הלכות פורים | צורבא מרבנן - קפד | הרב בן ציון אלגאזי והרב יהושע שפירא

אחד [מוזיקה] קרא כל הפחסידים ללמדים עלק קוראים דברים אחרים לגמרי >> אז אם רוצים להתחיל מסעודת פורים להבין את עיקר עניינה אז זה לא בתרצה אלא בחתימה של אור החיים מה החתימה של אור החיים שיש ספק האם בפורים קטן גם עושים סעודת פורים או לא? שנה אין לנו פורים קטן. אבל בכל זאת יש בהלכות פורים. ספק האם בפורים קטן גם עושים סעודה. אז מה עושים במקרה של ספק? לכאורה על פי הכללים זה ספק של דאורייתא או ספק של דרבנן? דרבנן. >> ספק דרבנן. ספק דרבנן לכולם. אז אתה פטור ממשתה. עכשיו ספק דרבנן לכולה זה דבר אדהים כי יש מקום גדול לומר שלפעמים ספק לכולם זה שאני רוצה. כלומר אם אדם רוצה לברך את השם אומר לו ספק ברכות להקל אומר אבל תקל עליי אני רוצה לברך. טוב אז כשיש מצד שני קריאה בשם השם לבטלה סבל זה אי אפשר לסבול את זה ספק ברכות לכולם אז זה מציאות מיוחדת אבל יש דבר כזה שספק הוא לחומרה באמת בפורים יש ספק כזה לחומרה לכאורה בכל הערים המסופקות בארץ בחברון, ב שילון ולעוד יש פה לודי אז כל הערים המסופרקות בארץ אז לכאורה צריכים להיות פטורים גם בת גם ביד גם בתו אם שם זה דרבנן ספק דרבנן לכולם אבל שם אומרים אתה סות שאם כך תעקוב את כל התקנה לא אומרים ספק לכולם כשהכל יקר שבלוד אף פעם לא יגידו מגילה אין פורים זה לא ספק ברכות לכולה זה מקומי אבל שקור את כל המצווה זה לא אומרים ספק ברכות לכולם ספק דרבנן לכולה אבל כל פנים אז יש פה עוד דוגמה לספק לכולה לקיים הרי אם היינו אומרים ללודים אתם עושים יומיים אם היינו אומרים ללודים אל תעשו אף יום זה היה חומר היתרה מאוד איך יהודי יכול לעבור שנה בלי פורים רחמונס >> כ שמסתדרים עם יומיים >> כן רק יומיים [‏צחוק] אז א אומר הרמה ש מכל מקום ירבה קצת בצעודה כדי לצאת ידי המחמירים הוא מסיים בפסוק וטוב לב משתה תמיד כלומר תעשה סעודה תשתה. למה? תמיד טוב לשתות. >> תמיד טוב לשתות. בכל זאת בפורים זה שתייה מיוחדת במינה. אז בואו נלמד קצת. מצווה להרבות בסעודת פורים. מסעודה אחת יוצא. יש מקום גדול לומר ש מתנות לאביונים ומשלוח מנות זה בעצם זרועות של שמחת פורים. כי ימי משתה בשמחה אדם רק אלכוהוליסטים מאוד מרחיק לכתם אני והבקבוק. אבל בדרך כלל בשביל לשתות אם אין לי עוד חבר שאני מוזג לו גם כן ומקישים את הכוסות אז אין טעם ב זה לא שמחה צריך שיהיה הימים יהיו ימי משתה ולא כמו שיש כמה שחושבים שהכוונה לפטל ימי משתה כוונה כן ימי משתה ושמחה אז השמחה באה מזה שיש דיבוק חברים. למה דווקא כך? לכאורה בגלל שלמן הרשע שרצה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים היה כמה סיבות. היה סיבה שנחרב להם המקדש נגמר ולא עוד אלא שעברו ה70 שנה. הרי למה הוציא? למה אנחנו אומרים כלים מכלים שונים? אשכנזים אומרים וכלים מכלים שונים הם מנגינה תכה כי זה כלי המקדש ועוד נהנו מסעודתו של אותו רשע הסעודה הזאת שהוציא את כלי המקדש קברו 60 שנה ואבד צברהם וגם השתחבו לצלם ואת כל הטענות האלה לא אומר המן הרשע מה הוא אומר מפוזר ומפורד זה מה שהוא אומר שמפוזרים בין העמים כלומר אחד הגיע להודו וידוע מי לא בואו נתחיל הפוך אחד הגיע לקוש יהודי לכאורה כולם גלו לבבל איך פתאום יש יהודים על 127 המדינה מפוזר במפורד בין העמים זה תנה היסטורית מיוחדת במילה אז איך זה הגיע כי התחילו אני מעדיף לחיות עם הגויים האלה ולא עם היהודים האלה. אני בא לקוש ויש שמה אחד שעובר לפני התיבה והוא אומר לו ולא אומר עצמם פורק משיכה אז אומר לא אז אני רוצה את האודים שמעתם פעם מישהו מתחבק עם הודים ואוהב הודים אז אני רוצה את האודים למה חסידים שאומרים עצמך פורקנה כל יום את התפילה מתחילים מ הודו אז אני אני רוצה מקום אחר. אז התפזרו כי כל אחד בעצם לא כל כך העדיף את השכן שלו, העדיף לעבור דירה אבל להיות במקום יותר נוח לו. כל אחד לפי מה שהוא העדיף. גם אם אני אומר זה קצת כמית בדיחות קודם כל אני מחליף את הרב גז כן אני מי חייב אבל ב זה אומר כאן משהו אמיתי מפוזר ומפורד בין העמים ולכן גם התקנה של ה >> תיקון זה לעשות קירוב בין האנשים לעשות אחדות ישראל ומשתה בשמחה זה גם בגלל שהיה משטעות הכל הניסים הגיעו ממשות שתי עושתה משתה אסתר עושה משתה ובסוף המן יוצא להתעלות מתוך המשתה אז לכן זה ימי משתה אבל זה ימי משתה בשמחה באופן שהמשה מקרד אגב איזה משתה קרב זה שתי משטעות שקרבו היום משתאות שרחקו המשתה הראשון רחק את שתי מהחשבי ראש. המשתה האחרון ריחק את המץ. זה היה גבוה 50 אמה. זה די רחוק. אבל יש שתי משתאות שקרבו והמלך והמן ישבו לשתות. אז זה היה קירוב. ואחר כך המשתה עם המן. המן התרחק ואסתר התקרבה. הוא מעביר את הטבעת. הוא מעביר את בית המן. בסוף זה גורם לקהוא בין החשו לאסתר אבל כל פנים זה התיקון של מפוזר מפורט בין העמים אז אה זה סוד הסעודה הזאת סעודת פורים שהשאה בלילה לא יצא די חובתו ומכל מקום גם בלילה ישמח והאסעודה אומר אומר המשנה ברורה ואפילו כשחל הייד במוצאי שבת דעשה סעודה חשובה בסעודה שלישית מכל מקום צריך להרבות קצת בלילה לכבוד פורים אנחנו מוצאים את זה בכל החגים שיש סעודות גם בלילה וגם בפורים עצמו אנחנו מוצאים שיש קריאת מגילה גם בלילה ויה ערב וי בוקר הלילה הוא חלק אבל עיקר המצווה של הסעודה זה ביום למרות שבשבת לסעודה ביום אנחנו קוראים קידוש הרבה בגלל פחות >> שזה כאילו להגדיל את הקידוש אבל זה מפני סיבה אחרת שהקידוש הוא עוסק בכניסת שבת זכור יום שבת לקדשו זה גם קידוש וגם הבדלה זה נקודות ה >> תפר בין חול לקודש קדשהו בכניסתו, קדשהו בציעתו. אנחנו מצידים את זה לסעודת הלילה ואין קידוש שלו במקום סעודה אבל הקידוש הוא הכניסה. קדשהו בכניסתו, קדשה מציאתו כדי לבדל, להבדיל בין קודש לחול. אבל בסוף סעודת היום, גם ביום טוב רגיל, סעודת היום היא עיקרית. אפילו שאוכלים בלילה ו א כזית ראשון של סוכה זה בלילה ויש לו דילים יותר חמורים אבל עיקר הסעודה של בשר ויין ביום טוב זה ביום לא בלילה וכך גם סעודת שבת מצד הקידוש זה זה קידוש א דרבונו שיקרו בכלל דרבונו או או אנחנו מתחילים מעניין של התענית ביום שני אז התענית זה תענית קלה ביחס תניות אחרות לכן עוברות או מניקות אינם מתענות כל מי שיש לו איזה מחוש חולי חרום או משהו כזה אנגינה לא מתענה א חוץ מזה כולם מתענים זה תענית של שמחה לכן אפשר להשאיר באותו אפשר לנגן ולהשיר צרצוח שיניים מכינים בו יותר משאר תעניות אחרות אף פי שבדרך כלל אפשר להקל גם כאן לאן אפשר להקל בצרצוח שיניים >> בעלי שמחה >> בעלי שמחה אם יש חתן לא צם אם יש בריתות אחרי חצות יכולים לאכול בטח המועל א הסנדק אביבן אחרי חצות יכולים לאכול כי זה תענית מאוד ככה פשוטה וקלה לגבי העניין של מחצית השקל מחצית השקל כמו שאתם יודעים יש בזה שלוש אפשרויות לגבי המנהגים השונים הספרדים נותנים 9.6 6 גרם כסף הכסף עלה מאוד לכן זה יוצא בערך 88 ש₪ עד 95 ש₪ לאדם אחד מה >> 120 כבר >> לא >> מ-20 כן כן הכסף הלך חבל שלא השקעתנוע אבל זה זה קפץ מאוד קפץ מאוד אז זה מי שרוצה עכשיו בדרך כלל בדרך כלל נותנים להביא המשפחה כל השער יכולים לתת משהו מכובד 50 ש₪ לכל אחד אם זה קשה גם גם פחות סך הכל זה מנהג נהגו לתת כנגד נגד הגברים, כנגד הנשים, כנגד הילדים, כנגד העוברים. זה התחיל מגברים בתורה וכשאנשים מתלהבים ממשהו, אז זה כבר עובר לכל. אז אחד יכול לתת כנגד אבי המשפחה או גברים את הסכום המלא. כל השר יתנו לספרדים כפי מטת ידם. למי נותנים? למוסדות צדקה, מוסדות חסד, תורה, שבת רמתגן. יש מקומות מאוד א מאוד טובים שמשלימים את כל המהלך כולו. אז זה לגבי עניין של זה. לגבי אשכנזים, מה הם נהגו? שלוש מחצות שקל מקומי דהיינו שקל וחצי אשכנזים זה מה שהם זה אז הם יכולים לתת כמובן יותר ככל כל שאדם נותן יותר גם ברוך יהיה התימנים לא נהגו לתת אין לי הסברים לעניין של המנהג שלהם כסף שלנו [‏צחוק] זה כסף יצורי לא נהגו כל אחד במנהגו הוא ממנהג אבותה בידם בכל אופן אלה שלושת המנהגים שיש כל אחד בסוף כמה שהוא נותן נותן שיגיד זכר כן מחצי השקל מתי נותנים אותו או לפני מנחה של תענית יום כיפור או אחרי מנחה ובלבד שיהיה של התענית מה אמרתי יום כיפור סליחה א פורים כיפורים כן אז חסידים אז אז או לפני המנחה או לאחר המנחה הוא בלבד שיתנו לפני קריאת המגילה כדי להקדים את השקלים שלנו לשקלי עמן טוב זה לגבי העניין של מרצ שקל מי שלא בצורה אם נתתי והתכוונת >> אם אם נתת והתכוונת עד אתה עד הקריאה של המגילה יצאת ידי חובה בסדר בסדר אבל נהגו ביום התענית אבל אם נתת קודם יצאת ידי חובה א מי שלא מוצא למי לתת אם יש לו בעיה למישהו שיפנה פה לריבורי הוא יפתור אותה ברגע אבל בכל אופן מי שלא מוצא וכולי ישמור את זה בצד וביום שהוא יתאפשר לו יתן את זה כזה אבל שיפריש זכר למרצ השקל לפני הקריאת המגילה מה קורה בין התענית לבין קריאת המגילה המנהג הוא להיכנס לקריאת המגילה בצום למי שיכול אבל זה לא מוכרח למה כי בס בסך הכל כל האיסור הוא שם לא יקרא את המגילה שם ישכחם וכולי אם אדם צריך בכל אופן כדי להיות מרוכז במגילה כדי ב אפשר לאכול ולשתות לפני המגילה בלי קביית סעודה אפשר לאכול פירות אפשר זה אני אפילו הייתי ממליץ אף פי שהפוסקים הרבה מהם מכורה אומרים תשמע לא ראוי לאכול צריך להיכנס וכולי אבל הרבה פעמים המשך התענית במיוחד מלוקח זמן וכולי גורם לאנשים להיות מרוכזים ואז מאבדים מילים המגילה אחד מאבד מילה במגילה מילה אחת במגילה לא יצא ידי חובות אנחנו פוסקים כמודת הרשב ככה מבי משנה ברורה לכן מן הראוי שאם אדם צריך לפני המגילה לשתות משהו כדי להתאפס משהו מתוק חתיכת שוקולד כמובן לא כביית סעודה לא שום דבר גם כביית סעודה יש פוסקים שמתירים אם מישהו אחר מזכיר לו את זה אז לכן אני אומר המנהג הטוב ביותר בלי מי שצריך ומוכרח ומרגיש שזה יגרום לו יותר נחת רוח בישוב הדעת אז שיאכל וישתה לפני כן מדבר מתוק קצת שתייה משהו חם קפה לא יודע אם זה מאיר אותו בדבר הזה אין שום בעיה אם יש לו צורך לך בעניין בסדר ומי שצריך מעבר לכך גם יש לו מקום להקל לגבי קריאת המגילה כולה מי שיכול לאכוז מגילה כשרה גם ברוך יהיה ואז השאלה אם הוא אומר אם שליח ציבור כן או לא המנהג הוא כן שאומר הוא אומר בשקט אם השליח ציבור מלבד שלא יגרום לעסק הדעת של אחרים בסדר כמובן שמכוון לצאת ידי חובה לידי שליח ציבור בברכות לפחות ואם אדם אין לו מגילה כשרה עוקב בשקט חסר לו מילה לפני ואחרי יכול להשלים אותה לבד מהמגילה פסולה בלי לחץ בלי נרבים אולי כן שמעתי לא שמעתי שמעת אם אתה מרוכז אוחז עם האצבע שמעת נקודה אין אין מה לחשוש לדבר הזה ואם אדם בכל אופן חושש יש לו ספק שיש לי בעצמו אין בעיה בין ממגילה כשרה בין ממגילה פסולה אם באופן ודאי הוא איבד מילה אחת אז כמו שאמרתי לא יצא חוב בדור צריך לחזור בלגרות גברים אנשים חבים כמובן בקריאת המגילה ובכל מצוות הפורים כאף הם היו באותו הנס מחלוקת ראש מה זה אף הם היו באותו הנס האם בגללם נגרם גם הנס או שהם גם ניצלו. כך או כך לגבי דבר אחד יש הבדל במצוות פורים בין גברים לבין נשים בין ספרדים לבין אשכנזים. לדעת הספרדים נשים וגברים חייבים בקריאת המגילה באותה מדרגה בדיוק. לכן עד כדי כך אישה יכולה להוציא גברים ידי חובדה ממקום שאין אפשרות אחרת. אם יש אפשרות אחרת זה לא כבוד הבריות, זה לא כבוד הזה. אז לכן גברים יוצאים ידי חובת אנשים ודיף שאנשים יגיעו בית כנסת לשמוע מקרה מגילה. אבל אם בסופו של דבר יש מקום שאישה יודעת לקרוא וכל השער לא יודעים לקרוא לא יודע מהאלפטים לא למדו היו פלאכים כשהיו בצירותם אישה לפי לפי הספרדים יכולה להוציא את הגברים ידי חובתם לדעת האשכנזים יש הבדל בין חובת גברים כמו נשים גברים חייבים בקריאת המגילה נשים חייבות רק בלשמוע מקרא מגילה ולכן יהיה נפקמינה לגבי הברכות לגבי הספרדים שמוציאים נשים ידי חובתם יברכו על מקרא מגילה אבל אצל אשכנזים יברכו לשמוע מגילה. בכל מקרה אם גבר מוציא ידי חובה נשים עדיף שנשים יברכו ל עצמם זה הדבר הטוב ביותר שיש. גם מי שלא יכול להוציא אחרים ידי חובתם הוא כבר יצא ידי חובה עדיף שאחד מהם יברך אם הוא רוצה לברך כדי להוציא אותם גם ברכה וגם קריאה גם ברוך יהיה הדבר הזה אפשר משתנה ברורה אומר ונהגו שמי שמוציא אחרים ידי חובתם גם מברך בשבילהם אף על פי שהוא יצא כבר ידי חובה מדין שכל היצא מוציא דין ערבות הגמרא במסכת ראש שנהפה >> בחה ש בחרה שאחרי זה מתחלק דעת האשכנזים צריך שיהיו 10ה כי זה משום פרסום מניסה מה גברים אל תגיד בקול אבל גברים ונשים יכולים להצטרף לשרה כן אפילו תערובת לאלא מקווה שלא הקליטו את זה גם גברים וגם נשים מצטרפים לשרה משום פרסום מניסא גם 10 נשים מאבות מניין הדבר הזה אנחנו אנחנו פלורליסטים למה כי זה הלכה רב שמעזב נוירבח אומר >> הרבשית תל אביב >> או [‏צחוק] >> הרב אמר לנו אותו דבר גם על חנוכה אנחנו זוכרים [‏צחוק] >> אמרתי שאם אני אתמלא הדבר הראשון שאני אעשה שכל הכלבים תל אביב יוכלו כשר כבר אני אחמיר מאוד אבל [‏צחוק] אבל 10 נשים לגבי עניין של קריאת המגילה לאחרי נקרא נקרא פרסו מניש כאף הם היו חייבות באותונתמצטרפות ככה פוסק מזלמן נורבך לספרדים גם יש כאלה שנוהגים אם אין השרה לא אומרים הרב את ריבנו והבן איש חי אומר למה לא צריך שיהיה השרה למה להפסידון של הבן איש חי למה להפסיד ברכה כל כך יקרה גם אם אין שרה ואין מניין יכולים להגיד ד הרב את ריבנו אז מי שרוצה לסמוך על הבן איש חי הספרדים יש לו על מי לסמוך זה לגבי הרב את ריבנו בלילה רבי יסאי אין מצוות סעודה מעיקר הדין אין מצוות ודאי שאין מצוות שתייה בכלל גם לא מעיקר הדין כל מי שמשתקר בליל פורים סתם עוללות הדבר הזה אין איזה שום משמעות ושום עניין וראוי לא להנפיק כל מיני מוסדות אפשרות החתים אצל התלמידים כדי שישתוללו ב זה צריך לשמוחות את הקדוש ברוך הוא זה כן זה דבר מצוין מה בלילה שניה לעשות >> כתוב כתוב שנייה לעשות קצת סעודה כתוב שכתוב הלכה עשה קצת סעודה יאמרו דברי תורה שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא אבל לא להשתקר אין בכלל מצפה השתקרות ביל בליל פורים נעבור ליום הפורים ההבדל בין הספרדים בין אשכנזים לבין לגמי היום הלילה האשכנזים אומרים שחיינו בין בלילה בין ביום ומכוונים בשחיינו לצאת ידי חובת כל המצוות כולם לדעת הספרדים עושים שחיינו רק בלילה בלבד ביום לאים שחיינו ולכן הספרדים זהכוון על כל המצוות כולם כבר מהלילה מגיע יום פורים עצמו יש חובת קריאת המגילה ביום יותר מבלילה חיילים יש להם אפשרות לשמוע או לילה או יום עיקר המצווה של קריאת המגילה ביום שנאמר והימים האלה נזכרים ונעשים אז ביום צריך יותר לדקדק בעניין של קריאת המגילה מצוין ולגבי קריאת המגילה ביום כמה שיותר להקדים זאת אומרת לא להקדים מעלות השחר עדיף אם קרה מעלות השחר בדיבת יצא חובה אבל נץ סביב נץ עדיף למה זריזין מקדימין למצוות זה לגבי עניין של קריאת המגילה כל היום כשר למקריאת המגילה לכן אפשר לקרוא לנשים כל היום קריאת המגילה מהמ שחיינו ביום >> אפשר יצחק יצחק נגד פוסקים אומרים שכן לניהו דעתי אפשר להגיד אמן כיוון שהוא חייב בדבר זה לא שאתה אומר אמן לטומה זה הדיון בסדר לגבי עניין של מצוות היום אמרתי כל היום קשר לקריאת המגילה אפשר לצאת להוציא את חובה נשים כל היום עדיף שיגיעו לקריאת המגילה לבית כנסת ואם לא יש קריאת נשים גם בזה הם יוצאות כמובן ידי חובה אבל אם לא הספיקו במשך היום אנשים היו תרודות בשלוח מנות וכולי אפשר לקרוא להם עד השקיעה לאחר מעבר לשקיעה לגבי העניין של מצוות היום יש כאלה שעושים פעמיים סעודה ביום פורים סעודת בוקר וסעודה אחרי מנחה [‏צחוק] בוקר המקובלים מקובלים נוהגים לעשות סעודה על הבוקר ושמה גם צריך לשתות יין כי זה סעודת פורים אז אם אתה רוצה ידי חובה שת פורים כמה צריך לשתות רבי יסאי פה דיון שלם בהלכה וכ רציתי להחיב אבל בזמן שלנו כבר קצר עד דלא ידע שתי גישות יש בפוסקים עד לא ידע עד לא לא ידע עד שישתקר לגמרי עד ועד בכלל עד לא ידע ושתקר לגמרי יגיע לי שיחות יש כאלה שאומרים שיגיע עד כדי שחרותו שלוט לא פחות ולא ולא יותר רוב הפוסקים אומרים אין צורך להגיע למדרגה הגבוהה הזאתי בשחרות אלא מספיק שיהיה מצב קצת מבולבל עד לא ידע בין הרור רמן לבין ברוך מרדכי זה עניין של ביסום שהוא מתבשם ולא יודע למה יש אמרור רמן ברוך מרדכי כי ארור רמן ברוך מד זה יצא בפורים בין שני חלקי העם ה העשיר שירים אומרים ארור המן ארור המן הזה כל היום דופק לנו בדלת אין לנו רגע אחד מנוחה משגים אותנו לגמרי אז נק העניים אומרים ברוך מותך ברוך השם תראה איזה יום שמח אותנו סוף סוף נותנים גם בלי לבדוק כתוב כל הפושט יד בפורים נותנים לו אז העניים אומרים ברוך מותכם השירים אומרים רמ תפוס אותו רק שאדם אומר הרמבם הולך קצת להירדם מתוך שחרותו קצת נרדם והוא כבר מתבלבל האם הוא בעניים או בעשירים כבר לא יודע איפה הוא נמצא אז הוא יצא באמת ידי ידי חובתו בסדר לא צריך מעבר לדבר הזה יש כאלה שאומרים שיתבלבל בחשבוינס עד שישתה קצת וירדם לפי הרמה ודאי יוצא ידי חובה לפי המחבר אולי קצת יותר אבל יותר מלימודו זה זה הפשט הפשוט יצא שתית יצאת ידי ידי ידי חובתך לגבי העניין של משלוח מותביונים אני ארגיד רק מילה אחת א בשבוע שעבר דיברנו בעניין של משלוח מנות איש לראהו דיברנו מתנות לאביונים צריך לתת שתי מתנות שני אביונים שיהיה להם כדי שיעור סעודה שיוכלו לאכול סעודה באותו יום כמה הסעודה שיעור מנת פלאפל פלוס שתייה במקום הממוצע לא בבני ברק בשבע ש₪ לא יודע אם כבר יש שם דבר כזה ב10 ש₪ זה לא נקרא מנת פלאפן זה דבר שלא ראוי בדרך כלל למאכל אדם אני מתכוון למנת פלאפן שהיא ראויה זאת אומרת כמה עולה 20 ש₪ אני חושב מנה פלאפן 25 יפה כוא ועוד ועוד שתייה כמה ביחד 35 ש₪ פעמיים 35 ש₪ שני עניים וזה יוצא ידי חובת מתנות לאביונים ובעיקר שיתנו את זה בו ביום שיהיה להם לצורך הסעודה אם הם רוצים בין עיר נותן לבין עיר בין כך נותן לבין כך לא מחליפים בין ערים לכרחים בסדר ובלבד שיתן בזה ואומר הרמבם בעיקר העניין לתות כמה שיותר מתנות עניים ולא בודקים כל מי שבא פושט יד וגם זה כפה קודשבריך כתוב שבפורים שערי שמיים פתוחים כמו יום הכיפורים וכל הפושט יד כל מבקש מהקדוש ברוך הוא זה זמן להתפלל כי ישעת רצון גדולה שהקדוש ברוך הוא ימלא את כל הישועות שלנו הדבר האחרון לגבי העניין של הסעודה סעודה ראויה להיות עלפת רויה להיות לפי הרמב"ם על בשר בבשר בקר לא לאכול דגים לא בטח אשכנזים חלבים משהו כזה בלינצס לא יוצאים מדי חובה בבלינצ'ס רבי זי צריך שיהיה סעודה כדי שכתוב שכמה שיותר ישקיע בסעודה כדי שיהיה שמחה כמה שיותר אנשים משפחה ומשפחה עם ועם כך יוצאים זה דחובת עניין של פורים כמובן הסעודה לפני השקיהם מנחה לפני כן ומי שממשיך את סעודתו לאחר צת הכוכבים יכול להגיד בכת המזון על הניסים כי זה כבר התחיל כבר קודם שהקדוש ברוך הוא יעשה איתנו ניסים נפלאות ויהיה הורה ושמחה סון ועיקר הוא ישמח רבי ששכת [מוזיקה] מקבלה [מוזיקה] ‏amين