המשך הלכות נדרים ב' - צורבא מרבנן - הרב בן ציון אלגאזי

שוב מוקדש נשמת גרשון למרדכי חיים דמסתה נשמתו בגן עדן אנחנו היום בעזר השם מסיימים לכות לדורים אחרי זה נעבור לדברים מעניינים שילוח הכן כל מיני דינים בזאולוגיה אז ככה אנחנו עמוד 56 היום נעסוק באופן ההתרה כן יש א דין שהנודר עצמו צריך לבוא לפני המטירים. אין שליחות בבנדרים. בדרך כלל שלוחות של אדם כמו איתו. בן דרים זה לא הולך ככה. אומר הרמבם מקור אחד זה שנשבע הוא שיבוא לפני החכם להתיר לו בין איש בין אישה ואינו עושה שליח להישאל לנדרו. כן. בזה הנגנה של שליחות. זה כמו מצווה שבגוף. כמו שיש דברים שבגוף שאדם לא יכול לעשות שליח. הקצות רבי איתו ספותרידין ששואל אם שלחו אותם כמותו אז יתן אדם כסף למישהו אנח תפילין עבורי תאכל מצה בשבילי אין לו כוח לקום צה לשון ומישהו אחריס עבודה שלוחו של אדם כמותו אין דבר כזה משהו מצוות שבגופו של האדם אין שליחות גם לגבי ברית מילה או ישר המורה כבר יודע את המחלוקת קצות שחיר כן אז בקיצור זה גם מה שיש דברים שנקרא מצוות שבגופו נגמר אם הוא חולה בזה אז החכם אפילו יבוא אליו אתה רוצה את הרב יבוא אליו צריך שמקום שתיים הנודר לבוא לפני המתירים כשהתירו לו ואינו עושה שליח לישאל נדרו כך פוסק המחבר אלא שיש פתחי תשובה שפתחתי תשובה אומר שאם אדם באמת קשה לו להגיע כמו שכבודו אומר יש לו איזה יכול להיות משהו אז הוא כותב שיש בשעת הדחק אפשר קצת להכיר למה כיוון שיש פה עסקים שאומרים שאפשר על ידי כתיבה אנחנו בדרך כלל אמרנו שאי אפשר לעשות התרה על ידי כתיבה או שאלנו לגבי נדר על ידי כתיבה אבל אם הוא לא יכול להגיע אז הפתח שוב מוציא מוצא איזה איזה קולה א בשם הרב הריבש הרב יצחק בחשישת דראה מדברי הרמבם אפילו ידי כתב אסור ורו לכו דבריו שם לפי זה בשעת הדחק אפשר קצת להקל הרב עובדיה כותב במקור ארבע שאם יש דבר שאדם עשה הנהגה טובה היום מדבר גם על הנהגות טובות ולא אמר בני נדר כיוון שזה לא נדר קונציונלי יש נדרים נדרים אדם אמר בלשון נדר באופן כזה או אחר אבל אם אדם קיבל קבלה טובה זה נחשב כאילו כמו לידי כזה מצווה אז כאילו במקרה כזה הוא יכול לשלוח אם הוא לא יכול להגיע בעצמו יכול לשלוח על די שליח זה מה שהוא כותב כאן במקור ארבע שורה שלישית וכל מקום על מנהג טוב שנהג ולא אמר בני נדר שלא יכול לבטל בני נוגו אלא על ידי הטרה מותר לעשות שליח ויתירו לו אפילו שלא בפניו למה שכיוון שאין צורך בהתרה זו אלא מדרבנן ספיקה דרבנן לכולה זה מה שהוא כותב כאן דרים מה בהתן דרים בערב א שנה תכף ניגע בהתרים בערב ראש השנה מזכירים את זה כן מזכירים את זה גם הכל רוב השיעור היום נזכירת דרים שערב ראש השנה א בעזרת השם עכשיו יש כאן עוד נקודה אחת איך מתירים אותו הנדר באמת החכמים אז צריכים להגיד לו ללשון הטרה איך הרמבם כותב צריך צריך להגיד לו שרוי לך מותר לך מכו לך כל זה בכל עניין אבל אם משל מוצא לו כל מיני לשונות אחרים מופר לך נעקר שבועתך לא יודע כל מיני דברים כאלה כל מיני דברים לא לא מועילים החכם שאחרי שהוא מתיר את הנדר צריך להגיד לשון אתה דים להגיד מותר לך מותר לך מותר לך שרו לך שרו לך שרו לך בחור לך אין פה נדרים אין פה שבועות ואם תדור עוד פעם אני נותן לך שתי שניות אז אז כך כותב גם השולחן ערוך מקור שבע לא כי זה גם הוא מסתבך בהלכות נדרים גם מטריד את הרבנים שצריכים כל פעם להתיר לו את זה אז ככה פעם אחת מהמים עליו והוא מפסיק עם הדברים האלה זה זה מועיל אני אומר לכם מניסיון מקור שבע כתוב בשולחן ערוך כצד יהיה הטרה יאמר לו שלוש פעמים מותר לך שרו לך מחול לך בכל לשון שיאמר ואפילו מאומד כבר למדנו את זה שדין בית דין של התנתרים זה לא בית דין קונציונלי יכול להיות על ידי מאומד בית דין בדרך כלל צריך לשבת ועמדו שני אנשים לפני השם הבעלי דינים צריכים לעמוד הדיינים צריכים לשבת ויכולות ידי קרובים יכולות גם בלילה שבז לגבי שבת אני חייב להגיד בדרך כלל אין מתירים נדרים בשבת אלא אם כן זה נדרים שצריכים להתיר אותם לצורך השבת פעם היה לי איזה ילד אחד שהוא ברח מאבא שלו בבוקר בשבת ואמר לו אני לא בא לאכול אתכםזה טוב הם קצת ככה התלהב ילדים טובים שמתלהבים בזה ש הלך אבל מה המסכן נגמר תפילת שחרית הצ'ונט עלה בפה והוא רוצה לאכול נדר אז בא לשבת אמרתי לה טוב עכשיו זה נדרים לצורך השבת מסכן צריך לאכול אז התרנו לו את הנדר משכנו לו קצת זה אמרנו לו כזה אתה מצעצבן על אבא שלך אסור לתצבן על אבא שלך קודם כל ואם אתה יש לך קצת עצבים תעצבן על עצמך בלי נדרים בלי יד קטן כבר מתחיל לפתוח את הזה בנדר זה חמור ביותר הדבר הזה טוב אבל זה מה שאומרים שבת מתירים רק לצורך השבת בלבד הרמבם עד כדי כך מנה שיש בו כאילו שלוש מצוות יש מצוות עשה לא תעשה ישמור מוצא שפתיו שלא יכל דברו בג' זה החידוש של הרמבם שיופר הנדר השבוע יש עניין להפר את הנדר וזדין זה הפרת נדרים מפורש בתורה שבכתב הרמבם חידש שיש עניין להפר יש לך נדר תלך להפיר אותו והפרת הנדרים זה מצוות הסגה כמוב לביטו עד כדי כך כמו אב לביטו כמו תכף ניגע בזה גם אני אומר שכמדת אתה חובר את רבנו היושים את הגדלה מה מה את השיעור ושגדלה השם גדל כן כאילו תיקן את העניין רעיון טוב רעיון טוב כאילו תיקן את העניין שהיה קודם לונית מצוין מה מה זה לו ניתקס כן אבל כדוגמה שאפשר כאילו להפוך את העניין היה פה איסור תיקן אותו הפך אותו שכורך אסוציאציה טופה רגע מחילה אבל לכתחילה נדבר אם זה לא משהו רע תלוי בעיקרון זה רע טוב שלא תד לא הגמרא אומרת כל מי שנדר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו א זה הגמרא אומרת לכאורה זה טוב אז במה אסור להקריב נכון אז מה הנה לכאורה מה כאילו הקריב עליו קורבן חכמים לא רצו שאנשים ינדרו כעיקרון אל תקבל למה נדרים תשמעו רבותיי אני אומר דברים חמורים בעוון נדרים בני המשפחה החלילה יכולים להיפגע יש דברים חמורים בגמרא מסכת כתובות אישה נדרנית גמרא בכתובות עב ניתן לגרשה אם אישה קומנ נדרנית היא מסכת את המשפחה אז כמו שיש אחת שהיא מכשילה את האדם כל מיני דברים כאלה ואחרים אישה שחלילה היא מקללת או דברים כאלה לא נעימים גם נדרנית לכן אל תגיד לו לא זה יש מקרים מיוחדים כבר מנינו אותם יש נדרי זירוזין יש אדם נמצא בשעת שרה כמו יעקב אבינו וידע יעקב נדר למור יהיה שבוקימדי ובכל אופן טוב שלא תידור שתדור לא תקרה בלי לא צריך לא צריך מה ההדרה שלבטחה פוליט של בנת אל תצונם את זה עכשיו טוב אתה עושה כדורה עכשיו על א כמו שנתיתונאי לא צ אה שאלה תונאי מה שאלה תונאי כן טוב לא אין אין אין הם הם הם במקום צריכים לעשות את התר עוד לפני שהם מתחילים צות התרד האמת שאף פעם אין אין פ אין פיהם בליבם שבים אז מלא גם נדר לא תופס זה נראה קר בעיקרו. מספרים שאיך איך יצא הפוליטיקה לעולם? הקדוש ברוך הוא ביקש מנוח שיבואו שניים שניים שיבואו אל התיבה. טוב אז א אז הגיע השקר אז צריך צריך שידוך אי אפשר לבוא לבית ה חיפרסו את כל הטריקים שטיקים וזה נכנסו לתיבה יצאו חזרה יצא פוליטיקה זה הדבר הזה טוב אני זוכר שהרושיבי זה יצא הרב גודבי פעם היה ברילן נתן שיעור שמה במכון הגבול לתורה שהוא חזר שנותך היה אומר זה כמו תיבס נוח זוגות זוגות באו אל התיבה והמבין יבין טוב התרת בערב בערב ראש השנה אז יש כמו שציין פה החכם פה מצמני שאמר שיהיה לכאורה אנחנו ערב ראש שנה עושים פה עושים פה התרת אז כבר שאלנו ודאלנו אז אם כך יכולה גם אדם עושה תנאי כל מה שהוא נדר שעבר וכל מה שהוא ידור לעתיד הכל יהיה בתנו מבטל כאב הדערה נו אז מה צריך אתחת דרים באשך השנה כבר ביארנו את זה הגמרא אומרת מסכת נדרים דף כג כל נד שני תתיד לידור הוא בטל ובלבד שיהיה זכור בשעת הנדר זה התנאי התנאי שיהיה זכור בשעת הנדר את מה שהוא באמת עשה את התנאי אי זכור אקרא לתנאי וכיים מנדרה אם הוא זכור אם הוא זוכר אז מה הוא עושה בסופו של דבר הוא עוקר את התנאי הוא אומר אף על פי שעשיתי תנאי בכל אופן מה אני עושה אני נודר אמר רבה תני בלבד שלא יהיה זכור בשעת הנדר אז כותב כן הדרך חיים מה שנוהגים בהתרים לומר אב שמת הדין מבקש הטרה צריך לפרד את הנדר אך דיון רבותיי כי אפשר לפרתם כי רבים הם זה אינו מוריד לנדרים ששכח אבל נדרים שלא שכח אותם וזוכר אותם צריך להתירם צריך לפרט את הנדר ואם לו אין אין מטרים לו אומר הדרך הי דבר חשוב ביותר ברגע שאדם זוכר את הנדר על זה לא חל אותו תנאי שהוא עשה אז מה אנחנו עושים כל התנאי הזה הנדרים שאנחנו לא זוכרים אותם הרבה פעמים אתה אומר כל מיני דברים שכחת מהם הבטחות למיניהם אני אמרתי לכם יש לשונות אני חייב לבוא אמת בחיי נפשי בחיי לא כל מיני דברים כאלה שבהם יכול להיות שנדר תופס אדם לא שם לב הוא קילה אחרי רוצה לשכנע מישהו אז אותם נדרים שהוא לא זוכר זה מה שכתוב שאותם נדרים בערב ראש שנה בערב יום כיפור מועילים כדי להתיר לו זה התנאי הזה הוא כן יכול להועיל זה מה שכתוב כי לכל העם בשגגה מה שעשיתי בשגגה שלא ידעתי שאני דרך זה ההתרה יכולה לו דין עדיין נשאר עדיין נשאר השאלה למה אתה צריך לעשות את זה כל שנה כרי אם אתה אומר שהודעה שאתה מוסר היא דברים שאתה לא זוכר ולא הכל אז אז אתה לא ועל זה אתה עושה הרי עושה את ההתרה בשביל מה כן אבל יכול להיות שיש דברים שאתה אתה כבר אומר בסדר השנה בלי נדר אני לא אידור ונדרת אנשים אומרים בתחילים שלה חדשה אומרים כן עכשיו זה כמו שאנחנו כל שנהזה בקיצור אז כיוון שאדם יש לו הרי אנחנו מתוודאים בווידוי על חט שחתנו לפניך בבידוי פה מה אתה מתוודה על הוידוי מה לעשות שתוך כדי הווידוי גם אם אתה מתחזכות אתה מתחיל להתגעגע לחטא החטא שתה לפניך מחלות אסורות באמצע היום כיפור אתה אומר דווקא נזכרת שבאוגוסט היית באיזה מקום בשבואית קצת מפוקפק מבחינת הזה אתה אומר דווקא היה לא רשנה הבאנו אולי אני אחזור לצמה עוד פעם ואתה נותן עוד תפיקה כאן על הזה לפעמים בתוך הוידוי אתה לא מתכוון ברצינות אז כדי שיהיה כל שנה דבר שאנחנו יודעים שאתה נקי עושים חוזרים על הדבר הזה ככה גם זה שרד מחרי הרב אי אפשר להגיד למפריע בראש שנה שכל מה שאני דור יהיה כאילו אמרתי בלי נדר אומרים את זה רבותיי הכל אומרים אומרים בלי נדר עושים מטרה הכל עושים בסוף עושים התרהת נדרים בואו אה זה תופס אבל או לא תופס עוד פעם מה שאתה אתה לא זוכר תופס מה שאתה זוכר התראת נדרים זה הכלל אם יש נדר בדעי שאתה זוכר אותו לא תצא ממנו תעשה התרת נדרים מה שאתה לא זוכר כן אנחנו שכחנו כגיל כלא יודע מה כל מפריע אני מדבר לאבר למפריע אני מדבר על מפריע הכל מפריע מה שלא זכרת תפס הרב ערב כפר התרת נדרים בביתי כנסת ספרדים זה השוס בתי כנסת מפוצצים לאן מה זה להוריד את זה למה לאכים כן זה זה דיינים קצופר בסוף זה דיינים שיושבים בחינם על הדבר הזה ביתוספותר כתוב לך אגב שמה באמת עושים בדרך כלל עם 10ה 10ה ספרדים נוהגים אשכנזים עושים שלושב תק ספרדים גם ספרדים מקובלים גשרה למה כי חוששים לנדר שהיה בחלום נדר שהודר בחלום צריך 10ה אנשים כדי להתירו ולכן המנהג הוא לעשות נדרה בזה כי זה בדרך לכם מה שקורה שהראשונים יש להם את העשרה אחרי שכבר התירו להם כולם בורחים ושרה נתקעים בלי בלי בלי מתירים צריך צער קצת התחשבות התירו לכם תחכו עוד כמה דקות שכתרו לכם חמ משה ששתמתו כן מקור 11 אומר התוספות רעיד הנה כאן כאן אנחנו אומרים לכם את הנקודה שאמרנו לגבי התנאי ואף על גב דקי מנן שצריך לפחות את הנדר אני מיל שיודעו אבל אנחנו אין אנחנו מתחרתים על מה שאנחנו זוכרים כי אם על מה ששכחנו וזה שאנחנו מסיימים ונסלח לכל הדעת בני ישראל כי לכל העם בשגגה. כלומר שאנחנו מבקשים חרטה על השגגות שלא נענה שלהם. חרטה היא יפה מאוד שאילו היינו יודעים בעת שנדם שנשכח אותם לא היינו נודרים. נכון? בכל הציבור מתירים זה לזה הוקרים בנדר בעיקרו כדי שלא יבוא דבר מערב כפרתינו. בקיצור מה שאנחנו שכחנו על זה אנחנו עושים את ההתרה כדי שלא יהיה לנו חס ושלום שום שרך של עבירה בערב יום הכיפורים. הרב כל נדרי בעצם גם כן מתיר את הנדרום. גם אלה שלא עשו. כן כן אבל יותר יותר כלוש קצת אני חושב קנית זה משהו יותר חגיגי רוב העם לא עושה התרת נדרים רוב העם לא עושה התרת כן אז גם גם להם זה גם מועיל במקור 12 מקור 12 כתוב ש בדרך חיים כתוב ככה מבין שיבולה לקט דווקא כשזוכר הנדר אבל אם שכח ואי אפשר לו לפרט נחמד שאינו יודע יכול להתיר בלי לפרט לפי זה מה שאומרים כי אי אפשר לפרטם זה מה שהרב הרב לי יושי מחדש פה הרי אותם נדרים שאנחנו מתירים אותם באופן כללי לי אנחנו גם לא זוכרים את הפירוד של הנדר כי אם אתה זוכר את הנדר היית צריך ללכת לחכם לפרוט את הנדר שיתיר לך לכן אנחנו אומרים בתוך הנוסח מה אנחנו אומרים ואנחנו נדרנו בנ כי אי אפשר מה לעשות לפתם כי רבים הם מה הכוונה היא מפני שהם רבים ואיני זוכרם ולכן אי אפשר לפרט לא שזוכר אלא שקשה לפרטם כי רבים הם מוכח זה סביר הלדר הדין לפרט הנדר ומדרבנן בקיצור זה זה אנחנו אומרים כל הנדרים האלה שנדרנו לא זכרנו לא ידענו לא כולי תטירו לנו ונגמר העניין אוקיי מצוין עד כאן התרת הדרים על דברים כלליים ששכחנו אותם עכשיו ניגע בעוד דבר חשוב לגבי אב בנדרי ביתו ובעל בנדרי אשתו כידוע שאב יכול פסוקים אין פה פסוקים מהתורה במדבר כן אישה כתדור נדר בת אביה שמ אביה את דרה ושרה אשר נפשה וכריש להביה קמו כל נדרה כי יכול שרסה נפשה ואם אני אביא אותה ביום שמ וכן השם ואם תהיה לאיש הוא נדר מתסתה שרסרה נפשה ושמע אישה ביום שמו אב לביתו בא ל בא אשתו כל אלה יכולים להתיר את הנדרים אלא מה תראו מקור 14 לא יודע מי היום א משתמש בפטנט פעם אבל מסתום יש אנשים שכן אולי משתמשים בזה המחב כותב מקור 14 אין אהב מפר נדרי ביתו ולא הבא נדרי אשתו אלא ביום שומעם ודווקא כל היום ולא מעת לעת שאם שמע בתחילת הלילה מפר כל הלילה ביום המחורה אם שמע סמוך אחה הכוונה ישקיעה אינו מפר אלא עד שתחשך אם עבר היום שתק אפילו לא כיוון בשתיקתו אלא לצרה אינו יכול להפר שומע את אשתו נודרת צ'ק עושה לה כיפת ברזל מירת את הנדר הוא הדין כלפי כלפי כלפי בתו אלא מה יש דין מיוחד לגבי העניין של אשתו שכל הדברים שיכול להפריד לא אשתו זה רק דברים שבינו לבינה רק דברים שהם קשורים שהבעל יכול לסבול מהדבר הזה היא אומרת היא לא תתקשט לא יודע לא תשמיד את המידה זה דברים כאלה יש הבעל שאר הדברים אחרים אישה נודרת אם נדרה הבעל לא יכול להירט את זה לא יכול להפר וממילא היא צריכה גם ללכת לחכם כדי שיתיר לה את ה את הנדר ולכן תראו בבקשה את המחבר ב-14 הבעל והאב יכולים להפר בלא שמיעה אם הוא פיקח אה לא לא אני דק 16 לרמבם כל הדרים והשבועות הוא מפר ביום שומעו שנאמר כל נדריה באשריה אבל הבעל אינו מפר יכול להפר אלא כל נדרים שבועות שיש בהם עינוי נפש או שיש בהם דברים שבינו לבינה כגון נשבעה שלא תכחול הכוונה אם תשים שמה צבע על העיניים שלה לא תתקשט שנאמר בין איש לאשתו בנורי בית אביה ומה בין נדרים שבנו נפש לנשמ הנדרים של מינוי נפש מפר לעצמו ולאחרים ושבנו לבינן נפר לעצמו לאחרים ולא מפריצ נדרה לא לאכול בשר מפר לה והיא תהיה מותרת לאכול עם כל אדם לעולם אסורה עלי אסורה לה את השמי שמיתה כשיש בעולם יפה חלקות ימים משמשתו כשימות או יגח שינה הרי היא אסורה בתשמיש כל אדם וכן כן יוצא בזה אם הוא ימות הופ אני ועינוי גדול עינוי קטן אני לא יודע אם כמה היום משתמשים בדבר הזה מישהו פה פעם משתמש בהפרת נדרים של בתו אשתו לא נראה שזה אבל תדעו שיש שיש א דבר כזה נדרה שלא לאכול בשר נדרה לא לאכול בשר אבל זה לא זה לא בבדרי זה לא בנו זה עינוי נפש אוי שלה או עינוי נפש או דברים שבינו לבינה בשני הכטריונים האלה אנחנו אומרים שהבעל יכול לאכול להופ בסדר אלו שני המקרים שיש טוב עכשיו ניגע בעוד נקודה אחת האם הבעל יכול להיות שליח להפר לדרי אשתו בהרת דרים הכלית שאנחנו עושים בערב יום הכיפורים אדם יוצא מהבית בשעות מוקדמות בחמש לא יודע מתי שומע את אשתו לוחשת תטיר לי גם את הנדר היא ממשיכה לישון שולחת אותו בשעות כאלה שהוא יעשה את העבודה שיעשה משהו בבית בכל אופן אז אז השאלה אם יקרה שהאישה נדרה באופן ברור האם הבעל יכול לייצג אותה בהתרדרים מקור 17 מספרת הגמרא כך רבינה אבא לנידרה לדייטו את קמד רבשי אשתו נדרה הלך לפני רבשי אמר לה בעל מה הוא שיעשה שליח לךרת אשתו אמר לה אם מחנפין אין לא לא אם יש בית דין כבר מקונס ביחד בבקשה הוא יכול להיות שליח אבל אם הוא צריך להיכנס בית דין באופן מיוחד זה לא עובד שמע מינה תלה תשמע מינה בעל נעשה שליח לחרתת אשתו עשה כמחבר מו 18 הבעל נעשה שליח ישאל לאשתו בלבד שמצא כבר שלושה מקובצים אבל לא יקבצם אין הבעל מצטרף עם שניים להתיר נדרי אשתו בשון הטרה אף על פי שלכאורה קרובים כן כן כשרים להתרת נדרים בעל כלפי אשתו לא כי אשתו כגופו אבל האב מותר להטיר נדרי ביתו שון הטרה כשאר חכם בסדר אז הנה הבעל עשה שליחתם שאשתו כגופו אבל אדם אחר לא אתה צריך לבוא לפני בית דין כן אבל הוא לא יקפצם דשמה אינה רוצה שיתפרסם הדבר שקמצם למה אסור להקצם כי יכול להיות אם הוא מקבץ אותם באופן מיוחד אז לכאורה כולם צריכים עכשיו לשמוע שמה שהוא הולך לקבץ לד בשביל אשתו אשתו לא רוצה נשים לא אהבות שמפרסמים את הדברים חיים בחוץ אם הם כבר מקובצים תופס אותם לפי כך לפי כך אם נתנה לו רישות גם מקבצה מול האתיר יעשה אם נתנה לו בקיצור למיסה אם אישה לא נעים לבוא לפני הבית דין להתיר את הנדר אני דוקי שולח אותך כדי שיהיה לה מבוכה ותפסיק לנדור זה דקטיק אבל אם לא נעים לה אז לא אכפת לה גם שהוא יספר את זה לזה יכול לקבל שלושה הוא יהיה שליח של אשתו כ אשתו כה גופו והוא יתיר לה על ידי זה את הנדר כן כמבודו בראש השנה האישה צריכה לאמנות את בעלה או שיכול לבד בלי בדרך כלל הנוסח אומר לי ולכל בני ביתי ולשתי לכל בני ביתי נכון יש כזה נוסח באבלוואה החלום נפתח יופי הרב כן בוא קשה להדבר טוב אז אז בקיצור זה טוב טוב אפשר אולי קצת א כן בעיה אבל קפו ממש כן תפו ממש אז אולי נדבר משם תבוא אתה לפה שכך מכוון בדיוק אליי הרב אז צריך להגיד בשון רבים מה איזה נוסח של התרה בערב ראש תגיד תגיד מה הנוסח הזה מה שאתה רוצה אתה יכול להגיד אין שום בעיה זה כזה כמו טקס לפני יום זה אין כן הרב לגבי כמו כפורס לגבי אישה אז אמרנו אשתו כגופו מה לגבי בת לא אין אין דיל כזה אין ד רק אשתו כגופו רק אשתו מספיק כן צריך להוסיפות אה אה קבלת מנהגים רבותיי עכשיו יש פה דבר שהוא כן יותר מעשי מה קורה הרבה פעמים אנשים מקבלים על עצמם מנהגים ממנהגים שונים דברים טובים אחד מחליט לקום נץ אחד מתחיל מתחליט ללמוד כל יום דף היומי אחד מכניס אותו תיקון חצות הנהגות טובות כל זה הנהגות טובות מיסר מיסר כסופים אדם רוצה לעשות מייסר כסופים כל הדברים האלה זה הנהגות טובות הנהגות טובות שאדם נוהג אותם אם הוא אותם ג' פעמים רצוף ובדעתו להמשיך לקיימם זה לתפס כנדר אם הוא רוצה ואם הוא רוצה להפסיקם הוא חייב לעשות התרת נדרים אלא אם כן הוא אמר בלי נדר בהתחלה אני עושה אבל בלי נדר או שהוא חשב שזה פעם אחת בלבד אין לא היה בדעתו להמשיך עליו אבל אם הוא עושה את זה ובאופן אוטומטי הוא ממשיך הלאה ג' פעמים אופס נתפסת כדי להפסיק צריך לעשות התרת נדרים כן הוא לא פירש את זה שזה מה הוא לא פשוט לא פירש לא פירש אם הוא פירש מה זה כבר נדר הוא עשה ג פעמים קם תיקון חצות לא שים לב אמר תיקון חצות ג פעמים קם נץ קם נץ פתאום אומר אופס רגע נגמר בא לצפ שלוש פעמים לצפרה צפה טב זה לא טובה זה חובה זה בעיקר הדין זה תופס רק בהנהגות טובות צפתם הזה מעיקר הדין אדם לא יכול למדור סיני אדם בדיוק נשבעתי קיימד סיני לבוא להר סיני מי שלא בא צריך לעשות את התחתים אה אה אה אה בגיד בלי נדר פעם אחת כאילו נגידים שלוש שנים אני אומר דבר כזה אני עושה אותו בלי נדר אחרי זה תעשה אותו כמה שאתה רוצה אין בעיה כי ברגע שאתה מכריז על זה שאתה לא קיבלת את זה לעצמך נגמר עניין אומר מה המקור לדבר הזה שג' פעמים רצוף בכל אופן לעשות דעת הדרים כתוב במסכת דרים מקור 21 דברים המותרים אחרים נהגו בהם איסור היא אתה רשי להתירה מפניהם שנאמר לא יכל דברו מבאר הרן ב-22 החנמי כיוון שנהגו איסור בדברים המותרים אבל לגבי הו כי דברים האסורים ומכאן היה אומר רבי יהודה הכהן שם נהנהג אדם שלא לאכול בשר לא לשתות יין בזמן מיוחד ושוב רוצה לשתות יין או לאכול בשר באותו זמן צריך הטרה כך כותב המחבר גם מביא דוגמאות דברים המותרים היו יודעים בהם שמותרים נהגו בהם איסור עכשיו דבר חשוב ויודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסור נקודה מאוד חשובה אומר פה המחבר אם אתה נוהג דבר שחוסר ידיו לא למדת הלכה אתה חושב שזה מעיק הרדדים נהגת אבל זה היה בטעות דוגמה קלאסית אשכנזי לא חייב לאכול בשר גלט על פי דין גם אם היה סיחות בריאות והותרו מותר לכל בשר כשר רק אשכנזי ספרדי צריך לאכול בשר בשר גלת חלק אבל הוא אשכנזי חז בטעות שבשר שהוא לא גלט הוא טרף והוא אכל הזמן רגלט יום אחד אמרו לו שבעל השיעור אמרו לו אדוני אתה אשכנזי מותר לך הוא לא צריך לעשות התחה אם הוא לא ידע את ההלכה אם הוא קיבל על עצמו כחומרה שהוא חל עשו רק בשר חלק נגמר העניין זה כמו נדר צריך לעשות התרת נדרים אבל אם הוא לא ידע חוסר ידיעה ועשית את זה בטעות לא צריך לעשות התרת נדרים על טעויות אין נדר אין נדר בטעות תראו את המחבר זה מה שאומר המחבר והיודעים בהם שהם מותרים נהגו בהם איסו קיבל על עצמו כל מיני חומרות אבל כאילו קיבלו עליהם בנדר ואסור להתירם בהם הנכך מי שרגיל להתענות תעניות שלפני ראש שנה שבין ראשנה כיפורים כ שנוהגים נתענות 10ה ימים יש כאלה שנוהגים להתענות בערב ראש שנה ערב ראש שנה נוהגים להתענות יש מנגנו נצום חצי יום חצי יום גם גם גם גם מספיקבים מה שובבים תת נכון נכון שובבים תת יש מקובלים שתנים שני וחמישי לא כל השבוע רבנו או שאתה מתחיל בשמות גומר במשפטים אשריך אבל הכוונה היא הכוונה היא שני וחמישי זה הנהגה טובה זה לא מכר הדין כן רוצה לפני ראש שנה וכולי מי שרגיל שלא לאכול בשר לא ישלות יין ראש שנה בראש חודש אב עד מ17 בתמוז רוצה לחזור בו מחמת שאינו בריא צריך שלושה שיתירו לו אם בשעה שהתחיל לנגור הידתו לנו כן לעולם ונה כן אפילו פעם אחת תראו מה זה כבר צריך הטרה ויפתח בחרתה שמתחרד שנהג כן לשם נדר עכשיו יש פה דבר מאוד מעניין כשהוא בא לחכם ורוצה שיתן לו את הנדר מה הוא רוצה להגיד אני מתחרט על הענקות הטובות שעשיתי חס ושלום יש דין שאסור לאדם להיות טועה על הראשונות עשית מצוות אל תגיד אני מתחרט על המצוות חבל כל השכר של אתה זה כתוב כתוב שמי שטועל לרשונות מאבד את כל זכרו הוא צריך להגיד אני מתחרט שאמרתי את זה שעשיתי את זה בלי נדר על החלק שלה בלי נדר אבל על החלק של המצווה זה הוא רוצה שישאר כמו שהוא זה מה שאומר המשנה ברורה צריך התרה היין יורד יד משמע שנהג מצוות שנעשה כן נדר הוא רק שהוא גל בא או אפילו פעם אחת עכשיו שפסא כן עכשיו אומר פה רבנו ניסים על מה הוא עושה את ההתרה תראו בברן ב-26 אבל אחה אז כן מדברים מותרים אחים לגובה יור ספורים שמותרים חי גם להמין שנטיר לפני מי שלנו בני תורה דמסרחנו מדמו מינטה למינטה אבל תמיד חמים מהשורים באותו ירג יוסף יש בכלל גם כן שנהגו אבות אה זה עוד נקודה אחת אני לא רוצה להג שנייה אה הנה הנה הנה הנה אני אני מצאתי את הדבר הזה אומר אומר הערוך השולחן ב-28 זה שכתב שיבטחו לו בחרתה שמתחרת שנה כן לשם נדר כוונתם אין זה חרטה ככל חרטת הנדרים שמתחרט מעיקרו על מה שעשה כי בדרך כלל אנחנו אמרנו שאנחנו פותחים בחרטה ופתח נכון אם היית יודע שקרה מקרה כזה זה נקרא פתח חרטה זה חרטה מעיקרה אומר ארוך השולחן על הנהגות טובות אנחנו לא מתחתים חלילה מעיקרה כן אם כן אתבד בכל המצוות שעשה ובמר מצווה אי אפשר להתיר דחרת מעיקרו כמו שכתוב אלא שמתחרט שנאה כן בלא נדר ויהיה לו ננאו כן בני נדר שמתחרט על מה שלא אמר במפורש בני נדר ואם הוא אמר בני נדר נגמר הענין אדם חוסה שכתוב בנוסח צחשכנזים מה שמתחרת על מה שאמרתי שלא אמרתי בלי נדר אה בנוז שכן בהנהגות הטובות שהוא רוצה להתאיר אותם ה ש בדיוק שאל אותי מישהו שהוא התחיל לעבוד עושה מיסקסופים אמרתי לו מצוין אבל תדע לך שזה הנהגה טובה אם זה היה מעיקר הדין אתה לא יכול להגיד אני אטול מכאן מלך לולב בלי נדר מה שאתה חייב לא אין פה זה נשבעתי בקימה אין שבוע חל שבועה נדר חל הנדר אבל פה זה הנהגה טובה תעשה תעשה מסג כספים כמו שצריך הכל רק תזכור להגיד בהתחלה בלי נדר לא יודע תקלה לאיזשהי דבר שלא תוכל לעשות צריך להגיד בפני מישהו לעצמו לא צריך אף אחד בנח בין הקדוש ברוך אף אחד לא צריך לשמוע אני חייב להגיד עוד משהו אחד שאל אותו מישהו שבוע שבוע אחרי שהוא אם אדם היה לגה טובה לטבול בערב שבת יש עניין על פי המקובלים ודאי מחצות אחרי שבת ערב שבת לטבול במקווה אבל עכשיו הוא אומר שהשבתות קצרות והוא דחוק בזמן הוא לא אמרתי לו אתה רוצה לבטל לגמרי את המקווה הוא רק עכשיו בחורף יש לך קצת לאר אומר לא עכשיו כמה שבתות שזה כזה בבעזרת השם יחזור לטהרתו לא צריך לעשות התרת גם אם הוא מפסיק כמה פעמים כיוון שאין בדעתו להפסיק אם אתה מחליט להפסיק מכאן ואלך צריך לעשות התרה דדרים אבל אם אתה רק עושה פסק זמן יש קפה לך לא צריך לעשות הטרה כשיאכל יחזור לתיקונו והכל יהיה כדי בי בסדר הטרה זה מפניך חד לא צריך לא בית דין כמו הדרים כן הכל קומפט קומפלט זה ממש בטח קל כי תמיד אנשים ירצו לעשות את הנהגה טובה לחזור בהמשך לקום בנץ עכשיו אין לי כוח אני ילדים ברת השם אני אהיה כבר ב מה שיתחתנו שתחתנו שילדים התחתנו לי התחתנו אתה עושה אתחתדרים שתחדנו תחזור הפעם אתה מבין מה שתצא לפנסיה כבר לא יה לך כוח לקום מה שהולכים לחכם הכוונה יש שלושה שלושה בטח חכם זה דוגמה זה הגרעין של השלושה כן זה גרעין תורנית גרין תורנית לותיקי ואז יש כמה ימים שהוא לא קם לא קרה שום דבר לא מה פתאום רבותיי לא אל שגו את כולם כל העולם כל פעם רגע אחת לא עשית יאללה תרדת דרים אנחנו לא מובטלים אה זאת אומרת ששבוע אחד אנחנו לא באים זה לא עשה אדם חייב כל יום בתלמוד תורה רבותיי מה שמעיקר הדין אתם אתם מבלבלים מה שמעיקר הדין חייב כל יום אתה מתפלל כל יום אתה לא אם יום אחד לא התפללתי לא נורא אני אגיד לקדוש ברוך הוא דרדרים מה שאתה חייב זה לא מדובר אני מדבר על אקסטרות כל הורד פה של השיעור זה אקסטרה על אקסטרה חד פעמי פעם פעמיים שלוש בתחלה להמשיך לא צריך לעשות אחד דנרים הזדמנות לאחרי זה ליום שישי אה אז מצוין הנהבורים אנחנו הכבנו את הצפרת טבה לצפרות טבות בלי נדר כרדים בלי קרדים קרדים אנחנו בני אנחנו באמת בני נדר בעזרת השם בזמן הקרוב מוסיפים עוד בוקר אחד בישיבה שצטה בימי שישי אנחנו פיתחנו בעזרת השם עם הישיבה וישיבת הרמור וצובה מרבנן זה נקרא צובה בעיון אנחנו נלמד סוגיות הלכתיות בעיון בבית המדרש חברו אות עם הבחורים בעזר השם 9 עד 11 כל בוקר יהיה כיבוד יותר כבד מזה קצת יוגבר הכבדות בלי נודר אני יכול להגיד לכלות אני על הראש של אורי ולא לאזה מזה פרסום מסודר רק אני אומר בעזר השם קמפיין של כן צפרות טובות בעזרת השם 9 עד 11 שעה וחצי חברו אותו בבית המדרש לימוד עם הר מקומות מסודרים יש חובות נהדרות חבל שלא הבתי אותם אני צריך להביא את החוברות ולאחר מכן חצי שעה שיעור סיכום על מה שנלמד בחברות בעזר השם א אלה שיצליחו מאוד ישלמו מלגל הישיבה שנמדו ממתי זה מתחיל מיום שיש זה או לא לא עוד יודע מי שרוצה באמת להירתם למלאכה ולעזור כדי להכיר את העניין נשמח טיזר טיזר טוב עכשיו רבי יסאי בא בהליכות שלמה כותב הרב שלמה זמן נוער ברך ב-29 כן הוא כותב כמה פעמים יעץ לשואלים בענייני הנהג מאות מעשרי כספים כדומה מפורש מודעה שכל הנהגותיהם בזה יהיו בלי נדר אבל פתום זה מנו חידש פה חידוש מאוד מעניין הוא חידש שהרבה פעמים מה שעשינו במודעות שמסרנו בערב יום הרי שם אנחנו עושים התרת נדרים ומוסרים גם מודעה שמונה רבותיי מה הם אומרים קיבלנו מסירת המודעה זאת אומרת הבנו תפסיקו כן אז אז אז אומר פה שמסירת המודעה היא היא לכאורה יכולה להועיל למה שיהיה בהמשך תראו בבקשה בקטע הבא ב-63 שלוש כותב ברמרנן יודעת עניין זה נקטינה שכל האומר שני פרק זה נדר גדול מי שאומר לעשות חסד עם חברו אפילו לא אמר ממש בלשון נדר מתחייבות אפילו אחי דינו כנדר משום דפיך זו צדקה הוא הדין נשאר מצוות כל מה שאדם אומר כמצווה שהוא יעשה תופס מסתבר שפיר מאנ שרגילים להתנות בערב ראש שנה ביום הכיפורים דינו רוצה שכלל שיהיה נדר דכיוון שהוא עצמו אין כוונתו כלל נדר הוא שבועה רק התורה עשתו כנדר לכן בחיגמ שגילה דעתו מקודם ונה בפירוש שאינו רוצה כלל שיהיה נדר מאחתית למימר מאחד ש אף כגון זה נעשה נדר גם נגד תנאי מפורש שיתנם בר שט אינו רוצה שיהיה נדר לכן נראה לי אני יודעתי דכל שאומר סתם ולא בלשון נדר הרי זה חשיב כאומר במפורש בנדר רבי שלמה זמן הנובח אומר שאפשר לסמוך על המודעה שמסרנו בערב ראש השנה שכל הנהגה טובה כאילו אמרנו עליה באופן אוטומטי בלי נדר אבל הוא כותב בכל אופן מן הראוי בכל אופן להחמיר בדבר שאדם אם זה נדר ברור שהוא עשה גל פעמים צריך שיהיה לו התרה כדי שלא יהיו קלים בענייני נדרים וכתוב במשנה ברורה אה ב31 מגן אברהם מקום שיש קצת חולשת חול את עניתים אין צריך הטרה אם לא מי שמתענה יותר ממה שנוג ציבור והספתי כהן אומר מחמת שאנו בריא לעולם צריך הטרה זאת אומרת אם הוא מחליט מכאן מלח לא לעשות כמו שאמרתי קודם הוא לא יהיה בריא משהו צריך לעשות התרה ואומר השר הציון דפשר דמא מוציא מי שיתרנו יש להקל מקום דוחה אז אם לא מוצאים מי שיתיר לך אפשר לסמוך על פשוט מוזמנו בך ככה כך נראה לי בצירוף של מה שאומר שער הציון ועל המודעה שמסרנו בערב יום בערב ראש השנה ערב יום כיפור אבל אם אדם יודע בבירוש שעשה הנהגה טובה ולא אמר בלי נדר והוא מודע לדבר הזה שיעשה הטרה על הנהגה טובה כמו שבינו זה דווקא בהנהגה טובה מה מה זה דווקא בהנהגה טובה עצרתי על עצמי לאכול בשר מה מה עשרתי על עצמי לאכול בשר זה לא זה נדר ממש לא יודע לא יודע זה הדגה מה מה נת נדת לאכול נדעת לאכול בשר זה נדר לכל דבר ועניין לא אבל ש אם אפשר לסמוך בשעת לא לא זה הנהגות הנהגות טובות על האקסטרה כן על מיסקסופים על דברים כאלה אבל מה שאתה נהגת כנדר נכון עבר ניין גם נגמר תפס מחשבה בהנגות טוב בות תופס בן אדם חושב בנדר לא בטח לא לפי הספרדים חייב להגדיר כן שיוציא בפים יוצא בפילין כן גם בצדקה לפי הס בפים הרי מה חושש לזה שאפילו חשב אבל גם חשב זה לא רק חשב גמר בדעתו לא סם חשב כמה פושב אנשים עוברים להם דברים טובים בראש עד שהוא כבר מגיע למיסה עושים איזה מקבית לאיזה עניין צ'רדי כזה עושים בהתחלה הוא כולם מתלהבים חשמל באוויר אומר אני אתן 100,000 שק בסוף הוא רואה את ההוא שיושב לידו יש לו פי שתיים ממנו נותן רק 30 אומר מה משוגע ניתן שחי ונגמר העניין אז מה שהוא חשב הוא לא התכוון הוא מתכוון קודם כל לראות מה קורה מסביב אחרי כןוא מתחיל להתפכח לאט לאט ומתחיל להוריד את העסק אז אם הוא גמר בדעתו אני אתן 100,000 שק חייב לתת את ה1000 ש₪ לפי דעת הרמה ודאי אבל אם הוא רק עלה באופציה בראש זה לא אחרת אנשים כל היום אם הוא מסיח לפיטומו מספר לחבר שלו שהוא התכוון לעשות ככה או שהוא קיבל את זה כבר בעיה ספר לחבר כן מסיח וטומות דבר ש טלפון אומר תשמע אני טלפון עוד יותר זה כבר ממש אתחיים כבר היינו מתקשרים כבר מצרדי כאילו זה כבר זה ממש א תופס טוב רבי יסאי ב דבר אחרון שניגע בו היום מה קורה עם מנהג אבות אבא שלו נהג כל מיני הנהגות טובות והוא אין לו כוח לעשות כל מה שאבא שלו כמה של מה שאב שלו עשה האם בכל אופן הוא מתחייב גם להמשיך את אותו אותו אותו מנהג של אבותיו וזה קורה הרבה פעמים מי שבחץ אבא הוא צדיק קם נט חצות זה הנהגה טובה בתוך הבית והוא לא תמיד יש לו את הכוח לדברים האלה יש למשל היה תמיד ויכוחים לפני פסח יש אנשים שלא יוצאים מהבית פסח לא יוצא מהבית פסח סדים כאלה היום אין אחד שנשאר כמעט בבית לפי הפרסומים של שבת בשבתות אז הוא רוצה עכשיו להפסיק את ה את ה את את את הדבר הזה שלישאר בבית צריך לנהוג מנהגות או לא אז יש כאן דבר מעניין מאוד תראו ב-34 בני ביישן נהגו דלא אבזלין מצור לצדון מה לשבתא כן למה חוששים בערב שבת ללכת סכנה שאדם מחלל שבת חלילה אתו בניו קמד רבי יוחנן אמרו להבתין אפשר לו ענן לא אפשר לנו האבות שלנו היו חולים אנחנו היה לנו את הכוחות אמר לו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שלמה שמ בני מוסר רביך אל תיטוש תורת דמך אבא שלך עשה גם אתה חייב לעשות אומר רבי המחבר ב-35 קבלת רבים חלה עליהם ועל זרם המחבר אומר לא זה לא הפשט כל מה שאבא שלך עשה אתה לא חייב מיד לחכות אותו באופן אוטומטי אלא אם זה התקבל ברבים זאת אומרת היה הנהגה של קהילה או משהו כן ואפילו דברים שלא קיבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגים כן מעצמם לעשות גדר מסיק תורה וכן הבאים מחוץ לעיר לדור שם הרי הם כנשה אותו העיר וחייבים אותו למשל יש חסיד וחסידות והחסידות נוהגת נגיד לא לאכול מצה מצה מכונה יש כאלה חסידויות רק מצות מכונה שם אפילו שנגיד הוא אבא שלו לא באופן אישי עשה את זה אבל הוא נמצא בתוך החסידות זה נקרא מנהג אבותיו לצורך העניין אם הוא רוצה להפסיק לאכול מצות יד ויכול רוצה לעבור למכונה צריך לעשות התרת נדרים אבל מה שאבא שלו עשה באופן ספציפי זה כבר עניין של אבא שלו כל מיני נוסחי תפילה שבאו עוד מהקהילה בחוץ לארץ והגיעו כקהילה לישוב מסוים אז להישאר עם אותם המזמור מנהג הזה מנהג כן טוניסים קודם כל אדם צריך כן לשמור מן הגבותם בנייני תפילות ודברים כאלה בנוסח כן צריך להשתדל לשמור לא סותר את ההלכה מנגבות מה זה לא סותר את מרן שולחן ערוך ברור ברור מה אבא שלו סותר את מרן לא הם מרוקאים אומרים ברוך ברוך שמו בקידוש טוב עכשיו כאן עכשיו זה מתחיל כבר להיות בלאגן מרוקאים תיימנים זה זה הרב עובדיה יוסף רצה לעשות נוסח אחיד לספרדים אחיד לספרדים וכבר א יצאו כנגדו והוא הוא רצה לחדש חידוש גדול הרב עובדיה אמר שאפילו האשכנזים צריכים לנהוג מנהג הספרדים למה כי עיקר הרוב היו פה בארץ ספרדים אתם יודעים אלה אלה ב100 שערים לופשים את הזברות האלה הזבות הזה ליבוד של ספרדים זה לא ליבוד של אשכנזים אשכנזים הולכים שחור לא הולכים ככה צבעוני יפה הם הולכים שחור למה למשו את זה כי היה כספי חלוקה שהגיעו לספרדים הם רצו גם לקבל כספי חלוקה התחילו ליבוש את הזברות קיבלו גם חוב היה מה חוב היה חוב שאשכנזים היו אה חוב והיה אסור להם להיות בעיר רצו להיכנס לעיר פשוט הזבות האלה עכשיו מה קרה הספרדים כבר המשיקו עם הזבות אבל הם המשיכו עם הדבר הזה אז הרב יוסף אמר חידוש חתי כיוון שהיו פה רוב ספרדים כל אשכנזי שהגיע כמה כמה בטיל כל אחד שהגיע כמו שנופלת טיפה לתוך מקווה טיפה טיפה טיפה סוף הכל צריכים להפך וזה היה דרכו אבל הרבה לא קיבלו את השיטה שלו הוא אמר שמרן הוא אמר הדר ארץ ישראל כולם יהיו חייבים כבודו בסדר שיטת הרב עובדיה אבל הרבה אמרו לא כל אחד באמת גם בארץ ישראל שישמור מנהגותיו אם זה נגד המחבר או דברים כאלה זה כבר צריך כל אחד לשכול להתייעץ באופן כזה אבל לשמור על המנהג על האיגוי מה שאבותיו עשו כן מן הראוי לשמור אלא אם כן אבא שלו הפסיק את זה לא מתפלל בצורה הזבל אבל התימנים ששומרים עלעל על המנהג ככה ראוי לעשות מנהג אבותיהם בידיהם וכן זו הדרך הרב סליחה שיש את הביטוי הידוע שמ בני סר רביח תורת מך זה לא שט שדווקא מנהגים לפי האמא מה זה תורת מך לא תורתי ממך זה דברים של א לא אז מה בשר אביחה זה בסרה לפחד ממנו דווקא צה שמנהגים תפל לפי האמ לפי זה לא לא המנהג הוא אחרי ה אחרי אבא בדרך כלל כן אבא הוא ה להיות קוליסר בבית מדבר בן שן המור את האוכל תורש תורת אמך אתקוסקוס תאכל של אמא שלך בכה נראה פשוט חבות יאיר הוא אומר את הדין הזה של ה של ה המחבר קבלת רבים נשאלתי מבעל תורה ויראה אלוקים מרבים מחוייב גם כן לנהוג פרשיות ותעניתים שיני וחמישי שנהג אבי כל ימיו בפרט א בידר שנהג אבי תענות לחלק זקה כל שנה מפני נזד שנעשה להם אז אבא שלו נהג כזה מנהג הוא חייב גם הועיל יתינליח לומר דווקא קבלת רבים בקהילה דקבי יחד אל צריכים לעשות את מנהגות כמו שאמרתי חסידות מסוימת חצר לא יודע איזה קהילה שבאה אחשון הריבש שהמקום גורם וכן בני בישן מצד על הרוב דור הולך ודור בא זה הולך עניין של דור לא הולך באופן פרטי רק אני כן חושב שאם אדם לא רוצה לנהוג מנהג אבותם לפחות מדין כיבוד דבהם בפני אביו שכן נינהג שאבא יהיה לו נחת רוח האבא אוהב שומרים את המנהג של בפני אביו אם הוא לא קיבל את זה לא קיבל את זמ ויכול לנהג את מנהגו שלו צפרת הראשון ובעזרת השם גם הבא אחריו שכוירך