הלכות ראש השנה | צורבא מרבנן- קכז | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא ג טוב בוקר טוב לכולם אנחנו לומדים כמעט שבועיים לפני ראש שוב טובה אז מה שאנחנו נעשה אנחנו ניתן עכשיו פעמיים לכות ראש השנה וימים היום ראש שנה שבוע הבא אולי נעשה יום הכיפורים שלנו עוד פעם אחת שלישית נעשה סוכות ע נים רי שאנחנו מוכנים לחגים כדב בעזרת השם יתברך טוב אז היום נעשה לחות ראש השנה אנחנו נתחיל מ זה ש השנה זה היה לי ככה מקרה יש מקום שני נותן כל שנה בירושלים שבת תשובה נותן דרוש אבל השנה יוצא שבת תשובה סמוך לראש שוני אז א עשו עכשיו שבת תשובה עשו שבת שעברה מה זאת אומרת החו חונ אמרתם טוב לחזור בתשובה לפני ראש השרבי ס אין עניין לחכות עד הרגע האחרון לכן אני אומר טוב שכבר לפני ראש השנה יהיה מצב שבו מנקים את השולחן מה שצריכים לעשות בעשרת ימי תשובה שתכף נדבר על זה באריכות טיפה יותר מן הראוי להקדים את זה לפני ראש השנה ואני אסביר כאן כמה נקודות בעניין הזה חשובות ביותר הדבר החשוב ביותר שיש זה הדברים של עבירות של בין אדם לחברו עבירות ש בין אדם לחברו ובעשרת ימיי תשובה אדם חייב לנקות שולחן עם כל העניין הזה באיזה באיזה דברים זה נוגעים וזה נוגעים גם במעשה במחשבה ו בדיבור ושלושתם צי צריך לעשות ניקיון ניקיון בית במחשבה אדם צריך להסיר מליבו כל קפידה שיש לו כלפי חברו בדיבור אם הוא פגע במישהו חייב קש ממנו מחי פגיעה יכולה להיות בשני אופנים או פגיעה בזה שהאדם פגע במישהו דיבר עליו לשון ור והזיק לו או בייש אותו לפני רבים וכולי חייב לבקש ממנו סליחה אתם צריך לעשות חשבון במשך השנה במי הוא נתקל מי הוא פגש בתוך המשפחה מחוץ המשפחה באופן כזה או אחר ולבקש ממנו מחילה וגם במע זה אם אדם יש לו איזשהם דברים שהוא מחזיק בבית שלו שלא קדים לקח מיזה ספריה ציבורית זה ספר לבית כנסת לבס מדרש רק לכמה דקות זה נשאר אצלו באופן קבוע כבר הוא התרים את הציבור לטובתו ברוך השם אמר לי פעם איזה גבאי הוא אומר רוב הספריות שאה רואה בקהילה שלנו הם על בסיס בית המדרש שלנו כל אחד בקש ממני אפשר רק לכמה ימים הספר נעלם ואיננו ספר כזה שנמצא ח אמתחתו של האדם חייב לחזור לרבים לא רק שהוא חייב לחזור לרבים זה גזל רבים גזל רבים קשה מאוד לתקם את הדבר הזה לכן במחשבה בדיבור מעשה עשות חשבון מ צריך מבקש מנו בחילה כשמבקשים ממך בחילה או שאתה מבקש בחילה צריך לנקות הדברים בלב שלם בנפש חפצה לגמרי ובמעשה אם חייבים יש חובות לאדם חובות אם יש חוב בינך לבין המכולת לא צריך לפרט הכל לפני יום כיפור זה לא דין אתה יודע מה אתה חייב וכולי אבל לקחת הדבר לקחת דבר שהוא לא קדן או אוו או שלקחת הלוואה ולא פרעת אותה והוא לא יודע ממנה א זה לא צריך להחזיר את זה חזרה חובות ב בית כנסת כל הנדרים שאדם נדר כל התחייבויות שהוא נתן לצרי לישיבות שעשו פנימייה לא יודע מה עכשיו הזמן לפני יום כיפור לסגור את כל הענים כולם למה אומר המשנה ברורה יש קופה מלאה שרצים מה מקטרג בראש גזל אין לך דבר י אפילו בנעילה אומר אומר המשנה בורה מה אנחנו אומרים למה נחדל מעושק ידינו זה מה שמעניין ממילה אחרי כל הוידוי שעשינו למען נחדל מאו שקדנו לכן הדבר הזה הוא מעכב מאוד גם בתפילות בדבר שבין אדם לחברו אני אגיד רק רעיון אחד בזה אולי נגיד נקודה אחת יש חידוש גדול במשנה מסכת יומא בסוף מסכת יומה המשנה אחרונה מסכת ימה אומרת כך עבירות שבדם למקום יום הכיפורים מכפר עבירות שם לחברו יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו זו דת הנקמה ממשיכה המשנה ואומרת את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה שוב פעם עבירות מקום יום כיפורים מכפר עבירות מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם תכם כל חכם לפני השם תתרו ואז יש רבי עקיבא אשרם ישראל כולם שואלים האחרונים שואלים מה הוסיף רבי אלעזר על מה שאמר ת נקמה הוא גם חילק בין עבירות שבין אדם למקום עבירות שבין אדם לחברו אומר רבי חיים פלצ'י ויש גם ריף ריף אחרון לא הריף הראשון ריף האחרון שוא אומרים את שניהם דבר נפלא ביותר תנ הקמה אומר באמת ישנם שני חשבונות יש חשבון בן אדם למקום אתה עברת וירס אכלת מחלות אסורות לא יודע מה תסגור את הסיפורים ע הקדוש ברוך הוא מה שנוגע בן אדם לחברו עד שיירצה מתי כשהוא יכול בא רבי אלעזר ואומר לא זה חשבון אחד גדול גם הבן אדם לחברו זה בן אדם למקום מי ציווה על בין אדם לחברו קודש בריך הוא ולכן מכל חטאיכם לפני השם תת עד שהוא לא ינקה את כל חטאיו לא יתרצה לו בכלל ביום הכיפורים אין יום הכיפורים מכפר לא על בן אדם למקום לא על אדם לחברו עד שיירצה את חברו ואפשר להעריך בזה עוד בדרכי מוסר כאלה ואחרים אבל זה חובתינו לבקש גם מחילה מהאישה אדם פוגע ב במשך השנה באופן כזה או אחר והפגיעה בה מבחינת דין הונאת דברים יותר חמורה מכל הונאה אחרת כי גדולה הונאת דברים הונאת ממון צייר אותה לא מספיק שיבח את המאכל שלה לא מספיק פרגן על הבגדים שלה אמר לה יערות כאלה ואחרות צריך לבקש ממנה מחילה באופן פשוט גם מההורים צריכים לבקש מחילה והעניין הוא יש חילוק אחד גדול כל אדם שלא חיייבים בכבודו רק צריכים להתייחס זה צריך לבקש שלוש פעמים מחל מחל לא מחל אומרו לו זה גיזון תהיה בריא בסדר העיקר תמחול אתה בלב שלם יש תפילה של הרב אליהו שאם מישהו לא מכל לך או שאתה לא מצליח להשיג אותו תגיד ריבונו של עולם אני רוצה לסגור אותו את העניינים אני רוצה ש מכל בינינו לא רוצה לתפוס אותו אבל אני מוחה לו בלב שלם וכשאני אראה אותו ויהיה לנו הזדמנות אני אתפס איתוש תפילהה של הרב אליהו להתפייס עם אדם גם כשההוא לא רואה אותו בפועל אבל אבל אבל כלפי הורים או כלפי רבנים או כל דבר אחר שחייבים בכבודם אין דין של שלוש פעמים שלוש פעמים זה מוגבל רק לאדם מן היישוב אחד מול אחד מי שחייבים בכבודו אינסוף עד עד שירצה אותו כן דבר אחד חשוב זה אומרים הפוסקים כשהולכים גם לבקש מחילה צריך לעשות את זה בחוכמה אם אתה יודע שמישהו אחר שיילך במקומך ויעשה את ה התותחנים לפני כן זא אומרת יעשה ריכוך לשטח לפני ריכוך אז תשלח אותו אל תבוא כמו כמו איזה ש בוא פח אתה רק רואה אותך הוא אומר לו יעוף מפה לפני שאני לא יודע אז אז זה צרייך ללעשות זה בחכמי אולי תשלח לפניכן איזה הודעה בשביל זה קמו ההודעות לא לשלוח יום יותר מידי עם הודעות להזהר אבל אבל אבל אבל לשלוח לו איזה הודעה לפני כן אני יכול לבוא אני יכול לדבר איתך ואז יראה את התגובה גם מאוד חשוב כשמדברים ומקשים סליחה צריך ות גם בצורה חכמה אם אדם בא לחבר אומר צריך לבקש ממך מחילה אומר לו על מה אומר לא משנה היה איזה עניין אני דיברתי עליך ק דבכל לי עכשיו ההוא בטוח שכל ההפסדים שהיו לו כל השנה זה הוא השם לא רק שהוא לא ימחל לא התחיל לתבוע אותו גם הוא אומר לו הבנתי מאיפה הגיע לי הכל לא רק שהוא לא זה רבע את השנה ביניהם אז מה מה החוכמה צריך לעשות את זה בקיצור בחוכמה וחוכמה זה שני אגיד עוד דבר אחד חשוב בזה א נגמור את החלק הזה כשבאים לבקש סליחה צריך לדבר עם דברים ספציפיים ישש לך משהו ספציפי עם מישהו לא יודע פגע בך פגעת בוו משהו תבוא כמו בן אדם תבקש אל תגיד לפני יום כיפור יש כזה תופעה בישיבות לפני יום כיפור אחרי אחרי התרת דרים כל אחד שני אתה מוכן לי מוכן לין לך מכן לך מכן לך רבותיי זה הצגה טובה זה יפה זה כבר עושים בליל יום הכיפורים שהרב אומר לכולם רבותיי תמכו זה לזה כולם אומרים מוכלים זה בסדר בשביל ההרגשה הטובה זה בסדר אם יש לך משהו ספציפי ואתה הולך למישהו אומר אתה מוכן לי אכן לך זה לא לא ס את העניין הוא לא מכל לך ואתה לא ביקשת סליחה כמו בן אדם ולכן צריך שהדבר יהיה אם יש משהו ספציפי סתם זה בשביל האווירה הטובה אז כן תנקר לכל אחד תנקר לו בראש ב יום כיפור כן כן כן כן בס נגמר העניין טוב את כל זה מן הראוי לעשות לפני ראש השנה ולא בעשרת ימ תשובה לא להשתאות עם עם הנקודה הזאתי עכשיו נעבור לערב ראש השנה עצמו ערב ראש השנה עצמו הוא גם ערב חשוב ביותר מה שהמחבר כותב שנהגו לצום בערב ראש השנה ככה המחבר מביא אלא שמה היום ירדה כבר חולשה לעולם יש רבים טובים שנהגו שלא לצום כל אחד עשק עם מנהגו אנחנו נוהגים לצום עד חצות היום יש כאלה עד מנחה עד מנחה גדולה גם ברוך יהיה לא צריך לקבל תענית לפני כן אם יש לך איזה עודת מצווה שאתה יכול לארגן תארגן יה הכי טוב שתאכל בסעודת מצווה אין עד חצות היום בערב ראש השנה יש כאלה שנוהגים לצום כל היום ובלבד שלא יכנסו לראש השנה בתענית זה חשוב מאוד הדבר הזה אבל אבל כן נהגו לצום מי שיכול עד חצות דבר ראוי ונכון הדבר הזה בעיקר גברים נשים נראה לי שלא נהגו כי הם חלושות וגם צריכות להכין עכשיו שלושה ימים זה לא לא פשוט אז יכולים לפתו אותם אבל מי שיכול אנחנו מנהגן ככה בכל המשפחה ושבה אני אומר להם עד חצות זה בסדר גמור להרגיש בכל אופן מהלי יום דרוש שונל בכל אופן שניכנס מתוך מעלה מעלה גדולה טוב לגבי העניין של ראש שנה השנה רק נציין צריך הכנות מיוחדות כי יש לנו שלושה ימים ואני אציין כמה דברים לגבי עניין שלושה ימים קודם כל עושים ערוב תבשילים כידוע לכולם כדי שיהיה אפשר לבשל חוץ מזה שאפשר לבשל ביום טוב כי ראש השנה הוא יום טוב לכל דבר ועניין הסתפקו הפוסקים מהלך שלם במשנת יוץ האם דין ראש השונה כדין שאר רגלים שבהם צריכים גם לעשות שמחה בבשר ויין כ הרי אין שמחה אל בשר וויין או שלראש השונה יש גדר אחר יש כל מיני דעות בפוסקים לגבי ראש השונה אבל ודאי שהוא לא גרם מסתם יום טוב שמצווה לאכול ולשמוח בו ועל ראשונה כתוב אדרבה אומר הנביא כלו משמנים לו מתקים כי נכון היום להשם אלוקינו אז ביום טוב עצמו אפשר כמובן לבשל צורך צורך אוכ נפש לצורך בו ביום אין שום בעיה אבל הכנות מיום טוב לשבת זה בלתי אפשרי אין יום טוב אחד מכין לחברו יום טוב ראשון של ראש השנה לא מכין יום טוב שני של ראש הראשנה כמובן שיום טוב שני שרוש השונה לא מכין ל שבז קודש אין יום טוב אחד מכין לשמה כולם שואלים אבל זה יום הערכתה יום יום מעריכת לגבי דברים אחרים לגבי ההכנות זה יום אחר יום ולכן אני רוצה להגיד מילה אחת לגבי עניין של ההכנות אישה רוצה להכין דברים לצורך לילה שני של ליל ראש השנה שהבעל והילדים חוזרים מהתפילה כבר הכל יהיה ארוך ומוכן ואז לא התחיל להתרגל בעיקרון אין להכין דברים אלא מצאת הכוכבים ויילך לפני כן אי אפשר להכין כי זה גדר של החנה מה כן אפשר אפשר לעשות קודם ואני אומר פה שתי דעות מרכזיות בהלכה לניו דעתי ועל פי זה תפעלו גם בבית אחד אם עושים את זה מבעוד יום שזה לא ני לא ניכרת ההכנה מתי ההכנה היא אסורה שעושים את זה אחרי צהריים ורואים שמתחילים להכין לקראת יום טוב אה זה אסור אבל אתה עושה את זה בעוד יום ולא ניכרת ההכנה אין בעיה מוצאים דברים מהפריזר מבעוד יום צים אותם מבעוד יום שיפשיר וכולי ולא מרגישים שיש פה גדר של החנה מיוחדת לקראת היום זה אפשרי העצה שאני מציא יותר טובה מזה זה שבערב בראש השנה עצמו שמוציאים שיאכלו קצת מהדברים שמוציאים ש הסעודה ביום תהיה בנוייה גם קצת עושים איזה סעודה אחרי צהריים שרוצים להנות מה אוכלים ממילא צריך לאכול ביום טוב זה אין שום בעיה ואז משאירים את השער את השיריים משאירים לאחר מכן ואז לחיים טובים בשלום אין לנו בעיה של של ההכנה זה העצה היעוצה יש כאלה שרוצים לטעון שבכלל מותר מותר אי אין אין אין איסור הכנה בנקודה הזאתי אבל הרוב הפוסקים אומרים שיש גדר של הכנה ולכן שני העצות שנתתי לכם הטובות ביותר שיש או מבעוד יום או קצת ליהנות מזה ביום טוב עצמו ואז לעשות את זה גם למחורת טוב לגבי הגדר הזה של שחיינו בראש השונה אז נהגו לברך שחיינו בשני הימים היום הראשון זה לא בעיה מברכים שחיינו על החג עצמו ביום השני כרגיל מה שאנחנו עושים אנחנו לוקחים פרי חדש מברכים עליו שחיינו מסתכלים עליו מברכים עליו שחיינו לרב אליהו משפט מיוחד לגבי האישה שתברך שחיינו ביום השני דרך אגב גם הכנת הנרות מן הראוי להכין שלוש סטים של נרות כבר מבעוד יום בטח מ שזה מי שלא יכול להכין כרבה סטים שיקח נרונים הנירוונה האלה גם טובים ובלבד שיהיו דולקים נרונים גדולים יותר נרונים יותר כאלה כבדים שיהיו דולקים לתוך היום טוב הבא כשמדליקים אותו שישאר זמן שוא שהוא ידליק גם לגבי שבת קודש להדביק אותם ביום טוב או בשבת כמובן זה דבר וודאי שהוא אסור ביסור חמור טוב זה לגבי עניין של ה שחיינו ביום השני לוקחים פרי חדש או בגד חדש לא משנה מה ומלכים עליו שחיינו היום יש פירות מצוים בשוק חדשים לגמרי יש גובות מי שעוד לא אכל יש יש פרי הדר כבר מוכן שמים אותו על השולחן מסתכלים עליו וכים עליו שחיינו ונגמר העניין א זה לגבי העניין של הגדר של שחיינו עירוב תבשילים כולם מכירים צריך לחזור לעירוב תבשילים כולם מכירים עירוב תבשילים א אין צורך לז טוב עכשיו אני אגיד עוד נקודה אחת לגבי העניין של סימנים סימנים נהגו לעשות אותם בשני הלילות הבן איש חי היה עושה בכל ארבע סעודות של ראש השנה עיצה טובה אני רוצה לתת לכם חשובה מאוד העצה או שמזגן לא עובד או שחם לי או שאני אפתח את מה חלש מאוד כן שכ בסדר הרבור נחסוך מה מה לא אתה צדיק אז אז לגבי העניין של א איפה היינו ארבע סעודות כן אזה אז הבן אשח הה עושה ארבע זה אני צ אתכ מצה טובה כמה שמלן תשמעו מן הראוי להעביר את היומיים של ראש השונה באמת בקדושה או בטהרה כתוב קודם כל שבשום אופן לא יכס לא משנה מה עושים אשתו שפחה לו את המרק על הראש עם הקרטונים יגיד לה שכוח ברוכה זה כמו כמו ניסוך המים ניסוך המים עשה מזה לא לכוס בשום פנים ואופן לא היה לה ילדים ל אף אחד מי שכועס נכנס ברגל שמאל השנה אח שם יש הרבה עניינים שצריך להיכנס בתחילת השנה ברגל ימין אני אמרתי פעם ורט אמרתי פעם ורט ש שהכל מתחיל היהודי מתחיל תמיד תמיד ברגל ימין מתחיל מה שמתחיל העניין כך מקור הקדושה איפה אמרתי את הבוא אני אגיד לכם את הבור את הזה במהירות לא אכלו כל 40 שנה במדבר בשר חולין רק בשר קודשים מי שרצה לאכול בשר במדבר היה אוכל רק בשר שלמים מביא קורבן שלמים לוקח ב אתה לא יכול במקרר שלך במדבר לא היה להם המקרר בשר על האש אוכלים אין דבר כזה רב י לא ביום עצמאות זאת אומרת ביום פסח לא היו עושים לא למה למה כתוב כי תאוה נפשך לאכול בשר כ רק בכניסה לארץ אומר רשיד רבי ישמעאל היו היו אוכלים בשר בשר תאווה מה העניין כשאתה מתחיל בקודש גם אחרי זה החול נהפך להיות קודש אבל כשאתה מתחיל בחול אתה מת אז תשמעו אדם מתחיל את היום של בבוקר הוא חייב להתחיל קודם כל בתפילה לא עושים שום דבר לפני התפילה למה תן לי קצת לאכול תן לי קצת לשתות אדוני תתחיל את היום ברגל ימין בקודש יש סיכוי גדול שמכוח התפילה כל היום יהיה קודש וכן על זו הדרך מה שמתחילים ככה זה נמשך הלאה החג היחיד שמתחיל ב' כל החגים ש שלנו בט בדרך כלל אפילו חגים דרבון הם בהמשך החודש הדבר היחיד שמתחיל בא' ראש שונה מתחילים את השנה בקדושה אם תתחיל יומיים בקדושה יש סיכוי שכל השנה יהיה בקדושה אתה מתחיל עם קרזן נגמר העניין אז אמרתי את השיעור תעבור את הזה באיזשהו מקום אמר לי מישהו דיאטטי דיאטטי לא אחד שו אומר לי תשמע הכי חשוב בבוקר לא להתחיל עם דברים של סוכר אם בבוקר אתה פותח עם איזה שוקולד או משהו יש סיכוי שכל היום הגוף שלך ימשך אחרי הסוכר תאכל בבוקר בריא כל היום יהיה בריא תשמעו רבי יז מה ש אמרתי ברעיון הולך למיסה אל תתחיל עם דברים האסורים בבוקר הגוף אחרי זה נמשך לזה אתה מתחיל עם עם עם טייבס בבוקר כל היום זה נמשך עך הדבר הזה טוב לכן לכן אני מה כל חסום כן כן על הבוקר כמה חסות קרוב מצויין פ תורקי בזה כן טורקי זה איסורים מחפרים אז אז אז אז זה לגבי הנקודה הזאתי בראש השונה כתוב שכל היום יעסוק בתורה וזה אני אתן לכם עצה טובה שאנחנו נוהגים בבית אנחנו כל סעודה יש ארבע סעודות בראש השונה גומרים פרק אחד מתוך מסכת ראש השנה פרק אחד משניות כל אחד מהמשפחה קורא משנה אז כל סעודה אנחנו עושים סיום מסכת ראש השונה משניות אל תדאגו רבע סעודות אז כל כל סעודה וכולם לומדים גם קצת לכות קית שופר מוסיפים קצת דברים וארבע מלכים וכולי פינ פלים יש כאלה שנוהגים לקרוא תהילים בבוקר בצהריים אחרי צהריים נגמור פעמ כמניין כפר מצוין מה שלה אתחיל בקדוש ברגל ימין זה דבר שהוא מצויין את המסכת ראשונת תיקחו אני אומר לכם זה פיל פלוי נכנסים הביתה יש בסידור של המקובלים יש גם אצל הרב אליהו זה מופיע להגיד פסוקים לפניכם פסוקים זה פסוקים מאוד נפלאים זה להתחיל מה שהעיקר הוא להתחיל ברגל ימין על דרך זו אמרו לא לישון בראש שונה כי כל השן בראש השונה ישן מזלו אז ככה אומר הירושלמי אז יש כאלה שמקפידים בעיקר לא לישון ות השחר אומרים שמתי ה המזל ישן בעמוד השחר תהיה אחרי זה תחזור לישון אחרי זה יש כל מיני עניינים כאלה ואחרים סוף דבר אנשים יושנים בראש השנ כי הם מותשים מה מהתפילות אחרי חצות אחרי חצות הפוסקים אומרים שאפשרי והרי מהמשנה בור אממה בלבד שלא יישן בתפילה לא להירדם בתפילות בשום פנים ואופן זה הכי חשוב מכל הדבר הזה שנאמר לא יישן בראש השונה בתפילות יש אנשים בתפילות שמים את הראש או קצת מזה לא ראש בתפלה תהיה אש טוב זה לגבי הסימנים בראש השונה עכשיו ניגע עוד נקודה אחת יש רק להזכיר לכם שיש יוקנ אז במעבר בין ראש השון לשבס בדלה יין קידוש הבדלה זמן וגם אם אישה רוצה לעשות משהו לאחר צאת הכוכבים בליל שבס קודש היא אומרת ברוך מבדיל בין קודש לקודש רק רק נשים לם לנקודה הזאתי טוב נעבור עכשיו כמה דקות לגבי דין התקיעות בראש שונה כמה ענייני דינים שתמיד החבר'ה שואלים אנחנו נגיד את זה גם פה אז אז כידוע יש לנו בתקיעות למס בגלל הספקות שיש לנו אנחנו תוקעים גם תשת גם תרת גם תשרט הפוך תשרט תשט הרת למה כדי לצאת חובת כל הדעות כמה צריך לעשות בכל הדבר הזה 30 תקיעות לכן מישהוא חולה חלילה או כל צורה אחרת או חייל לכל הפחות שישמע 30 תקיעות ה100 תקיעות שאנחנו תוקים זה לרוח דמנטה א 100 תקיעות בגלל רבי גאון ום ססר וכל העסק למה הביאו אות ה גם זה גם שלה יפה אבל הנה עוד אחד שאמרתי לכם בשיעורים שהיא זכה כל פעם שמזכירים 100 תקיעות אם ססר המרשעת הזאתי מה אמא של נסרלה כל פעם צריכים להזכיר אותה עם מר שמו מה צריכים להגיד אבל ככה זכו בן דרוסי זכה אם ש כל מיני רשעים זכו טוב אבל בעיקרון אנחנו צריכים לתקוע 30 תקיעות כדי לצא לחובת כל הדעות אני לא אפרד כרגע איך היגיעו לזה אבל כולם מכירים את זה ספק גבי עניין של תרועה וצריך שיהיה תקיעה לפניכן תקיעה לפני כן תעבירו שופר תעבירו אתזה תקיעה יצא לנו בגלל כל הספקות אנחנו לא יודעים מה זה תרועה עושים גם תשת גם גם תשרת גם תשת גם תרת מצוין לכן חיילים שנמצאים בשטח והם לא יכולים לשמוע 100 תקיעות כי הם לא מתפללים בציבור כי רק בציבור בסוף מגיעים ל1 תקיות איך 30 דמיושב 30 של ה של הלחש 30 של החזרה עוד 10 בסוף י קבל להוציא את כל הזה עוד אחד אחרון 101 להוציא את כל ה מסינים מצויין אז יצאנו מחד קיות אבל אחד שהוא חייל או חולה לו עלינו אוזה מצב כזה 30 תקיות מספיקות לו עכשיו אני רוצה להגיד דבר חשוב רבי ישי לגבי הדבר הזה יש כידוע הבדל בין הספרדים לבין האשכנזים לגבי המיושב והמיומן הספרדים לא יודעים משחקים ספרדים הם אנשים תמימים אמרו להם תקיות דמיושב ב-30 יושבים יושבים כתוב יושבים אשכנזים תמיד אוהבים לעשות קונצים אמרו להם מיושב עומדים ככה זהזהזה תפיסה בראש רבי זית דין דין טובים כנ מתוחכמים יותר אז הם עומדים אז הם בהתחלה זה באמת על פי דין צריך לעמוד בתקיעות למה כי כל מקום שכתוב לכם צריכים לעמוד באדם מתת בציצית צריך לעמוד אדם סופר ספירת העומר צריך לעמוד אדם תוקע בשופר צריך לעמוד בכל המקומות האלה כתוב לכם בציצית כתוב עשיתם לכם לא ציצית מה כתוב בתקיעת בעומר ספרתם לכם מה כתוב ב שום יום תרוה יהיה לכם איפה שכתוב לכם צריך לעמוד מה הסימן לדבר הזה רבות ות מחשבות בלש ועצת השם הי תקום הצת ראשי תיבות עומר ציצית תקיות עומר ציצית תקיות היא היא מה תקום אתה צריך לעמוד תקום צריך לשות מעמידה מאיפה לומדים בן כולם מספירת העומר שנאמר חל חמש בקמה אל תקרא בקמה אלא בקומה אלא מה באו הספרדים ואמרו תשמע יש תפילות תקיות ם יושב יש קיות מומד נעמוד ב-30 קיות א אין מה לדאוג אז עכשיו נשב בשקט 30 יפה מצויין אז צריכים לעמוד כי זה דאורייתא אנחנו עומדים אנחנו הספרדים עומדים ב-18 של מוסף מי שלא יתפלל 18 בציבור ואז ממלא אין לו תקיעות באמצע כי תקיעות באמצע התפילה זה רק למי שמתפלל בציבור והוא תוקע רק 30 תקיעות זה נפק מינה גם לגבי חולה וגם לבדי לגבי חיילים שיהיו בריים בעזרת השם כולם צריכים רבי סי באותם 30 תקיות לעמוד גם ספרדים ספרדי תקיות היו שם לא אין אין לך תקיות תקיות זה התקיות שלך ו זה התקיות שלך מדאורייתא אתה חייב מה לעשות בהם לעמוד בסדר זה הנקודה הזאת יש תימנים לא תימנים לא עומדים לא יושבים כפופים מה מה במוסף יש להם רק כסף בכל כל המוסף רק כסף מה עושים פעם אחת השרת פעם אחת קמצנים גם בזה הם חוסכים מספר מ בטיחות מותר לא ים זה מסבר ש שנכנסו לחנות ב שני תמנים ראו מבצע חולצה ב10 שקל עשים ב-15 וחליפה ב-25 אומר אחד לשני תשמע אנחנו קונים פה סטוק מביאים את זה לדרום עושים כסף לך תביא את הטנדר אני הולך לסגור את העסקה הוא נכנס אומר תביא לי 30 חולצות 20 חליפות אומר תגיד לי אתה תימני כן זה מכבסה פה אבל מצחוק תוריד את זה מה טוב זה פעם ראשונה שאני שומע את זה וגם גם בלחץ וגם בחזרה 10 רק 10 אין לחש אין לחש אה אין לחש גם בזה שאפשר מה שאפשר לקצ קד טוב משהו יש בסוף נשאר טוב אבל יש 100 קיות בסוף אה אין 40 קיות 401 זהו גיש 30 לפני ומי שרוצה מספים עוד בסוף ו עוד בסוף אבל כאילו 30 10 ואחד בסוף ונגמר העניין מוסיפים אחרי זה עוד 6 שתשמע גולת צריך לבד הידי ה נכונה טוב הקיצר אז אז זה זה לגבי הדין הזה של התקיות אני רוצה להגיד אני רוצה להגיד עוד עוד חידוש דין אחד שפה יש עם הרב עם הרב אריאל קצת דיבור בעניין מה קורה אם אדם הולך לתקוע לזכות הרבים פה התלמידים הצדיקים שלנו לפני ראש השנה הולכים מכנסים אנשים ותוקעים להם ב ראש השנה בראש השנה בראש השנה עצמו אחרי התפילה פה הם הולכים עושים פה זיכוי הרבים בצורה בלתי רגילה מתאספים אנשים סביבה גם כברים גם נשים אני אגיד לזה גם גם מילה אחת לגבי הנקודה הזאתי אז השאלה היא כמה לתקוע עלהם מסכנים אם כ תראו אחד הולך יש פה חבר'ה שהולכים את לשומר כמה חבר'ה כל שנה הולכים את לשומר הולכים כמה ממחלקות עכשיו אם אני אומר כל ש אני אומר ככה אם יתקעו לכל מחלקה 30 תקיעות הם תשפצו מחלקת חיות כמה אדם יכול להוציא אוויר אז אני אמרתי להם המתי שיתקעו 10 תקיות 10 תקיות זה גם גם נכון הרב אריאל יש לו קצת דין ודבורים בדברים האלה אני חייב לציין זה מורנו ורבנו מה שהוא פוסק בסוף אבל אני אומר להם כדי שתוכלו להחזיק מעמד בכל לצאת ידי חובה מינימלית הכי טוב כמובן 30 תקיות אבל קשה מאוד 30 תקיות תתקעו 10 תקיות בכל מקום גם יצאו ידי חובה מה קורה לגבי הברכה עכשיו תקשיבו טוב אם אדם יצא ידי חובתו היה בתפילה בישיבה שמה פתקיות גבל יצא ידי חובה כדי ב הולך זקות הרבים כמו התלמידים שלנו האם כל פעם לכו וברחו להם לא אם הוא הולך לתקוע למישהו אחר לאחד בודד והוא רוצה לשמוע תקיעות הוא יברך והתקה יתקע לו הוא לא הוא כבר יצא ידי חובה אם הוא תוקע ברבים יש אחד בעל תוקע מומחה אומרים לו אחד תתפלל בנץ תתקע לנו מוקדם ב 6 וחצי למניין ההוא תתק ב שח או 8 ח וזה ציבור בציבור נהגו שאותו בעל תוקע אגם שהוא כבר יצא ידי חובה מפני כבוד הציבור הוא מברך להם עוד פעם בסדר מניין מה מה מניין מניין במעלה כשיש מניין במעלה אז אם לא הם מברכים הוא תוקע מה קורה לגבי נשים כידוע נחלקו בזה הספרדים ואשכנזים אז גם הם מחו יש כן מחלקה בבת חולים יש ל איזה 30 אי במחלקה הוא מברך או בגן ויש כאן ציבור של יותר מעשרה הוא מברך במיוחד אם לא יודעים לברך או קשה להם לברך הוא יכול לברך אבל שיהיה גברים ולא נשים מה החילוק נשים לא חייב להות בבקיעת שופר זמן גרמה מצויין אלא מה שם אשכנזיות קיבלו על עצמם כמו רב קיבא יגר אומר מה שקיבלו עשו את זה כ חיוב ו ספרדיות הם לא זה אבל גם הספרדיות היום כבר הזו וגם נוהגות גם גם לשמוע מצויין מה קורה אם הוא רוצה לתקוע לנשים אשכנזיות לנשים אשכנזיות אז אשכנזית כ שהיא יכולה לברך רק היא תברך אם הוא כבר יצא ידי חובה תאספו סביבו רק נושים בגן יש פה רק נושים רוצות לשמור על כל שב צדיקות למה לא יכול לתקוע עליהם אם זה אשכנזיות הם הוא לא יכול לברך להם בסדר גם לאשכנזים ספרדיות לא הוא ולא היא הוא יכול קעל הכן בשופר ספרדיה כי אבל אבל ברכה בלתי אפשרי לספרדיות אם יש שמה כמה אשכנזיות בתוכו אין בעיה אבל לברך בשבילהם הוא לא יכול אש יכולה לתקוע לנשים לא אין דבר כזה לא אין אין תקיעת נשים אל תרכיב את זה כבר מספיק עם ה עם המגילה אין צורך לעשות עוד ממהומות א בסדר הדבר האחרון שאני רוצה רק לגעת בו זה לגבי העניין של האכילה לפני לפני לפני התקיעות נהגו שלפני מצוות עשה בדרך כלל לא אוכלים אבל מי שרוצה לשתות קפה אותות לפני התפילה ודאי אפשרי אני עשיתי חילוק בין ספרדים לבין אשכנזים גם פה הספרדים בשבילהם ראש השונה זה יום טוב צ אשכנזים זה יום דין הנפ קמינה ספרדים גומרים את ראש השונה 10 וחי 11 12 גג בבית בטח לפני חצות אשכנזים אם לא גומרים בארבע הם לא מרגישים שהיה ר שלשון קרח צן בשבילהם הם סובלים נורא אז אז אז אז לכן נהגו אשכנזים לאכול לפני הקידוש מן הראוי לאכול רק כזית מי שאוכל עד כביצה גם יש לו מי לסמוך אני אגיד בשקט גם מי שאוכל טיפה יותר כיון שזה דרך ראיי גם יש מי לסמוך יש כאלה תמיד שמודדים בדיוק שהחברה לא יאכלו עוד פירור אחד יותר ניש גפ אלך הספרדים מן הראוי שלא יאכלו כמו כל שבת שותים משהו לפני התפילה קפה תה לא יודע מה ש כל אחד שותה אפשר לעשה אפילו חלב קצת בתוכו יחזיקו עם זה מעמד זה לא כל כך הרבה שעות זה אפילו לא עובר חצות היום בדבר הזה שאסור שיעברו חצות היום בתענית ביום טוב יחזיקו ואחרי כן יעשו קידוש ויאכלו כדי בית כמובן שמי שאוכל אחרי תפילת שחרית חייב לעשות קידוש אלה הדברים ה סיים לגבי ראש השונה עוד לגבי הימים הנוראים הפעם הבאה בעזרת השם שכורך