הלכות שבועות | צורבא מרבנן- קנב | הרב בן ציון אלגאזי

[מוזיקה] אחד קר כלה טוב רבותיי בוקר טוב היצר אור שלי היה לגמור את הלכות שבת אנחנו נמצאים באמצע הלכות תוכן בשבת אבל כיוון שאנחנו נמצאים סמוך ונראה לקראת חג השבועות לא נראה לי שאפשר לדבר עכשיו בענייני שבת במיוחד שנו ככה לקראת החג שואלים את דורשים לפני החג אז אנחנו נגיד כמה הלכות מנחות חג השבועות אם טובה אם יהיה זמן נגיד כמה יהיה מלכת תלמוד תורה ואם יהיה זמן נגיד גם משהו בהגדה הכל תלוי לפי הזמן אין שעון ברוך השם אז אנחנו למעלה מן הזמן אז א נתחיל קודם כל בעניין של השבועות שבועות הוא רגל כמו כל הרגלים שיש לנו העניין שבו אם יש בגמ רגלים עניין לעלות בירושלים גם היום יש עניין של עליה לרגל כך מציין חתם סופר כך מציין גם אבני נעזר שנהגו לעלות לרגל גם כל המועדים ומי שעולה לרגל הכוונה היא כרגע לכותל המערבי מן הראוי שהתפלל שם שמה תפילה שלא יבוא רק לכותל המערבי רק לנשק את הבני הקוטל זה גם עניין בפני עצמו יש עניין שיתפלל שם בתפילה גם עכשיו בשבועות יש דין כן תשאלו אותי מתי הרי רוב ישראל לא נמצאים משבועות בירושלים ויש תיאור נפלא של האבני נזק מדומני שהוא אומר ש למה אנחנו אומרים שירושלים ממשיכה להיות בקדושתם כי ממשיכים לעלות הרגל והראיה שבירושלים עלו 300 איש בחג השבורות לירושלים 300 איש פעם עלו לירושלים זה עשה גבל את רבי זי אז מכאן שיש עניין כן אז מתי אנחנו עולים מן הראוי שבשישה ימים אחרי חג השבועות כל אחד ימצא זמן לעלות את הכותל המערבי להתפלל שם בתפילה שחרית ערבית ובכך הוא מקיים את המנהג של עליה על הרגל גם בזמן הזה לכן גם לא אומרים תחנון כי הם ימי ההשלמה של הקורבנות שמביאים אחרי החת אז כיוון שהוא רגל לכל דבר ועניין אמרנו על הרגל יש עניין לשמוח ולשמח בך כמו ושמחת בחגיך שזה כולל כל אחד בראוי לו גם בחג השבועות יש עניין לקנות תכשיטים לאישה ולשמח את בני ביתו. יש כאלה שחושבים שרק בסוכות, רק בפסח, שזה זמן לא שבועות רגל ככל הרגלים וגם בו חל הדין שם ושמרת בחגך. ולכן יש לכם עוד זמן רבי יצא עד שבועות, יש לכם כמה ימים להתארגן לקראת דין ושמחת בחגיך אשתך, בניך ובניבתיך בתוך הבית. אז הדין הזה חל גם זה. הוא הדין שהדבר הזה חל גם לגבי עניין של אכילה ושתייה. של אכילה ושתייה גם בחג השבועות שכמו בכל רגל שהגמרא אומרת חציו לכם וחציו לשם וצריך להכין מאכלים מיוחדים תכף לדבר עניין של המאכלים בשבועות מה הדבר המיוחד שיש בשבועות שהתקינו בדורות האחרונים זה לא היה פעם התקינו בדורות האחרונים שיהיו הרים כל הלילה למה ערים כל הלילה מצון זה שני סיבות מרכזיות סיבה ראשונה שכל הציבור יודע זה בגלל שעם ישראל היו צריכים להוציא אותם בכוח למתן למתן תורה אמרו נעשה ונשמע אמרו אנחנו רואים הכל פי פלוואים שהגיע הרגע כולם ישנו לכן הקדוש ברוך הוא היה צריך להפעיל שמה בהר סיני קולות וברקים ולפידים להוציא אותם מתוך האוהל להאיר אותם משה רבנו צריך ללכת לגרור אותם למתן תורה כתיקון לדבר הזה כל שאנחנו נשארים הרים נראה לי שהדבר הזה גם ממשיך הלאה אני בליל שבת שעברה דיברתי באחד הבית כנסת לצנו ביישוב אז אחד האנשים אחרי כן אמר לי תשמע השיעור שלך היה חלומי אמרתי לו עכשיו הבנתי פשט כתוב שכל בחינה שכל חג האורות חוזרים כל פעם מחדש אז מה יוצא? שכל פעם שיש תורה מישהו חייב להירדם. זה האורות שחוזרים חזרה מחג השבועות. קיימת את העניין אמרתי לו פילפל. אז תמיד יש ככה זה כשמתחילים תורה יש תמיד איזה עייפות שנופלת על כמה אנשים מתחילים גם להירדם פילפלים. אז כדי לעורר את הציבור אנחנו עושים תיקון והראים כל הלילה. האמת היא שבלי זה אין כאילו משמעות חג השבועות. זה סתם יום טוב בעלמה. חיפשו כנראה איזה קונץ מיוחד לעשות בחג. אמרו אה הרים כל הלילה זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. עכשיו לגבי עניין של הרים כל הלילה מה לומדים באותו בשירים כל הלילה הארי זל כידוע תיקן לנו תיקון שאותו לומדים כל הלילה ביקח מנהג הספרדים רובם ככולם להגיד את התיקון אבל מי שרוצה ללמוד שסופו פוסקים לא רוצה להגיד שזה עדיף בטח בחורי ישיבות נראה לי זה עדיף להם כפי שפה בישיבה חבורות חבורות עושים את התיקון אבל רוב הישיבה לומדת שסופו פוסקי ומי שרוצה ללמוד וזה מאיר אותו יותר ומעורר אותו מנראוי שגם גם אנשים שלא נמצאים בעולם הישיבות בני תורה כמוכם שהם לא נמצאים עלים שם אבל רוצים ללמוד בלילה לגמור איזה מסכת נגמור איזה שס משניות משהו אחר הרשות בידם אין חובה לעשות דווקא את התיקון התיקון זה דבר רצוי דבר ראוי המקובלים ודאי תומכים בדבר הזה אבל אנחנו כיוון שאנחנו אנשים פשוטים אנחנו אומרים שמי שרוצה ללמוד שסופ פוסקים לכתחילה ילמד שסופ פוסקים הרב אליה אומר שמי שלא לומד את התיקון לפחות ילמד קצת קצת מהתיקון דוגמיות שיש אספר לכם סיפור פעם המגד מדובנה הגיע לגרה אתם יודעים שהוא היחיד שיכל להגיד הגראה מוסר מי יכול להגיד הגראה מוסר שכל כל חייו היה בתורה וישן ארבע שעות בלילה וגם בהם היה עוסק בדברי תורה רק המגת מדובנה אז הוא פעם מגיד תגיד לי מה מה אתה עושה בלי שבועות הוא שואל את המגד אומר אני לא משל פוסקים אומר למה אתה לא עושה תיקון שואל אותו המגן מדונה תקנו תיקון אני אומר תשמע יש אחד יש לו חנות חנות מוצרים כאלה בח מוצריך השולחן הוא שם בחלון רעבה שלו כל מיני מוצרים אתה מסתכל אתה יודע שמאחורה יש לו סטוקינג מה שיש לו פה בחנות חלון רבת אומר תביא את הקומקום הזה תביא את התנור הזה אתה יודע יש לו סטוקים מאחורה אומר זה אחד שיש לו הרבה סטוקים מאחורה הוא יכול לשים חלון רעבה קצת מזה קצת מזה ואחרי זה אתה מוכר אומר אבל מי שאין לו כל כך הרבה מחסנים אין לו חלון רעבה יש לו דבר אחד אותו הוא מוכר ונגמר העניין אומר הגרא אני בעוונותיי אין לי כל כך הרבה מכל הזה גם מקרא גם הפוך מצוין אז ככה או ככה מצוין אבל אז מה שלא יהיה זה מסופר על שניהם מצוין אז ככה או ככה ככה רבסי אומר אני לא יכול גם מזה וגם מזה לכן אני לומד את השסופו פופוין לכן אני אומר שבחורי ישיבות שלומדים את שסופרוסקים כמובן שיש להם על מי לסמוך ואני אומר אדרבה עכשיו בגיל הצעיר זה הזמן להתמלא כמה שיותר בשסופוסקים מגיעים לגיל זקנה 80 90 קצת יותר קשה ללמוד את האותיות הקטנות של הפתח צ'ובה וא זה אז לוקחים תה נענה קצת עוגיות מרוקאיות ולומדים את התיקון מצוין עוד סיבה אחת יש למה לומדים כל הלילה כי כידוע שעם עם ישראל אמר נעשה ונשמע על תורה שבכתב תורה שבכתב אמרו נעשה ונשמע אבל תורה שבעל פה שהיא קשה זה היה להם קחצים ולכן כתוב על זה שקפה להם רק קגיגית כולם שואלים אותו ספות שואלת מה קפה להם כגיגית אמרו סב ונשמע סב נשמע תנך מות תנך זה פי פלוט זה באמת יפה תשמעו כל מיני דברים מאוראות וזה וזה וזה יש יש תנך לבית הנשיא כל מיני מקומות כאלה שלא יכולים ללמוד אז הם עושים תנך אבל ללמוד שעשו פוסקים שזה עמלה של תורה זה קשה אז מתי לומדים באמת שסופו פוסקים כתוב שעיקר הלימוד של תורה של בעל פה זה בלילה שנאמר קום ירוני בלילה לראש השמורות וכיוון שהעיקר הניסיון של עם ישראל מתן תורה היה על תורה שבעל פה לכן לומדים תורה שבעל פה כל הלילה כי הבחינה של הלילה זה תיקון של תורה שבעל פה אז שני תיקונים יש לנו בשבועות אחד כנגד העניין של השינה שניים כנגד עניין של תורה שבעל עכשיו לגבי מי שאר כל הלילה אני אדבר דבר אחד חשוב מאוד הפוסקים אומרים שמי שהוא ער כל הלילה ובסוף תפילת שחרית שלו עניין תפילה שמגיעה עד שמי מרון זאת אומרת הוא מקוותאין מקוראין קצת הוא אומר מקריאת שמע קצת מ-18 ני ולא ני טיר ולא תיר עדיף ש ילך לישון כמה שעות ויקום מתפילת שכרית שהיא דאורייתא ודאי רבותיי תיקון זה רק תיקונים זה תיקונים תיקונים יש תיקונים תיקונים גלגולים כל מיני דברים כאלה יש הלכות קריאת שמע זה הלכה מדאורייתא כ צריך לקרוא קריאת שמע בדקדוקיה בדמיה מי שלא קורא קריאת שמע על כליה הוא היה צה ידי חובת מצוות עשה דאורייתא יכול להיות שהוא היה ר כל הלילה גבע עשה לי בדיק בסוף לא קרה קצת שמ בבוקר אז מה מה הוא חמים את הקנתם לכן מי שרואה שהוא לא יכול להחזיק מעמד בבוקר במיוחד אלה שמתפללים נץ אז אז ילך לישון יקום לתפילה יותר מאוחרת יש תפילות בקהילות שנה 8 וחצי יתפלל כדי בית והכל טוב יפה זה דבר חשוב ביותר הדבר הזה אבל מי שבכל אופן נשאר אר כל הליו ומצליח להחזיק מעמד וגם יכול להחזיק מעמד בנץ מוזמנים פה לישיבה הישיבה לוקחת פה ארבע שעות תפילה בנץ בשבועות פילפלוים של תפילה אבל ברוך השם הבחורים פה בלי עין הרע יש להם כוחות יש להם בטריות דורזל לא נגמר זה נלמוד בלי סוף אז אז במקרה כזה מי שנשאר כל הלילה יש הבדל בין ספרדי לבין האשכנזים מנהג הספרדים שבסוף הלילה יש כאלה שרוצים להגיד קודם אבל בעלות השחר אומרים את כל ברכות השחר כולל ברכות התורה הכל כולל הכל כל אחד בפני עצמו וכשמגיע לו את השחר נוטלים ידיים לסירוגין לא מברכים על נטינת ידיים אשר יצר מי שנכנס לבית כסף מברך מי שלא לא אבל לא נותים ידיים ומברכים את כל קדוש בקוד התורה מנהג האשכנזים אינו כן מנהג האשכנזים שמ שנשאר ער כל הלילה מצד הבשנבורה יכול להגיד בכות השחר לא יכול להגיד ברכות התורה המנהג למיסה שמי שהיה אל מוציא את האחרים ידי חובתם גם בקוד השחר וגם בקודות התורה מחפשים לספרדי מי שיש מי שיש מי שישן כן מי שישן או רגע מי שישן זה אפשרות אחת או ספרדי אם יש ספרדי הגוי של שבועות לא ספרדי ככה ספרדי אחד הוא דופק ובזמן אני כן צריך להגיד רבי יסאי ברגע שעלה עמוד השחר מפסיקים ללמוד מי שרוצה להגיד איזה פיוט שלא מחייב בקות התורה כי הרי לא הכל מחייב בקות התורה יכול להיד אבל בעלות השחר מן הראוי מיד ללכת ליטול ידיים כי הרבה מן הפוסקים אומרים שבמעבר בין הלות השח לבין מהלילה לעלות השחר יש טומה שמתחדשת על הידיים אפיל שהוא היה כל הילה כי לכאורה מתי יש את הכטומה בידיים אם הוא היה שם בלילה לא יש כאלה שטונים גם בלי שינה עצם המעבר מהלילה לעלות השחר יש טומה לכן מיד שמגיע הזמן לעלות השחר מן הראוי ללכת וליטול ידיים לסרוגין לא מברכים למי שהיה ער כל הלילה וספרדים יגידו בקדושך בקות התורה יוצאו את האשכנזים ידי חובתם אם אם הם צריכים ואם אם אשכנזי רוצה להיות אשכנזי אז כמו שציינתם צריך לישון בלילה לפחות כמחצית השעה בלילה ואדם צריך לשים לב יכול להיות יש הרבה כאלה שכן נרדמים תוך כדי הלימוד שלהם ומנקרים ככה באופן כזה ואחרים זה היה בסך הכל חצי שעה הוא חייב גם להגיד בקות שחר בקות התורה מצוין רגע לטילת ידיים לא אומרים לא הספרדים לא הכלים ככה לגבי נט ידיים הספרדים לא אומרים נטילת ידיים הם היו בשירותים הזה לאשכנזים לגבי נטילת ידיים כולם נותנים ידיים זה פשוט אשכנזים אם הוא היה בשירותים לדעת המשנה ברורה באותה הזדמנות שהוא מברך על שיצא לפני ברך על פיילת ידיים בסדר טוב שהזכרת את זה זה לאשכנזים דת להנות יום קודם מה מה מה להתנות יום קודם שהותנה יום קודם שהזקות התורה וזה אתה פג התוקס שלהם מאוחר אפשר יש דבר כזה יש רב קיבגר שמדבר על על התנאי הזה שני בצהריים שני בצהריים זה רב קיבגר אומר שם שני בצהריים קודם אז לכאורה אחרך זה תעכף כן כתוב שישה לפחות חצי שעה בצהריים ואז זה התעכף אבל המנהג בדרך כלל לא כך בסוף המנהג הוא שלא אשכנזים שהם שומעים האחרים יוצאים ידי חובתם מדין שומע כעונה זה ככה נראה ככה נראה עד פי שהאופציה הזאתי מופיעה בפוסקים רבי יצא כביך מביא אותה אבל ככה אני ראיתי בכל אופן מנהג העולם הרווח שמיד בעלות השחר אומרים אומרים אה הכל רק זה רק מה מה אתה הכל לשמוע מישחר התורה גם בקודש שחר שחר וגם בקות התורה אף על פי שבדרך כלל לכאורה הבשורה אומר שיגיד בקות השחר בקות תורה יצא ידי אחרים מן הגאולום שאחד אומר את כל הברכות בלי קודש כל התורה אחרים מוצאים מהם ידי חובה נקודה שחות מה מה דה ספרד כן יש דהיה ספרדית זה הרב אליהו מציין אבל לא כל המציין שמחצות לילה כבר אפשר להגיד ברכות השחר ולא ברכות התורה בסדר הרב מי נועם בק לא ברכות התורה אבל כיוון שזה כך לאניו דעתי אני הקטן כיוון שאנחנו אנחנו רואים שזה מתחיל להיות חלוקה בין מקוש בק תורה רצוי להמתין עד עונות השחר ליטול ידיים סירוגין אם הייתר לא לברך ולהגיד את הכל ברצף גם בקוד השחר וגם בקוד התורה בסדר הרב אבינו כך ככה נוהגים כך מנהגל טוב זה לגבי מי שהיה ער כל הלילה עוד כמה נקודות לגבי העניין של א של חג השבועות מנהג ישראל בחג השבועות לאכול מאכל חלב. מה העניין של עניין של מאכל חלב? אז ההסבר הפשוט הוא שכיוון שעם ישראל קיבלו תורה לא יכלו לשחוט. לא היה להם שחיטהם עד מתן תורה הם יכלו לאכול מה שהם רצו. קיבלו מן קיבלו תורה עד ששוחטים עד שבודקים עד שזה מה נשאר להם לאכול חלב. אזזה אכלו מאכל חלב מכאן המנהג לאכול מאכלי חלב. כ אני צה לציין דבר אחד חשוב שמי שאוכל מאכל חלב מרובים בליל שבועות כי בדרך כלל מנהג העולם לאכול מעלי חלב בלי שבועות החלב מביא לידי שינה כך ככה מצאנו איפה יש לי ראיה לדבר הל שחלה מביא ידי שינה מי סיסרה סרה אה סיסרה לא חשבתי יש ראיה יותר טובה סיסרה לא חשבתי אתם יש לכם ידיעות בתנק פלפל יש גמרא ביומה לומדים את התיקון מי שלומד את התיקון מי שראה את התיקון אז תנך כן כן הקצות אומר שמאיפה אנחנו יודעים אנחנו בוכים שבד בניתך מאיפה יודעים שמשה ואהרון היו אחים כתוב שמושה ואהרון היו פסולים לעדות כי הם אחים הוא מופיע בקצות אה בסדר ה אחים פסולים לעדות שכ אז אז בכל אופן מאיפה באמת העניין הגמרא ביומה אומרת שכהן גדול בערב יום הכיפורים לא יאכל מאכלי חלב כי החלב מביאים ידי שינה מביאים לידי שינה יש חש שיבוא לידי טומא אז מכאן ראיה שמאכלי חלב מביאים ידי שינה לכן מי שביל בליל שבועות רוצה להישאר ער כמנהג ישראל קדושים מן הראוי שלא יהיה הרבה מאכלי חלב בליל שבועות כדי שלא הביא אותו לידי שינה נקודה טוב יש עוד עניין כי התורה נמשלה לחלב דשוח חלב תחתשונך ונוהגים לאכול גם דבש וגם חלב כי שניהם דברים נפלאים ביותר ויש חידה נפלאה ביותר שאומר שנוהגים לאכול גם גם חלב וגם וגם מים וגם דבש כי הכל בשור לתורם תורה נמשלה למים קוצץ מלך למים חלב יודעת מה בקיצור כל מה שאפשר לאכול בחג השבועות שמשור לתורה באופן כזה או אחר גם ברוכים גיו מצוין הר גבנונים מה הר גבו הר גבנונים מה זה שר סיני אה של הר סיני שאומרים שגם 40 40 יום שמשה רבנו היה בהר בגימטריה חלב אפשר למצוא עוד הרבה דברים כאלה ואחרים תחשבנו אם יוצא לכם לא חשבנתי אם יוצא טוב אם לא יוצא גם טוב את אני אומר בעניין של גימטריות השבוע אמרתי איזה גימטריה ואמרתי שהחתם סופר צעק על אלה שהלכו לצפת ולא הלכו לירושלים אמרתי שצפת גם נחשבת קצת ירושלים כי ירשבת שצפת ציון במשפט תיפד יוצא בדיוק אבל לא משנה רביזי זה פחות או יותר אני שיוצא צ'וט יוצא גימטריה של של עונג שבס לא יצא לך תוסיף עוד צ'ו יפה לך יש מספרים שאחד הגיע לאיזה ישיבה והוא עשה חשבון על השם של הישיבה ואומר ל ראש הישיבה תשמע הישיבה שלך בגימטריה עולה ביטול תורה ראש הישיבה נבהל מיד בדק את השם אומר לו זה לא נכון אומר תוסיף גם את הכילל טוב אז זה זה לעניינינו זה לעניינינו לגבי העניין עניין של מאכלי חלב. עוד נקודה אחת אני רוצה לציין לגבי העניין של מגילת רומנהג ישראל לקרוא מגילת רות בחג השבועות פה אני רוצה להגיד איזשהו מהלך פשוטכם בכל העניין ש למה נוג להגיד מילת רות כי דוד המלך דוד המלך נפטר בחג השבועות כידוע נפטר בחג השבועות שכל להיות בשבת ככה אומרת הגמרא במסכת שבת אז כיוון שהוא נבד זה דוד המלך לכן נוהגו לקרוא תהילים יש כאלה שנוהגים לקרוא שלוש פעמים מצפר תהילים הכל סביב עניין של דוד המלך זה בהסבר הפשוט שיש עוד הסבר יש שאנחנו עם ישראל ככה אומר הרמב"ם בהלכות ייסורי ביקדומי עם ישראל כן בהלכות עם ישראל במעמד הר סיני עבר תהליך של גיור לכן גם הביאו קורבן כולנו התגיירנו במעמד הר סיני רק ש כותב במסכת יבמות שעברנו להויות מבני נוח לבני ישראל כיוון שאתה עובר תהליך של בן נוח בן ישראל באמצע יש תהליך של גיור אז זכר לגיור שעבר עם ישראל הוא ממד הר סיני אנחנו קוראים את מגילת הגיור החשובה ביותר שיש שזה מגילת חות כך כותב הרמבם לכות יסרביה אבל אני בטוח רוצה להביא איזשהו מהלך חדש בעניין הזה של של חג השבועות. רק נראה שסיימנו את כל העניין א ההכתי כבהכנה לקרד חג השבועות אז יש לנו גם בעניין של התבילה א הכנה לקרד. גם אם אדם לא טובל כל ערב שבת יש עניין מיוחד לטבול בערב הרגל כי כידוע חייב אדם הגמרא אומרת להטאר בערב ערב הרגל בערב החג אז מי שיכול לטבול ערב החג במיוחד זכר לתפילה שעשו ישראל במעמד הר סיני גם ברוך יהיה כמה תפילות כל אחד לפי מנגו יש מנגיע המקובלים לא נחי בנקודה בנקודה הזאתי מה טובלים בליל שבועות עצמו כאילו כן יש כאלה שטובלים ממש רגע לפני זה הזמן שלפניות השחר מפסיקים ללמוד צריכים לתבות אתה מוזמן לישיבה אתה תראה פה את הריצה המגבות פילפלות אבל לא יודע אם בשאר המקומות זה נהגו הדרגנים כן אה זהו הדרגנים זה מה חסידים חסידים סידים נוהגים לטבול כל כל שער אפשרי זה לא רעי כן אז אז אז א בקיצור אז זה העניין של א של א של התבילה בערב חג השבועות אני רוצה רק לגעת בנקודה אחת שאני חושב שזה גם אמור אליכם קצת אני חושב לאלה שמתמידים פה כל שבוע בצב חתבה ומגיעים ואני חייב לספר לכם פה פה סיפור חייב לך סיפור לא יודע אם סיפרת הסיפור הזה או לא הייתי בחוץ לארץ לפני שבועיים והגעתי לכולל מקום נידחן פנמה שם מקום א רוצים ללמוד שם עצומה אני נכנס לתת שיעור לאבריחים לאבריחים שיושבים אברכים חרדים לכל דבר מניין יושבים שמה טוב רגע לפני השיעור ראש הכה מבקש רשות הדיבור כן אומר תשמעו אני הגעתי לפנמה מברוקלין הוא היה נוסע כל יום שעה ברכבת מניו ג'רזי לברוקלין זה זה יכול להיות דבר כזה גם מה כל יום היה לנו שעה אומר אני רוצה להגיד לכם מה אני שומע כל יום הוא אומר את תורת ישיבת רמתגן את השיעורים של נשיבת רמגן אומר היום הכי מוצר שהייתי אוהב יום חמישי צבא טבא אומר צבחה טבה לא הייתי מוותר כל הנסיעה הייתי שומע את הזה תשמעו אז אז רוצה להגיד לכם שברוך השם התורה מגיעה לכל מקום ואתם שנמצאים פה אני רוצה להגיד משהו לעניין הזה שברעיון של תורה מה תורה באמת עושה עושה לאדם שלומדת אז יש יש מדרש נפלא ביותר על הפסוק ש40 יום משה רבנו ישב בהר וישב בהר 40 יום ו-40 לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי מה מה משה רבנו חמש פעמים התורה מזכירה את העניין שמשה רבינו ישב בהר וכל פעם התורה מזכירה לחם לא אכפת שתיתי שכרך הבנו שאדם לא יכול בשמיים לאכול לחם ולשתות מים מה הרעיון שיש בדבר הזה אז יש מדרש נפלא ביותר מדרש אומר בשמות ש רבי יוחנן הלך עם רבי אבא באזור מטבריה לציפורי זה האזור של רבי יוחנן, אזור טבריה, תלמוד הירושלמי, הולך איתו ביחד, רבי יוחנן כבר היה די תשוש ושם את ראשו על רבי אבא. בדרך שהם הולכים הם רואים איזה מטע, מטע צמרים, משהו גבל. אומר לו רבי יוחנן, אתה רואה את המטע הזה? הכל היה שלי. אומר לו, נו, מחרתי. למה? הוא אומר, כדי לעסוק בתורה. טוב, ממשיכים הלאה, רואים מתים. מתה זתים, נוצפים מלא זתים פיל פלוואים. אומר לו רבי חן, אתה רואה את המטד? אומר לו, כן, נו, זה היה שלי. בחרתי, מכרתי הכל. וככה הם עוברים כמה סדות, כמה מתאים, כל דבר אומר לו רבי יוחנן היה שלי ולי לאסוק באורייתא. כך הוא אומר לו. כשעברו את כל הסדות פרץ רבי אבא בבריכר לו רבי יוחנן למה אתה בוכה? אומר תגיד לי מה השארת לך ל לאיזה קנתך? לפנסיה לא השארת כלום גם ירושלה ילדים שום דבר לא לא השארת. אומר לו רבי יוחנן קודם כל אני בועדת פין. ועדת פין זה בראש תבואות פחות ירושה לילדים. אומר לו לא לחוץ עלים ירושה. אבל הוא אומר לו גם יותר מזה. תגיד לי רבי אבא אתה לא עושה חשבון פשוט מכרתי דבר שנברא לשישה ימים וקניתי דבר שניתן ל-40 יום אז אם זה ניתן ל-40 יום זה לא שווה פי כמה מאשר דבר שניתן לשה ימים זה היהזה אומרת הגמרא אומר המדרש בסוף כשרבי יוחנן נפטר ככה היו סובדים אותו אם יתן איש את כל און ביתו באהבה בוא זה יבו זה לא מה הרעיון של המדרש המופלא הזה ורבי אבא לא היה מוכן למכור דברים של האוילה מה זה בשביל לקנות אוילה מה בו מה מה הפשט בכל העניין הזה תשמעו בקצרה אני אומר את הרעיון הזה אומר אומר המדרש כדי לזכות בתורה אדם צריך לוותר על משהו לוותר על חיי הנוחות שלו תורה צריכה עמל צריכה קצת יגיעה צריכה לצאת מתוך המסגרות החזון איש כותב ב-48 מעלות התורה נקנת אומר וכולם יציאה מגידרי הטבע אם אדם חי בתוך הקוביה שלו בתוך הטבע שלו שום דבר הוא לא יכול לפתח בחיים שלו אבל יש מציאות שאדם הוא נברא בריאה אחת בריאה שנבראנו אבי ואמו ברור אבל הוא יכול לברוא בריאה בתוך בריאה. הוא יכול ליצור עוד יצירה חדשה בעולם. איזה? אם אדם עוסק בדברים נעלים, שהוא מניח דבר שהוא היה בו קודם ופתאום שואף למשהו יותר גדול, הוא בורא בריאה בתוך בריאה. היה פעם כזה כזה תוכנית, כוכב נולד. אדם יכול להיות בחיים שלו, כוכב נולד, הוא נולד בצורה מסוימת והוא יוצר עכשיו עוד מציאות אחרת בעולם. וככל שאדם מוכן יותר לביטורים, היצירה שנוצרת מכוח הויטור היא תמיד הרבה יותר נעלת. היא דבר שהוא בלתי נתפס לחלוטין. אז יש שני אנשים ששומרים כל הזמן על הקיים, שומרים שלא שום דבר לא ילך ליבוד, על החשבון, על כל הדברים. יש אנשים שמוכנים קצת להניח דברים, שום דבר לא צריך לתפוס בערך אצבעות, לשחרר, כמו שאומרים שחררת, הצמחת, הגדלת אה באתליה. אומר משה רבנו, אתם יודעים למה קיבלתי תורה? 40 יום ישבתי בארץ כוויך. איך הם לא אכלתי? מים לא שתיתי? מה היצירה הזאתי? בסוף יוצא תורה. אומר הזוהר הקדוש שעם ישראל לא היו נכונים לאותה יצירה. אז יש פסוק אומר הזוהר לאורותם לאורותם לשון הריון. אומר הלוחות הראשונים ההריון לא נתפס הוא נפל היה נפל ישברו הלוחות רוצים עוד פעם נוחות עוד פעם 40 יום כל פעם 40 יום מחודשים כדי ליצור את היצירה החדשה הזאתי בלי זה התורה לא יכולה לצמוח האדם שכל הזמן דואג ליומיום הפשוט שלו לא מוכן להקרבה ולשחרור ולביטור לא יצליח שום דבר אם זה ככה עכשיו תשמעו דבר נפלא ביותר כתוב בגמרא מסכת בציע אדם רוצה כתוב כתוב ככה אמר רבי אבא אני צמתי 40 יום בסרו לי מן השמיים לא ימו שמפיך 40 יום אדם יודע פתאום נוצר דבר חדש פתאום יש לו חלוש חדשה בעולם לא תמוש התורה מפיך עוד 40 יום לא ימוש מפי זרך עוד 40 יום לא ימוש מפח זכה מפי זרה זכה עד עולם מכאן ויה לך תורה מחזרת עלס נשק כל 40 יום יוצרים מציאות חדשה בעולם פתאום התורה היא נהיית חלק והיא נהיית אחרת לגמרי כוח הביטור הוא כוח הצמיכה 40 מוצם אי אפשר שהוא יישאר באותו מקום אתה נוצר כאדם חדש לגמרי למה קוראים את מגילת רות מגילת רות באה להגיד לנו שהמדרש אומר ביל קודשמוני שמגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה לא איסור ולא יתר למה נכתבה סתם מגילה של כמה אנשים שירדו ללבלי בנוס 250 אל כאלה כל אחד היו קוראים שמים מגילה לא היינו ישנים כל לילה אז מה מה מה הסיפור הסיפור הוא מאוד פשוט כי אנחנו עושים הרבה חסד בעולם אבל כל חט שאנחנו עושים הוא חסד נקודתי מישהו צריך הלוואה אתה נותן לו מישהו צריך עזרה אתה נותן יש קמפיין אתה תורם יש כך אחרי דקה אתה ממשיך הלאה כמה אנשים בעולם עזבו את כל עולמם הקודם ופתאום הקדישו אותו למישהו אחר לגמרי שהוא לא שווה לא שווה הרבה זה אישה אלמנה ש שה סליחה שאני אומר חוזרת הביתה סמרטותה שקולה אלמנה חסרת קול פתאום אדם עוזב עולם ומלאו בת מלך היא הייתה בת בית בתו של גלון מלך מואב הייתה רות עזבה מה הכל בשביל לעשות חסד מתמיד ומתמשך ע עם חמותה ועוד עם חמותה זהזה זה דבר שהוא בלתי נתפס לחלוטין לעשות כזה ויטור הוא אי אפשר שישאר ככה זה מצמיח כוח בלתי נתפס לחלוטין מה היא זכתה לכוח הכי ניצחי שיכול להיות לדוד המלך נפתח לך ש שנרו של דוד המלך בשם קדוש שלך נשבעת לו שלא יכבה נרו לאילת כי כמציאות כזאתי של ביטור מצמיכה עולם נצחי לחלוטין כוח התורה זה כוח הביטור טור וזה מצמיח כוחות בלתי רגילים אנשים שמוכנים לבוא לישיבה כל שבוע לוותר מסתמ נוחות כזאת או אחרת להגיע לעבודה בזמן ללכת לפה אבל רוצים תורה רוצים תורה גדולה שלש רמתגן בשמחה זה מצמיח כוחות בלתי רגילים יש לי זמן לסיפור דקה אחד או שאני כבר א מעכב אתכם מה עוד ביטור קטן עוד ביטור על זה יש סיפור ניפלו מאוד שמופיע ברוד במדרש רב רות פרשת ד' על הפסוק מובט לא יכול לכסון לא יכול למנות כתוב שב רבי שמעון בן חלפתא כל החיים שלו היה יושב בכהילים ולומד לומד טוב יום אחד הוא שומע ערב פסח זה היה או ערב יום כיפור שני גרסאות הוא שומע רעש בחוץ אומר לחברו השלו מה יש בחוץ למה בלאגן אומר הפועלים באים לבקש כסף מהסוף סוף ערב חג מבקשים כסף אומר אני פועל של הקדוש ברוך הוא הראש כולל שלי אף פעם לא נתן לי מנהגה לא קיבלתי שום דבר פעם אחת שיתן לי מיגע משהו הולך למעלה אומר לקדוש ברוך הוא חיך תעשה תעשה משהו לא גומר תפילתו צ'יק נופה לו אבן מן השמיים הולך לרבי אומר לו רב שמעון קיבלת אבן גולדק היה בלגיה רבי יהודה לוקח את הזה מסתכל אומר לו זה משויף עם קרט זה זה תשמע קח הלוואה אני שם את זה פה בסיף שלי בכספת תקנה מה שאתה רוצה אני אומר לך חופשי אתה מסודר לחיים שלך הולך פעם ראשונה רב שמעון לסופר שם 5 ש₪ בצ'וקצ'יק חותח את העגלה מוציא הולך הולך שמה רואה את המחלקות מחלקת מחלקת לב מחלקת קוסמטיקה מחלקות ב בזה ומלא את כל הסופר ומלא את הכל שואלים אותו הקופאים משלוח אומר בטח משלוח יודע מה שיש לי לא יודע שואל בכלל מה משפחת בן שטח חום רבי עקיבא טבריה מגיע מגיע מגיע משלוח הביתה דופקים בדלת האישה שואלת כן מהסופר היא אומרת טעות בחיים לא הגיע להם מהסופר בערב שבת היא הייתה מבשלת את מקור ראשון הייתה מבארת אותו כדי שיהיה להם קצת קצת עשן לא לא היה להם שום דבר אז גברת משפחת בית שתר סופר גברת טעות משפחה אחרת בינתיים מגיע רב שמעון הוא אומר תיכנסו תכנסו תיכנסו אומרת שמעון מה קרה ככה המקדש אומר עזבת את הכולל הלכת לגנוב לא יודע למה אתה את זה ככה הלכת לגנוב אז היא אומר לה לא תשמעי נס מן השמיים ירד אבן אומרת לו אתה אומר לי שירדה אבן מן השמיים ויהיה חסר לנו בעולם הבא אבן בשום פנים ואופן לא תחזיר מהר את המוצרים תחזיר מהר את האבן לשמיים עוד לפני החג לא רוצה את זה אומר לה רבצין לנו מה לאכול משהו תראה איך אנחנו נראים לא מוכנה הלך לרבי אומר לו כן אומר אשתי כרגיל לו סבא מה היא אמרה לי יהיה חסר איזה אבן בעולם הבא מהחופה אומר תגיד לי אשתך אני רבי אתה יודע אתה יודע מי זה רבי חיברת כל המשניות רק מהדפסה שלהם אני כבר יהיה לי אני אתה תשמע אם יהיה חסר לכם עליי הולך לאשתו אומר מסודר מה מסודר רבי אמר שבעולם הבא הוא יביא לנו תגיד לרבי שבעולם הבא אין גמחים אין בנק תפחות אין משכנתאות אין מה הבאת זה מה יש בני ביתך הבאת אוהל אתה תישאר באוהל מצחי אתה תביא הולך לרבי אומר אשתי אומרת שכל אחד הולך לבית עולמו אין אין שמה ביזנס אומר וואלה היא צודקת הולך מהר הביתה חוק הגנת הצרחן 14 יום מחזיר את המוסרים לסופר עם הקבלה לוקח את האבן אומר הקדוש ברוך הוא רק תיקח את האבן כי השלום בית שלי בקנתי יוצאת ה ירד מר השמיים את האבן לוקחת כתוב בגדול הנס האחרון הנסח הראשון שמשמיים נותנים לא לוקחים שאל שמואל מסלנט רבה של ירושלים המיתולוגי אומר תגידו לי איך יכול להיות שאישה עם כל הכבוד שאנחנו רוכשים לנושם רוכשים מלמדת שני תנאים ענקי עולם מלכות עולם הבא הם לא מבינים בהלכות עולם הבא רק היא יודעת מה קורה בעולמות העליונים איך יכול להיות אומר הם שמעו סנן תשמעו בדיוק היסוד שאמרנו אומר הם לא יטרו על שום דבר מיוחד רבי היה מסודר רבי שמעון בן חלבתא עם כל המחסור שהיה הגיע לה בסמדרץ' שמה לומדס יש שפינת קפה מצד ים שמחה לומדים אומר היחידה שביטרה יום יום הייתה אשתו של רבי שמעון בן חלבתה אין בבית מה לאכול אין מה לבשל אין לה מה ללבוש אין תכשיטים אבל כל פעם שאין לה כלום וכולם מסודרות היא אומרת אני מוכנה לוותר בשביל העולם הנצחי רק מי שיודע לוותר יכול לראות עולם אחר שלא נגלה לו קודם והעולם הזה נגלה לה ולא להם והיא יכלה ללמד אותם הלכות עולם הבא בעולם הנסתר מכוח הביטור פה בעולם הזה וזה הכוח של רות המואביה וזו הכוח של תורה שנזכה בעזרת השם שמכוח הרוממות הזאתי שלנו תמוש תורה מפינו מפיזרנו עד עולם בעזרת השם חג שמח না।