הלכות פורים בצל המלחמה | הרב בן ציון אלגאזי | מבצע שאגת הארי

נעבור על כמה הלכות שנוגעות לענייני פורים במיוחד לגבי השנה הזאתי יש כמה נפקמינות מסוימות שאני רוצה גם לגעת בהם כדי שהציבור יהיה מודע אליהם אז א נתחיל ממחר תענית אסתר תענית אסתר ישנם שני דברים א' לגבי יצם התענית עצמה כלל ישראל נהגו לצום את את התענית הזאתי כל מי שהוא יכול לצום חי חייב לצום כדי לא לפרוש מן הציבור אף פי התענית הזאת ביסודה היא תענית של שמחה היא לא תענית כמו שתעניות של חורבן בית המקדש נפקמינה עניין של שמחה בגלל שתענית שמחה מותר מחר לשיר בתענית מותר ללכת למקווה בתענית לכתחילה אין שום בעיה יזהר שלא ישתה איזה תענית תענית שאין בה יש כאלה שמנוהגים בתעניות שאר התעניות ערב זה לא לא לא כבר להחמיר לא מחר היום בלילה אין שום חומרה אפשר כרגיל אין שום בעיה זו תענית סודת תענית של שמחה על כל הנפקמינות שיש בעניין של תענית של שמחה אה וברות המניקות נהגו גם שלא יוצאו כמו כל תענית אחרת אני רוצה להוסיף משהו השנה לא על גבי הומרות מניקות יולדת תוך 30 יום שהם פטורים לתענית גם בכל תענית שהיא השנה מי שנמצא במצבי לחץ ברוך השם בישיבה אני חייב להגיד אחרי שבת עוצמתית מגיע ישאר כוח עצום לתלמידים היה פה עוצמות גדולות ושמחה גדולה עם כל המוזיקת רגע שהשמיעו לנו בזה לא משמיעים קול בשבת אבל אם זה פיקוח נפש משמיע כל אז השמיעו לנו כתוב שאין אין אין השופר בא ליישר הריעמים באים ליישר את העקומיות שבלב השופר יש לו גם לעורר את הבריות אומר היתקה שופר בעיר בעם לו איךדו אז הזקות יש להם איזה בחינה לעורר את הזה לעורר את הציבור בסדר התעוררנו אבל ההתעוררות גם הייתה התערות של שמחה גדולה בישיבה חייב להגיד שהייתה שבת באמת עוצמתית ביותר עם כל המורכבות שהייתה היה לא פספסנו גם כלום ברוך השם היה שיעור בלומדס ח צהריים לא הביטרנו לא ביטרנו להם דרושון קטן בשנישידס ברוך השם שר כוח אני רק רוצה להגיד כן שמי שנמצא מחר בלחץ יתר לא יודע לא ראיתי פה בחורי ישיבה שזיתי שהם בלחץ אבל מי שבכל אופן נמצא באיזשהו לחץ יותר לא יודע זה אז במקרה כזה כתוב בעל אוכל שמישהו חלוש כלוש ונפל קצת את המשקב אפילו משכב קל יכול מחר לאכול ולשתות כדי שיתחזק התענית לא חלה על אנשים שהם חולים אפילו חול שאין בו סכנה נפל קצת למשכן אז אם מי שמרגיש חלילה בגלל הזקות או בכל על כל המצב שהוא חלוש והוא צריך לאכול איזה שוקולד שיחזק את עצמו או משהו כזה נראה לי אניו דעתי שמקרה כזה על דעת שרבותינו פה יסכימו אני לא רוצה להראות הלכה בפני רבותיי אבל על הצד שיסכימו נראה לי שיהיה מחר אפשר להקל בדבר כמו שאמרתי שהכולה התענית הזאת ביסודה היא תענית קלה יותר משאר תעניות רק לא שיעשה את זה בפרייה וגם לא צריך לאכול גלידה עם דובדבנים משהו שהוא צריך צריך לחזק את ליבו את זה שהוא יעשה ולא יותר מהדבר הזה. עוד דבר אחד לגבי התענית זה נהגו ישראל לתת מחר מחצית השקל זכר להשקלים שרצה המן הרשע כל דור והאמן שלו ברוך השם אנחנו הקדמנו הקדמנו הקדמנו את חיסולו של המן לפני פורים זה טוב אנחנו מזריזים מקדים מנו אז האמה שדומינו כבר חוסל כנראה זה בזכות השקלים כתוב שראוי להקדים את מחצית השקל לפני קריאת המגילה כדי שאנחנו נקדים את שקלנו לשקלי לשקלי המן לכן הלאמיס לגבי עניין של המחצית שק מחר זה מנהג אבל נהגו אותו כמעט כל ישראל תכף אני אציין הספרדים נהגו לתת כשיעור של 96 גרם כסף בערך 10 10 גרם כסף צרוף שהשנה זה עולה למחיר לא מעט 88 ש₪ אתמול נתמ זה בערב פרסמו 85 ש₪ כן זה לא זול הכסף עלה א ולכן מי שיכול לתת את השיעור הזה שיטן מי שקשה לו השיעור הזה הספרדים נהגו לתת את השיעור הזה לא על כל בני ביתם על הגברים בעיקר שאר בני הבית נהגו לתת גם כנגד אנשים אף פי שנשים לא שייכות מקס את השקל אבל כיוון שכבר נתנו עליהם ואם נותנים אז מקבלים במקדש אז נהגו גם על אנשים אחרי זה נהגו גם על הילדים נותנים לילדים ילדים נהגו אפילו כבר לא ברים כי כבר ככה זה עם ישראל שמתחיל עם משהו טוב וזה עובד וזה מעורר שמיים אז הוא בריא מצאו לזה גם ראיה כל העובר לפקודים אל תקרא עובר אל העובר וכולי על שאר בני הבית אם הכמות הכסף היא היא מתחילה להיות גדולה מדי. אם יכולים לתת איזה חתיכה ראויה להתקבל או 30 ש₪ 40 ש₪ גם טוב. מי שקשה לו אז כאן אני עובר למנהגים האחרים. אשכנזים נהגו לתת מחצית אחת של שקל חצי שקל הנהוג באותו מקום שזה ממש כמע כלום או הרי מה מביא שלוש מחציות השקל 3 שק וחצי בחצי שקל ואז יש כאלה שנוהגים שהגבאי שם שלוש מחציות נותנים את הזה ונותנים שזה מחצי השקל התימנים לא נהגו לא יודע למה אבל כך כך הם מקובלים היה לי איזה תימני אחד ישב פה השולחן שאל אותי 1000 שאלות על כמה זה יקר וזה וזה בסוף הוא אומר לי בכלל לא נהגנו לא נהגנו טוב יש כוח אז למה אתה כל כך מצריח אות טוב בכל אופן כדי להוציא את האחרים די חומתה אבל הוא דואג לאחרים בכל אופן יש שני מנהגים מתי נותנים צית השקל יש שנותנים אותו לפני מנחה מחר בתענית יש כאלה שנותנים אותו מחר אחרי מנחה ובלבד לפני קריאת המגילה מן הגירושלים המקובלים היה לתת אחרי מנחה מנהגה האשכנזים כל העם לפני מנחה נוהגים לתת את זה למוסדות של תורה של חסד תורה וחסד ביחד שזה בדרך כלל אבריחים תלמידי חכמים כך מן הראוי לך תתחיל לתת לא נפזר את זה ליותר מדי מקומות שכיום כל אחד בטוח שמגיע לו מחצת שקל לכתחילה צריך שיהיו עניים תלמידי חמים זה המקום האידיאלי לתת כשנותנים אומרים זכר למחצת שקל כך כותבים רוב הפוסקים על פי שיש כאלה שכאילו שאמרו גם אמרו מחצית שקל לא קרה כלום אבל זכר זכר מי שקל בזה אנחנו יוצאים ידי חוכמה מי שמכר אין לו אפשרות לתת חיילים חיילינו הצדיקים שאין להם מחר לא איפה לתת את הזה מפרישים ויתנו עד שיתנו בלבד שיתנו קודם הפסח זהזה זה העניין אבל לא לא לחוצים מחפשטת נמצאים בבסיס נמצאים בשטח א עכשיו חיילנו אלה שגמרו עכשיו גיבעתי נמצאים בבסיס לא בטוח שיש להם בדיוק מי לתת באותו יום אז שישימו ופרישו בצד וכשיהיה אפשרות יתנו נקודה טוב זה לגבי עניין של מחצית השקל >> מה מה >> אחר >> גם יכולים לזכות אותם גם כן דין זכין יכול לעבוד והיהיו חייבים לו גם אין החינמי או דרך אגב אם כבר הזכרת את זה אפשר גם להעביר בכל מיני אמצעים של ארנקים דיגיטליים כאלה ואחרים זה גם נקרא העברה לכל דבר ועניין טוב עוד דבר לגבי העניין של התענית לגבי קריאת המגילה המנהג הוא פשוט שקוראים את המגילה בתענית זאת אומרת נמשכים בתענית מתענית אסתר עד סוף קריאת המגילה אבל לא כל הציבור מסוגל להישאר כל כך הרבה זמן בתענית בבתי כנסיות שבעיר אני מאמין שכן יש אפשרות כי שמה ביום בועז הקוצרים השם עםכם בשבתנו הקדושה זה לא עובד הפסוק הזה ומעריכים ברוך השם בטח בקריאת המגילה אז אז מה אנחנו עושים במצב כזה יעשו יותר >> לא כל יום פורים רק בשבת היה ככה אני חושב זה הש התפילת שחרית הכי מהירה שהייתה בישיבה מאז שהיא קמה אבל אבל לא כל יום פורים הרב א בכל יום בכל אופן אופן אם אם המגילה מתארכת ואני אגיד כמה לגבי העניין של המגילה עצמה יש אפשרות לטעום לפני המגילה לטעום כדי טעימה דהיינו אפשר לשתות קפה למי שזה מעורר אותו ממהיר אותו לקחת איזה שוקולד וכל דבר מתוק כזה או אחר אפשר לחלוות איזה פרי כל דבר שח מישהו חלוש והוא חושב שיהיה קשה לו לשמוע את המגילה בארנות לאורך כל אורקה מותר לו על פי דין לטעום משהו לפני קריאת המגילה אני אפילו מותר לי לומר ללה אלה שמרגישים באמת חול אלה שהצום קל להם אז שיעשו כמו המנהג המקורי וישארו בתענית עד אחרי המגילה אלה שהצום קשה להם ויש אנשים שחלושים יותר וקשה להם אני חושב לעניות דעתי שלכתחילה ישתו משהו יתמו משהו ולמה כי אדם שהוא חלוש בתענית דרכו להירדם הוא הגוף חלש הגוף חלש אז הוא נהיה יותר כבד ואז סיכוי גדול שהוא יפספס כמה מילים מתוך קריאת המגילה אם עשינו כך יצאנו שכרנו בהפסדנו ומצד אחד נשאר בתענית מצד שני הפסיד כמה וכמה מילים במגילה. הפסדת מילה אחת במגילה לא יצאת ידי חובה. כך אומר הרשבא כך פוסק המשנה ברורה. ולכן מן הראוי מי שמרגיש בעצמו כל אחד לב יודע מרת נפשו שהוא חלוש לך רגע אחד לפני עד שמתארגנים תשתה משהו תאכל משהו קל אין בעיה אף אחד לא קובע פה סעודה אגב גם מי שצריך לקבוע סעודה כתוב בפויסקים יכול רק בתנאי שמישהו אחר יזכיר לו לקרוא את המגילה אף אחד פה לא נוהג לקבוע הסעודה אף אחד לא אוכל כאן כמות מזונות אפילו בארמה קביצים שצריכים לח אוכלים משהו תועמים משהו אם זה לא מזונות עוד יותר טוב אז זה ודאי נקרא גדר של טעימה שוקולד או ממתק כזה או אחר וזה מאיר אותו ומחייה אותו גם ברוך יהיה כן >> אני אל אנחנו אל תדאג אנחנו עוד לא הגנו לקריאה נגיע לזה בעזרת השם נזכיר את זה כן >> גם שתיית מים >> מי מי שרוצה עוד פעם לכתחילה כתוב הפהקים מנה ראוי גם לא שתיית מים שתיית מים זה שבירת עצום אבל מי שצריך לשתות מים ומרגיש שזה מחיה אותו שישתה מים אין שום בעיה >> הרב אריאל אמר שבוע שגם מי שלא חלש יכול לבוא טוב >> עוד יותר טוב עוד יותר טוב אז אז הרב אריאל לא ראה עוד יותר כולה כי הפוסק כתבו שנהגו כך כותב המשנה ברורה אבל אם הרב אריאל לא ראה שהם גם מי שלא חלש עד הרבא אני חושב שזה דבר שהוא הכרח בגלל שזה מאיר את הציבור לשמוע את קריאת המגילה כדי בית ואני אומר שלא יצא שכרנו בהסדנו זה מה שאני טועה אחרי ערבית אחרי ערבית ערבית עוד בתענית לפני קריאת המגילה הרי עוצרים באמצע עד שמתארגנים עד שמביאים את כל הקפצוניים מביאים את כל ה כל החימושים למיניהם וסוגיהם אז עד זה אז אפשר בסדר טוב זה לגבי עניין של קריאת המגילה בתענית עוד עוד דבר אחד לגבי עניין של ניגש עכשיו עניין של קריאת המגילה בקריאת המגילה יש לנו שני צורות שבהם אדם נמצא במגילה אם שמישהו מגילה כשרה אז זה מצוין יכול לקרוא בשם שקט בתנאי שלא ישבש את הסובבים אותו. יש כאלה שקוראים בקול רם גורמים שכבר זה שעומד ידם לא יודע מאיפה הוא יוצא ידי חובה מהשליח ציבור או זה שעומד ידם והדבר הזה לא נכון ולא ראוי לקרוא את המגילה בשק מי שיש לו שיקרא מילה במילה בשקט ואת הברכות הוא יצא ידי חובה מהבעל כירה ובעצמו יקרא את המגילה נראה לי שזה הדבר הטוב ביותר ממי שיש לו מגילה כשרה רוב הציבור שאין לו מגילה כשרה הוא יצא ידי חובה על ידי דין שומע כעונה לכן שותקים שומעים מכוונים לצ לצאת ידי חובה בברכות הבעל כויר מכוון לו להוציא את הציבור ידי חובה עוקבים אחרי השליח ציבור אבל אם קרה מקרה שבו אתה חושב שפספסת איזה מילה ואתה לא בדיוק שמעת אותה במיוחד זה קורה לפני המן ואחרי המן יש כאלה שמזריזים זריזין מקדימין למחוט את המן לפני כן יש כאלה אחרי כן אז במקרה כזה ישלים מהמגילה הפסולה שיש מהחומש ישלים את המינים שנראות לו שהוא לא שמע כדי בית שהרי על פי דין קרא קרה על פה עד חציה יצא לכן המטרה היא שתעקוב כדי שתהיה מרוכז א' ב אם חסר לך מילה אחת או שתיים שתוכל להשלים את מה שחסר לך זה לגבי עניין של קריאת המגילה במעקב אחרי השליח ציבור עכשיו לגבי המקרה של השנה הנוכחים במידה ויהיה הזקה באמצע קריאת המגילה במקרה כזה כמובן חובה על כולם להיכנס ולהתמגן אין מצב שבו אתמול ראיתי גם אנשים בזמן ההזקה שלא נכנסו להם עמד הדבר הזה לא נכון ולא ראוי עוברים על דין תורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם הרב ישוע הזכיר פה את הרב צבי הרב צודה תמיד היה מדגיש מאוד זה מאוד לא נאמר בשום דבר אחר בתורה מאוד כמו נשמרתם מאוד נפשותיכם אדם צריך לשמור את נפשו ולא להביא את עצמו למקום סכנה זה הלכה הלכה ברורה ופשוטה ולכן חייבים כולם להיכנס לממד בזמן ההזקות אם א א נכנסנו להזקה באמצע נכנסו לממד באמצע קריאת המגילה הלכה היא מאוד פשוטה א' א' לא מדברים. אין הפסק בדיבור מתחילת המגילה עד סוף קריאתה. אין שום הפסק בדיבור. ואם הפסיקו בגלל הקריאה אין בעיה. גם אם הפסיקו כל הפסק, כל שיעור זמן שהוא לא גורם לחזור לתחילת קריאת המגילה. אלא לאחר שעבר זעם והתירו לחזור חזרה ממקום שהפסיקו שם ממשיכים הלאה. אין כאן את הדין כמו בתפילת 18 שעד כדי שיגמור את כולם. אין כזה דין ואם הוא גמר את כולה היה לו זמן כדי גמור את כולה חוזר לראש זה לא חל אנחנו פה פוסקים כמו בסימן סה בלכות קריאת שמע שגם אם מפסיק באמצע יכול להמשיך ממקום שפסק ובלבד במקרה ואדם דיבר היה פתאום ראה מישהו שהוא לא נכנס לממ תיכנס מה אתה זה תתן לו בראש כזה ההפסק הזה לא מהווה הפסק שהוא צריך לחזור ולברך זה זה כלל גדול בהלכה אם אם הוא דיבר מעניין המגילה ודאי אב גם אם לא דיבר מניין המגילה ולא היה הפסק בין הברכה לבין באים במי אחשוורוש והיה רצב ביניהם גם אם דיבר בדיעבד אינו חוזר ומברך זה ההלכה הפשוטה אפשר להמשיך >> אפשר להמשיך רק מה בלי עין הרע יש פה כן ירבו הציבור ואז חלק ככה וחלק ככה וברוב העם עדיף לקרוא את המגילה אז אם רואים שזה אפשרי לחזור חזרה במסכנים שחוזרים חזרה עדיף לחזור לבית המדרש לקרוא את המגילה ברובם אם אם יהיה חלילה מחר מצב יותר מסובך יכול להיות שיחליטו לכתחילה לקרוא בממדים כל כל ממד באשר הוא בסדר אבל לכתחילה עדיף לחזור שכולם יהיו יחד כן אם יש אם יש בט כזה שצריך לצאת מהש למה ולא יודע מעלה זמן בגדים אחים מגיעה אפשר לעשות שני סימשים למטה למטה שני >> מה אחד למעלה, אחד למטה ואחד יקר בשביל כולם. >> אה בעל קורא מחליף את הבעל קורא שקרה פה לפני כן. לא הבעל קורא שר כן קורה >> ועוד בעל מה קורה אחר יקרא אפשר להיות >> כן אין אף על פי שרצוי שלא יהיו שני בעלי קורים אבל אם הפסיק באמצע אחד ממשיך השני יש ספק לגבי העניין של של הברכות שאולי צריך לחזור מברך אם זה בעל קורה אחר על אוכל למיסה לא חוזר >> מברךו >> מתחיל מאותו מקום איפה שהציבור שמע מאותו מקום הוא ממשיך הלאה אחרי שהוא שמע >> מה >> לפני שגם הבעל קורא שם >> אני מקווה כן ודאי הבעל הרב יהודה מציין שוודאי שהבעל קורא גם היה פה בגזרה ולא נכנס באמצע פשוט ממקום זה אפשר שבעל קורא ימשיך ולא חוזר ומברך בסדר ברור כן מישהו רצה להעיר הפסק >> הפסק זה שתיקה אפילו מהבה הפסק הפסק מכאן בעלך תרחיב את זה לעוד זמן גם הפסק בסדר יש שני סוגי הפסקים בהלכה יש שתיקה זה הפסק אחד דיבור זה עוד גדר של הפסק בסדר ב אלה שני גדרי הפסק שיש רבי יסאי בסדר ברור הנקודה הזאת איך מתפעילים בזמן הזקות קווה שלא לא נצטרך והכל יהיה כדי בית אני ממשיך הלאה לגבי עניין של קריאת המגילה בקריאת המגילה הציבור צריך להיות מרוכז לשמוע כמו שאמרתי בתחילה את כל המגילה מתחילתה והצופה אם הייתה הזקה ומישהו פספס או זה מילה או שניים ששלים לבד על ידי החומה שיש לו כמו שאמרתי קודם המרוכז הכוונה היא שהוא לא יהיה לו עסק הדעת. בדרך כלל אדם שנמצא עם ה עם הבעל קוירה ועוקב אחריו, בטח באצבע אם הוא עוקב אחריו, אז בפשטות הוא יצא ידי חובה ואין סיבה שאנשים יתחילו לחשוב אחרי המגילה, אולי לא שמעתי איזה מילה, אולי זה אין צורך רבי ישראל בלי נרבים העיקר לא בלי נרבים יש פעמים עצבנות הלכתית כל הציבור בדרך כלל כל שנה פה בא חריכם בטוח שהוא לא שנה מילה מילה או שתיים והוא לא יצא ידי חובה הכי רגוע תחזור על המגילה עוד פעמיים שלוש אין אין בעיה ככל שתחזור יותר באחד הפעמים ודאי תצא ידי חובה בעזרת השם בסדר זמנה כל הלילה למחורת זמנה כל היום תחזור תחזור תחזור שתהיה רגוע אבל גם בסוף תלך לטיפול בסדר יש אור סידי זה ראוי אם אדם נמצא בבית נדרש שמע את המגילה עקב אחרי השניר ציבור ראה שהוא אולי פספס מילה אשלים יצא חובה נגמר העניין פוסקים דנים אם היה לו עסק עצות עסר הדעת שאדם יש לו לא יודע מה חלילה א נפל לו הבורסה והוא השקיע משקיעין גדול פה יש כבר כמה אברכים כאלה אבל אבל מי שלא נמצא בקבוצת האבריכים הזאתי של ההשקאות הגדולות וזה לא חושב שהבורסה נפלה או ירדה או דברים כאלה משתומה אין לו כאלה דאגות גדולות והוא נמצא בתוך ה בתוך המגילה ועוקב אחריה יצאת ידי חובה נקודה אין סיבה שלו קרה משהו ספציפי לא יודע הפוסקים אומרים שאם אני פתאום מדבר והוא חוזר לעניין ממשיך ודאי הוא יצא ידי חובה ודאי שהוא מרוכז השיח דעתו לגמרי למקום אחר נו שיבוא לשאול לא נראה לי רובם ככולם של התלמידים פה צדיקים גמורים מרוכזים יוצאים ידי חובה והכל כדי בעיה נקודה בלי עצבנות הלכתית כן >> שאלה קש קודם זכות דק צד צניעות אם יש אין מחיצה ויש ברמ אנשים דברים >> אז נגיד נגיד ככה קריאת המגילה לא נחשבת כתפילה בתפילה אני אולי אזכיר את זה גם בשבת כי שאלו את העניין הזה בתפילה חייבת להיות מחיצה נקודה בבית כנסת בתפילה בבית כנסת חייבת להיות מחיצה אם מתפללים שלא בבית כנסת אין לא חובה שתהיה מחיצה עדיף שתהיה מחיצה כמובן לא חובה אבל צריך שיהיה מחק של ארבע עמות בקריאת בקריאת המגילה כיוון שזה גם חובה על היחיד ולא על הציבור יש דיני ציבור אני אזכיר אותם גם אם יש נשים נוכחות במקום זה לא מהווה שום בעיה להמשיך לקרוא את המגילה בסדר זה ההלכה בסדר במחיצה צריך שיהיה מחיצה עד גובה מסוים לא ניגע שם בלכות בית כנסת אבל זה חייב להיות בדין בית כנסת באולמות שמוכים לשמח חתן וקל פלים מיירים או מנחה בצהריים בקיץ צריך שלפחות יהיה מחן של 400 זה בלי להתייחס למצב של נשים לא בצניעות שזה עוד עניין בפני עצמו כרגע לגבי העניין המגיל טוב >> גם אם נש אם זה בית כנסת חובה אין בית כנסת בלי מחיצה אנשים מאחורה, אנשים מקדימה זה הגדרת בית כנסת >> בממד אם מאחורה יש מרחק של ארבע מותפל אין בעיה >> אם אין 400 מות אי אפשר להתפלל גם עם מאחורה בסדר לגבי השאלה שלו לגבי ארבע אמות תרג שיהיה ארבע אמות ביני לבין האישה או בין הגברים לבין לאנשים >> בין הגברים לאנשים >> כלומר אם יש רצף של 10 גברים שמחברים אנשים מזכיר לי מוקפונים חמורה רצף בתים סמוך ונראה סמוך ונראה גם >> לא יודע אבל אם הגברים יש ארבע אמות עם אנושים אפשר להתפלל אם לא אי אפשר להתפללים האלה לא מתפללים >> מה מה >> אם יש דברים כבר מאחורה שלא מתפללים בעודש >> עם חלק מהנושים טוב רב מתחיל להות כבר שאלות של רבי ירמיה. בואו נעצור פה. בוא הלאה. אה אה אה נמשיך נמשיך נמשיך הלאה. זה לגבי עניין של קריאת המגילה. קריאת המגילה חובה בלילה, חובה ביום. עיקר חובתה ביום ולא בלילה. וחיילים שנמצאים במקום שאין להם מגילה, אם נגיד אין להם בלילה או שיש להם שירות או ככה או ככה. אומר להם המפקד אנחנו נצא נמצא או לילה או היום. יום עדיף עיקר כיתם היום. והימים האלה נזכרים ונעשים במידה ו אין מגילה. אין מגינה, לא הגיע נמצאים באיזה מוצב רחוק זה דבר שיכול להיות בטח בחיילינו עכשיו שיצאו מהרגע לרגע וגויסו בשנייה במצב כזה אז קוראים את המגילה מתוך החומש כמובן בלי ברכה וראוי גם להגיד אלל ולמה להגיד אלל שיטת המאירי שיוצא גם שיטת הרמבם שיש לנו בגמרא הגמרא שואלת למה לא אומרים הלל בפורים הגמרא מביאה שמה שלושה תירוצים תירוץ אחד הגמרא אומרת כיוון שזה נעשה בחוץ לארץ לא אומרת הגמרא קריאתה זה ההלל פתאום תירוץ שלישי שהגמרא שמה מביאה כיקתי עבדי אחשוורוש ענן לא ניגע בכל תירוץ כי זה שיעור בלום דס שלם כלש תירוצים אלו חלמיס יוצא ששיטת המאירי שככה גם מוכח מדברי הרמב"ם שאם אין מגילה אומרים את ההלל כתחליף בלי ברכות אז אם יש חיילים שאין להם מגילה שיקראו את המגילה עצמה מתוך החומש בלי ברכות ויגידו גם הלל בלי ברכות ויצאו ידי חובת המגילה. ככה הגמרא אומרת, ככה אנחנו פוסקים להלכה למעשה. בסדר? זה לגבי עניין של קריאת המגילה. עוד מילה אחת אני רוצה להגיד לגבי קריאת המגילה לנשים. אתמול הזכרנו את זה בשיעור בלומנדס. שני הבחינות שיש בחינת קריאה ובחינת שמיעה. שמענו את זה בקיית שופר. היה חושב לא מד יפה. אני אני אהבתי בכל אופן את החידושים שנמרו שם. עלחלמייסה יש מחלוקת בין הספרדים לבין אשכנזים. לספרדים אני רק אחזור את תמצית ההלכה. לפי המחבר פוסקים כסתם ויש אומרים כסתם שנשים יכולות להוציא גם גברים ידי חובתם מקום שהגבר לא יכול לקרוא אבל דין גברים ונשים אחד הוא כולם חייבים בקריית המגילה לאשכנזים שפוסקים כדעת הבאה כמופיע בתוספות שני שני שני מדריגס גברים קריאה נשים רק שמיעה בלבד נפקמינה לגבי הברכה אצל ספרדים ישנם שני מנהגים לגבי הברכות יש מנהג אחד שנשים שקורות לעצמם בברכות על נקרא מגילת. אישה יכולה להוציא נשים אחרות ידי חובתם. גבר יכול להוציא נשים ידי חומתם. אם גבר לא יכול, אישה יכולה להוציא גברים ידי חומתם. גם על בסדר? זה לגבי זה לגבי הדין הזה של להוציא את חובה. אצל אצל אשכנזים זה לא ככה. גבר יכול להוציא נשים דו חומתם ועדיף שנשים יגיעו לבית הכנסת. אם אישה יכולה אישה יכולה להוציא את עצמה אישה יכולה להוציא גם אישה אחרת אבל רבי יסאי האם אישה אחת יכולה להוציא כמה נשים ביחד יש שיטות שאומרות שלא המשנבורי אומר שכן ולכן היא יכולה לברך להם לשמוע מקרא מגילה אם מישהו פה הולך לקרוא לנשים ורק אם יש נשים מגברים מברך על מקרא מגילה אם יש רק נשים אשכנזיות בלבד אז ניתן להם לברך לשמוע מקרא מגילה והוא לא יברך להם מה לאחת מהם אחת מהם פי שגם בזה יש דיונים אני נני דעתי אחת מהם מברכת מוציאה את כל ידי חובה וככה וככה יכולות זה זה לגבי הדין של קריאת מגילה לנשים למי שמוציא את הרבים ידי חומתם אני רק רוצה להגיד משהו לגבי עניין של קריאת המגילה לציבור גם מי שלא יודע להגיד את המגילה בטעמים יש כאלה לא יודעים את כל הטעמים והכל אפשר לקרוא את המגילה גם בלי טעמים מדובר על חיילים שאין להם בעל קוירה שיודע את כל ה רק הוא בלב ד יש מקבץ מילים שיכולות להיות לכאן ולכאן אם שינו את המובן של המילה לא יצאו ידי חובה אז רצוי לדעת >> שהלישה שלי המן זה מהק >> יש נפקמינות של הרב אחרי זה תשמעו את ה אבל אבל אני אומר באופן עקרוני אם אם אין טעות בהבנה במקום ישב יושב והמן יושב מרדכי יושב בשער המלך או ישב שער המלך זה יכול להיות כן טעות שהיא מעכבת יש טעויות שאינם אינם מעקבות אז לשים לב לנקודה הזאתי אבל אפשר לקרוא גם בלי טעמים יוצאים בזה ידי חובה זה נפקמינה למי שהולך לזכות את הרבים ואשריכם אשר חלקכם מי שקורא בתי חולים מי שקורא לחיילים חייל שנמצא במוצא ורוצה לקרוא את המגילה שלו מגילה כשרה שיקרא גם בלי תאמין ויוצא ידי חובה רק שישים לב שהוא יודע את המובנים ומי שיקוב אחריו בחומש שיראה שאין שינוי במובנים אחרת לא יוצאים ידי חובה עד כאן לגבי קריאת המגילה בלילה וביום כן הלל שלם. עלל שלם ולא על חלקי. על שלם בלי ברכות. בסדר? טוב, נעבור רבותיי למצוות היום. מצוות היום שלוש מצוות מרכזיות יש לנו ביום הפורים עם עצמו. כל המחמירים בלילה לשתות זה לא על פי הלכה רבי ישראל. והשנה אני חייב להגיד רק לשם הישיבה צמצמנו את כמות האלכוהול בישיבה ל בצורה משמעותית וזאת למה מחשש אם יהיה הזקה או משהו לא יצטרכו פה לעשות פה פינוי בינוי לחבר'ה להוביל אותם למעלה אז ודאי בלילה אין שום עניין לשתות לא יודע איפה זה הגיע החומרה הזאתי שנוהגו בישיבות בישיבתינו בעוד ישיבות שכבר משתקרים בלילה אין שום עניין פשוט לא עניין הנחתי וכאן אני נכנס אפילו לפוסקטים שאומרים שראו לאדם לא שתקר בכל מי שמשתקר עובר על בזה וזה וזה וזה אז בניי לא ראו לשתות צריך לשמוח כן צריך יש קצת סעודה זה כתוב ראיו להרבות קצת בסעודה אבל כל השחרות הזאת בלילה ודאי לא ראויה ולכן צמצמנו באופן משמעותי את כמות האלכוהול בישיבה בשבתנו אני חושב שכל שנה אני אזמין א זה משהו שזה כדי שיהיה יהיה קצת צמצום של העניין הזה אה אה ביום יש כן חובה וכאן ביום ישנם שני תפיסות לגבי חובת חי חייבש לביסומה יש מי שאומר בראשונים שחייב לביסומה כפשוטו להשתקר ככה יוצא משיטת רש"י בגמרא במסכת מגילה יש כאנים רק לביסומה לביסומה זה רק שישתה יותר מלימודו ככה יוצא מדברי הרמב"ם ועוד ראשונים ועיקר העניין לניו דעתי יש חולקים שעיקר העניין להתבשם זה בסעודה עצמה לא להשתבב כל היום שיכורים במסדולים אין אין אין שום עניין בזה גם חייב בני שבסומה מתי שעושה סעודה שעושה סעודת פורים במשתה עצמו לא לפני כן ולא אחרי כן אחרי כן זה כנראה כבר לא נשלט אבל בסעודה עצמה בטולו לכן אני רוצה לגעת בכמה נקודות במצוות היום נתחיל קודם כל מעניין של משלוח מנות משלוח מנות מצווה לשלוח שתי מנות לאדם אחד ופה אני חייב להגיד מילה חשובה בעניין הזה המנהג הוא בעם ישראל שמביאים מלא משטוכון מנות ממתקים ממתקים שונים וכלים וכלים שונים וזה יפה וזה נחמד המשמח מנות הטוביות יותר על פי הלוכה זה יש אומנם מחלוקת ראשו מחלוקת ראשונים ואחרונים מה מה המטרה האם המטרה היא להרבות אהבה ואהכווה שלום וחירות או המטרה היא לתת לו היחיטמצ לסעודת פורים זה לא אמנם מתנות לאביונים אבל גם שיהיה לו חתמצים מודת פורים זה מחלוקת בין התרומס הדשן לבין המנות הלייב רבי שלמה אל קבץ אנחנו רוצים את זה חובת כל הדעות והשיטות אז אני אגיד איך יוצאים במנה אחת ידי חובת כל הדעות והשיטות ואחרי כן מתחיל כל הבלאגן של ממתקים בכל העסק והמייסס אבל קודם כל איך אנחנו יוצאים ידי חובה אז ראוי שיהיה דבר המוכן לסעודת פורים משהו שהוא ראוי לסעודה לא ביסלי לא ראוי לסעודה לא יודע במבל זה לא סעודה איזה איזה לחמניה טובה טונה שיהיה דבר שראוי גם לאכילה לא צריך להפות אותו ולבשל יש כאלה שהולכים נ לאפות 10 דקות בתנור לא יודעת מה אתה זה תן לו תן לו משהו שהוא ראוי אפשר לתת יין אחד מנה אחת יין מנה אחת מנת אוכל רוצים את חובת זה צריך שיהיה מכובד מכובד לפי הנותן ולפי המקבל אני מביא את כל שת הפוסקים שיש הנותן שאם הוא בא לכולת נותן משהו מכובד המקבל שמקבל הוא אדם מכובד תן לו גם משהו מכובד מי שרוצה את זה חובת כל הדעות והשיטות ישים את זה על שני כלים שונים את היין ישים על כלי אחד ואת הפשטידה שהוא מכין או לא יודע מה שמכינים ישים בכלי אחר כי פוסקים אומרים שאולי כלי אחד מצרפם שזה דיון שלם בכלים זה ואני גם אומר לכתוב משהו כדי להרבות אהבה ועכמה כתוב לו גבלדי אני נותן לך כי אני אוהב אותך בכלבים בי ובכל נפשי ורבי רבי רב לא יודע מה כותב שם יכתום שמה משהו בכל יוד ויחתום שזה הוא לתת למישהו עכשיו אני אומר כל מיני בגלל הנפקמנות האלה לתת למישהו שלא יודע ממי קיבל שהוא לא יקבל את זה הוא ימצא את זה רק אחרי פורים אה לא יהיה משהו מכובד לפעמים זה מעצבן אותו זה מה שהוא נותן לי הבן אדם הזה הוא מה זה נותן לי שני במביש קיצור לפעמים זה יכול רק לגרום יותר תסבוכת מאשר תועלת אז מנה אחת תשקיעו כדי כל השער מכאן בהלח מה שאתם רוצים תשימו ותרבו אהבה ואחווה שלום וריאות זה בסדר גמור אבל מנה אחת צריך להיות ולכן אני גם אומר ל להבירים צריך שיהיה מנה שלוש מנות איש לאישה לאישה יש כאלה שנוהגים משפחה למשפחה משפחה למשפחה שיאכלו סעודת פורין כמשפחה אבל משלוח מנות מן הראוי שכל אישה תיתן גם הילדים בבית צריך לחנך אותם שכל ילד יכין מנה בעצמו בדרך כל מה שעושים המשפח משפחת קופולוביץ שותחת משפחת מועלם נחבר משכנסים ספרדים זה בסדר זה יפה אבל זה לא העניין כרגע זה לא משפחה למשפחה לחבר אלא זה עניין שאני באופן אישי אני רוצה למישהו להעיב אותו עליי אז אני נותן לו מנה יפה והוא מקבל אניש כוך יפה וכן האישה הולכת בעצמה או על ידי שליח יש כאלה יש פוסקים שאומרים דווקא על ידי שליח ח כי זה משלוח מנות ודווקא משלוח על ידי שליח הוא יותר מחובדיק מאשר אתה מגיע בעצמך אתה פתאום מתקשרים אליך אומר לך יש לך משלוח אליך הביתה אתה אומר קיבלת שלח אתה מתעניין רבע שעה את מחכה בסוף אתה רואה זר פרחים קטן אבל לא משנה אבל אבל לפחות אתה מצפה למשהו אז אם יש שליח עכשיו הביא לך וכולי זה עושה זה עושה את שלו אז אז מי שרוצה על ידי שליח גם ידי שליח הוא בלבד שיכתוב מי ממי ממי זה או שהשנייח יגיד וכמו שאמרתי להכבות אהבה ואחבה שיהיה מכובד כל השער כל השרה ורק אני אומר לבעלי משפחות תיזהרו אם אתם מוסרים את אותה מנה לאנשים אחרים להסיר את המדבקות שהיו לפני כן לא ראוי אני חוויתי את זה שהייתי אצד הגדוינים בפורים והרבנית המתה בכניסה משלוח מנות תת משלוח מנות היה שמחה גדולה והכל יצאתי החזירה משלוח מנות את אותם משלוח מנות שהבאתי קיבלתי בחזרה אמרתי יפה כבולאו קח פולטו היה פה דין ייסור בקיצור אז לכן אני אומר תשימו לב שלא לא יצא מה שיצא מפה לפעמים ציל תקלות יותר מאשר תועלות צריך להשקיע זמן לסעודה למנה אחת שיהיה כדי בית >> מה לא חייב להיות המוציא אם זה מנה שהירויה לסעודה מצוין ביסלי >> מה לא ביסלי לא זה אבל חוץ ממ בסיסלי זה יש עוד דברים שאוכלים כן יכול להיות דג יכול להיות איזה סלט טוב שאתה השקעת בויות >> עוגיות לא עוגיות לא את אוכל סעודה אתה אוכל לא נראה לי צריך משהו שיהיה ראוי לסעודה מה? >> קרקרים אמרינק זמנה מצוינת כן מקום שאין איש גם ארנג זה פיש כך אומרים אשכנזים טוב אה אה אה א קצת פורים מה לא הבנתי >> לתת משחמות לשאלה >> תראו רבי רבי יסי תמיד כל השנה השאלה הזאת חוזרת האם לתת משלוח מנות מהדברים של הישיבה אני לא חושב שום אחר כושה ש לחמניה אפשר לקנות פה ביפויה פה אפשר לקנות סרדינים סרדינים זה סרדינים מכובדים מה אם אין לך ברירה אחרת משתו משיעורי מוכל על הזה ש אתה לא באיילים על האוכל פה אתה רק יכול מסתובמים את כתוב שמחליפים מחליפים זה לזה כך כתוב בעל אוכל אבל זה בדיעבד לכתחילה ראוי ראוי שתיתן מנה מושקעת משלך זה הראוי ביותר שיש >> מהשוב שש >> לא רבותיי בוא ביום פרזים מפרזים מוקפים למוקפים להביא מישהו ש >> בחיוב בא חיוב זה שאומר פרזים לפרזים מוקפים למוקפים צריך שיהיה לסעודת אותו יום זה זה הכוונה כן שש שמה תגיד שהיא מקנה את האו >> שמה מקנה אתה מקררים גדישי לא לא שמהקנה ล