הקונה שדה בסוריא כקונה... | שיעור כללי בגיטין | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] טוב, ברשות רבותינו שות הרב אוריה, הרב הורי, הרב יהודה השליטה, אנחנו א נעסוק כמו שראיתם שני דפים ומקווה שנספיק שני מהלוכים ותשאלו איך השתנו פה סדרי בראשית. בדרך כלל זה לא שמעת חופשית פשוט בגלל המלחמה הכל השתבש כל סדרי עולם השתבשו אז גם השיעורים קצת השתבשו אבל והדבר הזה היה נכון לעכשיו כי הרבה מהישיבה כבר עוסקים בעניין הזה של סוריה אז הזדמנות להעביר שיעור שכבר היה צריך להעביר כבר קודם אז ככה אנחנו נמצאים בגמרא במסכת גיטים בדף ח הגמרא שם מביאה שלושה דברים סוריה שווה לארץ ישראל שהדרכים שבה לחוץ לארץ הגמרא אומרת הפרת המ כחוץ לארץ המוכר עבדו לסויקוכר בחוץ לארץ מביא גד בסויק מביא בארץ ישראל מחוץ לארץ שת לארץ ישראל חייבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל הרוצה להיכנס בל בטהרה נכנס והקונה שדה בסוריה כקונה פרי ירושלים תודה רבה קונה בפרברי ירושלים הגמרא שואלת לגבי הנפקמינה הזאתי של קונה שדה בסויקני ירושלים למה היא לך חתה אומר רב ששת לומר שכותבים עליו אונו אפילו בשבת אומרת הגמרא בשבת צריך גדעתך כי רב אומר לו לב כוכבים ועושה החנמי אומר לו כוכבים ועושה כמובן שהוא לא עושה בעצמו חילול שבת בשביל ארץ ישראל אבל לומר לנוכי הדבר לגיטימי ואף על גב דמירה לעובד כוכבים שבות משום יישוב ארץ ישראל לא גזרו ברבנן אז יש פה איסור דרבנן שנקרא איסור שבות באמירה לנוכי ובחלק הזה בהגדרה של איסור שבות באמירה לנוכי אם הקדוש ברוך הוא יעזרנו ניגע בזה בחלק השני של השיעור אבל כרגע בחלק הזה הגמרא אומרת משום יישוב ארץ ישראל התירו אמירה לנחורי זאת אומרת משום משום ארץ ישראל התירו לעבור על איסור דרבונון שזה אמירה לנוכרי גדולתה של ארץ ישראל מצוין הגמרא שלנו היא לכאורה מקבילה לגמרא במסכת בבא קמה אבל לאני יודעתי היא לא מגבילה ולמה כי החידוש של הגמרא שלנו בגלל סוריה הגמרא אומרת הקונה שדה בסוריה כקונה ברברי ירושלים הגמרא מדברת על שדה ומדובר פה סוריה בגמרא מסכת בבקמה מקור שתיים לפניכם כתוב הלוקח בית בארץ ישראל מה הדין שם כותבים עליו אונו אפילו בשבת הגמרא בבא קמה פ עמוד ב ד מגבילה ל הגמרא בגיטין אבל עם הבדלים גדולים נן יהוד דעתי פה מדובר על שדה ומדובר על סוריה שסוריה דינה כארץ ישראל יש לה דינים כארץ ישראל דינים חוץ לארץ בגמרא בבא קמה מדובר על ביתוכחי ארץ ישראל ממש לא על שדה אלא על בית והגמרא שמה אומרת ששם גם כותבים על העבונו קודם כל האם יש הבדל בין הקונה שדה בסוריה כקונה בפרברי ירושלים אז אם יש עוד דין של דיוק ומה מה חידוש אצלנו בגמרא יותר או או יותר נכון מה התחדש אצלנו בגמרא יותר מאשר בגמרא מסכת הבא קמה יש חידוש יתר בגמרא בגיטן לפעמים לבקמה או שזה גמרות מקבילות כן מי שקונה שדה או סלאש בית לא משנה איפה יש דין של מותר לומר לנוכי אין איסור שבות זה השאלה שאני רוצה לדון בשיעורנו מה החידוש של הגמרא בגיטין עוד דיוק אחד שאני עושה בין שני הגמרות האלה רשי רשי האמת שכל השיעור התחיל פה מרשי רשי בגמרא בגיטן אצלנו מקור ארבע כותב כך משום מישוב ארץ ישראל לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל בה כל ההיתר שלומר לנוכי בשבת לכתוב את השטר מדובר בגלל שיש דין של גירוש והתיישבות שני הדינים האלה ביחד גורמים לי את ההיתר הסתכלתי ברשי בבא קמה אין בכלל שום זכר לעניין הזה תראו את הרשי בבא קמה ציטתי ואין משהו אחר אפשר לבדוק בפנים מקור חמש הלוקח בית מנוכרי אונו שטר מכירה זהו רש"י לא אומר שהמטרה שבגללה התירו את האמירה לנוכרי בבית בארץ ישראל כי יש פה גם גירוש וגם התיישבות אין זכר לדבר הזה בגמרא מסכת בבא קרמה מה טרך רש"י לומר את חידושו דווקא על הגמרא בגיטין ולא טרך לומר את זה על הגמרא במסכת בבא קמה סו שאלת שיעורנו בחלק הזה של השיעור מה העניין האמת היא שכדי להרחריב את הרשי טיפה יותר אז מיד כל מי שרואה את הרשי ש בגיטין מיד באסוציאציה עולה לו הרמבן הידוע לכולנו אבל לפני הרמבן בשוטכם ירושלמי יש ירושלמי מקור שלוש בניכם הוא מדבר גם על סתם לקחת בתים מן האקום לא סוריה רבותיי אלא בתים מן האקום אומר הירושלמי רבי ובע בן לוי שאל רבי שמעון בן לוי מה הוא ליקח בתים מן העקום אמר לו מתי רבי שמואל מד בשבת ותן בשבת מותר כצד הוא עושה מראה לו כיסין של דינרים יש בבית יוסף כמה יחידים טמצס איך להסביר את הגמרא שלנו שמותר לומר לנוכרי האם הנוכי בעצמו מוכר או כמו שמבואר בירושלמי שמראים לו כי של דינרים והקום חותם ומעלה לאחיים יש כמה אופציות שכן מצאנו שלא נכבשה יריכו אלא בשבת נכתיב כעשה ששת ימים וכתיב וביום השביעי תסובו על העיר שבע פעמים אזריכו נכבשה בשבס קודש וכתיב עד רידתה אפילו בשבת יש דין מיוחד שנקרא דרידתה לא ניגע בו כרגע בהרחבה אבל השתמשו בזה הרבה בדין הזה ברבנות הצבאית במלחמה האחרונה כמעט כל דבר בשבת הם התירו מדין עד רדתה אבל זה לא כרגע נושא לדיון בכל אופן העניין של של כיבוש ארץ ישראל הותר אפילו בשבס לכבוש אותה בגלל המושג שנקרא את רידתה מצוין כאן בירושלמי לא מדברים על סוריה מדברים על עצם העיקרון של כיבוש הארץ מדין עד רדתה וקרה אפילו בשבת בכיבוש שריחו אז אני חוזר לעניין שלנו. אחרי שראינו את הבבלי ואת הירושלמי, בבלי בבא קמה על ארץ ישראל, בית בארץ ישראל, ירושלמי, שהתירו את העניין בגלל אדרי דתפ, בזה התירו איסור דרבוננו. אני חוזר לגמרא בגיטין שהגמרא מדברת על שדה בסוריה. רש"י מביא פה טעם מיוחד, גירוש והתיישבות ואני חוזר על הסוציאציה שדיברתי עליה קודם, זה הרמ"בן. כל יילוד אישה מכיר את הרמבן הידוע הזה שחולק על הרמב"ם ושואל למה הרמב"ם לא הביא במניין המצוות שלו את עניין מצוות יישוב ארץ ישראל הרמב"ם התעלה מזה והרמבן טוען שיש פה מצווה ברורה שלישוב ארץ ישראל מאיזה פסוק הפסוק שמופיע מקור שיש לפניכם והורשתם את הארץ והשבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה אומר הרמבן בהשגות ב אני חייב להגיד רק מילה בתורה על הפסוק הזה הרמבם הוא מבאר קצת אחרת, לא הרבה הבדל אבל משם אני חייב לומר רק מילה ברמבן על התורה לכאורה משמ שהוא חולק על רש"י שם בתורה אבל כאן לכאורה הרשי והרמבן הולכים כאחד מה המצווה אומר הרמבן מקור שבע מצווה רביעית שנצטוונו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם יצחק וליעקב ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. יש דין תורה שאנחנו חייבים לאחוז בארץ ישראל, לכבוש את הארץ ולא נניחנה ביד אומה ממזונתנו. והוא ממשיך שמה זה מה שאומרים פסוק והורשתם את הארץ והשבתם בה כי לכם נתתי את הארץ אחרי ש נחנתם את הארץ ונכפל זה העניין מצוות במקומות אחרים קומרו יתברך הוא ארוך הרמבן שמה אבל הבאתי קצת ממנו ונמשיך עוד טיפה בואו הורשו את הארץ שניבתי בותכם פירד אותה להם מצוות כזה בגבולי המצרה כמו שאמר ובואו הר האמורי ואל כל שכנה בהרבה בהר משפלה בנגב חוף הים שלא יניחנה ממנה מקום אנחנו יש לנו דין תורה מצוות עשה מן התורה לא להניח שום מקום מארץ ישראל שיוכלו לפלו שם הגויים מה שעשו בהתנתקות עברו על הייסורי דאורייתא האלה במפורש נתנו ניחוה ביד זרים זה דבר שהוא אסור מדין תורה באופן פשוט אם כן מצוות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה חובה על כל אחד מאיתנו לשבת לרשת את הארץ ולגרש את הגוי מתוכה שלא להניחנה ביד זרים מצוין זה מה שאומר רש"י אומר רש"י המצווה היא למה התירו את אמירה לנוכרי בשבת כי יש מצווה לגרש עובדי כוכבים והתוצאה תהיה ליישב ישראל ב כשישראל מתיישבים אין עובדי כוכבים זה לא שני דברים אלא לכאורה דבר אחד לפי שאומר הרמבן כשאנחנו מגרשים ומתיישבים אנחנו מקיימים את המצוות עשה של והורשתם את הארץ והשבתם בה מצוין עד כאן הכל פשוט וברור רק שאלתנו למה הרשי היה מוכרח להביא את הדין הזה כדי להסביר את האתר המיוחד לומר לנוכי בסוריה ולא הביא את האתר הזה את ההסבר הזה הפשוט שההסבר הזה מדבר על כל חלקי ארץ ישראל לא הביא את זה בגמרא מסכת בבקמה זה מה שהיה קשה לי ומזה נוצר כל החידוש שלי בשיעור הזה מצוין רק נמשיך את המהלך הזה כפתיחה יש ריבש ששאלו אותו האם יש תר מדין עלייה לארץ לומר לנו שבות בדין עלייה לארץ אומר הריבש שואל מה שכתב המשיב ועשה קל וחומר מהכונה שדה בארץ ישראל שכותבים עליו בונו אפילו בשבת והתירו שבות דאמירל קוטי במלכת דאורייתא משום משוב ארץ ישראל ואמר שהכונה קקא שהוא שם דבר מצווה קלה לגבי העלייה לא דבר נכון הוא רצה להגיד שלאור הקנייה בארץ ישראל היא פחוטה מן העלייה אומר מה פתאום אדרבה הקונה זה מן הקותי מצווה גדולה מן העלייה יותר מצווה לא יודע אם זה נפילה לא אנשי חוץ לארץ לקנות פה בתים בארץ מאשר לעלות כך כותב הרבש כי העליה היא מצווה לשעתה ולעצמו ולבד ולא נטיר בשב בשביל העלייה נתיר דין שבות חז בין דמעשה בידי בין דאמירה לקות מנחת דת אבל יישוב ארץ ישראל אינה מצווה לשעתה אלא מצווה מתקיימת לעולםמי ומצווה בתועלת היא לכלל ישראל שלא תש שתקה ארץ קדושה ביד תמים ואין למדים ממנה לשאר מצוות אומר לנו הריבש לשבת בארץ זה מצווה שהיא לדורות וממילא רק בזה בלבד כמו שות פותח את דבריו בהמשך השיעור נראה את זה רק משום ישוב ארץ ישראל מצווה יקרה ביותר שיש הנפקמינה לדורות התירושות אבל משום העלייה לארץ להגיד לנוכרי שבות לא התירו מכאן אנחנו רואים את הגדר המיוחד שיש בגדר גדר המצווה של ההתיישבות בארץ והריטווה ממשיך בהמשך דבריו והבאתי אותו בריתו בראש השנה אותו רעיון מי הוא שמע מינה דלא דח מרה לגוי מלכת דאורייתא אפילו מקום מצווה תכף ניגע בזה בדין הזה עד כמה מותר אמירה לנוכרי מה שאמרו בבק הגמרא שלנו ולוקח קקע בארץ ישראל שכותבים עליה אנו אפילו בשבת על ידי גוי אף על פי שהכתיבה היא מלאכת דאורייתא איך התירו לומר לנוכי לעשות מלאכה דאורייתא בשבס שני ישוב ארץ ישראל שאינה מצווה לשעתה אלא קיימת לעולם והיא תועלת לכל ישראל שלא תשתקע ארץ קדושה ביטלים וכמו שחששו לה בהרבה מקומות כדאיתה בגיטין וכולי מצוין והמרחשת הולך גם באותו באותו כיוון אין פה יותר מה לחדש בעניין בקיצור בסיכום דברינו יוצא שיש מצווה גדולה שלישוב ארץ ישראל המצווה מקורה מדאורייתא שלגרש את האקום ולהתיישב ורק שאלתינו למה רש"י הדגיש את זה דווקא בליטין ולא בבאקמה כדי לחדש חידוש בדברי רש"י אני רוצה לפתוח פה גדר מיוחד שיש בדברי הרמב"ם גרה שמצאתי בשניהם הות הוא שאסור למכור קרקע לגוי כמובן בארץ ישראל והאיסור האיסור המחירי לגוי איסור מכירה לגוי נובע מזה שאסור לתת מקום לארץ בארץ לגוי זה דין מדין של א קונם אסור לתת להם חניה בארץ וכולי מצוין מה קורה אם בכל אופן נמכרת א חלקה בארץ ישראל שדה בארץ ישראל משהו כזה לגוי האם גוי יכול להבקיע את קדושת ארץ ישראל אז תראו שני רמבמים במקור 11 לפניכם אומר הרמב"ם קודם כל מגדיר מה זה סוריה לא נפקמנה כל כך אומרת ארץ ישראל הוא למטה כנגד הרמצובה כל יד פרד עד בבל כגון דמסק ואחלה וחרן ומגבד וכולי כל זה נקרא בגדר סוריה אומר הרמבם בהלכה י' אקום שקנה קרקע בארץ ישראל לא הפקיעה מן המצוות אלא הרי היא בקדושתה נפקמינה שגם אם אתה קונה פירות בארץ ישראל מגוי שגמר את מלא שלא נגמרה מלאכתן נגמר מלאכתן אצל גוי לא אבלתן יש קדושה לפירות האלה לפי כך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תרומות עשרות הוא מביא ביכורים והכל מן התורה כאילו לא נמכרה לאקום מעולם זאת אומרת הדין הוא פשוט אין יכולת ביד האקום להפקיע קדושת ארץ ישראל ולכן אם אדם קונה פירות מעקום הרי שהם נמצאים בקדושתם וחייבים להפריש מהם תומות ומעשרות אומר הרמבם אבל יש קניין לאקום בסוריה להפקיעות ומן השביעית כמו שהתבאר. שימו לב, סוריה אין דינה כדין ארץ ישראל. מי שמתיישב בסוריה אז הגמרא כבר אומרת ש מהדין הזה שווה סוריה לארץ ישראל והמפריש ממנה, נכון? הגמרא אומרת ויבת במעשר ובשביעית כארץ ישראל. מתי היא חייבת בשביעית במעשר ובשביעית כארץ ישראל? דווקא שיושב שמה מרביסי ישראל אבל התיישב נוכרי בסוריה הוא הבקיע קדושת ארץ ישראל משם ולכן אם תקנה פירות מגוי שיושב בסוריה אין לה קדושה נפקמינה אין בה חיוב תרומות ומעשרות בסדר מצוין זה מה שאומר הרמבם ויש קניין לאקום בסוריה להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שהתבארת מצוין עכשיו תראו את גדר המחב עם הגרה במבר המחבר עובד כוכבים שקנה קרקע בארץ ישראל וחזר ישראל לקכרה ממנו מפריש תרומות ומעשרות מה שאין כן בסוריה ישב גוי בסוריה קנית ממנו פירות אין חיוב תרומות ומעשרות מצוין אומר הגרא ועובד כוכבים מה שאין כן דבריו תמו אפילו לקחה מהעובד כוכבים עם פירותיו שגדלו ברשות פשוט הרבה כוכבים אם לא הגיע לעונת המעשרות חייב אף בסוריה כמו שכתב בסעיף ז' וכל ש כאן שואל שואל הגרן איך יכול להיות שגוי יפקיע לגמרי את כל דיני ארץ ישראל מסוריה כל שכן כאן אבל טעה בלשון הרמבם וזה לשונו עובד כוכבים שקנה הקקע בארץ ישראל לא הפקיע מן המצוות אלא הרי בקדושתה לפי כך אם חזר ישראל קח ממנו אינו כיבוש יחיד אלא מפריש תרומות ומעשות מביורים והכל מן התורה כאילו לא נמכרה מעולם ויש קניין לעובד כוכבים בסוריה להפריע להפקיע מן המעשרות ומן השביעית כמו שהתבאר ורצה לומר מפריש מן התורה מה שאין כן למן דאמר יש קניין נבקעה מקדושת ארץ ישראל מה שהגר רוצה להגיד שיש לנו כאן שני אפשרויות אם אנחנו טוענים שיש גדר לגוי לגוי בקניין בקניין בסוריה אז הוא הצליח להבקיע אבל אם אנחנו טוענים שאין קניין לגוי אם יש קניין לגוי בביסור להפקיע מן המעביעית כמו שהתבאר ואת מפיש מן התורה מה שאין כן למד אמר יש קניין נפקעה מקדושת ישראל אם יש לו קניין לגוי הוא יפקיע מקדושת ארץ ישראל אבל אם אין לו קניין הוא לא הצליח להבקיע במה זה תלוי רבי יסאי אני עכשיו פה נתחבר את זה לגמרא האם ההגדרה של סוריה נחשבת ככיבוש יחיד הנפקמינה שאם אחד יושב בסוריה, יהודי יושב בסוריה והוא חייב בתחרומות ומעשרות מה ההגדרה של יהודי שיושב בסוריה כמו כיבוש יחיד אם זה כיבוש יחיד אז זה חייב בתרומות ומעשרות חייב בתרומות ומעשרות מדרבנן או מדאורייתא פה הפנץ' עוד פעם רבי יסאי עוד פעם גוי יושב בסוריה מגדל פירות חיה בתרומות ומעשרות? לא ח למה כי הוא הצליח מה לעשות? להבקיע את דושת ארץ ישראל. מצוין יושב יהודי בסוריה. מה יש? מה? כן. אבל סוריה אחרי עולה בבל כבר פקעה. יש זה כל הפורט. הרי סוריה יש לה גדר מיוחד שח אם עולה בבל בפקפה אז מה השאלה לגבי סוריה? אז לסוריה יש גדר מעמד מיוחד גם עולה בבל שיש לה גם גדר של ארץ ישראל גם גדר של חוץ לארץ מצוין ועכשיו אני שואל בגדר סוריה ישב יהודי בתוכו ויגדל שמה פירות פירות חייב בתרומות ומעשרות מדאורייתא רבונון מה דאורייתא מה דעתכם שאלה של מה הדין כיבוש יחיד כיבוש יחיד משמעותו חיוב מדרבונון זה ההבדל שיש בין כיבוש יחיד לבין כיבוש רמים מסכימים את זה יסא ואם אני טוען שכיבוש יחיד חיובו מדרבונון אז אם הוא יגלה שמה פירות כל חיוב התחומות ומעשרות יהיה איפה יהיה אך ורק מאיפה מי דרבונו יופי מצוין מצוין אני חייב שהציבור יסכים איתי להגדרה הזאת אם אם חולקים עליי בזה אני לא יכול להמשיך את השיעור אבל אם מסכימים איתי שכיבוש יחיד בהגדורת כבוד הרבונים הרבור מסכים איתי מה אם מה רב רועי מסכים מסכים להגדרה אני אני מדייק את זה גם מדברי הרמבם כי אם אם אני אומר שלאקום יש אפשרות להבקיע אני מדיק את זה גם בארמבם וגם מהגרה עוד פעם אני חוזר להגדרה אם הרמבם סובר שלאקום יש אתמצבע קדושת לקרוא לזה ארץ ישראל מסוריה ואז הקונה פירות מאקום מסוריה אין חיוב תרומת מה זאת אומרת שאין לה קדושת ארץ ישראל באמת ולכן מה שהגמרא אומרת פה שהיושב בסויה חייב להפליש תרומות ומעשרות חייב מעשר בשביעית כארץ ישראל זה אך ורק מדרבנן מדין כיבוש יחיד וכיבוש יחיד דרבונות ככ כי ככ אם אני אגיד לך למה אני תולד זה שאלה מצוינת כי אם זה ארץ ישראל כיפשותו אז גוי לא יכול להגיע זה מה שאומר הרמבם ולכן הקונה ממנו בארץ ישראל בקדושתה היא עומדת והפירות חייבים תרומות מה זכות מדאורייתא כי הוא לא יכול להבקיע אבל אם הוא יכול להבקיע בסוריה משמע שאין לה חיוב מעיקר הדין כי עובדה שיש את הגדר של אף כועת ואם יש גדר של אף כה כל החיוב הוא אך ורק בתרומות ומצות גם כשישראל יושב אליה זה אך ורק מאיפה מדרבנן מה הרב אומר מה אבל אם אם כיבוש יחידורית אומרת שם הזה שם של ארץ ישראל אם מה מה זה מה זה שם כיבוש יחיד תכלית אם אם אני אגיד לרב זה אני גם חשבנתי את זה אם אני אומר כיבוש חיד שמי כיבוש אז מה המשמעות שמי כיבוש אני אגיד שזה חיוב דאורייתא אם זה חיוב דאורייתא לגמרי אז הכל ארץ ישראל שמי כיבוש מה נפש איך למדתם פשט רבי ז אם אם זה דין דאורייתא כמו שהרב רוצה להגיד גמרנו רבותיי זה ארץ ישראל כל המשתמע אם אני טוען שמי כיבו זאת אומרת מה זאת אומרת כל הגמרא פה שאומרת שלושה דברים סוריה שעבא לארץ ישראל שלושה דברים שבה לחוץ לארץ זה נמנדה אמר שמי כיבוש ויש לה גם דיני חוץ לארץ וגם דיני ארץ ישראל והדיני ארץ ישראל שלהם זה מדרבונון מה לא הבנתי מה כתוב בגמרא מצוין רגע שנייה אחת רק שנייה החידוש הוא שאף על פי שלכאורה עוד נגיד את החידוש שלי אתה שואל עכשיו שאלה מצוינת זה כל החידוש אבל כרגע אני חייב לפני החידוש להגיד את את החידוש שלי בפשט לא חידוש שלי הפשט של הגמרא כן מה החידוש מה החילוק אה אז אתה מתחבר לדברי לבי אתה אתה אומר תשמע עובדה ש מה לבי צועק צועק אומר תשמע עובדה שתראו באיסור דרבוננו בשביל ישוב ארץ ישראל אז ארץ ישראל זה מה שהוא טוען להביא אני אומר טוב אתה אומר לא בוא נגיד שצבע דינים תשמעו רבי יסאי אני חוזר עוד פעם על הגראה אני רוצה שתהיו איתי לגמרי. אני חוזר עוד פעם. הגרא אומר הגרא אומר בסוף דבריו אלא מפריש תרומה שורה הרביעית מלמטה מפריש תרומה ומעשרות מביורים הכל מן התורה כאילו לא נמכרה מאוילום זה חל על מה? על ארץ ישראל האידיאלית המקורית לא יודע איך לקרות ויש קניין לובים כוכבים בסוריה להפקיע מן המעשרות ומן השביד כמו שהתבאר ורצה לומר מפריש מן התו מה שאין כן למנדה אמר יש קניין נפקעה מקדושת ארץ ישראל ואף שלקחה אחר כך ממנו אבכיבוש יוכי כבוד הרב אוריה שליטה אבק כיבוש יוחי ואינו אלא חיוב מאיפה מי דרבונון כסוריה כן נראה לי בסעיף א' זאת אומרת שלפי הגרא כל אבות של כיבוש יוחין כל החיוב יהיה איפה יהיה מאיפה רבי סימ דרבונו זאת אומרת מצאנו למדים שיש פה חידוש גדול מה החידוש כמו שלבי ציין קודם שישיתמצא להתיר איסור די רבנן גם במקום שהוא לא ארץ ישראל בקדושתה אלא כל חיוב הקדושת ארץ ישראל מאיפה הוא חל באיזה גדר הוא חל מדרבונון ובכל אופן יהיה מותר אמירת שבות בסוריה ולמה עכשיו אני רוצה להגיד את החידוש בסדר הרב הרב בסדר עוד פעם עוד בסדר אני אחזור עוד פעם אני עוד פעם יוצא לפי החשבון שלי יוצא דבר מאוד פשוט יוצא ככה בוא נחשבן את זה ואז אני אגיד את את העבוד שלושה דברים סוריה שבאה לארץ ישראל, שלושה דברים שבה למה לחוץ לארץ. יופי. אז היא סוריה היא גם וגם. זאת אומרת היא לא ארץ ישראל ודאי היא לא עומדת בקדושת ארץ ישראל. במילים אחרות אפשר להבקיע את קדושת סוריה. איך? על ידי מכירה לנוכרי. עד כאן כולם מסכימים איתי למה שאמרתי עכשיו. מצוין אבל אם ישראל בכל אופן ניקה אותם מנוכרי יהיה על זה חיוב תרומות ומסורות זה מה שהגמרא אומרת אם אני אומר כיבוש למה אמר כיבוש יחיד שמי כיבוש המשמעות היא שאם ישראל קונה את סוריה מגוי חייב בתרומות ומעשרות יופי חיובו בתרומות ומעשרות זה עיקר חידושי דרבוננון רבי יסי דרבוננון יופי זאת אומרת התרתי אני שם מחשבן התרתי משום איסור בגלל חיוב דרבונו משום דין דרבונון התרתי אמירה לנוכרי בשבת משום יישוב ארץ ישראל ואז אני שואל מה בגלל דין דרבונון של סוריה אז הכונה שדה בסוריה כקונה בפרי ירושלים ואין דין אמירת שבות לנוכרי איך יכול להיות עכשיו בא הרב הרב בסדר ברור עכשיו בא החידושני דעתי לניהו דעתי זה חידושו של רש"י אומר רש"י אומר רש"י לקנות שדה בארץ ישראל סליחה לקנות בית בארץ ישראל הגמרא בבקמה דף פ עמוד ב זה פשוט כי לשבת פה בארץ ישראל שכל החיובים עם דאורייתא אז מי שקונה פה בית ומקיים את הגדר הפשוט של והורשתם אותה והשבתם בה אז ודאי שאמירה לנוכרי משום מיישוב ארץ ישראל על כל מעלותיה מצווה לדורותו ודאי שתראו אמיר לנו חשבות אומר רש"י מה החידוש אצלנו בגמרא בגיטין לא מדובר שהוא קונה בית כי מי שקונה בית באופן אוטומטי הוא מקיים והורשתם אותה והישבתם בה קונה שדה בסוריה הוא קונה שדה בסוריה זה לא בגדר של והורשתם אותה והישבתם בה מה יש בשדה בסוריה רבי יסאי רק והורשתם אותה רק גירוש מן העקום זה כל העסק. ואם הוא יקנה וגירש את העקום מה מה התוצאה תהיה? דין דרבונון. אומר רש"י, זה חידושי. יהיה מותר לומר לנוכרי אפילו בגלל דין דרבונון שיווצר מזה שיקנה אדם שדה בסוריה. כי גם בזה יש גדר של אני חוזר על הרשי לגרש עובדי כוכבים ולהיישב ישראל. בה. עוד פעם על ליישב איזה תוצאה אם אתה מגרש זה לא זה לא ההתיישבות מה עבורטו רביסי כל מה שאני יכול לגרש את עובדי הכוכבים אפילו בחלקים שחיובם יהיה מי דרבונון התרתי אמירה לנוכרי עכשיו מה שאתה מדייק שלכאורה יש פה גדר מה וליישב אנח זה תוצאה אני לא חושב שזה אני מגרש אבל זה אבות גם על חלקים של דין דרבונון בארץ ישראל כגון סוריה ששמה שמה הגדר הוא לא כמו גדר במקום שיש קדושת ארץ ישראל בשיט תפרתה כמו הקונה בית בארץ ישראל מחדש רשי יש שמה גם גדר של אמירה לנורחי בדין דרבונו למה כי לעולם מי שיכול לגרש גויים גם במקומות שהם לא ארץ ישראל ודאיים אלא הם כמו סוריה שהם גם ארץ ישראל וגם חוץ לארץ הדין של כקונה בפרברי ירושלים במותר מרן לנוכי המקורית פשיטה בנו בשבס אני חושב שכל קניין בארץ ישראל כי הרב רוצה להבדיל בין ארץ ישראל שזה עצם הקניין מדויק כמוך אני חייב להגיד למה שמה בכל מקום שאני קונה בסוף בסוריה אני ככה נראה לי ברגע שאני קונה מן הנוכרי מהב הרב רוצה להגיד שבפקדו כן הרב מדייק נכון בבקמה לוקח בית מנוכרי אבל מה יהיה בהם? כי אני חושב שגם לגרש אבל מי אבל מי קונה מהפק שצריך גם באמת לעשות קניין ברור אפילו בהפקר נראה שכן כן, נראה לי שכן. כל מקום שאני יכול לקנות זה מה שאמר. כן, אני חושב. תשמע, הריבש אמר לך, אין לך מעלה יותר גדולה מאשר קניין בית בארץ ישראל. תראה את המרחשת, רק תראה את המרחשת למעד, המקור 10 לא קראת יותר. ואמרתי את זה ודאי מצוות ישוב צופקת בנשים בנשים. כ המצווה הזו אינה מתקיימת בישיבה לבד. תקשיב טוב הרב רועי. כי גם כן בקניין קרקע בארץ ישראל כל מי שקונה קרקע בארץ ישראל מקיים דין דאורייתא נקודה ב הפועל היו יצא שאני מגרש עם זה עובד עובדי כוכבים אין אבקמינה החידוש הוא שאין אפילו זה הפורט שלי אפילו שיש רק דין דרבונון כי הרי אני יכול שמה להבקיע את קדושת ארץ ישראל אם אני אמכור את זה לנוכי אבל כל מקום שיש בו פוטנציאל של קדושת ארץ ישראל אפילו מדרבונון התירו אמיר לנוכי בדיוק בדיוק רש"י ראה צורך להתנסח דווקא בגמרא בגיטין ולבקמה כי שם יש חידוש מה החידוש שסוריה זה דרבונון בדיוק מה שהרב דיק כן כן תשוב הכללי ישבתם לא אבל בהורשתם כן אבל מה שיוצא אבל שאם אם אם יורשים המצווה אחרת זה גם לשבת לא מספיק רק לגרש אותם כדי שיהיה גירוש מוחלט חייבים להתיישב כן זה הווורט, זה הוורט. נדמה לי שהוורט שלי נמצא בחתם סופר, אבל רגע נשמע רגע זה זה בהכרח. נו מצוין כיבוש יחיד שמי כיבוש לפי הגרא והרמב"ם ואם אני אומר כיבוש יחיד שמי כיבוש מספיק כיבוש יחיד שמי כיבוש אומר רש"י שכבר אני מקיים את הגדר לגרש עובד הכוכבים לא בהגרה תראה את הגראה הגרא ודאי מוכח כמו שאני אומר שאפילו יש פה גדר של שמי כיבוש נכון הנה הנה תראה את הגרה בסוף ואף שלקחה אחר כך ממנו אבכיבוש יחיד ואינו חייב אלא מדרבנן כיסורי המפורש לא לא עוד פעם עוד פעם הגמרא ב כן אם זה כיבוש בכיבוש יחיד כיבוש רבים כי פה מהגרה לא ככה מבואר שמי כיבוש רש"י מדבר אצלנו על כיבוש יחיד לא אבל הגמרא אומרת שזה לא אבל זה לא כמו ארץ ישראל לגמרי כי הגמרא אומרת שב אני קורא את הרשי אני אומר רש"י אצלנו מה שהרב מציין כיבוש יחיד דוד שלא היה כל מד כדר דרך שהיו כובש אבל דוד לא קבע שאלה לצורכו ולכן נתנו גם דיני ארץ ישראל וגם דיני חוץ לארץ ולכן גם יש יכולת להקום להבקיע בגלל שכיבוש יחיד שמכיבוש לא שמי כיבוש לאב שמי כיבוש זה מה שהוא מה שהוא ציין זה מה שהוא ציין ציין אבל אני אני למדתי פשט בזה שאם אם אני טוען שיש שמי כיבוש שפשוטו אז אז אין החילה מזה לכאורה צריך להיות דאורייתא אבל מה מה החידוש אצלנו פה שאני בגר אף על פי חודש שיטת רש"י אבל אם אם אתם רוצים אותו משיטת אז אתם יודעים רגע לפי דברכם יוצא שהרשי יותר מחודש שאפילו אם נגיד שמ כיבוש יחיד לו שמי כיבוש נכון או מה שכיבוש יחיד שמי כיבוש למד אמר שכיבוש יחיד שמי כיבוש אז יהיה חיוב דאורייתא נכון יופי ואם יהיה כיבוש יחיד לו שמי כיבוש יהיה יהיה חיוב של תמות ומעשרות מדרבנן יופי מצוין הוא מצוין טוב מאוד יופי מצוין נתקדם ואם לפי שיטת רש"י יהיה חיוב כתונות ומעשרות מדרבנן יחול שמה הגדר של הורשתם אותה וישבתם בה ואז רגע אני אמשיך על החידוש שלי עד הסוף אולי לא אבל עד הסוף ואם יכול להגיד את הש יהיה מותר אמירה לנוכי בשבס מה מה אבל הגמרא אצלנו רוצה להגיד שיש גם וגם זה לא יכול להיות דאורייתא גמור מה זה מקבל דין של מדאורייתא של ארץ ישראל גמורה לא ודאי שלא כי הגמ אין דבר כזה זה לא הפשט לא אם היה כובש אחר אחרת זה בסדר זה רבותיי אם הוא היה כובש זה זה לא אם היה כובש אחרי כל ארץ ישראל כולה אין אכן ודאי קדושת ארץ אבל כבר שהוא כבש אותה לפני כן זה נקרא כיבוש יחיד הגמרא אומרת נכון מה מה אבל אצ אצלנו בגמרא זה לא אנחנו לא לא סגרנו את העניין פה אצלנו אם זה שמי כיבוש או לא שמי כיבוש הגמרא פה לא סגרה את זה רבי יסא מה כן הרב חבון רגע הרב ידו שמ את הגמרא להגיד למה הגמרא עושה את כל החלוקה? שלושה דברים שווים אני ממשיך את מה שהרב יהודה שואל שלושה דברים שווה לחוץ לארץ שלושה דברים לחוץ לארץ ישראל אם שמי כיבוש אז הכל כיא ארץ ישראל מה על סוריה עשו לה קולות שחוץ לארץ לפי דברכם היה צריך להיות באופן פשוט אם זה שמי כיבוש כארץ ישראל לכל דבר ועניין דינה כארץ ישראל לכל כל הדם כול מה אבל למה צריך להיות זה אם אם זה שמי כיבוש נגמר העניין מה לךומרה זה לא לחומר רבי זל מה מה מה זה לא ספרה זה לא ספרה רבי רבי ישראל צריך רק דורת צריך רק דורת מה אז החיוב תחומות ומעסכות שמה בכיבוש יחידוד ראית דרבונות לפי הרשי לפי מז ולפי הרמבם אז אבל אני שואל עכשיו אז הרב אומר שמחלוקת רשי ורמבם נכון אבל אבל יש אפשרות לפי רש"י לפי דברכם בוא נמשיך לפי הרמ"בן יש אפשרות להבקיע רק שנייה יש אפשרות להבקיע את קדושת סוריה לפי רש"י אם גוי יקנה אם גוי יקנה בסוריה יפקיע או לא יפקיע אמי חי מה אז לפי רש"י יוצא שלא לכאורה מה הוא הם הם טוענים ש רש"י טוען במז שמה שטוענים שקיבוש יחיד שמי כיבוש אם זה שומע כיבוש דאורייתא ורשי אומר כיבוש יחיד מה נו מה רש"י אמר מה אם שמי כיבוש אז זה דאורייתא ואם לא שמי כיבוש דרבנן עכשיו מה רש"י אצלנו סובר בסוגיה אצלנו בחטא אז למה יש ליקול של דרבנן? למה יש דברים שמשווה לחוץ לארץ? מה? מה? אבל זה קשה קשה מאוד להגיד את זה. זה קשה מאוד להגיד את זה. רבי יסאי, סליחה שאני אומר, לפי דברכם בפשט של הרש"י, עם שמי כיבוש הכל היה צריך להיות ארץ ישראל ונגמר העניין. מה? כן. אז לא נתנו לשם של ארץ ישראל זה התוספות שם אני לא כן בשאר הדברים אחרים טוב אני עוד רבי יסאי בוא נראה אתם סופר בוא נראה איך תם סופר אני רוצה עוד מהלך אחד להספיק בדקה תראו בבקשה ב-14 בחתם סופר אומר החתם סופר נמצא אף על פי שכיבוש יחיד לא שמי כיבוש משומר לדינו בכמה דברים כחוץ לארץ אז בהנחת היסוד שאם אני אומר שכיבוץ יחיד לא שמי כיבוש אז אני יכול לתת זה חלקים דינים של חוץ לארץ עם שמי כיבוש באופן פשוט הכל היה צריך להיות זה דינים של מה? של ארץ ישראל דאורייתא ככה ככה אני לומד בשטות אומר החתם מסובר מכל מקום במשהו כארץ ישראל אין ארץ ישראל דאורייתא תפי מסוריה כי תרבה היו מקבלת נביאים אחרונים כן מה שכתב בברייטה דכיבוש יחיד שמי כיבוש היינו מפני ששבותה לארץ ישראל לתרומות ומעשרות אבל מה שכותבים עליו אונו אפילו בשבת לא תליה בנל כי אפילו לא שמי כיבוש מכל מקום כמוהו כארץ ארץ ישראל כן נראה לניה דעתי אומר החתם סופר ונראה לי שזה בדיוק החידוש שאני רוצה לחדש אומר הרב החתם סופר גם אם אני אתטען שיש מקום שאין בו חיוב ומעשרות או או יותר נכון יותר מדוייק אני אגיד את זה אפילו מה שכותבים מונו בשבת לא תליה בענן כי אפילו לא שמי כיבוש אפילו אם יהיה מצב זה גם אפילו שיטתכם שלא יהיה שמי כיבוש ואין בזה את כל הדינים של ארץ ישראל כי יש גם וגם יהיה מותר לפתוב לומר לנוכי לכתוב אונו בשבת אומר אתם סופר כן למה כי כל מקום זה חידושי כל מקום שיהיה בו גדר של איזשהיא קדושת ארץ ישראל נפקמינה שאם ישראל נמצא שם הוא התחייב בתרומות ומעשרות אין דין אמירה לנוכרי מותר לומר לנוכרי לכתוב בשבת ולמה זה עיקר העניין כי אני חוזר לרשי כי בכל מקום שיש איזשהיא קדושת ארץ ישראל חל הדין של לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל ב לא צריך שיהיה מצב שבו אני אני אני יהיה מותר לומר לנוכי רק בארץ ישראל בכל מקום שיהיה איזשהיא קדושה לא לא נכנסתי פה כרגע אבל בשיעורים בשיעורים היומיים אמרתי לחבר'ה שיש חילוק בין קדושת ארץ ישראל לבין ארץ ישראל יש מקום שנקרא קדושת ישראל ארץ ישראל הרבה נפקמינות הבאתי שש נפקמינות הבאתי ויש מקומות שנקראים ישראל סוריה אם היא נקראת בגד דר ישראל ולא קדושת ארץ ישראל. הייתי חושב שאמירה לנוכי מותרת רק במקום שיש מושג שנקרא קדושת ארץ ישראל. לא. גם אם יש מקום שנקרא ישראל נפקמינה שיש לזה גם דינים שלו ארץ ישראל וגם חוץ לארץ לדין אמירה לנוכי בשבס ישר. זה מה שאני רוצה לחדש. עכשיו ששה את החשבון שלו. האם האם סוריה בסוף כיבוש יחיד שמי כיבוש מדוריתה לפי רש"י או לא שמי כיבוש כמו שאומר הרמב"ם כך או כך במקום שבו יהיה זה זה החידוש במקום שבו יהיה איזשהיא קדושת ישראל אפילו לא קדושת ארץ ישראל יהיה לזה איזשה חיטים של שם של ארץ ישראל כמו סוריה אם נגיד שכימוש יחיד לב שמי קימוש אמירה לנוכרי בשבת תהיה מותרת זה מה שכתוב פחתם סופר לנו יודעתי לפחות תסכימו איתי רבי יסאל על על הדברים של אחתם סופר מסכימים זה לפחות מסכימים מה זה מה שהוא אומר בסוף או מצוין ולהגיד לנוכר בשבת יהיה מותר או מצוין שכור הנה הרב הרב יהודה השלים את התמונה לגמרי גם אם נגיד שיש חיוב מדאורייתא ההתישבות היא לא דאורייתא אבל האמירה לנוכי מותרת או לא מותרת למה? כי שם ישראל עליה. נקודה מה רב רב אוריה מה רב אוריה לא לא אני יכול להבקיע נכון אבל אבל אבל המשפט האחרון של המשפט האחרון אבל מה שכותבים עליו ונו אפילו בשבס לא תליה בנק רגע אתה נותנת הרב מוריה עוד משפט כי אפילו לא שמ כיבוש נו אפילו לא שמכל מקום כמוו אפילו לא שמ כיבוש יש איזה שם של ארץ ישראל נפקמינה לגבי כתיבת אונה בשבת כן אומרת סופר כן כן אין שו לא דכונם ובכל אופן לא הם לא יודע איך לא קרו כן כי זה חתם סופר לפני כן מה אז אפילו אין לו תכונם בכל אופן אין יש דין אמירה לנוכר טוב רבי יסאי רק נגמור את החלק הזה של השיעור אני אביא את החלק הבא בשמונה דקות יש מעריץ חיות זה אבל הבאתי את זה רק ככ כחיתום של המהלך הגמרא שמה אומרת בבא קמה דף פ עמוד ב יש דברים שאל תאחר אותם אם תאחר אותם תחמיץ אותם זה נקרא בלשון ה העסקית נפתחה הדלת יש לך הזדמנות אל תפספס אני רק קורא את זה בשביל בשביל המוסר בקור 15 נכתב אצלו בשורה שנייה דעתי שלושה עניינים עם סגיון אחד בא לראות שמיזמן לאדם שעה מוכשרת לא יעבור הזמן בבטלה רק יעשה כל השתדלות המועילות כי לא במרה יזדמן לו שעה מוכשרת ת כזאת נפט יש שבס אבל אתה יכול לקנות נדלן בארץ ישראל אל תבזבז את הענינות עיקר בזה הוא כי דלת הנעלת לא במרה תיפתח כמו שהיה העניין בשמיכה כמו דעתך השעה ונתמנה אמר ברבא של נשיא כי אף על פי שכולם הסכימו לבנות את רבה מדיבתי הלכה השעה צ'ק מכל מקום כיוון דינלהדלת למה ישאה לא במרה תיפתח ולא במרה יטיבו לו עוד מפני זה מותר אפילו בשבת כן כותבים אונו אפילו בשבת גם כן אתם כיוון דעת נתצה למכור השתדלו לגמור הקניין אמר לך כן גמור את העסק אולי אחר כך יחזור בו לא ירצה למכור לכן בכולם לא יניחו לעבור השעה והנכון נקודה הזדמנויות בחיים לא מפספסים אחרי כן קשה מאוד להשיג אותם שוב פעם מוסר מהמאריצחיות טוב רבי יסא אני רוצה להגיד עוד מילה אחת שמשתו מכל השיעורים נגו בזה גם בתוספות קצת קשור לעניין שלנו גם אבל א בכותרת של אמיר לנוכי בשבת רק אני אגיד את זה בעל פה יוצא פה שיש למיסה ארבע שיטות ראשונים לגבי דין אמירה לנוכרי אני חייב להגיד רק מילה אחת בהקדמה במשפט אחד לצערי הרב כל דין אמירה לנוכרי יש בזה כלות דעת גדולה מאוד התירו רק משום מישוב ארץ ישראל תוספות כותב זה מצווה רבא כן משום מצווה אחרת לא היינו מתירים כמו שראינו אבל היום לצערנו הרב בכל דבר שיש איזה בעיה בשבס פשט ישר קוראים לנו אוכרי כל דבר שהוא לא מדבר על חוץ לארץ תושבי חוץ לארץ כל עניין אנוכי קל ביניהם לגמרי אין להם שעון שבת אנוכי מדליק אנוכי מסוגר זה כמעט מבשל להם הכל הכל אין נוכרי אם זה נוכרי הכל הכל יהיה מותר הדבר הזה לא נכון בהחלט על פי ההלכה דין אמירה לנוכי הוא דבר חמור לא רק שהוא חמור הוא חמור שכמו מעשה שבת שאסור ליהנות מדבר שנוכי עשה ליהודי בשבת הוא יותר חמור מישראל במיס שבס שאם ישראל עשה דבר בשוגג או במיזד אפילו לכלפי החירים מותר מיד מוצאי שבת. גוי שעשה לך דבר בשבת צריך לחקות בכדי שיעשה מוצא שבת. אי אפשר להשתמש בו. חמור דין מיס שבס בגוי יותר מאשר בישראל. ולמה? בגלל הסיבה הזאת של קלות הדברים שאנשים אומרים לגוי. אז זה ההקדמה קצרה. עכשיו בתוספות אצלנו יש שני שיטות ראשונים. התוספות באבהג. סוברים שיש איסור אמירה לנוכרי בכל הדברים. התירו רק בעניין מילה בלבד. וגם במילה נחלקו התוספות בהבג אני בדע תוספות יש את זה לפניכם בדף שתי שורות אחרונות הוא כותב ואין ללמוד מכאן התר לומר לו ככבים להביא ספר בשבת דרך קרמנית שדרך קרמנית זה דיסור דרבונון דלא דמי דווקא משום מילה די גופיה דחיה שבת דתירו הוא מתיר תוספות רק באיסור דרבנן במילה רק איסור דרבנן במילה שאר הדברים האחרים אפילו באיסור דרבונון אסור לומר לנוכרי יש איסור שבות הבאג חולק וכותב ומי הוא בהנחות גדולות משמע דאפילו באיסור דאורייתא שרדי כוכבים לצורך מילה רק לצורך מילה בלבד עליבד בעג והתוספות התירו בניגוד שני שיטותיהם יש רמבא שסובר רמבם נמצא במקור חמש לפניכם שאיסור שבות הוא רק בלהגיד אנוכי לעשות מלאכות דאורייתא אבל בנחות דרבנן מותר לומר זה נקרא שבוד שבות זה התירו ביסורי דורית אסור הבאתי את הקובץ השיטות זה תוספות זה פסקריד למעשה המקור של זה האור זרוע והיראים הם כותבים שמותר לומר לנוכי לעשות איסורי דאורייתא במקום צורך במקום מצווה במקום רבים תראו בבקשה את הקובץ רות שש הלוקח בית בארץ ישראל כותבים עליו בונו אפילו בשבת פירוש שטר מכירה כותבים סל קט אפילו רב אומר לגוי ועושה ואף על גב דאמירה לגוי ישבות משום משוב ארץ ישראל לא גזרו ברבנן ומאחלה מוכח דאין איסור אמירה לגוי שבות עומד במקום מצווה כל אמירה לנוכי אפילו להגיד לו לעשות ייסורי דאורייתא במקום מצווה לא עומד כך מכריע כמותו ערימה במקור שבע כותב יש אומרים דמותר לומר לינו יהודי להדליק לו נר מסעודת שבש משום דסביר על מותר אמירה לגוי אפילו במלאכה גמורה במקום מצווה ועל זה כנראה סומכים כל הכל היהודים הצדיקים שאומרים שהכל בשבת זה מצווה, הכל זה צורך עונג שבס וממילא אפילו ביסורי דאורייתא יהיה מותר להגיד לעשות הכל מה זאת אומרת בלי לאכול אוכל חם בשבת בלי להנות מהאור בלי שאר דברים אחרים על דרך זה הם התירו הם התירו באופן נפשי המשנה ברורה במקום רק שיהיה לכם ככה כידיעה במקום שמה צועק על פי השלה שאין דבר כזה שאנשים ככה חוגגים על אמירה לנוכרי כ שכן רואים גד שמים שיושבים בחשך במוצאי שבת אפילו חתונה עד שאמרו הקהל ברוך הוא וכן נהג הרגשה סועדים זה סודשית בקיצור אומר לא נהגו כדעת הרמה להקל באופן כזה קל באמירה לנוכי מה אני רוצה לומר רבי יסאי מה יסוד המחלוקת בין הראשונים אדם אפשר פה להרחיב עם הרב קיבה איגר ועוד לגבי עניין של שליחות בגוי אבל יוצא שיש למעשה שני סיבות מרכזיות מה איסור מה יסוד האיסור באמירה לנוכי זה מופיע בדברי הריבש מה שאני אומר עכשיו או שאמירה לנוכי היא אסורה בגלל בגלל שמה שעושה הגוי מתייחס לישראל כאין שליחות לגוי. אף על פי שאין שליחות לגוי, באופן עקרוני, על פי הגמרא בקידושים שראינו, אבל יש הרבה פוסקים שאומרים שלחומרה יש כן שליחות. אז מה שיעשה הגוי התייחס כלפי ישראל, זה אפשרות אחת. אפשרות שנייה זה עצם דין שנקרא אמירה לגוי. עצם האמירה כי אמירה אסורה. מדין מה היא אסורה. יש רב קיבגר שאומר שכל הגדר של האמירה אסורה חתם ספר יותר מדויק מדין של דבר דבר שלא יהיה דיבורך בשבת כדיבורך בחול אז שני אכתמצב את יסוד איסור אמירה לנוכי האם מדין האמירה כאמירה או מדין מה שהגוי עושה מתייחס כלפי ישראל עכשיו נעשה חשבון חשבון פשוט לפי דעת התוספות והבאג ודאי שלשיטתם כל היסוד נובע מדברים שמתייחסים כלפי ישראל למה למה התירו דווקא בברית מילה או דברים דרבנן או אפילו דברים של דאורייתא לפי הבאג? כי כיוון שכבר מילה נדחתה סליחה כיוון שמילה דוחה שבת אז ממילא אני יכול גם לדחוט את העניין של האמירה שאר דברים האחרים שלא דוחים שבת איסור האמירה חל כלפי הגוי בין באייסורי דאורייתא בין באייסורי דרבנן מצוין שיטת הרמבם היא מחולקת לשניים כאן יש דבר חנו גדול הרמב"ם מתיר רק באיסורי שבות בלבד באיסורי דאוריתא הוא לא מתיר למה וכאן היה אפשר להרחיב יותר אבל כבר הזמן שלנו תם בייסורי דאורייתא הרמב"ם סובר שהמיסה מתייחס כלפי מי ששולח אותו זה מתייחס אליו אם זה מתייחס אליו יש איסור אמירה לנוכרי באיסורי דאורייתא אבל ביסורי דרבנן האיסור מדרבנן הוא רק האמירה כאמירה בלבד אם זה אמירה בלבד במקום צורך ומקום מצווה לא עשרו בסדר זה הרמב"ם הוא מעניין מאוד אפשר להרחים בו הוא מתחלק לשני חלוקים השיטה השלישית זה הבאג הוא ודאי סובר שכל האיסור אמירה לאכרימה הוא רבי סאי האמירה בלבד אם זה אמירה בלבד במקום צורך מצווה או רבים אין איסור אמירה אם זה היה העניין שמתייחס לישראל לא אין שום דרך להתיר אבל כיוון שלשיטתו בניגוד לבק ולתוספות כל האיסור הוא רק אמירה בלבד במקום צורך במקום מצווה במקום רבים יהיה מותר כך ניסינו להסביר את מחלוקת הראשונים בארבעה שיטות למה יש איסור אמירה לנוכרי בשבת, עוד עלה אמירה לנוכרי בעזרת השם חזון למועד בעזר השם שכוא