הלכות ראש השנה | צורבא מרבנן - קסד | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא כל אני רוצה לעסוק בערב ראש שנה שיבוא עלינו לטובה בעוד שבועיים פחות קצת אז א ככה כמה כמה דינים לגבי עניין של ערב ראש דבר ראשון אומר המשנה ברורה את כל הדברים שאנחנו צריכים לסגור לפני ימים נוראים ערב ראש שנה זה הזמן של הסגירה האידיאלי ביותר שיש דהיינו אם אדם צריך לבקש מחילה מחברו לא התממהמע עם זה עד ערב יום כיפור. אף על פי שבמחבר באופן פשוט זה מופיע בהלכות ערב יום הכיפורים שאתה צריך לבקש ממחילה מחברו וכולי. אז כל ענייני המחילה שיש צריך לסגור את הכל בערב ראש השנה כדי להיכנס כבר לראש השנה עם שערי שמיים פתוחים כי עניינים של בן אדם לחברו מעקבים את הכל. כך אומר המשנה ברורה בהלכות יום הכיפורים אומר תראה כתוב בנקראת הנעילה למה נחדל מעושק ידינו אומר הדבר הכי מעכב זה מה שאנחנו נמצא בידינו שלא קד אז אם יש לאדם ספרים אף אחד פה חס ושלום לא גנב ולא גזלן באופן כזה או אחר אבל לוקח ספר מהבית כנסת להשלה רק לראות משהו וככה אמר לי אחד הגבאים אצלנו בקהילה ככה אנשים בנו ספריות ספריות רק לוקח ספר אתה יכול לכמה ימים אז כל הדברים האלה שלא שלך בטח אם זה של רבים גזל הרבים חמור יותר מגזל היחיד אז כל מה שלא נמצא אצלך להחזיר כל אחד במקומו כספים שחייבים שלא יתנו מהם מראש אם זה כספים שיתנו שמועד הפיראון יהיה הרבה יותר מאוחר זה מה שקבו אבל אם הקדשות למיניהם נדבות לבית הכנסת חובות של צדקה לישיבות לישיבה כל דברים כאלה ואחרים לסגור את הכל עד ערב ראש השנה אז שני הדברים האלה מחילה מחברו ופיראון כל החבות והקדשות בערב ראש השנה זה עניין אחד. דבר נוסף לגבי עניין של ערב ראש שנה יש מחבר שאומר שנהגו ישראל להתענות בערב ראש השנה. יש מנהג שהמחבר מביא אותו. באמת נהגו הרבה מישראל להתענות. יש להם שני מנהגים לגבי התענית הזאת. יש כאלה שנוהגים להיתנות עד ממש כניסת ראש השנה ויש כאלה שנוהגים קצת לפני כן לאכול שלא להיכנס לחג שהם מתעניים. אבל הרבים רבים וטובים נהגו להתענות עד חצות היום. ככה אנחנו גם נוהגים עד חצות היום. וטו לא. לא צריך לקבל תענית קודם. יש כאלה שאומרים שכן צריך לקבל אבל התענית הזאת היא תענית שגם אם יש עשרה שמתענים לא מוציאים ספר תורה במנחה וגם לא אומרים ויחל ולא ענינו יש כאלה דעות למיסל לא אומרים ענינו בסדר רק נוהגים להתענות לפני ראש שנה כתוב שאם אדם נמצא אם אדם נמצא בסעודת מצווה באופן כזה או אחר אז הוא פטור מן התענית יש אומרים שיחליף יתנה תענית אחרת על זה שהוא לא יתנה >> כן כך יום מקום זמן אידיאלי אבל אני אמרתי אולי רציתי לעשות איזשהו איזשהו ורט ולהגיד כמו שאנחנו פודעים את תענית בכורות בסיום אולי נבדל תענית ערב ראש שנה גם בסיום עשה סיום עוד סיום רבותיי הציבור גומר גומר מסכתות עכשיו גמרו עבודה זרה עכשיו גומרים אוריות עכשיו נזיקין אז אמרתי לא זה אין אין עניין אין היגיון במה שאני אומר למה כי העניין הוא להיכנס מתוך שברון לב לראש השנה שאדם יבוא כפוב אם אני אגיד לו תעשה עוד פעם סיום ועוד פעם יאכל אז מה עשינו שקצת יהיה כמה שעות שהוא יתנה. אז לכן מי שיכול להתענות זה לא חובה מעיקר הדין, זה מנהג טוב. מי שיכול עד חצות היום גם ברוך יהיה. זה לגבי העניין של ערב ראש. >> גם הספרדים >> מחבר מביא את זה. זה ספרדים בעיקר הספרדים. גם אשכנזים נהגו את זה גם רגילים לזה. כן. מוציא >> מה >> אם יש עשרה >> לא לא נהגו. לא נהגו להוציא ספר תורה. אם כן צריכים להפסיק את המנהג הזה. לא נהגו להוציארה. אני אתה רוצה אקרא לך גם את הלשון של הלוכת אבל אין אין אין אין דבר כזה גם אם יש עשרה שמתנים לא יאמר שלי הציבור עלינו גם לא יוציאו ספר תורה ויכל אין אין זה פשוט ברור שיש אני ראיתי דעות לגבי עניין של ענינו למיסל לא אומרים ענינו כמו שגם פוסק הרב אליהו והרב עובדיה וכך יצא דבר מחבר זה זה תענהג תענית שמקורה במנהג יותר חלשה מתענית אסתר כמובן לכן אפשר לעשות התרחת היום זה לא לא בעיה לגבי עניין של מקווה כל מי שנוהג מקווה בזה מצוין מי שלא נוהג מקווה כל השנה כולה יש אנשים שנוהגים כל ערב שבת יש כל יום חסידים לא חסידים כל אחד לפי מנהגו בערב ראש שנה ביום ערב יום הכיפורים מן הראוי כן ללכת למקווה גם שהוא קצת סטיניס וקשה לו ללכת שמה וכל הבלגנים אבל קודם כל אם הוא רוצה לשמור קצת חדשות אז כדאי שהוא יתעתקן אבל מעבר לכך מעבר לכך יש עניין שאדם בערב ראש של זה הרב אליהו היה אומר לנו שמן הראוי להתנות לטבול חמש תבילות ולכל תבילה יש כוונה אחרת אברהם יש כוונה אחת כנגד טהרת הלב טהרת הנפש טהרת המחשבה וכולי כנגד ש חמש פעמים להתענות מי לטבול מי שיכול גם ברוך יהיה מי שלא יכול מספיק תבילה אחת בלבד גם מי שלא יכול ללכת למקווה מסיבה כזאת או אחרת כי יש אנשים אסטיניסטים או שאין להם זמן וכולי אם הוא מתקלח במשתו בן אדם מתקלח לפני החג כמצווה להכין את עצמו לחג בכל דר אז שיטיל עליו כמות של מים של 13 ליטר 13 ליטר תשע קובין מים שובים נחשב כאילו תחליף למקווה כך כך אז אם הוא עומד מתחת למקלחת שיעור זמן של דקה שתיים שלוש לא יודע כמה בדיוק זה לוקח אז הרי שזה גם ככה נוהגים במקרים נוספים אם אדם שופך על עצמו את הכמות הזאתי הרי שהדבר הזה מועיל לו כדין מקווה הבן איש חי מביא עוד פטנט אחד אם הוא לא יכול לא ללכת למקווה וגם אין לו כמות של מים שובים בכמות הזאת אגב להיות בבריכה מי שיש לו איזה בריכה פרטית בבית ורוצה להחליף את המקווה כמים שובים יעשה איזה צלילה בערב ראש שנה זה גם יכול להועיל כתחליף באופן כזה או אחר ואם לא נטילת ידיים 40 פעם נחשב גם תחליף למקווה באופן כזה או אחר כן לסירוגין בסוף 2020 בסוף גם מועיל לו לתחליף של מקווה עד כאן העניין של המקווה בערב ראש השנה מכאן אני רוצה לגעת בעוד נקודה אחת לעניין א ראש השנה העניין של ה של הסעודות בראש השנה. ניכנס רגע לעניין של הסעודות בראש השנה. בסעודות בראש השנה כידוע יש לנו ארבע סעודות ש מן הראוי שכל סעודה יהיה בה שני דברים. אחד סימנים בשני הלילות שתכף ניגע לגבי העניין של הסימנים. שניים שיעסקו בתורה. הדבר הכי פשוט שאני תמיד ממליץ מאוד ביסעודות ראש שנה שבכל סעודה ילמדו פרק אחד ממסכת ראש השנה משניות. יש ארבעה פרקים במסכת ראש השנה. כל סעודה לומדים פרק. אנחנו נוהגים לחלק את זה לכל המסובים בבית. כל אחד קורא משנה, כולם מבסוטים. כל אחד מסתכל איזה משנה יש לו קטנה, גדולה, לא משנה אבל זה אבל כולם זה אתה גומר מסכת בארבע סעודות של ראש שנה. מה יותר טוב להתחיל את השנה ולגמור מסכת ראש שנה? פלאפלוים וזה גם מניינה דיומה. חלק ראשון של המסכת עוסק בנייני קידוש החודש, חלק שני עוסק בנייני בנייני התפילות, זכרונות, מלכויות ושופרות פילפלוים. אז כל סעודה פרק אחד במסכת ראש שנה גבלדיק. זה רעיון טוב שאני אומר. דבר נוסף העניין של הסימנים הסימנים מקורם בגמרא במסכת כדות הגמרא שמה אומרת שמתחילה השנה מן הראוי להכניס אותה בסימן טוב סימן מינטאי כך אומרת הגמרא סימן הוא משהו ולכן אומרת הגמרא יאכל בערב ראש השנה קרטי וסילקה וכולי ומזה יצא כל מנהג הסימנים שאוכלים בליל ראש כאלה וכאלה הספרדים כמובן כיד השם הטובה עליהם ענייני אוכל הם מעדרים מאוד אשכנזים כיד השם הטובה עליהם מצמצמים כל אחד ככה או ככה אבל מנהר ראוי כן לעשות לעשות סימנים בליל ראש השנה כל אחד כפי יכולתו וכפי מנהגו אם אדם לא הצליח להשיג איזשהו סימן באופן כזה או אחר שיגיד את הירי רצון גם בלי לאכול את הסימן רק אמירת הירי רצון מועילה יש אדם יש לו בעיה של קלוריות יש אחד שיש לו בעיה של אלרגיה שמירחם כל אחד זה לא מסוגל לאכול את הסימנים האלה אין בעיה תגיד את הסימן תגיד את הברכה הברכה גם מועילה אז באופן כזה זה ראוי לעשות את את הסימנים. הבן איש חי נוהג לעשות בכל סעודה מארבע סעודות את כל הסימנים כדי שיהיה לסימן טוב בטוח. אבל אנחנו לא נוהגים. ככה אנחנו נוהגים שני לילות ראשונים של ראש השנה לעשות את הסימנים. למה זה תמיד חוזר על עצמו וכופל את עצמו פעמיים בראש השנה? זה שיעור בגודל שיהיה בספר ממהדורה הבאה כי זה כבר שיעור חדש אני אגיד אתן בישיבה בעזרת השם שבוע הבא. אבל אבל בכל אופן בעיקרון העניין הוא חוזר על עצמו. ימי ראש חוזרים על עצמם אחת לאחת היום הראשון היום השני לכן ביום הראשון בלילה אומרים שהחיינו גם ביום השני אומרים שהחיינו אז זה חוזר על עצמו אחת לאחת מה הרעיון שבדיוק חזרה על הדברים זה נדבר בעזרת השם בזמנות אחרת בכל אופן בענייני הסימנים רוב מנהגי ישראל הם כדי להעלן יש כמה אפשרויות זה ליטול ידיים לברך המויצי ששמרכים המויצי מטבילים את החלה גם במלח וגם בסוכר או בדבש כל אחד כפי מנהגו לעולם צריך שיהיה מלח מלח ברית מלח קרוטה לשולחני חץ חס שתהיה אז קצת מלח דבש זה יוצא דווקא מעניין הטעם המשולב הזה ואז אחרי שנתנו ידיים בירחנו המויצי אז מתחילים הסימנים ואז סימנים שבהם אין זה לא מתלפט עם הפת כלשון הגמרא ברכות אנחנו מברכים עליהם ברכת ברכה רואה להם אם זה עץ עץ אם זה אדמה אדמה ואם זה דברים שמתלפלים על הפת יש כאלה שעושים את הסימנים בצורה של פשתידות פשתידות עושים פשידות כאלה פשידות כאלה אם זה פשטידה לא מברכים עליה כי זה חלק מהסעודה וזה דבר שמתאפט עם הפת אבל אוכל תמר אוכל אוכל א רימונים אוכלים תפוח מדבש כל הדברים האלה מן הראוי לברך עליהם איך מברכים עליהם לפי סדר הברכות של מגע אש באופן עקרוני וגם הקרבה לארץ בזה תמר תמיד הוא בדרך כלל הראשון מה שהמנהג הוא לעשות כך וככה הוא לעשות לניהו דעתי תנו ידיים ירחנו המויצי לוקחים את הסימן אם צריך לבר מברך עליו מברכים עליו ואז אומרים את ה מברכים עליו כמובן טועמים כי אדם מברך חייב ניתום שלא יהיה הפסק לאחר מכן אומר תהיה רצון ואז טועם עוד פעם פעמיים תועמים מכל מכל אם זה סימן שלא צריך לברך עליו אז לפני כן אומרים את היי רצון ומיד אוכלים אבל אם צריך לברך עליו בליקת הנהנים לפני כן אז מברכים ביקת הנהנים תועמים אומרים את הירוצץ מן הראוי שכל אחד יגיד את ההי רצון בעצמו לא לסמוך עליו על הבית צריך להגיד את ה רצון בעצמך אם תגיד את הירי רצון זה שאתה אוכל תברך >> ראוי שהי רצון יהיה סמוך לאכילה שלך אחרי זה אתה מברך אחרי זה זה אחרי זה ככה מקובלים רבי זה לא זה המקובלים אומרים מן הראוי הירוץ מברך עובר לשירתן אומר יהי רצון עובר לסגולתם ישר בסדר טוב זה לגבי העניין של ה של הסימנים כמו שאמרתי אם אין סימנים זה וגם גם אדם יכול להוסיף סימנים לא יודע יש כל מיני אפילו כבר הוסיפו דברים כאלה יש כאן שאוכלים כל הרבי החסידים כדי שנשמע בכל הרבי כל מיני כנראה שיש חולשה עניין כל מיני דברים כאלה שצריכים חיזוק אז אדרבה יקדין תורה וידיר יש כאלה שאוכלים ראות מה העניין של הריאות ראיתי בספר המנהגים שהקדוש ברוך הוא יאיר איננו בתורתו יש כאלה שאוכלים את העין של הדג דג זה דבר אחד שנפר ונרבק הדגים ש יש לו בנו עין הרע חס ושלום אבל יש עוד עניין לאכול את העין עין של הדג. למה העין של הדג? העין של הדג לעולם לא נעצמת. ואמרו לקדוש ברוך הוא, תהיה עלינו בבחינת אין הפיקיך, שכל הזמן תהיה עיניך עלינו. אז אוכלים מהעין של הדג. וכן ראיתי כל מיני מנהגים ממנהגים שונים כאלה ואחרים. את הראה יש כאן מטבילים אותה בדבש כדי שהתורה תהיה מתוקה בדבש וכולי. כל מי שעושה מה שהוא עושה גם ברוך יהיה ובלבד שהכל יהיה ברוח טובה או בשמחה. יש קורים שנהיה לראש ולא לזנב לראש ראשי תיבות לעשות רצון אבינו שבשמיים זה לראש זה הראשי תיבות שיש לכוון לעשות רצון אבינו שמשמיים זה לגבי העניין של סעודות סעודות ראש השנה עוד מילה אחת לגבי עניין של הסעודות אף על פי שאנחנו רגילים לומר שראש השנה זה יום האריכתא ואם זה יום האריכתא לכאורה זה יום אחד אז אפשר להכין מהיום הראשון ליום השני לא אין יום ראשון מכין ליום השני לכן האישה לא יכולה להכין את כל ענייני ליל השני של ראש השנה מבעוד יום אין דבר כזה אלא היא צריכה לחכות עד צד הכוכבים הגם שעוד לא חזרו מהבית הכנסת מן הראוי מהרבנים הדרשנים בבית הכנסת שעריכו קצת בדרשתם חזקו את הלבבות יכריחו את האנשים זה זמן לתת בראש לאנשים כמה שיותר בינתיים האישה גם תוכל להתארגן כמה שיותר מהר שיגיעו הביתה לא יהיה תלונות למה זה לא מוכן למה כבר הגענו וים >> לא יתנו על הראש בדיוק לא ידענו על הראש לאישה אז שיקבלו על הראש בבית כנסת זה יותר טוב זה הזנות מצוינת. אז לא מכינים מיום אחד לשני. מה כן? אם האישה מכינה מבעוד יום את הדברים, למשל צריכים להוציא דברים מהמקפי. אז להכי להוציא מהמקפי סמוך לסעודה בליל השני של ראש השונה בעיה. אבל אם היא בעוד יום ואין כל הוורט של ההכנה זה האיסור שיראה כאילו הוא מכין מיום אחד לשני. מיום טוב לשבת, שבת ליום טוב או מיום טוב לכל וכולי. אבל אם לא נראה לא ניכרת הכנה אז באופן עקרוני אין בעיה לכן אם מוציאים מבעוד יום כל שכן אם יתמו מאותם התמים מבעוד יום כל אחד יעשה תועמי החיים זכו יוציאו דגים רוצים לאכול עוד פעם דגים תגפים דפיש שנוהגים לאכול יתמו קצת בטח ובטח שאין בזה שום בעיה של הכנה ובלבד שזה לא יהיה סמוך לסעודה בלילה השני טוב זה לגבי העניין של ההכנה עכשיו ניגע בעוד נקודה אחת לגבי העניין של היום יום ראש השנה עצמו לפני שניגע בעניין התקיעות בראש השנה עצמו יש א גמרא שמ ירושלמי הירושלמי אומר כל מי שישן בראש השנה ישן מזלו חס ושלום מזלו הבוסה שלו לא תעלה עכשיו מה מה המשמעות אז הפוסקים מביאים כמה אפשרויות או מי שישן מה זה ישן בעלות השחר בחיבור שבין היום ללילה הוא ישן אז גם מזלו חס ושלום נרדם ויושן זה צריך לקום קודם עלות השחר אבל הרבה פוסקים אומרים זה לא הפשט. הפשט הוא לא ישן לאורך מרגע שהוא קם. יכול לקום גם בחי שש אחרי עלות השחר מתי שהוא קם. ובלבד שברגע שהוא קם עד חצות יהיה ארני בתפילות בתקיעות שכולו יהיה אש קודש. זה הזמן זה היום הרת עולם שלא יתחיל להירדם ודברים כאלה ואחרים. אז אז מי ש קם גם אחרי עלות השחר שידאג להיות בשיא כוחותיו עד חצות. למה אני אומר עד חצות? כי אחרי חצות מכילים ללכת לנוח. הארי זל עד חצות היה מקפיד. מזומה אריזל היה גם קודם עלות השחר. היה מקפיד עד חצות להיות ארני לגמרי. אחרי חצות היה הולך לנוח. כמה זמן אני לא יודע ואני יודע תמיד שמנהגי האריזל הציבור מאוד מחמיר. כתוב שהארי זל היה נוהג לישון קצת בשבת. כמה? 10 דקות. אבל אם זה מנהגי האריזל, אנשים אומרים בוא נחמיר שעה, שעה וחצי. מנהגי האריזל. מי לא רוצה להתחבר לאריזל? אז האריזה לא התכוון עד כדי כך הציבור התלהב המנהגים שלו כמה כנראה נח קצת אחרי צהריים בראש השנה זה בסדר גמור זה אפשרי נהגו להגיד בראש השנה כמניין כפר את פעמיים את תהילים כמניין כפר ואני חייב להגיד עוד נקודה אחת חשובה ראוי בראש השנה שאמת יהיה יומיים מאוד מרוממים בלי פוליטיקה כן זה לא זה לא יודע כל מיני אישים פוליטיים כאלה ואחרים א כמה מנדטים יש לפי ערוץ הזה עזבו ראש השנה צריך להיות ימי של קודש בלי פוליטיקות בלי לשון נורה מה הגבאי עשה מה הרב עשה כמה הוא דיבר כמה הוא זה עזבו פשוט ימים של שמחה וקודש והתרוממות הכתוב מתאר את ימי ראש השנה כי ימים ששיחה כמו פורים אכלו משמנים שתו ממתקים כי נכון היום שלחו מנות איש לראהו כי נכון היום להשם אלוקינו ימים של שמחה של התרוממות הרוח של המלכת קודשבריך הוא בעולם אין לך ימים יותר נסגבים מהימים האלה לכן לא כועסים בימים האלה בכלל גם אם יש לאדם איזה תרו וניה על ילדיו שיתאפק יומיים התאפק שואל חלילה גם לא בתוך ביתו לא בני ביתו לא על אשתו דר גם לא שום דבר תלונה ימים שבוהם האדם מרגיש וואו אני בן של מלך ותמלוך עלינו כל העולם כולו בכבודיך כשאתה נמצא בממלכה ואתה כל כך חפץ בהמלכת המלך אומרים שהגרה הזמן הכי שמח בשנה שלו היה בתקיעת שופר בהמלכת קודש בריך הוא בעולם אומר זה היה ימים שהגרה היה מחייך הגראה כמע לא היה מחייך הרבה ליטעי ושקוע בלימוד כל החיים שלו אבל בכל אופן בזמן התקיות הוא היה בשיא ההתרוממות כאילו ממניכים את קודשבריך הוא בעולם אז מנהר שזה יהיה הזמן הזה גם טוב זה לגבי העניין של של הימים משר ראש השנה עוד נקודה אחת אני רוצה לגעת זה לגבי העניין של האכילה קודם התקיעות כאן למעשה מתחלקים המנהגים השונים וזה מתחלק לפי איך שרואים את הדברים האשכנזים מתפללים עד מאוחר בראש השנה נוהגים לאח אחרתם המקדימים שבהם עד 1 וחצי שתיים המאחרים שבהם עושים תחרות מי גומר הכי סמוך להשקיע ונטל את הידיים ברגע האחרון ווא גלניק זה ממש תחרות בין חסידויות לפעמים בן ישיבות ככשאלו אחרי ראשי גמרתם עדן גמרתם מוסה חמישה לשש גבל אז זה למה כי התפיסה היא שאשכנזים רואים את ראש השנה כיום דין והספרדים רואים אותו כיום חג שני תפיסות שונות לחלוטין א האמהות מקשות אני יודע הילדים הספרדים בישיבות תבוא הביתה לראש השונה מה האמא מה ראש השונה היא אומרת לו בחגת נשאר בישיבה נפך לא לא מה תאכל אבל לא לא מינה שבישיבה זה ימים נזכבים ימים נוראים כפשוטו אז לכן הספרדים נהגו לא לאכול שום דבר לפני התקיעות וכך ראוי ונכון לעשות זה הדבר האידיאלי אבל אשכנזים כיוון שמעריכים בתפילתם ועוברים חצות והם א א ממשיכים את היום שלהם עד כדי מצב שיכול להיות שהם יהיו עד חצות בתענית אז נהגו לעשות קידוש לפני התקיעות במיוחד למי שמעריך כמו בישיבה עד ארבע חמש מה מינימום בורי מה >> כן אז מי שנוהג להריח עד שעות כאלה ודאי שהוא חייב לטאום משהו כדי שסם להחזיק מעמד אז מה מה הפוסקים אומרים לגבי הדבר הזה >> אוו בדיוק מצוין אז אם אתה שותה קפה לפני התפילה ואני תמיד ממליץ לשתות קפה לפני התפילה אפילו אם חלב מותר אין בעיה אתה כבר לא בתענית נגמר העניין ואז לא צריך קידוש קידוש ולכן לא חייב כמו שכבודו אומר שתית נגמר העניין אבל אלה שבכל אופן לא יכולים לוותר על הקידוש בראש השונה זה לא מדין התענית שלו להיות קידוש ראש שונה יש בזה עניין מיוחד לשמה את הידיים להכניס אותם בתוך העוגות ולקיגל וכל העסק יש בזה טעם מיוחד של ראש שונה לפני הדיס אז מה מה עושים מצב כזה הפוסקים אומרים שמראוי להיזהר לא לאכול יותר מכביצה למה יותר מכביצה מזוינס זה נחשב כבר קבית סעודה ולפני תקיעות לפני מצווה דאורייתא לא עושים קביעת סעודה אבל הרבה פוסקים אמרו שצריך להקל אני הייתי מקום שבו הפויסק באותו מקום היה מודד עוגה עוגה כמה 250 שוקל כל עוגה לראות שחס ושלום לא תעבור את הכביצה ואם נשאר לו משהו ביד או בין השפתיים או משהו גבלדיק הוא היה אבל לא צריך למד כדק למה סוף דובו אדם לא יושב לקבוע סעודה אם באמת אדם מתחיל לקחת צלחת וקובע סעודה של 230 גרם וכולי אז יש שם מה בעיה גדולה צריך לברך בקת המזון כבר על העסק הזה אבל אם אדם על דרך ה על דרך ההרה היא טועה מפה קצת טועה מפה קצת טועה מה החיים זכור רוצה לראות שכל העוגות בתקינות טריות וכולי לא לא פק טוק פעם עוגות הבית שם עם הישיבות בדרך כלל וכולי אז במקרה כזה אם הוא רק בגדר תועמ אין בעיה צום סעודה >> אה אז כן כזית >> אה >> כזית >> אה כזית >> כזית קידוש במקום סעודה מה שהרב אומר אם אתה טעמת מזונות כזית נגמר הרב יותר מזה אני אגיד מי שיש לו בעיה עם מזון נזקי יש לו בעיה של קלוריות כאלה ואחרות גם עוד רביעית יין גם יכולה להיכקדוש במקום סעודה לא צריך דוקא את המזון אנשים מקפידים כי זה בכל אופן קיגל ודברים כאלה שחייבים להקפיד מצד עונג יוםטוב מצד עונג שבס אבל מצד העניין עצמו אפשר לצאת בכזית כבייות במקום סעודה או ברביעית יין אפילו מיץ ענבים גם גם יכולים להי טוב זה בנקודה הזאת עכשיו ניגר רבי ישראל בעניין התקיעות לא נח חריב בכל יני התקיעות כי לא יודע שיש פה באשכנזים רשע היא גם בלי קידוש או שחייב קידוש אם הוא לא טעם לפני התפילה >> אדם לא לא שתה חצי פני >> לשתות יש מקלים בלי קידוש >> אומר תפילה אחרי חצי >> חייב לעשות את הקידוש לפני התפילה הוא יכול להיות שם >> והוא לא טעם כלום לפני התפילה אז הוא עובר עובר חצי יום בתענית עובר חצי יום >> לא לא עובר >> לא עובר >> לא לשתות כ >> יום טוב יום טוב אתה לא יכול ביום טוב אתה מבטל עונג יום טוב אסור לך אפשר שהכל נהיה בדברו עומד מול התומד מול דקיות שלא שלא אה שישתה קפה גם קפה הוא מתנזר >> אפשר מים מים גם מים אפשר גם יש פוסקים שאומרים לא צריך לא צריך קידוש בשביל מים >> או בשביל שתייה אחרי שהכריס ואז הוא לא בצור מצד אחד לפני קריאת התורה >> לפני קריאת התורה מים לפני התפילה גם כן הם מוריד עניין של >> כן כן מים לפני התפילה גם מוריד גם מוריד כל מה שהוא לא בגדר תענית שתית מים אסור לך לתות מים בתענית נכון שתהית מים אתה לא בתענית שת קפה אתה לא בתענית נגמר העניין בסדר אבל גם אני חושב מי שרוצה גם לאכול כדי שתיישב דעתו ותפילתו במוסף שהיא תפילה ארוכה תתקבל כדי בית אם אדם כל בסוף כל המוסב במקום לחשוב על הקדוש ברוך הוא חושב על הבטן שלו מקרקרת לו מסכן אז מה מה הוא המליח את הבטן שלו במקום להמיך את הקדוש ברוך הוא >> שיהיה הבדל גם בין ראש השנה ליום כיפור התערבבו החגים >> כן א לא אז יש בעניין של התערבבות היה בעזק חריף שאכל אכל אכל א לפני התקיעות בלי קידוש בלי זה אמר לו אבא שלו תגיד לי מה מה מה מה מה מה מה אתה עושה אסור לאכול לפני התקיעות אומר תראה אנחנו עושים הרבה דברים בשביל לערבב את השטן עושים תפילות תקיות עם יושב תקיות עם מומן וזה הוא אומר תראה אני גם עכשיו מערבב את השטן אם אני אוכל חושב שכבר תקנו הוא ילך אז היה דרך עבור אבל אבל בעיקרון לא להיות בתענית עד חצות היום לא בשבת וגם לא ב ביום טוב בסדר מילה אחת לגבי העניין של התקיעות אני לא ארחיב בעניין של התקיעות אבל כידוע ב-30 תקיעות אנחנו יוצאים ידי חובת מצוות עשה דאורייתא של תקיעת שופר כל השער שאנחנו נוהגים לעשות 100 תקיעות זה בגלל חשבונות כאלה ואחרים שלא נחריב בהם בסופו של דבר אמסרה גם משתלבת לנו בתוך העסק ולמה היא משתלבת זה שיעור בפני עצמו היינו בספר אבל איך איך לקחו את הגויה הזאתי אם סיסרה בסוף ממנה הכנסנו את העניין של התקיעות גבלדיק העניין הזה רק אני כן אה א א רוצה לומר דבר אחד כמו שאני אומר בתפיסה פשוטה של ראש השנה בסוף רבותיי זה יום חג נכון שבלוע בתוכו יום דין ויום נסגע ויום מרת עולם וכל בעי עולם פם כן מרון זה יום חג וואני רק חייב להגיד מילה אחת אבל כל אחד יעשה כזה יש מנהג ישראל קדושים שקוראים שבע פעמים למנצח לבני קורח מזמור אין לדבר הזה מקור רבי יסאי זה המצאה של אחד מכותבי הסידורים אחד מכותבי הסידורים אמר ראש מה יגידו פעם אחת אחד לא זה כתב אין איזה מקור פעם אחת בלבד מספיק לחלוטין למה אני אומר את זה מי שכבר רגיל והציבור לא יכול בלי זה תגידו עכשיו לציבור בלי שב מנצח ל מנצח לא עובד אבל אם אדם מתפלל ביחיד אם אדם מתפלל בציבור חיילים בצבא א בחולים או משהו פעם אחת בלבד מספיק יש דברים שהשתבבו לנו אין לנו אין להם מקור אחד מהכותבי הסידורים החליט שזה נראה לא טוב הדבר הזה כתב כל ישראל קיבלו על עצמם הדוגמה הכי טובה שאני מבין את זה שמעתי פעם מהרב עובדיה שהוא אומר שלום עליכם בלילן שבת כמה פעמים צריך להגיד כולם אומרים פעמים מה איפה זה הגיע רבותיי פעם אחת בלבד מספיק נגמר העניין אז הוא מספר שפעם הוא היה בחוץ לארץ ובא לבית אמר שלוש פעמים שלום עליכם לכן של פעמים בצתכם שלום אומר לו תשמע אנחנו בארץ ישראל אומרים פעם אחת בלבד אבל כנראה שבחוץ לארץ המלאכים כשהבנה צריך להגיד להם שלוש פעמים עד שהם מבינים רבותיי הם מבינים גם פעם אחת נגמר העניין כן. אז מקום שקשה או זה לא צריך. זה דברים שאין להם זה אדרבה אני שמעתי בשם רבי יעקב אלגזי שבע פעמים רבותיי זה בגדר תיחה דציבורה תיחה דציבורה סתם מעקבים את הציבורשיבה ברוך השם חוץ מהשבע יש גם שני גולים ארוכים >> אה לפני >> עוד דרשה ארוכה >> זה הציבור >> כן כן הציבור זה זה העונג יום טוב של הציבור בסדר אבל אם זה ציבור ש בלחץ יש הרבה ציבורים שיש להם קוצים באופן בישיבה יש נחת ברוך השם בתפילה אבל יש ציבור שיש להם קוצים נכסים רק נכנסים לתפילה מתחילים הקוציםזה במקרה כזה אני הייתי אחד בתי כנסיות בארץ ראיתי את הכ את העמוד של החזן ואחרי זה יש כיסא שאלתי מה הכיסא שאחרי כן אומר זה אחד שמודד את הסטופר את הזמן ש ואם הוא גומר את הק נו נו יש כאלה שמה והכל בגלל סיבה שלא יהיה אחד ושלום מחשבות זרות בתפילה נתפלל מהר בריכוז שלא יהיה מחשבות זרות היה היה פעם ספר אניזה הנצים בלוז'ין היה תלמיד בישיבה בבלוזין שהתפלל במהירות קרא לו הנציב אמר תגיד מה אתה מתפלל כל כך מהר אדם צריך להתפלל בנחת אז הוא אמר לו אני אגיד לך הרב אני חשש שהעגלה שנוסעת ליד כל מיני שרוצים משקוצים מספיקים לעלות אתה נוסע מהר אף אחד הוא אומר לו אתה נוסע כל כך אתה כל כך מהר שאפילו שרץ כמוך לא יכול לעלות עליה ככה אמר לו הנציב טוב לענייננו אנו אמרתי מרי גזי מריגזי אומר תיכה דציבורה איסור דאוריידא ככה הוא אמר אז דברים שאין צורך ומוסיפים על הציבור אין ודע מה שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שיתקבלו תפילותינו ותקיעתנו ברצון רגע הציבור היקר זכינו הרב הרב יגיד כמה מילים זכינו ו יצא ספר נפלא וחדש מאת ראש הישיבה רבלגזי אה מהצלמה זה הרע אניה לא מן שהמצת >> בקיצור זכינו ויצא ספר נהדר של הרב שיעורי הגדתה שהוא עברו >> שיבנו הקדושה >> שיעורי אגדה כל העולם חושב שהרב אלגזי בהלוכן אבל אנחנו יודעים שיש מהלכים נפלאים שיש מהלכים נפלאים גם באגדה על מועדי אלול תשרי מי שמעוניין יש פה בחוץ אפשר א >> מזל טוב לגוש מזל טוב מזל טוב ‏Yeah.