הלכות פתיחת קופסאות בשבת | צורבא מרבנן - קנה | הרב בן ציון אלגאזי

אחד קרא כל אז בוקר טוב לכולם אחרי הישועות הגדולות שעם ישראל חווה אני רק אגיד ורט אחד קטן שאמרתי לישיבה אתמול דיברתי בישיבה בריכות על כל העניין של הנס והצלה אבל על על המהלך שלנו אנחנו רואים מי חכם וישמור אלו ויתבוננו חסדי השם יש פה שני הבחנות חכם והתבוננות חכם ונבון ההבדל ביניהם חכם רואה קטע אחד ואותו הוא מנתח הוא לא מעבר לא עושה יותר חשבון נס נבון הוא רואה דבר מתוך דבר ורואה את כל התמונה בשלמותה אז מי שראה את השמחת תורה בשנה שעברה בתשפג הוא היה בגדי חכם אומר מה איך יכול להיות איך הגענו למצב כזה השם ירחם וכולי וכולי והמודיעים והכל נרדם מה שמה באמת היה הסתרת פנים בצורה בלתי רגילה איך אנחנו מבינים את ההסתרת פנים שהייתה כי עכשיו אנחנו אומרים באיראן מה כוחו של המודיעים שלנו של חיילינו העיקרים שהקדוש ברוך הוא נותן להם כוח הם יודעים האיראני הזה מה הוא אוכל בפיטה? אוכל אוכל חלווה אוכל חומוס עם זחוג והם יודעים הכל מה שהם אז אז איך יכול להיות שאז הייתה הסתרת פנים אבל החוכמה הזאתי להבין שהייתה הסתרת פנים זה להבין דבר בתוך דבר כאילו להסתרת פנים הזאתי לא היינו עומדים היום במצב שאנחנו עומדים היום בזכות זה אומר חלוי נכון שבדרך ספקנו עבודות קשות וקשיים גדולים מאוד אבל תראו רבותיי תארו לכם שלא היה שביעי באוקטובר שמחת תורה היה יום איראן במלואה היה היום לא היה כל הזבים היינו היום בסכנת חיים אמיתית הקדוש ברוך הוא עשה לנו מכה גדולה קשה אבל בסוף אנחנו רואים את כל התהליך ותראו איפה אנחנו נמצאים היום למעשה אפשר להגיד מח שמו סינבר הזה הציל את מדינת ישראל זה שהוא בא בתורה הזאתי ועם כל הקשיים שהיו בסוף אנחנו ניצמנו כי כל אלה מסביב מאובנו הקדוש ברוך הוא יחלה אותם ויחלה אותם בעזרת השם וישמיד את אויבנו עד עד תום בעזרת השם אז מי חכם וישמורנו לא יתבוננו חסד השם צריך להודות את הקדוש ברוך הוא הודעה גדולה לא לפגוע בתפילה בלי לגעת בתפילה בתפילות לא נוגעים כן תחנון לא תחנון כל רב מפגיז הפגזות להגיד תחנון להגיד תחנון להגיד א' להגיד בתפילה לא נוגעים רבי ישראל אם רוצים לגעת בתפילה יש רק גדולי ישראל לא יכול להיות שרב עיר כזה או אחרת עם כל גדלותו וצדקותו שיבגי זה אמר לי מישהו אני לא צריך להגיד היום את אמרתי לו אתה גר בצפון אומר בצפון תן לרב תגיד יש לגעת בתפילה זה רק גדולי ישראל כך כותב רבנו יונה וכולי ולכן ביום כזה צריך להגיד תחנון צריך להגיד התפילה כרגיל רוצים אחרי התפילה להגיד נשמת כל חיים עבוד סט הדי לא הביאו בישיבה הביאו שוקו לכבוד הניצחון גם טוב מצוין זה זה הם טובים לגעת בתפילה אי אפשר היה הרב לכנשן זצל הוא סיפר את זה בשמו בשם חותנו הרב סולביצ'יק אומר שלהגיד יקום פורקן בתפילה זה לא כזה יקום פורקן זה לא התפילה הכי אבל אומר בית כנסת שיחליט לא להגיד קומפורגן לא נכנס אליו אבל מי שנוגע זה מכאן התחילו כל השינויים ביהדות לא בתפילה ביהדות התחילו מנגיות בתפילה תדעו לכם אז לכן אני אומר אני אמרתי לתלמידים אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא אומרים אתה רוצה להגיד פרקי הלל אחרי התפילה עוד לשנה אחרי כן התכנסו גדולי ישראל לא יודע מי זה וקברום ועשרום ימים טובים גם בשמחה רבה צריך להודות יש בחינה של להודות חתם סופר לודות אפילו חובה מדאורייתא אבל מה המתכונת זה רק גדולי ישראל יכולים לקבוע טוב עד כאן רבי יסאי שנמשיך להקדין תורה בזכות התורה תגן בעדינו בעזרת השם אפשר להסביר את העניין של הל שלם כן מחר הרב כן אז אז הרב אריאל אני חייב להגיד הרב אריאל אמר עלינו שלם אבל אחרי שדיברנו עם הרב אריאל הוא אומר צריך עיון וכולי מה כן הרב אריאל מה אשכנזים ממילא מברכים עללומ ואנחנו רוצים להוסיף הודעה על הנס דרך אגב יש כאלה שאומרים אני לא הספק לדבר עם הרב אני אדבר איתו היום היום מגיע לישיבה שהוא דיבר רק על השכונה שלו ששמה היה טיל שפגע בבניין סמוך ל לבית כנסת שם אז הוא אמר ואומר להוסיף את שני הפרקים האלה שמילא אומרים הלל הרב אריאל לא חידש להגיד הלל ביום סתם מחר ראש חודש ממילא ממילא אומרים עלל אז כדי להבין את גודל הנס הוא אמר להשלים עוד שני פרקים זה כל העניין וגם זה הוא אמר בשיעור כל לי בישיבה וצריך עיון גם זה הוא לא עשה את זה בלם שלם אז לקחו את זה ועשו מזה כבר עסק ואני גם קצת מחיתי על הפרסומים היפים שעשו הפרסום מאוד יפה והכל כן כן כן אבל אבל כבר א קיבל מי שקיבל את את מנתו מי שברח מי שברח על מה שזה אני ואחרי זה דיברים הרב אריאל זה התלמידים אמרו שהוא מאוד הסתפק בעניין הזה אבל עוד פעם זה נקודתית בגלל העניין שכבר אומרים הלל כבר מברכים לכן גם כתוב שמה שהספרד דים לא מברכים בסדר בוודאי שההלל עכשיו צריך להיות יותר ביתר סת וביתר עוז זה פשוט יותר לקפוץ בהלל בישיבה עושים פה ריקודים עוד שני סיבובים לכבוד על זה אתמול אחרי מנחה רקדנו שמחנו על כל הטובות שהקדוש ברוך הוא גם לנו זה פשוט אבל בלי לגעת בתפילה רבי ישראל זה הדבר הכי נורא שיכול להיות טוב זהו לכן אלה שביישוב אצלנו צריכים להגיד לא אומרים תחנון לא אומרים אתחנו לא קבו אף אחד יש שולחן ערוך לא ראיתי ששולחן ערוך כתב שמנצחים את פרס אז אין אין תחום לא כתוב כתוב שיפור אם כן לא תחום מה שכתוב ערוך אנחנו עושים טוב אה רבי יסאי אה עכשיו זה לא היה מוקלט בסדר מצוין טוב רבותיי היקרים אנחנו עכשיו ממשיכים את החוברת יש לכם חלק יב אנחנו מתחילים אותו אנחנו עוברים עכשיו לדין פתיחת קופסאות בשבת אחד מהדברים הכי מאתגרים בשבת זה שאנחנו צריכים לא רק לאכול את האוכל המבושל שנמצא אי שם במקרר או במקפיא או באופן כזה או אחר אנחנו צריכים גם לפתוח קופסאות והים קופסת שימורים של של חמוצים פעם במלח פעם בחומץ פעם קטנים פעם בינונים קטנים מאוד או גדולים מאוד וכולי פתאום צריכים טירס וכולי אז אז במצב כזה אנחנו צריכים לדעת האם ישנה אפשרות לפתוח קופסאות בשבת זה גולש לא רק לקופסאות שימורים זה גם לפתיחת בקבוקים בשבת זה גולש לעניין של של שקיות רוצים לאכול רוצים לאכול במבה ביסלי ילדים קטנים רוצים לפתוח להם כל מיני כבסאות מקבלים בבני ברק את כל ה את כל הדבר דברים הטובים ילד חוזר מהבית כנסת חוזר בשלל רב ממש אוסף בן האם אפשר לפתוח לו את כל הקופסאות האלה למה כי כל זמן שהקופסה סגורה לכאורה היא קופסה גולמית היא דבר שהוא רטום אין איזה שם של כלי בעצם פתיחתה אתה הופך אותה לכלי אתה עושה בשבת לכאורה מלאכה של עשיית כלי אתה פותח בית חרושת צריך הבית אני זה נקודה אחת שאנחנו נדון בה נדון גם מעבר לכך לא רק בעצם פתיחת הקופסאות שימורים אלא גם באופן פתיחתם אותם הרי כידוע היום רוב הקופסאות שימורים לא פותחים אותם כמו פעם פעם היה לנו אה אה א א מפתח כזה א איך זה נקרא פותחן בקופסאות שהיה במנות קרב מי שהיה בהצבה עם מנות קרב קנות קרב של חמשחמש חמישה אנשים קיבלו מנת קרב שהספיקה לחמישה ימים זה היה כתוב לקופסה זה הספיק לסעודה אחת אבל לא משנה בחלק מהקופסה שמה היה גם שימורים כאלה ואחרים וצריכים לפתוח אותה היום כמעט אין כזה פותחן רוב הקופסאות זה לשוניות שמושכים אותם הוא הדין לגבי פחיות מי שרוצה פחיד בשבת הוא מפחיד מייקר יותר את הסעודה במקום להביא בקבוק ככה לכולם האם מותר למשוך את הלישונית כן או לא מכאן ניגע בעוד דבר מעבר לפתיחת קופסאות יש קפה קפה קטן כזה קטנים כאלה או סוכרים שיש להם כבקובים אתה פותח מושך נהיה לך פתיחה מדוייקת האם אפשר לפתוח על פי הכבקובים בכל הנקודות האלה שפתיחת קופסאות אנחנו ניגע בהם בשבועות הקרובים אנחנו נתחיל רבי יסא מהדיון בגמרא האם יש בניין בסתירה בכלים יש איסור בוינה בשבת יש אב מלאכה שנקרא סוטר בשבת בדרך כלל בונה וסותר שייך לדברים שהם קבע דברים שמחוברים לקרקע האם בדברים קטנים כמו קופסאות כאלה ואחרים האם שייך בהם בניין וסתירה כי בסך הכל זה כלים אז מחלוקת גדולה מאוד מחלוקת בין התנאים בין האמוראים בין הראשונים על אוכל למיסה זה שלוש דורות של מחלוקות האם יש בניין וסתירה בכלים. תראו בבקשת הגמרא מסכת שבת מקור אחד לפני כן זה שיטת רבא זה המוראים אבל תכף נראה גם את התנאים אלא אמר רבא כסבר אין בניין בכלים ואין סתירה בכלים וגזרה שם עידקה אין בניין וסתירה בכלים כל החשש הוא רק שם הדקה שם הדקה זה כבר עובר לאיסור אחר שנקרא מכה בפטיש לקחו למשל א א דבר שהוא עומד על צירו כל הזמן כמו חלונות דלתות אתה סוגר פותח אין בזה מניין מסתכלים כי זה עומד על צירו אבל אם תיקח עכשיו למשל את החלון הזה הוא יצא לך מהמקום בשבת, אתה לוקח אותו, שם אותו בחזרה בפינים שלו, במקום שלו, תוקע אותם כמו שצריך אתה עובר על איסור מה כבפטיש, כי הרי זה לא היה ראוי בשימוש לפני כן עכשיו אתה אז אומר אומר רבא אין בניין מסתירה בקים אבל יש חשש שם בעדקה אומר רש שם דקה בחזקה בסכין ויתדות ואבל גמר מלורכה וחייב משום מה כה בפטיש עוד אב מלאכה אז תמיד שאנחנו נוגעים בעניין של בניין סתירה נוגעים בניין סתירה ומה כ בפטיש תראו בבקשה את הגמרא גמרא מסכת ביצה זו משנה שמביאה מחלוקת בין תנאים האם יש בניין וסתירה בכלים אומרת המשנה אין זוקפין את המנורה רש"י אומר כשנפלה נפרדו חוליות זה מנורה זה כלי נפרדו החוליות שלה זה כזה לגו האם מותר לחבר אותה בחזרה כן או לא אמר חנה בריסנראה אחמנורה של חויות סכינן דמיך זה כבונה בית שמאי סברה יש בניין בכלים בית הלל סברה אין בניין בכלים וגם אין סתירה בכלים מחלוקת בית שמאי ובית את הלל יפה והמחלוקת הזאתי רבי יסאי עכשיו מגיעה לגם מחלוקת ראשונים רק נראה את המחלוקת ראשונים מחלוקת הראשונים נמצאת בשיטת רש"י ולאחר מכן מול תוספות וראוש נראה את שיטת רש"י במקור ארבע אומר רש"י אין תורת בניין מכלים אני קורא בשורה השנייה ואינו חייב אלא אם כן עשה בו מלאכה כגון מחתך או הורג או תופר שאין אבות לעצמן אבל הכזרת החוליות אין בה אלא משום בניין אין אין בונה אלא בבתים ואוהלים. אומר רש"י על פי בית הלל אין בונה אלא בבתים באוהלים אבל בכלים אין. זוהי למעשה שיטת רש"י שתלווה אותנו גם הלאה. והדבר הזה נוגע גם לראשונים שחולקים על הרש"י. תראו בבקשה את התוספות במקור תשע. התוספות במקור תשע דן גם לגבי בניין מסתירה בכלים. תוספות אומר שיש בניין מסתירה בכלים. הוא פוסק שכן. רק מה? יש המצאה חדשה שתוספות ממציא על פי הגמרא זה לא המצאה של תוספות כמובן אבל זה כאילו הגדרה חדשה תוס מגדיר זה נקרא מושג שנקרא מוסטיקי מה זאת אומרת מוסטיקי יש לי כלי הכלי הזה הוא עשוי ל לשבירה הוא לא כלי שאני רוצה לשמר אותו ככלי כלי כזה שמילא אין לו עניין להישאר ככלי תוספות אומר הגם שאני סובר שיש בניין וסתירה בכלים אם הכלי הוא כלי שנקרא בשם מוסטיקי, שברי כלים יוצרים את הכלי, אני מותר לי לפתוח את הכלי הזה. ובלבד שלא יעשה פתח יפה. למה? כי אם אני לוקח כלי והוא מוסטיקי, ניקח את הכלי הזה, הוא מוסטיקי. אני אני רוצה לשבור אותו, אין בעיה אני זה לא נקרא סתירה כי אני א הורס אותו לגמרי. אם אני אעשה לו פתח יפה, אז אני עושה באותו רגע מה? בוא הנה, אני סותר את הכלי, אבל בוא ברגע אני גם מה עושה? פתח יפה. אז אני יכול לבנות אותו. אז תוספות רוצה להגיד שאם אני לוקח כלים אני משבר אותם בהגדרה של מוסטיקי לא תהיה בעיה בשבת תראו את התוספות מקור תש ואם תאמר הסלקה דעתך דמגדל עץ רדעה וכלי ועוד מסטר מגדל מדובר פה על עירוב לא לא הכנס לכם לכל דיני עירוב אני מדלג רבי יסאי לתוספות בדיבור המתחיל ועוד ויש לומר דמש מגדל שייך בניין וסתירה ועוד דבקי נמי שייך בניין וסתירה ועדשרי לשבר את החבית בשבת ד אמרוקילה במסכת ביצה אמרתי לכם זה לא התוספות אלא זה מסכת ביצה מדובר במוסטיקי מה זה מוסטיקי אומר תוספות חתיכות המדובקות יחד מצוין רש"י כותב מוסטיקים ממקור 10 זה חבית שבורה שמדבקים שבריה בשריו של עת שקוראים בה ובלשון הערבי קוראים אותם מוסטיקי ומדבקין בה כערות חרס הנשברים כך אמר לי רבי שמואל המכוון חסיד בר בשתה וכיוון דראוהי לקלמיגזר שלא לא התכוון לעשות כלי כשזה מוסטיקי רבי יסאי שאתה מפרק אותה אין חשש שיעשה כלי כזה מוסטיקי יפה מכאן בואו נראה את הסיכום של מחלוקת הראשונים שיש מקור 13 הבאתי לכם את סיכום שיטות הראשונים שיטת תוספות וראש יש בניין וסתירה בכלים שלמים לא במוסיקי שיטת רשי ראינו אותה גם בפנים אין בניין וסתירה בכלים שיטת הרן שמופיעה במקור 13 הוא מחלק כלי קטן אין בניין מסתירה. כלי גדול אם יש לו 40 שיער הוא כבר נחשב כאילו כלי נהק כמו איזה ארון גדול או משהו שם כן יש בניין מסתירה בכלים מצוין שלוש שיטות ראשונים האם בקופסאות קטנות יש בניין מסתירה כן או לא מה פוסק המחבר המחבר במקור 14 לפניכם פוסק כשיטת תוספות וראש אומר תוספות אין בניין בסתירה בכנים אנמילה שאינו בניין ממש כמו חבית שנשבירה ודיבק שבריה בזפת איך זה נקרא רבי יסאי מוסטיקי אומר ה אומר המחבר אני פוסק כמו התוספות אם זה מוסטיקי שהכל כזה שברי כלים אין בעיה יכול לשוברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא התכוון לנקב יהב יפה שיהיה לה פתח ואם כן אבל אם אתה כן מנה אתה עושה פתח יפה אתה מתקן מנה אבל אם היא שלמה קופסה שלמה לגמרי לא מוסטיקי אסור לשבור אותה בשבת אפילו בעניין שאינו עושה כלי למה אמר רבי יסאי כי יש בניין מסתירה בכלים הגרא יוצא נגד המחבר הגראה במקור 15 מביא אותו משנה ברורה וביאור הגראה הסכין הפוסקים דסביר עלו אין בניין בסתירה בכלים אפילו שעושה שבירה בכלי שלמה אם לא שעושה אותה לכלי על ידי שבירה דז חייב על כל פנים לכולמה משום מקבפט זה מה שאני אומר לכם אם הוא יגיע למקפטיש כן אבל בעיקרון אין בניין בסתירה בכלים לא צריך שיהיה מוסטיקי כי הגרא פוסק כמו הראשון כמו רשי שאין בניין בניין וסתירה בכלים לכאורה אם המחבר פוסק שיש בניין וסתירה בכלים אז יוצא עכשיו למייסה שלספרדים אסור לפתוח שום כלי בשבת כי יש בניין מסתירה בים נכון והמחבר רק במוסטיקי התיר לך בא הרב עובדיה יוסף שלא כדרכו בקודש שתמיד הוא היה אומר אנחנו כפופים למרן ומה שפוסק מרן אנחנו הולכים אחריו אפילו 200 רבנים חולקים על מרן אנחנו הולכים אחרי מרן פה הוא אומר אנחנו יכולים נפסוק כנגד מרן למה תראו את הרב עובדיה מקור 16 לפניכם באיכה ודעת הרבה פעמים הרב עובדיה משתבש בכלל הזה נמצא שרוב הפוסקים ועל צבעם ריף רמבם סוברים שגם כלי שלם מותר לשבור בשבת כדי ליטול ממנו מאכל ומשקה וקרוב לומר שגם מרן השולחן ערוך אילו ראה את דברי הפוסקים לא ראה את כל הפוסקים אבל אם הוא היה רואה אותם היה פוסק להקל אפילו שלא במוסטיקי. כך פוסק הרב עובדיה יוסף. אבל כיוון שזה הרב עובדיה בשיטת המחבר אבל האשכנזים לא חלקו על המחבר. הרימה לא חלק על המחבר. רק הגרה שהביא אותו משנה ברורה. יוצא שלאשכנזים באופן פשוט יש בניין וסתירה בכלים. למה היא נפקמינה? אומר לנו החזון איש במקור 17. ומי הוא? משום סתירת כלי לקמן שסותר כלל שהפתיחת תיקון סיטו מכל צד לו כלי הוא. וכשעושה לו פתח נעשה כלי, אומר החזון איש, אתה לוקח קופסת שימורים. הקופסת שימורים היא סגורה לגמרי. היא אטומה, היא לא כלי, היא דבר גולמי. זה כמו שלקחת עכשיו מטיל של זהב, אתה עכשיו עושה לו איזה פתח, אתה מתקן אותו כשם של כלי. אומר החזון איש, לנו האשכנזים אסור לפתוח קופסאות שימורים בשבת. למה? כי כשאתה פותח אתה עושה לזה מה? שם של כלי. פתח, נכון? אתה עושה שם של כלי. אומר החזון איש, בלתי אפשרי. לכן מי שחושש לדשת החזון איש מביא מביא השמירת שבת כנחתה מכאן נובע כל העניין הזה לעשות לפני כן מה רבי סייב חור עושים איזה חור למטה למעלה בצדדים שכשאתה פותח את זה זה לא יכול יותר להשתמש ככלי כי כלים חוריים לא משתמשים כי החזון איש כותב כאן שהמון העם בזמנו היה פותח קופסאות שימורים ומשתמש בזה אחרי כן ככלים הרי כולם מכירים את הסבתאות שלנו זכרונות זכרונם לברכה למי שכבר נפטרה אז הסבתאות שלנו היו פותחים קופסת סרדינים אני זוכר סרדינים כאלה אה מוציאים את הכל מנקים צמים בתוך אור מחתים את האצבעוני איך זה נקרא שמה אצבעוני את האצבעוני ואת החתים זה היה משמש ככלים פעם לא היו היום יש קופסאות פלסטיק זורקים אותם משמשים בהם אף אחד לא מאחסן פעם הקופסת שימורים על על גווניה הייתה משמשת ככל מיני אחסונים אומר החזוניסט עוסק כלי בשבת שאתה אחרי זה תשתמש להכניס ולהוציא בו גולד אתה עובר על מניין מסתירה כלים אבל זה בעייתי כי מה הרי עושים עושים איזה חור קטן וזה לא באמת מפריע לזה מלהיות קופסה לסבתות מה המשנה אומרת כדי לפסול כלי זה שיהיה חור גדול שכל הדברים היו נופלים חושב שברגע שעשית חור ראה את דעתך ש כן אתה כבר לא רוצה אתם משתמשים בכלים אעים נעים כלים של פדח אבל כלים שיהיה שעשית חור גילית דעתך שאתה לא מעוני תראו רבי יסאי היום שלא משתמשים מה מה היום או מצוין מה קורה היום שאף אחד לא משתמש בקופסאות שימורים אנשים רובה דרובה דעלמה לוקחים את הקופסת שימורים יש זה או שמשאירים את הלפפונים בתוך שנתיים עד שהם מריחים טוב או שמרוקנים את זה מיד ולכון בדרך כלל אנשים זורקים את הקופסאות מה קורה היום תראו את השמירת שמעת כנחתה השמ חתה במקור 21 כותב כך ומהגרשהזס אוירך שמעתי טעם להיתר דמסתברה שסתימת קופסת הסרדנים בית חות של אילמן תוכל לקיים ימים רבים כי כי יש שיטות שאומרות נגד החזון איש לא נכון גם כשהקופסת שימורים סגורה ומה יש עליה מה רבי יסאי שם כלי הרי עובדה שהבית חרושת הכסן בתוכו סרדינים לפפוני וטירס נכון גם אפשר להעברת האוכל החום אף ידי הסתימה וכולי וכולי לא משנה אז זה אני אני מדלג ל לשמירה שבת כחתה ב-22 ושמעתי מה קרשה זורבך דאב שפתיחת הקופסה מקלקלת את סגולת השימום וגם את האפשרות להעביר את האוכל מעיר לעיר מכל מקום בזה שמשנה את שימוש הכלי להיותו ראוי להוציא ולהכניס שפיר חשיב עושה כלי נכון שמכאן והיה לך הקופסה פתוחה אבל לא משנה היא כלי אולם לדעתו כל זה דווקא כאשר מתכוון להשתמש בקופסה גם אחרי שהוציא את האוכל מתוכה אתה שומע הרב אבל אם לא אין כוונתו בפתיחת קופס זורקה מיד עם הרקתה אין בזה בעיה שומר מזל בןח אומר אם היום רוב העולם לא משתמש בקופסאות שימורים לאחר מכן מה עושים זורקים אין בעיה לפתוח קופסאות שימורים בשבת גם לאשכנזים גם למי שכן משתמש בזה ככלי למשל בצבא לא לא אם בצבא למשל שתמים בתוך את המטלית בשביל לנקות את איך זה נקראפ איך פנלית כויך אתה זוכר אותו פנלית עם השמן לנקות את הנ זה בלתי אפשרי כי אתה מגלה בדרך שאתה רוצה שיהיה מה כלי אבל אם אתה לוקח בצבא וזור גם נגמר העניין אי לכך ובתם לזאת רבי יסאי בוא נראה איך פועלים עם כל הקופסאות בערב שבת אומר השמירת שבת כחתם מקור 23 לכתחילה ראוי ונכון לפתוח בעוד יום את כל המכלים החתומים אתה בערב שבת צריך להיכנס למטבח מכין צ'ונט מכין קיג גל מכין את הפלטה ואת המחם ופותח את כל הקופסאות שאתה אמור לפתוח בשבת לפתוח את הכל קודם בסדר א יש כאלה משגיחים בישיבות לפני כן פותחים את כל הבקבוקים פותחים את כל הקופסאות כדי לא להסתבך עם כל העניין של עשיית קנים בשבת כן יש פעם עשינו בצורבה רשימת הכנות לשבז להכין את השעון שבץ נייר טואלט וכולי פתיחת קופסאות בערב שבת זה חלק מהמתנות שצריכות להיות אז הוא כותב פה שמירת שבת חדש שבתונתם ירצה להשתמש בשבת מ טוב בכלל זה קופסאות קרטון שבהם יש משקה יש כאלה שחוששים לחלב היום החלב הוא בקופסאות פותחים אותו אז יש שמה זה נו אתה גם מתקן פה איזה משהו יש כאלה שחשו לזה יש לו קופסאות שימורים בקבוקים המכסה שלהם מתפרק בחלקו התחתון עם פתיחתו הראשונה נעשה כן ראוי לשימוש חוזר כן דינים שונים בעניין זה קופסאות שקיות אריזות קרטון אשר רגילים להשתמש בהם שימוש חוזר אחרי פתיחתם והוצאה תכונתם אסור לפותחם בשבת וביום טוב. כל הקופסאות שמשתמשים בהם שימוש חוזר אחרי ריכון התכולה שלהם. אסור לך לפתוח אותו בשבת. אפילו אם הוא בעצמו אין בדתו להשתמש בהם שמוש נוסף שהרי ליד פתיחתם הם נעשים כלי ואין היתר לפתוח את הקופסה או את השק אלא אם כן יקלקלם דחילה ויעביר את התכולה לכלי אחר. גם קופסאות וסקיות אשר בדרך כלל אין רגיש בהם שמו שחוזר אחר פתיחתם צתם אין לפותחה בשבת ביום טוב מכיוון שקיימת אפשרות לשמור בהם את התכולה עם פתיחתן ואין לפותחן אפילו אם יריק את התחולה מיד עם פתיחתן ולכן אין לפתוח קופסאות שימורים יש פה מי שרוצה להחמיר יש לו מי לסמוך גם אם מרוקן אותם גם אם זורק אותם לכאורה כרגע עשית אותם הכלי החזון איש אבל כותב השמירת שבת קיחת בעליו סומכים רוב ישראל אולם יש מכנים לפתוח קופסאות פחיות משקה, שקיות, אריזות כאלה שאין רגילים להשתמש בהם שימוש חוזר אחר הוצאת תוכנם. אני רוצה להדגיש משהו, כשיש את התוכן בתוכם, אתה לא עשית את זה כלי, כבר נהיה. כשאתה מרוקן ומשתמש באיזה שימוש חוזר, אז אתה עושה את זה כלי. לכן מי שמרוקן ולאחר מכן זורק ובדרך כלל זורק, אין בעיה להשתמש באותם קופסאות שימורים, גם אם לא עשית חור וקלקול לפני כן. הוא פותח אותם בצורה כזאת שאין מתכוון לעשות פתח יפה שימוש ואם דעתו להשתמש בהם שימוש חוזר אסור לפותחם גם לדעת המקילים האלה אז יש מקילים שלא צריכים לעשות לא אם לא עשית בערב שבת חורים וסדקים וכולי לא פתחת לא קרה שום דבר אם דרכך בקודש לזרוק את הקופסאות שאתה משתמש בהם אל תעשה שום דבר תפתח רק תפתח בצורה קצת מקלקלת שלא יראה פתח טוב דעתך לזרוק אותם תשתמש בריכון העניין ונגמר העניין כן מה מיץ הנבי מיץ הנבים אנחנו נדבר בניין פתיחת כן שמה נדבר בניין הפקקים יש סוגי פקקים עדיף לאשכנזים כבודו אשכנזי אשריך זכית מן ההפקר אה אה א א עדיף לפתוח את הקופס את הזה לפני כן יש כאלה שמחמירים שהם עושים חור בזה עדיף להשתמש לפני כן אם לא שותים את את כל הבקב אז יש ארבע כן כן, אבל אבל אם שותים את כל הבקבוק, אין שום בעיה, אבל לא שותים את כל הבקבוק, קצת בעיה, אלא אם כן לסמוך על אותם שיטות שאומרות שבדרך כלל אחרי שאתה מרוקן את התכונה, אתה זורק את הבקבוק. בדרך כלל כן אבל אנשים אחרת משתמשים בבקבוק לשים שמה מים יש חירום מלחמה עם איראן עוד שנתיים שלוש יודע כמה זמן וכשיו כ מכינים את המים ושמים את המים בתוכו אז הוא שוב פעם משתמש עם הפקק עשית כלי אבל מופל יש יש שנגיד בפוקי יין אז אז אז אנחנו נגיע לפקקים זה לא מדויק בפקקים של פלסטיק אתה צודק 100% אבל מתכת זה בדרך כלל לא ככה לא יודע מה אני צריך לעשות לך סיור בקם מזרח הם אוהבים שהם סיור כי בסוף סוף קונים בקבוקים אתה זה עובר דרך המסלול מתלבש על הבקבוק מתכת ובמקום נהיה שמה נקבים מסביבים אז זה לא היה כלי לפני כן אתה בפתיחת פלסטיקן הפלסטיק אין בעיה כלום זה מנוער בך אומר שפלסטיק מותר לפתוח בשבת באופן חופשי ולפי שיטתו בפתכת צריך לפתוח או לפני שבת או לחורר בפקק למעלה לספרדים כרגיל הכל מותר בסדר ברור שעשה נספרדי אתה צריך לברך עוד תוספת בגות השחר מה להשתמש בספרדי כן כן כן גוי ששב כן מותר א א אנחנו רק נסיים את הנקודה הזאת רבי יסי ב-26 כן ספרדים ותימנים בשבת הם מאוד שימושיים מאוד אפתיחת קופסאות שימורים עלולה להיות קרוחה באיסור בלחם שבת אמנם יש להבחין אומר הרב אליהו זצל בין להבחין בין סוגי קופסאות שימורים קופסאות שימור דרך בן אדם לעשות אותם שימוש חוזר אסור לפתוח אותם כן יפתח את הקופסה כבר מערב שבת קופסאות שימורים שדרך בן אדם לזורקה לאחר גמר שימושה אין עושים בה עוד שימוש מותר לפותחה בשבת אומנם יש סוברים שמשאירים את המאכל בתוכו אז זה נחשב שימוש בא רק בכלי עצמו לא יעשה טוב טוב להחמיק כדעה זו אבל אנחנו לא רוצים להחמקד הדעה הזאתי אם דרך העולם אחרי הפתיחה לזרוק אפשר לפתוח את הקופסאות האלה בשבת ובלבד שבדעתך ואז אתה באמת ככה גם נוהג זורק אותם לאחר מכן כן אמנם אדם שמתכוון לעשות כמו שאמורים שימוש חוזר זה פשוט לכולעל מה רבי יסא שאסור מה לעשות לפותחה אני רק הבאתי פה דבר נוסף צור רבנן לגבי העניין של פתיחת הלשונית שאנחנו נדבר עליה בהמשך של הניהול דעתי הדבר הזה הוא בנתי אפשרי להשתמש בלשונית צריך בקופסאות שימורים מי שפותח אותם מהיום בשבת ומתיר וסומך לפתוח קופסאות שימורים בשבת כי זורקים את הקופסאות אבל הלשונית היא בעייתית צריך לפתוח לפתוח לחזור לפתוח עם הפותחן הצבאי הישן כדי להרוס את הפתח על על למה כי הראשונית עושה פתח יפה עושה פתח יפה אתה מחתך ולכן היא נעשת בצורה כזאתי ולכן לניהו דעתי בנתי אפשרי לפתוח עם הנשוניות רק פתיחה עושים חום במכסה אז כבר אפשר אפשר אם אתה עושה חום במסה כן אין בעיה זה לא בעיה כן נכון עד כאן דברנו ליום זה שבת שלום מבורך בשורות טובות וישועות לעם رال