המהפך לתשובה מאהבה | שיעור חזק לעשרת ימי תשובה | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אני רוצה לעשות היום ב ארבע מדרגות בתשובה לעסוק במקובל בעולם ושלדה זה לא פשוט שיש שלושה חלקים לתשובה. זה לא פשוט מכמה טעמים, לא מוזכר בשולחן ערוך בהלכות יום הכיפורים, ששם נמצאים ענייני התשובה. ויש מי שאומר שזה מחלוקת בבלי ירושלמי, אנחנו לא ניכנס לכל העניין הזה וגם יש מחלוקת ראשונים מרובת פנים מה בדיוק מדובר כאן. העולם מקובל לומר בשם הרמב"ם כפי כפי פשט דבריו למרות שיש מקום להתפלפל בזה לא מעט שיש שלושה חלקים לתשובה שהם חרטה על העבר עזיבה בהווה וקבלה לעתיד. סידרתי את זה לפי סדר הזמנים, אבל הרמב"ם לא מסדר את זה כך. ו הסדר בעצמו גם הוא צריך הרבה עיון. וגם מזה אנחנו נתעלם היום. מה הוא הסדר? יש א דיונים. יכול להיות שסוג חטאים מסוים הסדר הוא כך וסוג חטאים אחר הסדר הוא אחרת. כל העניינים האלה אנחנו לא ניכנס. רק נבחין שהרמב"ם בעצם אומר שיש שלושה חלקים. עזיבה, קבלה לעתיד וחרטה על אהבה. ועוד נדבר על מצווה נלות לתשובה שבזה הרמב"ם פותח את הלכותיו שזה מצוות הבידו ורבים סוברים של הרמב"ם אין מצווה תשובה אלא כשיעשה אדם תשובה אז המצווה היא וידוי אבל מה היא תשובה לזה יש הגדרה זה בהלכות תשובה פרק ב' הלכה ב' שם שואל הרמבם ומה היא תשובה מה היא התשובה שאלה פשוות לעניין כשאתה אומר תשובה מה זה אומר אומר הרמבם הוא שיעזוב אחוטה חטאו וגם כאן יש שאלה גדולה מה פירוש יעזוב החותךתו אנחנו נביא אפשרות אחת. יש עוד אפשרויות. רש"י מדבר על זה ש הוא מחזיר את העבדה, את הגזלה, כי כל זמן שהוא מחזיק את הגזלה אצלו, הוא לא עזב את החטא. אבל אפשר גם להגיד ש אדם מדבר לשון הרע מתוך כדי הדיבור הוא עושה תשובה אז הוא מפסיק לדבר אז הוא עזב את החטן או אדם אוכל חלב בתוך כדי אכילה הוא אחרי בליא להיכנס למקומות לא טובים אחרי זה בלי אליה הוא מתחרט הוא בא לאכול לא אוכל אז הוא עזב את החנס לחלוקה למה כך למה כך יש צדים לכן ולכן אבל התשובה הוא שיעזוב אחותך את אוכו וכאן יש משפט שיש התלבטות לאן להכניס אותו מחלוקת אנחנו קצת נתעלם מהמחלוקת ויסיר לרו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד שזה הכוונה לעתיד או אני מחליט אני לא אעשה יותר את העבירה הזאת שנאמר יעזוב רשע דרכו וגומר והוא לא מבין את המשך הפסוק יש שדקדקו כאן דקדוקים אנחנו נרצה ללכת ככ בדרכנו להסביר את דברי הרמב"ם ועוד מוסיף הרמב"ם וכן התנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי ניחמתי ולכאורה מהפסוק הזה ברור למה הרמבם מביא את זה שלישי כלומר יש עוד מרכיב שאחרי ששבתי שלפי זה יוצא שלהתחרט זה לא ממש התשובה כי הפסוק אומר כי אחרי ישובי צריך עוד דבר ניחמתי אבל יכול להיות שזה עוד חלק למרות שהייתי יכול להבין שלא ובכל זאת כן יש את זה כעוד חלק אז זה שלושה חלקים בתשובה הזיבה קבלה חרטה ואנחנו נדבר כל הזמן בסדר של חרטה עזיבה קבלה בגלל אנוכיות גם ככה זה יהיה טיפה מסובך תצטרכו להחזיק ראש טוב בחשבון אולי ליטשתי את זה מספיק שניסיתי שלא יהיה מסובך מקווה שהצלחתי ו אנחנו לפי נלך לפי סדר הזמנים כדי שזה יהיה מאוד בהיר חרטה עזיבה קבלה אנחנו לא ניכנס להמשך ההלכה ברמבם המפורסמת הידועה יש הרבה מה לענות בה והעיד עליו את זה התלמוד שיש לזה החטא לעולם כלומר קבלה לעתיד צריכה להיות בתוקף מופלג ו כבר כתבו הרסג ואחרי זה המאירי והמבית ואחרים שאין הכוונה כאן שאם הוא יחתה אחר כך אז זה סימן למפריע שהוא לא שף אלא שבאותה שעה הוא צריך לקבל על עצמו לגמרי שלא רוצה לחזור לזה חטא לעולם אבל אם יצר הרע יתקוף אותו למחת זה לא מפקיע למפריע את התשובה מפורש ברסק מפורש במאירים מפורש במאבית גם א לחם משנה וכסף משנה משמע מדבריהם ככה ולא אנחנו לא נכנסים בכלל לסוגיה הזאת הזאת אולי נזכיר אותה על הדרך יותר מאוחר, אבל כן אני רוצה להמשיך בהלכה הבאה ברמבם. אומר הרמב"ם בסוף ההלכה הזאת וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בליבו. שזה בעצם חוזר לפרק א' ברמבם שבפרק א' אומר כל מצוות שבתורה תחילת הלכות תשובה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין מזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטו חייב להתמודות לפני הקדוש ברוך הוא כלומר כשאדם עושה תשובה יש לו מצוות וידוי ומצת וידוי זה וידוי בפה. יש הרבה מה לפלפל בזה. מפלפלים זה הרבה. מתי הפה זה תנאי? יכול להיות שלפעמים זה לא תנאי. איזה חלקים זה תנאי. אנחנו גם לזה לא נכנסים אבל צריך להתוקר בתפיסתיו ולומר עניינות אלו שגמר בליבו. ועכשיו מוסיף הרמבם גמרא בתענית מפורסמת וידועה מאוד. רב עדה ברבה. כל המתוודה בדברים ולא גמר בליבו לעזוב, הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין התבילה מועלת לו עד שישליך השרץ וכן הוא אומר הוא מודה ועוזב ירוכה מודה מלשון מתוודה אז אם הוא מתוודה רק אם הוא עוזב את החטא אז הוא ירוחם אבל אם הוא מתוודה ולא עוזב לא יוחם. יש מקום לשאול מה קורה בין החלקים האחרים. כי בעצם מצוות הוידוי היא אחרי התשובה, עניין רביעי. יש מי שסופר אותו כחלק ואז סופר ארבעה או סופר שלושה. כשסופר א עזיבה וקבלה כאחד. יש כל מיני ספירות. אבל לעניינינו, תשימו לב שבניגוד למה שרבים מזכירים, כאן מדובר על מי שמתוודה בפה ולא עוזב. מה קורה אם הוא נחם על העבר ולא עוזב? אם הוא קיבל על העתיד ולא עוזב? אין הלכה ברמב"ם. וכאן אני רוצה קצת לפתוח את הדיון. אם אנחנו אומרים שיש שלושה חלקים, חרטה, עזיבה וקבלה, חרטה על העבר, הזיבה בהווה, קבלה לעתיד, האם יכול להיות שאחד יעשה רק חלק ומה יהיה דינו אז זה נקרא תשובה או לא נקרא תשובה? רק כל השלושה נקראים תשובה. שניים מהם. איזה שניים? אחד מהם. איזה אחד? בזה אני רוצה לדון ולהפוך בזה ולהפוך בזה עד שבעזרת השם יתמתקו הדברים מאוד בידיהם. כדרכם ש התורה בדור הזה יותר ויותר הופכת למיתוקים מדבש ונו פצופי. אבל לפני שאני נכנס ללונדש הזה אני רוצה להגיד עמדנות אחת שביניים מתרצת לא מעט קושיות ואנחנו לא נכנסים מכל הפרטים לדידי יש מקום גדול לומר שאי אפשר בהחלה לחלק בינינו כלומר בואו נאמר שאדם אוכל חס וחלילה חלב ולצורך עניין לדבר במיזיד הוא יודע שזה חלב הוא יודע שזה אסור הוא אוכל חלב ובאמצע האכילה הוא שב בתשובה מה פירוש הוא שבת תשובה הוא מחליט שהוא לא יאכל יותר חלב ומפסיק לאכול איך קוראים לזה עזיבה עכשיו אם נשאל אותו הרגע הפסקת לאכול עכשיו השעה הפסקת לאכול מה שאכלת ב-659 לפני שנייה לפני דקה אתה שמח בזה או לא אתה רוצה את האכילה הזאת או אני כמעט לא רואה אפשרות לומר שהוא הפסיק לאכול עכשיו אבל הוא רוצה את האכילה של קודם. איך איך יתחלך לומר דבר כזה? למה? שתאכילת איסור לפני דקה הוא יגיד את זה אני רוצה. אבל אתכילת איסור של עכשיו אני לא רוצה. הנה הפסקתי. זה יעלה דף דבר כזה. אני לא מצייר לי ציור כזה אף על פי שעוד מעט נצייר. אבל אני חושב שבעיקר הדבר יש רובד גדול לומר שאין דבר כזה עזיבה בלי חרתה. אם אני עזב עכשיו אז גם את האכילה שלפני דקה אני לא רוצה של זכרטה ניחמתי ויותר מזה גם אכילה של שבע ודקה אני לא רוצה ואם אחרי זה יתקפן יצרי ואני אכל זה כבר אמרנו זה לא פועל מפריע השאלה אם עכשיו ב700 אני רוצה את האכילה של שבע ודקה אפ אפס אם הייתי רוצה אז למה עכשיו אני לא רוצה כלומר האם יכול להיות שאדם עוזב את החטא והוא לא מתחרט ולא מקבל עתיד לא כל כך פשוט להגיד שיש זה ולא זה בכלל ואם אני אומר אוי לי שאכלתי לפני דקה חלב רחמון לצלן אבל אני עכשיו ממשיך. זה צחוק. זה לא זה לא זה חסר פשר. כאילו מה אתה מתכוון? תסביר לנו למה את האכילה שלפני דקה אתה לא רוצה ואת אכילת עכשיו אתה כן רוצה. מה מה ההבדל? איך זה יכול להיות? אתה רוצה חטא או לא רוצה חטא? אם אתה לא רוצה חטא זה על כל הזמנים. אם אתה רוצה חטא זה על כל הזמנים איך יכול להיות שאני רוצה חלק רק על עבר רק על עובה או רק על עתיד זה לא זה לא לא מסתבר מיטה בכלל סליחה שלך >> לא לא אין הפרה שמע לך לבקש סליחה פשוט אל תפריע סעודה שלישית אין עכשיו אנחנו נעשה עכשיו את החלוקה בריכות ובפלפול אבל אני חושב שבמקביל לזה שעושים חלוקה צריך לומר שיש מקום שלא יכול להיות חלוקה בכלל אלא אם כן מישהו משקר אבל אם הוא אומר אמת אז לא יכולה להיות חלוקה ואף על פי כן אם חילקו רבותינו לשלושה סימן שיש חלוקה ואני רוצה לומר נראה לי שנכון לומר שיש גם חלוקה בוודאי לא רק חלוקה ובעיקר אין חלוקה לא יכול להיות חלוקה ולכן סתם תשובה היא פשוט שלושתם ביחד אני לא רוצה לצח מתי מה שיך לישאול זה לא מצד מצד הזמן זה מצד החטא אז בכל זמן והוא פשוט ולניות דעתי זה מתרץ כמה וכמה קושיות מרשע אבל אנחנו לא נכנסים לזה עכשיו אנחנו אנחנו ננסה למצוא סוגי אנשים שונים שיש להם כל מיני תשובות למחצא לשליש ולרביע ונגיד שיש ארבע דרגות בתשובה עד ארבע דרגות עיקריות אחד שזה מוזר לומר את זה אבל הוא לא מתחרט על העבר לא עוזב בהווה לא מקבל לעתיד ובכל זאת הפוך ממה שאומר הרמב"ם בהלכה הבאה למרות ששרץ בידו הוא טובל וזה מדרג בתשובה יש טובל ושרץ בידו ויש שרץ בידו וטובל זה לא אותו אחד עוד מעט נסביר אבל זה הדרגה הראשונה זה שרץ בידו וטובל ונדמה לי שהיום יש לנו המונים המונים כאלה. זה היום מנהג המדינה. זה נדבר עליהם בעין טובה. אז זה דרך אחת שהוא בכלל הוא לא מקיים אף אחד מהם. ובכל זאת הוא לא בגדר טובל ושרץ בידו. אלא בגדר שרץ בידו וטובל ויש בידו מעלה גדולה ויקרה עד לימוד. מדרגה שנייה זה שמתוך השלושה האלה הוא אוחזק באחד. או או רובן אוחז בחרתה בלבד, שמעון אוחז באזיבה בלבד לוי אוחז בקבלה בלבד. אבל יש מדרג יש אחד יש לו אחד מן השלושה ושניים אחרים אין לו יש מדרגה יותר גבוהה שיש לו שניים מהשלושה רק אחד אין לו אין לו חרטה יש לו עזיבה וקבלה אבל אין לו חרטה אין לו עזיבה יש לו חרטה וקבלה אבל עזיבה אין לו ויש יש אחד שיש לו חרטה ויש לו זיבה אבל אין לו קבלה. כלומר, כל אחד מהם זה או שאותו יש לך והשער אין, או שאותו אין לך והשר יש. אם אותו יש לך והשער אין, אז אחד בידך מתוך השלושה. אם אותו אין לך ואת שר יש, אז שניים בידך. אז יש אחד שאין לו אף אחד. יש לו יש אחד שיש לו אחד, יש אחד שיש לו שניים. וכמובן המדרגה העיקרית של תשובה זה שלושתם בידו. אבל אני רוצה קצת למשמש בכל החלקיים ואז כשנגיע לשלושה בידו נמצא עשירים מכל צד ופינה. וגם את זה אנחנו נעשה בשני אופנים. אופן אחד שאחד אין לו אחד או שניים משהו יש חיסרון ויש לו איזה סיבה לחיסרון וסיבה החיסרון היא באמת מקשה לתשובה כמו שנפרט עוד מעט אבל זה שבידו כל השלושה הוא התגבר על החולשה הוא נלחם והתגבר למרות שזה לא קל לא קל לקבל לעתיד זה הכי פשוט אולי לא יכול לקבל עתיד והוא נלחם והתגבר וקיבל ויש אחד שאומר לא קל להתגבר לעתיד מפני זה סיבה עמוקה ונפלאה ואני שבופן שאני לוקח את הנקודה הזאת ואיתה אני מתרומם לאלה לאלה שאני מתגבר עליה אלא שאני מרומם אותה בעצמה אז זה הסכירה של מה שנראה בכללות עכשיו פרט מה נאמר על אדם שהולך לכותל 50,000 איש בסליכס הוא לוקח ספר סליכס עם החברה שלו הוא יודע את ההלכה כי הוא בא מבית סורתי ולמד בבית ספר דתי ויודע שהוא לא התחתן איתה והיא גם לא טבלה וזה והם באים שניהם מספרי סליחות ומחזיקים יד ביד חתנו לפניך מה קרה פה הוא עזב את החטא לא צריך להניח שהוא התחרט על העבר. לא מסתברמיתה כאילו ככה אני. ומה יהיה מחר? תסתכל היום. תהי מה יהיה מחר. מה זה מה יהיה מחר? הוא לא מעלה על דתו בכלל שיש קשר בין ה והוא מתפלל גולדיק עד לב השמיים. הוא גומר את הזה, הוא מוריד את הכיפה, שם בכיס ו עברה עתיד בעבירה ואומר וידוי הרי מה זה וידוי? זה הסליחות כן אומר רשמנו בגדנו חטנו לפניך זהו הוא אומר חטנו לפניך אומר וידוי בשרץ ואז לא היא שרץ העבירה שרץ חס ושלום ושרץ בידו אני חושב שזה לא מק שק רב אדם ברבה התכוון למה זה לא שהוא טובל ושרץ בידו, זה שרץ בידו והוא טובל. כלומר, נראה לי שעיקר דברי רבי רב עדה ברבא זה כך. מה ההיגיון לאדם להתבודות ולחתו? כלומר, אנחנו שומעים סיפור כזה, זה מגוחך, כאילו מה הוא גמור, הוא טמבל מוחלט. מה קורה פה? איך יכול להיות דבר כזה? לאנשים שהם בתוך התורה והמצוות. הדבר הזה נראה איזה סתירה פנימית בלתי ניתנת ליישוב. אבל מה התשובה? רבד הרבה אומר יש דבר כזה שאדם מתוודה והוא לא מתכוון זאת העבירה. הדוגמה הכי טובה לזה לעומת של היהדות זה בנצרות שזה שיריים מכל ענייני עבודה זרה אני עובר את העבירות זה לא מצכן בעיני האלה אשר הבעל השידוש הטמא שלהם זה לא מצחל ביניהם מישהו אז אתה אומר תשמע חניתי ממקום אסור לחניה כמה אני צריך לשלם הנה קח את הקנס אז עזוב אותי שם אתמול חניתי עכשיו אני חונה שילמתי את הכנס מחר אני גם אחנה לי משתלם לחנות באדום לבן לשלם קנס בכחול לבן לשלם קנס אני ככה אני רוצה אין קשר זה שאלה של האינטרס עכשיו יש אלומר אני רוצה תשלומי חביבי חנית במקום אסור אני אמרתי לך מה לעשות לא עשית תשלם אומר בבקשה הנה השוחד קח שוחד תרד ממני ההוא לוקח את השוחד סופר את כסף יש בדיוק את הסכום שח לשלום הוא חנה לשלום הכל בסדר מה מחר תכנה מחר תשלם מחר גם כן כל המתוודה בדברים ואינו עוזב כמו אומר הקדוש ברוך הוא, תשמע אני רוצה לבוא עבירות עבר הובעי אני רוצה עבירות אלא מה זה לא מסתדר בקשר איתך תגיד לי מה אני משלם וידו אני מתבו שמנו בגדנו גזרנו חטאתי חטאתי חכת אתה רוצה שאני אגיד את זה אמרתי ואני חוזר לכתי למה כי זה תפיסה אלית שיש פה איזה מקח וממכר עם האלוהים. כן, זה שם טמא, לא שם קודש, של הנוצרים או של עבודי עבודה זרה. אני חייב לו מס על זה שעשיתי דבר שלא כרצונו. אני מוכן לשלם קורבן. קורבן. על זה אומר הנביא, למה לרוב זבחכם? זה לא עוזר לי קורבן. הקורבן הוא לא איזה שכר מכר. הקורבן הוא זה שאתה נותן את עצמך. אדם כיריב מכם את כל כך עצמו מקריב. ואם אתה אומר לא לא אני רוצה את העבירות הייתי בעבירות אני עכשיו בעבירות אני מחר ממשיך בעבירות אבל אני מבין שאני מסתבך איתך אני שלום לך שוחן. על זה אומר הנביא למה לרוב שבחכם וגם למה לרוב וידויכם? יש דעות בראשונים שווידוי בא רק עם קורבנות. אין אין וידוי לא עם קורבנות. זה לא כמו הרמבם. רמבם מונה בפרק א' שעל כל הקורבנות, החטאת, שש וידו. יש מי שאומר רק על קורבונות ישות. אין וידוי בלי. אבל עניינינו אני מבין שאני צריך לשלם קורבן ויש עוד סוג תשל. תגיד שהיית לא בסדר אין בעיה אני מוכן לשלם את זה והרי זה מה שעושים אצל הנצרים אדם חוטא הוא לא מתכוון לעזוב הוא ממשיך הוא היה הוא זה רק הוא בא על הכומר מספר לו את זה הכומר קיבל מסירת ההודעה נמחה לך לך תמשיך תחזור עוד פעם כשתרצה למחוק גם מה שיהיה מעכשיו הלאה וזהו עכשיו אם זה בדיוק הציור, אני לא חקרתי את הנצרות לעומק בהקשר הזה. אף פעם זה לא מעניין אותי. אבל לא מפורסם בעולם שזה קורה פחות או יותר כך. ואני יכול להבין שיש לאדם ציור כזה. אומר עבדבר רבא, מי שמתוודה ומשיך, הוא לא מתכוון בכלל לעזוב את החטא, אז כלום טוב בשארץ דו. זה לא שום דבר. אם לא התהפחת בפנים זה לא שום דבר. המילים כמו הקורבנות הם לא מתקנים כלום. אין פה שוחד. הקדוש ברוך הוא לא מקבל שוחד. אבל הרב כותב בתוספות לאורות התשובה שבדור שלנו יש ארבע דרגות של תשובה. פעם זה היה דרשה יפה, היום זה מציאות מטורפת אומר, יש הכרת הדת, חיבת הדת, סליחה, כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת, קיום הדת. כלומר, יש אחד הוא מכבד דתים, הוא לא נמשך לזה, הוא לא אוהב את זה, אבל הוא דמוקרט אמיתי. ולא רק זה, הוא רואה שיש להם מעלות. הוא לא הוא לא שקרן. הוא רואה יש הילדים שלהם חינוך טוב, הם יכולים לעמוד במצבים קשים מתוך אמונה פנימית. הם מתמסרים בשדי הקרב. הוא רואה כל מיני מעלות. אני מכבד את זה. לא שייך אליי בכלל, אבל אני מכבד את זה. זה הדרגה הראשונה ויש הרבה שצריכים להתחיל מזה. שהם לא שם בכלל ובדורו של הרב היו הרבה שלא היו שם. אחרי זה שכיבת הדת. כלומר אני לא רק נותן איזה מקום של כבוד שזה בעל ערך אלא אני אוהב את זה. אני אוהב את זה ועדיין לא יודע מה זה ואולי אפילו לא רוצה לדעת מה זה. אני פוחד לדעת מה זה. אם אני אדע מה זה, עזוב אותי, עזוב אותי, אל תגיד לי, אל תגיד לי, לא רוצה לשמוע אני אוהב את זה. אז אני הולך לסליחות כשהעבירה בידי ואני אומר סליחות בחיבת קודש אמיתית, חיבת הדת אמיתית. אני באמת כל הלב ואנשים שופכים לי כמים על רק אל תגיד לי הלכות אל תגיד לי לא רוצה להכיר כי לקיים זה ידחוש לא אני לא יכול מני שלילום אני אוהב אותך נורא ואני מודה שאני לא בסדר אבל קבל אותי כמו שאני זה חיבת הדת והיום זה מטורף התשובה של חיבת הדעת. בעצם רוב התשובה שאנחנו רואים לעינינו היום ה מפתיעה כל גדוד לפני שהוא יוצא תקיעות שופר וברכות וזה וכולם שותפים ולא משנה איפה. ואחרי קיבלתי סרטונים על סרטונים, מיד אחרי המלחמה שכרו לאישה ריבו משאית עם כל ה מקה שלו להקה והוא עבר ממקום למקום מספר תלת ספרתי של מקומות אני חושב ושר להם והם התלהבו אישר לבר אבל איפה כולם קפצו על זה בשמיים ואין לנו מישאן אנחנו מאמינים בני מאמינים עכשיו ראיתי עוד סרטון ועוד סרטון ועוד סרטון ועוד סרטון בלי חיילים דתיים חיילים חיילות כולם ביחד אנחנו מאמינים לא מאמין אז תגיד זה טובל ושרץ ידו לא זה שרץ בידו וטובל ש לא רק זה למה יש פה בחינה של תשובה איזשהו מקום בלב אני חושד בחבר'ה האלה חושד שהם כשרים חושד בכשרותם חושד בכשרים שבעצם אומרים הלוואי שהייתי צדיק אבל אני לא לא הייתי אני לא עכשיו אני לא יהיה ואני תוכניות כאלה אני ואני לאומד לתרץ את זה זה בלתי אפשרי זה לגמרי לא בתחום אבל הלוואי שהייתי צדיק והלוואי שהייתי צדיק הזה זה מדרגה בתשובה ובעצם אם נפתח אותה שיעור א' למדנו את זה השנה וכל השיעורים בשנים קודמות זה פרק תז סעיף ג של הרב שהוא שהוא לא מתכוון לצאת מהחטאים בהוה. הוא לא יודע איך מזכנים את העבר. הוא לא יודע איך לקבל עתיד. לא חרטה, לא עזיבה, לא קבלה, אבל הוא רוצה. הוא לא מתכנן, הוא לא פועל, הוא לא כלום. שרץ בידו, הוא לא עוזב את השרץ, אבל הוא לא רוצה להיות צדיק והוא לא. אז הרצון הזה להיות צדיק והוא מתגלה בסליחות האלה ממעמקי לב נפש חיבת הדעת כזאת היא מדרגה בתשובה וזה לא דומה לרבת ברבה בכלל ולא רק זה שזה מדרג בתשובה אנחנו נראה בסוף שבמידה מסוימת זה עומק העומקים של התשובה טוב זה מה שהרב קורא שמה אבל הרצון להיות טוב זהו רוח גן עדן אלוקים זה עומק כל העומקים של התשובה זה אחת הדעת שלהם כי אין פה ירה הם לא יראים הם עושים את כל העוונות אין להם יראה אין להם חשבון נפש אין להם את החיצוניות מה יש להם חיבת קודש פנימית הם יכולים לשפוך לב כמים לפי דעתי באמת למיטה במדרגה הזאת. לכן אם יש אחד שאין לו לא חרטה, לא עזיבה ולא קבלה, אבל הוא לא טובל ושארץ בידו, כלומר שהוא מתוודא רק כדי לשלם אה מס, איזה שוחד. אלא הוא לא במדרגה, אבל הוא יודע שהוא לא במדרגה. הוא גם אומר את זה כי הוא כנה והוא יודע שהוא לא יכול. גם הוא לא זה לא זה נראה לו לגמרי חוץ ממסגרת האפשרויות שלו. אבל לאזשהו מקום בלב, אם היית שואל אותו אם הייתי יכול להפוך אותך ושתהיה מישהו אחר וששמה תהיה צדיק וזה אומר הלאה בטח עכשיו אני עוזב אותה על המקום אבל תהפוך אותי השיבנו השם אליך ונשובה אז שאני אשוב לבד זה אני לא יכול ואנחנו היום עם המונה עם חבית ישראל במדרגה הזאת והאמת היא שבאיזשהיא דרגה לכל אחד מאיתנו יש הקשרים שהוא שמה שהוא לא נמנע בביטול תורה אף פעם לא בעבר לא בעובר הוא לא מדו על דעת דעתו שבעתי והוא כאילו הוא מרים ידיים בנושא הזה מה אני יכול לעשות יש אחד מתחרט על כל הרגעים שהוא יכל ללמוד תורה ולא למד אוי לכם אוי להם לבריות מלבונה של תורה הוא כואב לו על כל רגע שהוא לא יכל ללמוד ולא למד אבל אם אתם יכולים לעלות על הדעת מישהו אפילו לומד בישיבה שהוא ביטל תורה ככה כך וכך רגע הוא לא לא הוא לא צריך לכתחרת הזה אפילו הלוואי הלוואי שלא הייתי מבטל תורה הלוואי כלומר כל אחד שיבדוק ימצא שבאיזה עניינים כנראה גם לא יש חיבת הדעת ברוך השם ולא יותר מזה רחמון לליצלן אבל זה תמיד מלווה את התשובה העשירה הגדולה שיש גם מניין כזה שאדם אומר אני אני לא יכול אני גם לא כל כך יכול להתחרט כרגע אני עושה את זה מה אני עושה עצמי צחוק אז הוא קנה הוא מתוודה הוא כזה חלק יקר מאוד מאוד שהרב מאיר באורות התשובה בכלל ובטזג בעיקר טוב אז זה המדרגה הראשונה עכשיו המדרגה השנייה של אה אחד שיש בידו רק אחד יש אחד שבידו רק חרטה ואין לו עזבה בקבלה. ולצורך הנוחות אחרי שיקול דעת נדמה לי שאנחנו נצרף לו את ההפוך. אחד שיש לו רק עזיבה וקבלה ואין לו חרטה. כלומר אחד שיש לו רק חרטה ושו אחד שרק חרטה אין לו. למרות שזה לא סדר שעשינו, אבל זה נראה לי יהיה יותר נוח להבין. עכשיו בואו נדבר על מישהו שיש לו רק חרטה. מה הבעיה של אחד שיש לו רק חטא? יש לו כל השלושה. הוא לא עוזב, הוא לא מקבל לעתיד, אבל הוא מתחרט. האם יכול להיות דבר כזה ובעיקר למה למישהו למה מישהו ילך בדרך כזאת למה למישהו נוח ללכת בדרך כזאת והוא נכנע והוא רק מתחרט על העבר אבל הוא לא עוזב ולא מקבל עתיד והתשובה היא פשוטה רק לא אפשר להגיד את זה בהרבה דרכים ואולי יש הרבה צדדים אני אומר פה נקודה שנראית לי עיקרית רק לא מגויסות אל תגייס אותי האם אני רוצה עבירות לא רוצה עבירות אבל מתנא אחד אל תגייס אותי לא לעזוב לא לקבל אבל אני לא צריך להתגייס שם האם אני רואה רוצה לא רוצה עבירות אני מתחרט על כל מה שעשיתי עכשיו אתה רוצה לגייס אותי אתה מתחרט על כל ה חלב שאכלת אז הוא אמר תעזוב את החלב הוא אומר אל תגייס אותי הוא לא רוצה את כל החלב שאכלתי אל תגייס אותי אין לי את המרכיב שבגלל שאני עושה תשובה אני גם מגוייס לזה לא אני עושה תשובה אני כנה שכל העבירות שעשיתי אני לא רוצה אותם אבל אל תגייס אותי אתן לכם דוגמה חריפה מאוד ולצערנו מצוה אדם נופל במראות האסורות עכשיו הוא הולך ברחוב והוא מערר בתשובה אבל תוך כדי שהוא הולך ומערר בתשובה יש מראה אסור לפניו והוא חושב כל מה שהסתכלתי במורות האסרות זה היה נורא ביום הייתי לא בסדר הוא והוא מצטער לצער נוראי לא צער קל זה ממרר את חייו באמת ומראה אסור לפניו אז זה מראר את החיך שלך אז מה אתה אמור לעשות לעשות עכשיו הוא היה תגייס אותי הוא אומר לעצמו אני לא הולך להתגייס האם יכול להיות ציור של אחד כזה צרד זה יכול להיות שהוא מאוד מתחרט בחינות על העבר הוא לא עוזב בהובה ואם תגיד לו ומעכשיו עלה לעולם לא תגיד לו תעשה צחוק מה אתה לא מה אתה מדבר איתי לא לא אני לא מוצא בעצמי שום כוח לעשות את זה אבל אם תשאל אותי כל מה שכבר היה אני רוצה אותו או אני מתחרץ על הכל אני מתחרץ על הכל אז מהמסקנה תתגייס אני לא יכול אין לי את המרכיב הזה של להתגייס אני שונא את העברות שנאת מוות אני לא יכול להתגייס זה אחד שיש לו חרטה בלי עזיבה ובלי קבלה יכול להיות דבר כזה זה האם החרטה שלו היא בעלת ערך אם הוא לא עוזב והאם הוא טובל בשרץ בידו אם זה שלא עוזב לא מתחרט סליחה זה שלא מתחרט לא עבר לא עובד לו עתיד אמרנו שיש בזה מעלה של חיבת הדעת והרצון להיות כתוב זהו רוח גן עדן אלוקים כלם חומר אחד שמתחרט הוא מתחרט הוא עומד וכולו כועב ומר אבל הוא לא מוצא בעצמו שום כוחות להתגייס ולנצח אז הוא מתחרט ולא עזב ולא מקבל זה מדרגת בתשובה האם היא מועילה לא הרמב"ם לא לא חידק אפשר לדקדק מהרמב"ם אני לא בטוח שזה דקדוק נכון ש הוא מביא שמי שמתוודה ולא שם זה טובל ושרץ בידו הוא לא דם לשאלה מה קורה אם מישהו מתחרט ולא עוז ולא מקבל זה טובל בשרת בידו או לא הוא מתחרט בלב הרי שם זה מדובר שהוא אמר בפה פה ולא התכוון בלב אבל כאן בלב הוא כאן מתחרט אז אפשר לדקדק מהדברים אבל זה נראה שהרבה ראשונים יגידו לא והרבה חוינים יגידו כן בוודאי הרב זצל וזה נראה שעלו ממש ממש מעיקר הדין יש מקום לומר שכן כן אשאל אתכם שאלה הלכתית אני לא יודע מה נתלך אני לא מקל ראש בשאלה למרות שבאינטואיציה אפשר להתם טה טם לצד אחד וגם לצד השני מה קורה עם אדם אותו אחד שהלך לל ל50 אל בקות אל ועמד בחוץ עם החברה וצעק חתן לפניך. תארו לכם שהוא עושה את זה בדיוק ביום כיפור. הוא צם, הוא לובש א מעלה בית, אבל הוא הולך עם החברה שלו לכותל ועומדים שם מרחוק, נותנים יד ו צעקים חתן. ביום כפר נמחה להם או לא נמחה להם? איזה שאלה הלכתית כבדת משקל ושלא קל לענות עליה. יכול להיות עם מסברים חריפים למה לא ומסברים מצוינים? למה כן? לא ראיתי מישהו שואל את השאלה הזאת בדיוק ככה למרות שיש דברים דומים שאלה בעיניים מאוד עמוקה ומשמעותית זה ברור שאם הוא אומר לה יאללה יום הכיפורים בואי תיכנסי לעזרת נשים אני אלך לעזרת גברים ניפגש ממוצאי הצום נלך יד ביד הביתה אחרי היום כיפור הוא אומר חטאתי זה הרבה יותר פשוט להגיד ש שיום הכיפור הוא מחפך אף על פי שאין קבלה לעתיד כמו שאמרנו אין בשולחן ערוך הלכות קבלה לעתיד יש מי שרוצה להגיד שזה באב לירושלמי כי ברמבם לכאורה יש אבל השאלה אם זה תנאי או שזה שלמות הדבר זה עוד שאלה יכול להיות שזה עובד דופה. יכול להיות שאם הייתי מאיין מספיק הייתי מוצא תשובה אבל נדמה לי שאם היינו היינו אחרי זה אז היינו עדיין נשארים אולי איזה לא פשוט נחזור לענייננו אז זה אחד רק נסכם מי שהוא רק חרטה ולא עזיבה ולא קבלה זה אחד שאומר אומר, "אני מאוד שונא את החטא, אבל לא מוכן לקבל מגויסות. אל תגייס אותי." הוא אומר לעצמו, "אני לא אתגייס, אני לא יכול. לא יכול, לא רוצה, הבן דוד של משנה, אני לא מתגייס." אפשרות שנייה הפוכה שהוא כן עזב, כן קיבל עתיד, אבל הוא לא מתחרט. עכשיו, יש שיר כזה שכולכם מכירים. של צדיקים. מה שהיה היה היגר להתחיל מהתחלה. מה פירוש מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה? עזוב אותי ממה שהיה. מה שהיה היה אל תעסיק אותי בנושא הזה. למה? יש לי שמה כזה אלה שקים שחורים וכבדים. אתה רק אומר לי להתחרט. אני מת על המקום ולא יכול שום דבר. אז עזוב אותי. מה שהיה היה עיקר להתחיל מהתחלה. מתי ההתחלה עכשיו? אני עוזב עכשיו בשום פנים ואופן לא. תהרוג אותי. אני לא. ואני יותר לא בחיים. בחיים. בחיים. לא. אבל אל תדבר איתי על מה שהיה. אם תדבר איתי על מה שהיה, אתה הורג אותי מיד. אל תדבר איתי על מה שהיה. מה שהיה היה העיקר להתחיל בהתחלה. יש דבר כזה יש אנשים כאלה. יש אויב השם בוערים כאלה בעל תשובה בדרך כלל מי לא בעל תשובה ראיתם אחד אומר לפני הסליחות אומר ספר מאוד חשוב לא נוגע אליי אבל בשביל אחרים אני אומר את זה בשביל אחרים ראיתם אחד כזה אין דבר אבל יש כאלה זה יותר בולט אצלם כמובן ויש כאלה שאומרים מה שהיה העיקר להתחיל מהתחלה. עזוב אותך, אל תדבר איתי על מה שהיה. למה? הוא אומר, אני מוכן למסור את הנפש. אני הכי מגויס בעולם, רק בלי חושך. ולהתחרט על ההבל זה להפנות את המבט אל החושך. ואם אתה נותן לי לראות את החושך שלי, אני מת על המקום. רק בלי חושך. אם מעודדים אותי לעשות תשובה שאין בה חשכה, אני כולי וואו אף בוער עד לב השמיים, צורח את הנשמה, מקבל עתיד עם כל ה מה יקרה בעתיד זה לא פוגם למפריע. אבל אל תדבר איתי על מה שהיה. אני רך, אני עדין, אני רואה חושך, אני מת. אני מספר את כל הסיפורים האלה על כל מיני אנשים, אבל כולם זה אני. אני גם לא מתחרט ולא גם חיבת הדעת. יש דברים ויש דברים שאני רק מתחרט ויש דברים שאני רק לא מתחרט ולפעמים עול אותו הדבר זה פעם ככה פעם ככה פעם ככה זה צריך המון בדיקה למרות שבאמת כמו שאמרנו באיזשהו מקום שלושתם אחד אבל אפשר גם לפרוס ולהגיד שזה לא לגמרי ואז אני חלק וחלק כולם אנחנו עוד רוצים להמתיק את זה. אנחנו עכשיו רק בהכנה למצווה. עכשיו בואו נדבר על מי שהוא רק עוזב. הוא לא מתחרט על העבר. הוא לא מקבל לעתיד. הוא רק עוזב. הוא בא לדוכן תפילין. שואלים את זה למה לא אתמול לא הנחת את התפילין? אה הולך אתה מתחיים אחר להניח תפילין מה הולך אתה רוצה להניח תפילין? בטח זה הזיבה בלי חרטה בלי קבלה מה? לא מתחיל את זה שלא לחצ תפילים עזוב אותי אל תיכנס לי לחיים וגם לא מתחיב לך שבחר אניח תפילין שום פנים האופן האם אני עכשיו רוצה תפילין כן עכשיו זה דוגמה בעשה אפשר גם לא תעשה שאדם אישה מהסוג של ה חיבת הדת הולכת לשמוע שיעור תורה והרב פלוני והוא גם מצחיק וגם דוקר וגם הוא יודע את המלכה ויש לו 80,000 א עוקבים באינסטגרם שלו והוא מגיע לשכונה צדיק בא לעיר והיא הולכת לזה ובעלה אומר לה מה אתה הולכת בלי כיסוי ראש לשיעור אין לי כיסוי ראש השכנות יש בשכנה הצדיקה הזאת לכי כיסוי ראש מה אתה רוצה לכת לרב בלי כיסוי ראש הוא ידבר תשובה מה אתה בלי מה תשתגעת רוב היא אומרת את זה לעצמה היא לא צריכה את בעלה אם יש לה היא שמה כיסוי ראש הולכת שהוא לא מתחרנת את זה מה שהיה ולא מתחננת לו אז אומר גם מעשה וגם לא מה תעשה זה לא זה לא משנה אני מקומית אני מוכן לקחת על עצמי אני עוזב אבל רק לא כבד כל העבר כבד עליי אני לא יכול להתמודד עם זה אל תכניס אותי לזה כל העתיד זה פשיט זה כבד עליי תן לי משהו קל ככה בקטנה לבוא לשיעור או להניח עכשיו תפילין אני איתך בסבבה אבל רק לא כבד כבד זה מעבר לכוחות שלי אני לא רוצה את זה אני לא יכול את זה יש מי שזה נמצא במצב הזה הוא רוצה רק עכשיו וזהו אבל עכשיו הוא עושה את זה עם כל הלב. היה לנו המון סיפורים מדוכני תפילין בתל אביב. פעם היה דוכן תפילין בתל אביב. הגיע בחור שתי בחורות להיות לו משני צידם ואחת לא הספיק לו. לא שתיים. ועם איזה רעמה ורודה לא זוכר זה טיפוס סוף הדרך עכשיו עמדו שמה שני חבר'ה אחד עזוב אותו אמרו שאני עזוב אותו מה פתאום אמר אחי בוא אל תניח תפילין הוא מסתכל עליו באיזה מבט מזרי אמה ואז הבחורה מימין אומרת לו למה לא אכפת לתניח אז הוא מסתכל עליה באותו מבט אז הי משמאל תוקפת מאחורה אומרת לו למה מה אכפת לך תניח תניח תניח או יאללה תניח לתפילין בסדר הוא כזה קול זה תניח לתפילין בסוף הלכים להיות תפילין שמים לו את התפילין על הראש מסבירים לו קצת פתאום זמעות מאות ורדות בחיל פתאום הוא בוכה בוכה בוכה בוכה בוכה הוא התחרט על העבר אומרים לו תשמע כל היום יש לא הלך לא הלך את התפילין קרקפת פושי ישראל בגופה מה מעניין לא מעניין הוא לא מתחרט אומרים לו אם אחר מה 100 אתה מניח תפילין תמיד תגיד מה זה עושים צחוק אבל כשהוא הניח כל הלב הנשמה הלוואי שנניח אנחנו תפילין ככה שהדמעות זורמות בחיל שזה זה מזיז לנו את כל האישיות הוא היה זיבה עמוקה שבעמוקות בגלל חיבת הדת אבל לא היה חרטה לא היה קבלה לעתיד יש אחד אז אמרנו זה אחד שאומר למה לא יכול על העבר א זה כבד מה אתה איך מתקים את כל הימים של נחים מהבר מצ כאילו צלים מורידים ועתיד ודאי מה אתה רוצה ממני מה אתה אני חי בחופש לא משתבט לשום דבר זה ארוך זה כבד זה לתמיד זה אני תן לי עכשיו זה מה ש זה מה שאני יכול מידי קל על המקום מקום גומרים הולכים אז זה רק לא כבד עכשיו הפוך אחד שהוא יכול להתחרט על העבר לקבל לעתיד אבל לא לעזוב בהובך טיפוס הכל זה ציבור עלינו מתחרט על העבר מקבל קבל על העתיד לא עוזב אתן לכם דוגמה מעולם של חולין אחד לא שמר על הבריאות שלו אכל אכל אכל לא בריא אמרו לו את זה אסור לך את זה אסור לך את זה אסור לך אסור לך מלח ילדת לחת זם אסור לך זה אסור לך זה הוא אכל חופשי חופשי חופשי ושואלים אותו מה זה היה נורא מה עשיתי לעצמי עצמי הרגתי את עצמי יום ראשון דיאטה אני לא זז 100% לא זז עכשיו תן לי תן לי אתה אתה מנת שבר אמא שלי עזב אותך תן לי כרגע עשיתי מעשים נוראים מיום ראשון דיאטה לעולם מלא מלא אבל עכשיו תן לי אז יש דבר כזה יש אחד מתחרט על העבר כמובן שיש את זה להבדיל גם בקדושה אדם חטא חטאים זה נורא היום זה נורא היום הוא אומר ממחר אני לעולם לא יותר זה אבל עכשיו הוא לא לא יכול לעזור מה הוא לא יכול הוא לא יכול לממש אומר אני שונא את החטאים את כולם אל תדרוש מני לממש כשזה לא ממשי אני איתך מלא מלא גם על העבר גם על העתיד כי העבר ועתיד הם לא ממש, הם רק ברעיון, הם רק במחשבה במחשבה אני איתך לגמרי אבל ברגע שאתה אומר לי לאמש, אני לא יכול למש אין לי את זה. זה קצת דומה לאחד שלא יכול להתגייס, אבל שאין לו לא עובה ולא עתיד, אבל הוא כן יכול להתגייס לעתיד כשזה תורתי. הוא לא יכול לממש במציאות. הוא מגויס לעתיד והוא בטוח שמיום ראשון הוא שומר דיאטה לגמרי. רק נגמר בין הזמנים הוא יותר לא אם החבר'ה מדבר לשון הרע, לא מבטל תורה לא אלף דברים מגיע לישיבה ועד הסוף. וגם זה שעד עכשיו בין הזמן אם עושה שטויות הוא מתחרט. אז עכשיו תעזור למה אחרון שזמן עכשיו מתחרט על כל מה שהיה מחר אני מתחיל אבל עכשיו אני לא יכול להמש עכשיו הוא תרץ את זה בתזמון המדויק על עצר הרף תירוצים זה רק אחד מהם לקחתי דוגמה יכול להיות תירוצים אחרים אז אחד שרק לא לממש. עכשיו נדבר על הקבלה. יש אחד שהוא אומר, אני רק יכול לקבל עתיד, אני לא יכול להתחרט, אני לא יכול לעזוב, אני יכול לקבל עתיד. כלומר אני זוכר את כל ה מטעמים שאכלתי מה אני אגיד לך היה כיף אני לא מתחיל את מה שאכלתי קצת הרגל לא זזה בסדר היה שווה עכשיו אתה רוצה באמצע העוגה לך להוסיק העולם מי הוא ראשון אחד שהוא רק יכול לקבל לעתיד לא לעזוב את האהבה, לא להתחרט על אהבה ולא לעזוב את העובר. אפשר להגיד שהוא לא יכול להסתכל לחושך ולא יכול לממש. כאילו זה שתי סיבות שונות. את זה לא יכול בגלל זה וזה לא יכול בגלל זה. ויש דבר כזה אבל אני רוצה גם למצוא אחד שזה המחנה המשותף שלו מה יש בעתיד שאין בהווה ובאבר נדמה לי שאין הכירות העתיד הוא הוא בתיאוריה נקי לגמרי הוא מושלם למה אני יכול לקבל על העתיד כי אז אני אהיה מושלם ואני פרופקציוניסט אם זה לא מושלם אני לא להגיד שבהוה אני אהיה מושלם אני כבר כל המצקבה שלי פועלים לא להגיד שעבר אני לא יכול אז מה שמאכיר פוגם בשלמות אני לא ולכן אני לא יכול לשוב על ההווה, אני לא יכול לשוב על העבר, אבל עתיד, אתה יודע איזה צדיק אני הולך להיות גונדיק. אני אוהב את מה שעשיתי. אני גם כרגע עושה את זה, אבל בעתיד אני אהיה מושלם. ויש לזה עוד אה סברה זה ש הדמיון יכול לעשות פה מה שהוא רוצה כלומר אני לא יכול לדמיין בעבר שהתגברתי אני לא יכול לדמיין בעובק כשהעבירה לפניי ואני שאני מתגבר בקלות אני יכול לדמן בעתיד שלי שאני אתגבר בקלות בדמיונות אני חזק אני מאוד אוהב שלמות ובדמיון אני חזק ממחר אני אהיה צדיק מושלם אבל רק אם זה נשאר בדמיון עכשיו למה אני יודע רק לדמיין כן, כי בדמיון נדמה לי אני יכול להישאר פרפקציוניסט, אני אוהב שהדברים מושלמים וכיוון שבדמיון אני יכול להיות מושלם, אז דמיון זה התנאי שלי. בהתחלה חשבתי שדמיון הוא עיקרי פה. אחרי זה הבנתי שנראה לי לומר שהוא אמצעי. המטרה זה הפרפקציוניזם. אני לא יכול להיות מושלם על העבר, אני לא יכול להיות מושלם בהוה, אני לא יכול לצייר את זה מלאכי, אבל בעתיד, את העתיד אני יכול לצייר כי זה ציור בלבד. ואני כשזה מלאכי אז זה מניח את דעתי. אם זה לא מלכי זה כמו אחד ששאר. מה שהיה היה ואפילו אני עדיין שמה העיקר להתחיל מחר מהתחלה והאם יש מי ששר את זה עם הכוונות האלה מסבור אני אומר שכן מה שהיה היה והוא עדיין נוה ומחר אני אתחיל בהתחלה בגלל שאני שום פגם לא נכון ועכשיו אני אני מרגיש שזה פגום עכשיו ואני רוצה תשוב רק מתנאי שזה מושלם בלי פגם אז זה אחד שיש לו קבלה לעתיד ואין לו חרטה ואין לו עזיבה ועכשיו מי שיש לו אה אה, מי שיש לו חרטה ויש לו עזיבה, תודה רבה ואין לו קבלה לעתיד. זה נדמה לי מאוד מצוי שאדם אומר, כל החטאים שעשיתי דרב היום אני זה אני עכשיו אני בורח מזה כמו מאש. אז שאל אותי באמצע ניילה נגיד היה שיחת מוסר לפני ניילה על ביטול תרה צריך לחזור בתשובה על ביטול תר זה יום כפר אז גם ה אז הוא אומר כל המצומצת שלי זה נורא והיום ו וגם עכשיו הוא לא הוא לא הוא מיד הוא הוא רץ ללימוד הוא רץ לזה הוא לא נותן לשני שנייה אחת לברוח לו ש תגיד לי אתה יכול להתחיב פו בלי בטלטר אתה יכול לקבל עצמך פו בלי בטלטר הוא רק שואל את השאלה הזאת הדם הופך למים ב במקום שהיה המים הופכים לדם אצלו כל מה שזה הדם הופך למים והוא מיד אה איך אני יכול לקבל את זה זה זה לא רק לא מגויסות, אני יכול להתגייס, אבל זה רק לא אחריות ל תמיד. אפשר להגיד זה רק לא שיבוד שאני שונא את כל העבירות שלי בעבר אני שונא שאני עכשיו לא אבוא אני לא אעבור אבל להיות עבד שלעולם אני כבר מאבד את בעל הבית שלי את החירות שלי את ה זרימה החופשית שלי תמיד אני אצטרך לעשות כמו שההחלטה אמרה זה אני לא יכול רק לא עבדות אני מגוייס זה לא רק לא מגוייסות רק לא מגויסות זה אחד ש רק על העבר הוא לא גם את העובר הוא לאכול וגם את העתיד הוא לאכול יש אחד שתבוא לאכול הוא כולו לא עובה בלא המגויסות אבל כשאתה אומר לו לתמיד או זה זה לאבד את החירות שלי אני מגוייס אבל אני בן חורים אבל תמיד לעתיד אז אני לא בן חורים רק לאבת. אז נחזור. יש פה שישה עניינים חלקיים. אמרנו שרק חרטה, זה היה רק לא מגויסות, רק לא חרטה, זה רק לא חושך. רק הזיבה זה רק קל, רק לא כבד. רק לא עזיבה זה רק לא לממש. רק קבלה זה רק פרפקט, רק מושלם, רק לא פגום ורק לא קבלה זה רק לא עבד. נחזור. רק לא מגויסות, רק לא חושך, רק לא כבד, רק לא ממשי, רק לא מה? >> רק לא פגום, רק לא עבד. זה השישה שלכל אחד צנו יש את כל השישה ולפעמים אנחנו יותר ככה, לפעמים יותר ככה. עכשיו נגיע ל לבעל תשובה שהוא גם התחרט על העבר, גם עזב בהובה וגם קיבל עתיד. אז מה קרה לו? אז יכול להיות שקרה לו שני דברים. הוא שומע בתוכו כל רק לא מגוייסות. הוא עושה תשובה ובעלת עצמה אומר כן מגויסות. הוא שומע רק לא חושך. הוא אומר אני מוכן לכת לחושך ובלבד שאני אתקן מוכן לעבוד מול החושך ובלבד שאני אעשה רצ הוא רק לא כבד הוא כבד רב כבד שמות אני מוכן להילחם ומען השם יתברך אומרים לו רק לא לממש אומר מה זה לא לממש עם סכין בן השיניים אני הולך לממש רק לא מושלם. הוא אומר, "מה מה? מה? אני מלאך אני מוכן לא מושלם. מה? ורק לא עבד? בטח עבד. ואז הוא בא תשובה. זה ציור אחד. עכשיו שכולנו נצליח להיות גם מגויסים, גם מנצחים את החושך. גם כבד לכתחילה, גם אה ממשים בלי א עיכובים, גם לא חייבים להיות מושלמים, אולי זה הכי קשה, גם לא עבדים זה לא משימה פשוטה בדור שלנו זה לא משימה פשוטה עכשיו, האם כולנו צריכים להיות ככה. ככל שהתשובה יותר גדולה אז אנחנו ככה אבל בדיוק בהקשר הזה אני רוצה להפוך את כל העסק. נחזור על כל השישה אבל מתוך עין טובה לימוד זכות ושימוש בזה ל מדרגה הרביעית שזה בעל תשוב המושלם שהוא גם מתחרט גם עוזב גם מקבל הדבר הראשון אמרנו זה רק לא מגויסות למה למה רק לא מגויסות? אתה מגייס אותי, אתה כבר מתחיל לשעבט אותי. בעצם שימו לב שה הצד האחד של החרטה הוא יותר חריף בצד השני של הקבלה והפוך יש שם שני אלכסונים רק לא חושך ורק לא פגום זה רק לא פגום זה רק לא חושך אבל הרבה תחריף אפילו לא טיפה חושך שזה ה א רק אה לא חרטה וזה רק קבלה והפוך רק לא מגוייסות ורק לא עבדות זה יש פה שני משולשים טוב זה אם היה פה לוח אז היה יותר פשוט אמרתי לכם זה קצת מסובך להחזיק ראש בעצם הזיבה יוצאת דופן ויש פה שני אלכסונים מאוד מעניינים אבל אה יש עוד הרבה מה להן בזה זה נראה לי תמונה יפיה אבל בואו נחזור לענייננו הדבר הראשון זה רק לא מגויסות ואני אומר אם נחזור לראשון של חיבת הדעת ונגיד חיבת הדעת זה לא דבר שבכל הדורות היינו יכולים לצפת ממנו לצפות לו זה לא היה וזה מה שאומר עבד ברבה טובל ושרץ בידו זה לא עלה לו זה לא כלום אתה מתוודה ואתה לא מתחרט לא עוזב ולא מקבל מהז מה עשית לא עולה למה היום זה כן עולה כי זה לא מראה אה זה מאהבה. בעצם מה שאמרנו לשלם שוחד או לשלם מעס זה להגיד אני טובל בשרץ בידי אז למה אני טובל? מהירה אני מפחד ש אז אני משלם כאילו טבלתי שילמתי אבל אם לא שרץ בידי כי אני אבל אני רוצה להיות דבוק בהשם לא יודע מה לעשות עם השרצים שהיו שובים ושיהיו לא יודע מה לעשות אין לי הלוואי שלא היו לי אבל אני רוצה את השם יתברך וכשאומרים לי שתמיד השם יתברך אוהב אותי כן כל זה זה שיר השנה לא יאומן שיר השנה השם יתברך תמיד אוהב אותי אז פתאום אני אומר אם השם יתברך תמיד אוהב אותי אז כל השרוצים להביא את התהילה מאחד שלא התחרט לא עזב ולא קיבל וממנה אתה רוצה את התהילה זה תשובה מאהבה שיכול להיות שבכלל סוג אחר לגמרי של תשובה ואם יש בדור הזה תשתית של תשובה מאהבה שאנחנו רואים לנגד העיניים, היא בעצם אומרת לא החוץ הוא הסיפור אלא הפנים הוא הסיפור. כשאני אוהב אני לא מסתכל על מבחן לתוצאה. על מה אני מסתכל כשאני אוהב? על הלב. אז ריבונו שלא במבחן התוצאה בעבר בהווה ובעתיד מדבר על אותו אחד עם הקעקועים וכן והשרת של העבירה ביד הוא אמר נכון בחיצוניות אני נחשל בכל מבחנה התוצאה אבל שמעתי שאתה אוהב אותי ומה היה האמנון לפני כן הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך שזה הצד השני זה אני לדוידי של השם יתברך תמיד אוהב אותי זה אני לדודי וזה דודי וזה שניהם השיר השירים שניהם זה שירי אהבה זה הדור עכשיו אם אנחנו בדור שאתה רואה מלמטה בלי בלי בלי דרשנים בלי מזעזעים, בלי אוי לך מיום הדין, אוי לך מיום התוכחה. אתה רואה כזאת חיבה, חיבת הדעת, כזאת קרבת אלוקים רוטטת. אתה אומר, אם אני אתגייס, אני אקלקל את זה. מגויסות. אני רוצה את המים המינרלים שלי ללא מגע יד אדם שמ זה לא שואב מספיק בוא יתן לו לא לא לא לא אני לא שותה אל תגעס ברגע שאתה גאי אותי אתה פוגם ב נביאה הטבעית ואהבה העולם אליה אל תגיז אותי אז יש צדק באור שאומר רק מגויסות לו אני מתחרט על הכל אבל אתגס אותי אני מתחרט כי זה טבעי אני לא רוצה את כל ה זה מבפנים מה עם כל החטאים שחטאתי זה מבפנים אני לא רוצה אותם הנשמה שלי נקראת כי אני לא רוצה אותם אבל אם אתה מגייס אותי אתה מקלקל את כל העסק ק האם אפשר לקבל לעתיד ולעזוב בהווה בלי להתגייס? זאת השאלה בעצם. זה דור שהוא צריך לעזוב ולקבל עתיד, אבל בלי החיסרון שלה להתגייס. כשהוא פוגם בחיבת הדעת, הוא פוגם באהבה. ועכשיו בואו נעשה את החשבון על כולם. זה כבר קל ומהר. אפשר לעשות לבד. בכל זאת אני אעשה רק לא חושך. אני רוצה תשובה מאהבה. אם תעמיד אותי מול כל החטאים שלי ותראה לי את כל הנוראות שלהם, אני אני רך, אני זך, אני עדין, אני זקוק לאמון, אני זקוק בביטחון שאוהבים אותי תמיד. ואם אתה מראה לי את החושך בעצם מה אתה אומר לי ככה אני לא יכולה אותך השם יתברך לא תמיד אוהב אותך כשאתה עושה כזה חושך איך הוא יההב אותך ובעצם כשהוא רואה חושך אומר הקדוש ברוך הוא אוהב אותי בתנאי בתנאי שאני לא מחשיך ואני לא יכול לעמוד בזה. ברגע שתשובה מאהבה, משהו אחר צריך לצמוח. אני אוהב אותו בלי תנאי. ואולי איפה קצת ראינו אהבה בלי תנאי שדווקא אחרי הטבח הנורא והזעזוע היום והכאב והלבון הצורבים עד דכדוכה של נפש פתאום כולם ציצית כולם תפילין כולם שופרות כולם ברכות כולם תפילות כולם רבנים איך זה כל אני אוהב אותך בלי תנאי זה חסף משהו יותר עמוק השבועים בתוך המנהרות. אני לא שמעתי אחד שהטיח דברים כלפי מעלה במנהרות אבל כמה חזרו בתשובה במנהרות. עכשיו אתה אומר בונה שלא. אם יהיה זמן שאתה אמור לא לחזור בתשובה זה כשהקדוש ברוך הוא עושה לך את כל זה. זה הכי לא השם יתברך אוהב אותי. אם הוא הכניס תלו מנחות ומה מתגלה שמה הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך מטורף מטורף מטורף המשפחות חוזרות בתשובה החטופים חוזרים בתשובה כולם אומרים תהילים עכשיו לא כולם כולם כולם יש כאלה שיצליחו להחזיק מעמד אבל זה קשה זה קשה כאילו יש איזה תשובה מאהבה אנחנו אוהבים אותו בלו תנאי ואנחנו אומרים אהבה אמיתית היא בלי תנאי זו אהבה שאנה תלויה בדבר ואם אתה אומר להסתכל על החושך אז אם החושך הזה לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא ישרה שכינתו עליך ידבק מך יאהב אותך אני לא יכול ככה לעשות בתשובה זה לא התשובה שלנו זה צלך דות עברו שמה לא יודע מה התשובה שהייתה אתה רוצה תשובה שלי עכשיו אני לא יכול חושך עוד מעט נעשה את החשבון איך כל אלה הופכים לתשובה עילה דווקא כל אלה אבל בואו בואו רק נגמור את ה אחרי זה אמרנו שאחד רק בלי כבד רק אל תחביד עליי תן לי משהו קל אני רק אל תחמיד עליי למה? כי כשיש משהו כבד אז אני מבין שאני פה צריך לשת מסע. אני אמצעי ויש מטרה. אני לא יכול. אם יש איזה משהו שהוא אנחנו דור האקסיט עובדים מעט, מרוויחים הרבה. לעבוד קשה ולהרוויח מעט זה שהחץ אדם הראשון וזה התפך. מי עובדם וזהפך נגמר העסק הזה את האדמה עובדים עם קומביאיין עם אני לא יודע מה עם א מזגנים רוב אנשים עובדים במשרד מוזג לא עובדים אדמה בכלל פחות מאחוז אחד במדינה עובד אדמה חצי%חוז אולי כמו זה גם כן לא פעם אחרונה שבדקתי זה החצי% לפני שלוש שנים אולי עכשיו זה יורד ככה רות צלול היה פה בחור בישיבה מקיבוץ חפץ חיים עכשיו גם חפץ חיים סבא שלו בן 90 עושה עבודה נמ לי שזה המספר שמע לא זוכר עושה עבודה של מה שעשו בקיבוץ מהפועלים ביחד לבד בן 90 עולה על הקומביין תיק טיק טיק טיק מה שהיה צריך 100 הוא עושה לבדה עכשיו מה יקרה כשהוא כבר החליט שהוא רוצה ללמוד בכולל ולא מה זה התאילנדי יעשה את זה מה אתם חושבים שהנכד שלי עשה את זה נגמרו התאילנדים בעולם מה מה הרעיון הזה הסבא שלי הוא רגיל עד שהוא החליט ללכת לכוילל אז ברגע שהוא הולך לכול פש תאילנדי אני רק אגיד לתאילנדי מה לעשות אז אין בזה התפחת תוכל לכם למה הקדוש ברוך הוא רוצה שהכל יהיה היום בידידות באהבה ובתיקס אז רק לא כבד הוא רק לא עם הקללה הזאת שלת הפך. פעם האמירה שאדם צריך ללמוד תורה כשור לעול וכחמור למסע הייתה עיקרית בלימוד. והיום יותר ויותר צריך רבנה שזה ממתיקס מתוק מדבש וכולם מה מה אמרו בהלוויה של הרב אדנשטיין מה הוא אמר בלוויה של רב חי הכי טעים שעיקר זה מתיקס לתורה לא לא כד רוצה שהכל יהיה מתוק ואחרי זה אמרנו שיש אחד שהוא רוצה רק לא עכשיו הוא לא רוצה לממש אל תטו ממני שזה יהיה בחיצוניות כו למה אם אתה אתה שם את כל הפוקוס על זה שיהיה מבחן התוצאה אתה עוזב לי את הלב בהכרח אתה מסתכל מה קורה למה יש אבל אנחנו בדור שאנחנו רוצים רחמן לי בבית תסתכל לי על הלב אל תסתכל לי על התוצאה כלומר כל אלה שלא מצליחים את כל הש את כל השלושה הם בעצם מספרים לנו סיפור על איך עולים מתשובת אתה לתשובה לה וכשאדם אומר רק קבלה לעתיד הוא אומר אני רוצה להיות מושלם רק לאירות רק לא פגם כי כשאני אוהב משהו נכון שגם בהיראה זה ככה אז בהירה זה מסיבה חיצונית אבל כשאני אוהב משהו ואני שייך אל הצבועה השלמה שלו. היום אשתי ואני יצאנו לדבר על איזה עם איזה זוג. אז אז הבעל שאל את אשתו אני לא מבין כשהתחתנתי איתי חשבת חשבתי שאני מושלם? אז היא נבוך אז א כן כן אני חשבתי שאתה מושלם היא כל כך אהבה אותו היא חשבה שהוא מושלם ואחרי זה אני מרבה הפלא גילת שלא אבל איך חשב שוא מושלם כשאוהבים רואים את השלמות ורוצים רק את זה. ואחרון חביב, אני לא מוכן להיות עבד. מה אני רוצה להיות בן? אם בן כוונים, עם כוניים עם כוניים. אני רוצה להיות בן, אני לא אוהבת. אהבת זה בגלות, אהבד זה במרחק. אני בן שמגיע לארמון המלך ומסתובב בו כמו בבית, לא כמו זר. כל הגלות הסתובבנו פה כמו זרים היום אנחנו בארץ השם שמחה לארצך בעזרת השם ששון כבר זוכים הרבה ששון על מכונך לך אליך בעזרת השם יש לנו דרך אבל אנחנו רבותיי היינו בראש השונה במקום שאיני השם אלוקיך בא חוץ מכמה שלכו ארץ אשר איני השם אלוקיך בא אתם יודעים מה זה להיות בארץ שאני השם אלוקיך בא מראשית השנה זה לא איזה אדמור היה פה זה הקדוש ברוך הוא היה פה ואיך הסתובבנו פה כמו בנים כמו בלבטים הדור שלנו [מוזיקה] ראוי הוא מאוד לשוב מאהבה. אז עכשיו אפשר שלושתם אבל שלושתם באופן המשובח שהמגויות היא לא באה מצד עצמה. אנחנו מרבים לספר את הסיפור הרב רוב בן צסון השם יעריך אמר לטוב שנותיו בנימי מי שיפיץ תורה עוד ועוד איזה אור איזה אור ביום הולדת 18 לנישואים שלו בגם הנישואים ה-18 הוא הביא בברית את הבן פעם ראשונה היו תאומים בן ובת הבן כן הוא הביא בברית עכשיו אתם יודעים כמה תרחה הוא טרח זה היה בעולם חתונות כמה הוא היה מגוייס לברית הזאת זה לא אמרו לו תהיה מגויס מי צריך כשאני אוהב כל כולי מגוייס אהבה מגייסת הרבה יותר מאשר אז למה אני רוצה לעזוב את החטא ול כל כולי רוצה רק דמקות בהשם יש משהו מפריע אני כל כולי באר אני מוכן לקרוא את העולם רק לא משהו שיפריע לי להיות דבוק בשם אז אני לא רק מתחרט על העבר למה אני מתחרט אני יודע שזה נורא והיום זה הרחיק אותי עבונתכם היו מובדינים ובין אלוקיכם ואני בוער הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך אני בוער ועכשיו אם אני אעשה עבירה זה יבדיל או לא מבדיל אם אחר יהיה לבען לא מקבל לעולם לא יהיה משהו שיבדיל ואני אלשם את בך אני מגויז כל כולי לא בגלל שמצווה להיות מגוייס בזה צודק מי ש אומר רק חתה אלא בגלל ש אין דבר יותר טבעי מי שאוהב להיות מגויס לכן אני מגויס וגיוס כזה גם ההוא שלא רוצה מגויס הוא ממילא רוצה כשהוא מלא דבקות וחושך רק לא חושך בדור שלנו הרמבם שאומר זה מי שהיה מי שחושב שהבעל תשובה הוא לא איפה זה א שהיה זה משוקץ מתהב עכשיו הוא רצוי ואהוב לא מוצא זה קרוב לחץ הוא אהוב ורע וידיד והשם אוהב אותך להפך שוב איזה דבר נפלא אדם היה רשע גמור ירר תשובה בליבו הוא צדיק גמור תראה איזה מתנה הקדוש ברוך הוא נתן לך חרטה זה המתנה נה הכי נפלאה שהקדוש ברוך הוא נתן. אפיו הוא כל יומיו עשה עבירות ולבסוף עצא תשובה. ברגע אחד הוא הופך להיות רבי אלעזר בן דרדיה. כל יומב עשה עבירות רגע אחד עושה תשובה. איזה אור איזה אור. אין אור כזה. אין שום בשום המצוות אור כזה שהופך מרשע גמור לצדיק גמור ברגע אחד. בשעת הרג אין אין זכר אה אז אז הוא שכך ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה אין אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם אחרי זה הוא כותב עוד >> א לא שהוא שהיה משוקץ טוב הנה הנה ו כן התשובה מקרבת את הרחוקים אמש היה שנוי לפני המקום משוקץ ומרוחק וואבה והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד זה זה הלוכה זה איזה אור רק בחושך בטח זה אור אין אור יותר גדול להתחרט על העבר כי מה גרם לך להיות כל השמות האלה שנוי משוק מוחק וואבה כל החטאים שהיו לך אומר לך עכשיו תעשה תשובה הכל יאיר במכה אחת במקום להגיד שאני לא מתעסק עם העבר תגיד לא אני מתחרט על כל העבר ואז הכל התהפך ממשץ ושנוי אהוב ורע וידיד יש אור יותר גדול מזה רק תעית בפוקוס טיפה תפקס הכל מלא אור אתה לא רוצה שיהיה משהו כבד אבל האמת היא שאין דבר כבר קל יותר מתשובה. זה הסעיף הכי קצר באותו התשובה. נכון? בעיקר הנפילות באות מפני שאמין בקלותה של תשובה. כמה זמן לוקח לשוב בתשובה? רקע אחד כמריקה פחות משנייה. אני אשאל אתכם שאלה. תענו לעצמכם. מישהו פה רוצה את כל החטאים שהוא חטא תשפ" ותחילת פו מישהו פה רוצה עכשיו להחזיק בהם מישהו רוצה שהם ימשיכו בתשפו בהמשך כל השאלות האלה כן או לא >> זהו זהו זהו האם יש יהיה לכם יצר הרע בתשפו אני לא דן בזה עכשיו ואם יהיה זה לא יפקיע למפריע את זה שאתם אתם לא רוצים אותו אני אשאל אתכם שאלה האם אתם באמת לא רוצים את כל ה כן האם זה כבד לא שום דבר פה לא כבד זה המתנה הכי מופלאה בעולם מי שאומר שזה כבד זה מי שמנסה שלא תהיה בעל תשובת עכשיו זה נכון שבד דורות קודמים הכבדות היה חלק מהתנאים ובדור של תשובה מאהבה אז להפך הפלא שעיקר הדין גם בדורות קודמים זה ככה היה שמעיקר הדין בקלות אדם היה רשע גמור ושם ירר תשובה בליבו האישה מקודשת כמו אמר מנת שאני צדיק גמור ואם הוא ירר תשובה בלי הוא צדיק גמור אז נקודש כמה זמן זה לוקח ולכאורה בשביל להיות צדיק גמור התנאי זה שהוא גם חרטה, גם עזיבה גם קבלה ואת כל זה הוא עשה אין דבר יותר קל מזה. זה הכי לא כבד שבעולם. זה הכי מאיר, זה הכי קל. ומה עם לממש? אני אספר לך עוד סיפור מהרב רובן. אמר לי הרב רובן איזה זמן אחרי הלידה של הילדים הוא אומר לי הורים רגילים אחרי שהם קמו ביום ראשון קמו ביום שני קמו ביום שלישי כל פעם בלילה כמה פעמים מגיע ליל שבת רוצים קצת לנוח הולכים לשם ויש אולי הקדוש ברוך הוא יעשה איזה נס ילה הילד לא יקום אומר אתה לא מבין אני הולך לישון אולי אשר את הילד שלי מה הוא צריך צריך לסבול אני הולך לשם רק מתפלל שהקדוש ברוך הוא יגרום לו אני מת לקום ואני קם כמו קפיץ מתוח אני הולך לישון רק רק שהילד יתעורר הוא צודק אנחנו רוצים תשוב כזאת שמרוב אהבת התורה אהבת המצוות אף אחד לא יצטרך להגיד לנו לממש אפילו טיפה פשוט אנחנו נקרא רע את כל המחסומים של המציאות נבטא את האהבה שלנו בפועל. מי לא רוצה לבטלת את אהבה בפועל? אבא חוזר משבי. תארו לכם יש מצבים לפעמים בגלל זה אחד הילדים הוא עם קורונה. אהבה גם במצב כזה כמוני ליצלן אומר לו תשמע כולם יכולים לחבק ולנשק אותו אתה לא יכול בלב בלב תאהב אותו בלב תשמח בלב שהוא חזר אתה לא יכול עם קורונה הוא מדבק זה זה גזר דין מוות אתה לא יכול לחבק אותו אתה לא יכול לממש אתה אוהב אותו בלב אל תחבק מה הוא מרגיש נורא הוא אומר טוב תנו לי זריקות תהפכו את העולם לא יודע מה תמצאו פתרון מה זה חבק ש700 ימים בשבי השתגעתם כל הרפואה אין לה אין לה פתרון לשאלה הזאת מה אתם מבלבלים את המוח לא אמרו לו לממש תשמע אבא בא אתה צריך לחבק אותו כשהכל מבפנים מלא אהבה אתה צודק אסור לשים את הלממש לבד. אחד שאומר אף לא עזבה. אומר אני מרגיש שזה נכנס לללה עכשיו חיצובות. אז לא הוא צודק. האהבה של התשובה שלנו היא הרבה יותר עליונה, נשגבה, מתוקה ונפלאה מזה. הוא צודק. הוא מזכיר לנו וכך מי שאומר רק קבלה לעתיד כבר דיברנו עליו בטח שאני רוצה להיות מושלם ומי שאומר רק לא לא קבלה לעתיד למה רק לא קבלה לעתיד בגלל ש אני לא יכול אחריות אני לא עבד תארו לכם שהיו אומרים לרב רובן אני מתנצל בפני רב רובן שמביא כל זה מקווה שיהיה לו נחת רוח מזה היא מדה אתה אומר לך ש רובן תשמע יש לך ילדים אתה יכול גם לקום הלילה אבל זה לא לתמיד לא לתמיד זה כמה ימים ותשחרר לא אני רוצה לתמיד מה זה לא לתמיד אני מקבל עליי להיות אבא האוהב שלהם לתמיד נו ברור מה מה הש אם האהבה היא הסיבה אז מה צריך שמיד לא בגלל שאני עבד בגלל שאני בן אבל אני בן לתמיד מה עבד הוא לתמיד ובן הוא לא לתמיד אז לכן כל הסיבות שהחלקים האלה רוצים רוצים להיות רק חלק הם בעצמם מרוממים אותנו למעלה עליונה שבה כל התשובה שלנו היא תשובה מאהבה אז שנזכה בעזרת השם ש תשובה מלאה אור מלאה אהבה מלאה כל המעלות כולם ונשום משלושת המדרגות בכל המעלה העליונה שלהם >> שיר המעלות ושוב אדם