הפקעת קידושין | שיעור כללי מסכת כתובות- דף ג. | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] פשוט הרבנים שפיר שליטה וריה ר רי שרל שלום שוט התלמידים אנחנו היום ננסה לברר את הדין הזה שנקרא אפק רב קדוש זה דבר שהוא גם במדס אבל גם אקטואלי כי יש כל מיני כוחות שמנסים לעשות הדין הזה חוזר ונאור גם בזה אני מקווה שנוכל לטפל בשיעור לא יודע כמה זמן ספיק הכל א בכל אופן ניגע גם בדעות האלה בקולות האלה שיוצאים בימינו אנו סביב העניין הזה של האבקן אבל קודם כל העוון אניהו דעתי הגמרא הביאה את דברי רבא בדף ב' עמוד ב שרבא אמר אין אונס בגיטין ועניין גיטין אינו כן צורך העניין רשי במקום שמה אומר הגית אנו כן אפיך קאה דשין שהבת העונס פרתו מן המזונות מה שהגמרא אמרה בדף ב עמוד א' פיך החלה וחלתה הי וכולי פטור מן המזונות אז רשי אומר על זה זה הולך מכאן דברי רבא נובעים שאין אונס בגיטין והגמרא מחפשת לרבה מאיפה הוא הוציא את הדין הזה שאיין אונס בגיטין הגמרא מביאה שלוש אפשרויות את כולם היא דוחה בעניין הגט לאחר מכן הגמרא אומרת לו אין מקורת העיניים אין מקור תנאי לעניין אלא מסברה דנף שכ אמר מה גזירת חכמים משום צנועות ומשום פרוצות אלה יכולות לעשות כך אלה יעשו כך חבל בוא ניתן שאין עונס בגיד אחרי שהגמרא הביאה את כל המהלך והבינה שפה מדובר בתקנה דרבנן שואלת הגמרא שאלה מיק מידה ד מדאורייתא לאלא הוגת ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינן אשת איש לעלמה איך יכול להיות אם יש אונס ואונס זה דבר שהוא בסיסי לכל ואם האונס בבט הוא אמר שהוא לא יגיע והוא לא הגיע באונס לא שלא הגיע מרצונו אלא באונס אז הגת בטל אז מי גמ מדאורייתא בתל גיטה ומשום צנועות ומשום פרוצות ש אש לעלמה אומרת הגמר כן אף כינו רבנן קידושים מני לפני שנגע בגדו של הקינו קודם כל בשאלה פשט הגמרא רשי אומר במקו איך יכול להיות שהגט יהיה גט אם יש אונס למה מדאורייתא לא גיטא שמצינו טענת אונס מן התורה שנאמר בן הנרה לא תעשה דבר אז אם יש מצב שבו יש אונס גנבה בסיסי וזה מבטל את הגט לא יכול להיות שרבנים יכשירו את הגט אומרת הגמרא כן יש גדר אקינו רבנן קידוש מיני ביאור רשי בהגדרת אקאינו זה גם בכסף או בביאה שרבנים מפקיעים את הקידושין לגמרי הגד נהפך להיות רק סימנה באלמה רק איזה דף שהאישה יוצאת לעולם איך יוצאת לעולם היית מחזקת כשת איש יש לי פה איזה פפין יש לי פה איזה ניה אבל יכולת היציאה שלה לעולם זה לא הגט זה רק בגלל הפקנו שעשו רבנן למעשי הקידושין שהיה בהתחלה ברשותכם רק נראה את הרשי כל המקדש אישה על דעת שהנהיגו חכמי ישראל בישראל ו מקדשה על דעת הזה זה טוען מדברי רשי מדברי התוספות שאומר לכן אומרים ש קידושים כדעת מושי וישראל במילים אחרות רשי אומר שכל הקידושים נעשים על תנאי הריטב במקום אומר לא סתם על תנאי זה ממש כמו כל מיס קידושין לתנאי שמופיע בגמרא בקידושין על מנת שימצא אבא רצה אבא מקודשת לא רצה אינה מקודשת עלמנת שירצו חכמי ישראל רוצים קת לא רצים אין קידושין לא היה בכלל מיס קידושין אומר רשי שיהיו קידושים קימים לפי דברי חמים יהיו בטלים לפי דברי חכמים על ידי גיטן שירשו חכמים הגט הוא לא גט רבנן הכשירו את הגט ממילא אומר רשי אפקו רבנן לקידושין כשיבוא גת כזה לפניהם היא לא מגורשת מצד הגט אלא מצד הקידושין איך קדיש בכסף מאות מתנה מעיקרן רשי מדגיש רשי כל הדרך פה מסביר שכל האפשרות של האבק הינום זה פעולה שחכמים הפעילו שהכל יעבוד מעיקרן מהרגע הראשון של הקידושים הוא הדין לגבי הביה מצויין עד כאן ביאור רשי בגמרא אצנו בכתובות ד ג עמוד א רשי חובה ככה יוצא בפשטות אם הבקעתי הבקעתי אלא מה תגיד עכשיו שאולי רבנן יודע אבל בפשטות ככה גם הראשונים הבינו באופן פשוט אם באמת זה חל בהפקעת הקידושין ההתחלתיים כמו שאתה אומר חגיגה אחת שלמה היא לא תהי חייבת מיטה לצורך העניין עם זה ובניה היו כשרים ולא מזרים וכולי אין הכ אינן מה מה זה אך ש הגת היא כשהיא באה לעולם היא תבוא גד גברת הית אשת איש איך את יוצאת לעולם איך את חושבת איך מחפשת עוד שידוך זיווג שני אומרת יש לי גט לא אם הא מגורשת היא יצאה לעולם בגט לא היא יצאה לעולם כי לא היה קידושין אבל כשהיא באה לבית דין מבקשים ממנה איך היא יצאה מחזקת הקידושין היא באה עם גט זה כל העסק מה מה הרב אוריה לא פשט מה מישהו רוצה לחלוק על ההבנה זה ההבנה רשי אומר חכמים הכשירו את הגד זה כל העסק נתנו לזה איך ש זה לא גד באמת הוא לא זה ש ק את הקידושים מה לא כשיש ריח גט כבר אין כהן יש פה יותר מריח זה כבר סירחון רגע סליחה הרב שומר מה שזכרו גתים שהכשירו חכמים כן עובד פה הכשירו אותם לזה שהיא תאכל עם זה אבל הגט הוא לא גט הא יוצאת לפי הבנה ברא שפה צריכים להבין את זה מהתחלה כי אחרת ה כ להמשיך שור כן כן הג לא לא מעניין אותי אין פה דיני גט יש פה דיני הפקעת קידושים זה רשי רשי לאורך כל הדרך מסביר את זה על ידי גיטן שהרשיעו חכמים זאת אומרת חכמים רשו אתג זה לא גט ש מהתורה כי רשי גם מסביר כל הזמן הקידושים יהיו בטלים לפי דברי חכמים יהיו קיימים קדושים חמים יהיו בטלים דך חמים איך על ידי איך שהו בים רחמים על ידי גיד שרשור חמים כשנתנו לגיטימציה לגט אז הם פקו את הקידושים ולכן רשי ממשיך עלי עם כל פשט מהלך הגמרא עד כאן דברי רשי בפשט של הגמרא פה מישהו עוד רצה להוסיף פפה משהו כן מה נו אין אין זה לא תעשה מצוות אחרות יש יותר טובות בסדר בוא נמשיך רבס זה ה של הגמרא פה ב יש מה שרשי ציין שלכאורה מדאורייתא בתל גיטא יש גמרא מסכת דרים הגמרא נמצאת לפניכם כל המנח נמצא פה גם בדף גמרה בנדורי מקור שבע מה ש אומרת בנדרי אונסין דרו חברו שוכל אצו בחלה הוא א שחלה בנו או שכבו נהר כל מיני אונסים קלים הרי אנו נדרי זאת אומרת שנדר לא חל למה כי היה אונס מספרת הגמרא סיפור הוגבר דת כיד אמר ומבטל אני זכות כל הזכויות שאני מבקש לטבוע התבטלו אומרת הגמרא אניס לא אתה אמר רבונה התבטלו זכויותיו בת זכת אמר לרב למה אנוס ואונס רחמן פטר כתיב נר לא תעשה דבר וכיתת שני מה אומרת הגמרא אחרי שרב לכאורה פוסק הלכה מעצמו שהוא לא מתייחס לעונש שהיה שם והוא איבד את כל זכויותיו שואל אותו רב למה הוא איבד זכויותיו יש לו טענת עונס מצוינת ל נהרה לא תעשה דבר וכי ת מקת לשני אומרת הגמרא אולי נגיד שכל הפסוק הזה מדבר על מקרה של אונ שין ששם יש טענת פטור מאונ שין ועל זה התורה אומרת וזה מדויק גם בפסוק ולנערה לא תעשה דבר העונש לא ינתן לנערה לבול יהיה לנערה לא אולי זה זה קצת והתנן דרוסי חברו חצ הררוס רואים מפורש ש משנה שלנו לא תחסה רק למקרה של קטלה שמקרה כזה לא יהיה אונס אפילו במקרים רגילים גם יש טענת אונס אחרת איך יש מקום למשנה עד כאן דברי הגמרא בדברי הגמרא האלה נחלקו הראשונים רשי אם זה רשי בבן דורים והרן ודאי יש שני אפשרויות איך להסתכל האם כש הגמרא אמרה אולי אי אפשר להעביר היה מפסוק של צעקן הר משילה כי זה אונס אז הגמרא אומרת לא אבל זה מקטלה האם זה נדחה לגמרי או לא נדחה לגמרי זה השאלה מרשי אנחנו רואים שטענת אונס כאונס לא נדחתה עובדה שרשי במקרה שלנו שוודאי לא מדובר בגטלה הרי במקרה של לא הגיע עד 30 יום אין שום גדר של קטלה בכל אופן הגמרא אומרת ומ דאורייתא לא הב גיטא אומר רשי למה מדאורייתא לאלא הב גיטא כי יש לו טענת רואים שמה שהגמרא הביאה כמקור לאונס אף על פי שהגמרא לכאורה דחתה את זה ואמרה דילמה קטלה שני התחייה לא התקבלה והטענה של אונס כאונס נשארה כטענה נקודה זוי שיטת רשי לכן רשי אצלנו כשהוא רצה להסביר בגמרא למה בכל אופן הגט לא יהיה גת כי יש פה אונס את הפסוק הזה הוא הביא אז יש תחיה לא מעניין אף על פי שיש כאלה שקשו על רשי איך אתה מביא את הפסוק הזה כפסוק הרי הגמרא דחתה אותותו ודי מקת את רשי זה לא עניין למה אפשר להגיד באופן פשוט כי בסוף הגמרא המשיכה על אמרה הנה אף על פי שיש פסוק בכל אופן המשנה שלנו אמרה המשנה בן דורים אמרה נדרי אונסים זה הבנה אחת בפשט של הגמרא אגם שנדחה יש המשכיות על ידי המשנה מצויין אבל יש כאלה שיגידו לא אין דבר כזה באמת הגדר הזה של קטן נשני כל הגדר של אונס מוכיח לי שעונש שייך רק במקרה של ונשיים במקרה של גדלה מה שאתה מביא אחרי זה את המקרה של ארה בנ אדורן מדובר במקרה שאין שאין קטלה ויש ויש דבר אחר לגמרי מה הקריטריון שמה שיהיה תשמעו רן רן בגמרא שמה להסביר את המשך הגמרא בלי להתייחס למקרה של אונס רחמן הפטרי ובכל אופן התייחס לפשט של המשנה שמה מביא הגדרה אחרת לגמרי אני קורא את הרן במקור תע לפניכם הרי לו נדרי אונסין זה על המשנה הו לפי שלא עלה על דעתו לאסור נכסו על חברו אם לא יאכל עמו אלא כ שיוכל לבוא בלא אונש כלל ולא יבוא מתי הוא רוצה לאסור את חברו בנכסיו להטיל עליו נדרי נדרים אם אני מזמין את החבר שלי בכלל הוא לא מגיע מזלזל בי נפגעתי אז אני מדיר אות חנה אבל כל שנאנס קצת חלה בנו ר שמרו מותר דל הדת דחי אדיר אומר הרן הכל תלוי בדתו של האדם לפעמים האדם עושה חשבון אם הוא פוגע בי אני אותו אבל אם הוא לא פוגע בי ישיר יש לו איזה תירוץ טוב למה הוא לא הגיע אלי הביתה לסעוד אני לא אדיר אותו אפילו שיש רשי מדגיש הרן מדגיש שמה אפילו יש קצת אונס מבחינתי אני טולה בו שזה כבר נקרא נדרי אונסין והוא לא מודר הנאה מחברו אני ממשיך ברן אומר הרן על הדיבור המתחיל שני כלומר במקום קטלה הי קטנ תונס אבל מי דחי לא והתנן נדרי אונסין ואמרנו שבחשבון של הרן לכאורה יש מצב של נדרי אונסין בכל אופן איך נסביר את זה ועכשיו אני יוצא פה להגיד אישי נקודה מאוד חשובה יוצא בחשבון של הגמרא שלכאורה רב אונה שאמר במקרה שמי ששם את הזכויות שלו לבית דין שזה לא נחשב אונס מבחינתו והוא הפסיד זכותו לכאורה הוא חלק על המשנה המשנה אמרה יש יש אונס איך אבונה כורה חולק ע על הדבר הזה מסביר הרן בצורה נפלאה ביותר אבל במי דחילו נ נדרי אונסים הרינו נדרי אונסן לפי שלא עלה הלב מדיר דירו היא מרה לו כך אנמי גבי מדפיס כוי נמה דלא עלה דעתו טן זכותי כל איך דלא מצי למת כל זמן שהוא יכול לבוא לכאורה הוא לא לה בדעתו לבטל את זכויותיו ורב הונה דלא שני למיד משמע דלא חשפ הוא לא התייחס לכל המהלך הזה אלא עושה רבונה חילוק אחר וזה סביר אתזה טיפה יות מעומק משום ם דר נומה אכפת במקרה של המשנה לא היה לו דיר לתנות ומה אכפת לו אם יבוא או לא יבוא בסוף אם הוא לא יבוא בסדר לא יבוא יש לו תירוץ טוב נגמר העניין לא יהיה פה מודר הנאה אבל א במקרה של זכות כ במקרה של זכויות אדם מסוגל לשים כל כך הרבה שטרות ולהרוויח עם זה כסף ואם הוא לא יבוא וא יפסיד את הכל שיתנה לפני כן אומר תשמעו רבותיי אני מתנה שאם אני לא יבוא מרצוני אני אאבד אבל אם אני לא יכול לבוא יהיה לי עונש אני לא רוצה לבד את זכותי זה זכויות פה אני אמרתי לתלמידים 100 אל שק הוא שם בבית דין 100 אל שק להפסיד בלי לתנות אזש פה איזה משהו כ קצת מוזר יש תוספות פ במקום בנ אדורים אומר שמה תוספות כנראה שהכל חשוד הכל מפוקפק אחרת למה הוא לא מתנה אומר הרן אם הוא לא מתנה אבל א כן דתנו ולא אתני א הוא סנש הוא הפסיד את עצמו במילים אחרות מה שאומר פה הרן חשבון מאוד פשוט אני עושה חשבונות באונסין בדתו של האדם אני רוצה לדעת מה דתו של האדם אני מחשבן את זה אין אונס זה ההבנה שברן אין אונס כאונס כדבר מוחלט אונס כאונס מוחלט שייך אך ורק בנק מינה לגבי דין קטלה נקודה שאר הדברים האחרים כשאתה עושה תנאים כאלה ואחרים לא העונס הוא יכול לבטל את התנאי אלא מה שאני נכנס לדתו של האדם אני עושה אומדנה האם פה הוא באמת התכון לתנאי הוא לא התכוון לתנאי ואם הוא תנא ולא תנא זה יהיה החשבון במינים אחרות אם אני רוצה למקד יותר את את הדברים יש פה מחלוקת ראשונים ברורה בין רשי לבין הרן איך אני מתייחס ונסים שלא מדובר בטלה רשי אומר יש לי בניין אב מנערה המאורס בשדה שלעולם יש תינת אונס בכל מקרה שלא יהיה לא מעניין אותי מה היה דעתו של האדם ליב דהרן כל הוורד של התורה באונסין בנערה מורסה זה מה שייך לגדר קטלה מה שלא שייך לקטל אם אדם מתנה תנאים אני צריך לעשות חשבון בדתו אומדנה בדתו של האדם ועל פי זה ני אקבע האם לגיטימי האונס או לא לגיטימי האונס זה מחלוקת ראשונים שקיימת כאן רשי כיוון שרשי הוא לשיטתו אומר רשי פי לפנוים אני לומד את היסוד בגמרא בנדורי שזה המקור לאונס ואם יש טיינס אונס אז בכל מקרה אני יכול לטעון אותה ולכן גם אצלינו לא מדובר בקטל הוא לא הגיע 30 יום באונס נו אז יש לו טענה מצויינת אז הג צריך להיות בטל ולכן הגמרא שואלת ומי קמי מדאורייתא בת לגיטה ורבנן זה כן לא משום צניעות ש רבנן אשת איש לעלמה התוכן הגד בטל כי היה אונש מוחלט נקודה עד כאן הכל פשוט מה מה לראשי אין קטלה יש אונס התורה גינתה שיש מושג שנקרא אונס נקודה כן מה זה כ אם תרצו יותר מזה יש קובץ שיעורים שאלי רשי הרבה הלכו גם מקבות זה ורט ישיבתי ידוע ש באונסין ניתקו את המיסה עוסק זה הורט של אונסי ולכן אם אין חיבור בין המיס לביין העושה לא יכול לחייב כי הוא לא עשה כן רגע ר שניה כותב הסיד נש זה אומר שיש לנו בדעת של אדם ששם את הכס מזה מש חיצוני לא לא אני עושה בדתו של האדם חשבון מתי הוא כן היה צריך לעשות תנאי ברור ומתי הוא לא הה צריך לעשות תנאי ברור ואם הוא לא אסנה מתי הוא יפסיד מתי הוא לא יפסיד אני תולה בדעתו היה אונס אומר הרן לא מתרחש אבל אני תולה מתי התענה הזאתי הא לגיטימית או לא לגיטימית אני עושה חב מת לגיטימית רשי אומר אתה לא תעשה שום דבר אם יש אונס אז יש אונס נקודה מה אין לכן אמין אני עכשיו אבדוק כל אונס מה ההגדרה שלו בסדר אתה עכשיו נכנס בגדרי אונסים לא בגדרי תנעים מה ההגדרה של אני מזכיר לך רשי מודה לזה גם אבל זה הכל בגדרי אונסים זה לא בגדרי תנעים לא בדתו של האדם תבדיל זה שני דברים שונים יש אונסים ויש דיני אונסים צריך לחשבן מה דיני אונסים ויש דיני דייטו של האדם מתי האדם כן לקח בחשבון מתי הוא לא לקח מתי אני חושב שהוא רוצה באמת מתי הוא עושה משחקים זה הכל איך אפשר ללמוד איך ש לומד מהנערה דבר זה אונס כאילו כלפי שמיה שהקדוש ברוך הוא לא עוצה מאשר הבעל כו שוא רשי למד רשי למד מזה שאנחנו הבאנו בסוגיה שמה בענייני ממונות הרי שמה הגמרא מתעסקת בענייני ממנס נכון מה היא מדברת זכות ה זכות הומנס הגמרא מחשה לעצמה להקשות מנפש זאת אומרת רשי מבין שזה בניין אב בין בנפשות כמו שאתה מבין פשטות בין בממונות אחרת מה הגמרא מקשה אבל הגמרא הקשתה הגמרא שם הקשתה המקרה שם אזה בין אדם לחברו אסדות מפחיד יש לו תביעות כלפי אחרים הפסיד חוותו הגמרא מקשה מנפש רק תנהלי על זה כן או לאך נגמר נית יש אישה שה ופה יש בן אדם שחקה לכספים מה כן וס מה שוס ח שי שק בתנא שלו יםם רגע עוד שניה גע ניגע אצלנו יותר לא רק מצויין אם כך רבי זי רשי לשיטתו בגמרא מינ הדורים לכתובות ג עמוד א' בפשט הגמרא איך נסביר את הרן אצלנו אצ הרן פשוט אומר הרן ומי קמי דאורייתא גיתה אני טולה בדתו של האדם הוא אומר תשמעו אם לא עבו 30 יום שאני אחליט ללא להגיע אם אני מחליט לא להגיע אז אגי אבל אם אני לא מחליט בעצמי אלא מישהו אחר החליט בשבילי לא להגיע לא אמרתי שהגט יהיה גט זה מה שהגמרא שואלת זאת אומרת כאילו בדתו של האדם הוא רוצה להחליט אם הגט יהיה גט וכשאנחנו לא מאפשרים לו להחליט אז א אומרים תשמע הגט לא הגט הו מקמי מדאורייתא בתל גיטא כי במקרה כזה אני מחליט שאין לו אין לו אין לו באמת יש לו טענת אונס כי הוא רצה להגיע ולא יכל להגיע התירוץ הוא הפקנו כך נראה לי בפשט של הגמורה מצויין אם הדבר הזה ברור עכשיו בואו נלמד שטת ראשונים איך עושים אקינו אצלנו בסוגיה יש רשבא במקור 10 לפניכם זה למעשה שלוש שדות ראשונים נראה שתיים מהם לפחות אומר הרשב מקור 10 כל דמקדש הדת דרבנן מקדש אף כינו רבנן מקידוש מינימו קדיש ק ר דוש כ פרקת הבתים אני רק חייב להצ לציין שיש שש מקומות בשס שבהם יש גדר של אקאינו רבנ קידוש מיני כל מקום והעניין שלו יש תקלות כאלה ואחרות או יכולות לצאת תקלות כאלה ואחרות רק אני חייב לציין שיש מקומות בשס שהלשון של הגמרא היא כפולה כל המקדש הד דרבנן מקדש ובכינו רבנן לקידוש מיני ויש מקומות שדילג על כל המקדש אלא יש רק אקאינו רבנן לקידושין מינ בסדר פעם כך ופעם כך כל מקרה לגופו הרן קצת נוגע במקומות האלה אומר הרן הרי אנחנו בסכת הבתים שיש גדר של אקינו אדם עבטו משום דעיקר הקידושין שלא ברצון חכמים היו דהוא עשה שלא כוגן אבל מקום שחלו הקידושין צום חכמים אשת קינו קסר גיין אי לא לא אומר הרן המקרים בשס מחולקים לשניים במקום שהקדוש עצמם לא מוצאים חן בעיני חכמים אז אני אומר רק אקנו רבנן לקידושין במקום שאני אומר שהקדוש היו טובים והזוג חי 20 שנה כדת מושה בישראל כמו כל הזוגות יום אחד בעיר משהו עצבן את חכמים עשו שלא כעוגן במקרה כזה אומר הרן הרשב אשתו דפקנו אקסר גיין הי לא לא אם יש רך גט אז יהיה באמת גירושים והחנה מי תקשיבו טוב במשפט הבא שלו לב אפקת הגמורה הי אלא משום דדי לדת דבעל דקדת לאונס אומר הרשבא תדע לך שאם הם חיו כדת מושה וישראל בסוף היה איזהשהו סרך גט כשאני אומר הפקנו זה לא הפקנו לאב הפקת הגמורה אלא משום דדין דת דבעל סקונס הבעל לקח בחשבון את העניין של האונס בנו לא הוא ידע אולי יהיה איזה אונס הוא לא תנה שמ מנה אכו אח לאונס מזה שהוא יכל להתנות ולא תנה מה ש אומר הרשב שהוא תר על העונס שלו תדע לך דונס דלא שכיח כלל כגון חלו הרי אושו נחש נפל הבית מסז א ודא תנו רבנ קדוס משום ינוד וכו אכנו כל הבור של אקינו אומר הרשב זה הכל בגלל שאנחנו מחשבים בדתו של האדם כ הפסקת נערה אין טענת אונס ושרי משום התמה ד אומר הרשב הפשט של הגמרא שלנו שאדם אומר אם אני לא יבוא תוך 30 יום הפסיק אותו הנהר אונס בסוף אני אומר הגט הגט כי אני עומד בדעתו שהוא לאר צה לטעון את טענת האונס הזאתי לא מעניין אותו האונס במילים אחרות מעניין אות יותר שמה יהיה רבי עזי ג יגד ואח אחיק אמר שוויו רבנן בלתו זנות כי אכד לשינו רבנן לביתו בזנות עושה פה הר הרש בו שינוי ומהפך בפשט של הגמורה מה שכתוב לגבי בלתו בלד זנות כאילו רבנן שביו לא רבנן יעשו את זה תדע לך הם לא עושים את זה בפועל למה הם לא עושים את זה בפועל כי באמת מבחינתו של אדם בדתו של האדם שהגט יחול הוא רוצה שהגט יחול והגד חל רק רבנן פוטנציאלית יכולים לעשות את הפעולה של האבק הינו הם לא עושים אקינו זה מה שהוא אומר וכי אכד לשנו רבנן לבת אף הוא מסיק דיתה כל אונסה ואפילו אונסה זה שכיח ולא שכיח ומכלה הבן אדם מוכל על כל סוגי האונסים לא מעניין אותו הוא לא רוצה לבוא עם טענת אונס הוא רוצה שהגט מה יקרה לו רב י יכול ואפילו קדיש בבנ מסדעת אחי כי אכי דלא פקינו רבנן לקידושין מיני ואבי מפריע אבל אונס שחרי הכלל נו לא השק דעת אומר הרשב חידוש נפלה ביותר ומהפך בפשט הגמרא אומר ה בפשט של הגמרא אצלנו לא חל הגדר של גדר הפקנו אין הפקנו באמת רבנן לא מפכים את הקידושים רבנן רק אומרים לו תדע לך אם אתה תתחיל לעבור לנו עכשיו עם חשבו של אונסים באופן כזה או אחר תדע לך שאתה חית 20 שנה בהפקרות מוחלטת ות תדע לך שאנחנו נבקיע לך את כל כל החיים שלך באישות שלך ת הביה שלך אומר הבן אדם אם זה ככה לא רוצה אני מוכל על כל הטענת אונסים שיש לי לא רוצה שום דבר אני רוצה שהגט יכול כהלכתו והכל יהיה שריר ובריר וקיים זאת אומרת שהפשטידה בכל אופן כשיש גת במקרה של אונסין הגט מוציא אותה לעולם זה לא שהאבק אינו הוא מתיר אותה לעולם רבותיי יש גת גת כדעת מושה וישראל לא רק הקידוש כדעת משה וישראל ום הגת היא משוחררת מבעלה זה החידוש של הרש בובסי מהמהפך לגמרי בפשט של הגמורה כן נצר ה פה ש סוגים של א טענות אבל זמן אמת לא טוען טענת הונס ר זה לא השאלה מראש שהוא חתם על הג השאלה היא האם הוא בוכר עכשיו דנור הז של אונס או שתן דשו מה הוא התכון משד החתימה מה הוא הכון משד החתימה אז לא רלונטי איזה חתימה חתימה על הגט אם אתה אומר שש הוא נתן רגע רגע בוא בוא נתחיל הוא נתן גט יופי אמר שגט הזה רגע נשה חשבון לא יכול עד 30 יום מצויין באמצע היה לו אונס מצויין הגץ צריך להתבטל לכאורה הוא לטעון טענה כ אחרת אומר הרש בו אין טענות אין טענות גוא אני עומד בדעתו יכול להיות שהוא חתם יכול להיות שהוא לא חתם מה אתה רוצה להגיד שזה לא יכול להיות כאילו בסוף כל החשבון למה למה למה מה כן המדו שמלך התחילה ככה הוא רצה ואני אומר אפילו יותר מזה אם עכשיו גיד לו תשמע באמצע הוא יבוא עם איזה עונס אני אומר לו כאילו שמע אדוני יקר אתה אתה רוצה להתחיל את הטענות אךה מתעסק איתנו דע לך הק איתך הוא לא רוצה להתעסק איתך לא רוצה להתעסק הגט הוא גט נגמר העניין מה מה לא הוא עשה הוא עשה תנאי רגע רגע רגע רגע הוא לא הוא לא שחרר לעולם כע חים ליכי ואז הוא בא עם טיינס הוא משחרר את זה עם תנאים על מנת שלא עבור 30 יום הוא אומר רבותיי מה אתם רוצים הוא בא עכשו בצעקה הוא לא צחתי להגיע הפסיק אותי נר תתחשבו בי תתחשבו ביד אני לא מתחשבים בך רגע בואש לא התבלבלו יצא ממנו והוא עשה תנאי כן אבל אחרי זה הוא אין לו כבר יכול ול אני כן שוא כבר צ אבל הוא טוען או לא טוען מה ה הוא לא טוען בכלל מה לפי הוא לא טוען בכלל הוא צעק הפש של הגמור חז ה דת חז דת הוא טוען או לא טוען רבשי אני רק עכשיו ברש בו מה היכולת של חכמים הלה לעשות לפי עומדן הדת אנחנו עומדים את עומדן הדעת כמו שאנחנו עמדנו לפני זה כמו שעכשיו אחנו עומדים את עומדן הדעת על פי דעת חכמים זאת אומרת שאדם כתב את הג על פי דעת חכמים באותו נ הוא קידש על פי דעת חכמים אמרו לו תשמע זה מאוד יפה המחשבות המחשבות שלך אבל יש קריטריונים לדעת דדת חכמים וכמו שדת חכמים עכשיו היא שהגט ג כי האידה צריך לתנות אותו דבר הינה שלך רגע בוא רגע ה הוא התנה כן שהוא לא הגיע רק הוא לא התנה על ענייני אונסים זה דבר ר שלא התנע והוא רוצה לבוא עכשיו עם טענת אונס או לא ר אני שואל אותכם רק הוא רוצה לבוא עם טענת אונס כן או לא זה שאתה התעלו לי רק אבל הוא בא הוא בא הוא בא עם תנד אדוני הקר אם תבוא עם תנת אונס אין בעיה נעשה לך הקינו זה מה שאומרים לו זה הפת ברש בו אומר הקינו ומה המשמעות שכל החיים אני אחיה בבקר לא רוצה הגט הוגט הוזה לנו שאדם מקדש דורק ואז אם הוא לא עושה את זה ככה אז שר אומרים לו אם לא הולך על פי דעת חכמים אז אז אז אז יוצא מכאן שגם בפידול שלך לא היית ע אתם יודעים מה אתם יודעים מהוא בוא נברר את זה יותר בוא נברר את זה יותר שנייה הרב בכבוד לפני התקנה אומרים שיש סטל את הג רתי אם הוא טוען זה קצת מה שאני חשב שחברה הבינו מנבר הר רתי אם אדם טוען אונס ג בטל א שבכל ק לא רק אם אם הוא טוען בצורה הזאתי זה לכאורה טענה מה זה לא ראשי רבי יסי זה לא ראשי אני רוצה להבדיל מרשי ברשי הוא צריך לבוא עם דינה לא סליחה ברשי הוא צריך לבוא עם דנה ברשי המציא שלו אונס גת הרבס פי מעכשיו זה גט לאחר מיתה הוא לא ב [מוזיקה] לוומ שהמ של העונס צ ר לא ככלא לא צריך פה איזה כאילו תהליך יש פה מצב שבו האדם רוצה לטעון תענה יש לו לכאורה איזה טענה אמרים לו אדוני היקר הטענה שלך תדע לך לטענה שלך יש מחיר זה אתה רוצה לתון תן יש מחיר שאני רוצה לטעון מה דברי הרמבן אתה יכול לטעון יש לו תנה מצדו כ אמר ד יקר אין בעיה תדע לך שאנחנו עושים בך אומד כ עכשי הרי לכאורה אם הוא טוען איך אני איך אני מבטל את הונס אני עושה אומדנה בדתו של האדם ואגיד לו תשמע יש לזה מחיר לכן אני טולה בדתו של האדם אני טו זה אני מזכים איתכם אני שאדם מעדיף שיהיה הגט גט ולא יהיה נת עונס מצידו זה מה שאני רוצה להגיד זאת אומרת ש בא הרש בו ואומר תדע לך אין הפקנו לקידושין כל המושג של אבקי הינו זה אדוני היקר תדע לך בסוף אם תעשה אקינו יהיה לך סיפור אחד הבקענו זה לחדש לך שהגט יחול זה הפקנו אין הפקעה בפשט של הגמרא יש גט בגמרא זה מה שאני רוצה לחדש אתם רוצים אולי לראות את הרמבן כדי שנוכל להתקדם עוד טיפה אמור ש ש זה לא שיח ההפך היגיע הו הוא פה שזה מכריע בדיוק עובדה הוא טוען והשאלה אם השאלה הזאתי על מה זה הולך לא ההפך אני חושב שזה ההפך אם אם זה טענה שזה טענה שלא תתקבל בעונש זה לא שכיח הטענה רגילה אני אומר תשמע אני עשה איתך חשבון במקרה שעונש כך כך כך נראה לי ההפך אבל אבל רבותיי אני מציע שני חדרת הרמבן הרמבן בתתו של הרשב אם אם הפשט שלכם הוא אחר נראה אומר הרמבן מקור 12 אלא ה קשייה אם יכולים המזרים להטהר דבת אחותו ה מכפה עליה שמעתי מתרצים דחיק אמרי אם כן שביו רבנן בלתו בלד זנות בן אדם עושה בלתו בלד הכ גם רב הגית מעכשיו זה שלא יבקיעו רבנן קידושין שלא תהה בלתו ולו לממר ד הקרוע וקרוע וכן בקידושי קספה רבנ קידוש מ דת זנות משומה אחי גמר ומבטל תנאי וונסה אנחנו אנחנו מעמידים בדעתו של האדם שאם זה המחיר הוא גמר מבטל את התנאים את האונס מבטל את התנאים מי עשה את התנאים הוא מבטל את התנאים וקם ולא ב גנ מ משחתות לארב משום דר קדוש כ ארבטר הוא חוזר דברי הרש בו מקדש קדוש קידושין איין החינמי כיוון כל מקדש רבנן מקדש קדשה שלא ברצון חכמים יוצא בוגת ברור לנו אומר לנו הרמבן כש הקידושין עצמ ת חכמים לא צריך לגד כן קידושין אבל כאן הרי נתקדשה ברצון חכמים לפי כך הצריכו לגד זה שהוא כשר כש מתקדשת על פי דת חכמים והקידושין היו כדי באה בסוף היא צריכה גת כשר אין אפ קיינו באמת יש בסוף לפי דעתם רבי עסי גת כשר מדאורייתא נקודה הטווח באמצע של התנוע והאונס לא רלוונטי לא רלוונטי לא רלוונטי אלא אם כן יהיה פה אונס אולי לא שכח כמו שאמר נ הוא מביא כאן עוד משפט אחד רבי יקם מתרד כדת רבנ כד שת לכפוי וכולי אני אדלג קצת ל כן כיוון שפקעו לגמרי זה לא שמולו שיהיה נראה זאת חמין כ ש מכפה הוא מביא זה בסוף הוא אומר ומכל מקום אני צרך התרוץ הראשון מפני מה שאמרת שזר נתאר בכר וכולי ואפשר תקלו שנקרים לגמרי מזרים נרים באיסור הדי כהן קרובים בדבריהם הוא עושה את כלל חשבוני אבל ודאי שדעתו באופן פשוט כדעת הרש בו שאין החינמי כל המהלך של נועים ואונסים לא רלוונטי ואייך היא מתקדשת בגד כשר לגמרי עכשיו רציתי להגיד רק רק נקודה אחת פה זה מוכח יותר נצר מה לא ו חכמים הפילו פטיש אמרו אתה לא תלך מ מה שאנחנו בדיוק אף כאילו זה איום הדיון מדי מפילים את הפטיש בן שכותב את הג או אחרי הזמן שהתנאי התקיים הוא מנסה לתון שרה עומ מתי ה מאיימים עליו ברגע הראשון אפשר להגיד גם ברגע הראשון כתבת גט נגמר העניין א אני אשתמש בדבר הזה אבל אבל אבל אני רוצה לחשבן יותר מזה אני רוצה לחשבן שבאמצע לאורך כל הדרך עד שהגט חל בלי מיסק יש לו לכאורה קרה כל מיני דברים הוא עשה תנאים היה אונסים היה לכאורה מצבים שבו יש כביכול דין ודבורים בינו לבין חכמים להגיד תשמעו רבותיי יש לי יש לי א כזה או אחר וזה לא היה לדעתי כי עשיתי תנאי אומר אדוני היקר עכשיו אני רוצה להגיד ני יודע שזה לא לא מקובל עליכם א כל אדוני תשיב טוב אין בעיה מתחשבן איתך אבל תדע לך שהכל יהיה אבקב אז עכשיו עכשיו אתם באים אומרים אם זה כך אומר לא לא לא סליחה מלכתחילה שנתתי נתתי את הגד שיהיה כשר נגמר העניין בלי חשבו נס אני עכשיו אומר את זה יותר טוב מצויין בסדר אב אבל אין ספק יר מה אולי מפריע ברור שמה ש אומר עכשיו זה לא שבכל דבר שאני ב רוצים לאיים על מישהו אז נגיד אם הוא נשוי אז אומרים לו רגע אבל אנחנו נעשה בידך צמות בלי קשר לשום דבר ברור שזה לא כוח איום חיצוני שב בית דין נופף בו כשהם רוצים ליישב את הבן אדם ברור שזה קשור לתנאי שתנה מרשע כיוון שאתה פרטת את התנאי שלך ולא אמרת מה יהיה לגבי עונס אני יכול להגיד לך שכמו שלא אמרת מה לגבי ונס אני גם יכול לעשות מצויין מקובל מקובל זאת אומרת שכל הכינו הובל לאור זה שהוא לא עשה כדי בי בתנאים שלו ואדם אנחנו ללוקחים את זה בחשבון שבסיטואציה הזאתי כשהוא לא התנא אני עכשיו אומר את זה יותר טוב לפי הרב שלומי לא התנע אז ממילא הוא גם לא לקח את זה בחשבון ממילא דע לך שמי שנותן גט בסוף הגט יהיה גט נקודה עכשיו אני רק עוד מילה אחת רבי יסי מה לא אם אם הוא תנה במפורש נ רגע עכשיו עכשיו נעשה את החשבון רגע עד הסוף שנייה אחת רבי סי מה שעכשיו הרב איר לניו דעתי זה מה שרצי קודם כל לחדש בתחילת השיעור רשי לשיטתו והרשו והרמבן לשיטת הרן הם שלושתם באותו בס מדרש מה ההבדל ביניהם בהסבר פשט הגמרא של אקינו לרש לא היייתה ברירה רשי היה חייב להסביר שהמושג שנקרא אקאינו זה הפקעת הקידושין למפרע אין קידושין גם אם המחיר יהיה בסוף שכל חייו היה בעילת זנות זה לא מעניין ברשי כי אי אפשר להסביר אחרת למה כי רשי לשיטתו כיוון שרשי מסביר שאונס זה תינ מוחלטת יש אונס העומק שהוא קורא הוא אונס נקודה במקרה כזה אין גט יכול לחול בשום צורה שהיא היא לא יכולה לצאת לעולם הליב דרשי עם גט האפשרות היחידה שתצא לעולם זה באבק הינו מה עושה הגט הגט הוא נותן לי את הלגיטימציה לעשות את האבק הינו אבל יש אקינו והמאות מאות מתנה וביות הם ביות של הפקרות מוחלטת ואין אכי תימצי אחרת אבל לשיטת הרשב והרמבן שהולכים בשיטת הרן על פי הגמרא בנ דורים שהרן שמה הסביר שהכל זה אומדנה בדתו של האדם כיוון שזה לא אונס לא אונס בקטל אלא אונס בעולם אונס בעולם אני עושה איתו חשבו נס כאלה ואחרים אני יכול לחשבן לשיטת הרן מה האדם היה מעדיף האם הוא מעדיף שכל חייו יהיה הפקרות או שמעדיף לחילופים שהג יג בגלל שהרן מסביר את האוס בדתו של האדם אני יכול לשלם את זה ולהגיד שפה הפקנו זה לא הפקנו אלא זה ג ממש כך נראה לי להסביר הרע שלשיטתו והרן לשיטת הרשב והרמבן לשיטה אחת כל אחד מסביר את פש הגמור אם זה ג או רק סממן של ג כל אחד לפי הדורש של אונס לשיטתו כך רציתי לחדש כן שי אם אומרים שהוא היה צריך לחשוב על זה קודם היה צריך להתנות על זה קודם אז למה צריך להיים עליו שעשו פינו פשוט גד נחשב ג כל מקרה כ הוא לא תשמעו תשמעו ר אולי אחסוך את הדיון פה האיום הוא לא איום איום ממשי אני לא בא עכשיו אני אומר לו הוא באלב רב כינו יכול להיות שכן לא יודע זה וא אומר לא לא לא אתם יודעים מה בוא עזבו את הכל נחסוך את הדיון הג גגנה יש יש פה כאילו איזה חשבון תיאורטי יש פה אונס אה אונס אולי זה כן תלשו לא עזוב אדם כזה עכשיו אני כן מחזיר את העניין אדם כזה שנתן את הגט אני אומר אם הוא יבוא בטענה כ אנחנו בטוחים שהוא יגיד אם זה לחילופין הפקרות אני לא מעוניין הגת יהיה גת נגמר העניין כל מה שרציתי להגיד לכם רבי יסית ששני גדורים פקינו או הפקנו הפקעה כלשון הגמרא אקינו רבנן לקידוש מ או אקינו זה לא בפועל זה איום בעלמה למה ישנם שני גדרי אב כינו כי רשי לשיטתו והרשו והרמבן והרן לשיטתם אין להם אפשרות להסביר את אחרת את הפשט של הגמורה בגלל שגדרי האונס המושג של אונס על פי הגמרא בן הדורים הם חלוקים ביניהם זה מה שרציתי לחדש כרגע כן יש אם תגיד תנעים ממש אין בעיה ההפך אני טוען ש אז אני אסביר אני אסביר רבי רשי לשיטתו ממש תשמעו למה תסתכל טוב את הדיוקים שלי ברשי כששי הביא את העניין של הלפי חוך שאמר אמר רבא אמר רבא גכן רשי אומר הכל נובע לפי חוך מה זה הלפי שרשי צריך להגיד שיש אונס שקב האונס פרתו רשי לומד כל הזמן לשיטתו שאונס כאונס זה מציאות שמפסיקה מהלך ולכן רשי לשיטתו מה זה מה זה לעומת מיטה לא במקרים של אונסן רגילים זה לא התניה זה זה בוא בוא בוא נלך בוא תלך איתי אחרת אתה מסכים איתי שרשי הסביר אחר הפשט של הגמור אצנו מאשר רמבן ושבו כן יופי מצויין אתה מתחיל טוב מתחיל מהסוף ואם אם זה ככה יש מחלוקת רשו איך אסביר את הגדר שנקים נו יש דאגת עלי יש מחלוקת ראשונים איך להסביר את הקינו בפש של הגמורה לא לא לא מה פועל פה בגמרא אצלנו הגד גד כשר או גד של תאורטי יופי מחלוקת כשיש ככזאת מחלוקת אני אבתיכם הנאמן לא יודע לא ראיתי את זה תולה את זה בקדור של ארונסי בגמרא בנדורי ו אם זה כך אני טועה שזה הכרח לשותה עכשיו זה שברשין להיות תנאים כאלה חרים יכול להיות אבל זה שרשי רואה נכון לצטט פה את הפסוק של הגמרה בנדורי שזה המקור לונסין והראשונים האחרים אף אחד מהם לא מציין את הגמרא הזאת בנדורי ורק מוכיחים לך שיש פה גדר של דיטו הו מדנה בדתו של אדם לניו דעתי זה יוצר יסוד מחלוקת ברורה ביניהם הגם של רשי יכול להיות שתנעים אבל לא משנה רואים פה את כל הכוחות שאמרתי שזה לידיה לאן יהו דתי שכתוב אם לא בתי פ אומרים שכונות לא יעזרו כי אונס תמיד זה לא קל בדבר נכון אז איך שהוא חושב על יבם זה כן וב אזש שרשי אומר ד עצמו לא כתב א מחבת כן לא הוא לא התכוון אם לא באתי וגם אם אני אמטו ברשי שמיטה זה הדבר העיקרי שהוא חשב עלי אז הוא כן חשב עלי שני אמ צר הרב ונה לך עכשיו רבי יסיק אם המלך הזה הוא הוא נכון בעונת יסוד מחלוקת הראשונים אצלנו בהב קיינו אז עוד נקודה אחת אני רוצה פה לעורר יש בעונג יום טוב הוא שואל שאלה מביא את הרש בו שואל שאלה במקור 14 לפני כן לא קראתי את הריאו כי זה חלק מהעניין אומר יום טוב מי הוא ראיתי לרעש בוזה בחידושיו דמר קודם מרבנן מקדש קשו זל עד כאן לשון הרשב ביוך דבריו שעל קושיה יכולים המזרים להטהר תרץ כיוון תקנו רבנן שלא תבטל הגט ולא תחזור אליו ולא תהיה עוד אשתו ממילא גמר ביגי נקודה דמ מנ ביטולו לא ירוויח מזה שתחזור אליו ולא יעלה בידו כן עכשיו מתחיל חשבו אומר ברור לו ש לא תחזור אומר אולי אני אבטל את הגד ואז תחזור אלי לא תחזור אליך אדוני גם אתה בואם כל מיני טייס כאלה חרים בסוף הגט יגד ככה או ככה ואז אומר אומר הוני יום טוב לא ירוויח מה שלא תחזור אליו ולא יעלה ביתו אלא בילדנו נכון לפניו יותר נגמור נגרש ולא יצרכו חמים לפקי הקידושין וולא יבוא לידי בהילת זנות נקודה זה הבנה בדברי הרש בו לא משתלם לי משהו אחר חוץ מזה שהגט יהיה גט פיל פלים אה רות קוייח גדול רבותיי שלא יהיה פה בילבול שלא יהיה פה בילבול גם לפי הרשב והרמבן והרן יש אבק הינו שלא תתבלבלו אני לא אמרתי שאיין אבק הינו יש אקינו הראיה האם גם אני אפעיל אקינו האם הפשט של הגמרא אצלנו פקינו רבנן לכדו שנ הם השתמשו בפעולת הפקנו שיש להם אחית צ לעשות ביד ודאי יש להם הם עושים את זה אצלנו לא עושים את זה אצלנו לא עושים את זה אצלנו איך יצא ו אם יצא הוא יצא בגד כשר זה מה שאני רוצה לומר אך תמצא יכולות ודאי שהם יכולים לעשות פשוט מה שזה בקידוש ו מצוין ש שג אם אבל צריך שהיה לזה רב בסדר ק קח את העונג יום טוב אצלנו עושים איתו ביזנס או לא עושים אווא עושה ביזנס מרוויח לא מרוויח תחזור אליו לא תחזור אליו זה ודאי העונג יום טוב מה התבלה על טענתו בגלל שאנחנו יודעים שהוא לא ירח זה בסדר רבי נתקדם רק בשכם שילום הוא לא עשה את כל החשבון א אדם לא יודע את התקנה הזאת רגע רגע רגע רגע רגע רגע הרב ברשותך לא לא נוהג לעצור הרב אל ת אומר העונג יום טוב נה קשה מה אם משני הרש בה שלא יבטל מחמד שיודע שיפכו הקידושים ויבוא לידי בילת זנות ואתנך מי שיודע הדין שיתבטל שביטלו אילא מבוטל שזה לא יבטל אבל מי שאינו יודע שאם ביטלו אינו מבוטל ויבטל שסבור שיואיל ביטולו וכשבא לבית דין אמר דלא מען בטולו שום דפקנו רבני קדוש מנה אם כן יכולים המזרים להיטהר ב ו ש דוטה אומר העונג יום טוב לא כולם יודעים כל הלומד הזה הוא טוב אם אני יודע שאדם לומד בישיבה כמו בן אדם לומד סוגיית פקינו הוא מפחד שיהיה פה כל מיני תוצאות קשות ואחרות אז הוא אומר המחט בוא שגד יגד אבל אם אחד חושב שהאונס שלו הוא כן טענת אונס בסוף יהיה לנו מצב של ביטול קידושין ואם י אבק את הקידושין את קוש דוכ לגבי עניין ש ממזרים וכולי בסדר שאלת הרב נמצאת גונטוב הונ גונטוב כיוון את דעת הרב מצויין שואל פה עכשיו רבי סית רק אני רוצה להגיד מאיפה נובעת השאלה של העונג יום טוב שהוא חושש לאנשים שלא יודעים את כל החש בוינס ובסוף אולי כן יצטרך להשתמש בהבקעת הקידושין הפשוטה ולא במקאן ולהבה אני לא לא אחי פה בעניין יש קצות יש שח יש מח לאפרים כולם הולכו באותו כיוון ושלושתם מסבירים שבכל דבר של ממונות אני יכול לתלות בדתו של האדם בשבת שעברה שהייתי בישיבה למדנו את השח הזה שמופיע פה בחוש משפט בשח סעיף קטן א' שעכשיו מדבר על יהו שלו מידת אב יהו שלו אני יכול לתלות בדיו של האדם שאם הוא מעוניין ע הסוף אז זה כן יכול לעבוד מי שזוכר את הגמרא שמה ב מציע עם הרי בריסק שיש אומדנה דמוך זה יכול לעבוד כן השך אפילו חולק על התווספות שמה הקצות מביא פה לגבי שחייה תורת שליחות אז אומר אומר הקצות אני קורא אולי שתי שורות בקצות כי הזמן קצר הוא אומר בחמש השורות מלמטה פילו למעטה מהזכיה מו שחו משום דסו שליח אלא גזרת הכתוב שהזוכה לאחר מדין זכ אומר ו דין זכין בממונות עובד מצויין אבל אך חיה לאק מ שליחות אבל לא משונ ס שם נק מינה לעניין נוכרי שלא יכול לעבוד בדין שליחות אבל לעולם לא מת שחות ס כיוון המקבל כתוב בכולי ףג לא מקבל שליח לא יודע מאן הרחנו בזה ולפי זה ניח וכולי אומר הפקצות יש הבדל ברור בין דיני רגילים שמה אני טולה ש דיטו של האדם שהוא רוצה לזכות ולכן יהש זכייה וזכיה יכולה להיות מדין שליחות לבין דברים של איסורים אני יחריף את הלשון יותר של הקצות בדברים שצריכים חוס שהתחוללו בלי דעת ברורה של האדם העסק לא יכול לעבוד הרי מה אנחנו מדברים ב נקח את זה לסוגיה שלנו עכשי לוקח את זה לעונג יום טוב העונג יום טוב אומר מלא אדם יודע שאם התחשבו עכשיו בכל האונסים שלו בטענות שלו בסוף יעשו אקינו בלזה השלכות מחיקות לכת אז הוא לא רוצה את הפקנו ולכן הוא רוצה שהגט יהיה גט וזה הפשט ברשב ברמבם אבל מה לעשות באדם שלא יודע אולי אנחנו כן נטלה בדעתו של האדם אנחנו נעשה אומדנה כמו שאמר הרן נעשה חוש בוניס אומדנה לא יכולה לעבוד במקום שיש בו איסורים שצריכים חלוי שייצור מציאות חדשה בלי דעתו הברורה של האדם זה השאלה של העונג יום טוב אז איך אני יכול להסביר באופן קבוע לפי הרשב וה רמבן שלאו לום יהיה פה מצב של של גט בגלל אומדנה בדעתו של האדם שאו מדנה בחלו של איסורים לא יכולה לעבוד בלי דעת גמורה של האדם עד כאן השאלה של העונג יום טוב העונג יום טוב בעצמו עונה על זה אבל יש פה תירוץ נפלא של השערי יושר אני מעדיף ברשותכם לעבור עליו כדי שאני רוצה להספיק עוד משהו בשיעור אומר השערי יושר כך חידוש נפלא ביותר אמנם נראה להיו דתי רי בכל קניין שאומר שיכול לאחר זמן גם כן היק עכשיו כוונה לקניין זה מכוון שעל ידי זה שמכין עכשיו מעשה יהיה חל הקניין לאחר זמן שלא יצטרך כוונה אחרת לאחר זמן ולר שלו קשמ אחר כך גם אם יחזרו קודם 30 יום משום כבר נעשה מעשה לאתי דיבור מבטל מיס לשון הרמבם פרחות גירושין גרש חר 30 חשוב עכשיו כמו שמונח הגת אצל האישה בפיקדון לא נגמר העסק לגמרי זה רק קדום משמע דעכשיו לא נעשה שום מעשה קניין אבל בל כוחו עלינו לפרש דבריו שעד הגעת הזמן המוגבל חשוב כפיקדון אבל וכשיגיע הזמן המוגבל כבר הוכן בזה המסה ואיין צריך כוונה שנייה לזה אם אני מבאר את דברי השר יושר יוצא שישנם שני מהלכים כשאדם עושה מיסה עם תנאי יש מיסה המיסה הוא מיסה רביס אדם נתן גט וא נתן גט אלא מה על גבי הגט הוא בונה עוד איזה מהלך וירטואלי הוא מתנה איזה תנאי הוא רוצה שזה יכול לאחר 30 יום אבל במצי מה קרה הוא נתן גט העביר גט מידו לידי אומר לנו השר יושר ואפשר גם להכניס את זה בתוך העונג יום טוב רק זה יותר מסובך שמה להכניס את זה בתוכו הוא אומר כשאדם נותן מייסה מבחינתי המיסה הוא הקובע אגם שהוא תנ תנאי ולכאורה כל המיסה תלוי במה בתנאי אומר לא אומר תראו תראו את הלשון שלו הרי בכל אופן ג לרבי יוחנן כ תי דיבור דיבור צריך דיבור מפורש לבטל ואם לא היה דיבור מפורש רק גילוי דיתה אך יהיה גילוי דעת גמור שיהיה כאין דברים שבליבו ובלב כל אדם גם כן לא תבוטל על המיס משום דלא אתתי מחשוב ומבטל דיבור פילפלים אומר השר יושר הרי הרי אצלנו כל החשבון שעשינו ברמבם ברשב זה היה מה בדתו של של האדם מה הוא מעדיף מעדיף שיהיה הפקעת קידושין והוא כאילו חי כל החיים שלו בהפקרות או הוא מעדיף שהגט יהיה גט כיוון שכבר היה פה מיסה היה פה מיסה נכון שהוא טלה את זה בכל מיני תנאים כאלה ואחרים אבל אני יודע בעצמי ביתן יודע שהוא מעדיף את הצורה האחרת כיוון שכך המיסה יכול לעבוד גם מי שלא יודע באופן ברור שזה יתבטל בגלל כל מיני תנעים כאלה ואחרים זה הבור של הלל לשר יושר הוא אומר משום דלא כן מוכך בסוגיות השרש פרק השולח כן כתב מכל זה מוכך ד בעושה קניין שיכול לאחר זמן איק הכוונת קניין שהוי לאחר זמן הכיוון ד רוצה שיכול לאחר זמן בנ שתהה המיס בן שתה המעשה פועת חר זמן ואם קנתה המיס שנקרא שח לא מענה לכן אש שומר חליצה אם מכוונים שניהם שחצה הזא לפתור את הזיקה לאחר זמן לקם זה חיסרון כוונה הכל פנים כוונה במיס זה להתיר זה כתן וחבר דיק הכוונה לא אכפת לה מה שכיוונו שלא תענה עכשיו החליצה כלום כיוון שעניין חלות הקניין אין תלוי בהם אומר פה השר יושר ככ נראה ני הודעתי ברגע שאני עשיתי מיסה כביכול החלו של הגירושים כבר נעשו הרי מה שאנו לפי העונג יום טוב כדי שיהיה חלו צריך שיהיה דעת גמורה המיס זה הדעת הגמורה אחרי זה הוא טלה באיזה כל מיני מחשבות כאלה ואחרות זה אם יש לי מחשבות יותר טוב במחשבות שלו אני יכול לשחק עם זה בגדר של המחשבות אני יכול לשחק אם אני יכול לשחק אז אני יכול לתלות בדעתו שוא מעוניין שהגט יהיה גט ואם הוא מעונין שהגט יהיה גט נגמר העניין היא מגורשת אפילו שהוא עשה אמר אם לא עבדתי שלוש יום יש לו אונס כי הוא מעדיף ככה אני תונב בדתו שהג יהיה גד כך כך יוצא אם אם כן שחכמים אותו שחכמים עו או ש לא אני חושב שזה תולי באיום חכמים בזה שיש בזה שיש מצב שחכמים כביכול מאיימים זה נכון שאולי הוא לא הרי מה הייתה שות הוא לא יודע מה האיום הזה אז אם הוא לא יודע מה האיום אז ממילא גם חסר לו בחלו ש של המיס גירושין אבל אני אני טוען שכיוון שהיה פה מייסה גירושין אז אז כל מה שיבוא מעבר הרי מה מה יהיה שניה אח נעשה את ה חשבון ביחד הוא עשה את את המיס גירו שנתן לה מצוין עכשיו הוא יכול לבוא ולהגיד שבאמצע היה אונס והוא אומר רגע אם זה היה אונס אז הג צריך להיות לכאורה בטל נכון זה מה ש אומ אבל מ כנגד זה כנגד אותה מחשבה יש מחשבה אחרת של חכמים של פקינו אז זה לא שאני עכשיו מכניס פה איזה דעת חכמים אני אני אומר אני כאילו בת מחשוב ומבטלת מחשוב הוא חושב ככה אני חושב כך מה נשאר לי ביד המיסה גמרנו היא מגורשת ברור ברור כל האיום כל הבקענו באיום חכמים הוא הגורם לכל החשבון הזה פיל פלואי יוצא רבי ישי מה הרב לא לא לא מקבל את כן בתשובה שלו כן רק רציתי פה זה היה לי יותר ברור להסביר את זה על הציבור איך החשבון הזה נעשה בצורה נפלא אם ככה יצר רבי יסי פיל פלוי הגדה החדשה שהגדרנו בדין הפקנו היום שזה לא הפקנו אין לפי הרישוי בכל אופן הרמבן והרבו אין הפקעת קידושים יש פוטנציאל להפקת קידושים יש הכשרת גת אפקי הינו זה הכשרת גת שיש לי באיזשהו פיקפוק אני אומר הגט הזה כשר מדאורייתא ושאתם רואים פה אצלנו בסוגייה לא מדבר על מקרים אחרים בשס כאן הרב קינו אישה יוצאת לעולם בזכות הגט הקשר שייש כ לפי לפי הרמבן והרבו והראו לפי רשי מפעיל אקינו אין לי אפשרות אחרת שלא להפעיל אקינו יש פה אונס ומזה יש משמע ויות כפשוטו של הגמרא שמאות מאות מתנה וביות הם ביות אבקר נקודה עכשיו רבי יסי באו רק מילה אחת באו חדשים לבקרים ורצו לעשות הפקנו גם היום אמרו למה לא כמה פרופסורים מלומדים משפט עברי וכל מיני כאלה והיו גם כמה שיישבו בדין היו היה כמה בעיות בית דין לא בתי הדין הרבנים לא התירו אותם לעולם ישב איזה פרופסור אחד ילן לא אזכיר את שמותיהם פנת כבוד בית המדרש עוד אחד שחושב את עצמו לרב זקן ארוך יש לו אבל כבר אמרו הסקל בזקן קן אלמה שיש בו ועוד כל מיני כאלה לא לא אזכיר פה את השמות של כל הזה ואמרו בוא נחדש את הגדו שלב כינו אגב באמריקה כבר רצו למיסה לעשות את הדבר הזה יש דיין חשוב שקוראים לו הרב בנקה התחלתי להכיר אותו באופן אישי הוא כתב תשובה חוצצת כנגד כל ה מחדשים האלה למה היום נפתור באמת כל הבעיות הם באו בטענה יש ממזרים מסכנים ממזרים נמצאים ברשימה השחורה הם לא יכולים להיכנס בקהל וכל מיני בעיות של אשת כ כל מיניי לצערנו יש הרבה בעיות בענייני אישות נפתור את הכל באב קינו לא הם הם חידשו הם כל כך חידשו הבית דין הזה הם ישבו אפילו בלי גט ה היייתה אישה מסורבת גט מ כל מה שאנו ודנים פה עכשיו זהו שיש הבקעת קידושים לפחות יש גת הגת הוא ד רבונו לפי רשי הוא הגט הוא דאורייתא אבל לפחות יש יש יש צטלה יש נייר הם ישבו שלושתם שלושת החכמים האלה חכמי חלם ישבו ארון מותרת מותרת התרת הדרים הטיר אותה לעולם בלי שום דבר אחר זה זה מה שהם עשו כולם באו הנה התחשבו ב מסכנה איישה גונה התר אותה לעולם בו תשמעו יש יש לא החי בעניין הזה בתשובה שלו אני רוצה לציין רק דבר אחד ש הרב שמ זמ רבך שהה יהודי הוא יצא חוצץ נגד הפרופסור הזה והוא כותב כך כותב את זה בחת שלמה חכמים ברוח קדשם חוכמתם ידעו שכל תחבולה נעשת בכוונה לבקעת קידוש של איש מסוים אפילו במקום מיגון בצער גדול היא פרצה חמורה עד מאוד בג האישות וגם ביטול תוקף הקידוש קדושתם והוא כותב שוז מרבך בדבר נוסף כ כנגדו ועוד עוד עוד מקום נוסף שהדבר הזה גורם ל פרצה נוראה וזה חורבן שיכול להיות וכולי והוא בא בטענה שאולי אולי ככה אנשים ייכנסו יותר לקהל ויותר היה סיפור כזה הוא מביא בתשובה שלו הרב מלקה בצרפת היו שמה בעיות של ישוט רצו מה לעשות הפקעת קידושין כל גדולי הדור כותב במחאה כנגדם שלא לעשות הפקעת קידושין יצאו רב חיים סולוביצ'יק חיים האחי עזר הגאון בעל פסקי הלכות הרב פרידמן הרבן קובנה וד טלס כולם והם כתבו ככה אני רוצה לקרוא לכם משהו מהמחאה שלהם הידיעה המוחלטת אשרם היא תקלה נוראה מבחינ מדינת צרפת תצא חס ושלום לפעולת אדם יהיה הכרח לכל העם להיבדל מהמהם מי שהשתמש באבינו שלא במקום שחכמים אמרו יש מקומות מסויימים יש לנו שש מקומות בשס שבהם יש מקנים ספציפיים סתם להתחיל להשתמש באב קינו הם כותבים זה קרע שאינו מתחי עד עולם גם הרעיש עלב לראות באובדן מדינה כולה מאחינו בית ישראל לא יקרא את הכל ואין אישה תרת בעלה כי אם בגת כשר הנעשה מדעת הבעל בישראל כדעת מושה מישראל והבנים פסולים לבוא בקהל לכל הדעות באין חולה אנה חדלו להריעה לבית ישראל מכת ריאה שאן התקנה כי הפסול לא יפקע ולא יבטל לדורי דורות ישמרו מכשיל בטהרת בית ישראל אני גרק גמור בדברי החכם צבי החכם צבי גם בפניו היה איזה חטצ שאולי יעשו אקינו אז הוא כותב כך בסימן כד לא בכל מקום אמרינן אקינו רבנן קדוש מני שהרי בטבע בים במים שאיין אין סוף וכולו לא חשו רבנן להפקיע קידושים אולי בכל הגונה שהיא תקועה מסכנה לא יכולה להתחתן סה פקינו חס ושלום ם אומר שקידש בטו כתו אלא איך שעשה שלו כעוגן בעיקר הקידושים כמ שכתב הר בתשובה ואין לך בו אלא מה שאמרו חכמים בפירוש בגמרא כן כתב המרדכי בשם הרם הביו רג שורש פילו העובר על חרם דרבנו גרשום לא אמרי פקינו רבנן קדוש מיני וכל האחרונים לא סמכו על זה כלל דין כוח בחכמי זמנינו להפקיע קידושין אז אם תשמעו באיזשהי תמצא שיש כמה אנשים ופוחזים שרוצים לחדש חידושים ולהרוס את קרן בית ישראל תבטלו אותם כחי יד אין אפשרות היום להפריד את הדבר הזה של הפקנו בתי הדין לא משתמשים בזה וככה שומרים על כלל ישראל כדי בי כח