנחנו כבר בשוויון העתידי הנפלא לא של הקומוניסטים בשוויון האמיתי למה צריך את כל הסיפור הזה זה כבר עולם הבא פה זאת היייתה הטעות זה מעין עולם הבא זה חלונות של עולם הבא שבת הזמן שמשנה את המקום הוא הוא הופך את את עולם הזה למעין עולם הבא הוא נותן את הנגיעה בעתיד זה שבת זה הבית זה להתייחד זה לא להתרוצץ בשבת כמו משוגעים זה למה לא בגלל שרוצים לקבול אותך בגלל שרוצים לפתוח אותך לעולם הבא כי במקום האחר הזה ברשות היחיד בארבע אמות אתה יכול לפגוש את מאן עולם הבא ומאן עולם הבא הוא לא בריצה הציתי של ימות החולין של העולם הזה בשבת רק בלי מכונית רק ברגליים לא ובמעמד הנפש שמבין שהאלוקים מתגלה במקום היחידי בארבע אמות ברשות היחיד ואין ההוצאה ממקום למקום כי כל ראשות עומדת בפני עצמה ועכשיו תראו עוד קומה קומה חמישיית שגעת אותנו ו משורש הזה זה עכשיו התיקון של רשות הרבים בסדר נדב חמישי ו משורש הזה של השראת הקדושה במקום להקליט זה גם לתת מקום לאותיות אתם יודעים האות הכתובה זה המקום אתה מנכיח את ה ו משורש זה של השראת הקדושה במקום הוא גם כן מצוות תחומין באורייתא ב1 מילים שהוא שימו לב להגדרה השראת הקדושה של המקום של כל מחנה ישראל וכל נפש פרטי יש בו כללות הקדושה מכל השיעור כומה של מחנה ישראל הנה התיקון של רשות הרבים יש רשות הרבים אחרת יכולה להיות רשות הרבים אחרת יש מרחב ציבורי כללי שהוא לא נחשי הוא לא מטשטש את הזהות הפוך זה בית מיל זה מחנה ישראל חברה שחיה חיי קדושה חיי תורה חיי טהרה חיי אמת לא חיי פרסומות לא חיי קנייה ומכירה חברה שעובדת את השם בכל לבבה ובכל נפשה שרוצה שרואה את המצוות לא ככפיר שרואה את המצוות כצוות עם השם יתברך שמבינה שכל דקדוק בהלכה הוא חיבור להשם יתברך הוא הרמת המקום והעולם הזה להיות לא לעלות לעולם הבא אלא לחיות את העולם הבא פה זה רשות הרבים אחרת זה מחנה ישראל יב מיל אני קורא שוב ו משורש הזה של השראת קדושה במקום מהיסוד הזה שניתן לקחת את האינסופי ולהכיל אותו בסופי שניתן מכוח הזמן לשנות את המקום להגדיר אותו מחדש זה לא רק הגדרה לשבת זה הגדרה עקרונית גם לימי החולין מחנה ישראל הוא קדוש לא רק בשבת כאן עברנו מהשבת אל החיים הכלליים מהיסוד הזה של השראת קדושה במקום מזה שאפשר לקחת את האלוקי את האינסופי ולהשרות אותו במקום מזה באגם מצוה תחומין דאורייתא מצווה תחום מי דאורייתא זה דווקא ב-12 מיל 12 מיל הוא השראת הקדושה של המקום של כל מחנה ישראל הנה יכולה להיות רשות הרבים שאיננה הזנית העצמיות שהפוך היא אשת חיל עתרת בעלה בתיקון המידות בדקדוק המצוות בטהרה בקדושה באמונה באהבת התורה באהבת ההלכה באהבת הרע בבין אדם לחברו בבין אדם למקום זה מחנה שכולו רוצה לעשות את את רצון השם אז רשות הרבים שלו הפוך ה תיקון הנחש איי תגיד לי זה רק עניין ציבורי זה המרחב הציבורי לא בכל נפש פרטי הנה תראו עשה מחדש את החיבור של רשות הרבים ורשות היחיד אבל ממקום אחר לגמרי וכל נפש פרטי יש בו כללות הקדושה מכל שיעור קומה של מחנה ישראל כל הקדושה של כל מחנה ישראל של כל כלל ישראל שלכל עם ישראל היא דחוסה כולה בכל נפש פרטית בכל רשות היחיד בכל נשמה בודדת זה הנה הגדרה מחדש של רשות הרבים רשות הרבים אחרת ועל זה רמזו בגמרא זה מיסטי נשמע זה שמימי לא על זה רמזו בגמרא ירושלים כמתה ירושלים הראשונה תלתה פרסי הביה ירושלים הקדומה הייתה שלוש פרסאות כל פרסה ארבע מיל 3 * 4 לפי מה שלימדו אותי בבית שלוש כי בבית אחד היו האינטליגנטים בבית שתיים היו אלה מהשכונות הטובות בית שלוש רגלים והסביבה היום קוראים לזה הפריפריה ועוד מעט גם הולכים י זה האקדמיה אמרה איזה שולם ה שולם נכון היה איזה דיון הורידו הורידו העלו יש ל אזה שם הרבה יותר פשוט ד' א מה הבעיה לפי זה ה חמש ברור כתה ו כבר לא לא היה כיתות פשוט 3 * 4 זה 12 12 מיל היה גודלה של ירושלים כמתה מה זה זה תיאור גאוגרפי זה תיאור היסטורי גאוגרפי לא זה עוד פעם סמון ערכה המהותי של ירושלים דרך גדרי המקום ירושלים הקדומה היתה שלוש פרסות 12 מיל כי ירושלים הקדומה מהותה של ירושלים עניינה של ירושלים זה שהיא לא רק עיר בירה היא לא רק עיר שכל כולם מנסים לשים לשים בה את ידיהם את בנייניה כנסיות הם וצריכין העם מקדש מלך עיר מלוכה וככזו עם מקום פיזי לגמרי עם רכבת קלה עם אחנ יהודה עם אר גנים עם רחפה יוא עם מוזאון ישראל ולהבדיל לפפ הבד אה כל אחד יגיד מה שהוא רוצה קול המערבי מה יש לכם ר הבית מקדש מלך עיר מלוכה בדרך לפה שמעתי הבן שלי לא נתן לישמוע את זה אחר שומ אתזה הפם שמעתם ביני אלנדה הוא עשה חדש ם בני המקדש סוף הדרך לא התחלת הדרך מה סוף הדרך תשמע תגיד לילדים שלך שישמיעו לך סבתא בטח כבר שמע את זה השמיע אולי את זה ירושלים ירושלים זה המקום שבכל זמן הוא מקום אחר הוא מקום של קדושה הוא רשות היחיד אחת גדולה לעניין מה לעניין מה י בקול אכילת קודשים תראו את השורה הבאה והיינו 12 מפני שהמקום מקודש הנה הביטוי של ההתחלה אפשר לקדש את המקום אפשר מכוח הזמן מכוח התודעה העצמית מכוח החיבור של של כל יחיד ויחיד ליחיד של עולם ושכולנו כחברה אפשר לקדש את המקום אפשר שלא המקום ישלוט בנו שלא נתרצה ממקום למקום אפשר להכיל קדושה במקום ומקום מקודש כמו ירושלים גם אכילה בו היא אחרת מפני שהמקום מקודש למחנה ישראל לאכילת קודשים לפני מן החומה כי החומה היא עושה את ירושלים לרשות היחיד אבל רשות היחיד של מי של כלל של יחידו של עולם של כלל ישראל שהוא יחידו של הקדוש ברוך הוא ומתוך זה ירושלים לא נתחלקה לשבטים היא לא של אף אחד לא היא של כולם של כל יחיד ויחיד מעולם לא אמר אדם צר לי המקום ובא הנושא מהוא מקומו של האדם האם המקום שלנו משתנה בשבת האם יכול להיות שהפייסבוק אחרת תשובה כן אומר רבצו ירושלים היא הראייה מחנה ישראל הוא הראיה יש רשות הרבי אחרת יכול להיות מרחב ציבורי אחר והשורש נמצא ברשות היחיד של כל אחד ואחד שכל יחיד יהיה באמת יחיד לא צילום של משהו לא העתק לא כפיל לא חיקוי של מה שקורה ברשות הרבים כשת רשות הרבים תהיה מלאה אנשים שהולכים עם רשות היחיד שלהם נוצר מחנה ישראל נבנה את ירושלים ואז בתוך ירושלים אוכלים קודשים אתם מבינים מה זה לאכול קודשים את מבינים מה זה שאתה אוכל סטייק וזה סטייק קדוש דן אם אפשר לא הורם סטיק קדוש תירה שלמה אצל רב צדוק השבת זאת חוקת התורה רב צדוק אומר כן חוק זה לא מה שאתם חושבים זה לא בום בום בום בראש זה לא שרירותי חוק זה הפוך זה לחקוק בלב זה לשים בעומק במעמקי הלב זה הרשות היחיד הזאת שהתכנים שהדברים שהמצוות שהמידות שהמוסר שהקדושה שהטה הטהרה מה יהיה עם הטהרה היא בקי הלב לא רק הגוף טהרה זה לא לגוף טהרה זה בנפש ומתוך זה בגוף עד הציפורן האחרונה עד היד עד הכל טהרה זה בנפש ומתוך בגוף זה במקום הנפשי ומתוכו במקום הפיזי אם היינו מבינים מה קורה שמה היינו גרים בתוך המקווה בתוך המקווה יש איזה מקום בשולחן ערוך שיש שינוי בגרסה ובמקום מקווה כתוב מקום או דסיס דס זה זה זה זה המקום כי שמה הפיזי חוזר אל טהרתו אל קדושתו אל חרותו לכן כדי להיכנס ל הבית חיייבים לעבור דרך מקווה מה אתה יכול להיכנס ככה עם הגסות עם רשות הרבים הזאת זה לא זה מקום אחר זה רשות הרבים שהיא כולה הרשות היחיד כמה שנכנסים יותר פנימה היחיד והרבים הופכים לאחד והר הבית כל כלל ישראל זה יחיד אחד וכל יחיד הוא כלל ישראל ועל זה רמזו בגמרא ירושלים כמית תלת פרסי הביה שלוש פרס הייתה והיינו 12 מילין כי 12 מילין זה הגדרת מקום שמגדירה תוכן ערך מפני שהמקום מקודש למחנה ישראל שמה זה מופיע לאכילת קודשים לפנים מן החומה וגם 2000 מה דרבון תחומין דרבון גם כן רמז על קדושת המקום תראו את את מה שהוא עושה עכשיו כי כל דבר תופס מקומו סוף הקדושה הזאת היכולת הזאת העצמית הזאת היא היא בסוף נותנת לך כוח גם להדפיס דברים לקדושה להמשיך את הקדושה גם על דברים אחרים בהפך כמו אפילו בהפך כמו צועה ופתח זונות והמת ומידה טובה מרובה על אחת 500 ותופס קדושת המקום 2000 ממשהו 500 פעמים 400 תפיסת ההפך א 2000 אמה זה ארבע אמות ארבע אמות מורחב זה הרחבת המקום מה שבשבת תחום שבת זה 2000 אמה זה ארבע אמות שלך תראו איזה כוח יש לארבע אמות אמיתיות טובות לרבות את עצמם פי 500 גדולה מידה טובה ממידת פורענות פי 500 בסדר לאהבה עשרת הדיברות שמה לומדים את זה אה זה מחוץ לעירוב זה מהבית האחרון של הישוב בסדר זה בגבעות כן אבל תראו מה כתוב פה כתוב פה שאנחנו יכולים לקחת את הארבע אמות שלנו ולעשות מהם תחום שבת שארבע עמות האישיות שלך הנפשיות הפנימיות ההתכתבות היחידתית הטהרה הפנימית הזאת היא היא היא יש לה כוח ריבוי עצום כוח פשטות עצו כמו הטוב האלוקי פי 500 ארב כפול א א עד 2000 אמה וזה שנכתב ביעקב מסיימים שלוש דקות וזהוא שנכתב ביעקב עניין חניית המקום ויחן יעקב סוגר א צדוק אל ההתחלה את פני העיר זה שנכתב ביעקב עניין חניית המקום מקדושת מחנה ישראל והוא מ פני שכבר נקבע בו ביעקב קדושת ישראל לעולמי עד מכיוון שכך הוא יכול לקדש את המקום מי שהנה הוא ה הוא אשר דיברנו מי שיש בו קדושה יכול לקדש את המקום יכול לחנות את הקדושה במקום ולכן ירש את העולם שלא במידה דברו איתי שלא במידה אה אם תשב משבת רגליך הובא הנושא זה לא תחומין צדדי איסור תחומין הלב של הכל זה איך אנחנו משנים את המקום שלנו פיזית ונפשית אם תשים משבת גליך עשות חפצך ביום קודשי וקראת שבן עודג לקדוש השם מכובד אז תתענג על השם והאכלתי נחלת יעקב אביך זו הנחלה נחלה בלי מיצרים שלא במידה והינו שבכוחו לקדש גם מקום חוץ לארץ בקדושת ארץ ישראל את סוריה לעניין תרומות ומערות יש שיטות בראשונים גגם בעיראק שמה זה של האל שתי גדות לירדן עם הציור הזה בקדושת ארץ ישראל כמו בכל מקום חניית ישראל שנעשה מקודש כמו שיתקדש כל מקום שמחנה ישראל חנה בו יש יכולת לחניה שלנו להתמקדות שלנו לתת ערך אחר לדבר ולכן כתוב בו ביעקב מפורש החניה הזאת שמורה על קביעות הקדושה לעולמי עד