המבחן של האהבה בבית | דרכי חיים - שיעור 7 | הרב בן ציון אלגאזי

אשתך [מוזיקה] ממצא רחוק מפנימי >> שלום לכולם היום אנחנו רוצים לדבר על יסוד העניין של הזוגיות בתוך הבית [נחירות בוז] מה גורם לרצף של האווירה הטובה בתוך הבית בסופו של דבר בית נמדד לא בחיבור של שני בני בית שקרים ביחד תחת כפיפה אחת זה לא זה לא עושה בית הוא בעיקר בעניין בחיבור הנפשי שיש בין בני הזוג ואהבה ואחווה היא באה מתוך המצב הלבבי שיש שיש לאדם בתוך הבית מה באמת גדר האהבה שיש בתוך הבית איך אני מודד שבני זוג הם נקראים בגדר אוהבים אוהבים זה את זה ואין ספק שהגמרא אומרת במסכת יבמות שאדם צריך לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו אלה שני מושגים שונים היום נדבר על גדר האהבה שבוע הבא נדבר על גדר הכבוד אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו. מה המושג שנקרא אוהבה כגופו? סוף דבר אין מצב שבו אדם אוהב את מישהו אחר יותר מאשר הוא אוהב את גופו. אדם אוהב את עצמו וכל מומין אדם רואה חוץ ממו עצמו. אז מה זה המושג שנקרא אוהבה כגופו? גדר האהבה האמיתית נמדד דווקא בשעות המבחן. כשהכל תקין זה לא נקרא גדר של אהבה. כשהכל עובד כדי בעיה והכל זורם ויש ברוך השם ברכה בבית ויש קשר ומצוין שניהם אוהבים כנוח להם כי האינטרס הוא משותף הכל טוב יפה מבחן האהבה באמת בהגדרה הוא דווקא במבחן שבו יש אתגרים לבני הזוג מיני אתגרים שעומדים לבני הזוג פעם אתגרים ביניהם במתח פנימי שיש ביניהם פתאום נוצר מצב שהתקשורת לא כדי בעיה פתאום מישהו מעד בתקשורת שלו אמר דבר שלא כדי בעיה פתאום כאן נבחן מיד אהבה. יש משבר כלכלי בבית. פתאום יש איזה קושי כלכלי שנוצר מי הפסד, מי מחוסר כזה או אחר, ממצב שאין וכולי. יש משבר כשיש חיסרון בבית נוצר משבר. ואם יש נוצר משבר אז אז אני פה פתאום נדד הגדר של אהבה כי משבר באופן אוטומטי גורם לאיזשהו מצב שפתאום משהו פתאום ניתק. כי זה משבר. משבר הוא מנתק דבר מדבר. אישה יושבת על המשבר. התינוק נפרד ממאי אמו. זה משבר. ניתוק ומשבר הולכים ביחד. שעת המשבר גורם למבחן. לפעמים יש משבר סביב מניין של המשפחה. ההורים מפה, ההורים משם. אמרו מילה, לא אמרו מילה יחד כזה או אחר. זה לא לא צריך הרבה בשביל שכל אחד יגיד, ישמע איזה משהו אחר. והנה יש משבר ביניהם. כאן נמדדת האהבה בין בני הזוג. איך אנחנו רואים את זה? אנחנו אומרים על הפסוק ואהבת את השם אלוקיך בכלך ובכל נפשך ובכל מודך. הפסוק הזה גרם לרבי עקיבא שהוא יצא הוציא אותו מן העולם במסרקות של ברזל הוא אמר כיעד שמע שמע ישראל אמרו לו תלמידם רבנו עד כאן אמר להם כל ימיי הייתי מצפה מתי פסוק הזה יגיע לידי ויקיי ועכשיו שהגיע לידי לא יקיימנו מה אומר רבי עקיבא זה היה חלום חייו שיוציאו את בשרוב מסחקות של ברזל ואז הוא יוכל להגיד גם שמע ישראל אומר להם רבי עקיבא כל יום הייתי מגיע לבית כנסת ושחרית וערבית הייתי אומר ואהבת את השם אלוקיך הייתי שואל את רבי את עצמי אתה רבי עקיבא אתה באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא מי אמר שהכל אינטרסנטי ואהבה היא אהבה תלויה בדבר בטח שאתה אוהב למה לא הכל מסדר מצוין אוהב כשאנשים מסתדרים יש אהבה אבל מה יקרה אם פתאום יהיה מבחן לאהבה הזאת האם גם אז תוכל להגיד באותה עצמה ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מודך אומר רבי עקיבא הגעתי לשעת מבחן אם עכשיו אני בשעת המבחן חלילה מורד מועד מבאת. זאת אומרת שכל חיי לא אהבתי את הקדוש ברוך הוא. אני היה לי אהבה אינטרסנטית אבל לא באמת אהבתי. ועכשיו שאני עומד במבחן אהבה כי מוציאים את בשרים הסרקות שברזל על זה שהקעלתי קלות ברבים כדי ללמד תורה אם עכשיו אני לא אגיד ואהבת כנראה שכל ימיי לא אהבתי. אומר רבי עקיבא מבחן האהבה לפעמים זה בכל לבבך שפתאום הלבבות לא כדי לפעמים זה בכל נפשך פתאום יש איזה אתגרים רפואיים כאלה ואחרים ופתאום מישהו לאלא לא נראה כדי בית כמו שהוא נראה בהתחלה לפעמים זה בכל מעדיך יש משברים כלכליים האם גם במשברים האלה אתה יכול להגיד ואהבת אתה באמת אוהב וזה מראה שעל כל פשעים תכסה אהבה אבל אם רגע אחד בשעת משבר זהו אנשים מתרסקים מתפרקים מתפרצים אחד על השני ולא יכולים. אז זאת אומרת שהם לא באמת אוהבים ואהבה הייתה אינטרנסנטית לחלוטין. אומרת הגמרא אדם צריך לאהוב את אשתו כגופו. אדם בדרך כלל כלפי עצמו יש לו אהבה שאינה תלויה בדבר. אנחנו כל אחד מאיתנו עושה טעויות. מועד עושה שטויות בדברים במעשים בהשקאות. כל אחד מהדברים שלו. אבל תמיד אדם אחרי כן מפייס את עצמו. לעצמו לא נורא פעם אחרונה יותר זה לא יקרה. אני אשים לב. קורא שאנשים טועים, מנחם את עצמו, ממשיך הלאה. זה מנגנון פנימי שיש לאדם שהוא כל הזמן מרגיע את עצמו, כי אם לא אחרי כל מפלה שלנו לא היינו יכולים להמשיך הלאה חס ושלום. אם היינו תקועים בזה ובזיכרון הזה, בחוויה הזאת, לא היינו יכולים ללכת. אדם יש לו מנגנון של אהבה עצמית בלתי רגילה, שיכולה להמשיך עליה בכל צורה. כשאתה נוסע בת זוג, טובעת ממך הגמרא, שאהבה כלפי בת הזוג תהיה כמו אאהבה שלך כלפי עצמך. אהבה שאינה תלויה בדבר. גם אם היא מועדת, גם אם קורא תקלה כזאת או אחרת, לפעמים זה נראה לך אפילו איזה פשע כזה או אחר, אתה אם פשטת כלפי עצמך, אתה יכול להמשיך הלאה גם כלפיה. אוהב את אשתו כגופו. אומרת הגמרא, מי שיודע לאוהב את אשתו כגופו, יודע לתרץ כמו שהוא מתרץ עצמו, יודע להעביר, יודע למחול, יודע להמשיך הלאה באהבה אמיתית ולכבדה יותר מגפו וידעתה כי שלום עונך. זה שלמות הבית באמת. ואם על כל דבר אדם מתפרץ, כועס ולא יודע לשלוט על עצמו, הוא לא אוהב. הוא עושה את הדברים מתוך אנוכיות כזאת או אחרת. בשעת מבחן הכל נגמר. זה לא אהבה. אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו. [נחירות בוז][שירה] [מוזיקה] שבת מקבלה. [מוזיקה]