המשפטים - פנימיות הדיברות | שפת אמת לפרשת משפטים- תרלה | הרב יהושע שפירא

אחד [מוזיקה] קרא כל [מוזיקה] >> אנחנו רוצים ללמוד היום את הדיבור המתחיל במדרש מגיד דבריו הדיבור המתחיל הראשון בתר לז נראה קודם את המדרש יש פה למטה אמר רבי אליעזר נגיד ברב ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. אנחנו מדברים על פרשת משפטים חוקיו ומשפטיו לישראל. אמר רבי אליעזר משל למלך שיצא למלחמה והיו על הגיונות אמו. והיה שוכט בהמה והיה מחלק לכל אחד ואחד מנה. כדי שיגיע הציץ בנו ואמר לו מה אתה נותן לי אמר לו ממה שהתקנתי לעצמי לפי כך נתן האלוקים לעובדי כוכבים מצוות גולמיות שיגעו בהן זה מלמד שמה שכתוב כדי שיגיע קודם הכוונה שיתייגע שהוא יהיה עסוק עסוק בזה אז נתן האלוקים לעובדי כוכבים מצוות גולמיות שיגעו בהן ולא הפריש בהן בין טומאה לטהרה באו ישראל הוא פרש להם ממצוות כל אחד ואחד עונשה ומתן שכרה שנאמר ישקני מנשיקות פיו זה הסבר מיוחד. זה דרך כלל ההבנה הפשוטה היא ש זה נשיקה מ הדוד לראיה אבל כמה זהנשיקות שלו בעצמו. הוא נותן לי את המנה שלו, את מה שבא לפיו. לכך נמר חוקיו ומשפטיו. זה החוקים שלו והמשפטים שלו המנה שלו ואת המנה שלו הוא נותן לנו אומר הסות אמת פשוט כוונת המדרש לפרש משפטיו של הקדוש ברוך הוא אשר בחר לעצמו בדרך זה מנהיג את בניו שזה עניין מופלא כמובן שיש פה על פי פשט הגשמה אלא שכל התורה מלאה הגשמה והיא לא חוששת מזה והיא סומכת על זה שאנחנו יודעים שהגשמה היא לא מתכוונת כלפי מעלה אלא כלפי הגילויים של השם יתברך והקדוש ברוך הוא מתגלה אלינו כמי שבעצמו יש לו חוקים ומשפטים. כלומר שהדרכים של היושר האלוקי שבהם הוא מנהיג את העולם, שזה החוקים המשפטים שלו בדרך שהוא נוהג. זה הדבר שאנחנו זוכים לו על ידי המצוות. אנחנו זוכים להיות שותפים בדרכי היושר האלוקיים שלו. בואו נתבונן במשל. יש מלך שהולך למלחמה וכמובן שכאן מדובר בנמשל על ההתגלות האלוקית בתוך העולמות. לא כמו שהמלך בהיכלו שהוא למעלה מכל העיסוקים בכלל. שזה אנחנו לא שייכים לשם, לא שייכים לשם במובן הזה שאין שם מידות ואין שם הגבלות. אף על פי שוודאי כל נשמה שלי י חלק אלוקה ממעל, אבל זה מקום שאין בו א שום הגדרה. אבל כשאנחנו מדברים על זה שהקדוש ברוך הוא בא לנהל את עולמו, זה המלך שיוצא למלחמה. ובעולם יש א חולשות, יש גבולות, יש א מגבלות והקדוש ברוך הוא בא לנהל את העולם והוא נותן לכל אומות העולם, זה שמם, אומות העולם ששייכים לפה, הוא נותן להם לפי הערך פה. כלומר, הם צריכים לעסוק בבניין העולם. ויש סכנה לבניין העולם. אם נפש הברית של האדם תתפרע בלי גבול, אז צריך שיהיה שבע מצוות בני נוח. לתקן את הנפש האנושית הבסיסית כדי שלא יהיה ג'ונגל שיש את ראהו חיים בלאו וכדי שהעולם עם שורשו האלוקי יהיה באיזה בסיס סביר. אבל הם שייכים לעולם. אבל כשאנחנו באים לקבל תורה, משפטים, אנחנו לא מקבלים משפטים שהם כדי להסתדר בעולם. על הגיונות הם צריכים ל להיות שבעים כדי שיוכלו להילחם. זה המציאות החיצונית. המלך מקבל מנה מיוחדת כי בכלל הוא שייך לארמון. זה שהמלך יוצא ללגיונות זה בעצמו כבר א משנה את הסטטוס שלו בחיצוניות, אבל מצד עצמותו הוא שייך לארמון. וכשהבן מגיע והבן הוא עכשיו חלק מהלגיונות, בני בכורי ישראל הוא חלק מהאומות, הוא חלק מהארציות, אז האבא אומר לו, לא, לא, אתה לא חלק מפה כמו שאני גם בשדה הקרב מקבל מנה ששייכת להיכל המלך. כלומר, מביאים בשביל המלך את השפים הכי טובים גם לשדה הקרב, כי הוא מלך. אז גם אתה מקבל את המנה שהיא לפני הלגיונות שהיא שייכת לארמון. התורה היא שייכת לטרקלין, לא שייכת לפרוסדור. אומות העולם, גם הדברים המתוקנים שהם עושים זה תיקון הפרוסדור. אנחנו לא מגנים מי ש מי שמתקן את הפרוסדור. להפך, זה חשוב. אבל ישראל בכלל שלכים לטרקלין לארמונו של המלך. אז משפטו של הקדוש ברוך הוא אשר בחר לעצמו. כלומר זה ההנהגה האלוקית של היושר והתור אלוקי את העולם. וזה אנחנו זוכים על ידי התורה. זה המזון הטרקליני. ודרך זה מנהיג את בניו. זה מה שכתוב שהתורה היא חמדה גנוזה שגנוזה בבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא תתקעד דורות לפני שנברא העולם כלומר זה זה שייך ל עליונים כמו שכתוב אשר קידשנו במצוותיו מה פירוש אשר קידשנו במצוותיו אז הפירוש הפשוט הוא במצוות שהוצה אותנו אבל עד זה היה אפשר לחתוב אשר קידש במצוות כיוון שהוא קידש אז ממילא זה המצוות שהוא נתן אבל כשאנחנו אומרים אשר קידשנו במצותיו אנחנו אומרים לא זה המצות שכאילו הוא גזר על עצמו למה שגזור על עצמו כי זה דרכי טוב זה המזון העליון של הטרקלין זה האור האלוקי זה מצוותיו במצוות אשר השם יתברך עושה אותם אך פנימיות העניין אז זה הפשט פשט פשוט כוונת המדרש מפרש זה הפשט אך פנימיות העניין והמשפטים נאמרו אחר הדיברות כי הדיברות הם הנהגת השם יתברך כמלך הגוזר עלמו ומשפטים הם טעמי המצוות כי הם על פי שכל התחתונים גם כן זה סוגיה שהספת אמת עוסק בה הרבה בפרשת משפטים וגם אנחנו זכינו פה בלימוד הזה כמה וכמה פעמים לעסוק בסוגיה הזאת אבל כאן יש דבר מחודש מאוד וזה הוא אומר בהמשך זיות יותר זה חריף שמשפ פרשת משפטים היא יותר עליונה מפרשת יתרו. פרשת יתרו זה הנגלה. פרשת משפטים זה כאילו הפנימיות שלה. למה? אומר, באופן יותר עמוק אפשר להבין את המדרש שכשאני מסתכל על המלך ואני אומר הוא יוצא ללגיונות, הוא נותן לכל אחד מנה ולבן הוא נותן מנה מהטרקלים, אז הוא נותן לו משלו. אבל הוא אומר, אם זה ביחס לאומות העולם, אבל אם אנחנו מסתכלים אז למה זה בפרשת משפטים ולא פרשת יתרו במתן תורה? אומר זאת שייך דווקא לפרשת משפטים כי נותן לו משלו הכוונה שהמלך הואן טעם. זה קולור במה שאמרנו קודם, אבל עכשיו זה יותר חודר ומדויק. המלך הוא ענין טעם וכשהוא אוכל זה לא רק להיות שבע אלא גם להרגיש את הגורבה את העניינות שיש כאן ומה שהוא נותן לבן זה לא רק שהוא יהיה שבע ממנה יותר משובחת אלא אני לא רק רוצה שתהיה שבע זה ממש פשוט במדרש אבל הוא מדייק את זה לפרע שבין יתרו למשפטים. אומר, אני רוצה שזה יהיה טעים, לא שזה יהיה משביע. אומות העולם על הגיונות צריכים להיות צבעים כדי שוכלו להילחם. אבל אתה אתה צריך לסידר לך טעם טוב. וזה חוזר לפסוק שעליו מדבר המדרש. חוקיו ומשפטיו לישראל. לכאורה אפשר להגיד כל מצוותיו לישראל אשר כדי שם במצוותיו ומה זה החלוקה בין חוקים ומשפטים אומר באמת חוקים זה אותו חלק שאין חתם בו זה לא בגלל שזה טעים אתה לא מבין את טעמו אבל משפטים זה פרשה אחרת זה לא רק כדי לקיים כדי שיכיעו אלא שזה זה בתוך הקיום יהיה לך את הטעם האלוקי של היושר האלוקי. זוכר פעם את ה טלטלה שעברתי ששמעתי ממורי ורבי הרב מרדכי שטרנברג זצל שאם אדם לפני הלימוד ואחרי הלימוד אותו אדם אז הוא לא למד האמת היא שאני הכרתי את זה כחוסיד מהבית מהרב של הספת אמת מהקוצק שרבי נחל מנד מקוצקר היה אומר אם אדם לפני התפילה ואחרי התפילה אותו דבר אז סימן שהוא לא יתפלל ופתאום אני שומע את זה זה עשה לי שערה גדולה שאם אדם לפני הלימוד ואחרי מה מה זה דומה תפילה זה שפיכת הנפש לימוד זה אז הוא אומר אם אחרי הלימוד הישרות האלוקית לא מהירה בך יותר אז מה עשית שם? צברת עוד כמה ידיעות? זה לימוד תורה. הלימוד עיקרו זה שהישרות האלוקית שבסוגיה מיישרת את האישיות שלך להיות עם טעם יושר יותר זך, יותר עליון. הוא אומר, כשאתה לומד חוקים זה פשיטה שחוקיו. הוא אומר לישראל כי אין לך משהו אחר. אבל נשפטיו זה שהוא אומר לך אני אומר לך את היושר את הסברה את הטעם תטעם כמה זה מתוק כמה זה טוב וזה לתת את החלק הפנימי שבתורה ולא רק את החלק החיצוני לא רק את הסובע את הקיום קיום תרת שמע גם קיום המצווה וגם שהתורה המצווה מקיימת אותך מעמידת אותך כמו מזון במשל המדרש אבל אומר יותר מזה זה הטעם אני נותן לך אך פנימיות העניין והמשפטים נאמרו אחר הדיברות כי הדיברות הם הנהגת השם יתברך כמלך למה דיברות הנהגה ידבר אמין תחתינו דבר אחד לדור דיבר זה מנהיג מלך קובע מכריע גוזר אז זה מנהגות השם יתברך כמלך הגוזר עלמו זה עשרת הדיברות ומשפטים הם טעמי המצוות למה אני שותף הקדוש ברוך הוא משתף אותנו בישרות של הטוב האלוקי של האור העליון הטרקליני ולא רק בשכל של עולם הזה של הלגיונות ומשפטים טעמי מצוות כי הם על פי שכל התחתונים גם כן ואד אדוני אבי זקני מורי ורבי זל פרש מה שכתב רש"י תשים לפניהם [‏צחוק] כשולחן ערוך לכאורה היה צריך לכתוב אלה המשפטים אשר תלמדם מה פירוש אלה המשפטים אשר תשים לפניהם אומר רש"י כשולחן ערוך אתה שם לפניו והוא לוקח מה מה פתאום אתה שם לפניו והוא לוקח ואם אחת לא רוצה לקחת אתה יכול לא לקחת הרי בבופה פה שנותנים לך אז אתה לוקח מה שאתה רוצה ואתה מה שאתה לא רוצה אתה לא לוקח אז מה פתאום זה שמועה זו נה שמועה זו אנחס ושלום אסור לבחור במצוות אם גר מקבל את כל המצוות חוץ מ דרבוננון אחד אומר לו לא אז אתה לא רוצה אלוקות אתה רוצה את מה שמוצא חן בעיניך אתה מחליט פה אם אתה מחליט פה אתה לא גן אין דבר כזה שאתה בוחר מה שאתה רוצה אז מה זה אשר תשים לפניהם? הוא אומר שתושים בפניהם זה שהם יהיו שותפים לטעם לא על הבחירה מה נמצא בתוך הבופה אבל שאתה תועם אז תשים לפניהם כשולחן ערוך למה נאזמר זה דווקא אצל המשפטים אך כי לא כאשר שכל אנושי משיג המשפטים זה טעים לו לזאת צריכים חיזוק אמונה לזה זה עכשיו הפשט הפשוט זה כמו שאמרנו שתשים לפניהם הכוונה זה שהם הם יתאמו את הטעם כמו שהוא אמר קודם אבל עכשיו הוא הולך עוד קצת הוא אומר אם אדם הולך לפי סברתו והוא מבין את הסברה אז יש סכנה גדולה מה הסכנה הגדולה שסברתו היא מה שמכריעו >> היא מה שמכריע כלומר אדם לומד תורה ואומר כל הזמן אמרו לי תבין תבין תבין ועכשיו אני אומר דבר זה אני מבין שלא לצערנו בדור הזה אנחנו בהתמודדות לא קלה בשאלה הזאת שגם אנשים שלכאורה שומרים תורה במצוות אבל מפעילים את השכל והרבה פעמים את השכל המערבי, את השכל הגוי, לפעמים אפילו את השכל הפרוגרסיבי ומתחילים לתת ציונים לחלקים בתורה ואומרים זה בופה, אני מבין את זה אני לוקח, את זה אני לא לוקח אני דתי לפעמים. לפי מה? לפי טעים לי, אין לוקח, לא טעים לה כך. אז הוא אומר זה סכנה גדולה אומר לכן אשר תשים לפניהם הכוונה כי לאשר השכלנו משיג המשפטיים לזאת צריכים חיזוק אמונה לזה לידה כי אף על פי כן הם רק רצונו של הקדוש ברוך הוא צריך חיזוק כמו שכתוב המשפט לאלוקים הוא הייתי אומר החוק הוא לאלוקים אני לא מבין אותם זה הוא אבל המשפט אני מבין אז משפט זה כמו השמיים שמיים להשם זה חוקים וארץ נתן לבני אדם זה משפטים או לא המשפט אלוקים הוא זה חלק מהשמיים זה לא חלק מהארץ רק שהוא נותן לך לטעום טעם של שמיים הוא נותן לך מהמנה שלו אבל זה לא שהוא אומר יש במנות הטובות שני חלקים החוקים זה החלק שלי המשפטים זה החלק שלך אתה בן המלך והשאר הם את החלקים האחרים אומר לא זה המהפה שלו ישכן עם נשיקות פיו זה שהמשפטים הם אלוקיים וזה לא כל כך קל אחרי שהבנתי את הדברים וטעמתי את טעמם להגיד שזה משהו שהוא מעבר ל תפיסותיי >> אז מה הגויים כבו >> שבע מצוות בני נוח זה מנות רק קיום מינימלי >> בלי טעמים >> בלי טעמים ובלי בלי מנה משובחת שלא יהיו בב >> במידה מסוימת כן יש כתוב את זה בפירוש שצנוח זה שהנפש הרי הג'ונגל הוא מלא ברבריות וחיות טרף אבל יש את זה באיזה איזה יש איזה איזון בטבע אבל אריה טורף אנטילופה כשהוא שבע הוא לא נגע בה יכולה לעבור לידו הוא לא הוא סוב שם הוא טורף כי הוא רעב וכל האיזון באקולוגי זה שהוא חי ממנה והיא חי מזה ויש איזה מאזן כזה שהכל מסתדר אבל אדם אוכל גם כשהוא לא רעב והוא ודאי טורף גם כשהוא לא רעב. אז הברבריות האנושית היא עלולה להרוס את העולם הרבה יותר. לכן שבע מצוות בני נוח והמוסר האנושי הטבעי הוא מאזן את הברבריות האנושית שהיא הרבה יותר חמורה מהבריות החייתית. אפילו על ישראל כתוב ידע שור קונה וחמור אבוס בעליו מי לא ידע ישראל לא היית בולה אז בוא בוא נתקדם אז הוא אומר הוא פירש על פי הפסוק תראו זה זה ממש דבר נפלא מאוד כתוב בפסוק אתה כוננת מיישרים מה הפשט כאילו אתה אתה אמרת תלכו בדרכי יושר. הוא אומר לא אתה ישרת את היושר. אתה ישרת את הישרות הישרות היא לא איזה משהו אבסטרקטי שנמצא. המהרל שואל האם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם? האם הקדוש ברוך הוא בחר בטוב בגלל שהוא טוב? או בגלל שהוא בחר בו לכן הוא טוב. שאלה מופלא. אומר המהרל, ברור שבגלל שהקדוש ברוך הוא בחר בו לכן הוא טוב. כי אם לא, אז אתה אומר שהטוב הוא קדמון והקדוש ברוך הוא כפוף לו. אני לא ייתכן בכלל להגיד דבר כזה. ודאי שהטוב הוא בריאה. יש מעין הוא המצאה. ולמה ההמצאה הזאת טובה? כי הקדוש ברוך הוא בחר שזה יהיה המצאה טובה. אתה כוננת את המיישרים, אתה ישרת את היושר. זה לא שהיושר הוא עומד לעצמו, הוא לא קשור לקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא הוא מספיק פיקח להבין שזה הישרות. אז אומר, אז תבחרו בדרך. אומר, לא >> דווקא דרך התורה והמצוות זה לא המסתר האנושית, גם את זה הקדוש ברוך הוא נתן. נכון אתה צודק אבל זה זה דרגות שונות גם ללגיונות הוא נותן לאכול אבל לא את האוכל שלו לא ישות אלוקית אז הוא אומר אתה כונת משערים שגם מה שנראה זה דרך ישר זה נראה לך זה טעים לך שזה ישרות הוא על ידי שכן רצונו של הקדוש ברוך הוא לכך יש עליו חן לכן זה טעים לך כי הקדוש ברוך הוא עשה את זה טעים לא בגלל שזה טעים הקדוש ברוך הוא נתן לך בגלל שהקדוש ברוך הוא נתן לך לכן זה טעים והוא גם נתן לך דברים שלא יהיו עם טעם כדי שתזכור את המקור כי אם לא היה חוקים לא היית מבין שהמשפטים הם מהאמנה של הקדוש ברוך הוא אבל כאילו היעד זה המשפטים ולא ה חוקים לא הדיברות אפילו והכל בידין על יושרו. כיוון שזה טעים אז וואו זה באמת ישר. למה? כ אתה כוננת משהו שהוא באמת ישר. ולכן צריך להיות השכל בטל אל הציווי של הקדוש ברוך הוא כנ הוא אומר זה מה שכתוב אשר תשים לפניהם זה צעד אחד לפניהם. זה לא הם קובעים זה לפניהם. ונראה שלכך עלה על דעת משה רבנו עליו השלום שלא להגיד לבני ישראל אתמים למה הקדוש ברוך הוא צריך להגיד לו אלהמשפטים אשר תשים לפניהם כי אף על פי שמשה רבנו בעל סיני ידע מה טעם מהמצות אבל אמר רגע רגע רגע אני לא אגיד להם אם אני אגיד להם הם התבלבלו כי אם היא תמות הטעם אז הם חשבו שהיושר הוא אובייקטיבי והקדוש ברוך הוא כפוף לו והם אוחזים ביושר וגם הקדוש ברוך הוא משעבד לו. היה פרופסור אחד נכון מפורסם עם כיפה על הראש וגאון גדול שהוא לא היה ספורים ביד הוא היה בירושלים ובטו הוא היה בזה כי הוא לא הזדה הוא לא הזדע הוא הזדה עם שתי אולי מסכנה מה עשו לה יש היום מאמרים סליחה ב בזדרים עם מזדרים כאילו אולי עם התח לא יש שם כל מיני דמויות ה הדמויות השקופות המחוקות אתה קוראים מגילת אסתר אתה מתדה הוא בכלל אמן זה הכל זה הכל היה אין ילד שהוא רע זה ילד שרע לו אז כי יראה שעל ידי זה יהיו מחוסרי אמונה כנל והקדוש ברוך הוא הבטיחו וזה זה העיקר אנחנו כאילו קצת דיברנו על הסכנה אבל מה הקדוש ברוך הוא אומר לו כן תשים לפניהם הוא בטיחו כי מוכנים בני ישראל לקבל אתמים ושידעו שהכל מה הקדוש ברוך הוא קנה. עם ישראל מתאים לזה שכן הוא אוחז בישרות וטועם את עורק הטם טעם טרקליני והוא יודע שזה בעצמו אלוקי והוא לא יבוא להפר את זה. ואם יש איזה קולות כאלה בגלל שיש פה מבחן גדול אז אנחנו עוברים תהליך כדי לזכות שהמשפטים יהיו באמת משפטי השם חוקיו ומשפטיו כי יש פה איזה מתח אבל הקדוש ברוך הוא מבטיח לו אלה המשתים אשר תסים לפניהם ובני ישראל זכו לזה טוב בואו נקרא עוד משפט שניים בני ישראל זכו לזה על ידי קבלת הדיברות שהקדימו נעשה לנשמה ופירוש זה שהחביב ביניהם יותר לעשות רצונו יתברך מנשמ השגת הטעמים כנל כלומר למרות שהטעמים זה הפנימיות של התורה ומצוות זה פרשת משפטים יש לה מעלה על פרשת יתרו אבל יש מעלה לפרשת יתרו שהיא המצילה את פרשת משפטים מהסכנה הגדולה שבה ולכן כשמשה יורד ד מנר הוא אומר אנחנו מקדימים נעשה לנשמע אנחנו רוצים את האלוקיות של התורה ומתוך כך אנחנו זוכים לטובתם של המשפטים לכן זכו להשיג את הימים גם כן כנל ותשים לפניהם כי הם הקדימו נעשה לנשמע מי שהקדים נעשה לנשמע אפשר לשים לפניו את המשפטים וכלל הדברים כי המשפטים הם פנימיות הדיברות כי הטעמים יותר פנימיים מגוף המצוות זה מה שאמרתי ש שהוא יחדד את זה בהמשך. זה הפנימיות. זה ברשת משפטים כי אתה תואם טעם. מה זה פנימיות? אומר הרמח"ל זה שהקדוש ברוך הוא לא אומר לך רק את המצוות אלא גם את הטעמים של המצוות. את הטעמים האלוקיים של המצוות. לכן פרשת משפטים היא הפנימיות. אלא שחייבים להקדים את הדיברות כי בעצם השורש האלוקי מתגלה ביתרו. והפנימיות מתגלה במשפטים. שבת שלום [מוזיקה] שבת מקבלה [מוזיקה] ‏amين