הלכות ראש השנה | צורבא מרבנן - ר | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [שירה][מוזיקה] קר כל טוב בוקר טוב רבי יסאי אנחנו כיוון שאנחנו נמצאים כבר פחות מ-30 יום סמוך לחגים שיבוא עלינו על כל ישראל לטובה ולברכה בעזרת השם אז לא אין לא לא צריך עוברות צורבה אנחנו פשוט היום בשבוע הבא נעסוק בהלכות ראש שנה והמוראים יש לנו אחרי זה עוד יום אחד יום הכיפורים בסוכות ובזה למה סיימנו אז בוא נראה כמה נספיק כמה שיותר אז אנחנו היום נעסוק קצת בהלכות ראש השנה בשבוע הבאה לשלם ראש השנה יום כיפור היום האחרון נעשה סוכות בעזרת השם ככה אנחנו קצת נחזור על ההלכות חגים אף פי שכולם פה תלמידי חמים ויודעים אבל תמיד טוב לחזור במיוחד השנה שיש לנו אה טיפה יותר מורכב יש לנו שבת ביום הראשון של ראש השנה אז יש בזה כמה נפקמינות שראוי שקצת נחדד אותם אז א ניגע ביום שישי הבא ערב ערב ראש שנה ערב ראש השנה הוא ערב בגדול מה ליומה תמיד הגמרא מדברת על מה ליומה מה ליומה דכיפורה ההכנה לקראת אז בערב ראש שנה יש כמה עניינים שאנחנו נוהגים אחד מהם קודם כל זה לגבי העניין של הצום מחבר אומר שנהגו לצום בערב ראש השנה ובצום הזה יש מנהגים ממנהגים שונים כאלה ואחרים מה שנראה לי בסיכום שמי שיכול לצום אפי שהדבר פחות התפשט בציבור כי מי שקשה לו באמת שלא יצום לא צריך להרבות בצומות אבל מי שיכול עד חצות מן הראות הוא יקן לצום. יש כאלה שעד חצות, יש כאלה מנחה. מי שיכול לבדות את הצום. אני רציתי לעשות תקנה מיוחדת כמו שעושים בערב פסח סיומים. בוא נעשה גם בערב ראש ונגמור את הצום ככה בצורה יותר ידידותית כמו שעושים בערב פסח. אבל כיוון שיש עניין בכל אופן נצום להיכנס לראש השנה מתוך איזשהיא כבדות כזאתי ואחרת אז מי שנמצא בסיום או בפדיון הבן או בברית מילה שיאכל כי זה סעודת מצווה. מי שלא מי שיכול לצום עד חטות היום גם ברוך יהיה. זה לגבי הנקודה של ערב ראש שנה. עוד כמה דברים שנוהגים לענייני ערב ראש שנה ואני ציין גם לגבי השנה לגבי התרת נהגו שכל אחד עושה התרתרים בערב ראש השנה ספרדים נוהגים לעשות התרת קללות שבתוכם יש גם הטרת נדרים כל אחד צריך לעשות בעצמו התרת נדרים אדם יכול לעשות את לאשתו גם ולהזכיר גם את בני ביתו נשים ממילא יוצאות ידי חובה באופן עקרוני על ידי הקלדרה קלניראה הוא כולל את כל הנדרים כולם אבל צריך להדגיש פה משהו גם מי שעושה התרת נדרים ויש שני מנהגים בטרת דרים יש כאלה שעושים בפני שלושה, יש כאלה שעושים בפני 10ה. לפני שלושה זה כמו בית דין. יכולים להיות בית דין אדיוטות, לא צריכים להיות מומחים בענייני התרת. במיוחד שזה התרתקסית. אם זה התרת מעשית, אני קורא לזה מעשית. יש נדר ברור שאתה צריך להתיר אותו. שם ילך אצל החכם, יגיד לו מה הנדר, יעשו לו פתח, יעשו לו חרטה. פה לא פה אומרים נוסח. והאלה שיושבים מולנו אומרים מותר לכם, מותרים לכם, אומרים להם שכרך, שכך. וזה נגמר העניין. זה התרת נדרים כללית על אותם נדרים שאנחנו לא זוכרים אותם. נדרים שאדם נדר באופן ממוקד, באופן מודע או חובות שהוא חייב לכל מיני בתי כנסיות כאלה ואחרים. יש כאלה שהרבה התר אומרים לגבי אדוני עשיתי התרת חייב לך שום דבר. נגמר העניין לא התרת לא נועדה לפתור את האדם מדברים שהוא מודע אליהם והוא מחוייב להם מדברים שאין לו מודעות אליהם. נושל הוא עשה איזה הנהגה טובה ג פעמים שכח שהוא עשה שכח שהוא הפסיק את ההנהגה הטובה הזאתי לזה מועיל אתה תדרים אדם אדם אמר איזה משהו בשחר זה יכול להועיל מה שהוא יודע בצורה ברורה או שיקיים את נדרו לא יכל דברו ככל ה יוצא מפי ויעשה או שיעשה התרת הדרים ממוקדת ילך אצל החכם יעשה לו פתח וחרטה כמו שעושים התרת דרים ואז הדבר הזה יכול יכול להועיל זה לגבי של התרת כמו שאמרתי יכול גם להוציא את אשתו בהתרת דרים להגיד לי לאכול בני ביתים בעניין הזה שלדרים עכשיו לגבי צריך >> אה >> יכול או צריך >> יכול או צריך א >> יכול יכול יכול יכול לא אין אין אין אין עניין שהאישה תגיע לתרים מספיק שהוא עושה את הטקס הזה גם כולל את אשתו בתוך אני אומר הוא צריך אבל להוציא את אשתו בז >> כן ראוי גם אישה חייבת בהתרת הדרים באופן עקרוני איך היא יוצאת בהתרת דרים הזאתי הוא כולל אותה בתוכו כן לא יכול אם אתה צריך שיזכיר את אשתו בן יש כאלה שעושים היום כבר לנשים היום זה כבר נהיה טקס באולפנות שבאים רבונים עושים זה חלק מהאוירת ערב ראש שנה זה נחמד לגבי שני דברים נוספים לגבי ערב ראש שנה אחד כמו שבערב יום הכיפורים יש עניין שאדם מבקש מחילה מחברו ראוי להקדים את בקשת המחילה כבר מערב ראש שנה לא להתמעמע להיכנס לתפילות של ראש שנה מתוך ניקיון אז מי שזוכר משהו שהוא עושה כלפי חברות צריך לבקש ממנו מחילה לבין את פניו או שאר דברים אחרים שגרם לו עוגבת נפש בקש ממנו סליחה בהקדם מי שחייב לחברו כסף אם זה הלוואה לא צריכים לפרוע את כל ההלוואות בערב ראשונה אבל אם זה עניינים של של נזק או חבלה באופן כזה או אחר מן הראוי לפרוע את כל החובות האלה שנוצרו מחמת הנזק חבלה ערב ראש השנה מ יש בידו ספרים מספרים שונים יש אנשים שנמצאים בתי כנסיות ובספריות ומשאילים את זה רק לרגע רק לראות מקור וככה חצי ספריה שלהם היא בנויה מכל מיני חותמות של בתי כנסיות כאלה ואחרים זה גזל זה אפילו גזל של רבים גזל של רבים הוא יותר מסובך מגזל היחיד גזל היחיד אתה יכול להחזיר לו או לבקש ממנו מחילה גזל של רבים קשה מאוד להשאיר ולכן גם השבה צריכה להיות משהו לתועלת הרבים אדם הזיק משהו של רבים הוא תורם משהו לטובת הציבור וזה ככה יכול להועיל זה לגבי ערב ראש השנה א הכנות לקראת ראש השנה זה בעיקר במיוחד גם שנה לגבי העניין של הנרות שיהיו מי שהכי טוב נר להכין את הסדרת נרונים גם לליל ראש שנה הראשון גם ליל ראש השנה השני שני ימים רבותיי בנם זה יום האריכתא אבל יש הרבה דברים שנשבים שכל יום עומד בפני עצמו לגבי הדלקת נרות לגבי עניין של שכיינו לגבי עניין של הכנה אין יום אחד מכין לחברו יום ראשון אחד של ראש השנה לא יכול להכין ליום השני במיוחד השנה הזאת זה שבת ולאחר מכן יום טוב אין אחד מכין לשני עד שאין צת הכוכבים אי אפשר לעשות שום הכנהג גם בצת הכוכבים האישה צריכה להגיד אם אם הבני הבית עוד נמצאים בית כנסת המבדיל בין קודש לקודש אחרי צת הכוכבים ואז היא יכולה לעשות הכנות לקראת סעודת החג בליל בליל השני של ראש שנה דהיינו במוצאי שבת זה לגבי העניין של ה העניין של ההכנות עוד מילה אחת בעניין ערב ראש שנה עניין המקווה אמנם יש אנשים שנוהגים כל ערב שבת לטבול גם ברוחים יהיו יש כאלה שנוהגים כל יום לטבול בטח גם רוחים יובה שמקפידים לטבול לפחות ערב ראש שנה ערב יום כיפור העיקר כתוב במחבר לגבי ערב יום הכיפורים ששם ראוי באמת תבול מי שיכול גם בערב ראש שנה לטבול גם ברוך יהיה יש כאלה שאומרים שדווקא אחרי חצות זה עיקר העניין של התפילה כמה תפילות צריך לטבול מורנו הרב אליהו היה אומר חמש תבילות חמש תבילות כל אחד יכוון כוונות כאלה ואחרות ובלבד שבסוף יצא בטהרה מי שלא יכול ללכת למקווה >> או יגיד כמו שכתוב בסידור של הרב >> כמו שכתוב בסידור של הרב כןכוון יפה אז מי שלא יכול ללכת לטבול במקווה כי לפעמים יש אנשים אסטיניסטים זה לא מתאים להם יש אנשים שלא כל מיני סיבות כאלה ואחרות במקרה כזה ימות מתחת למקלחת 12 ליטר מים מים שובים תשעה כבין מים שובים עולים על 12 12 וח ליטר מים שובים עולה לו כאין תבילה במקווה מי שגם את זה לא יכול אין לו מספיק מים מכוני ההטפלה לא לא מתפקדים באזור הדרום או כל מיני בעיות טכניות כאלה ואחרות יעשה 40 נטילות ידיים. אומר הבן איש חי כבר יכול להועיל. רק אני צריך להעיר נקודה חשובה שמן הראוי שאב ובן לא ילכו יחדיו למקווה בבת אחת. זאת אומרת באותו יום שילכו האב לבד והבן לבד לא הולכים כמו שרב לא הולך עם תלמידו. 40 נדות ידיים את זה כבר בונה על זה. אני רואה הרב תגןלא הפחד צריך זה 40 נטלות או זה ש >> לא אחד שתיים כן לא 40 נטלות יגמר המים המדינה >> גם ככה גם ככה אנחנו במצוקה של מים >> כן כבר טענו מזמן שהחרדים גורמים להדתיים לחוסר מים בגלל המקבעות יש כבר כבר כן כן חלק מה כן קונספרציה מהקמפין >> כן כן מהקמפין בסדר גמור יש כאלה שנוהגים ללכת לקברי צדיקים או לקברי אבות בערב ראשנה כדי להתפלל כמובן שאנחנו לא מתפללים שהם יושינו אלא זכותם כן אנחנו לא דורשים אל המתים זה דבר שהוא ראוי נפקמינה לגבי השנה אני אגיד כמה נקודות לגבי השנה שראש השנה שכל להיות בשבת הנפקמינה הראשונה בערב ראש שנה נהגו לא לתקוע כל שנה לא נהגו לתקוע בערב ראש שנה כדי להבדיל בנקיות ד רשות נקיות ד חובה נו פה לכאורה מה יש להבדיל שבת מבדילה ובכל אופן כותב הרי מה נוהגים שלא לתקוע בערב ראש שנה אגם שכל להיות בערב שבת. בסדר? כך אומר המשנה ברורה גם במפורש. ולכן מי שלא צריך לתקוע בערב ראש שנה, אם הוא בעל תוקע ורוצה להכין את עצמו, בסדר, זה מותר לו בסתר, בחשי, אבל מי שלא צריך לא תוקעים בערב ראש השנה, הגם שהוא חל להיות בערב שבת. עוד כמה נקודות לגבי עניין של שבת בראש שנה. כידוע אנחנו לא תוקעים בשבת שזה, חכמים ביטלו לנו את התקיעה. חששו שם יולכנו ארבע עמות [כחכוח] ברשות הרבים לפי הירושלמי יש איסור דאורייתא לתקוע כי התחליף לתקיעות בשנה הנוכחית זה המלכויות הפסוקים מלכויות מכונות ושופרות על פי הבבלי זה רק איסור דרבנן נפקמינה אם אדם מתבלבל בפסוקים אם יש לו ספק אמר פסוק או לא אמר פסוק יש אנשים שמכוונים כוונה כוונות יתרות בתפילות של ראש שנה ככה ראוי באמת לעשות תכין כניבם תקשיב אוזניך לכן צריך לעמוד כפוף בתפילות של ראש שנה לכן גם כתוב שיקביע טיפה את קולו שיתעורר יותר לכוונה ובלבד שלא יפריע לאחרים הכל כדי לעורר את הכוונה התפילות האלה הם תפילות קריטיות לכל השנה כולה לכן ההתעוררות בהם היא יותר גדולה כך אומר הבית יוסף בהלכות ראש השנה ולכן אני חוזר חזרה לגבי העניין של ה של המלכויות זכרונות ושפרות לפי הירושלמי זה דאורייתא הספק דאורייתא לחומרה לפי הבבלי זה דרבנן בלבד אז רק תיקחו את זה בחשבון. אין אין בכלל תקיות. עוד עוד נפקמינות רבי יסאי לגבי השופר עצמו. השופר השנה הרימה כותב כך מסביר אותו גם המשנה ברורה דינו ככל שמלאכתו לאיסור. למה? כי ביום שאנחנו לא תוקעים בו אין אין זה אנחנו הכלי נהפך להיות איסור שאסור להשמיע כלי שיר בשבת וביום טוב. משנה מפורשת מסכת ביצה. אין מתפין אין מרגין לא עושים כל מיני פעולות. שם יתקן כלי שיר לשון המשנה לתקוע בזה ודאי שעשו אומנם האשכנזיים בשבת הקלו כי הרי מה כותב שהיום אין אחד שיתקן כלי שיר אנשים לא יודעים לתקן אנשים לא מנגנים כמעט על שום כלים חוץ מעל העצבים אבל אבל באמת לא מנגנים הרי מה כן המחבר עסר המחבר עסר לחלוטין חייב להגיד פה משהו מאמר מוסגר בשמחת תורה אפילו שחל להיות בשבת בתפחין ומרקדין כך כתבו הגאונים למה למה נכבודה של תורה? מה שנוגע לכבודה של תורה אין בעיה נכודה של תורה מותר בישיבה פרו נהגו גם כל שבת לשמוח, לרקוד ולתפח רוקדים. אמנם הריקודים פה לפחות בבית מדרש זה לא הריקודים הבעייתיים. קרים הבעייתיים זה ריקודים שרוקדים בשני ידיים אבל ריקוד כמו שרוקדים פה רגל נכנסת רגל יוצאת ובטח עם קצת ברוך השם הבחורים שיש פה אז זה לא אי אפשר לפה לקפץ אבל בחדור אוכל שמגיעים אחרי כן אחרי הגפל דפיש הכל קופץ כל ה כל ההתעוררות של החין [כחכוח] מידה אז אז לכאורה יהיה אסור אז אנחידע שתי חידוש כל השבוע פה המילים בתורה ברוך השם יומם ולילה אחרי שבוע כזה של המל שמחה בינתי רגילה. כל שבת בישיבה זה שמחת תורה. כל שבת בישיבה מהשמחה לכבודה של תורה מותר לרקות. חידוש הלכתי. נראה לי שאפשר לסמוך עליו. לסמוך עליו. טוב נחזור חזרה לעניינינו. מה נקודת המחלוקת בין הרמה לך בעניין השופה עצ אין מחלוקת רק בהגדרה. הרימה כותב שהשופר השנה בשבת הוא כלי שמנחתו לאיסור נפקמינה ש >> המחבר לא אומר המחבר לא אומר נפקמינה אומר המשנה בורה שיהיה מות יהיה מותר לתת לו אך ורק לצורך גופו או מקומו מה זה גופו אומר המשטן בורה לשאוב איתו מים פעם היו שואבים מים עם השופר טוב אבל נראה נראה שיש לחלק לניו דעתי בסיסורי השופר בשבת בראש למה מה החילוק אלה שיש להם שופרות בשופי, אין שופרות בשופי, אין אין זה כלי שנחתו לאיסור, בסדר כי היום קונים שופרות פעם הטז מתאר שגנבו שופר מקהילה, היה להם ראש שנה חמישי, שישי, לא היה להם שופר שלחו בן אדם לקהילה אחרת להביא, הוא הביא את זה אחרי שהקהילה החכמה הזאתי שגם לא שמרה על השופר, קיבלה שבת בפלג. איך שנכנס שבת בפלג, ההוא הביא את השופר. אז התז מסתפק האם מותר לתקוע בשופר בזמן שכבר נכנסה השבת זה החקירה גדולה מה אני רוצה להגיד שהיום ברוך השם יש הרבה שופרות השופרות היום הסטנדרטים שמצועים נותנים לילדים 100 ש₪ עולה שופר [כחכוח] מבצע מבצע לחגים נו אז אחד כזה זה כלי שמחתו לאיסור אבל אם יש בעל תוקע יש לו שופר גולדיק מיוחד אני סבי זכרונות לברכה עשה לי שופר מיוחד קטנצ'י כזה והוא טיפל בו שאני אני רק מתקרב אליו הוא כבר שומעים קול לא צריך אפילו לנשוף מרוב הכוח שיש לו אני שומר עליו מאוד שם אותו בתוך כזה נרתיק כמו תפילין סגור אף אחד לא יכול לגעת אם אחד יגע זה לא נוגעים זה נהפך להיות מוקצה מחמת חיסרון כיס כי מי ששומרים עליו מאוד הוא לכן לחלק מהבעלי תוקעים ששומרים על שופרותיהם מוקצה מחמד חיסרון כיס נפקמינה אי אפשר אי אפשר לטלטלו לא לצורך גופו ולא לצורך מקומו אם אני לא רוצה להביא אותו ערך של >> תביא אותו בחג בחג אתה יכול לטלטלו אין שום בעיה זה לצורך גופו אתה מטלטל אותו אין שום בעיה אתה לא צריך להביא אתה לא צריך להביא את השופר מערב מהר אבל בשבת לטלטלו אתה לא יכול ביום טוב עצמו שב ביום יום ראשון שזה היום השני תוקעים בכבוד שום בעיה טוב עוד נפקמינה יש מעניינת שמופיעה בחמדת שלמה על השולחן ערוך אחד התחיל לתקרוע בשופר הייתי באמת בשבוע השבוע אמרתם חייל בא בופור היום כל החיילים ברוך השם כמעט דתיים לכן נלחצים מכל פעם שיש איזה כי שומרים שלא יהיה יותר עדה לא בחיילים היום מסורתיים לפחות רובם הולכים עם ציציות אפילו בלי כיפה הפציציות הולכים אז אז אחד באופו רואה ראש השנה ביום הראשון לקח שופר התחיל לתקוע אומר לו אפס שבשקו עליו שבש מה הוא עושה יגמור את התקיעות או לא יגמור אומר החמדת שלמה הוא כבר עבר על דין דרבנן נכון רבנן אמרו אל תתקע אבל מדין תורה כן ראו לתקוע ככה יוצא לפי הבבלי אומר החמדת שלמה שיתקע את כל התקיעות כל השלישים למה כי אם הוא לא יתקע נמצא שהוא יוצא כריח מכאן ומכאן גם לא עשה תקיות גם ביטל דין דרבנן לפחות אם הוא יבוא לתקוע מדאורייתא הוא יצא ידי חובה נפקמינה אם הוא ברך שחיינו ביום הראשון למחורת כבר לא מברך שחיינו כי לספרדים שלא מברכים בכל יום רק ביום יום רק בערך שחיינו. אז בקיצור יש בחינה כזאתי אנחנו אבל נוהגים שכמובן לא תוקעים ולכן מחליפים את ה את ה במקום להגיד יום תרועה יהיה לכם זכרון תרועה יהיה לכם השנה בשבת ביום הראשון זכרון תרועה יהיה לכם עוד נפקמינה שהשנה ראש השנה אכל בשבת זה לגבי העניין של מי שלא אוכל עד אחרי חצות יש כאלה מניינים שמעריכים בתפילתם וממשיכים את התפילה עד אחרי חצות בשבת אסור להתנות אפילו שעה אחד יושב בשבת אומר אני עכשיו מתנה בשבס אתה מתענה בשבס אסור לך להתנ בשבת וקראת השבת עונג חלק מהשנות אומרות זה דאורייתא להתענג בשבת זה חובה מדאורייתא אסור להתנג אם אתה לא אוכל אתה לא חייב כל השבת לא פסק פו ממיגרסה צריך לגרוז כל השבת אבל אל תגיד עכשיו אני מתענה בסדר מצוין אבל מידרגיסה גם אתה לא אומר שאתה מתענה אסור שיעבור חצות היום בשבת בתענית מי שעובר חצות היום בשבת ביטל את הדין של וקרת על השבת עונג. מה צריך לעשות? לאכול לשתות משהו לפני לפני חצות. אם זה מניינים אשכנזיים שגומרים אחרי חצות, הטובים שבהם מקפדים עד השקיעה, חמש דקות לפני השקיעה, השקיעה, כמה שקרוב לשקיע, מעלת התפילה יש תחרות בין הבניינים מי גומר דקה לפני השקיעה ונותן ידיים לפני השקיעה. אז אז אז א דרך אגב אני רק חייב להגיד ראש השנה אסור להתענות בו באופן באופן עקרוני. יש שיטות אסור לתנות למה כי הנביא אומר אכלו משמנים שתו ממתקים כי נכון הם שלחו מנות איש לראו יש עניין לשלוח מנות בראש השנה שלחו מנות איש לראהו כי נכון היום להשם אלוקינו יום גדול הוא אבל ככה זה תמיד אני אומר החילוק הוא הספרדים בשבילהם זה יום חג יום חג אוכלים שותים צברים אשכנזים עזרים מזה יום קרצן כדקם של האשכנזים בנפש איפה שאפשר שיהיה קרצן הם יותר שמחים אז אשכנזים בליטאים יום דין תיורים קשים על הזה הספרדים מבסוטגים אומרים ב-1 ח 11 אוכלים שותים שמחים שים עושים לחיים כמו שצריך ונגמר העניין טוב לא נחזור כרגע לכל החילוקים בנפש במנהגים הכל נובע מהצד הנפשי רבי יסא בסופו של דבר נפקמינה זה ללניים עצמם אז לעניינינו אנו צריך לאכול משהו ולשתות לפני חצות גם למניינים המאחרים והמעריכים ש האריכות זה עוד עניין שלא נדבר עליו כרגע מי ששותה בבוקר קפה עותה לפני התפילה וראוי לשתות קפה עותה לפני התפילה כדי להתעורר אפילו אם מעט חלב מותר אין בעיה זה כבר שבר את הצום שלו אין לו אין לו תענית אבל מי שלא יש כאלה שלא שותים כלום לפני התפילה צריכים לדאוג שלא יעבור עליהם חצות היום בתענית ויעשו סעודה לפני כן אם מדברים על סעודות עוד מילה אחת מן הראוי שסעודה שנייה בשבת הנוכחית הבא עלינו לטובה תהיה לפני חצות סעודה שלישית אחרי חצות צות מן הראוי אומר הרמה שלפני שנה שישית גם תפללו מנחה אז כל אחד יחשבן את הזמן שלו איך הוא עומד בכל הכללים בראש שנה שחי להיות בשבת כן >> מה אתם אומרים על מקומות שעושים קידוש לפני תקיעות >> קידוש לפני התקיעות רבי יסאי ככה יש שני גישות גישה אחת קודם כל כולם צועקים כבר מה לפני התקיעות שרחם אסור לאכול זה למה ישא בשקט כולם אוכלים כולם עושים עושים עושים קידושים היה מן הראוי שלא יאכלו יותר מכביצה שלא יהיה כבי ביו סעודה עשות קידוש לאכול מעט כזית או דברים אחרים זה בסדר פוסקים אומרים יש כאלה שאומרים רק לחולים לזקנים חלושים תשושים היום ירדה חונשה לעולם כל הציבור כולו הוא תשוש חלוש וקלוש כולם כולם עייפים כולם זה לכן כולם נהגו לעשות אבל היו כאלה שהקפידו לחתוך את העוגות בודקים בערב ראש שנה היו פוסקים יושבים בודקים עוגה עוגה שלא יעבור כביץ אחד ושלום זה כזה אבל העולם לא נעה ככה ולמה כי כל זמן סומכים על דעת ערוך השולחן. כל זמן שהוא לא קובע באמת סעודה הוא לא יושב. מה עושים בקידושים? כל אחד מבלע כמה שהוא יכול. נכון? כולם ליקוטה בתר ליקוטה. כל אחד אוסף כמה שהוא יכול לאסוף ולקחת. בטח ירקות וזה בסדר. אז אין אין אין בעיה. שימו לב לכהנים. כהנים שעושים קידוש לפני תפילת מוסף. תראה יש בעיה אחרי זה לעשות נסיעת כפיים כי כהן שתה רביעית יין לא יכול לשת את כפיו. בסדר? גם הרבנים שלו ישתו יותר מדי כי הם שותים גם בעיה לגבי פסיקה גם לא יכולים למסוק לא שואלים לך את הרבנים שום שאלה אחרי זה גם נגמר נגמר העניין אבל כבר נהגו ישראל קדושים לעשות קידושים ולסמוח בחג וחלק זה חלק משמחת רק חג תיקח להקהילות את הקידוש כאילו לקחת להם את התקיעות יותר חמור אפילו אם מוכנים לוותר על התקיעות לוותר על הקידושים מרוב שזה רואים בזה מצת עשה דאורייתא אה עוד מים בבוקר >> אין שום בעיה >> לא גם פותר את עניין התנית >> כן כן, שתית, שתית, שתית זה בסדר. מים גם פותר את העניין ובטח דברים אחרים שמהירים. עוד נקודה אחת אחרונה לגבי השילוב של שבת וראש השנה זה הנקודה של שינה בשבת. בראש השנה כידוע אנחנו עושים סימנים, נגיד מלחת לגבי הסימנים. הגמרא במסכת קריטות אומרת שנהגו לעשות סימנים כי סימן המילטאי. הגמרא הביאה שלוש ארבע סימנים קרטי סילקה וזה בן ישראל קדושים מה שעובד הם אוהבים להרחיב. באבינו מלכינו בגמרא בתענית בסך הכל היו שני אבינו מלכנו אבינו שמיים חטנו לפניך אבינוחת אבינו רחם עליהם שלוש איזה רשימה יש לנו על מנקנו כי ראו שזה עובד זה הוריד גשמים כל מה שעובד כל מניה שקופצת משקיעים בה אז אבינו מלקנו זה מניה מצוינת השקיעו בה סימנים ראו שזה מניה טובה ואסור הביאו סימנים מסימנים שונים הגמרא אמרה רק סינקה אחרי זה מביאים גם עין של דג למה שיהיה הקדוש ברוך הוא יהיה באין הפקחה עלינו עין של דג לא נסגרת אף פעם אז שהקדוש ברוך הוא יהיה כל הזמן איננו באין הפקיך אחרי זה יש חסידים שאוכלים ריאות למה איננו בתורתך אם זה יש בזה סימן כזה או אחר ראות אין דבש בלי דבש יש כאלה שאוכלים חסידים כל הרבי שנזכה לשמוע בכל הרבי יש כל מיני סימנים מסימנים שונים כל אחד אם למה לא אם זה זה עושה טוב וזה נותן לאדם הרגשה טובה סימן המילתאי כך אומרת הגמרא עכשיו לגבי העניין שכבודו של מה התחלתי להגיד שנה >> שינה שנה אז נהגו אומר הירושלמי לא לישון בראש שנה כי מי שיושן בראש השנה יושן מזלו יושן מזלו השם ירחם עכשיו מה עכשיו מתחילים להגיד מתי הוא יושן הרי משהו הוא צריך לישון אדם שאומר שלא ישן מלקים אותו אז יש כאלה שאומרים שלא ישן בזמן עלות השך יש אומרים שלא ישן בזמן חצות שישן שלוש שעות כך או כך רבי יסאי בעיקר אדם שלא יישן בשלוש שעות הראשונות ואדם צריך להיזהרגם בתפילה עצמה אבל אחרי שבאמת אומרים שאדם לא יישן אחרי חצות כתוב שהאריזל נהג לישון ואנשים מאוד מקפידים מנהגי הארי זל מה שהוא הקפיד בלא בדברים אם היו נוהגים את כל מנהגי האריזל כולם היו צדיקים גמורי אבל מה שהוא הקפיד במיוחד בענייני שינה נוהגים כתוב שאריזל היה נוהג ללשון בשבת אחרי חצות אריזל היה נוהג 10 דקות אנשים מחמירים אם כבר אריזל היה זה למה לו שעה שעה וחצי אם כבר מנגיע אריזל אז אז אחרי חצות הפויסקים התירו לישון במיוחד כתוב מי שראשו כבד עליו וכולי הכי טוב להגיד תהילים כמניין כפר אבל לכן השנה ראוי יותר לנוג מנהגי אריזה למה כי שינה בשבת תענוג אז יש ענייני עונג שבס לכן אפשר גם לישון אחרי חצות ויש על מי לסמוך ולא לדאוג ש א ירדהם ירדי מזלו טוב אני אגיד עוד מילה אחת בשבוע הבא נעסוק קצת בענייני אולי תקיעת שופר אני אגיד שתי מילים עניין של תקיעת שופר תקיעת שופר השנה היא ביום השני יום השני זה דרבנן היום הראשון זה דאוריית יום השני זה דרבנן נהגו שכל ישראל שומעים תקיעתית שופר מה זאת אומרת נהגו חייבים מדאורייתא גברים נשים פטורות מדאורייתא קיבלו על עצמם חיוב כזמן גרמה נפקמינה קיבלו לעצמם חיוב אשכנזיות על חיוב שקיבלו לעצמם זמן גרמה יכולות לברך ואישה מברכת לעצמה אישה מברכת לעצמה אם המחד תוקע לנשים האישה תברך את הברכה לספרדיות מי שתוקע אפשר לתקוע בשביל ספרדיות אישה ספרדית רוצה לשמוע תקיעת שמע יכולה אי אפשר לברך לה כי לא נהגו אנשים הספרדיות לברך מצות צ זמן גרמה כך כותב הרמבם איך היא יכולה להגיד אשר קידשנו ומצוותיו וציונו ולא ולא ציועו אותה בסדר גם לילדים קטנים אפשר לתקורה יש עניין גדול שבזה אני אסגור את העניין של תקיעתית שופר קודם כל יש עניין לשמוע את 30 התקיעות ברצף ובכוונה גמורה. מתחילת התקיות עד סוף ה100 תקיעות אין להפסיק בדיבור. אלא אם כן אחרי 30 תקיות אדם צריך ללכת לסליחה מכבודכם לבית הכיסא. יכול ללכת אין בזה הפסק וגם יכול לברך אשר יצר זה גם לא הפסק. זה שבח לקודשברו. אבל שום דבר אחר לא. לא לדבר לא עם אשתו ולא עם הילדים לא יודע מי שכל מי זה יש לו זה גם הגבאים. יש לגבאים איזה התר מיוחד לדבר בכל זמן נתון בבית הכנסת. אין להם ברור שאמר. להם משתב הוא צריך עכשיו לדבר שלישי באמצע קריאת שמע הוא בא הוא אומר לך שלישי מה >> עדיף בכל כן בכל זה פיקוח נפש מה מה מה נפקמנה גם הגבאים אני הייתי בקהילה שנהגו קצת לדבר בתפילה כדי לעורר את הציבור אחד עם השני והחזן מזה למדתי שתי מילים בצרפתית הגבאי מחוץ היום להם שני מותי סיבו פלה בבקשה ארתה תפסיקו כל התפילה זה היה שני המילים לאבדח סיבופלי ארתה ארתי ארתה אבל מה היה לי יום אחד בשנה שהיה שקט היה בראש השנה הייתי עולה לפני התקדות אומר רבותיי תקשיבו טוב מי שמדבר מתחילה עד חוזר על כל ה-100 דקיעות היה דממה מוחלטת אמרתי כל שבת תדקעו פה בשופר תקנה מיוחדת לקהילה הזאת בקיצור השם רוצה להגיד אין מפסיק מי שבכל אופן הפסיק בדיבור לילד שלו הקטן בכה לו אמר לו תהיה בשקט וזה וזה אם כבר שמע 30 תקיעות בצירוף של הברכה לא חוזר ומברך. אבל אם בין הברכה לתקיעות היה הפסק, כבר סיפור אחר. משפט אחרון מי שהולך לתקוע אחרים, אחד תוקע לאשתו שהיא ילדה או בעלב בית כנסת או ש דברים, מי שיכול לתקוע 30 תקיעות למי שזה הכי טוב. מי שלא יכול לשמוע לתקוע להם 30 תקיעות כמו שאני אומר לחבר'ה שהולכים לבתי החרונים יש פה חבר'ה צדיקים תוקעים בגניםגו חצרו בכפיפו הם תוקים פה ברמתגן הולכים לטל השומר לתקוע להם גם בשופר במקרה כזה שמוציאים את האחרים מדי חובתם מספיק לתקוע כאן יש מחלוקת לן י דעתי ככה יוצא מדברי המשנה ברורה 10 תקיעות תשרת תשעת טר מרן הרב ארייל שליטה מורנו ורבנו לא 12 דק קיות כך הוא הוכיח מי שעושה כך מי שעושה כך במשטה ברורה מוחה כמו שעבדכם אומר אבל מי שעושה כמו הרבנין כמנון הוא מורנו ורבנו הוא הפויסק אז גם 12 תקיות מי שיכול 30 גם ברוך יהיה הלכות יום הכיפורים שאת >> שתשרת תשרת תשרת >> לפי הרב תשרט תשרת אשרט >> בסדר זה ככה ככה מדוע עוד דין קינים בענייני יום הכיפורים ושאר ימים טומים בעלינו בעזרת השם בשבוע הבא זק וברוך [מוזיקה] שבת מקבלה [מוזיקה] ‏amين