Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד
קרא כל
ה מתוקה סליחה על האיכת
המידה אני
כן כן כן
[מוזיקה]
>> טוב אנחנו רוצים ללמוד משנת תרמד דרשתך
חומש
>> מש
שמה תנך שוכב לא
>> תודה רבה
אז בסיום הפרשה
ממש כבר נקרא סיום א
נאום משה נשאר לנו עוד את השירה והברכה
הקילו אליי את כל זקני שבטכם
ושוטריכם
והדברה באוזניהם
את הדברים האלה והיית בם את השמיים ואת
הארץ
כי ידעתי אחרי אותי כי השחט השחיתון
סרתם מן הדרך אשר ציוויתי אתכם אתכם
וקראת אתכם
רעה באחרית הימים
כי תעשו
את הרע בעיני אדוני אלכיסו במעשה ידכם
וידבר משה באוזני כל קהל ישראל את דברי
השירה הזאת עד טומה
רבנו
מספר פר על ההדרדרות.
מעניין שזה יוצא בעשרת ימי תשובה.
שבשרת ימי תשובה
אומרים לך משה רבנו מראש
ניבע
את ההידרדרות עד כדי אה
התקיימו כל הקללות.
קראת אתכם הרעה
אז אומר השפת אמת והידבם את השמיים ואת
הארץ
רש אדוני אבי מורי וזקניזה
שעל ידי בני ישראל מתברר כבודו יתברך שנטר
במעשה בראשית
כלומר הם מעידים
הוא מוציא את הפסוק מפשוטו
אומר אומר, הם מעידים
שהשמיים והארץ
הם מעשה השם. כמו שכתוב
לכתיב השמיים מספרים כבוד אל.
אז השמיים נשים אלה שמברים את כבודו.
ועל ידי מה? והכל תלוי בבני ישראל.
אז ועידבם
הם מעידים שהשמיים מספרים כבוד אל הרי כל
הגויים רואים את השמיים ולא רואים כבוד אל
וישראל רואים את השמיים
ורואים כבוד אל
אז הידבם
על ידם כמו ואתם דיי ואני כן אומרים חז"ל
בחריפות כביכול אם אין אתם מדי אין אני כן
אם אתם לא מעידים שהשמיים והארץ זה בכל
צעם נבראו על ידי השם אז נסתר את אלוקותו
יתברך והנה פירוש הפשוט הוא הפוך הרי כאן
הוא אומר שישראל מעידים על השמיים
אבל אומר הסת אמת שלמרות שהחידוש הרים באר
ככה אבל ברור שהפירוש הפשוט הוא הפוך
ששמיים מים וארץ נעשו עדים כמו שכתוב יד
העדים תהיה בו בראשונה
כלומר ש
מיד מתבאר בתחילת האזינו
ש
אה
כסירים על יערוף כמתר לקחית יזל כתמרתי
שהשמיים והארץ הם א שומעים
את נבואת משה
ואחר כך הם גם אלה שהם מענישים
שהארץ
לא נותנת טבעולה בשמיים לא מורידים אה
מטר אז כל זה
הם העדים
ונראה שהכל אחד כלומר
הפשט שהשמיים מעדים דים בנו והחידוש
של חידושי הרים שאנחנו מידים בשמיים בעצם
זה דבר אחד שזה עצמו העדות מה שהטבע משתנה
לפי המדעת בני ישראל זה ההבדל בין ארץ
ישראל לארץ מצרים ארץ מצרים נינוס עולה
ומשקה
ואז לא צריך לפנות לשמיים ואין תלות
בעונות השנה אין תלות
בשנים כאלה ושנים אחרות
למרות שמצאנו במצרים
שנות סובע ושנות רעב אבל זה נס מיוחד
בפשטות נילנוס עולה משקה אבל בישראל בארץ
ישראל נמתר השמיים תשתה מים ואם לא יהיה
מטר הארץ לא תתן לטבול וה זה שבארץ ישראל
השמאי והארץ מבטאים
את הריחוק והקירוב בין ישראל לקדוש ברוך
הוא. אז ממילא יוצא ש
העדות שהשמיים והארץ מעידים על ישראל שהם
מברכים או
מקללים זה בגלל שבישראל
יש כוח למצוא בשמיים וארץ את רצון השם
המיוחד
ולא שהם יהיו
סטטיים ממילא ממשיכים את תפקידם
בלי שיהיה
קשר לשכר ועונש על מעשה אדם. אז לכן זה
עצמו העדות מה שהטבע משתנה לפי המידת בני
ישראל. אם הם
מעשיהם נתנה הארץ ואם לא צרך את השמיים
נמצא בני ישראל מברכרים מלכותו יתברך.
זה שהם נתונים לשכר ועונש על ידי שמיים
וארץ זה מברך שהשמיים וארץ הם כלי ביד השם
להתיב אור חס ושלום ההפך לישראל
והאמת כי זה מדרגה חדשה
שזכו בני ישראל שיתמשך כל הטבע כפי עבודת
התחתונים כי מקודם לא היה חן
כי שכר ועונש בעל באי עלמה לייקה רק בני
ישראל המשיכו זה דרך זה בכוח התורה
כלומר
התבנית היסודית הייתה ששכר ועונש הוא לא
בעולם הזה הוא רק בעולם הבא שכר מצווה בהי
עלמליקה
הסיבה היא מאוד מובנת
כי באמת יש פער עצום
בין המצווה לבין השכר
שהשכר הוא אלוקי
והמצווה
היא אנושית
וזה מה שאנחנו אומרים לך שם חסד שראינו
בשבוע שעבר כי אתה תשלם לאיש כמעשהו
שאתה לוקח את מה שהוא עשה
ואתה נותן נותן לו כפי
ערקך אז אתה נותן לו על כל מצווה שפע עד
אין קץ ועד אין תכלית
ממילא לא יכול להיות שהעולם הזה הוא יהיה
המקום של שכר מצווה
אם שכר מצווה היה משהו אנושי
שזה היה חלק מהמסע מתן בעולם הזה בין רובן
לשמעון אז ממילא רובן עשה פעולה למען
שמעון שמעון נותן לו שכר זה אחד כערך השני
יכול להיות שהוא נותן לו שכר מרובה אבל לא
יכול להיות שיתן לו שכר עד אן קץ
אם נותנים שכר עד אן קץ אז ממילא זה לא
ברכי העולם הזה בכלל
לכן כתוב במשנה היום לעשות טעם ומכח לקב
כי אי אפשר היום לקבין
בכלים של היום קליקים הוא לקבל זכר
אז לכן החלוקה היסודית היא שהעולם הזה הוא
עולם שבו פועלים והעולם הבא הוא העולם שבו
יש שכר כי זה העולם היחידי שאפשר לתת בו
שכר כשהוא שכר אלוקי
אבל על ידי זה יוצא שיש
מחיצה גמורה בין ההנהגה האלוקית שמופיעה
בעולם הבא שזה זה
עד אין קץ לבין הנהגה בתוך גדרי העולם הזה
שהיא מוגבלת ויש א דיכוטומיה ביניהם
וישראל
משכו
מהנהגת עולם הבא לתוך הנהגת עולם הזה רבנו
הרב צודה היה אומר
שנכון שכתוב
שהעולם הזה דומה לפרוסדור והעולם הבא דומה
לתרקלין אולי אומר
אשרינו שאנחנו חיים בפוסדור שאור טרקליני
זורח לתוכו כמו שאם זה היה רק הגויים אז
הייתה דיכותו מהגמורה
לכן נקרא אומות העולם הם שכים לא י מה זה
מה יהיה בעולם הבא זה מעבר לגבורות שלהם
לגמרי אבל ישראל הם מושכים עולם הבא בתוך
עולם הזה ולכן
ההתמשכות הזאת מופיעה גם בזה שיש שכר
ועונש בתוך גדרי העולם הזה. אף על פי
שמצאנו בוודאי ככה גם באדם הראשון
בקין ואבל אבל כל זה
ה
הקדמה ל
לישראל כמו שאומר רבי יהודה הלוי שזה ה
גרעין שאחר כך גדל להיות הפרי בישראל
כלומר זה ניצוץ ישראל שמשתלשל
אבל באומות העולם כתוב
בסשסאה ושלכה תריבנה. אז אומרים חז"ל שעם
ישראל מקבל עונש שעה ושעה.
לכן הוא חוטא הוא מקבל עונש. אומות העולם
חוטים וחותכים וחוטים וחוטים ולא מקבלים
אנשים.
למה? כי מתמלא צאתם
ואז הם פשוט מסיימים
את מציאותם בעולם הזה. הם קלים.
אימפריות טולות ויודעות גמרות אבל ישראל
לא.
הם מקבלים עונש וממשיכים. מקבלים עונש
וממשיכים. יוצא שהשכר בעונש שלהם הוא בתוך
דרי העולם הזה. והעונש באומות העולם זה
קליונם מן העולם הזה.
אז נחזור
והאמת כי זה מדרגה חדשה שזכו בני ישראל
שיתמשך כל הטבע כפי עבודת התחתונים כי
מקודם לא היה חן כי שכר ועונש בעיה על
מלייקה רק בני ישראל המשיכו זה דרך זה
בכוח התורה כי התורה
ב
ברב
יש א שלוש הסברות מה זה תורה ו תורה לאדם
נמצא בעולם הזה התורה מדריכה אותו איך
ללכת בדרך ישרה ולא לסתות ממנה
אז זה הוראה אחת
והוראה שנייה זה הוראה איך להגיע לעולם
הבא שזה למה לא מגיד מצות
שזה גם בפנימיות התורה היא שייכת לעולם
הבא. אבל אומר עיקר לשון רע זה שהתורה
מורה איך מרוממים את העולם הזה בעצמו
להיות קשור ודבוק בעולם הבא עד שהוא יגיע
אליו בעצמו. כמו שעיקר ההוראה זה איך
לפרום את הדיכוטומיה שביניהם.
ככה הרב מסביר למה היה מינה לא להכניס את
כהלת ואחרי זה בסוף כן זה עכשיו אנחנו ערב
חג הסוכות אז הרב מסביר שיש שלוש דרגות לא
ניכנס לזה אז אם כן
בני ישראל המשיכו זה דרך זה בכוח התורה
והאמת כי רשעים אמרו עזב השם את הארץ
רשעים אומרים העולם כמנהגו נוהג אתה לא
רואה שכר ועונש בארץ.
האיום בשכר ועונש הברור כמו ב והיה עם
שמוע זה מיוחד לישראל.
ובאמת השגחת הבורא יתברך בעולם הוא כפי
האמונה. כלומר הקדוש ברוך הוא לא מתגלה
אלא כפי מה שהאדם נותן לו מקום. על ידי
אמונתו בו. אם אדם כופר בו אז ממילא הוא
יוצר מחיצה שמונעת מהאור האלוקי להופיע.
אם אדם מאמין אז הוא פותח כלי קיבול
שהקדוש ברוך הוא ישר שכינתו. אז ישראל
שמאמינים גורמים לזה שהקדוש ברוך הוא ישרש
שכינתו בתוך המציאות ועל ידי זה יהיה שכר
ועונש פה.
וכשהרשעים
אין מאמינים א נמצאו לטבע בלבד אז באמת
אין גילוי אלוקי ואני לאוסם למשקה ומצרים
אימפריה וגדלה עד ש
נעלמת מסתיים תפקידה וכך בבל ופרס ויוון
עולות יורדות ו קלות מן העולם תפקידם הוא
לא בגזר עונש מה זה אין זה לא עונש בעולם
הזה
>> אין או שהוא שהוא לא גלוי
>> את מי אתה מעניש אם הוא לא נמצא זה כמו
להגיד שמוות הוא עונש אבל זה זה להעלה
מהמציאות זה לא להיות ולקבל עונש זה לא
להיות
אתה יכול להגיד אבל משהו נשאר לעולם הבא
בסדר אבל זה כבר לא בעולם הזה. בעולם הזה
אין מי שיקבל את העונש. כשמגיע סטן הם
קלים מן העולם.
אבל ישראל לא. ובני ישראל כפי האמונה שבהם
משתנה להם הטבע.
כעניין אין מזל לישראל. כלומר בכל האומות
יש מזל. יש כוכבים ומזלות. מה שמושפע
מלמעלה לפי איזה חוק
שכל המציאות מסודרת על ידו שזה כוכבים
ומזלות אנחנו לא אומרים שאין בכוכבים
מזלות להפך מי שנולד במזל מהדים יהיה או
שוחט או מול או חס וחלילה רוצח אז יש
מזלות אלא שלישראל
אין השפעת המזל מכריעה מפני שהם דבקים
בהנהגה האלוקית. אז אין מזל ישראל. ועל
ידי זה שקיבלו עליהם בני ישראל ברכות
וקלות
אז עכשיו קראנו כי תבוא וגם ניצבים וגם
עכשיו וילך זה הכל המשך של הברכות והקללות
עד שסיום פרשת וילך זה
וסרתם מן דכת ציבית וקרת אתכם הרעה בחרית
הימים אז הם קיבלו זה חלק מהתורה עוד
מסביר זה חלק מהתורה שיש ברכות וקלות שיש
שכר ועונש פה בעולם הזה בתורה אין שכר
גלוי בעולם הבא כל מה שמובא בתורה זה רק
שכר ועונש בעולם הזה שזה שאלה עמוקה מאוד
למה לא מופיע שכר ועונש אולי בסיום מלאכי
יש אסותר
רשעים ששמה אולי יש רמז לעולם הבא אבל
הפשטות בתנך כל השכר עונש בעולם הזה זה על
ידי זה שקיבלו עליהם מני ישראל ברכות
וקלות לכן יש להם לפתוח כי יטיבו מעשיהם
חרונה כלומר כיוון שאנחנו
מונחים על ידי השם יתברך ואנחנו מקבלים
עונש בתוך העולם הזה ממילא כל המעשים
הרעים שלנו הם לא הולכים לקיליון הם
הולכים לקללה אם הולכים לקללה שאם עונש
שיתקן אותנו אז ממילא אנחנו בטוחים על
התשובה
היא הנותנת
שדווקא זה שיש עונש בתוך גדרי העולם הזה
אז ממילא הוא מסיים את החטא הוא מתאר
ומנקה ואז יש גם תשובה וגאולה זה בעצמו
נותן וזהו שכתוב והיה כי יבוא עליך הברכה
והקללה וא שבותה זה בפרשה הקודמת מת
ושבותיי לבבך פירוש על ידי שקיבלתם עליכם
ברכות וקללות
כי יבואו עליך
שאתה מקבל את זה ממילא תראו ותבינו לומר
על לא על כי אין אלוקי בקרבי
כלומר שהמצב הטבעי שלי זה שאני מאמין בהשם
וכשאני חוטא אזות הקללות אז יוצא
שאני תלוי בתשובה ואם אני אעשה תשובה הכל
תוקה
ועל ידי זה תשובו תשובה כלומר כשהקדוש
ברוך הוא נותן לנו עונש כדי לשוב ולאומות
העולם הוא לא נותן עונשים ממילא אין להם
תשובה ממילא אין להם גאולה כל מה שיש להם
תשובה וגאולה זה רק על ידינו אבל לא מצד
עצמם
וגם בדורות האחרונים אחרונים הכוונה
אחרונים אז
שישראל
יצאו מהארץ לגלות, שנתגרשנו
משולחן אבינו
שבשמיים יש לנו חלק בתורה. גם בגלות יש
לנו חלק בתורה
ולא כמה פרשיות שלמות שמיוחדים רק על ימי
די ימי הגלות והירידה. אז הוא אומר פה דבר
נפלא. אנחנו רואים את הפרשיות האלה
שקוראים אותם בשקט.
מה? קללות, עונש. זה נורא והיום
>> זה החלק הכי נורא. אומר לא. זה אומר שגם
כשיש קללות זה תורה,
זה גילוי השם.
זה הפוך. אצל הגויים הם מנותקים.
אז כשיגיע כבר הם לא יהיו.
אבל כאן אנחנו מקבלים תורה
גם כשאנחנו קוראים קללות. ואם אות אחת
בתוך הקללות
פגומה, כל ספר התורה פסול. אין ספר תורה
בלי למשוך אלוקות גם בתוך הקללה. וזה
המקום שממנו אפשר לשוב בתשובה. אם בתוך
הקללה,
אם בתוך הקללה אין אלוקות אז איך תשוב
בתשובה? נגמר.
אבל אם בתוך הכללה יש אלוקות אז על ידי זה
תשובה וגם בדורות האחרונים שהתגשו בשחר
שבשוים יש לנו חלק בתורה לו כמה פרשיות
שלמות שמיוחדים רק למד גלות ורידה כמו
שכתוב השירה הזאת שגם בימים אלו יש להם
חלק בתורה וכתיבים יהיה נדחכם מקצמיים
לומר כי לעולם יש לבני ישראל חלק בתורה
ובשמיים
הרבה או מעט כמו שכתוב לא תה שכך מפי זרו
פה פירש רש"י שאין התורה משתכחת מזרם
לגמרי אף פעם כמו שכתבתי שיש להם תמיד
אחיזה בתורה בשמיים רצתי כי יש פה הלצה
ועד שיש הלצה בסות אמת
על דרך הלצה כי התורה היא השמיים עניין
שהוא קורא לזה על דרך הלצה ו אולי היה
צריך להיות על דרך הדרוש
ואלה פרשיות אחרונות שבתורה
שהם מדברים מדורות אחרונים והתורה היא
השמיים נקרא בקצה השמיים כמו סוף התורה זה
בקצה השמיים
טוב על הצודות של הדמורים
>> מלה שחשבו שפעם שאם אתה הולך הולך הולך
הולך מקדרו אתה צופת
>> כן
טוב שנה טובה ומתוקה גמר חתימה טובה שבוע
הבא כבר נהיה ‏Eh