הלכות שטיפת הבית בשבת | צורבא מרבנן - קס | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קר כל ה >> טוב רביס היקרים בוקר טוב אנחנו בצפה טבא נעשה היום עוד חוברת אחת מלכות שבת התייעצתי מי התייעצתי או רק השם עוד פעם כל מי שכמי חי המיח מי חי צריך צריך להגיד לו גם בעזרת השם ברכות בעוד שבועיים הוא חוזר חזרה לקרם שלום לבית חדש שיהיה בעזרת השם שוב פעם בית מלא ברכת השם בעזרת השם >> תקיים בו ושבו בנים לגבולם >> וצריך להרחיב את הגבול שמה הגבול עכשיו התרחב >> אז הייתה גם שלנו פעם מה אברהם אבינו היה בעזה בעזרת השם אז כת הצדתי איתו היום עם תשעה באב ולכות שבס אומר לי תשמע הקדו מפורנות א לא מקדים עניין מי כמה תשמע שבוע הבא אם יהיה צריך נדבר בעזרת השם בסדר ג מצוין אז אנחנו ממשיכים ללכות שבת אנחנו למיסה בהלכות שבת א עסקנו בשבוע שעבר בעניין טיטו הבית מי שזוכר דיברנו על האירובות וכולי אני חייב להגיד לכם היה כנס השבוע גדול ומרומם מאוד שבכל לבבך היו שמה רבונים אז הם כבר שמעו את השיעור הרבונים שומעים את השיעור של הצבחת ומהביד לדבר הזה אני חייב להגיד לכם חוויה אתמול אני חוזר מהישיבה דרך בני ברק בני ברק פה עובר אברך ליטעי קוץ' לא תגידו לי כזה קליל זה טעים כל הזה דופק על החלון טוב אני מפותח מה אומר לי חייב להגיד לך שכואר אשור ספר אבא שלכם משהו פילפלו אומר איך הגעת לל מישהו בטלפון אני הייתי בדק בטלפון אומ מי אומר לך את זה מפורנוביץ לא יודע מאיפה טוב מאיזה טלפון הוא רואה >> רב די יש בעם ישראל תהליך של תשובה מאהבה אני חייב להגיד לכם משהו אמרתי את זה לפני רבורי היקר בכנס אני חייב חייב לחזור על זה אמרתי סיפרתי להם שפני שנתיים שהיה את שמחת תורה תשפ"ד אז איך זה התחיל פה בישיבה אני בשבדכם ישב בבית נדרש והרב יהושע בדיוק גם הגיע התחילה הזקה שש 29 שהיה הזקה אני מסכר על הרב יהושע רב שע מזכר עליי אומר לי הזקה אמרתי לו לא זה מה מחבאש לא פה יש הרבה עד שעשו שפוץ עכשיו השיפוץ כבר אין יותר אבל היה אומר לי לא זה הזקה באמת בוא נרד למטה עכשיו ירדנו למטה עלינו ואז כולם יודעים כאן גנגול בקיצור אני מול העיניים שלי רואה את הישיבה הולכת מתכו פצת מה היה פולל שמחת תורה גבעלתי עם הרב אריה הרב שמה חובות פתאום המעגלים כולם כולם עם טלפונים ומגויסים אני אומר עצמי ריבונו עולמים למה הם באו בשמחה סתירה הרי הם באו לפני 50 שנה בדיוק גם באמצע החג אני זוכר את זה כילד והרסו לנו את זה למה הם שמחה סר כי מאז יום הכיפורים עד היום אהבת תורה שיש בעם ישראל אין לה ארור זה גדל והשתדרג בצורה בית רגילה עכשיו הם רצו אמרתי לילחם בתי יראה למה למה בשמחת תורה כי בשמחת תורה עם ישראל מגלה שיש לו אהבת תורה אהבה שאינה תפע בדבר לבוא פה לישיבה לשמוע שיעורים ברוך השם השיעורים מצתדים שיהיה טובים וקים זה לא זה אהבה תלויה בדובר אבל כשרוגדים ספר תורה סגור אומרים לקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך אהבה שנת דבר את זה הם רצו להרוס הם לא יודעים אבל זה מה שהם רצו להרוס אמרתי לעצמי נפתחו אז שבע חזיתות הרי הרב יהושע שבע חזיתות מה שקורה בכל חזית וכולי הם פתחו גם חזית נגד התורה בעיקר הם פתחו החזית נגד התורה אנחנו בכל החזרות מנצחים הניצחון הכי גדול זה הניצחון של התורה מה הראיה הכי גדולה הכנס בכל לבבך שכל הכרטיסים 2500 איש לא נשאר כרטיס אחד כולם באים לשמוע דברי תרס שמחים ניצחנו רבותיי בגדול ואנחנו הולכים ומנצחים בכל החזיתות ובעיקר בחזית תורה שהם פתחו בה אנחנו לא מוותרים נלך ונתחזק בעזרת השם >> טוב אנחנו חוזרים חזרה לעניינינו זה היה ככה מרושם הכנס אז בעמוד 43 אני צריך לדבר אני ארב לכם על שטיפת הבית דיברנו על טיטוע הבית עכשיו עוברים לשדרוג של שטיפת הבית וכידוע יש הבדל גדול בין תיטו הבית לבין שטיפת הבית זה מיסים שבכל יום למה כי טיטו הבית אנשים מתטים לפעמים כמה פעמים ביום את הבית יש פירורים ילדים ברוך השם עושים בלאגן אדם שוטפים אנשים שוטפים את הבית פעם פעמיים בשבוע כמה אנשים שוטפים את הבית במיוחד שזה תלוי בגברים ממילא זה נעשה הרבה יותר בקושי הדבר הזה אז אז יש הבדל גדול מאוד בין זה לבין זה אף על פי שלכאורה לא צריכה להיות בעיה כי אם אנחנו מתירים בסופו של דבר את הת הבית כי כל בתי העיר מה הם מרוצפים כשאין רצוף אז שיש ריצוף אז אין בעיה של א כל כל מיני בעיות של השוואה דגומות ותלטון מוקצה כי הכל מרוצף וגם לאשכנזים שהיום רוב בתי הים מרוצפים מותר להם את התה לגבי לגבי שטיפת הבית החמירו יותר בוא נראה את המגד משנה אומרת הגמרא מקור אחד לפחם אמר רבי יהודה אמר שמואל מעשה בתלמידו של רבי מאיר שנכנס אחריו לבית המלחץ ביקש להדיח את הקרקע אמר לו אין מתיחין צעק עליו מה אתה שותף למסוך קרקע אמר לו אין סכין אומר המחבר על פי זה אין סכין את הקרקע לא מדיחים אותו אפילו הוא מרוצף אין דבר כזה לא שוטפים את הבית בשבס נקודה כך פוסק המחבר אומר המשנה ברורה ולמה לבית המרח זה גם היה שבס >> שבס מקווה הוא היה חוסיד בוב בוב ולא מדיחים כן זה אבל זה הפשט של הגמרא שהיה בשבס אחרת לא היינו מביאים את זה ולא מדיחים אותו טם כוללו משום דחישינן להשוואת דגומות ואפילו מן דשרי כיבוד בשבס מוטל אתתם שני אחת דכיוון שהוא רוצה ליפות הקרקע לסוך אותה או להדיחה חיישינן שמירא את הגומות משכח ויבוא להשוותם כמתכוון אותו חשש השוואה גומות אז לטא התרנו כי אין בעיה למיסה בשטיפת הבית החמרנו על פי זה אומר המגיד מישהו >> אומר המגיד מישה למה החמרת שאלת רבי אבי נועם היקר אומר המגיד מיש מקור ארבע זה הוא פירוש לדעתו אף על פי שהכיבוד מותר בריצוף כן אלו הדברים אסורים גזרו בהם לפי שאין בהם צורך כמו בכיבוד יש גזירה לא מכבדים לא מזריכים במקום שבו אנחנו אומרים מרוצפים וצריכים את זה מאוד הקלו מקום צורך הקלום שטיפה היא לא צורך גדול לא צורך גדול לא שוטפים את הבית בשבס נקודה >> הרב לפני מי שהולכים ילדים >> או עכשיו מה קורה במקרים ספציפיים אבל כעיקרון עכשיו אחרי כל סעודה יש יש נשים שהם בריות ניקיון ניקיון יש להם בריאות מיוחדת בניקיון הם צריכות כל היום לקות הבית כל כמה דקות שפים מוציאים אותך מהבית יאללה שוטפים אז בשבת שירגו שיהיו שיהיו בריות בלי בלי לשטוף את הבית השאלה מה קורה במקרים שיש פתאום נפל פטל סליחה מכבוד תורתכם מישהו הכי וזה הם לא נעים צריכים להוציא את זה החוצה האם מקרים כאלה נגיד גם רבותיי שטיפה בשום פנים באופן לא כשיש ריח ויש לכלוך וכולי אז בואו נראה אומר האור לציון מקור חמש שאלו אותו האם מותר לשטוף רצפה בשבת במים? תשובה. ראוי להחמין שלא לשתוף בשבת את הרצפה במים אלא אם כן הרצפה מלוכלכת ביותר. ההיגיון שהכל מרוצף בסוף פועל גם על שטיפת הבית אבל לא כמו טיטול לכתחילה אלא במקום צורך. כגון א הרצפה מלוכלכת בתי חולים שהניקיון החוץ בהם לא שתמש בסמרטות אלא במים ומגע בלבד. בקיצור, במקרים שיש בהם צורך גדול כמו לכלוך, כמו כי כמו דברים כאלה אחרים, מותר לשטוף את הבית בתנאים שהוא אומר פה דהיינו מגב בלבד בדרך כלל רוב המגבים אין בהם שום דבר ששוחט >> סיליקון נכון מה זה ספוג >> רגע הנה מה רבראון רברון הוא קיבוצניק הוא יודע >> מגבי ספוג שדווקא המגבים הסטנדרטים שמוכרים הם כן שב >> כן הם בולים הם בולים מים >> לא >> יש דעות שזה סחיטה סיליקון נכון >> לא רוב האוילהם משתמש במגב >> ספוג >> יש מגבי גוי שהם פס אחד זה הסטנדרגי >> הסיליקון הוא לא >> זה שהם כפולים זה מה זה >> זה ספוג >> מה זה ספוג >> ספוג בדרך כלל >> הנה הבאנו דוגמה >> או תביא תביא שנייה וואי זה חידוש גדול בשבילי זה ספוג ספוג >> הנה הרב סוג וחי >> בוא בוא נשתוף בבזה איסור בעצם >> מה זה זה לא זה לא בולע מה זה ספוק זאת אומרת זה בולע מים בתוכו >> קצת זה לא עכשיו סמרטות >> לא נראה לי פרשכן כן >> לא רבותיי סליחה אני לא נראה לי >> זה המגב הסטנדרטי בעולם >> נכון זה בעולם אני שוטף כל יום אני עובר לא ילבש אבל אבל אבל אה לא נראה לי שזה סופק סליחה מחילה >> זה גומי נכון זה גומי או יש כך הנה יש פה אדם שמבין בכימיה את הבית עם זה או עם זה מרגישים את ההבדל באיך שזה >> כן עד כדי כך אתה נראה לי מומחה מה ניסיון >> אני לא ידעתי את זה הרבה שנים >> אני אני חייב להגיד לכם אני לא יודע אצלנו גם יש מגבים בדרך כלל זה רצועה אחת נראה לי זה גומי זה גומי גומי רבותיי לא בולע ולא נראה לי שהיום עושים מגפים מגבים מספוק דברים כאלה כי זה גם מתפורר גם לא זה בקיצור לניה דעתי ברוב המגבים אפשר אם אתה יודע בסוף זה מגב של ספוג וזה בולע ופולט שאתה לוחץ כלומר זה אסור זה בעיה של דישה אבל אם זה סתם מגב באלמה אין בעיה כמובן לא עם סמרטותים כי הסמרטותים בכל מקרה הם בעייתיים לא סוגי הסמרטותים למיניהם וסוגיהם לא גם הסמרטות רגיל ביתי וגם לא הסמרטותים שמוכרים היום שבהם כבר יש בתוך כמו מגבון כמו מגבון גדול זה ודאי אסור בשבס רבי יסאי למהכ כי הם יש בתוכם נוזלים. אתה לוחץ, יש, אתה לוחץ ככה. בקיצור, מה שמותר זה לשפוך מים באותו מקום. האם מותר לשים חומר ניקוי באותו מקום? הסתפקתי בעניין הזה. אני אגיד לכם מה הספק. אתה כבר צריך לשטוף ומותר לך לשטוף במקום צורך. אתה לא עושה שטיפה פעם לכתחילה. דרך אגב, גם שעושים שטיפה לפי האור לציון ועוד פוסקים שהבאתי פה. תראו את השמירה שבתי חתה. רק אין לשטוף את הרצפה גם כשהיא מרוצפת. לא במתלית ואף לא בעזרת מגב. גומים אומנם משעת הדחק כגון בתי חולים כשיש להקפיד במיוחד הניקיון או בבית במקרה ששם נכלו חב אפשר להקל לשטוף את הרצפה המרוצפת בתנאי שישתמשור זה במגב גומי בלבד מגב גומי אין שום בעיה כי הוא לא סוחט עכשיו גם כשאתה שוטף אומרים אה כבר שוטף אז האמא אומרת יאללה תרימו את הכיסאות היא אוהבת זה משפט מאוד יפה הבית תרים את הכיסאות אומר לא אפשר גם לשלטוף מלמטה אז אנחנו שחושפים את הגברים אנחנו שוטפים כלא אחר יד מערבבים מביאים ככה בסוף יוצא מוצלח אני חייב להגיד לכם אבל אם היא שמה לב במקרה והיא נמצאת בשטח הלך עלינו פה צריכים להרים את הכל וצריכים להרד את זה בנגר עלינו בקיצור אז גם אם היא מחליטה שיש מקום מפגע וצריכים לשטוף לא עושים שטיפה מרחבית היא אומרת כבר שוטפים בוא נשטוף כבר את כל הסלון אין דבר כזה שוטפים את המקום המקומי בלבד תזכרו טוב הגזירה רבי נועם נשארה בעיניו בסדר גם עכשיו מה מה הסתפקתי האם מותר לשים חומר ניקוי בתורכם. למה הסתפקתי? תשמעו, היום אתה הולך לקנות חומרים של שטיפת רצפה, לא יודע רצפה כאלה. אני מרגיש שאני נמצא בחנות פירות, יש פסיפלורה, תמונות בטעם פסיפלורה, בטעם כאילו אוכלים את זה. אפרסק עם מנגו ביאד. גם השמפואים היום זה זה פירות זה אין אין היום שמפו אחד מה שמפו שמפו תפוחים הגסים בספלורים לוורדה לא יודע כל מיני דברים כן אחרי זה >> רק ריח >> מה >> או רק ריח עכשיו השאלה היא האם מותר להוליד ריח כי בריח מה הבעיה אתה רוצה בשבת תשים עליך א דורדורנט על הגוף מותר כי הגמרא אומרת מסכת ביצה זה מעבר עליה אז זה מעבירה זה לא מתקיים אתה רוצה לשים על ה על על הבגדים זה בלתי אפשרי היה פעם כשהיינו קטנים סבי זכרונו לברכה היה כזה קנטון של בסמים אצל הספרדים יש כזה אם יש שמחה עוברים אחד היו שופכים לו אז היו הזקיינים מוציאים אותו היה פעם מטפחות מבד פעם לפני 200 שנה היה פעם מתפחות לפני שהמצאו את הטישוט לכל אחד הייתה מטפחת מבד חצי שנה בתוך הכיס בכל הכיוונים הוא היה משתמש בה ב כבודו יש לו דבר כזה אתה היסטורי אז אז אז היו מוציאים לו כל אחד את המטפחת, פותחים לו אותה באמצע, היה שופך. זה בלתי אפשרי. למה? זה נקרא מוליד ריח לשים עליו בגדים דורדורנטיים או ריחות כדי שיתפס יותר זמן זה אסור בשבת. אז הסתפקתי האם מותר לשים את החומרים הניקיון האלה בתוך המים. למה? כי זה נקרא מולידרך. מאיפה יש לי ראיה לאיסור? יש במחבר ברמה מופיע בנסיעת כפיים לכהנים היו רוצים לשדרק את הכהנים. בטח כהנים בחוץ לארץ שהיו עושים כפיהם פעם שלוש פעמים בשנה רק במוסף של יום טוב אתם יודעים למה גם זה דבר מעניין מאוד למה כהנים לא נוסעים כפיים כל יום כי הרי מה כותב שהם לא בשמחה בחוץ לארץ אנשים קבועים הם לא בשמחה מתי הם בשמחה הכהנים והם צריכים לברך את עם ישראל באהבה רק במוסף של יום טוב למה אומר הרמר כי אז מכינים להם אוכל טוב של יום טוב כל השנה מסכנים אשכנזים לא אוכלים כלום אפילו בשבס עם הצ'ונד הם לא שמחים לא יכולים אומר ברכת כהנים רק ביום טוב שכנראה עושים להם על האש או משהו הם היו אז אומר שמה הרי מה לא שמים בשבת ריח לכהנים בתוך המים כי זה מוליד רח >> למה בצפון >> מה >> בצפת כהנים >> בצפון לא בצפת בחיפה הם כי הם קיבלו על עצמם גם את הדבר הזה שלחוץ לארץ ככה שמעתי אגב ביטלו את זה כבר הרב שרישוב הכהן >> לא הצליח לבטל >> לא הצליח לבטל אה אבל בקיבוצים >> אבל שם >> בקיבוצים לא לא נוסעים כפיים כל יום נכון נכון גם ביטלו >> גם ביטלו את זה כי קבוצת יבנה לא רק כן ולמה התירו להם את זה כי הם צריכים לרוץ רפת ואמרו זה לוקח הרבה זמן זהזה זה האמת טוב לא לא משנה הקיצור רוב ישראל היום בארץ ישראל כמעט בכל המקומות אפילו בגליל בצפון כמו שאומרים בכל אופן מתום אשר רוצה להגיד יהיה מה שיהיה יהיה בעיה של מדריח אז לכאורה יש פה גם בעיה של מוד נדרח לכן לניהוד דעתי לניהו דעתי צריך לשים אפשר לשים חומר חומר ניקיון רק לא חומר שיוצר איזה ריח טוב. מה אין דבר כזה? >> כן. >> תשים אקונומיקה. >> זה ריח. א יש זה ריח. אין >> טוב. מישהו אמר לי אחד הרבונים אמר לי תשמע בכל אופן זה זה עובר מהר. אמרתי מה זה אומר? זה עובר מהר? מה זה משנה? כיוון שאתה מכניס את זה לתוך לתוך המים זה מתקיים בתוך המים ויש לך עניין. אתה קונה כזה יש כזה סלון בוטיק בוטיק סלון לא יודע כל מיני כאלה ריכות טובים. יש הבדל אם שמים את זה לפני המים או אחרי המים >> או או אז אז חשבתי אולי להגיד שזה יהיה הגדר של ההבדל כמו בצבייה שבצבייה למי שחושבש שיהיה צביעה באחלנים שים את הפטל ותרבה את זה בתוכו רעיון טוב נראה לי שזה פתרון מצוין שכך שכחתי אמרתי אותו בשיעור אחרון מצוין שימו קודם כל את החומר ולתוכו תצקו את המים ואז זה לא מוליד ריח במים שכוך רעיון מצוין טוב >> אפשר לשפוך ישר על הצפת >> מה מה >> אפשר לשפוך ישר על צפת גם אין לכן רעיון טוב גם רבותיי יהיה פה אנשים יצירתיים או על הרצפה או לתוך הדלי להרבות המים העיקר לא לתוך המים עצמם כי אני יודעתי אם זה מויד ריחה כן הרב ברקסמרת שהדרך סחוק אותו גם כשיש ניגתי הכל יכול להגיד לי יבש מותר נגיד יבשמרות שך לסוף אח >> אם זה אם זה יבש לגמרי מותר להעביר את הסיבש >> לא מיבש אחרי שאתה כבר שתפת גרבת את כל למים ואני יודעתי אם מותר לעבור עם הסמרטות רק שלא יהיה מצב שבסוף יהיה בזה כמות של נוזלים שתוצפחמנה תדפיע אז >> גם במעט מים גם מעט שדרך לסתו >> כן תרדו תגרוף כדי בעיה עד הסוף בדרך כלל אם אתה גורב טוב הרצפה אחרי זה נראית כמעט יבשה תבוא אלימתחיך זה נראה כמעט יבש לגמרי אחרי זה לעבור סמרדות כדי שיהיה ככה זה אפשרי >> אם יש קושי בג גרוף כי אין כל כך לאן יש אלטרנטיבה אחרת של איסוף המים עם הלכוך פרטות בלי לצפחות אותו אם הוא יבש כן יבש כן רבותיי תשמעו דבר יבש שאני רוצה להעביר על מקום שיש בו נוזלים אין לי בעיה סוף את >> כן אז תאסוף אותם תיקח אותו בקצה אחרי שהוא מלא בנוזלים קח אותו בקצה לא בזה שים אותו בצד בסדר דרך אגב להוציא לשביל או למרפסת שאחרי זה זה הולך עם צינור למקום אפילו של של של צמחים גם מותר. אם זה לא הולך ישירות על הצמחים דרך צינור גם אפשרי. אלה שגרים בבניינים אני לא יודע כל אחד יש לו כזה מהבית מרזב שמה >> אה שםחק >> לא אם זה אם אתה רק מעביר את זה כתוב שיזהר יעשה בזהירות ויקח את הסמטות בקצה אין בעיה בסדר אה אה תראו בבקשה רבי יסאי באורכות שבת הוא כותב כאן שגם את כל ההתרים שאמרנו קודם ואמנם תראו בעמוד הבר ב-45 למעלה בשעת הדחה גדול הדחת הרצפה נחוצה ביותר שיקלו בזה מכמה טעמים כיוון שהמגיד משנה כתב שתמו מו של הרמב"ם מחלק בין כיבוד ההדכה משכיבוד הבית נחוצפה ולכן התירו במרוצה ואחרי שזה ב ועוד יש מקום חג גדול יש לסמוך מדרבנן שיטת רש"י תוספות שהקלו ברוב העיר מרוצפים שבוע שעבר ראינו את השיטה הזאת ראשונים הזאתי שאם שאם רוב העיר בת מרוצפים מותר לשטוף או יותר נכון לטא בפרט שברמב"ם לא התפרש לידי שחולק על כולל הדו שרוב בתי העיר מוצפים ולכן אם יש צורך יש מקום להקל לשטוף באופן נקודתי נקודה בכלל לא ארוחות שבת לא רואה מקום להחזיר בשטיפה מה קיבוי >> בעצם כן >> תולד את זה באותה מחלוקת ראשונים אומר >> נכון ה הוא מחבר את המחלוקת ראשונים אבל בסוף הוא גם עושה את החילוק של המגד משנה בין זה שזה צורך גדול הוא עושה בא' תראה בין כיבוד שזה צורך גדול והתירו לכתחילה במקום מרוצף לבין שטיפת הבית שפחות התירו אלא במקום שיש צורך זה ההבדלים ביניהם זה לכתחילה וזה בדיעבד הדבר המעניין פה רבי יסאי תראו בבקשה במקור שמונה את השמירת שבת כחתה לגבי מה שאלתי הסמרטות נוזלים מועטים שנשפחו על השולחן או על הרצפה מותר לנגבה במטלית המיוחדת לכך לכן לשאלתך למי ששאל האם מותר לנגב במתלית כן אם זה מועד כי גרפת את המים או לשאלת כבודו כן ויזהר שלא יזחות המטלית ואם ישפחו בכמות דולה אסור לנגבם שם יזכת המטלית ומותר להניח מתלית על גבי הנוזלים המרובים שנשפחו ולהשאירה במקומה בלי להסיר אותם משם ואין מקום לאסור את חוק בכשירת נוזים שבה כן להסיר את המתיד דמקל וכדומה כדי שלא יסחות בין הנוזלים לטלן בא גם מותר לגרות הנוזלים שנשפחו אפילו אם רבים בעזרת מגב גומי שמשתמשים בו לנקות השיש או לשטפת רצפה מה שאני רוצה להגיד פה שאם אתה רוצה לשים סמרטות על זה או לקחת אותו בקצה בלי ללחוץ עליו כדי לא לגרום לסחיטתו הדבר הזה הוא אפשרי בסדר א ואין מקום לאסור לדרוך על המדנית את אומרים בשלוש שצמים ולהסיר את המדע די מקל וכדומה זה ודאי שיהיה מותר הכי טוב להשתמש במגב גומי כדי להש סיר את הנוזלים במקום שיש צורך זה גם אפשרות כמו שמביאים פה שמירת שבת כנחתה מצוין רק חשוב להגיד שכל העניין של שטיפה הוא שאנחנו מחמירים בו יותר מאשר טיטו זה רק לגבי הרצפה לגבי השיש ולגבי העניין של הקיור וכולי אף פי שלכאורה כל דבר מחובר לקקע הרי הוא כן קרקע בזה לא גזרו רבי יסק יש גבול לכל תעלול תראו בבקשה א באלקות יוסף מתאיר גם גומי בחוד השני הוא כותב כאן אומנם נשפח בטעות לגבי הרצפה שנסו מגשמים וזה מותר לגרוב את המים על גבי הרצפה זה כבר אמרנו א וכולי גרף של רי או קטן שהכיר על הרצפה הדחתו מים חשיב הדחה אסור דלא עדיף ממים שבאזרה מכל מקום מותר לבטל עליהם מים כדי לבטל את רחם או כדי לבטל את מהרגליים דאין זה הדכה ואחרי שאתה שופך לפי כל הפוסקים שאמרנו מותר גם לגרוף את אותו מקום ואפילו לשפוך קצת חומר ניקוי כדי שיהיה א ריח יותר נורמלי בסדר תראו בבקשה את העקות יוסף מה ששאלתם לגבי המתלית מים שנשפחו אתחוט השני לא מתיר >> הוא לא מתיר באופן עקרוני הוא לא מתיר בוא ניגן אני חיברתי את החוט השני עם מה שאמרנו עם הפוסקים הקודמים שמותר לשפוך מים באותו מקום זה הוא התיר כדי לבטל את הריח רב ואת הזה עכשיו אנחנו נחבר את הפוסקים הקודמים ואפשר לגרוף את אותם מים עם הקל גומי חיברתי את שניהם ביחד ולמיסה לעניו דעתי כמו שאנחנו רואים פה מהפויסקים מותר לשטוף וף את המים במקום שיש מפגע נקודתי בדיעבד לכתחילה לא שוטפים בית בשבת תראו רק את העקות יוסף לגבי המטליות מים שנשפחו על גבי השיש המטבח אף כשהשיש מחובר קקע מותר להדיחו כן הוא נגבו במגב גומי אך שמשתמש במתלית יזהר להעביר את המתלית בנחת שלא יבוא לידי זחיטה אפשר להעביר מתלית רק זהירות לא ללחוץ עליה כדי שלא יהיה זחיטה הפתרון הפשוט תמיד אני אומר כמו שאמרתי קודם לקחת לכת אותה בקצה ולהעביר אותה הלאה. לשים אותה מקום אחד וזהו. צריך להיזהר דרך אגב מספר תותים באמת במטבח בכיורים בשבת זה לא פשוט. שמה יש הרבה השתוללות של מים. בטח מי ששוטף כלים בשבת מתחיל להיות בלאגן. אז להיזהר לא לזחות כי בקלות אפשר להגיע לסחיתיים סמרטותים בשבת. זה צריך להיזהר. טוב אנח אם אם דיברנו כבר על זה על שטיפת כלים. בוא נדלק שנייה אחת למקור שלוש בעמוד 49. האם מותר לשטוף את הכלים בשבת? דיברנו על שטיפת הרצפה. עכשיו נעבור לשטיפת כלים. שטיפת כלים בשבת הרבה אנשים שוטפים כי לא נוח להם בכלים שנמצאים בכיור. אז הגמרא פה אומרת מסכת שבת מקור 19 תנו רבנן קערות שאכל בהם ערבית מדי מדיכן לאכול בהם שחרית. שחרית מדיכן לאכול בהם צהריים בצהריים מדיכן לאכול בהם במנחה. מן המנחה וילך שוב אינו מדיח. אבל כוסות קטניות צלוכית מדיח והולך כל יום כולו לפי שאין קבע לשתייה. בקיצור, מותר בשבת לשטוף כלים לצורך סעודה אחרת. זה אין בעיה. זה לא נקרא של גד של הכנה. כי בעיקרון יש איסור להכין משבת לכול, משבת לשבת, משבת ליום טוב. אין שבת מכין ליום טוב, משבת מכין לכל וכולי. אבל אם זה לצורך שעבץ עצמה יהיה מותר. מתי יהיה אסור? אומרת הגמרא סעודה שלישית. סעודה שלישית כבר גמרת את הכל אתה לא צריך יותר. מה אתה שוטף? שוטף לצורך שיהיה לך יותר פנוי במוצא שב, שיהיה לך יותר נקי. לא אסור. הכנה. הכנה בלתי אפשרי. מצוין. ועכשיו רש"י אומר למה אסור לשטוף? תראו רש"י ב-20 דין הדכה זו אלא לאכול ואסור להחסור אלא מה כן מותר? אם יש לך קיים שהם שימושים כל הזמן כוסות שתייה כל רגע מישהו צריך כוסות או כל זה צלחות סטנדרטיות של הגשה לא יודע של פיצוחים דברים כאלה גם יהיה מותר וזה מותר אפילו רבותיי בלי בלי כמות החלקים האלה של הכלים שהם שימושיים באופן תדיר אין בעיה לשטוף מהם אפילו בצורה כמותית לא תצטרך את כולם עד מוצאי מוצאי שבת אבל פה אני רוצה לחדש חידוש כדי שנספיק את זה בסוף השיעור מה קורה אם יש אדם שהוא גמר יש סעודת שומר בבוקר אוכלים בשרי צ'ונט וקיגל אש עכשיו קיץ בסודה שלא אוכלים חלבי כך מנהג ישראל קדושים יפה עכשיו הוא לא צריך יותר את הכינים של בשרי עד למחורת בצהריים ביום ראשון לא יאכלו בשרי בבית אזה אלא אם כן זה משפחה מעדה מסוימת שאוכלים שלוש סעודות בשרי והחלבי נמצא בחדר כביסה בחדר כביסה מה כפית כפית בשביל החלה כן ראיתי את זה נכנס למשבחה איפה החלבי פה בחדר כביסה מאחורי המכונה יש שלוש שלוש הלכות שלוש כ טוב אז מה האם האם מותר לשטוף את הכלים של השבס של הצ'ונט עם כל הצ'ונט שעליהם שנדבק ובהכרח השימוש בהם יהיה רק מחורת לכאורה אם הוא ישטוף אותם עכשיו הוא אומר של הכנה אבל פה צריך להגיד דבר חשוב או המילה אמרת בשבת מפתח מפריע לא נעים יש מושג שנקרא כבוד שבץ ויש מושג שנקרא עונג שבץ ולפעמים הדברים האלה גם מתחמים ביחד בדרך כלל כבוד שבת זה מה שאנחנו עושים לפני שבת כהכנה לכבוד שבת פורס אדם מפה לפני על השולחן זה כבוד שבת נרות יש בהם גם כבוד שבת גם עונג שבס בשבת דברים קלים יכולים לבטל את העונג שבס אדם יש נשים שיושבות חצי קילומטר מהבית אבל יודעות שיש להם איזה כלי אחד בכיור הלך להם העונג שבא שלהם הם כבר תרודות איך תשתוף את זה אם זה מפריע זה לא נעים זה עושה ריח רע התחושה לא נעימה כאילו הבית מבולגן אם יש שני צלחות בכיור כל הבית מבולגן גן ואין סדר וזה גם במקרה כזה שלא יצטרכו מותר לשטוף את הכלים בשבת נקודה כמובן >> מה שב >> עונג שבס >> אם יש משהו דביק >> או שאלה מצוינת זכוכית אפילו >> שאלה מצוינת מה קורה אם יש משהו דיק מותר לי לא שוטף את זה עכשיו אבל מותר לי להעביר על זה מים כדי שזה יהיה יותר יותר רך אז הפה עסקים התייחסו לשאלה של כבודו רואים שכמבודו לומד בצורה כמה שנים כבר תראו בבקשה האור לציון כותב א א תראו נתחיל לשמירת שבת כלחתה במקור 27 הרבה פעמים קורה הדבר הזה שאנשים באמת לא רוצים לשטוף אבל יש סירים יש סיר של צ'ונט למטה בתחתית זה נראה כמו תחתית ים סוף דבוק שמה דברים מזמן קריאת ים סוף משהו נורא האם מותר להשרות שמה מים כדי שיהיה יותר רך לשטוף או או בצלחות אומר השמירת שבת כחתה מקור 27 גם כלים אחרי השוצת התבשיל מהם קיים חשש תדבק קנהיות בדופני הכלים וזה יקשה את הניקוי של הכלים במוצא שבס מותר לשרוותם במים בשבת כי הרי השריה זו באה למנוע שינוי במצב הקיים ואולם אם שריות התבשיל כבר נדבקו אם לפני שהם נדבקו אתה שם עליהם מים אין בעיה נדבקו ואתה עכשיו רוצה לשים מים כדי שיהיה לך יותר קל בעיה ויפשו אסור לשרוות מכיוון שבשריה זו מחשבתו להקל ניקרו המים שבה על כל כינים במצי שבת לפני שקרה משהו ונדבק, תשים קצת מים, אין בעיה נדבקו. ועכשיו אתה מראה עניין של ההכנה דרך אגב סתם במושג ההנחתי זה כשיש הוכחה שאתה עושה משהו לצורך היום האחר זמן שהלכתי לפני שנדבקו למה למה >> אני אגיד לרב אני אגיד לרב לפני שנדבקו נראה לי זה ההסבר ההסבר מאוד פשוט כל זמן שלא מוכרח שאתה עושה פעולה של הכנה מותר כשיש הוכחה זה הגדר של ההכנה הכנה זה שניכר שאתה עושה פעולה של הכנה אתה פתאום מוציא אתה רוצה לעשות על האש מוצא שבס אתה מוציא מה בזה דברים ש של מה אתה מוציא את זה בשבס זה ניכר שאתה עושה הכנה והיא לא ניכרת מותר יש לי איזה כמה ראיות להגדרה הזאתי וזה החילוק פה ששומז מנו רבח אתה לפני שנדבק אתה סתם שוטף שתם אין בעיה אתה עכשיו כבר בוא נתחיל עכשיו לשים מים כדי שיהיה שרייה זה בלתי אפשרי תראו בבקשה בעניין הזה את 28 האור לציון אין להשרות כלים שאינו צריך להם כדי שלא ידבק בהם הלכלוך שבהם משום מכין משבת בת לאכול ואף להיזהר שלא ליטול ידיים על גבי כלים אלו אם כוונתו מה לעשות רבי סיד לשחותם ואני מחבר בין האור לציון שמעת שמת קחתה דווקא במקום שזה ניכר שזה כבר נדבק ואני עושה פעולות של הכנה לשטיפה זה בנתי אפשרי הדבר האחרון שניגע בו אז התרנו התרנו לשטוף כלים בשבת >> לא מותר אני מחבר את שני ביחולק על >> השמירה אני שהוא חול חולק אני הבאתי כאן שהוא חולק >> אני בכיתוב שלי כתבתי בשלון כתב להחמיר תראו מה שכתבתי לפני כן אתם רואים החולנים נחלקו בדבר אני לאו דעתי יכול לחבר את שניהם ביחד בסופות כתבתי שהם ככה זיהיתי אותם השמירת קבח חתה מתיר לפני שנדבק האור לציון בפשטותו אומר לא משרים בשום פנים ואני דעתי גם אם הוא יודע שכל זמן שזה לא ניכר כי זה הגדרה הלכתית רבותיי של גדר ההכנה כל זמן שלא ניכר גם לי שתו טוב או לניות אני עושה הוקמתאימטא לא יודע אם זה מותר לעבוקטא או לא אני עושה הוקמתא באור לציון >> אבל הוא אומר כדי שלא ידבק להם >> כן >> לא ידבק כלומר מדובר לפני שזה נדבק ועל מנת שלא ידבק >> אתה עושה דיוק אתה עושה דיוק >> כן מה תגיד שלא ידבק להם הנכלוך שבא זה לא ידבק כאילו ידבק אבל בכל אופן מי שרוצה להתיר על בסדר רבותיי האור לציון משפיעת שחתה חולטים כמבואר בחוברת בוא נעשה ככה כמבואר בחוברת בסדר הם חולקים רק אני אומר מי שרוצה להקל כדעת השמירה שבת כנחתה לפני שהם נדבקו מותר אחרי שהם נדבקו זה ודאי מוכח שזה מה הכנה זה בנתי אפשרי עוד דבר אחד אחרון בעניין הזה האגרות משה האגרות משה כותב כותב שאם אדם רגיל כל השבוע לשים את הכלים שלו במדיח כלים גם בשבת זה מקומם אף על פי שלכאורה יש בזה גדר של הכנה כי בסוף הוא השתמש במדיח כלים מוצא שבס אם זה מקומם הקבוע שוב פעם כבוד הרב ולא ניכר שהוא עושה פה פעולה של הכנה באופן מיוחד הדבר מותר >> שם זה המקום של >> זה המקום של האמות הזוי