הלכות ראש השנה שחל בשבת | צורבא מרבנן- פו | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ודי נקרא כלה טוב רבי היקרים לפני שנתחיל בישיבה ארגנו פה דבר נפלא ביותר בעשרת ימי תשובה יומיים אחרי צהריים משלו עד 8 8 וחי יש פה הכנה לקראת יום הכיפורים הבא לינו תה ולקראת סוכות הכל נובע מתוך דברי השערי תשובה שהוא לא מבין איך אנשים עוזבים את הקל בת א ההולכים לעבודה בום בשת יומי תשובה אומר זה לא נורמלי אז אנחנו לא נבטל אתכם מהעבודה כל עשרת יומי תשובה אבל באזר השם יתברך רביעי חמישי בעשרת ימי תשובה משלוש פה מנחה יהיה פה שיעורים גם בלימוד גם במחשבה סדר אבד כהן גדול ביום כיפורים הרב אריאל מורנו ורבינו הרב אנדלר הרב דודקביץ הרב יהושע אז ככה מבקשים מכולם לבוא להצטרף ימים גדולים בעזרת השם יהיה פה גם א הכנות כדי בית כיוון שאנחנו עומדים לפני ראש שנה שכה להיות בשבת וחשבתי שאולי כדאי היום לדבר בעניין הזה כי זה סיטואציה די מיוחדת אז אני אעביר שיעור על הסיטואציה המיוחדת הזא שראש הנה שח בשבת מבחינת תקיעות שופר עוד כמה נקמנות הלכתיות בגלל שהשנה החה רש שנה בשבת אני אביא בהמשך הדברים בעזר השם אז כן אז תראו את השיעור הזה לשנים הקרובות כמה פעמים כן טוב אנחנו מגבלות מגבלות התקציב א אנחנו אני אגיד ם הרה מקומות אני אגיד אם בעל פגד שנספיק את הכל כי אני רוצה להוסיף עד כמה דברים על המרים קומות האלה למסה ברגע שיש לנו ראש שנה שחד בשבת לא תוקעים בשופר בשבת שחד ראש השנה שח בשבת האם זה שהבקיעו את העניין של קית שופר זה דאורייתא או דרבנן השאלה היא כזאת האם יש בחינה של תקיעת שופר גם בראש השנה שח בשבת רק מה אמרו חכמים אל תתקע שמ תכף נראה כל מיני חשות כא אחרים או שאיין בכלל חיוב לתקיעת שופר בראש השנה שכה להיות בשבת הדבר הזה למייסור מחלוקת בבלי וירושלמי על פי הבבלי מקור אחד שמופיע לפניכם המשנה אומרת יום טוב שחל ראש השנה שחות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה מי שחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיו תוקן כל מקום שיש בו בית דין מילה אחת לעניין של בית דין מקום שיש בו בית דין החלקו הרמבם ריף האם צריך שיהיה בית דין סמוך כידוע אנחנו היום בתי דין שיש לנו הם לא מומחים ולא סמוכין הם שליחותו כאב דינן זה המושג בגמרא הגמרא מסכת גיטין הם השליחים של הדיינים הקודמים מצויין אבל הם לא באמת מומחים סמוכים אומר הרמבם אפשר לתקוע בשופר בשבת בראש עונ בתנאי שיהיה בית דין סמוכין מומחין דור אחר דור ניסו לחדש את השמיכה בצפת לא הלך בסוף המחבר כן הסמיכו אותו היחיד אבל זה לא נתפס אומר המחבר אבל אבל אומר רמבם לעומת זאת מקום שאין בית דין סמוכים כמו היום אין תקיעת שופר הריף אומר לא צריך בית דין סמוכים צריך שיהיה בית דין גדול וחשוב שהציבור ירא ממנו אין היום גם דבר כזה אבל בתקופת הריף היה דבר כזה ללכן במקומו של הריף היו תוקים בשופר בשבס וראש השונה הוא אמר אני בית דין גדול בית דין סמוך אפשר לסמוך אומרים שגם בירושלים לפני 100 שנה שהיה בשמ סלד היו גדולי ירושלים היו וקים בכלל שמה אבו את התקיעות כל פעם שהיה איזה חרם על איזה בן אדם יוצאים מחוס בית דין תוקעים יום ירושלים היו בחרם על פי דברים כאלה ואחרים בקיצור זה זה מה שאומרת המשנה בראש הנ שח בשבת לא דוקים בשופר הגמרא אומרת מנע למילה ואז הגמרא מביה שני פסוקים פסוק אחד אומר ם יום תרועה יהיה לכם פסוק אחד אומר זכרון תרועה יהיה לכם אז הגמרא אומרת תחליט זה זכרון בלי תקיעה או יום תקיעה אומרת הגמרא לא לא קשה א ביום בראש הנה שח להות בשבס ראש הנה שחל להיות ביום חול אם זה חל ביום חול יום תקיעה אם זה חל בשבת רק זכרון תרועה אומרת הגמרא איך יכול להות דבר כזה אם זה כך במקדש איך היו תוקעים איך היו תוקעים במקדש אם אין בכלל חיוב לתקוע במקדש ייתרה מכך אומרת הגמרא מה הבעייה לתקוע בשופר בשבת אומרת הגמרא תקיעת שופר זה לא זה לא מלוכה זה חוכמה יש דברים שהם מלכות יצירתיות יש דברים שהם בגדר חוכמה חוכמה זה קונץ קונצים גם ילדים קטנים יודעים לתקוע בשופר תן להם שופר בזווית הנכונה הם תקעו תן אנשים מבוגרים שלא יודעים לתקוע תקיעויות לא לאלא לא תוקעים אז אז כך או כך זה לא זה לא עובד אז אומרת הגמרא זה לא זה לא מלאכה זה חוכמה אז מה הבעייה אלא אומרת הגמרא אין החינמי כל האיסור של תקיעת שופר ב' דראש השנה הוא איסור דרבנן בלבד אמר רב גזרה שמ יוליכנו ארבע אמות ברשות הרבים ויילך אצל החכם אצל הבקיא וירצה ללמוד ממנו אי איך לוקים בשופר זה כל העניין גזירה דרבנן וא אומרת הגמרה היינו סוכות שחל בשבת שלא הולכים ארבעת המינים עוד פעם שמ יוליכנו ארבע עמות ברשות הרבים היינו מגילה למה לא קוראים בשבת בפורים שמ יוליכנו ארבע עמות ברשות הרבים זה הבבלי לעומת זאת הירושלמי לא למד כך ירושלמי חולק על הבבלי ואומר זה שכתוב זכרון תרועה זה הולך על ראש השנה שחל להיות בשבת אין תקיעת שופר בראש השנה אין מצווה בכלל לא שייך זה לא גזירה דרבנן זה דין דאורייתא שלא תוקים בשופר בראש השנה שחל בשבת וזה הפסוקים שיש ג שאלו אות הירושלמי ירושלמי כאילו בתוך עצמו ב שק לבטריה במקדש במקדש זה מדין הקורבנות כמו שיש קורבנות במקדש יש גם כן במקדש זה לא כשור לגדר איסור תקיה מדאורייתא בראש שנה שיכה להיות בשבס מצויין אחרי שנו מחלוקת בבלי בירושלמי ארמו רגע לפי הירושלמי בבת בקום שהי בת לא הי תוקים מה מה מה פ ירושלמי כן מקום שהיה בית דין לא היו תוקים פה ירושלמי זה זה לא קשור לעניין של בית דין לא תוקעים לא תוקעים בכלל לא קשור לבית דין בית דין זה רק שם טלטלו הרמ בשנה רבים אז אולי זה סומכים לא קשור לא תוקעים נקודה כך כך זה היה באופן פשוט עלפי לפי הגדה של הירושלמי אחרי שאנחנו מצאנו את המחלוקת בין הב ירושלמי שאלתי שאלה האם יהיה נפק מינה לזה ש מדין תורה אנחנו פוסקים הלכה ק הבבלי שיש שיכות תקיעת שופר ב דראש שנה השנה האם יש אזה השלכות מעשיות או שנגיד אנחנו לא תוקעים בשופר בכלל אין זה שום השלכה אין תקיעת שופר ב' דראש השנה למה שם מחנ דרך אגב ראש השנה א' דראש השנה הוא דאורייתא ב' דראש השנה הוא דרבון זה כבר מהווה גם איזשהי נפק מינה שניגע בה בהמשך אבל בכל אופן את הדין של פקיעות השנה אין לנו אין לנו דרבון ויהיה איזה השלכות לדא אורייטה או שבכלל עקרו את זה ונגמר העניין אז אני רוצה להביא בשכם כמה נפק מינות לעניין הזה יש יום ר יום תרועה זה חיבור שחובר על מסכת ראש השנה כל מסכת במועד זכתה לאיזה חיבור נוסף שיש עליו אז יש למשל בסוכה על כפות תמרים כפות תמרים ב כפות תמרים על מסכת סוכה יום תרועה על מסכת ראש השנה הוא מביא חידוש נפלא ביותר הוא אומר כיוון שיש סתירה בין הפסוקים זכרון תרועה או יום תרועה הוא עושה חשבון בשק טרי בתוך הגמרא זה לא קשור עכשיו לשעור צריך לעשות איזה שיור בעיון יותר איך הוא מחשבן הוא יוצא למסקנה כזאת מפליאה ביותר ה אומר ביום ש שתוקעים בשופר אז אנחנו צריכים גם להגיד במוסף מלכויות זכרונות ושופרות א מכיוון שתוקעים בשופר מלכויות זכרונות ושופרות אמירתם היא רק מדרבנן בלבד חובת אמירת הפסוקים היא מדרבנן שאפשר לדון בזה באריכות ככה הוא סובר לעומת זאת הוא אומר השנה שאנחנו לא תוקעים בשופר בשבץ בראש השנה אז מלכויות ות משודרגות ל דאורייתא כי התורה אומרת זכרון תרועה יהיה לכם זאת אומרת שהפסוקים נהפכים להיות דאורייתא נפק מינה השנה לפי שתתו אם אתה מסתפק אם אמרת איזה פסוק או לא אדם בראש השנה נמצא בשמי שמיים מחשבות גדולות והוא לא זה ופתאום הוא ניתק חוזר חזרה ספק אם אמרת ספק אם לא אמרת חוזר ואומר כי זה דאורייתא זה מה שהוא מחדש חידוש מפלי שהרבה דנו על החידוש שלו אבל כך הוא כותב אתם רוצים לראות זה בפנים תרוק את המתאמת שלו כור דעת הירושלמי מה סובר כדעת הירוש אומר בגלל שבסוף אין לנו תקיעת שופר תכלס אין לנו תקיעת שופר מקום שלא תוקעים לא משנה כרגע למה מיד הפסוקים משודרגים לדוריה בוא תראה את הלשון שלו בפנים רב ארון יכול להיות שזה גם ירושלמי אתה מאיר טוב אני לא אומר שלא מקור ארבע לפניכם תאו בבקשה בשורה שלישית מלמטה אלא שבתון זיכון תורה נקרא אחי כמה בשבת אין לכם לתקוע אלא תעשו זכרון תרוה רצה לומר מקרא זכרונות שופרות תאמרו וזה דין תורה בראש השנה ש בשבת כשחל בחול חייב לתקוע ממש ואין חיייבים לומר את הפסוקים של מלכויות זכרונות ושופרות אומנם חכמים ראו לתקן דף כשחל בכל יאמרו הפסוקים מלבד התקיעה ולפיכך אמרו מצווה בתוק יותר מן המברכים נפק מינה הוא אומר במקום שיש לך תקיעת שופר ויש לך שני מקומות ללכת או מקום שיש תקיעת שופר או מקום שיש חזן טוב יש איזה חבושה באיזה קהילה פייד כמו שצריך אתה לא רוצה לסבול כי בדר יש הרבה חזנים שפיטים זה איסורים מכפרים בדרך כלל אז אתה אומר לא רוצה לזה אני אלך לא תלך לתקיעת שופר למה כי התקיעה שופר נהפכת להיות דאורייתא והפסוקים נהפכים להיות דרבון אב דרבנן משום דמירה ביום חול מפורש הוא אומר הפסוקים הוא לא אומר את זה לירושלמי הרב אומר את זה בתוך הבבלי והוא עושה חשבון אם היה זמן היינו מחילים את זה בתחילת הדברים שלו הוא אומר את זה מצוין מכאן מדברי היום תרועה מצאתי נפקין הנפלאה ביותר יש דין שלא תוקעים בערב ראש השנה זאת למה כדי להבדיל בין תקיעות חובה לתקיעות רשות יותר נכון בין תקיעות רשות באלול אשכנזים מתחילה ספרדים סליחות לבין תקיות חובה של ראש השנה אחד מהסיבות זה לא רק להבדיל אילא זה גם לבלבל את השטן הרבה דברים לא יודע מה תפסו על תקיעת שופר בלבל את השטן בגלל אברהם אבינו כנראה עםם עם העקדה וכל העסק עושים למשל הספרדים יש תקי וד מיושב תקוד א מעומד למה מבלבל את השטן אשכנזים לא מבלבלים אותו כי הם עומדים כל הזמן טוב כנראה ש מתבלבל לבד יש ריזק חריף יש דין שלא אוכלים לפני תקיעות שופר אסור לאכול לפני כל מצווה דאורייתא אסור לאכול בטח לפני תקיעת שופר אז הרבה ישיבות בגלל שהתפילה ארוכה אצל צריך להגיד אצל הספרדים התפילה לא ארוכה 11 11 וחצי מסיימים כ אצל הספרדים ראש השנה זה יום טוב אצל אשכנזים זה יום דין אם זה יום דין אז צריכ להתפלל כל היום גומרים ב45 כל אחד בסגנון שלו איך הוא איך עובד את הקדוש ברוך הוא בכל בכל אופן אז האשכנזים שמריחים בתפילה עושים קידוש לפני התקיעות כשעושים קידוש לפני התקיעות אז אסור לאכול יותר מכביצה למה זה כבר כביית סעודה בעוגות יש ישיבות שממש מושיבים בן אדם עוגה עוגה הוא בודק מה הסמקה כדי שלא יעברו חס ושלום הרבה פוסקים מכינים הדבר הזה א לא משנה ה בודקים כדי שיהיה הפרומים לא מבותרים אז מספרים על רבי יזק חריף שהוא אכל לפני התקיות לפני התקיות יושב מרביץ סעודה אבא שלו רה אותו אומר בזיק מה מה הולך פה ודת תקנו אומר תראה הכל אנחנו עושים בשי לבלבל את השטן אם אני אוכל עכשיו השטן כבר חושב שכבר תקנו מבולבל לגמרי הוא אומר לו לא לא לא ראוי קיצור כל אחד והגדר שלו אז הדין הוא שלא תוקעים בערב ראש השונה כדי להבדיל בין דקירות רשות ובין תקיעות חובה מצויין עכשיו א א א אני אגיד פה רק נפק מינה יפה מאוד שאומר פה ה אומר המשנה ברורה המחבר פוסק שלעולם לא לא תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל אומר המשנה בורה תראו מקור חמש אין ופלים על פני מ ואין אין תוקעים בערב ראש השנה מנהגים אומר המשנה ברורה בסעיף קטן כד ואין תוקעים להפסיק בין תקיעות דרשות לתקיעות חובה ואף שחל יום ראש השנה של ראש השנה בשבת גם כן אין תוקים אומר המשנה ורה לא משנה אם כן תוקעים בא' דרש שנה או לא לעולם לא תוקעים ביום שישי הבא השאלה הי למה הרי ממילא אותו יום ראשון הוא מבדיל בין תקיות חובה לתקיעות דרשות אומר השער הציון וזה מתאים בדיוק למה שאמר היום תרועה במקור שבע למטה למה לא תוקעים גם ביום שישי הבא כיוון שאומרים זכרון תרועה אוה כמו תקיעה תקשיבו יש תקיעת שופר בשבש זה שאתם לא שומעים את תקיעת שופר זה בעיה שלנו יש לנו בעיות באוזניים אבל באמת יש תקיעה איך איך תקיעה יום זכרון תרועה יהיה לכם לפי מה שהוא אומר שהזכרון תורה נהפך להיות דאורייתא ממש יש בחינת תקיעת שופר בשב ואם יש תקיעת תחופה בשבס ב' דראש שנה צריך להפסיק יום קודם כדי להבדיל בין תקיעות חובה לתקיעות רשות אני חייב להגיד פה במאמר המוסגר יש גרא נפלא ביותר הגר הפ מהום ההפך ה מהם משלים את היום תרועה למה כי היום תרועה אומר שזה נהפך להיות דאורייתא היום זכרון תרועה אז אם זה דאורייתא זאת אומרת הפסוקים הסים זה התקיה אזה הקי אבל אם יש תקיה אם יש עכשיו תקיה אם הזכרון וה זה כמו תקיה אז עכשיו הקים ד לא או ש התקיעה סליחה אולי לא זה או שהתקיים דאורייתא זה השופר או שתקיעת דאורייתא זה הפה זה הפה נו אז אז הפסוק עצמו הבנת אותי עכשיו אומר שהפסוקים זה זה הזכרון תרועה זה הזכרון תרועה זכרון תרועה זה משהו שיש בעולם לא לא לא הפסוקים עצמם כן כיוון שאומרים אומרים אומרים זכרון תרועה זה דאורייתא כן אני חייב להגיד רק מילה אחת במאמר מוסגר יש פה גרע נפלא ביותר שכדאי לציין אותו אני רק לא החי בו א אני רק אציין אותו כלא אחר יד הגרא אומר שהסיבה שלא תוקעים בערב ראש השנה זה לא בגלל להבדיל בן תקיעות חובה זה גם עוד סיבה העיקר הוא בגלל שלא לתקוע 30 יום כי אם תוקעים 30 יום אדם לא יחרד מהשופר שתוקעים בראש השונה שנאמר התקה שופר בעיר והעם לא חרד מה שאדם עושה 30 יום הוא כבר ליבו גז בו מה הראייה של הגרא פפים של ראייה כתוב הגמרא מסכת ת בדף נוו שתטוס אחרי שחיב את בית המקדש הוא אמר הקדוש ברוך הוא אין לו כוח אלא המים נכנס לו יטוש לתוך המוח ניקר לו במוח קדח לו בתוך המוח יופי יום אחד הוא עבר ליד איזה נפח שנתן מכות עם פטיש היתוש נרגע כמה זמן הוא נרגע 30 יום ואחרי 30 יום הוא כבר המשיך עוד פעם לזה אומר הגרם מכאן משמע שרעש מועיל כמה זמן 30 יום אחרי 30 יום אדם מתרגש מתרגל לרעש יש לו מכוניות ליד הבית יש לו זה מתרגל הוא אומר כדי ש לא נתרגל לשופר ונחרד ממנו בראש השונה צריך להפסיק יום קודם כדי שלא יהיה מצב של הרגל זה הסיבה שמפסיקים בין תקיעות בין רב רשו כולם שואלים על הגרה מה זאת אומרת לא תוקעים 30 ום באמת יש שבס עשו לא תוקים לא יודע זה לא מה זה זה לא 30 רצופים אז הרבה רצו להביא ראיה שהגר צודק יש דין תל ומתם שצריכים להגיד אותו 90 יום באדם לא צריך לחזור וגם שם לא אומרים את זה ברצף זה נחשב כאילו אומר הגב בשבילי גם בזה כאילו ולכן זה 30 יום ולכן מפסיקים כל הס טוב מצויין מי שב תבה אז בסדר יש עוד נפק מינה מעניינת רבי יסי של אבנ נזר אבנ נזר קי ויגר וחוכמת שלמה כולם מסתפקים בגלל הנפק מינה שיש לנו גדר לתקוע בשבס רק חכמים מנעו מאיתנו לתקוע אז אני אגיד את השאלה של חוכמת שלמה הרב קיב היגר שאל באופן פשוט אדם תקע בשבת הבאה תקע קח תקע יצא ידי חובה תקיות דאורייתא כןן או לא אומר רב קיבא היגר לכאורה למה לא אם אני אומר שיש בחינה של תקיעה בראש השונה כן בא חוכמת שלמה שאל שאלה יותר טובה יותר מחוכמת אומר אדם התחיל לתקוע תשרת תשת פתאום מישהו אומר לו שבש שבש מה אתה תקע שבתו הופ הפ ה ישלים את ה תקיעות הבאות או לא מה השאלה אומר חמד שלמה א תראו אם הוא לא ישלים אז הוא יצא כריח מכאן ומכאן דאורייתא הוא לא יצא ידי חובה כי הוא לא עשה 10 תקיות והוא עבר על איסו רבנן ששבו לו לתקוע ואם עכשיו הוא התקע את כל הע לפחות אם סליחה אם יש בחינה של תקיעת שופר בשבס לפחות הוא דאורייתא תקע ורק מה עבר על איסו רבונו נו עבר על אסו רבונו לעומת זה יכול להיות שכן כן שווה לו לתקוע אומר החכמת שלמה בגלל החידוש שאנחנו רוצים לומר שיש בחינה של תקיעת שופר גם ב בשעה רק מה בנן קבילו אותו שיגמור את התקיעות עוד שלוש תקיעות שיגמור כדי שלפחות קיים את המצווה דוריתה למה אני אומר שגמור בגלל שיש שייכות לתקיעת שופר גם בשבס בראש הונה שכה להיות בשבס יום זכרון תרועה יהיה לכם או זכרון תרועה בפסוקים או למסה שיתקה ולכן ההכרעה שלו שיגמור את התקיעות הלאה ויעשה אותם בלי התקיעות של הספק מה לא 9 ו 10 ולא 30 30 עכשיו עכשיו אתה שואל שאלה מצוינת האם באמת עשות 10 או 30 תכף אני אגע בדבר הזה כי זה נפק מילה נוספת שיש אבל אני חייב להגיד מילה תמיד החבר'ה פה שואלים לפני ש החבר'ה פה עושים צדיקים גמורים בישיבה עושים הפצות בראש השנה הולכים זקות את הרבים אז אם הם הולכים כים גינה אוספים כל מיני אנשים אזש כל מיני שאלות הצדיקים פה הם אנושים לא מספיק תנועות אפשר לברך א אפשר לברך פה השאלות חבל גבה ליק א דויד אני אומר להם אני מבין את הסיפור של הרב קנמן שהרב קמן היה מגיע לארוחת צהריים כל יום הגיע איזה תורם אחר פונוביץ הוא היה אוכל איתם ארוחת צהריים וככה סוף הסעודה מארוחה בשרית זה נהפך לחלבית הוא היה קצת חולב אותם באופן כזה ו אחר אז אז יום אחד הגיעה איזה תורמת כנראה לא הייתה הכי צנועה שבעולם ישב טה אחל וזה פובי בחור אררו לה רב קנמן איך אתה ישב הזה היא היייתה לא צנועה איך ראייתם לא ראיתי הוא אומר נגמר נגמר האירוע א בכל אופן ש וד כמה לתקוע לתקוע להם 10 תקיות תשרת תש רת או לתקוע מה ושים הייתה פעם שאלה שחברה שאלו אותם הלכו פה צ השומר למחלקות אמרתי תשמעו אם בכל מחלקה תתקעו 30 תתפש מחלקת ראות זה ברור לי כל כמה אתם יכולים לתקוע 30 לתקוע זה אזה חתיכת אירוע לכן אניהו דעתי מספיק שיתקעו רק 10 תקיעות נדמה לי שלרב אריאל יש חידוש שתקו 12 תקיות נדמה לי זה תלוי מחלוקת גדולה מאוד בין הראשונים עם הגאונים מה המינימום של תקיות שצריכות להיות בגלל הספק שלצאת יום תרועה יהיה לכם אני לניו דעתי אני ככה אומר חורים תי אבל ויש לה מי לסמוך 10 תקיעות מספיק כך פוסק גם הבעל החוט השני הרב קרליץ זל בתשובה ארוכה שלו אבל מי שרוצה להחמיר שדקה לאחרים 30 אם הוא תוקע פעם אחת זה זקן או חולה שוא מגיע אלי הביתה שדקה לו 30 לכתחילה ואז גם מברך והכל בלתי אפשרי כמו שאנחנו רוצים פה לזכות את הרבים 10 תקיעות גם יכולות להורי בסדר שת זה הסיפור לא שלא ימשיך נתנו לך את הצבה אתה רוצה את כל הין א זה תשלים עוד שלוש לך הביתה לא עכשיו תחיל פה אולי גם יעשה מוסף עם תקיעות גם כמן שהוא התחיל לא שמה שמה שמה שי את הפסוקים יצא דאת אבל הוא כבר התחיל זה בבעיה הוא התחיל כבר ברגע שהוא התחיל אז כבר הוא כבר כאילו הוציא את עצמו מהפסוקים הכניס את עצמו לתקיעות אם הוא צ יגיד הפסוקים לא יצא דאורייתא לפי חוכמת שלו גם אם הוא יצא דאורייתא מהפסוקים הוא עבר על איסור רבנן לא חבל כבר שכבר כבר לפחות שדאור אתא הדורית יעקור את ה רבותיי מי שרוצה להרחיב בחוכמת שלמה הביד פה את כל התשובה אתה אתה את אתה רוצה קצת להנות ממנו בוא נהנה מ אני רואה שאתה נהנה החכמת שלומ בתש כותב יום טוב שנ ספקתי בראש השונה שחל בשבס עבר או שכח ותקן תקיה אחת או שתיים ולא גמר את השלישית הנה מה שיגמור את השלישית או לא יש לומר ני ש מדו ז דבר מקום מצומה שלא לתקוע היינו בשב ואל תעשה אז ניחו לקים את הדם עברו דברי תורה משול תעשה אבל בנידון שכבר עבר על העשה דבריהם בקום עשה כבר תקע והם מתקה עוד ניד עובר על דבריהם אתה שומע מה הוא אומר מכל מקום עשה מצווה דאורייתא וקיים מצוה קיה של תורה אבל אם לא תקה יותר אם כן לא קיים כלל סוף דוף על יסור דבריהם כבר תקה מפורש פינ פלים טוב אני אגיד לכם מוד פקמ אח כ לגע בכמה נקודות מעניינות יש תז רבי סי יש תז מאוד מעניין הביא אותו משנה ברורה גם שיש הייתה בחינה שפעם לכתחילה תקו בשבס אבל תשמעו איזה וריאציה מאוד מיוחדת אז ראיתי את המקרה הזה אמרתי אני אביא לכם אותו גם היה קהילה שבאו שודדים בדוים לא יודע מי וגנבו את כל הקהילה גנבו גם את השופר שלהם היה ערב ראש השונה גנבו לה את השופר היה רק שופר אחד בקהילה גנבו אותו נגמר העניין אמרתי בש מהם גנבו את השופר כי הרבה אנשים יכול להיות שהם גנובים אבל שופר הם מקפידים אנשים לא מבדילים בין גניבה לא נראית להם משהו מיוחד אתם סיפור ספר אותו מהר שבישיבה בחו שק רצה לשתות חלב בסוף הסדר אז הוא השאיר לו קרטון במקרר וכתב על זה את השם שלו בטוח שם כותב את השם אף אחד לא הגע מגיע בערב קרטון ריק כמה ימים חושם את השם לא עוזר כל פעם רק ושם פרטי לא עזר כלום רשם גזל ר שם גזל מדבריהם ו מדאורייתא כל השיטות לא עזר כלום הקרטון ריק לא יודע מה לעשות בסוף כתב חלב נוכרי אף אחד לא נגע נוכרי השם ירחם איסור דרבון אני רק שמעתי אזה סיפור אמיתי הבחור שתה את החלב בא אלה בתיה למה הכשלת אותי בחלם נוחי חצוף מחוצף אבל ככה זה רבס אנשים יכולים לגנוב אבל אכפת להם מחלב נוכחי אז הם כן רגע לקחו את השופר וזה טוב אז אומר התז הסיפור שהיה לא היה להם שופר הראש שונה היה ביום חמישי שישי יום שישי הם קיבלו שבת מוקדמת כנראה היו אמריקאים אשכנזים שקיבלו שבת כבר בבע הם אוהבים מוקדם הולך זה בסדר אז הם קיבלו שבת פתאום אחד הגיע עם השופר לתקוע או לא לתקוע עכשיו כמה ספיגות זה כבר יום השני יום השני זה כבר דרבון הם כבר קיבלו שבת מוקדמת לתקוע או לא לתקוע לכאורה זה כבר שבס אדם יכול לקבל שבת מקודמת מהפלג אדם יכול לקבל שבס תראו את ה ש את התז מקור אחד רק את השאלה שאלה קהל אחד היה להם בראשונה שופר באו שודדים גזלו אותם נתנו גם את השופר שלחו הקהל לקהל אחר לשלוח לשלוח להם נתעכב השליח מחמת אונס ולא בא עד סוף יום שני היה ראש השונה ביום שישי ובשעה שבה השופע כבר התפללו של שבס אבל עדיין היום גדול מהוא לתקוע בעת האי ולא נחוש לשבות דין תוקים בשבס זה השאלה ושאלה יש פה עכשיו שבוט לא שבת זה לא באמת שבת זה רק קבלת שבת האם נחשוש לאיסור שבות שבו פתחנו בתחילת השיעור ולא נתקע כן או לאכ להלא יכול להיות למה חמישי שישי יכול להיות אדור ראש חמישי שישי חמישי שישי אל תדאג זה בסדר אתז ידע את ההלכה חמישי שישי רבנו היה שלושה ימים רצוף אחרי זה היה להם שבס והם קיבלו שבת יותר מוקדמת ואז הוא שאל אז הוא מביא אזה ירוש הוא מביא מורדכי וכולי וכולי מביא ירושלמי והוא אומר שלחת ו התלמיד יכולים להערב אם הוא עוד עדיין בקיצור הוא אומר אם זה עוד לא חשכה אז אפשר עוד לתקוע אבל הוא אומר המשנה ברוכה כותב אם אין שם בקיל כל שלא קיבל לי שבת עדין אז יתקע מי שקיבל שבת בלא ברכה ולא יתקע רק 10 תקיעות בלבד אומר המשנה ברורה עדיף שיתקה להם מישהו שהוא לא קיבל שבת אבל אם כבר כולם קיבלו שבת נגיד זה קהילה קטנה וכולי גם מי שקיבל שבת התקה להם כי זה רק איסור שבוט מול שבוט רק בלי ברכה ורק 10 תקיעות בלבד כמו שאמרתי קודם בגלל העניין אז יש מציאס שפעם אחת תקעו אפילו בשבת לכתחילה בסיטואציה הזאתי קצת מורכבת אבל מעניינת לא אנחנו פוסקים כמו הבבלי סוף דבר פוסקים כמו הבבלי ככה פתחתי את השיעור טוב רבי מה כי זה כבר שבס לא צריך בעיניים בבלואה לא שמעו כשאתה מברך זה כבר ממד כולם עומדים קדים זה כבר נהייה עוקר את העסק לגמרי ככה תוקעים מישהו עשה רעש טוב יש כמה נקמנות לגבי שבת לגבי תשליך יש כאלה שנוהגים לעשות תשליך יש כאלה שלא נוהגים מנהג ירושלים אפילו אשכנזים וגם הספרדים לעשות תשליך ביום ראשון של ראש השונה כדי להשליך כמה שיותר את העבירות אבל יש הרבה שנוהגים מיוחד רוב אשכנזים לעשות ביום השני אני כן רוצה שהציבור ישים לב כיוון שהשבת זה ראש השונה יש מצווה לאכול סעודה שלישית ב' דראש השונה ואלה שמעריכים בתפילתם כמנהגם עד יש כאלה שעושים תחרות בין הקהילות מי יותר סמוך להשקיע בשנייה האחרונה נותן ידיים ואוכל כזית בחסידויות זה ודאי תחרות כל אחד נמצא בחסידות אחרת והוא רץ כל הזמן להגיד ש ביזניס ליד ב הם הם רק במוסף תתעכב במנחה בקיצור אז אז יש עניין עוד עניין רבי יסי לאכול סעודה שנייה סעודה שנייה הי שנייה לכל אותה לפני לפני חצות סעודה שלישית אם אני אולך על פי הלוח פשטות לפני המחבל לפני מנחה צריך לתמרן בין העניינים אז לפיש הספרדים שומרים מה אחרי מנחה הכוונה אחרי מנחה סליחה לפי הספרדים שגומרים אני כבר התי אצל הספרדים שגומרים מוקדם אין להם בעיה לפני חצות עוטים ידיים אוכלים סעודת חג כמו בן אדם בשמחה ואחרי זה מתפללים מנחה מתפללים עושים סעודה שלישית מצוין אשכנזים שמעריכים תפילתם צריכים לדעת מה הם עושים יש כאלה שעושים פטנט שעושים איזה קידוש אחרי שכריס וקידוש הזה הם גם נוטלים ידיים זה יחשב כ סעודה הקידוש הזה הוא בסדר אפשר על פי הלכל לטול ידיים וכולי וזה רק הבעיה מהפ אין שופר זכרון הוא חושש לו זכרון שאפילו על זה לא צריך לאכול שכוך איך אתה תפסת את השיעור עד הסוף פילפ לא התכוונתי עד כדי כך אבל אבל בכל אופן אלה שנוטלים כן ידיים ואוכלים רק צריך לשים לב שאחרי זה לכהנים יש בעיה לשת כפיהם כי אם עושים כבר סעודה וכבר שותים שמה קצת לחיים והפוסקים מסתפקים האם יש כהן שהוא מתנזר משתיית דברים חריפים כי אשתון שהוא שטוי אסור לו לעבוד עבודה זה עניין שלם כל רב במקומו שיפסוק לכוהנים מה ישתו ואייך ישתו אבל זה פתרון די די טוב כדי לפתו את את הבעיה סך הכל צריך בכל סעודת שבת לכתחילה כביצה ואם אפשר ואי אפשר כביצה לפחות שיהיה כזית וכ מה מה מה אם מישהו עומד על הכן הפוסקים נחלקו בזה בעיקרון לא ברגע שהיה כבר סעודה נגמר העניין שוללים מהכהנים את את ה כן כן רב הקהילה שלכם יפסוק לכם שמה כי בכל פעם שאני מגיע ויש דבר כזה ויש כאלה שעושים את זה בכל מיני אירועים ועושים נטילה ים כן קידוש עם נטילה צד אחד כל הכבוד השקיעו בקידוש קידוש עם נטילה לא רק ארנ ומציות אבל מצד שני זה מסבך את את הכוהנים לגבי עניין של ה דווק הנטילה מסבכת אם זה בלי נטילה למה כ ככה הנטילה זה הסעודה שיש סעודה אז כבר מתחיל העסק להתפרע בדרך כלל אבל אין החינמי אם כהן יודע שבכל אופן הוא שתה רביעית שתה רביעית אמרנו לא יכולה סדר העבודה אסור גם לפסוק גם הרב אם הוא ישתה יותר מדי כבר במוסף הוא צריך ללכת הביתה הוא לא יכול לפסוק כן אז זה בעיה גדולה העניין של הזה מצד שני זה פותר את הבעיה של סעודת שבע אכי טוב להני יודעת לא אבל אין לי פה זה פלל נץ מוקדם לגמור את התפילה נורמלי לעשות כי ראש השונה יש לו בחינה של חג יש משנת יוץ שיעור שלם בעניין הזה שראש השונה זה גם יום טוב אם יש יום טוב אזה כר של שמחה אם שמחה יש מצווה לאכול ועל ראש השנה נאמר אכלו משמנים שתו ממתקים כי נכון היום להשם אלוקינו אז מינ ראוי כן לעשות דבר כזה לגבי צדקתך העולם נוהג לא להגיד צדקתך ראש השנה כי זה בכל אופן כמו שאמרתי יום טוב ח אז זה כבר גדר אחר לגמרי רק אני אגיד מילה אחת לגבי העניין של התשליך בזה נסיים משהו ככה אגדתי ש בתשליך אנחנו עושים תשליך ראש השונה יפה ומה ומה השך עושה כל העבירות לזרוק כמה שיותר מהר אבל מה החסידים אומרים לא חבל ל כל הרס כל כך הרבה השקנו בזמן בזה הכם תשליך מצולות גם כל אחד אותם אבל מה לעשות בעיירה שאתה מפחד תשובה מהירה ראש השנה זה תשובה מהירה זוגים עושים תשובה אחרי זה מהירה אחרי זה עושים תשובה מאהבה בחג הסוכות עושים שמחת בית השובה את מה שזרקנו בתשליך שובים בחזרה במחזור היום הכל מחזור הכל ירוק בחג הסוכות זה מה שנאמר שמאלו תחת לראשי תחת שמאלו זה דין וראש שנה ומינות ך בקני זה חג הסוכות של תשובה מאהבה שכוך בישראל