הלכות פורים - צורבא מרבנן - הרב בן ציון אלגאזי

טוב ספרת חודש טוב שיפך החודש הזה להורה לשמחה ססון בעיקר בעזרת השם אמן השיעור יהיה מקדש לנשמת רב גרשון בן מרדכי חי ויפ דרנס שתה נשמתם בגננו א אנחנו היום נתחיל כמו שאמרנו רחות פורים גם השבוע וגם שבוע הבא ככן שזה כבר מי שנכנס אז א 30 יום קודם החג שבועיים קודם החג נתחיל בעזר השם ונקווה לגמור את המלאך קודם כל חג חג הפורים הוא שונה מחנוכה יש בו יותר א אומר דברי קבלה מחנוכה חנוכה זה ממש חג מת רבון זה לא לחינם הגמרא שם אומרת מסכת שבת תנו רבון לפני שאני אתחיל את השיעור לחות פורים אני חייב רק לעשות פה איזשהי העברה בשיעור שעבר שיעור שעבר דיברנו על מני אפריה חוץ גופית אני לא יודע למה אבל כנראה שיש אנשים ש שמיעתם לא צלולה אז הבינו דברים כאלה ואחרים אני רוצה להוציא מליבם של תועים ולהוציא שלא יהיה ספק בדבר אני מכון פוה תקשרו לי מכון פוה שאולי הציבור לא הבין כדב מה שאמרת המכון הזה עושה דברים גדולים לעם ישראל אלפי אנשים פונים אליהם והם נעזרים על ידם ובזכותם נפקדים עשרות ואלפים של זוגות בפקודת ישועה ורחמים זה מגיע שקוע הגדול לראש המכון וכל הסובבים אותו כל הרבנים א אני לא יודע אולי יש פה איזשהי הבנה מה משהו אני אומר עוד פעם ושים עבודת קודש גם בעניין ההשגחה ייתי בסרטון כאילו הייתי והבנתי ככה כך כולם הבינו אח אני כח כולם הבינו אבל לא יודע אני הייתי פה התקשרו אליי אני אמרתי דבר הכי פשוט מי שהבין אחרת המוצאים מחברו עליו הרעיה ששמע את הסרטון אבל אם יש מישהו שבכל אופן ה הרב בורשטין טאן שבנו אליו ואולי הדברים לא וברו אז אני מבהיר להוציא מליבם של דוהים אני חושב שהמכון עושה דברים גדולים מאוד לעם ישראל ההשגחה שלו נצרכת מאוד אני לא יודעתי את הפרט הזה אבל זכיתי טלפון מר בונשטיין והוא אמר לי שהם הצילו 40 מקרים של טעויות בזכות ההשגחה של בלבולים בבתי החולים רק בשביל זה כבר ראוי כל ה הצדקה של כל ההשגחה הנפלאה הזאתי וימשיכו בעזרת השם לעשות דברים גדולים לעם ישראל כייד השם הטובה עליהם נקודה אני חוזר לעניינינו פורים רבי ס פורים אני חוזר לפורים אז אמרתי חג הזה הוא מיוחד למה כי בחנוכה בשבת בכא שמה תנו רבון מה הי חנוכה תנו רבון כל חנוכה כולו הוא דתנו רבון פורים הוא לא קך פורים יש לו קודם כל ספר מכתבו הקודש לא רק שמכת ו הקודש הרמבם כותב בהלכה האחרונה של של פורים שכל ספרי בטלו כל ה חוץ מחמישה חומשי תורה ופורים בלבד זה מה שישאר לנו תשמעו טוב על התנכים שלכם כי עוד מעט התנך יהיה דבר נדיר לא יהיה תפוצה כזו של תנכים יהיה רק חמישה חמשי תורה במגילת אסתר שנאמר ולא יסוף מזרם זה יהיה דבר שהוא נצחי ביותר העניין של פ ורים וגם יש עוד דבר אחד מופיע גם במדרשים מדרשי הלכה כתוב זאת זיכרון בספר ישם יחסים את זה לעניין של קריאת המגילה לכן קריאת המגילה יש לה איזשהו מעמד של דברי קבלה לא רק מעמד של דברי חכמים כמו חנוכה ויש זה גם נפק מינ שאני אמשיך בעזרת השם משוא ציל מה המשמעות שזה לא בטל בקושי כתבו על זה היה להם כן אב בכל אופן כתבו ניל דרות כתבו דרות של אסתר אחרי שכתבו לא יסוף מזרם נגמר העניין אין אין אפשרות לבטל את עניין של פורים בפורים יש לנו למעשה שבע מצוות שם דרבנן מקוו שא לא יש קריאת המגילה יש עניין של התענית יש עניין של המש רחמנות תנות האביונים סעודת פורים ויש לנו גם עניין של מחיית אמלק יש שבע מצוות שמנו סביב העניין של פורים זה נראה כאילו חג יום אחד ביום הזה סביבו אנחנו עושים שבע שבע מצוות חלקם דרבנן מחית אמלק הידוע זה דאורייתא ולכן גם קריאת קריאת פרשת זכור היא משודרגת דורייה לעומת ארבע פרשיות ה אחרות לכן נוהגים לקחת את הספר הכי טוב וכל אחד שישמע כמנהגו ויש כאלה ישיבות שמקפידים שיהיה בכמה וכמה נוסחאות וגם בתוך הנוסחאות יש ירושלמי ויש וניז יש המ סדק והמ סדק ואשכנזים יש ליטאים או י אשכנ חסידים מבני קיצור כולם שיוצאים רואים ממש אני אומר שאני רואה את העניין של העמלק שקוראים את הרשת העמלק אני אומר הוא צדק באיזשהו מקום אמן שאמר מפוזר ומפורד בין העמים יש אזה הוכחה שלא כל הדברים שלו ילכו לאיבוד אז משהו אחד כן היה נכון דרך אגב מאמר מוסגר אמרתי בישיבה שבפה כנס אורים שהוא הוא אני אגיד לכם ורד ורד קטן שאמרתי בזה לא אי אפשר להריב אתזה הרבה אבל שואלים למה באמת העניין של הנצחיות במגילה זה הכף ו הקודש היחידים ששרו באופן ניצחי כי למעשה העמלק הוא להילחם בנצחיות שלנו וגם אמלק הוא באיזשהו מקום נצחי ראשית גויים אמלק ואחריתו הד עובד יש לו יש לו איזה משהו ימנה כי הוא נלחם בקודש בריך הוא בנצחיות שלנו ואיפה אנחנו רואים את הנצחיות הנצחיות זה מעלינו אלו הבנים זה הנצחיות של עם ישראל אז אמרתי ורט פה שכתוב במגילה שאחרי ש המן חזר לביתו ולקח את מרדכי ברחוב העיר אז א אמרה לו שם זרו אם מזרע יהודי מרדכי ש נפול מה זה אם מ זרע יהודי מרדכי וכי עד עכשיו היא לא ח מרדכי לא היה יהודי הפשט וא אגיד לך רק מילה אחת הוא רצה כל כולו של אמן לפגוע בילדי ישראל זה היה תכליתו אמר אין אני פוגע ל בתינוקות של בית רבן ראשונים טוב סופו של דבר כשההוא הגיע לקחת את המרדכי ברחוב העיר הוא נכנס לבית המדרש רואה ישיבה בית מדרש מלא זה היה שור קלולי האחרון של מרדכי בדרך כלל אישורים כלליים לא כולם נכנסים תמיד אני אומר השור לל יה היחיד שכולם נכנסים דחד הר אוכל שור קלולי של הטבח הוא כולם אף אחד לא מפזז אותו שור קלולי של הראשי וחלק מהעניין של השור קלולי שחלק יוצאים מספרים ש במיר היה איזה בחור שבוש הגיע איזה שבוש לישיבה זה טוב הוא רואה פתאום כולם יוצאים באיזה שעה באמצע סדר בוקר מה קרה אומר לו שיעור קלולי אז הוא יצא מהכיוון השני הוא לא ידע שצך לתת מהכיוון השני בדיוק ה נפגש רש ששי שמה לתת את השיעור קלולי אומר מה אתה הולך אמרו שיש שהוא קלולי בוא נלך מהר הוא אומר לו בקיצור אז אז הוא ראה ראה ממן שיש שור קלולי כל הישיבה ככה מלאה אז הוא אומר משהו פה שואל את ה זה שיושב רוא את מרדכי עושה ככה עם היד הי ז בניסן יום קמיצת העומר אז הוא אומר תגיד לי נ מיחו מה מה מלמד שמה הרב שלכם מה מלמד היום טז בניסן יום הקרבת האומר שנה הבאה נעלה לירושלים בעזרת השם ואנחנו נעשה שמה קורבנות וגם יש צריך לקמ שת המנחה אז הוא מראה לנו מכין אותנו ע אומר אמה זה הזוי לגמרי יושבים פה בשושן יש גזרה לשמי להרוג אוליבן והם מתכוננים על מה מתכוננים על בית המקדש ספר המן זר אשתו את כל אשר קרא הו כל זה שהיה בית מדרש מלא ואחרי וחולמים על ירושלים ואחרי זה רוקדים כנראה נ לירושלים וכל אומרת לו זרע שטה תקשיב טוב אם מזרע היהודי מרדכי אם ממרדכי יש עוד זרע שממשיך בדרכו לומד מאמין מתפלל ואכיל הנפול לפני זרעו של מרדכי זה מה שנאמר מפים צת לשביט אויב הוא מתנקם נפול תיפול לפניו לא תוכל לו לכן כל העניין של נצח מעניין שהמחבר כותב בהלכות פורים נוהגים מחנכים את הקטנים והקטנות להביא אותם לשמוע מקרא מגילה בטח מה זה מה חינוך על כל דבר פה באופן מיוחד כי כל מה שרצו להילחם זה דווקא לכרית של עם ישראל זה זה עניין של המלא עכשיו נחזור חזרה ל אמלק הוא נצחי בגללנו כם לא היינו משחירים אותו כבר היו אדליה אבל מה הקדוש ברוך הוא אומר דור דור אתה רואה שכתוב עליו מדור מלחמה להשם בעמלק מדור דור אז הקדוש ברוך הוא נתן לו טוב תתחיל לש רביס קראה בתורה מי שלא שמע בנוסח שהוא רגיד לשמע הוא לא יצא לא טוב שאתה שואל את זה רבותיי גם אם אין את כל הנוסחאות והדקדוק וגם אצל התמנים יש בלדי ושמי ואצל האשכנזים יש ככה ואצל הספרדים יש טורקי ירושלמי תוניסאי כל קריאה ששמעת יצה ד חובה כל ספר ששמעת יצאת ידי חובה אם אתה אשכנזי שמעת ספריי הכל זה נעשה לחומרה רה בגלל שזה מחיית אמלק מדאורייתא הראייה הכי פשוטה אם לא יצאת ידי חובה בפרשת זכור תחכה לפרשת כי תצא בסוף יש עוד פעם את העמלק תכוון לצאת ד חובה ותצא ולא קרה שום דבר לא אגיד ו תשמו רבותי אני עש צריך ל נ להוציא ספר מיוחד להביא את החזן הרשטיק ולהביא גם את הרב הר של ישראל לא צריך מה שקרו תכון ונגמר העניין בסדר אוקיי עכשיו נתחיל את העניינים של פורים הדבר הראשון ת אסתר תנית אסתר אין לה מקור בגמרא לא בבבלי ולא בירושלמי מקורה היחיד זה בראשונים לכן כל המגמה של התענית בתענית אסתר ם מגמה יותר לכולה זה גם צום של שמחה בניגוד לצומות האחרים שהנביא אומר אותו צום העשירי וצום החמישי יהיה לבית ישראל שמח הוא לא יהיה הוא כבר שסון בשמחה הוא חלק אלא מה עשו אותו זכר לזה שיכנסו כולם בימי העצובות כן תראו בבקשה את הראש הראש הביא את המקור א הראש במקור שתיים כותב פירש רבנו תם זמן קהילה לכול הו שהכל מתאספים לתענית אסתר ובאים בני הכפרים לעיירות לומר סליחות חנונים לפי שבו קלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים מכאן נראה לרבנו תם סעד לתענית אסתר שאנחנו עושים יש פה רק סעד כמו שעשו במי מרדכי ואסתר שנקל יהודים עמוד ע נפשם ולא מצינו לו שמך בשום מקום אחר אלא כאן ממילא כמו שאמרתי גמה היא להקל מעוברות המניקות לא צמים לא צמות בתענית אסתר כתוב ברמה אפילו יותר מזה תראו במקור שלוש מתנים יג בידם עם חל פורים בחד בשבת מקדי לתעות ביום חמישי אומר הרמה בתענית זאת אינו חובה למה כי לא כתובה לא בנביאים וגם לא במרות לכן יש להקל בו ל את הצורך וברות מניקות לחולה שאין בו סכנה מכילים לא לצו אפילו רק כואבי עיניים יש לו גם שאם מצטערים הרבה תנו פו אחר כך אבל שאר בריים לא יפרשו מן הציבור יש דין לא לפרוש מן הציבור אז כן ראוי לצום אבל מי מעוברות או מניקות לא צמות מניקות זה נקרא שנתיים מאז הלידה אוקיי בסדר גמור אני לא אגיד פה איזה כולה מופלגת אני משתמש בה מדי פעם לא לא אגיד אותה פה כי אחרת קשרים אלי במשך השבוע אין לי כוח טלפוני מהפו א לא הבנתי משמ את הרב עובדי צריך טלפונים לא יתנו ולא פרעו אחר כך או לא התנו ופריו אחר כך בכל צום אחר מי ש מי שבאמצע מי שבאמצע התענית א היה צריך לאכול הוא צריך להשלים את תעניתו מי שלא היה מי שלא יכל לצום בצום תענית אסתר אין השלמה לתענית נגמר זאת אומרת אין צורך לפרוע את התענית בזמן אחר מה שנקרא למי תו תענית על תעניתו לא זה היה לך איזשהי חולשה סיבה כז אחרת רפואית שלא צמת אין השלמה לתענית אוקיי כותב המשנה ורה למה המגמה בצום הזה הוא מגמה של כול כי ממי מרדכי ואסתר נקל ביום יג באדר לי לחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים שזרם השם להנקם אויביהם ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש ביצר תו כשר תנב ישוב לי בכל ליבו כמו שעשו בימים ההם התענית הזאתי כמובן שהיא תענית של מבוקר עד ערב מכיוון שאיין לא תענית של אבלות אז הרבה שואלים האם אפשר לעשות חתונה בערב יום התענית בימים בצומות אחרים אנחנו נוהגים להגיד שלא יעשו אף על פי שלכאורה התענית מתחילה מבוקר ועד ערב אבל בתענית הסתר אין בעיה מי שרוצה לעשות ביום שלישי שלישי בלילה בעוד שבועיים לעשות חתונה אין שוע זה לא המגמה היא לא תענית של אבל לכן גם מותר כל הדברים ה אחרים התענית הזאתי רחיצה וזה יותר בקלות כי זה המגמה היא יותר קלה מאש אמנם יוציאו ויגידו ויחל כן ויגידו יש חנים אבל יש זה לא יום של שמחה בסופו של דבר אבל אפשר לשמוע בו מוזיקה וכול דברים אחרים שלא נוהגים בשאר התעניות כיוון שהעני הזאתי היא תענית לכולם זה המגמה שיש בצום הזה וכך צריך להתייחס אליו אוקיי נעבור לדבר הבא שנקרא זכר למחצית השקל זכר למחצית השקל למעשה מופיע בדברי הרימה לא מופיע בדברי המחבר זה גם דבר מעניין מאוד הרימה הוא היחיד שהזכיר את זה ואחרי זה בעקבותם הלכו כל הפוסקים דנו עניין הכל כמובן זכר מצה שקל למה זה קשור דווקא לפורים ארי זה קשור לעניין הקורבנות היו אוספים כדי שיהיה קורבנות ציבור בימי חודש ניסן ויילך הרעיון הוא כי המן שקל את שקלו של א שלשל להביא למלך אחשוורוש כזה הקדוש ברוך הוא אמר לו אדוני אתה חשבת על שקלים אני כבר חשבתי קודם כי הקדוש ברוך הוא מקדים תרופה על המכה זה כל הרעיון שמקפידים סביב עניין של פורים לעשות זכר למח צדר שקר אני מדגיש זכר לא לומר זה מחתן שקל עדיף לא להגיד כלום תיתן הכי טוב מחד באדם מאחד באדם משמיים לשקלים כן אבל יש עניין אני רק גיד ח משקים שקלים בשביל לאסוף אותם לקראת חודש ניסן לקורבנות ציבור למה זה סובב סביב תענית תענית אסתר דווקא והמקובלים כתוב כתוב בסידור הרשש שמן הראוי מה שלא יהיה להקדים לתת את השקלים את מחת שקל או לפני מנחה בתענית או אחרי מנחה בתענית ובלבד שיתן קודם מקריאת המגילה כדי להקדים את שקלנו לשקלים של המן שהופיעו במגילה זה כל העניין להרבות זכויות על כלל ישראל בסדר לכן זה מסתובב שזה מי שלא נתן לא הספיק לתת ביום תענית אסתר וגם לא בפורים אין לו למי לתת מסכן נבך לא יודע יש דבר כזה נמצא באיזשהו מקום אנטרטיקה ואין אף אחד שמבקש ממנו שום דבר אז שתן מצ שכן גם אחרי פורים הכל מתקבל ברצון בטח לישיבה לפני פורים אחרי פורים לפני הקמפיין ואחרי הקמפיין בפון באשראי לפנינו כבר ב מתקשר אלינו במ באשראי בטלפון לפני לפני לפני קת המגילה לפני השבוע אה כבר זכר אותנו א תזכר זה בסדר עכשיו כמה באמת ראוי לתת כמצ שקל אז כאן יש כמה כמה אפשרויות כל אפשרות היא אפשרות טובה על פי הלכה אין צורך להלחץ מהעניין הזה ולהתחיל עכשיו זה מי שיש לו ברוך השם משפחה מעובה ורוצה לצאת אתכל אחד יש אפשרות לצאת מזה גם בזול מי שרוצה להדר אני אתן לכם גם את האפשרות הזאתי איך שתרצו הכל יוגש לפניכם אז הרימה כותב ככה מקור חמש יש אומרים שיש ניתן קודם פורים מחצית מן המטבע קבוע באותו מקום ובאותו זמן חצי שקל חצי שקל את חצי שקל ירה נו לכל אחד מצ נו זה מי שרוצה להדר יותר יתן שלוש חצי שקל וחצי למה כי שלוש פעמים כתוב יתנו תרומה אז כתוב שלוש פעמים תרומה על מחתן שקל שלוש פעמים שקל וחצי במטבעות של חצי שקל מי שעושה כך רבותיי יוצא ידי חובה זה לא פה יצא ידי חובה זה לא איזה דין דאורייתא כן שלא יהיה פה זכר זכן שם ניתן דר ומחר מי שגר באמריקה שייתן חצי דולר זה יותר טוב זה יותר טוב ויעביר את זה לארץ אבל א אבל אותו דבר גם כל מקום כל מקום החצי המטבע שנהוג באותו מקום בסדר אזה דוקא בחצי מטבע אפשר לעשות בספור יוצא לי 20 אז אני מביא 20 אוני צריך ל מטבעות לא אז תכף נראה לשיטה הזאתי מטבעות ומאחר ששלוש פעמים כתוב בתורה ומם פרשה הזו יש ליתן ג חצאים יפה יש נתנו בליל פורים קודם שמתפללים מנחה וכן נוהגים בכל מדינות אלו ויש כאלה שנקים לתת את זה אחרי מנחה כמו שאמרתי לכם ובלבד שיתן את זה לפני קריאת ה יש קות שיו מעידים על עצמם שלפני קריאת המגילה היו באים כולם לקופות שמים שמה את המצגת ואז פונים לקריאת המגילה יפה יש לתנו בליל פורים קודש מפלים מנחה יש תן ג חצאים גדולים במדינות אלו כי אין מטבע ש מלבת זו במדינות יתנו ג חצי ו שהם נקראים גם כן מחצית כן לכל מדינה ומדינה כמו שמרתי לכם בכל מדינה ומדינה בכל עם ועם כל אחד במחצית שלו ואין חייב נתנו רק מישהו מבן 20 שנה ומעלה עד כאן דברי הרמה אבל למיסה לא עושים כמו דברי הרמה הדברים קצת שודרגו איך הם שודרגו תראו בבקשה ממשנה ברורה קודם כל לגבי הגילאים בן שנ ממעלה זה לדעת רבי אבדיה מברטנורה אבל תוס יומת כתבו בשם פוסקים חולקים ספירלי ד בן יג ממעלה שהוא בכלל איש חייב מחצ שקל ואליהו רבא כתב כל זרק מדינה אבל המנהג תן אפילו ביד בנם הקטנים ואשתו מעוברת זה ירד מ-20 ל13 לזה ואפילו למי שאולי בעזרת השם יהיו לו בעתיד מה כן אחנו מעוברים מ אפילו מים ש מעוברת בלדה אית במשנה כל קטן שהתחיל הביא לשכול לידו שוב אינו פוסק ככה מנהג לתת באמת כנגד כל אן שהבית ואם אשתו מעוברת גם כנגד הבלד שולד לחיים טובים שלום צריך גם מה מה הובר מבחנה גם איפה הוא נמצא במבחנה אוד או מהם כובר מה ממצא בקפ גם כנגדם יש הבאתי פה שלוש אפשרויות לגבי עניין יש נוהגים לתת חצי מיחידת המטבע הבסיסית שבאותו מדינה חצי שקל או חצי דולר יפה ככה היה עושה הגרף יש נוהגים לתת שלוש מטבעות נכון כי כתוב ש פעמים תרומה הספרדים ככה נוהגים באמת לעשות לתת את השוי המאורך של חצי שקל לקודש התנכי שקל הקודש מרצי השקל שווה למשקל 192 סורים כסף צרוף זה 10 נראה לי זה 10 גרם 10 גרם כסף צרוף פלוס מעם רבותיי אנחנו גם משלמים מזים פלוס מם לא יודע מקומות אחרים פה פלוס מם משקל השעורה המקובל בהלכה שווה פלוס פלוס ממה שלמה מה יקב ברח מלבן כ הואב בשחור לא אבל כאילו פלוס מעם בקיצור אם כן שוי מחצ שקל הוא 9ד גרם כסף זה פחות או יותר 10 גרם כסף צרוף צרוף הכונה מזוקק פלוס מעם זה הש ציזה כל זמן זה משתנה הכסף הוא נמצא בתנודות רצוניות בבורסה זה היה 20 וג 20 א פלוס מסתובב כבר הרבה זמן סביב ה-18 צריך לבדוק באופן נקודתי אני צריך כו גם כפול 3 לא לא כפול לאבל אחד קודם כל זה לספרדים האשכנזים יוצאים ממטבעות כבר תה בורי מבחינת זה אבל אורי כן ממליץ שכולם יהיו ספרדים בעניין הזה תנו לישיבה שלוש פעמים 10 גרם כסף פלוס מם עור כל אחד הנה כבר עשיתי לך את העבודה אתה רואה אם חלת אפילו עבור וברים שהם אמם מבחינה טוב אבל עשינו את הקמפיין אבל בעיקרון מה שבדרך כלל עושים ככה נראה לי פחות אם זה כבר כמות כסף גדולה שקשה למשפחה בריחים כאלה זה נע בין 18 ל22 אנחנו שבוע הבא נבדוק אמרתי נבדוק סמו ו לפורים אגד לכם כי יש תנודות כל הזמן כבר מהרבנות הראשי כן אבל ואם יהיה תנודות אה גשר צדיק עוזר קדוש ברוך ה הרב יצחק יסף כבע זה צדיק עוזר בסדר אבל אבל אני אומר שבוע הבא אני אגיד בצורה יותר מדוייקת י שנעשה את החשבון המדויק עכשיו אני רוצה להגיד את הסכום הזה בדרך כלל גים לתת או לחבר'ה שמעל 20 או אבי המשפחה וכל שאר בני המשפחה כמה שייתנו גם ברוחים יהיו בסדר ואם יתנו ג שקל כמטבע גם ברוחים יהיו לא צריכים להלחץ שכולם יבו זה בעיקר גם הספרדים הם הנוהגים לתת את הכמות הזאתי אשכנזים יותר קשה להם קצת אז מטבעות גם א לשולחן ערוך לא כתב על זה בכלל לא כתב אני אומר מי שהביא את כל הדבר הזה לעולם זה הרימה הרמה בשר הראשונים אז ממילא כל כל אחד יעשה כמנהגו כל אחד כפי יכולתו אין פה דין אי אפשר לקוף על זה ואי אפשר להוציא את זה מה קרה מה מחייב מה הכסף הולך למוסדות שיש בהם צדקה ותורה הכי טוב ככה כותב הרב פנצ' פנ כותב הכסף האידיאלי ביותר שיגיע למקום שיש בו תורה שהוא גם לעניים עניים בני תורה ככ הוא כותב אז תלמידי חכמים מניאים שיושבים עוסקים בעו של תורה זה הכסף שהולך בצורה הכי אידיאלית אבל כל מוסדות צדקה שעוזרים לעם ישראל באופן כזה או אחר הרי שהכסף הזה ראוי להינתן להם וברוך השם לא חסר צורכי עמך מרובים ואפשר לתת להרבה מקומות טוב רק כן כתוב כם ברב יצחק יסב מכוח שבע היזהרו שלא לקרות המאות הללו מחצ השקל רק זה ח ש ואם לא אמרת שום דבר גם יצאת ידי חובה כי מתחיל להסתבך עם הדיבורים אז ניהנה כבר הקדש דברים אחרים ראוי שלא להסתבך בהם עד כאן רביס ענייני מחצית השקל כמו שאמרתי מי שלא ספיק בפורים שיתן אחרי כן ותרומתו תתקבל ברצון יהיה עליו זכות ענין הזה טוב עכשיו נעבור לעניין מקרא מגילה מקרא מגילה הוא דבר מיוחד במינו עד כדי כך הוא דבר מיוחד במינו שזה גרם למצב שבו המשנה אומרת במסכת מגילה מבטלים תלמוד תורה מפני מקרא המגילה הרי בדרך כלל הוסק במצווה פטור מן המצווה אז איך חכמים קבו לנו שעוסק במצווה פתור מן המצווה הדבר הזה נדום בפוסקים יש פה טז נפלא ביותר שחולק על על הרמה ונוצר פה מחלוקת האם באמת בכל מקרה נבטל כל מצווה שנעשה אפילו מצוו דאורייתא מפני מצו ש מדברי קבלה הרי הרי הרי פורים אמרנו נמצא בטוח הביניים יש מצוות שמן התורה כמו פסח לולה וכולי יש מצוות ש דברי סופרים זה רבנן באמצע זה דברי כבולה מה שמופיע בנך אז מבטלים למקרא מגילה מפני אז יש פה סים שטוענים אנחנו תכף נראה חלק מהעניין שדווקא מדובר במקום שאנחנו עושים את המצווה הקדימו את המצווה יש לך מצוו שאתה יכול לעשות אותה מדאורייתא תקדים חביבה מצווה בשעתה של קריאת המגילה יש כאלה שאומרים כן יש מסוגלות למקרא מגילה לדחות אפילו מצווה דאורייתא כי יש ממקום אפילו אפילו דוחה אותו לגמרי לא להקדים כמו שאמרתי אלא לדחות מפני חביבות של אותה מצווה מה החביבות של אותה מצווה אני תמיד יש לי ט יש לי ט אני חושב ות אמיתי בעניין הזה פשט יפה תשמעו העניין של מקרא מגילה יש פה גם גדר של פרסום מניסה והפרסום מניסה הזה גרם לפחות בשני מקרים בחז ל שאדם צריך להוציא את כל ממונו כדי לעשות פרסומי ניסע ראינו את זה בני חנוכה וראינו את זה גם בארבע כוסות נראה את זה בקרוב ארבע כוסות ונ חנוכה במגילה שלושתם מדרבנן זאת אומרת דרבנן אגב בשלושת המצוות האלה נשים חייבות למה כי אף הם היו באותו הנס נחלקו הראשונים כידוע רבנו תם ורש מה זה אפ באותו הנס האם נגרמה נגרם הנס על ידם או שהם גם ניצלו בכל אופן נשים חייבות פ זמן גרמה אומר הבן איש חי מה הסימן הדבר הזה וענתה אישה ואמרה אמן אמן בראשי תיבות ארבע כוסות מקרא מגילה נר חנוכה היא אומרת בזה אני חייבת אין אין ספק בדבר הזה מצויין עכשיו הגדר הזה של ה של המצוה הזאתי שהיא כל כך חשובה ה היא הא הגיעה במצב שבו אנחנו צריכים אפילו לבטל תלמו תורה אז כולם שואלים התחלתי להגיד עניין של פרסום מניסה שיש איפה מצאנו פה אמרתי ככה למה פתאום אדם צריך להוציא את כל כתוב אפילו אני אין לו מה מה ללבוש יקנה ארבע כוסות מאיפה מצ שאדם צריך להוציא את כל ממונו בשביל לקיים מצוות עשה סתם אפילו דאיית לא צריך לקיים את כל ממונו כל שק מצווה מדרבנן את כל ממונו לא פה יש פרסום מניסה פרסום מניסה צריך אפילו קורנו בדרך כלל למצוות כמה צריך להוציא חומש המפריש אל יפריש יותר מחומש לא לעבור על איסורים צריך להוציא את כל ממונו אבל לקיים מצוות עשה חומש אז איך יכול להיות שפה אדם צריך להוציא את כל ממונו ארטפון כזה יש ג' אירס שעליהם נאמר יהרג ועל יעבור נכון ג' עבירות של יהרג ועל יעבור למה כי זה יסוד של כלכל התורה כולה גמ העבירות האלה אם אן אם אנחנו עוברים עליהם חס ושלום אז איבדנו את כל צורנו כשומרי תורה ומצוות יש מצוות שחכמים קבעו זה לא יהרג ו ישלם ויקיים בכל מחיר זה זה כנגד כמו שיש ג הואר שלרגלי יבור איזה מה שיש פרסום מניסה פרסום מניסה מהמה מהמה עבור צ הפרסום מה צרך כל פרסום מניסה להגיד לעם ישראל אנחנו ברוך השם מושגחים על ידי הקדוש ברוך הוא במשך כל הדורות תראו מה לא ניסוס אותנו העמלקים היוונים וכל התרמו פקו ק לא יודע מי מי לא קם עלינו נחנו פה ברוך השם ועושים את המצוות ואומרים בימים האם בזמן הזה חיזוק האמונה הוא כמו ביטול האמונה בג אוס ולכן בשביל זה אין את הכללים הנחתים כמו ששמה אן וחי בהם כן הכללים הנחתים איך אין כלים כתיים יוציא את כל ממונו כדי לחזק את האמונה בעם ישראל זה העבור שרציתי לומר בנקודה הזאתי קביל אותם אחת לשנייה אה הוא אה שפיחות דמים זה כנגד ארבע כוסות וחנוכה זה כנגד אש בנורת של עבוד זרה גילו עריות ופורים זה עבודה זרה שמ עשה עצ ב טוב אפשר לשחק עם זה קצת אבל אבל לא רע לא רע לא רע קניתי טוב שנה הבאה אני אקור אתזה כ יותר משודרג יפה הגמרא אומרת הגמרא אומרת מקור שמונה כך גסת מגילה אמר רבי חלב אמר רב חייב לקרוא את המגילה בלילה לשנותה ביום אבל עיקר קריאתי ביום ש נאמר למען ז מך חבוד ולא ידום השם אלוקי לא מודק דרך אגב אחתם סופה כותב שעצם חובת קריאת המגילה היא דאורייתא לא התקנה הא כ מגילה להודות הקדוש ברוך הוא שאדם חייב בהודעה נש שניצל ממוות לחיים ההודעה היא מן התורה לכן גם לפי החתם סופר הזה הלן ביום העצמאות שניצלנו ממוות לחיים מהתורה זה חובה חייב אדם להודות הניסים שנעשו לו זה חלק מהעניין אומר המחבר מקור תש חיב אם לקראות המגילה ב ש היו זה של לילה זמנה כל לילה של יום זמנה כל היום ו ואם קרא משל מוד השחר יצא יפה אומר אומר המגן אברהם מקור 10 החביבה לאש תלא אסרו ללמוד כמו בבדיקת חמץ ועוד עיקר קריאת המגילה מתי ביום ויש הרבה מצוות שאסו ות כל מיני פות לפניכם שלא ישכח את המצוה במגילה לא אם יש ציבור שקורה בדרך כלל גם מצוה אומר המגן אברהם כל כך חביבה אנשים לא שוכחים את פורים אי אין אין מה לדוג אוקיי עכשיו זה לגבי חובת מקרא מקרא מגילה א בגמרא מבואר במקור 11 שיש כמובן לברך שלוש ברכות לפני ברך בריך א מנח מנח זה מצווה נכון מקרא מגילה שעשה ניסים ו שחינו אלה ש נוהגים לברך את הברכות גם ביום גם גם בלילה וגם ביום רק יש הבדל בין הספרדים לבין אשכנזים אשכנזים וחים שחיינו גם בלילה גם ביום ומכוונים על מצוות היום שמתחדש בפורי הספרדים את השחיין מברכים רק על המגילה בלבד ועל המצוות של היום ביום לא מברכים שחיינו אלא אם כן יש מישהו בציבור שלא שמע שחיינו בלילה אבל אם כולם שמעו שחיינו בלילה מנהג הספרדים לא לחזור ולברך שחיינו ביום אוקיי עכשיו אומר זה המקור זה ברמבם ב-13 ביום אינו חוזר ומברך שחיינו והתוספות שאשכנזים הלכו בעקבותם אומר שכן חוזר ברך ביום תראו את המחלוקת בדבר המחבר ומה מקור 15 הקורא את המגילה מברך לפניות ברכות על מקרא המגילה שעשה ניסים שחיינו וביום אינו חוזר ומברך שחיינו על פי דברי הרמבם והרי מה כשהתוכי ש אומרים דב ביום מברך שהחיינו וכן נוהגים בכל מדינות אלו והמשנה בורה כותב מקור 16 וראוי להזכיר את זה לציבור לפני כן ביום לפני שמכים את הברכות נכון לכוון מברכת שהחיינו גם במשלוח מנות סודת פורים שהם גם כן מצוות ויודיע לזה לשץ מברך דבי כוונת שומע וא משמיע לכן אנחנו נגיד נגיד ברשות מורי ורבותיי הציבור אומר שמיים מה זה שמיים שומע משמיע יחד מכוונים שמיים זה נקרא מה שנקרה איפוס איפוס כוונות איפוס כוונות בין הציבור לבין הזה הוא אז שמים כל שמיים קדוש ברוך הוא מוריד שכינה זה לא פשת מוריד שכינה הכוונה היא שמיים שומע משמיע יחד מכוונים זה מתכוון להוציא וזה מתכוון לצאת למה לספרדים צריך שחיין על המצוות שהתחדשו על המשח מנוכל המצות מכוונים בלילה בלילה עלכל היום כולו זה ה הכל כן עסקת חבילה חברנו ויצאנו ידי חובה הדבר המעניין הוא שהדבר האחרון שניגע בו היום לגבי ברכת הרב את ריבנו מי שקורא את המגילה ביחיד חובת הקרא את המגילה ה כל אחד מישראל אפילו ביחיד בין גברים בין נשים גם הנשים יש מחלוקת ראשונים שנראה אותם בהמשך האם החובה שלהם בדיוק כמו גברים או שזה חובה קצת שונה י שיטת הבאג אבל בעיקרון כולם חיייבים גברים נשים חייבים ככה במקרא מגילה לכן אם גברים או נשים קוראים את המגילה ביחיד יברו כמובן את הברכות לפני המגילה אבל יש ברכה שמברכים אותה אחרי קראת המגילה שנקראת הרב את רבנו יסודה של הברכה הזאתי מדין פרסום מניסה היא לא תמיד הפוסקים לא מייחסים אותה להיות חלק מהמגילה יש ברכות על המגילה ומגילה שכוייח יש פרסום מניסה מברכים מה זה פרסום מניסה צריך שיהיו עשרה כדי שיהיה באמת יהיה פרסום מניסה אלא מה שנחלקו בזה הפוסקים בין הספרדים לאשכנזים וובין הספרדים עצמם יש גם מחלוקת מפוזר ומפורט בין העמים אז הגמרא אומרת מקור 17 לאחרי המים מברך אז הרב ריבנו וכולי הברכה ידועה לכולם אומר המחבר מקור 18 ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו אם לא ברך לא לפניה ולא לאחריה יצא אומר הרמה ואין לברך אחריה אלא בציבור אומר ארוך השולחן למה דווקא בציבור וכאן אני אגיד לכם דבר מעניין שפסק אות רבי שלום זמ רבך ברוך השולחן כתוב מה ב ציבור כתב רבנו הרמה בציבור אתה כיוון דינה שייכת למגילה היא לא חלק אינטגרלי עם המגילה אלא היא ברכת הודעה משום פרסום בניסן ציבור שאין לו מגילה יבר רבב יש ציבור שאין לו מגילה לא זה נתקן סמוך למגילה לא אחרי שק את המגילה ויש פרסום אניסה הפרסום אניס בא בעקבות המגילה זה כמה דברים משולבים ביחד לא אני לא רוצה לחדש את החידוש שלך אם קראו את המגילה ויש אוס שפרסום מניס ויש רה מישראל ברחו הרב ריבנו אבל כל פעם שעמדו כבר רה מישראל וברחו את הרב ריבנו התחילו לריב וחבל מספיק מריבות ב להרה של חנוכה מה מה בחנוכה יש גדר שגם נשים מצטרפות זה בדיוק החידוש שלז ברך תכף אני אגיד אותו עוד שנייה אחת דכיון דינה שייכת למגילה אלא בקת תודעה משום פרסום מניסה לא נתקנה אלא בציבור שיש פרסום ולא ביחיד ודע שהביא את זה גם מהירושלמי מביא פה גם שיבולי הלקט שמנהג שני ישיבות לברך אחה גם ביחיד הוא כ מדומ שאין מנהג העולם כך אבל בישיבות שכן שכן מנהג העולם כן אבל בישיבות ככה היו נוהגים אבל למיסה נחלקו בזה הספרדים הספרדים בתוך עצמם לא כתוב מה ביחיד מה לגבי יחיד לא כתוב רק הרמה מביא את זה אבל ככה נוהגים ה אשכנזים אשכנזים נוהגים דווקא בציבור בלבד אם יש רה כן עכשיו אמרת השרה החידוש שוזר בך חשבתי כבר עלי הוא כותב שגם אם יש 10 נשים שקוראות המגילה הם נקראות מניין נשים בדרך כלל סביב פורים יש מניין נשים הרבה דיונים הנה יש כאן עכשיו מעמד לנשים בצורה מכובדת מניין נשים קוראים אומרים גם את הרב ריבנו למה כי בבחינה הזאתי יש פרסום מניסה פרסום מניסה אם יש גברים ונשים ביחד כן מצטרף מצטרף מצטרפים אם יש אם יש רה גברים נשים אומיקס לצורך העניין מברכים הרבנו יכו להות מצה של אחת המפלגות הרב מה כחול לבן שחור א רק מה מה אמרתי אזש הרב עובדיה יוסף פוסק א מדבר החמר לכאורה ש מברכים כמו שאמרתי מנהג הישיבות אבל הרב דה יוסף אומר לא אנחנו נהגים חקם יש ציבור ניין מברכים הרב את ריבנו הרב אליהו בשם הבן איש חי פוסקים שאפילו יחיד יכול גם להגיד הרב רבנו כשהוא קורא את מגילה סתם להרביץ ברכה לא אבל שהוא קורה את המגילה יכול גם ביחיד זה בלי ברכה בכל מקרה לא מה מה זה לא ברכה מוציא שם השם ברוך אתה השם הנפרע לישראל תגיד ברכה אז הרב אליהו בשם הבן איש חי גם ביחיד הרב עובדיה כמו שאמרתי רק בציבור ומנהג האשכנזים כשיש מניין הוא מברכים הרב רבנו משום פרסום מניסה יתר דיני חג הפורים בשבוע הבא בעזר השם ‏k