הלכות צביעה באוכלין בשבת | צורבא מרבנן- קנד | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קר כל הז אנחנו למעשה היום מסיימים את כל העניין של אוכלים אה בשבת באופן כזה או אחר אז כן בוא נעשה רגע קצת סדר בעניין אז אנחנו היום מדברים על דיני צביעה באוכלים האם יש מושג שנקרא צביעה באוכלים אדם רוצה לצבוע כל מיני אוכלים באופן כזה או אחר האם זה בעייתי או לא אז יש למעשה בית יוסף שמביאים שיבולי הלקת שלמיסה אין אין עניין של צביעה באוכלים צביעה שייכת שהיו צובעים לא יודע אורות אלים מאודמים ואורות חשים וכולי אבל אוכלים אין עניין למה כי באמת אדם צובע אוכל הוא לא צובע אוכל כי הוא רוצה לצבוע אוכל כי הוא רוצה לתת בזה טעם ריח דברים כאלה ואחרים אין מטרת צביעיה לכאורה אין בעיה לכן מביא היראים שמותר לשים קורקום ב באוכלים למה אין דרך צביעה באוכלים מותר נקודה אלא מהמוש מביא בשם רבי אברהם מינץ דאסור ליתן יין אדום לתוך יין לבן בשבת משום צובע ולכאורה מחלוקת ראשונים לפי דעת הירים אין בעיה לפי דעת הרמנץ אני רוצה להסביר פשט ברבי אברהם לכאורה משדרישי רוצה להגיד שיש מחלוקת האם יש צביעה באוכלים כן או לא לקחת קורקום לקחת לא יודע מה פפריקה אדומה עשית איזשהו תבשיל כזה או אחר וזה נהיה עם צבע כזה או אחר יכול להיות שיש לך בעיה של צפיעה באחלים על אוכל למיס המחבר פוסק כמו רוב שנות הראשונים שאין צביעה באוכלים אני קורא את המחבר שכ יט ליתן קורקום בתבשיל מותר אין לחרוש משום צובע למה אין צביעה באוכלים המחבר מביא אחרי זה אולי יש בעיה עם טותים שאדם אוכל טותים אז כל מיני כאלה צבעים אין בעיה אומר שאוכל טותים צריך להיזהר שלא יגע בידם צבועות פה אבל אם צובע פיתו במשקיע הפירות לתן בא אין צביעה בוכלין לקחת את הפת שלך הטבלת אותה בכל מיני מבלים ונהיה באיזה צבע כזה או אחר אין בעיה למה אנחנו פוסקים להלכה שאין צביעה באוכלים לעומת המחבר שפוסק באופן ברור שאין צביעה באוכלים יש חיי אדם חיי אדם רוצה להגיד שאולי כן צריך לחשוש לצביעיה באוכלים מה הראיה שלו הראיה שלו זה גמרא מסכת שבת הגמרא אומרת שוחט משום מה הי חייב אדם שוחט בשבס כמובן מי שוחט בשבת עובר משום נטילת נשמה כמו שאסור להרוג זבובים בשבת יתושים עכשיו בקיץ זה מאוד שכיח עוברך איזה יתוש מעצבן אנשים מוכים לו כף אנשים מאוד מוכים כפיים לזבובים לטושים על על השרידות שלהם מגיע להם לחיות כפיים על השרידות שלהם כי אנחנו לא צריכים בזה כתב אותם אז במקרה כזה אנחנו רוצים זה אז אז אנחנו אומרים לא במקרה של שוחט בשבת חי משום תנשמה אבל שמואל אמר שמואל אמר משום תנשמה רב אמר משום צובע מה הצביעה כשהוא שוחט הוא רוצה להראות לכולם שהוא צדיק אז הוא משאיר את הדם בבית השחיטה שמה ואז לכאורה הנה לקחת פה מאח חל שמת עליו דם צבעת לכן הגמרא אומרת השוחט משום מי חייו רב אמר משום צובע אומר החיודום מכאן משמה שיש צביעה באוכלים דוחים את את החיי אדם הזה ורוצים נגיד שכל מה שהוא עושה שמה בצביעה בשחיטה אף דוכה שהיה צביעה ראיתי בשורזרוע שדיטפוס בית השחיטה היינו שהאור של בית השחיטה ניח הכל אם הוא עושה את זה על האור זה באמת צובע אבל סתם על האוכל כאוכל אין בזה שום גדר של צביעיה הלכה למעשה אנחנו פוסקים באופן עקרוני שאין צביעה באוכלים אבל מה ההבל הגדול אומר המשנה ברורה מותר לתת יין אדום לתוך יין לבן על פי שמתאדם וכולי מכל מקום אין רשאי לעשות מראה ביש דווקא שיקנה ממנו וכל שכן שלא לשים סמנים בצלוכית מים להעמיד בחלון נגד השמש ויש בזה משום חיוב חטאת אומר רבי שבורה אין צביעה באוכל חיים אר אם יש לך אינטרס בעצם הצביעה אתה רוצה שיהיה לך עניין בצביעה ולהשאיר את הצביעה כמו שהיא לא לשם טעם וריח למשל ואני פה רציתי להרחיב את העניין לא יודע אם זה להלכה למעשה אבל צבעי מאכל ודאי שאסורים למה צב מאכל נועדו אך ורק לשם צבע במיוחד שהם כל כך בריאים אם 122 או 130 זה ודאי שאין מטרתו רק לאכילה רק אלא לצ אז צבעי מאכל ודאי שאסור אבל בוא ניתן עוד דוגמה אחת וזה אולי לני כוונת הרי ממרינץ רבי אברהם ממינץ מה הוא אומר אתה רוצה להחמיר אתה צדיק אתה רוצה להחמיר חמיר לשתות יין אדום כי יין אדום באופן עקרוני עדיף על פני יין לבן כך בכל אופן אומרים כולם חוץ משיטת רבי ראובן מרגליות רבי ובן מרגליות בעל מרגליות הים היהודי תלמיד חוכם עצום אבל נבך לא הכירו בגדלותו והוא היה סופר בבית אריאל בירושלים בתל אביב ספרן ספרן סופר וספרן חדו כי הוא ידע את כל הספרים שיש בספריה אלא מה הוא כותב בהקדמה שלו הוא אומר אני כמו רבי יוחנן היה רבי יוחנן וינפא בגמרא במסכת תענית אומר אני יודע את כל התורה כולה אבל אף אחד לא יודע בסוף שם אותי ספרן הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל אפילו תלמידי חכמים צריך ממזל יש אחד שמצליח לפרוץ את כל העולמות יש אחד יד כל התורה כולה אף אחד לא יודע ממנו בקיצור כל החיים שלו בחדבר הזה שלא יקראו בגלדותו הוא חיבר ספר והוא בספר הזה הוא מוכיח באחד המאמרים שלו שיין לבן עדיף על פני יין אדום ככה הוא מוכיח תראה יין מה אל תראה יין כי את אדם זה הראיה שיין הוא ידום מצד שני הוא מוכיח בשיר השירים כל הזמן שהילין הלבן היה יותר משובח ולמה תקשיב טוב מה הראיה שלו הוא אומר שכתוב דבש וחלב תח שונה חלב בכל מקום זה יין לבן כל מקום שכתוב חלב יין לבן והוא מוכיח את זה בשיר השירים שכתוב שמה בשיר השירים אה אה לא דבש בחלב תחת השני רק יש שמה עוד דבר אחד אני אזכור את הפסוקתי עם חל שתיתי יני שלט בכל התורה שתיתי יני עם חלבי זה שתיתי יני אומר אם מה זה שתיתי חלבי אומר חלבי אומר למה למה אומר בארץ ישראל הכוח היה כוח הכלי לא כוח של חלב כפשוטו אדרבה אסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל אומר החלב זה יין לבן הוא יש לו מאמר שלהם אני לא זוכר את כל המקורות שלו הוא גאון עולם היה באמת גאון עולם בקיצור הוא חיבר איזה 20 ספרים דרך אגב בחיים שלו 20 ספרים כולם מלאים בכל טוב שבעולם רק לא זכה בקיצור הוא מוכיח אבל להלכה הפויסקים אומרים שעדיף באמת כמו שאמר רבי אבי נועם א יין יין אדום. עכשיו מה הוא רוצה? הוא צדיק. הוא רוצה לשפוך לתוך היין הלבן יין אדום כדי לצאת ידי חובת כל השיטות והדעות. הופה שם הוא צובע. זה מה שמתכוון רבי אברהם ממינץ. אומר שאתה מתכוון לצביעה לא לשם תעם. יש לך בעיה. על פי זה רציתי להרחיב את ההלכה. בליל הסדר כדור כל מיני דברים. כן. כן. מוסיפים בלי הסדר. בסדר. סדר אין החינמי. אבל סדר זה פחות בעיה. אבל בס מה? שבס שבס אין חנמי אין נחנמי כתוב שמוסיפים כזה זה כ מסכים איתך הפוך הזה אולי יותר בסדר כי אם אתה לוקח את האדום ושופך אליו לבן או עכשיו זה הפטנט הזה תכף ניגע בפטנט זה אבל רציתי להגיד עוד נפקמינה אחת ילד קטן בוכה לא רוצה לשתות מים ובר רוצה להיות לו פטל פטל שותה שם לו פטל לתוך המים ככה הוא שותה אתה שם את הפטל לשם צביעה זה כמו צבע מאכל למה לשם תיקון ולכן אניו דעתי הדבר דבר הזה אסור לא אתה לא אתה לא רוצה את המתיקות הרופא שיני אומר לך זה לא בריא לשיניים אתה לא רוצה כלום מה רגע למחבר רגע צריך להדגיש למחבר אין צביעה באוכלים נקודה אבל אומר המשנה בורא אומר את זה המשנה בורא במחבר גם למחבר שאומר שאין צביעה באוכלים אבל אם אתה עושה את זה לשם צבייה נטו יש לך עניין בצבייה כמו שאומר המשנה ברורה אתה רוצה לשים יש כאלה שמים כל מיני דברים בחלון אז צינטו בלי לאכול ולשים את זה למק למראה לא בשביל לאכול כן הוא אומר תראה הוא אומר תראה אני אגיד לך עוד למשל הוא שם אין חש ביש ביין שרוף ודבש שיקנו ממנו המטרה היא קניין המטרה היא נראות באופן כזה או אחר זה בלתי אפשרי הגם ששמה לגבי קניין בסוף ישתו את זה כן בקיצור אם יש לך אינטרס בעצם הצבייה הפוסקים אף על פי שאני חייב להגיד כמו שכמודו מציין להלוכה בפשט המחבר אין צביעה באוכלי נקודה ולא עשו את החילוקים האלה. אני כן חייב לציין ששאר הציון כותב שבגלל החשש הזה של רבי אברהם ממינץ ועוד הטוב ביותר וכך גם כותב הרב אליהו לשים קודם כל את התרכיז ולתוכו לשפוך את המים אם זה פטל כמו שכבודו אמר שם את פטל זה תה תה תה אנחנו עושים תה בכישלישי עם טיון אין לנו בעיה כישלישי לא מבשל אבל אשכנזים ממוצעים שהם מכינים בשבת שני דברים אחרת בשבילהם אלה הם שבס זה צ'ונט שמריח את כל בבית וו איך זה נקרא שמה תמצית ששמים אותה על הפלט על המיחם וזה ושמחים ומייסס וכן חם ולא חם וכל דיני בישול וכולי וכדי שלא יהיה מצב של בישול בכלי אז אז אם אדם רוצה לעשות תה בשבת בצורה אשכנזית ישים קודם כל את התרקיז ולתוכו ישפוך את המים ואז כביכול הצבע הוא מתרבה מאליו אתה לא צובע זה הרעיון כך כותב השער הציון באופן זה מותר טוב שיערי המים לתוך הנס לצאת בזה ידי דעת כל החשים לצביעה כך גם כותב השמירה שבת ככתה אני קורא את השמיעת שבת כחתה אין איסור צביעיה באוכלים כל עוד לא התכוון לצביעת המאכל אלא רק לתיקון שיפור טעמו אם זה מוגבל בטעם אין בעיה ולכן מותר לתן תמציתה יין אדום מיץ פטל לתוך מים ח יוצא בזה ונכון אם מנה בנתינת חומר צובע גם כשהחומר זה עצמו נאכל לשם שינוי צבע מאכה בלבד אם זה בזה אבל הלכה כמחמה שאסור לצת חומר צובע בדבר הנאיכל כאשר אין כל כבתו לאכול קם ליעפותו למשל יש כאלה שעושים ארטיקים בשבת ושמים שמה צבע מאכל בארטיק הזה זה בלתי אפשרי בשבת כן כגול נצבוע מים שאינם עומדים שתייה לשם קישוט הבית וגם אם כל כוונתו היא רק תיקון הטעם או לשיפורו טוב לכתחילה להכניס תחילה לכוס את החומר הצובע גון תמציא תה או את היין האדום או ולמזוג את המים לתוכו זה הפטנט הטוב ביותר לפי כל הדעות והשיטות חוץ משיטת הרב רב עובדיה יוסף הרב עובדיה יוסף אומר כמו שכר אין צביעה באוכלים אז אין צביעה באוכלים וכל הקונצים שאשכנזים אוהבים לעשות בטוח לעשות מיסס אין צורך זה כאילו עושים את זה גם כלי שלישי כלי שלישי בצבייה לא חידשנו כלי שלישי בצביעה רבי יסאי בסדר הרב פעלים הבן איש חי זצל הוא אומר שיש לחלק בין שתייה לבין אכילה במשקין יש צובע באורחים אין אין צובע אומר למה? כי הוא מביא פה מושג ארוך שנקרא אין הצבע. איך עושים צבע באמת? רבי יסאי, פעם אחת אנחנו לוקחים צבע וצובים איתו, לוקחים טמבור צובים איתו, פעם אחת אנחנו לוקחים את ה עושים חומרים ביחד וזה נקרא הצביעה. אומר, כשאתה עושה צבע זה נקרא אין הצבע. ולעשות אין הצבע זה חמור בשבת. ולכן הוא מחלק בין משקים לבין אוכלים והוא אומר דיק צביה מים מן התורה ועושה אין הצבע לאחי נמזוג בכל משקין שיתנו מחריתם פני אותו דבר אף אגב דן כן לעשות אין הצבע אין דבריו אל ממנה הצבע וכולי וכולי באורחין לו אורחי דאורחלין כצבייה כורחי דמשקין לעשות אין הצבע שיעור מלאכה דאורייתא לא פחות ולא יותר טוב עד כאן רבי יסאי לגבי זה נסכם באופן עקרוני אין צביעה באורחלין אני אקרא גם את ה את הרב עובדיה שכותב כשם שאין ציה בוכן ככה אין ציבה משקין לכן מותר לתת צירו הנקרא מיץ מותק לתוך מים אין צריך להכינו מערב שבס וכן מותר למזוג מים לתוך ארק או הארק אתה לא שם מים בתוך הערק זה נהפך ללבן חלב חלב חלבי כזה זה נראה טוב ואז באמת ארק כן אז בלי מי שתה רק ארק ככה כמו שהוא זה לא זה לא מקצועי רק לשים את המים לתוך הארק הוא אומר גם מותר אף על פי שנפך למשקלבם יש מחמירים ליתן תחילה את בסירוב ואחר כך בט על המים תבוא עליו ברוכה תמוא עליו ברוכה אף שמעיקר הדין אין צריך לחוש לזה מכל מקום המחמיר תבוא עליו הברכה אז מי שיכול לשים קודם כל תמצית גם לפי הרב עובדיה תבוא על הברכה מי שלא כמו שפסקנו בעיקרון אין צביעה באוכלין אני מדגיש הוא בלבד שלא יהיה לו עניין רק בצבע בלבד הוא רוצה אחרי זה לשתות ולאכול בסדר מצוין מכאן ניגע רבי יסאי נכנסתי לעוד דין של צובע אנחנו לא ניגע בדיני צביעה הרבה אבל יש הרבה פעמים של סליחה מכבוד תורתכם עכשיו אתם עוברים במעבר אחד כמו שאומרים בתקשורת מצבייה באוכלים לצבייה בשירותים סליחה על המעברים מעברים אז יש הרבה ששמים ב כזה כחול חומר חומר חיתוי כחול בשמותים בתים יותר אקסוסיביים יש גם בדרך כלל בשמותים פרחים ושושנים ותמונות ודברים כאלה ואחרים פשוטים לא שמים זה אבל מי שרוצה זה האם אפשר לפתוח את ה מים בשבת על מקום שבו המים ישתפו עם צבע זה ודאי לא החליט מה אני מקווה אבל השאלה היא אני כן וכאן אולי זה לא אוכלים ואם זה לא אוכלין אז אז אז לכאורה כן תהיה בעיה אז הפוסקים דנים יש לו עניין בצבע אין לו עניין בצבע אני חושב שיש לו עניין בצבע למה הוא קונה את הצו הזה אפשר לקנות יש כאלה אגב זה זה צבעצבח אבל החיתוי אבל הוא רוצה גם להראות שהוא משפחה מכובדת או לא משפחה כזאתי מדוק מדרום הארץ היקרים יותר מה היקרים זה בלי הצבע הכדורים היקרים זה יותר יקר הכדורים זה יותר יקר יותר כסף בלי צבע הצבע הזה של הפעם של הפעם טוב מה זה מעניין חשבתי שהפור דווקא כי אז בקיצור לא משנה אבל ודאי אם הוא רוצה לראות יותר מכובד מה יש הבדל כל נהיה בבית שלו הולך לבית כנסת תחיל להוציא את זה שהוא אומר טוב שאלה רבי יסאי למנדה אמר שאסור השאלה איך הוא מציא את זה גם אם מוציא את זה זה גם בעיה אתה מגיע לבית אתה מתארח פתאום אתה מגיע שמה צבע כחול מה תעשה זה מה כן בעיה בעיה היה כבר אחד שאמרו שהוא נכנס לשירותים פתאום ראה שיש שמה אינית ברגע שהוא יוצא זה מוריד את המים הוא נתקע שמה כל השבס ואם זה בלילה בליל שבת מוצאי שבת בקיצור שאלה אז תראו האורחות שבת כותב בצורה ברורה לעניין נתינת סבון באסלה בשירותים אם הסבון צובע את המים יש לאסור בזה נקודה ככה הוא כותב השמירת שבת כנחתה מקל אומר תשמעו הוא לא מתכוון באמת לצבוע את הזה כמו שאתם אמרתם כל הספרות שאמרתם כן אם לא מקפיד על סוג הצבע כו רק לחיתוי בלבד נו אך עדיין אפשר אסור משום מוליד ריח אף על גב דחה אין כונקיו מה מה זה לא לקיום לא משנה אבל עכשיו כרגע הוא מעוניין בצביעה אפילו איסור דרבוננו לפחות יהיה וזה גם לא כל כך מוליד ריח כי הריח קיים לשם לא הוא כבר זה לא מוליד אותו אז לכן זה מראה נקיות אסתטיקה וזה וזה וזה זה לא סתם לא סתם זה חיפ הרב עובדיה שמירת שבת מקל בזה השמירת שבת קראת המקל אומר אם לא מקפיד על סוג הצבע וגם מוליד ריח הסברה שיש כבר כאן הנודת ריח וכולי יש מקום להקל בזה אני גמר רק שלא לא יוציא את זה בשינוי מי שמחמיר עם השיניים או משהו שלא יהיה שלא יהיה בעיות רגע שמוציאים תמיד יוצבע אין מה להרוויח נכון נכון כן מוציא שחקה שזה יתייב וזה מהס זה גם נוזל לכל הבית בשלום בית אחרי זה לפחות זה גרמה כשהוא לוחץ אם הוא מוציא בעצמו זה ביד זה עוד יותר אז הוא אומר רב עובדיה אומר שגרמה בלחיצה בזה זה לא עושה את זה באופן ישיר זה עם מים וכולי לא מדשלם לגבי העניין של השירותים פה בכל אופן הרב הרב עובדיה כותב יש הנותנים בתוך מיכל מים של בית הכיסא צינצנת שיש בה חומר מחטא בצבע כחול כאשר מושכים את הידית להוריד את המים מצבעים צבע כחול יש אומרים שמותר להם למשוך את יד המחבש כדי להוריד מים משתוב תעסלה אף שעדי כך נכנסים מים חדשים למחה ונמצא שגורם לצביעתם יש חולקים בעיקר לדינה להקל בזה הרב בדיה מקל הרב זה הלכה מאוד בעייתית כי זה גורם לחשוב בשירותים על א מדינים זה ממש איך אפשר דברי תורה דברי תורה אז ה היה אחד שכבר הגיע לרבי שלו אומר תשמע אני נמצא בעיה כן אני מתחיל להתפלל בא לקרוא לעירורים שנמצא בשירותים באים לקרוא לדברי דירה מה אני אעשה אומר תתפלל בשירותים אין דרך אחרת בכל אופן אשרכם שזה שאתם שקועים ככה בלימוד ויש חולקים בעיקר הדין על כן בזה מקילים בזה יש על מה שיסמוך שמעיקר הדין אין לחו זה לאיסור צובע לאיסור ממרח ולא לאיסור מוליד ריח הרב עובדיה מוריד את כל האפשרויות של הייסורים לפי הרב עובדיה אין שום בעיה לפי פתאום בך גם יש מקום להקל לפי הרב אליושב מן הראוי להחמיר אני חושב לניהו דעתי ככה נראה לי אם הוא שם את זה שם תשמעו זה חתיכת עסק זה לקנות צבע כחול כזה זה בא בסטים ולאחר מכן אתה צריך לפרק את זה ולשים את זה הוא מעוניין שזה יהיה שמה ככה אם הוא מעוניין שיהיה לו צבע כחול כדי שלא גם משום חיתוי גם מקום שהוא יראה קצת זה כן קסטוסיבי אז כיוון שכך לניו דעתי יש בזה בעיה אבל מי שרוצה לסמוך יש לסמוך כן אבל יש הבדל הוא בתוך אחד נכון מה ההבדל גרמה כי אתה הורדת את המים לא צבעת כלום עכשיו עכשיו יכנסו מים חדשים למה לאט לאט היא צבע זה פעולה אחרת לגמרי כשאתה מוריד מים על מה שנמצא בתוך העסה עצמה אתה מוריד עליה זה פחות גשוט מדבר על מרים אבל מה שיהיה של מה שנכנס פנימה זה עוד יותר ציון הוא מדבר על הצביעה של מה שנכנס פנימה כן עוד יותר גרוע יותר גרועכ אתה צובע אתה צובע את זה זה לא בגרמה זה לא שאתה לוחץ ואז זה מצווה א פה זה מצווה לא בגרמה זה צבעל הוא היסוד שלו הרב הרב ברק אהרונוב תקשיב טוב מה שהוא כותב אומר היסוד שלו שאין מתכוון משיכתו אלא לנקות את האסלם ולא לצביעה נקודה לא של המ ולכן אין בזה ייסור צובע אני מקבל לנקות ניקיון מה לעשות שהניקיון עשה בצביעה כזו אחר אתה רוצה לצבוע אבל אני חושב לאני דתי שאם הוא קונה כזה חומם ורוצה אותו ושם אותו תשמעו זה תחמרובה זה תח מרובה וכל העסק הוא רוצה ולמה הוא לא קונה משהו אחר שקוף את הכדורים האלה את הכדורים האלה הוא רוצה לצבוע ואם הוא כוונתו לתבוע זה יותר יקר זה יותר יקר לא אני לא ידעתי שזה החשבון זה ממש יותר יקר זה שבע על זה פה ברמתגן בבני ברק זה יותר זול טוב רבי יסי מי שרוצה לסמוך יש מי לסמוך במיוחד אם אתה נמצא בבתים של אחרים אתה בא להתארח פתאום אתה נתקע עם דבר כזה מה תתחיל עשם לעשות צמו אומות תסמוך על הרב עובדיה ועל השמירה שבת כחתה מי שרוצה להחמיר מן הראוי להחמיר להני דעתי ויש לו על מי לסמוך בסדר אה אה שאלה אחרונה בעניין צביעה יש משקפיים מים שמתחלפות רב עובדיה היה כאן כן מה לא רב עובדיה לא היה מתחלף קבוע היה רק כן הסיפור של הרב עובדיה רק שם לזה הוא עיניו קה לגמרי והיה לו בעיה גדולה מאוד וחשבו שחס ושלום לא יוכל יותר ללמוד ואין לרב עובדיה יותר צער גדול מאשר לא יוכל ללמוד הלך לקברו של מרן הבית יוסף בכה על קברו בכה אמר תשמע אני מפיץ את תורתך תמיד הוא הוא אומר הכל כפי מרן בכה חצי שעה בדמעות של איש כשהוא עלה משם כבר השתפר הראייה שלו ומאותו רגע הרופאים אמרו להם אתה רוצה להחזיק את מה שישתפר תשים משקפי שמש כדי שזה לא יפריע לך אבל אני יכול להגיד לכם שהייתי אצל הרב ודיה כמה פעמים כשהוא היה כותב הוא לא היה משקפיים הוא היה מוריד אותם שם אותם ככה יותר למטה כן וזה אבל כשהוא היה הולך אז בין ביום בין בלילה גם בלילה הוא היה עם המשקפיים האלה זה היה שומר על מאורנ דרך אגב החפץ חיים מספר על זה כבר החפץ חיים בגלל ההתמדה העצומה שלו הרופאים גזרו עליו שנה שנה שלא יוכל ללמוד. הוא אמר שזה השנה הכי קשה שהייתה לו בחיים. שנה היה אסור לו להסתכל בספר ואז הוא הסביר פשט. כתוב בשקיבנו ושר השטן מלפנינו מאחרינו. אומר מהשטן מלפנינו אני מבין מה זה מאחרינו. הוא מאחרינו ש היצרורה בא אליך כמו ראשי ואומר בא עם פרק ככמה אומר לך תשמע תלמד כל היום כל הלילה גם כשאין זה זה הוא אומר זה יצר הורה של הסמוד בסוף מה הוא מרוויח? שנה שלמה בלי תורה של החפץ חיים גבל ותייזהר גם יצר הורם מאחריך הוא מסוכן ככה אמר החפץ חיים טוב בכל אופן לגבי המשקפיים לחזור חזרה מותר ללכת גמיים ככה וככה יש תשובה שלמה של הרי גוס מוישה אומר הנה מדבר מזכורית של משקפיים שנקראים פונגה שנעשה באופן הזה שהולכים בשמש כמו משקפי שמק שהולכים בצה נעשים חזרה רגעים בעיר כי זכויות רעילה אין בזה שום איסור לא משום צובע לא משום מתקן מנה דע לא נצווה כלום באמת לא נצבע כלום זה רק מראה הראשון בחזרה ו חוזר חלילה כמה פעמים בקיצור כולם מתירים לקחת בשבת משקפיים מתחלפות מחשם שמש וזה הכל הכל בסדר גמור מצוין עד כאן לגבי דיני צביה בשבת באופן עקרוני ניגע בעוד שני עניינים של אוכלים במהירות אחד לגבי מריכת אוכלין בשבת האם מותר למרוח כל מי זה מה מה העניין העניין משום ממחק ממחק זה אחד שרוצה למרוח כל מיני דברים מה היו עושים לאורות במקדש במשכן היו שמים להם כל מיני חומרים כמו סיד או דברים כאלה מורחים אותם כדי שהם יהיו ישרים אגב עושה את זה עד היום לקלפים קלפים יש קלף משוח קלף לא משוח כידוע חילוקים ביניהם אז היו מרכים האם יש בעיה של מירוח אוכלים על גבי אוכלים אתה לוקח ריבה שוקולד למריכה השחר העולה העולה אתה רוצה למרוח אותו יפה ועושים ככה עם שלי לכאן לכאן לכאן האם הדבר הזה בעייתי כן או לא אז בעיקרון אין אין בעיה בזה אין איבוד אוכלים ולכן מותר אומר המורדכי לאותם שיש להם טרטס של תפוחים טרטה של תפוחים זה כנראה א ריבה בתפוחים כזאתי מותר להחליקה ואין בזה משום מחק שאין איבוד באוכלים יפה הרימה גם פוסק את זה מותר להחליק האוכל בשבת לאב משום ממחק הועיל ואפשר לאכלו גם בלי זה ומכל מקום המחמיר במאכל תפוחים וכדומה שקו בכרח תבוא על הברכה והמשנה ברורה כותב שמתי היו ממרכים למשל היו שמים שווה זפת דברים כאלה היו מורכים אותם הם רוצים שהם יהיו שם ממלאים שם איתם כל מיני חורים כאלה ואחרים באוכל אין לך שום עניין אתה מורח את זה יכול לאכול את האוכל אוכל עם המירוח בלי המרוח את הפרוסה לבד את הריבה לבד אין בעיה בכלל על כוח אך לאו מדכביד האם אפשר לאכלו בלא זה אסור יש שיבוד אוכלים מדרבנן הוא דין שיש בהם ממחק בדרבנן ואפשר אפילו לאותם סעודה אסור תבוא למח ולמרח תפוחים מבושלים על הלחם וועדין שומן וחמה בוודאי מותר לשים מרגרינה ריבות שוקולדים אין שום בעיה מצוין אז באופן פשוט אין שום בעיה אלא אמר רבי יסאי כן יש בעיה בעיה של של ממרח באו אוכלים איפה אם יש דברים שלא אוכלים אותם בפני עצמם והם נועדו על מנת למרח אותם וליפות את העסק דוגמה למשל יש קצפת לא מדבר על קצפת שיש בתוך א לא דוגי איך זה נקרא אה מילקי מנקי יש מנקי שמה זה ודאי נועד לאכילה אין שום בעיה אבל אם אישה שמה עושה קצף קצפת של א אינסטנט פודינג אינסטינט פודינג כזה יש כזה לבן כן, אדום. לא, יש כאלה קצפות. מה יש? אה, ספריי, עוד יותר טוב. הנה ספריי. אז זה ספרי והיא רוצה עכשיו יש עוגה ובשבת היא לא רוצה למרוח את זה קודם כי זה מתייבש על זה. אני לא יודע מה. היא שם את זה טרי, ממרחת, לוקחת כזה, יש כזה כלי של עוגות ועושה שלכט כזה כמו שפכטל. שפחטל מפלסטיק. זה בנטי אפשרי לעשות בשבת. למה? כי שם לא אוכלים את הקצפת בפני עצמה. היא נועדה לשם מרוח לתקן את האוכל. שם אי אפשר לעשות דבר כזה. בסדר? אז מי שרוצה למרחות הרב שילדים אוכלים קצפת זה מה? קצפת זה גם בעייתי. לא. אם רק משפריצים את הקצפת ולא עושים אתנו. למה? גם אם הוא מעוניין שהקצפת עכשיו תהיה מרוחה על זה לא מרוחה מה שם נקודתית ואוכל כמו משחה. הרב ודאי שגם אנשים אוכלים את זה ככה. אפילו לא אוכלים כ. ראיתי אנשים שלוקחים את הספריי הזה ועושים ישירות תמיד יש מישונים תשמע ראיתי גם ואז אוכלים גם מאחד את השני זה לא קשור מה זה ריה שאוכלים זה אדם נורמלי לוקח קצפת בבתים בלי הכחול בשירותים עושים הרב גם כאילו שנשאר קצפת ודאי שהילדים עומדים בתור לאכול את הקצפת כן אבל זה לא זה לא דרך אכילה זה ילדים שאוכלים אתה תגיש למישהו תשמע אתה תגיד למישהו תשמע יש לי עוגה פה פה הקצפת פה תאכל אותה בבני צבע כן תפתחת זה לא זה לא נראה לי כמה התרסיס הזה רבי זי בוא נהיתם קניבלים זה לא אני אני לא תשמע אתה מביא היום רעיות כל מיני ראיות זה יותר זול זה יותר זה זה אוכלים אתה גר פה ברמתגן אני גר בלוד הרב אה עכשיו עכשיו הבנתי איפה ברכבת ברכבת שם הבנתי הכל אומר אומר הפסקי תשובות ולפי מהקראת הדברים לנו שלושה דברים זה כשאין כוונתו ממירח לשם מחלקה לנו וליופי כלל הותר הדבר בכל עניין ואפילו בדברים שאין אוכלים אותם בלא מרוח כן אם אין חומוס חומוס אין שום בעיה אנשים אוכלים חומוס בפני עצמו אין בעיה אפשר בצלחת גם כן אפשר גם בצלחת מי שרוצה לעשות שלי כזה על החומוס באמצע לשים א קצת פפריקה עם שמן באמצע אין בעיה נקבל את המשכון מילות יש מי סוכר אולי הרב מי סוכר זה אף אחד לא אוכל בפני הו סוכר זה לא זה לא ממרח זה מורחים על עוגה מה אבל מי סוכר זה מים לא זה מים משהו נוזלי נוזל אין בעיה בנוזלי בעיה אני מדבר על קצפת קצפת מנהג העולם לאכול ככה קצפת בצת עוגה ככה זה מנהג העולם אולי אני לא בעולם רבותיי לא יודע מה אתה מגיש שיד זה קצפת ואחרי זה עוגה עוגה גלידה וקצפת גלידה זה משהו אחר כן קצפת ליד הרב היום כולם הרב לך אחרונה בחו אני לא יודע מנה אחרונה אני הייתי בארגנטינה היה שם מנה אחרונה בשר טוב אני קורא את אתקי תשובות כשאין כבנתו במרוח בכלל אין בעיה כשנתו במרוח לשם נוי ויופי ואין אוכלים אותו בלא מרוח אסור הדבר משום ממרח מדרבנןזה כמו חומוסים את זה ליופי אבל חומוס זה לא ליופי אתה שם את זה ככה ואוכל אותו עוד שניהים ללא מרוח חומוס הוא אף פעם לא יפה זה רק עושים את זה עוד הצגה שכוונתו במרוח לשם נוי ויופי אנחנו אוכלים אותו גם ללא מירוח זה השאלה האם אוכלים אותו ללא מרוח כן או לא אזי אם אין רגילים להחליק וליפות מותר ואם רגילים להחליק וליפות מעיקר הדין גם בזה מותר אך המחמיר את אבל זה רבי ישראל אוכלים אותו גם לא מרוח אני לא יהיו דעתי מקומות ממצבע הכחול ש שלא אוכלים קצפות בפני עצמם זה שילדים אוהבים לאכול קצפת זה לא ראיה שהמון העם אוכלים קצפת ולכן אם מורכים אותה ומכים אותה בצורה מיוחדת זה שם נוי ויופי בלתי אפשרי בשבת יש רשת גלידה שלו בסדר זה אבל אבל אם אם באמת שמה שמה יש קצפת אמריקאית כזה גלידה אמריקאית בסדר אז זה אפשרי אבל אבל אם אתה מתכוון לשם מרוח בלתי אפשרי טוב אפשר לעשות ניסוי הרב לקחת שלוש הבא תביא לשים ב תביא תביא תביא עוגה עם קצפת ונראה איך הוא חן אותה תוך חמש דקות נביא הדבר האחרון רבי יסאי מדידת אוכלים בשבת באופן עקרוני אם אם מותר למדוד אוכלים בשבת כן או לא המחבי אומר מותר למדוד מדידה של מצווה כגון למדוד אם יש מקווה של 40 שעה הוא הדין מותר למדוד לתינוקות לעשות להם דייסות במדיקים אחרים כי תינוק הוא חולה שאין בו סכנה זה נקרא צורך מצווה מותר למדוד להם מותר לשקול בשבת אה במשקל מה כזית מצב כזית מצב כל שיעורים האלה גם מותר למדוד כןשקש אם אפשר מערב שבת טוב ביותר והדבר האחרון שניגע בו אני כבר לא לא הספיק כבר זה עשיית צורת מאכלים מיוחדים בשבת אז היום זה מאוד שחרר לגבי עניין של הוותיחים והמלונים וכולי אם עושים להם חומה ומגדל כזה מסביב זה בלתי אפשרי כצורה מיוחדת אבל סתם צורות בעלמה משולשים של הבטיחים לא יודע מה כל מיני מרובעים כל מה שהוא סטנדרטי ונורמלי אין בעיה לחתוך אותו בשבת אפילו בצורה מיוחדת אבל שעושים לעשות צורות מצורות שונות באופן כזה ואחר זה בנטי אפשרי לעשות בשבת לכן כל המגשה מה איזה שני צורות גם משום בוינה דרבונון כתה בונה איזה צורה כזאת או אחרת יכול להיות שגם מצייר חשבתי כת צר צורה באופן כזה או אחר לכן מי שרוצה לעשות מגשי פירות תשים את הפירות ככה כמו שהם או הבטיחים וזה וזה וזה אם אתה צר בהם כל מיני צורות שולחים לך לפעמים איזה איזה משלוח של מגש פירות ושמה עושים כוכבים ושמש וירח ו-1 כוכבים מתכווים לו וכולי זה בלתי אפשרי כי זה צר צורות מיוחדות בשבת וזה לא עושים בשבת לכן דרך אגב לקחת גלידה עם עם שפכטל כזה וזה עושה כדורים כדור לא לא צורה מיוחדת אין בזה בעיה בשבת יאכלו ענבים ויזבעו שבת שלום מורה חבי ‏S