העמדה של מגילת איכה- אל ה' ואל טובו - הרב יהושע שפירא

היינו באמצע דיון על מגילת ריחה קצת עסקנו ב בסוף של השיעור הקודם בתיקון שלה לעתיד לבוא אבל אני רוצה לחזור ל לטענה של אחה עצמה ש התחלנו לעסוק בה וקצת גלשנו לכיוון העתיד השאלה הכה מה כולל את המילה הזאת מה התוכן שלה מאפשרת כמה כיוונים כיוון אחד שדיברנו עליו בשבוע שעבר והוא א כיוון שיש לו התכנות גם אם יהיו קושיות שערי תירוצים לא ננעלו זו אפשרות ש הכוונה היא איך ירדה מאגר רמה לבירה המקטע זה קריאת כאב יש שמה חמישה חומשי תורה יש שמה אכה שיהיה לנו לפנינו גם שזה קריאת כאב הכאב אומר הכאב אומר ש אנחנו זוכרים את הימים הנישאים הנשגבים הטובים ועכשיו אנחנו רואים את הימים הנפול ויש לנו זקה איך איך הגענו משם לפה ו המגילה באופן כללי בהחלט יכולה להתפרש כך ויותר פרק א' פרק א' עוסק ב במציאות החיצונית ותוקפה ומה שקרה בה כל בחות יבכה בלילה גלתה יהודה מעוני דרכי ציון אבלות ה רע לראש ועצם מן ב ציון כל הדרה ואפילו יש כאן עוד חשבון שדיברנו עליו קצת פעם שעברה חטא חטה ירושלים על כן נידה היתה תומתה בשולי כל המ ננחים וכל זה זה סיפור עד כמה המצב נורא והוא אומר נשקד אול פש בידו סליחה נקרא קודם בפסוק יב אולי אפילו יא כלמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמדיה באוכל להשיב נפש לא לא ניכנס לחלק הזה של הפסוק עכשיו הפסוק אומר ראה השם והבית כי הייתי זו ללה שאלה מה מה מה אומר הפסוק הזה אפשר לפרש זה חלק מהקריאה תראה איך אני למטה אבל מה זה תראה איך אני למטה הרי הוא הפיל אותנו למטה הוא זה שעשה את כל מה שכתוב עד עכשיו אז מה מה תוכן הפנייה הזאת מה היא באה להגיד ומכאן וילך רוב הפרק והפרק הבא עוד יותר לא ה לכם כל עוברי דרך הביתים יש מחוב כחובבי אשר עולה לי ועכשיו כתוב אשר וגה השם ביום חרון הפה ממרום שלח אש בעצמותיי ירדנה כלומר אני לא רק מדבר על מה קרה אלא על גם מי עשה את כל המעשה הזה ממרום שלח אש ב בעצו ותי פרס רשת רגליי יבני אחור נתנני שוממה סקד עול פשי בידו נתנני השם בדי לאוכל קום סילה כל הברי וקרבי קרא לי מעוד לשבור בחורי גת דרך השם לבתולת בת יהודה עכשיו מה כל זה אומר תה אומר אחה ישבה בדד העיר הבתם אני מבין היייתה למעלה עכשיו היא נבך למטה נורא ואיום צער שאי אפשר לה אותו בכלל ואתה זועק איך מלמעלה מעלה ירדנו מטה מטה אבל עכשיו אתה מספר כאילו השם עשה את זה השם עשה את זה הוא עשה ככה הוא עשה ככה הוא עשה ככה הוא עשה ככה אז מה אתה רוצה לומר פה אפשר שהוא להסביר לפי אותה דרך שקת שבר איך השם עשה דבר כזה תראו איך נפלתי מב מקת אחרי שהוא אהב אותי עכשיו הוא נאלץ בגלל חטאי לפעול כך זה סיפור על נפילת שאפילו האהוב שלי האוהב שלי דוחה אותי מעל פניו ו יש אולי אפילו חיזוק וחיזוקים רבים לדרך הזאת אני אתן דוגמה צדיק הוא השם כי פי הו מריתי אנחנו אומרים זה הוא עשה לי והוא עשה לי וזה הוא עשה לי כן אבל הוא צודק אני אני חטאתי עכשיו פסוק ששוב אפשר לתרץ אותו אני לא אומר שהפרשנות הזאת אין לה ום אבל ככל שעובר הדרך היא יותר נתונה בסימן שאלה ועוד רגע נגיע לפרק ב' ראה השם קיצר לי מאי חומר מרו נהפך ליפי בקרבי אז מה זה רי השם קיצר לי שמעו כי נהנ חני אין מנחם לי כל ובי שמעו ראתי ססו כי אתה עשית אז אז מה זה אומר פה הבאת יום קראת ויו כמוני אני צפה שזה יתהפך תבוא כל רעתם לפניך ועולה למו כאשר ללת לי על כל פשיי כי רבות נחותי ונבי דב ועדיין הכל יכול וסבר וגם בהמשך הכל יכול להיות מסבר ככ שזה זעקת שבר על הכאב וגם שאנחנו פונים אליו ומספרים על מה שהוא עשנו כל זה חלק מאותה זקה שבר אבל בפרק ב' זה פחות נוח לצייר ככה את הדברים לי נדמה לי שגם בפרק א' זה לא פשוט ככ כי פנייה עם כתובת היא בוודאי דבר בעלת משקל רב יש שני צורות להסתכל על המשפט אחד זה על התוכן שלו והשני זה מה ששאלו אותנו כשהיינו ילדים מי אמר למי מי אמר למי זה לפני התוכן זה בתשתית התוכן זה העמדה מה העמדה שאני עומד בה כשאני בא להגיד את התוכן ויחסית התוכן הוא ענף פרטי של העמדה שהיא הגז של כל הדיון פה מי מדבר עם מי ובאיזה עמדה הוא מדבר את הדיבורים שלו התוכן יכול ללמד על זה לפעמים אפילו התוכן יכול להסתיר את זה אז כשאנחנו אומרים ראה השם קיצר לי מאיך או מרמר הו ואחרי זה אנחנו חוזרים אחורה ממרום שלח אש נסקה ואתה עשית נתנני השם יבני אחור נתנני שוממה זה כבר פחות נוח אבל עכשיו בוא נראה את פרק ב אחה יעיב באפה אדוני את בת ציון ישליך משמיים ארץ תפארת ישראל ולא זכר אדום רגליו ביום הפה שוב לא בלתי אפשרי אבל זה כבר מחדד את העמדה מאוד מי אומר למי ומה בעצם הוא אומר כאן כאן אנחנו מדברים איתו באופן ישיר על השאלה לכאורה הפשוטה איך עשית דבר כזה בילה השם ולא חמל גדה בחור פאף כלב קרן ישראל דרך קשתו כאויב נמצא ידו כצר היה השם כאויב בלא ישראל וחמוס כגן סוכו שיקח השם מציון בד בשבת ונ פה זה נחל ש מזבחו חשו השם נשחית וכולי זה ממשיך יש כמה פסוקים ש שהוא מספר את הסיפור ועכשיו עשה אשר השם השם אשר זמם ביצע רתו אשר ציבה ממי קדם הרס ולא חמה ו אתה יכול להגיד מה זה הרס ולא חמל חתנו כל כך הרבה שוא אש נו עונש נוראי ואנחנו זועקים אי איך איך חתנו הכל פה זה תשובה עכשיו נמשיך בפסוקים שעוד יותר מחדדים את זה אולי הה צריך לצלם לכולם שכולם יראו אבל לא עשינו את זה ו צעק ליבם אל אדוני חומת בת ציון הורידי חנך ל דימה יום ולילה אל תתני פוגת לך אל תדום בת עיניך עיניך קום רוב בלילה לראש השמורות נוכח פני השם שיא ליב כפיך הנפש ולה ליך עטופים ברעב בראש כל חוצות ועכשיו פסוק שאולי הוא המכריע לא לבד אל בכל הרצף שקשה מאוד לראות אותו אחרת ראה השם והביתה למי הוללת כו קשה להגיד שזה רק זקה חטאנו ואנחנו לא בסדר ואוי מה עשינו ואייך הגענו למצב הזה ראה השם והביתה לעולם למי עוללת כה אם תאכל להשים פריה מללי טיפוחים ה לא תיקרא כיום הוד מגורי מסביב ולא היה ביום אף השם פליט ושריד את כל זה זה הצעקה תצעק תגיד לו תראה מה לאן הגענו עכשיו שוב גם כל זה יכול להתפרש שכל הצעקה הזאתי בעצם צעקת שבר כאילו אני צועק תראה לאן הגעתי איזה שפל ירדתי איזה חטאים חטאתי איזה נורא עשיתי אבל אם אני רוצה לחזור בתשובה אז אנחנו יודעים בדיוק איך זה נראה על חט שחטאתי לפניך זה ולחת שחטאתי לפניך בזה ולחת שחטתי ככה עושים תשובה לא אומרים ר השם ובית למי הוללת כו אם תשובה זה הסיפור וכאן אנחנו חוזרים להבחנה החדה והמופלאה זהזה כל זה גילה לי אבא שלי במשפט אחד פעם בתשעה באב רק אחרי זה התחלתי לשים לב עד כמה זה חריף שביום הכיפורים אנחנו מספרים לקדוש ברוך הוא מה אנחנו עשינו נגדו ובתשעה באב אנחנו מספרים לו מה הוא עשה נגדנו וזה הפשט של המגילה אני חושב ואכה זה כאילו פניה אל השם איך אי איך עשית דבר זה גם פרק ג שהוא פרק שירמיהו כידוע אומר על עצמו הוא בעצם פונה לקדוש ברוך הוא על כל מה שהוא עשה לו אני הגבר ראה אוני בשבט עברתו אותי נהג ויל חושך ולאור אכבי שוא יהפוך ידו כל היום בילה ושרי וורי שיבר עצמותיי בנה עלי ועקף ראשות מחשקים ישיבה גמתי עולם אותה ישיבה ב חצר המטרה ושוב בפרק ד כילה השם את חמתו שפך ארון הפה ויצאת אש בציון ותאכל יסודותיה כתוב מחטאות נביאה עוונות כהניה זה לא שהחטא לא מוזכרים זה לא שאנחנו לא זוכרים את החשבון אבל אנחנו פונים אליו פרק ה מסיים בזה אנחנו סוגרים את המעגל סחור השם מה היה לנו הבית הור את חרפתנו נחלתנו נפחה לזרים בתנו לנוכרים יתומים אנו בעיניו כלומר אנחנו פונים אליו ואומרים לו תסתכל אתה השם לעולם תשב כי שכרה לדור ודור למה לנצח תשכחנו זה קשה מאוד להלום את זה רק ם זכת השבר או עם איזה נטילת אחריות וכאן אנחנו חוזרים למה שדיברנו ש כשאדם קורא לו ואני חושב שאין דוגמה לבכל מהודך מצוות אהבת השם בכל מהודך יותר ממגילת ש חזל אומרים מה זה בכל מהודך פירוש אחד שאנחנו לא נקשר אותו לפה אם כי העיר הבת ים ישבה בדעת זה גם ממון אבל יש פה משהו מעבר החלק השני שאומרת המשנה ברכות בכל מאודך בכל מידה ומידה שמודד לך הוה מודה לו מאוד מאוד וכאן יש מידה מידת פונות שאין כדוגמתה האם יש פה תודה תודה שעשית את כל זה לכאורה לא אז למה אני אומר שזה בכל מעודך האם אתם מכירים ביהדות מישהו שקיים בזמן חורבן הבית את המצווה בכל מאודך לא רבי עקיבא הוא דוגמה למי שלא קיים את זה אלוהים באו גוים נחלתך תמו את החל קודשך ומה מזמור הוא אומר תודה על זה יש פה תהילים אה זה שכתוב מזמור לא הייתי מחפש רעיה יותר טובה לא משוכנע ש קינה היו עושים עם חלילים עם כלי נגינה כלי נגינה ששו לצער שמשו לשמחה הוווו שעושים חתונות פה בשכונה עושים בלוויות עושים גם בחתונות גם בלוויות זותה הולולו נשמע דורשים לא שהוא אמר תודע שלא שפחת חתך בסדר אז אם אתה רוצה להגיד שזה תודה אז זה תודה על זה אבל הפשט הוא שאפילו לא הייתי אומר א בהכרח אולי הייתי מפרש את הפשט אחרת מה אומר תודה ע ש וח צ ב אבל שאלנו על חורבן הבית שמה זה על צרה הפרטית שלו ושלא רק צרה פרטית אין לו שום צל של ספק שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו באופן פרטי כל רגע ורגע זה לא שההוא נעזב נזנח הנצח תזנח לא זה שמה הוא מושגח שמעת עוד פעם בימיך מישהו שהיה במאי דגה וחי לפני אחרי חוץ מזה כשהוא על הסיפון הוא הולך לישון הוא יודע שהקדוש ברוך הוא רודף אחיו הוא מנסה להתחבא גם בשינה עכשיו הים סוער הספינה מחשבת להתע הוא לא מתרגש הוא יודע הקדוש ברוך הוא מטפל בי אישית כל מלאכים אומרים זה אז מה הוא אמר לא עזבו זה הכל בשבילי זה הוא לא מדבר איתכם זה אני פה תטילו אותי לים הכל הרגע כאילו אתם לא צד בעסק זה אתם מחפים מפשע מה שנקרא תטילו אותי לים הכל הירגע הוא מבין שקדוש ברוך הוא איתו וכשהוא נכנס למי הדגה הוא יודע מעולם לא היה אדם חי במי דגה לא לפני ולא אחרי זה נס אין בדרך הטבע אפשרות כזאת כך נראה לי אני לא יודע לא שמעתי מעולם אפילו במדע בדיוני דבר כזה מה פינוקיו כן היה במדגה לא היה בן אדם לא מצאת מקום חרפתי אני לא בקי מספיק בפינוקיו אז אז הוא מרגיש איך הקדוש ברוך הוא מנהיג אותו בכל רגע ורגע זה משהו אחר אבל על כובן הבית אז לכאורה למה לא הרי בכל מעודך בכל מידה הוא מודע שמעודד לך אחרון נחנו לעולם ומה הכוונה יש שמה פרשנים אם אני צריך לפרש אני אומר זה העתיד כמו אצל רבי עקיבא על מה רבי עקיבא שמח לא לדור ודור הרי זה לעולם לדור ודור הכוונה שאנחנו עוד נחזור וזה מה שרבי עקיבא מצחק מה רבי עקיבא מצחק אם התקיימה נבואת החורבן תתקיים נבואת הגאולה לכן הוא מצחק הוא לא מצחק על החורבן הוא מצחק בגלל שהדבר אחד מברך חור לאישום רקם והוא כבר שמח בתיקון שיבוא אבל לא שהוא שמח בחורבן יש אודך השם כענ תבי נכון זה אמרנו זה הפסוק אבל מתי זה יאמר מהיום הוא מתי זה יהיה אמר רק לעתיד לבוא אתה צודק שלעתיד לבוא וזה מה שאמרנו שגית אךה יהיה ריקודים לאן ארוך משיר השירים במגילת אסתר בסדר זה לעתיד לבוא לעתיד לבוא יברכו גם על הרעה הטוב ומתי והיום לא באמת כשאתה אומר הדיין האמת זה הודעה בדיוק היום זה גם אסור לי נכון גם אני ארגיש שאני רוצה אסור אם אדם מברר את זה זה וודאי ה הוא גם ברכה לבטלה וגם חסר דעת צריך לאשפז אותו חוץ מזה שהוא ברך ברכה לבטלה א זה משהו שסיפרנו שבוע שעבר על א אל חיים גרב יצות אז נחזור לעניינינו אז באמת יש דרכים להודות כשאדם אומר דיין האמת זה הודעה שיש בה קודם כל אלמנט של כמו מודה באשמה זה הודעה אני מודה שאתה צדיק וישר זה הפסוקים שאומרים נכון אל אמונה ן אבל צדיק וישר הוא שכשאדם הולך לבית עולמו אז אומרים אנחנו מצדיקים עלינו את הדין יש צידוק הדין צידוק הדין זה לא תודה רק שהדין הוא דין צודק דיין האמת זה צידוק הדין שהדין אמת אני מודה שזה דין אמת האם אני מבין למה לא למה לא אומרים את זה בימי שמחה שהדין אמת כי הטוב המיטיב הוא דבר יותר משוכלל מזה שהדין אמת אתה יודע מה זה רעיון לא רע להגיד שלילה נתת לי אושר וכבוד נתת לי זה וואלה אבל המילה דין אבל זה לא ד של נכון אבל להגיד שזה אמת ש נת לח גגי לימ או אז זה מה שאמרתי זה רעיון כאילו הוא עושה פה מהפך בחשיבה כי מה זה חוץ פ מה זה מגיע לי זה בזכות או בחסד להגיד ן האמת על השמחה זה להגיד אתה י היית חיה אני באמת נתת לי זה חוצפ אבל לא יש בזה צצו של איזה רעיון לא לא שונר את זה לגמרי חנוקה לא את מה את הס איזה שלך לא ש צידוק הדין א אמונה ונכ כי זה לא דין זה חסד לא לא על חנוכה בחנוכה כשיש פט בחה כשיש מהש נפט אה אתה שואל למה בימי שמחה לא אומרים צידוק הדין בגלל שהדין פה הוא דבר פרטי והשמחה היא כללית וזה מפר את השמחה הכללית כשיש דין פרטי אתמול בדיוק דנתי בזה אמר יורט נפלא שלרבי שלמה זלמן התפללתי שכריס כלומר הרבה בקרים בספרדים מכירים את הזה מתפללים שם בארי כס אין פסוקי זה זמרה יש לו רק סוף אין לו התחלה לא אין חזן לפסוקי זה זמרה מי שמכיר קצת אין חזל סוקר רבע לשוה מתחילים ישתבח וכבר נחת בת הכל שם במתיקות ונחת ו 18 נחת אל תבוא להתפלל פה אני חת אני מזכיר היום אתמול הייתי שם בחיס והייתי סנדק אתמול אני צריך בעצמי לעשות תשוב ור אותי לתשובה לפה לא לכת לשם זת השם ש הבקרים אצלי חלשים והרבה פעמים הסוכר וזה אתם מקבלים תירוצים כאלה הקיצר הייתי סנדק אתמול היה לי ברית אחרית צהריים ובבוקר כבר כולם לא אמרו תחנון בגלל שאני הייתי סנדיק אחרי הצהריים עכשיו זה היה מישהו מקהילה שהוא הזמין אותי להיות סנדיק לא ידעתי מי הוא אומר אני מי הקהילה פה הוא אמר לי שם לא זה איתי ני אנטישמי לא זוכר שמות אני לא יודע מה זה שמות אז הוא לא זהת מי זה אבל מישהו בכילה הזמנתי להיות צדק אז שמחתי על הזכות אז הלכתי ות סנדק אפילו לא ידעתי אצל מי כל אלה שהיו בבית הכנסת חלקם לא הכירו אותי והם לא ידעו למה הם לא אומרים תחנון כי רק אמרתי לחזל שלא יגיד תחנון וכולם מתפלים מה זה לא אמרו תחנון אז אחרי זה הם שאלו אותו אז הוא אמר להם יש לו ברית מילה אז הוא בא אלי אחד שואל אותי אם זה נכד שלי אמרתי לו זה אחד מהקהילה שאני אפילו לא מכיר אמרתי לו תראה יהודי חרדי שאנחנו קצת בידידות אמרתי לו תראה מהזה איזה פל זה ברית מילה איזה קדושה זה אני אפילו לא יודע למי אני הלך להיות סנדק וזה כזה שמחה שכל בית הכנסת לא אומר תחנון מרוב שמחה זה כאילו אנחנו לא מעריכים את זה זה על לא דבר הוא אז הוא אמר לי שרב שלמה ז מנו בחיה אומר למה לא הו תחנו ביום של ברית אומר היה שכונה בקושי נסאו בקושי הלכו אין טלפונים אין זה כשיש ברית מי בא השכנים ההורים שגרים בעיר אחרת לא באים הם אפילו לא יודעים שנולד יכול להיות שהילד יהיה בגיל 15 הוא ישע לי ישיבה קטנה קטנה בזה של ההורים אז הוא יבוא יגיד שלום אני נכד שלכם אה נולדת אז הוא אז השכנים שבאו לבית הכנסת בבית הכנסת היו עושים את הברית איפה עושים את הברית באו לשחר הבו את המועל עשו את הברית כולם שמחים גם בסוף קבלו ליקח זה לחיים כולם שמחים אז באמת הם ש אומר היום מה השמחה מה זה שאר אתה בא לאיזה שטיבל אף אחד לא מכיר אותך אני זה פה אתם יודעים כמה פה אני מתפלל שם הרבה אז הקהל כן מכיר אותי אני מכיר אותו יש איזה לא כולם לא זה לא עם כולם נדבר אז לפעמים היו שם גם חברה מהישיבה אל יסף היה שמה ו יסף אתה היית איתי לא ועוד אחד מי היה עוד נו כן לויטס לויטס נו איך קוראים לו יובל יובל יובל לויטס אז אבל שם אני תפל ארבה אני מכיר חלק מהקהל לפעמ הלך בשטיבל בבית הלל לא מכיר אף אחד אני סנדק באותו יום וכל הביש ניצעים לא אומרים זה בגלל ש ואפילו לא יודעים מי זה הזה מעולם זה לך תדע אז ה אומר רבי שלומה זלמן מה אתה עכשיו אומר זה הם שמחים בגלל שהם לא אומרים תחנון הוא אומר גם זה שמחה גם זה שמחה היו אומרים שאצל חסידים לא אומרים תחנו כי כל יום או שיש יצ או שבא אורח יש אורח זה שמחה אז לא אומרים ואם אין יור צן ואיין אורח אז התחנון הוא האורח זה גם שמחה ולא אומרים תחנון היו טוב נחזור לעניינים לזה התכוונתי בבדיחה הבאה אבל הוא לא התכוון לזה חזור לענייננו מאיפה הגענו לכל זה אה של השאלה של יהושע זה ש שהשמחה היא כל כך עמוקה באמת שמעתי פעם מהרב זן מל הייתי איתו פעם באיזה יום שהיה ספק אם להגיד תחנון או לא אז הוא אומר אם יש ספק תמיד אני לא אומר ככה הוא אמר לי רב זמן למה כמובן שאתה רואה שהשמחה דוכה את התכנון אז וצא שיה שפ ק אז הולכים אחרי העיקר ועיקר זה השמחה ולא הח רוצה להגיד ואז הוא אמר בעצם זה היה אב הרחמים הם אומרים אב הרחמים בשבת אז יש שבתות שיש מחלוקת אם אומרים או לא אומרים אז הרב רל סובר שזה המנהג שהחזן או מתחיל להגיד ואז אומים לו לא אומרים לא אומרים כן אומרים לא אומרים ואו שהוא לא אומר התחלנו מזה שהוא לא אומר התחלנו מזה שהוא שהוא אומר או שהוא לא אומר אז אומרים אומרים לא אומרים לא אומרים זה ככה המנהג זה המנהג מה המנהג לומר הוא לא אומר לא זה המנהג ככה אומר הרב אריאל אבל רב זמן אומר שבכל מקום שיש ספק הוא אומר לא להגיד א בנינו את המדינה בארץ ישראל אמרתי לו הרב ציוד היה אומר שאם אישר חילי הוא היה אומר גם בארבע פרשיות וגם בשבת מברכים הוא אומר תמיד כי זה הרי היה על תח ותת מה כן ו הוא אומר אנחנו אחרי השואה זה לן ארוך יותר חמור מה אומרים תמיד כמו שהרב ציודה רצה למר אז הרב ציודה לא אמר כי הרב יהודה סבר שאסור לשנות זה לא גם אני לא יודע זה לפוקה בסדר אז זה לפוקה הרב צודה אמר שאסור לשנות כל ששינויים האלה זה סכנות נוראיות ואפילו הרב ציודה סבר שכוחו לא מספיק בשביל לשנות דבר כזה רק ה יהודה אמר הי הי שרחי לי הייתי אומר בגלל שהשעה הזה לאין ארוך יותר חמור אז שאלתי את רב זלמן אומר טב זה היה בהתחלה אבל היום ברוך השם אנחנו פורחים והולכים לא לא נסוג אחור שמחתי מאוד כל פניים ואז הוא אמר לי שגם בתחנון ככה הוא נוהג שאם יש ספק אז השמחה מכריעה יותר אומר הרש השמחה דוחה אז גם ספק של הדוחה הספק של התחל ארי שניהם מסופקים נכון או זה או זה ואז הוא אמר לי עוד חידוש עיניי חידוש עצום וזה עיקר לננו אומר לי שלפי סברתו חושב שהוא אמר את זה מדיליי אני לא זוכר הוא אמר מקור לפי סברתו נראה ספה יקרה מאוד ז יש לו ספרות ות פילי פלאות אז הוא אומר ש מה שאפשר לתקן את העבירות על ידי תחנון זה תפל לעומת מה שמתקן את השמחה את העבירות אז לכן לא צריך להגיד תכנו אומר כי אם לא היה אז היינו שמחים אחר כך צריך לתקן את העבירות אבל מה מה נעשה אור עדור וכל אשר תן בעד נפשו מה מה נשאר עם העבירות ב שיש שמחה אמר חכים להגיד שהשמחה עצמה היא מתקנת יותר מאשר תחנו ממני זה בכלל מענה אז יוצא שאם יש ספק עד לענייננו שאם י ספק אם להגיד תחנון או לשמוח א תלך על השמחה ו שהי תקן את האונות בדרגה יותר גבוהה להפך אתה מחמיר שלעשות תיקון יותר גדול של העבירות נעים הדברים למי שאמרה טוב נחזור לענייננו איך הגענו זה הה שבת ר אחד של דיין האמת הודעה ש מודה בשמה כן עכש לא מודה באשמה מודה בעובדות צדוק אדים צידוק אדים כן אני מודה שאתה צדיק וישר אבל יש עוד הודעה לא רק שאתה צדיק וישר שאתה טוב אני מודה שאתה טוב אבל לא מודה תודה אלא אני מודה שלא רק שאתה עושה דין אמת אלא שאתה עושה דין טוב שהדין אמת הוא טוב שאם לא כן אז למה לעתיד לבוא ברכו הטוב והמטיב על הרע זה רק דין אבל זה לא טוב אלא שאני היום לא יכול להזדהות עם הטוב שבזה אעל זה שאני יודע שלעתיד לבו אני אברך ך טוב ומטיב שזה תורה גמורה מפורשת הגמרא אומרת בפירוש שלעתיד לבוא ברחו הטוב המתים ולא רק זה שזה עיקר ה בכל מהודך לברך על הרעה כשם ש לברך על הטובה הרי הג על מה מבה את זה שצריך לברך על הרעה כשם שצריך לברך על הטובה זה ההשלכה לבכל מידה ומידה שמודד לך הווה מודה לו מאוד מאוד אז הגמרא שואלת מה זה לברך הטוב המת יבר אנחנו שנינו שלו ככה לא לקיבול ובשמחה עכשיו באמת יש מקום לאיוון גדול רק אשאיר עם שאלה אם היו אומרים לנו לברך הטוב ומיטיב אבל לא לקבל את זה בשמחה אני ה נדמה לי שזה היגיון יותר פשוט כי להגיד באמת אתה טוב ומטיב אני מודה שאתה טוב ומטיב עשית לי לי כואב אתה טוב ומתי אני לא יכול לשמוח כי כואב לי אז אני לא מקבל את זה בשמחה אבל אתה כשאני מדבר עליך אתה טוב ומתי כשאני מדבר עליי לי כואב כת אז זה יוצא שזה בדיוק הפוך שאומרים דן האמת ואסור להגיד טוב המתים אבל לקבל בשמחה כן זה זה צריך לא ששם אוה לא אומר אומו ש בעתיד לבוא ואז מה בעתיד לבוא תג ש הבדל בין ביני עכשיו אסור לך להגיד עכשיו את יהיה כמו שהוא נכתב כן אבל שמה זה לכר בגלל מדרגת גילוי אלוקות שהיום לא מתגלה אבל אבל להודות שבאמת הוא טוב ומטיב גם כשהוא עושה רע אז אתה צודק למה אנחנו לא אומרים את זה בסוף אולי אני אתרגם אני לא יודע אם זה התכוונת למה אנחנו באמת לא אומרים את זה בסוף הסיבה היא בגלל שבסוף ה הטוב במתי זה ש אני מודה לא כ מודה בעובדות אלא כתודה ברכה זה הודעה לשון של תודה וזה באמת אני לא יכול להגיד תודה אני לא יכול להגיד את זה ולכן יש מגילת אחה ו אני לא מודה על הרעה כשם שאני מודה על הטובה במובן הזה שא אומר תודה שעשית לי רעה כשאדם אומר תודע שעשיתי לר כאילו מה הוא אומר תביא עוד אם נלך עוד צעד לוגי א תביא עוד אומרים ש מזוכיסט וסדיסט נפגשים אז המזוכיסט פונה סדיסט אומר לו תן לי סתירה אז הסדיסט אומרו לא תקבל לא תקבל אז המזוכיסט אומר לו וואי תודה רבה עכשיו עוד אחת אז אם אתה מודה אז אתה רוצה עוד א זה ודאי שאנחנו לא אומרים על הרעה אנחנו מקבלים את זה בשמחה כי אנחנו יודעים שבאמת זה לטובה אנחנו לא רוצים ות בשום פנים באופן אז אנחנו מחלקים בין זה לזה וחביבים עליך ייסורים לא הם ולא שכרם אפילו שיש שכר והוא יודע שיש שכר הוא יודע ש שכרו גדול הוא אומר לא לא ה ולא זכרם לא רוצה דורות יותר קודמים אבל באופן עקרוני לא ולא שכרם זה המצא שלנו היו ענקי עולם אבל ככל שיודעים הדורות לא לא לא נדמה לי שזה ממש רבי כן קיבל רבי יוחנן לא קיבל וזהבי שון וגם רבי רבי אלעזר ורבי שמעון זה אותו דור כמו רבי זה בדיוק הדור האחרון של המוראים של התנאים עוד כן קיבל ייסורים ואהבה והדור הראשון של המוראים כבר לא כן טוב זה זה בעיקר לתיקון חטאים זה שרבי אלימלך היה יושב בכן של נמלים עוקצות ה ה בכלל סיגופים וזה ס שאתה מביא לעצמך כן סיגוף צומות תעניות סיגופים גלגולי שלג גם היום עושים גלגולי שלג עכשיו יש שלג בחלמון אני לא צוחק בכלל יש שלג חרמון יש חסידים שנוסעים לחרמון עכשיו עכשיו הלילה יש חסידים שנוסעים לחרמון מורידים את כל הבגדים נשארים עם משהו מינימלי ומתגלגלים בשלג כפשוטו זה נכון נוהגים את זה גם היום רק חלק גדול מהשנה אי אפשר וזה בדיוק העונה והם נוסעים רוצים אתכם גלגלי שלג מה לא איתי אני אם הייתי נוסע הייתי מגלה לך הייתי עוקב אח טוב אז אתה צודק שהיו אבל רואים ב בגמרא שלכאורה זה עד סוף התנאים כן ומהמרים כבר לא לאם ולא שכרה נדמה לי אני לא פעם שמה זה מה שהביאו לא לקבל לכתחילה ומה שהם עשו תעניות וסיגופים זה כדי זה לא מצד זה מצד תיקון יש הבדל בין יסורים לתיקון או עוונות קודמים או אחיזת החומר לבין אייסון לשם שכר זהו אני לא זקוק להם לתיקון עוונות ולא זקוק להם ל להרפיית תוקף החומר אלא כדי לזכות לשכר ייסורים של אהבה א זה לא זה זה גם לכאורה דורות מוחרים לא בזה עסקו רק אדם מרגיש שהיצר הרע שלו בוער והגשמיות שלו תקיפה אז על ידי איסור אם הוא הוא ירכך את זה ועוד יותר אם יש לו חטאים שהוא צריך לשור עליהם בתשובה אבל כידוע שאצלנו היום לא לא נהגים את זה בכלל סיפרנו מה שהיה פה לתלמידים הרב מרדכי אליהו לא מה סיפרנו אללא כן כן אפשר לספר שוב היה פה תלמיד במחזור הראשון קרת אתה יהושע אתה זוכר את הסיפור אז היה פה תלמיד במחזור הראשון אז בריון אין פה עכשיו אחד שנראה כל כך טוב כמו שהוא היה נראה קנו קטנו הדורות הקטנו הבריות היה בנוי לתלפיות כזה דריון הוא הלך לרב מרדכי אליהו בעש ימי תשובה אמר שהוא כתוב בשולחן ערוך להתנות בסמ תשובה הוא אמר שהוא רוצה להתנות הרב אלי אמר לו לא אז הוא אמר לו אבל א הרב יש לי הרב רואה אך אני בנוי אני אליטוב זה לא יפריע ללימוד ולא יפריע לזה לא אמר הרב יש לי אבל הרבה מה לתקן יש לך מה לתקן תעשה סעודות מה שתיקנו פעם בצומות היום מתקנים בסעודות תעשה סעודות שמעתי שבישיבה יש כאלה שמחמירים יגל הוא רק כל חי רק מזה הוא כבר אתם יודעים שהוא אמר מה יכתבו על ה מכירים את הבורד שלו של איגל מה כתבו על המצבה שלו החיל תלמידים הרבה ככה הוא אמר לי הרבה פעמים כן מה העמדה [מוזיקה] של שאלה מצויינת מה הצה הז אז נחזור לזה גוד בחורב מה אוו אז מה העמדה שלך העמדה שלך זה שתודה תודה אני לא יכול להגיד במובן הרגיל של המילה לא אומרים הטוב ומטיב זה לא שייך אז מה כן העמדה העמדה היא מי הכתובת שלי קודם כל עם מי אני מדבר כבר הדגשנו את הנושא הזה ש תוך כדי שהאבא מכה אתה מדבר איתו על זה שהוא מכה אותך [מוזיקה] זה זה פלא פלאות זה העמדה כומר הוא נותן לך את המכה ואתה אומר לו אבא קיבלתי מכה נוראית עכשיו אבא אתה נתת לי את המכה הנוראית אבא איך עשית את זה בעצם אם נסתכל על מגילת אךה זה בדיוק הסיפור שלה אבא קיבלתי מכה נוראית ארכה ישבה בדד כי הקדוש ברוך הוא כל הזמן ברקע ואחרי זה הוא אומר אבא זה אתה נותן לי את זה את כל המכות הנרות האלה כ אומר אבא איך אתה יכול לתת כאלה מכות תסתכל איך אתה איך זה יכול להיות עכשיו באמת יש פה ממש התפתחות בשיח בהתחלה אני מספר אפילו לא ברור מהפסוקים שאני מדבר עם הקדוש ברוך הוא כאילו זה זעקה חסרת כתובת אחרי זה מתברר שבעצם אני פונה לכתובת כבר פניתי אלי קודם כאילו כשאני זועק ילד בוכה בלילה במיטה אנחנו לא מדברים עכשיו על ילד בן חצי שנה שפשוט כואב לו האוזן והוא צועק לא הוא בן חמש והוא עצוב פגעו בו העליבו אותו והוא בוכה במיטה אז מה הוא חושב לעצמו הלוואי שאמא תשמע ותבוא לפייס אותי הוא לא צועק אמא הוא לא ילד בן שנתיים הוא לא צועק אמא הוא בוכה אבל בתוך מצו ליבה הוא מתפלל שהלוואי שאמא תשמע ותבוא לנחם אז יש לו כתובת סמוייה עכשיו אחר כך אם הוא חוצה את מחסום הבושה אז הוא צועק אמא שזה יותר נועז ככל שהבן יותר גדול בטח אם הוא כבר בן 10 ש לבכות במיתה אניח אבל לצוק אמא מה מה אתה אתה ילד אבל אחר כך זה ממש הסיפור שלך אחר כך אומר לה אמא איך הלבת אותי כך או איך עשית לי כך כי הוא מדבר איתה על מה שהיא עשתה ו זה צריך משהו הרבה יותר גדול גם אם נניח שזה ילד שמוכן לצעוק אמא למרות שהוא בן 10 או 15 וכואב לו מוכן לצוק אמא אבל אחר כך כשאמא באה עכשיו היא צריכה להבין לבד הרי היא רואה אותי בוכה היא יודעת שהיא נתנה לי פליק שתעשה אחד ועוד אחד מה אני גם את זה צריך להגיד לא זה זה לא פשט צמרה שכל ילד נער פשיטה שלזה יש גבול עד כמה משפילים אותו דורכים עליו ביקשתי שתבואי נו נו זהו אני לא אומר יותר מזה אם אני אצטרך להגיד יותר מזה זהו אני אני עזבי עופי לי מהעיניים לא רוצה לראותך יותר זה זה השפלה שאני לא יכול לסבור בכלל ואם הוא יכול לספר לאמא תראי מה עשיתי תראי את רואה פה את הסימנים תראי איזה סטירה נתת לי אבל הוא לא אומר את זה בהטחת דברים של א כעס זה לא פתרון או האם יש ילדים שכועסים כן לא לא על זה אנחנו מדברים פה לא לנער הזה התפללת לא לזה אנחנו מדברים אנחנו מדברים על מישהו שאומר כומר אני סמוך ובטוח וזה בכל מעודך שאתה אוהב את השם בכל מעודך או שהוא עושה לך רע ואתה אוהב אותו הפשט של התורה זה אהבה שהוא עשה לך רב תה אוהב אותו אתה פונה אליו כאהוב ואיך תאמר דוד אהבתני אתה אומר לו שלא אוהבים אותך ואתה אומר לו האהוב שלי האוהב שלי לא אוהבים אותי אתה לא אוהב אותי גיך תאמר דוד הבטני כבר דיברנו על זה שזה סתירה פנימית זועקת וכל איכה זה היכולת לפנות לקדוש ברוך הוא ולהגיד לו שאתה עשית לי כך א זה לא חולי עצום שבתה צי את כל השיח הזה חורבן זה בריאות הה עד היום לפי דעתך אתה יודע איזה חולי עצום אבל חולי שזה שני הצדדים חס ושל לא זה לא ממצד זה שאבא לא יודע שהוא אח מצד זה שהוא רוצה אתקשר יודע למה הוא נתן פק הוא לא הוא ידע גם שהוא נתן האם משהו לא צודק בהנהגה אלוקית חס ושלום לחשוב לערר בדבר הזה ערורי עבירה קשים עבירה זה שהוא צדיק לגמרי לגמרי לגמרי זה פשיטה השאלה היא אם הוא רק צודק או גם אכפת לו זה השאלה שלך כל נקודת המוצא שלך זה לא רק שאתה צודק גם אכפת לך כשאבא רביה לביין נתן פעם סתירה למישהו בתלמוד תורה עץ חיים היה לו מיסה בחצר זה היה איזה אלימות מישהו זוכר את המיסה הזה שהוא הוא הוא הזה שקיבל את הסטירה אז רגע אבל מה על מה הייתה הסתירה הוא היה לי אז הוא נתן לו סטירה אחרי זה קרא לו לשיחה פחד ואז ר בריה בכה ואמר לו תראה איזה מעשה עשית שגרמת לר בריה לתת סתירה אז היו מדברים בגוף שלישי על עצמך זה הה מנהג איזה מיס עשית שגרמת לריברי לתת סתירה תראה איזה מעשה נוראי זהוא נתן לו מוסר אבל איזה חשבון יש במוסר כמה זה נורא לתת סתירה כמה אכפת לי כשאני נתן סתירה שלא לתת רק זה היה בלת ברירה אבל עדיין אכפת לי נורא ממך אז כל ה בכל מאודך זה נקודת ההנחה שאהבה מספרת שכשאתה צודק ואתה דיין האמת אכפת לך ואתה טוב ומטיב ובאמת אפילו קושיה קצת למה לא אומרים את זה אבל באמת אני לא הייתי יכול לפנות אליך ולהודות לך על דען האמת אם לא הייתי חושב שגם אתה צובו מטיב אלא שבדין האמת אני לא עושה חשבון אתה עשית לי רע זה לא המילים אבל כאן זה לאט לאט כאילו אם הבור כ דברנו שאח זה פנייה שלנו לקדוש ברוך הוא איך עשית אז בעצם מה המהלך של המגילה שבהתחלה אני זועק את השבר יש לי כתובת אני מתפלל ש היא תתעורר אבל בעצם אני עדיין לא יכול להגיד את זה ואחר כך הביטחון בקשר ויכולת להביע אותו מתגבר עד שאני אומר אתה נתת אתה עשית תסתכל למי עוללת הקום ואחרי זה אני אומר א איך יכולת לעשות את זה הרב יש פה איזה ארבעה פסוקים שממש מדגש בהם א צדיק ושם כפיו מריתי שימון כל העמים ורו מחוי לתי בח חו בשבי קראתי למוד הם הרמוני סגב נשם ואז בגלל שאין לו למי לפנות אז הוא פונה ראה השם קיצר לי מחמה נפח ליבי כריתי בית כמוות שמונה אכ לי כל ל שמור תססו כי אתה עשית הבאת כו אתה אומר קראתי לבה רימוני זה הנגטיב של הפנייה להשם יתברך זה מה שרציתי להגיד משה אני מחפש על מי לשים את הראש על מי להתרפק ואף אחד לא אתה אהוב הייחודי שנותר לי טוב נרוד פה