הלכות ראש חודש וקידוש לבנה - צורבא מרבנן - הרב בן ציון אלגאזי

טוב אנחנו בעמוד 142 אנחנו קודם כל נעסוק קצת בענייני ראש חודש אז למס ערב ראש חודש זה יום חשוב כתוב בקיצור שולחן ערוך שיש נוהגים להתנות בערב ראש חודש ועושים בזה סדר יום כיפור קטן שבו מתכפרים כל העוונות של כל החודש דומיה סעיר לראש חודש כתוב זמן כפרה צריך חלק יצחק למטה צריך זמן כפרה לכל תודה מכאן למדו שראש חודש הוא זמן כפרה אם זה זמן כפרה אז יש ערב ראש חודש א מגיעים לעשות פה תענית כדי כדי שדם יחר כנותן בכל אופן יש ישיבות שעושים את זה אבל כף החיים כותב ב בלי תעניות בכלל בחורי ישיבות פחות תעניות יותר טוב להם שילמדו יותר טוב מאשר עשו תעניות תעני דיור תענית דיבור זה מצוין של כולם ואלה שעובדים יעשו תעניות זה טוב אבל אלה שהם לומדים או מלמדים עדיף שיאכלו וכתוב בשולחן ערוך באכות מלמדים שאסור למלמד להיות בתענית אסור לו אסור לו לישון מאוחר ואס למה כי החרת הוא לא מלמד כדי ב עושה מלאכתו לא נאמנה חס ושלום על זה נאמר הרור עושה מלאכת השם רמיה חס ושלום עד כדי כך כתוב שמה פתחי תשובה צדיקים שרוצים לצום בשני וחמישי בשובבים זה צדיקים שיושבים ישיבת המקובלים הם צדיקים גמורים אלה שמלמדים צריכים להיות אירניים שמחים קדוש ברוך הוא למד כדי ביי טוב יש עוד עניין אחד לגבי העניין של עשיית מלאכה בראש חודש כמ שראש חודש אומנם יקרה מועד אבל לא התקדש לעניין נסיעת מנחה יש כידוע לגבי עניין של המועדות ר עושה בזה חילוק מאוד מענין יש יום שאומרים בו מוסף יש יום שגם אסור רק בהספד בתענית יש יום שוא אסור גם בספ תענית וגם יש בפו קצת מן יום טוב כמו חול המועד בקיצור כל יום יש לו את השדרוג בפני עצמו יש בזה כמה חילוקי דינים בעניין הזה המכבה כותב שנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה מלאכה בראש חודש והסיבה הייא אומר התז כיוון שהם לא היו בחטא העגל כיוון שהם לא רצו לפרוק את הנז מים באופן מיידי ועקבו את העניין כנראה שבגלל זה אמר הארון מחר תביאו לי את כל העסק בגלל הנושים אז פתרו אותם ממלאכה בראש חודש איזה סוג מלאכה אז כנראה רק מסוג מלאכה אחד שלא ילכו לעבודה אבל בבית אומר הרב עובדיה כל מקום ותה להם להכניס בגדים תוך מכונת כניסה לפילה לשתוף כלים כ הכל כן בלכה בבית צריכות לעשות הכל שלא ילכו לעבודה באותו ום מבחינתנו אין שום בעיה בסדר אם זה הפריבילגיה בסדר גמור א יעלה ויבוא לגמי דן ראש חודש בי יבוא הגמרא אומרת מסכת שבת במקור שבע תני רבי ושיא ימים שיש בהם קורבן מוסף גון ראש חודש חולש של מועד הרבית שחרית מנחה מתפלל 18 ואומר מעין המאורע בעבודה אז כשאומרים מעין המאורע אז רב חיים כותב שהפשטות שזה נהייה חלק מהתפילה באופן אינטגרלי יש דברים שהם לאם על הניסים על הניסים לא נהייה חלק מהפינה לא אמרת על הניסים אינו חוזר אתה רוצה תגיד אחרי זה באלוקי נצור אין שום בעיה אבל כשאומרים ילב יבוא בתפילות שצריכים לחזור הכוונה היא ש וזה נהייה חלק אינטגרלי כמו שפספסת ברכה ב-18 אתה חייב לחזור כך כאילו פספסת יו כאילו פספסת ברכה בפני עצמה אבל לגבי ראש חודש מתי אנחנו צריכים להגיד י הלב יבוא אז צרכים להגיד בכל התפילות אלה יש חילוק ביניהם מה החילוק כתוב מקור שמ בשולחן ערוך ערבית שחרית ומנחה מתפלל 18 ברכות ואומר א יבוא רצה ואם לא אמרו בערבית אין מחזירים אותו למה כיוון שאין מקדשים את החודש בלילה הם מקדשים את החודש בלילה אז אין דין קדושת כאילו לב יבוא בלילה מ צריך להגיד לכתחילה לא אמר אינו חוזר שאר התפילות אם לא אמר חוזר לא רק ש הוא אמר חוזר הוא צריך להשלים את התפילה כמו שאמרתי לכם כי מעלה עליו הכתוב כאילו לא התפלל אותה תפילה כתוב בספר אישי ישראל אם לא אמר רביץ' נזכר לאחר שאמר השם שסיום בריקת הז ש ציון אינו חוזר ואף שראש חודש שני ימים גם בלילה הנוסף לא אם אמר יבוא לא חוזר וכן שחרית ומלחה דינו כ אם נזכר קודם שסיים ברית המחזיר שכינתו לציון יאמר ילב יבוא ויחזו ותחזנה ענינו ואם נזכר לך תבת השם שמצ ברכה יאמר למדני חוקיך ילב ייבוא תחז סיים את הברכה יאמר במקומו וימשיך לומר מודים ואם כן אם הוא סיים המחזיר שכנתו לציון יגיד אז יעלה ויבוא ימשיך מועדים ואם כבר התחיל מועדים רבי יסי כל זמן שלא סיים את התפילה יחזור לרצה ואם סיים תפילתו כתוב בגמרא אם קר רגליו המשמעות של הקר רגליו זה לא קירת רגליים ממש אם הוא גמר את האלוקיים צור ם היא רצון השני אפילו שבפועל הוא עוד עומד במקומו הוא נקרא כביכול שעקר את רגליו זה מה ש ואם סיים זה אף על פי שלא עקר את רגלי עדיין לא פסע יחזור לראש התפילה כשחוזר להתפלל יחזור ויאמר שנית גם השם שפתי תפתח יתחיל את הכל מההתחלה אם יש ספק לאדם אם הוא אמר ילב יבוא או לא חוזר כיוון שאנחנו לא מלומדים להגיד יעלה ויבוא ואדם לא רגיל בכך ספק אם אמרת ייעלה ויבוא חוזר לומר ייעלה ויבוא בסדר עכשיו א יש כאן דין מאוד מעניין אם שכך לומר ש בשחרית ילב יבוא וכבר התפלל מוסף אז אם עדיין לא התחיל את הברכה האמצעית ימשיך את התפילה בתפילת שחרית זאת אומרת במוסף במקום להמשיך מוסף שימשיך את זה הקל הקדוש הקל הקדוש אתה חונן בדיוק ויזכיר לה יבוא ב ואם סיים תפילת מוסף או שיזכר לח שיתחיל את הברכה האמצעית של מוסף יחזור להתפלל על שחרית ויתנה שאם אינו חייל תהיה התפילה יש בעיה כי אחרי שהתפלל תפילת מוסף מה פתאום הוא מתפלל זה לא מקריבים קורבן תמיד אחי מוסף יהיה סדר בעולם אב לכן יעשה אתזה יתנה שזה יהיה כתפילת נדבה היום בדרך כלל אנחנו לא מתפללים תינת דבר כי תינת דבר כדי להתפלל צריך שיהיה הרבה כוחות צריך לכוון בכל ברכה צריך לחדש היום קשה מאוד נכון נחדש אבל אם זה בסיטואציה הזאתי יחזור ויתפלל שחרית אחרי תפילת מוסף ויתנה מה הוא יתנה שאם אינו חייב תהיה תפילה בטנת הדבה ובשבת יחזור להתפלל ולא יתנה ואם כן אחר שעבר תפילת שחרית תתפלל פעמיים מנחה ובתפילה השנייה כמובן יתנה בסדר אם במקרה של ראש חודש א זה לגבי העניין הזה של ראש חודש לגבי לב יבוא יש לנו פה עוד איזשהו חידוש בהלכה א הרב עובדיה כותב א גם מצב של ספק גם יחזור ויתנה את התפילה שלו שיהיה תפילת נדבה יש עוד דין ש אנחנו צריכים להגיד ילב יבוא בבריכת המזון ומחבר כותב על פי הגמרא בשבת שמה שמזכירים המחבר ב13 מזכירים לב יבוא ברכת המזון ואם לא אמר אין מחזירים אותו ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמתים אומר ברור שנתן ראשי חודשים לאמו ישראל לזיכרון יש רצף ברכות של בין בונה ירושלים לבין הטוב המתים שאם שכחת לומר את אחד האזכרות קודם זאת אומרת בעיקר זה יהיה לב יבוא אור רצה אור רצה הלב יבוא על הניסים לא אבל בין זה לזה אפשר להגיד ביניהם להשלים אתם מכירים את זה רב לא מופיע בהרבה סידורים לא מופיע בהרבה סידורים זה מופיע בסידור אני מי שערך את זה הכי טוב בסידור ארקול יש שידור ארקול כזה של רק אמריקאים מכירים את זה כן לא לא רואית את זה אף פעם את הדבר הזה אז רגע שניה אחת שניה מש לקחתי כמה סוגי סידורים אז כדאי שהציבור ידע מזה כי זה גורם זה גורם למצב שאפשר להשלים לא לחזור על על כל בכת המזון חבל רגע אבל יכול להיות שפה זה מופיע אני לא מכיר אתזה כן זה נוסח כזה קבוע אין פה בקת אשכנזים לא אוכלים רגע גם כ פה גם אין פה פה פה בוא ירושלים בין זה לבין הטוב והמתים אז יש פה צריך להיות רצף של ברכות רעולי זה מופיע בסוף לא רק ברית מילה ברית מילה אז כן אולי בונת ישראל זה מופיע לקחתי גם אשכנז גם ספרד אולי אחד מהם יצאים את המצב מה גם לא טוב חבל כוונת הלב מה מה כוונת הלב זה מופיע טוב בקיצור זה כדאי לדעת מזה כי כש מודעים לזה רק צריך שהה גם סיפור בבית שמתאים כי אל תמציא איזה ברכה בסופו של דבר אבל אבל אז משלימים זה פשוט ברכה אתה מוסיף עוד ברכה אחת פעם היה לי ור טפלא מה ברח לא לא ברחמן לכן אני רוצה ברוך אתה השם בונ ירושלים אמן לפני שאתה מתחיל הטוב והמת נזכרת פתאום לא אמרת רצה לא אמרת ילב יבוא יש לך ברכה וזה השלמה אתה לא צריך לחזור לראש זה הבד כי אם לא אם התחלת הטוב ומטים הופ חוזר כבר על הראש זה ברוך שנתן ישראל כן כן מה ש מצודד פה ברוך זה ברוך אתה השם כן בך עולם שנתן יש או או יש כוח הנה סידור ספרדי כן כמו שצריך פרדים אוכלים ברוך אתה השם ק מלך העולם שנתן שבתות נוכל לעמו ישראל ברית ואם זה ימים טובים ימים טובים למו ישראל שמיני יצרת וכולי בקיצור יש פה אתה רואה רצף של ברכות שבהם ששים אכנ משו חי מו משו חי בסדר אז זה זה זה דבר חשוב מאוד עוד נקודה אחת חשובה שכתוב לגבי ראש חודש במשנה ברורה אין למה לא חוזרים על י הלב יבוא בראש חודש אם פספסת י הלב יבוא לא חוזר פעם אני אגיד לכם ורט על הניסים זה בהזדמנות מאוד מעניין הניסים הרי לא לא חוזרים אז למה ממלא גם שואלים למה לא מזכירים את זה בברכת מן שבע ברכת מן שבע לא מזכירים מזכירים את הכל חוץ מעל הניסים למה לא מזכירים על הניסים בהזדמנות אני אני אגיד את זה המשנה בורה כותב למה לא חוזרים עלי הלב יבוא בבק המזון כי אין חובה לאכול פת בסדר אין חובה לאכול פת כן כתוב שראוי להרבות קצת בסעודה בראש חודש אני זוכר בישיבה התיכונית שלמדתי אז בראש חודש היה לחמניה ופרי לי או דנו שהיום זה ראש חודש זה נתן יש כאלה שלובשים חולצה לבנה וחודש יש בזה קצת כמו שכתב המשנה אמורה קצת מועד יש בזה בכל אופן יש תפי תפילת מוסף הרב בירושלמי יש תיקון של קידוש שעושים בראש חודש קידוש קידוש ש כן יש את הנוסח של הקידוש ירוש ומה מה מה החתימה ברוך אתה השם מקדש אמו ישראל על ידי לא לא אבל סח שיוש חושים מעניין יפה מאוד בסדר לא לא לא נהגו בסדר גמור עכשיו רבי יסי עכשיו נעבור כוון שדיברנו בראש חודש ברכת הלבנה וחיוב קודם כל אני חייב להגיד הקדמה כת הלבנה לא ברור מה ההגדרה של הברכה הזאתי זה ביק ה צות זה ביק את השבח זה ביק את ההודעה לא ברור לי עד הסף צריך לחקור חקירה בדיוק מה ההגדרה של בקת הלבנה כי אין שמה נוסח של ביק את המצוות לא אומרים אשר קדשנו במצוותו וציונו אז אולי זה כן ביק את השבח אשר המוס בטן חודשים יכול ות שזה ברקת השבח או לא ברור הסו למה אני אומר את הספק הזה כי תכף ניגע לגבי עניין של נשים נשים לא מברכות קת הלבנה פותחים אותם באופן עקרוני כיוון שזה משת הש שהזמן גמה אבל זה לא באמת מצוות עשה ממש קודם כל גם לא יודע מה ההגדרה אז זה אפילו מצוות עשה דרבנן זה לא נמצא בתוך לא שך המצוות של דאורייתא ולא סח מצוות רבנן זה ברכה איך מגדירים ברכות תמיד אני שובר את הראש ברכת החמה שמברכים פעם ב26 שנה מה הגדרה יש דין לברך אתה צריך לברך בברכת האילנות זה צריך להגדיר פעם אחת יש אני חושב יש יש מצוות יש לבים ויש ברכות ברכות זה גדר שעומד בפני עצמו ככה צריך לחדש אחרת קשה מאוד להסביר את הנקודה הזאתי אולי פעם ננסה להגדיר יש יש בברית מילה למשל ברית מילה ישנם שניי ברחות יש ברכה אחת שהמוהל מברך על המילה איך שהוא מן את המילה לפני הפריה אומרים לאבא לברך גם דוחקים ב אבא תמיד בדרך כלל נמצא בהתרגשות גדולה אז דוחקים ברך מה מברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו מה מה זה מה זה הברוכה הזאת לחז למה מברכים את זה אחרי המילה ולא לפני המילה שאלות שאלות צרכים לגבי ברכות פעם אולי ננסה לברר את הנקודה הזאת יותר לעומק בריכת לבנה תקנו את זה שלא יהיה נגד כבי שיניים איך סח בברכה כשם ש זה אז לא יהלו כבי שיניים כן ככה יש בתוך ה זה סגולה זה סגולה דע שזה סגולה לאירוסים אני יודע שזה סגולה לאירוסים מי שמוכר כתוב כשם שאני מרקד כנגדך אני רואה פה בחורים קופצים עד שמי שמיים וככה יורד להם השידוך יכול שהוא לה יותר גבוה הוא תופס כנראה גליים לא יודע קיצור אבל אבל זה ידוע שזה סגול לשידוך העניין של ברכת הלבנה בכל אופן המקור לברכת הלבנה מופיע בגמרא בסנהדרין למה בגמרא בסנהדרין כתוב ככה במק אמר חנן כל ברך ל החודש זמנו כאילו מקבל פני שכינה תיב אח החודש לכםם זה קילי ועו איך התגלגל ביכת הלבנה לפרק חמישי בסנהדרין בל סיבה מאוד פשוטה שמה דיברנו על חקירה של הידים אחד מהחקירות של הידים זה היום הגמרה אומרת אם עד שני עדים אחד אמר ביום בראשון לחודש לחודש עדותם מתקבלת אף על פי שלכאורה עדותם לא תואמת כיוון שמסוגלים לפספס ביום פעם שהיו מקדשים את החודש הרי ישנם שני צורות של קידוש או על פי הראייה או על פי החשבון אנחנו היוםם עלפ הולכים על פי החשבון אם יחזור חזרה על פי הראיה שיבנה את המקדש מחלוקת בין הראשונים גדולה מאוד רבינו בח מדבר על זה באריכות בפרשת בו אז בקיצור אז לכן הגענו שמה לעניין של כיוון שהעולם מתבלבל ביום אחד בחודש הביאו את העניין של בברכת הלבנה שם עכשיו לגבי העניין של בקה יש פרוך השולחן שמסביר מה עומק העניין של הדבר הזה רק אני אגיד לכם מילה שהוא כותב במקור 17 כיוון שהגמרא אומרת בסנהדרין שכאילו מקבל פני שכינה הרי מבואר קידוש הלבנה הוא עניין גדול ונורא ככונן פני שכינה זהד שזה סודות גדולות ונוראות כאשר הריחו חכמי הקבלה שעניין מיעוט הירח עניין חת אדם הראשון נוגעים זה לזה יש פה דבר נפלא ביותר שלמעשה כל שורש החט בעולם ככ צא מ רבינו בחייה בבראשית יצא דווקא מהעניין של הלבנה למה כי כתוב שבא לבנה אמרה הקדוש ברוך הוא ש כתר אחד אמר הקדוש ברוך הוא לכי ומתי את עצמך מה אומר הקדוש ברוך הוא אחרי זה הגמרא בחולין דף ס הגמרה ש אומרת אחרי כן אמר הקדוש ברוך הביאו עלי קורבן חטא על שמיד את הירח הקדוש ברוך הוא כביכול חטח שולם נגיד מה מה הפש בדבר הזה אלא זה אומר רבנו בחיי בהתחלה היו שני המאורות הגדולים הם היו באותו גודל ההבדל ביניהם היה שהחמה הייתה נותנת והלבנה הייתה מקבלת מי שנותן לו בעל הבית מישהו מקבל והוא סמוך על אחר הוא החלש יותר אמרה הלבנה למה יש בעל הבית אני גם רוצה להיות בעל הבית למה אני כ תלוייה בשם ני צריחה מהני אקבל אמר הקדוש ברוך הוא הרצון שלך להיות בעל הבית לכי ומעטי את עצמך והקדוש ברוך הוא אומר זה שורש כל החטאים כולם למה שאדם חוטא הוא מרשה לעצמו לחטו כי הוא מרגיש בעל הבית אין עליו מישהו ות מה שהוא רוצה הרי בעל הבית עושה מה שהוא רוצה זה שורש כל החטאים אומר הקדוש ברוך הוא הביאו עליי קורבן חטאת על שהכנסתי ל בריאה את הרצון שאדם תמיד רוצה לשלוט וזה שורש כל החט כולו עד כדי כך לכן אנחנו אומרים בראשי חודשים ראשי חודשים המכ נתת זמן כפרה לכל ותם ביותם פניך זבחי רצון להצילה מיד שונא מי זה השונא זה היצר הורי הזה הצרור של הלבנה שכל הזמן רוצה להחטיא את האדם להגיד תעשה מה שאתה רוצה אין מישהו עליך טוב עכשיו נחזור חזרה לעניין שלנו זה סועדות נוראים תראו במקור 18 כותב המשנה ברורה שנשים פטורות מקדשת הלבנה למה ד ומצוות השל שהזמן גרמה אב דקון זה זמן גרמה נוהגות אנשים שמקיימות הברכות עליהם משתת האשכנזים ה כיו הקר מעיד שמה ש האשכנזיות קיבלו בזמן גרמה יותר מהמצוות שהם לא חייבות בהם ראיתם פעם אישה אשכנזיה בעניין ארבעת המינים היא לא לא שנ את כל הלילה אנחנו יושנים טוב בבוקר תביא לי לנענע היא לא יכולה לעשות חביתה בלי לנענע אז מה קרה מה קרה בלי ה בלי ה תקיעת שופר אז אז הפשט הוא אומר כי הם הם גרמו פגם הלבנה בדרך כל כל מיני בעיות עולם בסוף זורקים את זה על הנושים הם כיבוש של עולם הם הביאו מיטה לעולם גם חיבות השלטר שלה ש שלא יעצבנו עוד יותר כל דבר מסכנות הרב נבנצל כותב טעם אחר כיוון שיש עניין להגיד בת הלבנה בחוץ וכל כבודה בית מלך פנימה אז אז החליטו שהם לא יוצאות ולא עושות בבריכות הבנה בכלל גם נשים אשכנזיות שנוהגות לברך על זמן גרמה אוקיי עכשיו לגבי זמן זמנים של ביכת הלבנה מתי מתחיל זמן בבריכת הלבנה זה מעניין שהגמרא בסנהדרין אותה סוגיה שמה עוסקת בסוף זמן ברכת הלבנה תכף נראה עד מתי אבל תחילת הזמן לא נוגים מנגו בזה הראשונים רבנו יונה על הריף הוא כותב ובכאן לא דיברו בהתחלה אלא בסוף הזמן בלבב אבל מסכת סופרים אמרו מברכים ע לבנה מתבשם ופירושו בו כמה פירושים יש אומרים עד מוצאי שבת שמכים על ה פסמים ואין זה מתקבל כלל מה הטעם הזה להתלוות ב מוצאי שבת שהרי פעמים שהיה ראש חודש יום ראשון למה המתים לברך אד מוצאי שבת יש מפרשים תבס משון חופה דומה לו אביד בוסמן לברי כלומר עשה חופה לבנו צה לומר שייעשה שתהה כמו חופה שהיא גדולה קצת ומהירה סביבותיה אז צריך שהלבנה תהיה קצת כמו חופה אז מתחילים לברך עליה הכוונה היא שהיא מתחילה קצת להעיר לכן כותב הבית יוסף הוא מביא בשם מעניין הוא משתמש פה בספר קבלה ספר בעל שערי הורה זה ספר כזה של מקובלים ומביע בית יוסף בשמו כתב בתשובה על פי הקבלה אין לברך על חידוש הבנה עד שיעברו שבעה ימים ככ הוא פוסק זה גם להלכה בשולחן ערוך כידוע האשכנזים לא נהגו כן האשכנזים נהגו כבר לברך מגמל ימים ויילך והספרדים נהגו לברך משבעה ימים וילך בדרך כלל אומרים מהמולדת כמה מדקדקים בדיוק שיהיה מהמולדת אשכנזים מגמ והספרדים הספרדים מז רק רמבם מיד כשרואים אותה מה מה ר הרמבם אומר מיד רואים אותה אתה רואה אותו כל הזמן אז ביום הראשון כבר כן כן הרמבם ביום הראשון כבר לא מחכים בשום דבר מברכים אתם אתם זריזים במצוות אתם אנים זריזים במצוות לא מחכים לא נ אגיד לך למה כי הרבה פעמים ישים מאוננים בסוף אתה לא רואה אותם בחוץ לארץ בחורף אתה יש לך ימים מוננים שלמים אתה כמעט לא יכול לברך בקת אלמנה בכל אופן הרב הרב אליהו כותב במקור 25 אף פי ש מקדשים לאחר שבוע שלושה ימים מה המולד הד שקדש ביחיד בזמנה מקדשה בציבור קודם שיעברו שבעה ימים אפשר ל ברך בכת הלבנה גם ביחיד ולכן אם אחד רואה אשכנזים מברכים בג שלא יצטרף איתם ספרדי שיחכה לשבעה ויברך ביחיד אין שום בעיה בדבר הזה עכשיו יש כן דבר חשוב מאוד מה מה לא אי אפשר לברך לבנה ביום צריך שיהנה מאורה אין הנאה מאורה ביום בסדר לכן דרך אגב בגלל שצריך להנות מאורה נהגו לכבות את האורות סביב העניין של הקידוש הלבנה כדי שייהנה מאורה אחרת אתה נהנה מאור מאור האורות עד מתי י עד מתי עוד דקה אני אומר את זה אני לפני שאתה הולך אני כבר ישחה א רק דבר אחד חשוב הרב עובדיה יוסף כותב שבחוץ לארץ במדינות שהם מאוננות מאוד גם הספרדים יכולים לברך מג בחודש בסדר אנחנו הרבה פעמים בקהילה באנ ופן היה לנו מצב שלא היה מישהו היה תופס לבלה חוטפים את הברכה כי אחרת לך תדע מה שיהיה בימים ההם הגרה דרך אגב בזה ה נוהג כמנהג הספרדים ומברך רק משבעה ימים אבל שוב פעם הוא אמר אם יש חשש עננות גבוהה אז לא מברכים עד מתי אפשר לברך את הלבנה אז הגמרא כן עוסקת בזה אומרת הגמרא עד 16 בחודש גמרא בסנהדרין אותה סוגיה שמה עד שתתמלא פגימתה וכמה מתמדת פגימתה אז רבי יהודה אומר עד שבעה נרד אמרי עד 16 בחודש הלכה למעשה לא עד בכלל לא מצויין בשולחן ערוך כתוב ב30 עד 200 עד טז מיום המולד ולא טז מלבד זאת אומרת רק עד 15 בחודש לטו לא רבי סי אי אפשר אחרת אלא מה בא החתם סופר וחידש פה חידוש מה החידוש שחתם סופר תראו בבקשה במקור 32 המשנה כותב עברו 15 יום נגמר למה כי מכאן וילך אין חידוש ללבנה הלבנה מתחדשת עד 15 יום אגב בגלל זה הרמה כותב בסימן סב באבן העזר שנוהגים להתחתן עד טו בחודש שאז הלבנה הולכת מכאן והלך זה כבר מתמעטת רצוי לא להתחתן מכאן והלך כך אומר הזה ויש אנשים שמקפידים על זה יש שמקפידים על זה לראות שהלבנה מתחתנים בתחילת החודש עד ת בחודש לא יותר החתם סופר חידש שבט ז אפשר לברך בלי שם ומלכות זה היום האחרון לגמרי מכאן לך גם את זה אי אפשר בסדר אז עד תתבע בחודש ומי שפתאום שכח כמו שאמרתי גם ביחיד יכול לעמוד ולברך בבריכת הלבנה אני רוצה להגיד כל טוב אני רצד נקודה אחת חשובה שבכת הלבנה רבי יסי הברכה מה שחשוב זה הברכה למה אני אומר את חשוב הברכה כי יש ככה זה עם ישראל מסיבים לני וכו אבלם הוא את הלבנה ב עננים ש להגיד נצחים דכל בסוף הלבנה בורחת לו זה ענן אתה רואה את הלבנה כמו שהיא תברך אחרי זה תגיד צדי את כל ספר תהילים אין שום בעיה אף אחד לא מ את כל הלילה אבל אבל את הברוך תחטוף כשאתה רואה את הלבנה כ כמו שהיא באמצע הקידוש לבנה אומרים כל אחד שולם עליכם שולם עליכם כן במיוחד האשכנזים כל אחד חופ כאלו אם הוא לא אומר לך יו אני רק להגיד זה משהו מנדנד נורא א רק אני חייב להגיד ש ששולם ליחם הזה עם כל הכבוד לו אסור לך לענות באמצע ברכה אם אתה באמצע הברכה א של מלחם להוא לא חשוב זה הוא אבל הוא לא נותן לך יש פרק לא יחפור הוא חופר פרק מפורש בשס מה עושים מה כ לא ככה ככה תהיה בריא אמכם אין בעה עשיו שאלתי פעם למה אומרים שלום עליכם באמצע הספרדים אומרים בסוף למה האשכנזים אומרים באמצע כי לפני כן אתה אומר ד את אומר תיפול עליהם ממ אתה פחד ההוא בטוח שעוד רגע אתה הולך להפיל עליו איזה פצצת מיימן של צפון קוריה שלום עליכם אל תדאג אני הכל הכל יהיה בסדר זה כל העניין של השלום עליכם באמצע אבל באמת לא לחפור לאנשים שנמצאים באמצע הברכות זה אפסק זה ממש אפסק אני כ משתגע מהדבר הזה כל פעם טוב עכשיו רבי עשי איך צריכים לברך לא מברכים אותה תחת גג 33 ברימה לא מכים אות תחת גם צריך שיצא החוצה אה הבח כותב למה לצאת החוצה כי זה דרך חשיבות כמו שאמרנו זה להגביל פני שכינה ולכן אם יכול לצאת החוצה יוצאים מתחת לגג תוך הרחוב כדרך שיוצאים לקבל פני המלך שיוצאים לקראתו ובמשנה המורה כתוב בכל אופן יש אדם שיש לו איזה מיחוש מיחוש קשה לו יכול לפתוח את החלון ולברך דרך הזה גם אם הוא לא יכול פת חלון כי הוא מצונן קר לו וכולי אז כו דרך הזכוכית הרבה היה בהלכה דיון הם אפשר לברך דרך משקפיים אם זה לא ווך ציצה היה דיוון שלהם בפוסקים בעניין הזה יש כמה תשובות בעניין הזה כ אולי בכפיים צי יש כאלה שמקפידים להוריד לא יודע איך הם עושים בדיוק אבל בכל אופן וכי מה מה קר וכי סוכית זה בדוד בדוד אפשר תראה אפשר אפשר דרך כן אין החינמי אין בדיעבד אפשר העיקר שתברך בסופו של דבר לכתחילה ראוי שיצא החוצה וכולי בסדר א דרך חלון פתח פתוח נגד הלבנה עכשיו הוא כותב כאן בספר אישי ישראל כתוב שיפתח לכתחילה יפתח את החלון אבל אם בכל אופן אין לו חושש כ יש מזה ג אוויר בחוץ שהוא מאונן מצונן וכולי וכולי אז אפשר גם שמאיר כנגדו אור לבננו אפשר גם דרך חלונות אני אמרתי אפשר אפילו ברכב רק יש עניין לעמוד למה כי זה להגביל פני שכינה אבל אם יש נוסעים בטנדר או לא יודע באוטובוס ורואים דרך הזכוכית אפשר גם דרך זה בדיעבד בדיעבד לברך גם את בקת הלבנה הסיפור החסידים ששחקו מטוס לעלות מעל העננים פשוט היה מאוד מונשם ושם עשו דך הזכוכיות או שפתחו את הזכוכית גם אפשרות גם אפשרות מה תוצאות לא משנה העיקר ש ממש הגבילו פני שכינה בלי חציצה בסדר בכל אופן רבי סי הרימה כותב שאן קד חושלה בלילה ב ש נ זורחת ונהנים מאורה לכן אמרתי שיש ניין לכבוד את את האורות א עכשיו יש מחלוקת גדולה מאוד בין המקובלים לבין הנגלים לפי הנגלה אם אתה רואה את הלבנה יש ענן כאן לפעמים יש עננים כאלה קלים שאומרים מתחתיך אפשר לברך גם הק שתה הורה את הלבנה לפי המקובלים אסור שיהיה אפילו ענן קל הרב אליאור היה מחמיר בזה מאוד בדבר הזה אם יש מסך שמבדיל אי אפשר לברך אבל אם זה עננים קלים אבל תראו אותם בן איש חי כה הלך הרב ליהו בקות ב30 ת צריך שיעברו עליו שבע ימים שלמים מעת המולד כ מנהג הספרדים ואם ענן אפילו דק עליה לא יברך גם הרב ליו כותב ככה אפילו ענן דק ביותר יש כאלה עננים כאלה ממש לא רואים לא מרחים מה זה הרוג מה וא אתרוג אתרוג לא יודע הרב הרב עובדיה יוסף שהולך עלפי הנגלה וכך גם בכים האשכנזים אם יש איזה ענן דק ואתה רואה את אור הלבנה ואתה נהנה מאורה אין שום בעיה לברך תראו ב-41 כשיש ענן דק לבנה אר שנן דרך דרך ענן מנגן אולם ןע שנה ילך אלא אם כן חשש שהפסיד את הברכה לאותו חודש אשכנזים גי ברך בענן אב לכול אלמה אבל אם זה ענן אבה לא מברכים אוקיי ואם התחיל לברך ואחרי זה נתכסה אומר המגן אברהם מה שמה שיודע תכסה תכף לא יתחיל לברך אבל אם הוא מתחיל כמו שאמרתי לכם עיקר העניין לחטוף את הברכה שהלבנה בלי עננים ברכת אחרי זה תוך כדי הברכה היא המשיכה לנסוע הלא ונכנסה לתוך אזה ענן אנחנו מבחינתינו יצאנו ידי חובה אוקיי זה כח גם פוסק האור לציון עכשיו יש עוד דבר אחד תרו בבקשה ב-45 אומר שפים סימן טוב נוכל ישראל רוקד גמ פעמים כנגדה ואומר כשם שאני רוקד תיפול עליהם וכולי וכולי ואז אומר גם שולם עליכם ומשיב אבכ שואל ונוהגים לומר דוד מלך יזח גם שמלכות ישראל ממשלה ללבנה אומר הרימה אני חושב כן זה הרימה נוהגים ל הרב סלביק יש לו ממהלך שלם כי הלבנה יש לו מחזוריות וגם עם ישראל הוא חי במחזוריות בהתחלה יש חושך אבל בסוף יהיה אור גדול דל יה אור הלבנה כאור חמה ועתיד להתחדש כמות כנסת ישראל תחזור לדבק מעלה ש הקדוש ברוך הוא דוגמת הלבנה מתחדשת מרחמה שנאמר שמש מגן השם ללכן עושים שמחות וריקודים קודש החודש דוגמת שמחת נישואין לא פחות או יותר שור לרפואת רפואת אלן אדב בן דבורה הקדוש ברוך הוא יפ אותו רפואה שלומה בת השם אני חייב להגיד רק מילה אחת פה עושים שמחה וריקודים וכולי זה ה פני שכינה כמ אדונה יש מקומות שאני ראיתי לימדתי פעם באיזה קיבוץ לא עושים ביכת הלבנה בכלל למה אמרו לי זה כמו עובדי עבודה זרה מה אתה מה אתה עומד בחוץ ועובד השמש ול הירח ול הכוכבים אין אין בכלל דבר כזה אז אני אמרתי להם שבגלל זה נהגו להגיד אחרי כן עלינו לשבח אחרי ברית מילה עושים עלינו לשבח ואחרי ברית הלבנה תוספות כותב כי היו כאלה שהיו כאילו עושים בניהם היו זה בשביל ה ככה כתוב להרים וכולי אז כדי להראות שזה נעשה לשם שמיים אומרים עלינו נשבח וגם המנהג לומר עלינו לשבח בבקת הלבונה שאנחנו לא מתפללים לשמש ו חס ושלום אז תגיד משמח לא אמרו תמו אם אנחנו יש חש עבודה זרה אנחנו חוששים מאוד זה קיבוץ שמאוד מקפיד על כל בר כלה כבחמורה אם יש חשש חס ושלום ספק זה וזה לא לא נוגעים אשרם אשרם בישראל טחרי בסוף אומרים מנהג שולם עליכם כן כמו שאמרתי לכם ב שכותב שלא יענה לו עד שיסיים את את הברכה מנהג הספרדים יש מנהג ספרדים מאוד מעניין כם כותב פנ שבסוף אומרים שלום עליכם שלום עליכם שלום אלחן ואומרים יצחק יצחק יצחק ג פעמים ומוציאים את הציציות החוצה לא יודע מה המנהג המקור המנהג הד ככה ככה נוהגים בכל אופן ככה בקהילתנו אה כידוע יש מחלוקת גדולה מאוד 200 ח מקת הלבנה לפני יום כיפור או במוצאי יום כיפור למה המנהג ישראל באמת מוצאי יום כיפור יש כאלה שאומרים לפני כן שיהיה לך עוד כמה זכויות רבות זכויות המנהג הוא במוצאי יום כיפור אפשר לעשות את זה גם מיד אחרי יום כיפור אם אפשר לטול ידיים לפני כן ולאכול משהו כדי שיברך בקת הבנה בשמחה כי זה הגבלת פני שכינה עדיף אבל אם הציבור התפזר וכבר אין לו סבלנות להישאר ולחכות יעשו את זה ברוב העם גם בלי גם בלי לאכול משהו במוצאי תשעה באב כיוון שזה יצא מתוך אבלות וכי בדרך כלל עושים מוצאי שבת מתוך שאדם מבוסם מוצאי שבת זה לא זמן שהוא מבוסם אז כן ראוי שבכל אופן יתמו משהו כדי שיוכלו להגיד את זה בשמחה וכתוב כתוב נגמור בשי ישראל בשורה האחרונה ם קדשים את הבננה מוצ ם כיפור אנם צריכים לטעום ולאכול קודם קידוש הבנה בניגוד תשעה באב אלא מיד כשיוצאים בית כנסת עדיין מטפים בטלית מקדשים את הלבנה בלב שמח דרן הלך אור החיים דרן הל אור החיים בעזר השם שכוח צפר תבה ושבת שלום צריך רק להגיד לישיבה היום יש יום חג לישיבה היום יש פה תקס פתיחת כולל דיינות בישיבה כולם מוזמנים בש ו30 שיעור של הרב הראשי ובשבע רצף שיחות שנזכה להקדים תורה ולהדיר